בפנייה רשמית לשר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך, וחברי ועדת החינוך של הכנסת, פרסמה החברה הישראלית לריפוי בעיסוק את עמדתה המקצועית והאתית נוכח פגיעה הצפויה בתלמידים ותלמידות בעקבות שינויים מתוכננים במסמך "קווים מנחים לתחושת מוגנות ומענה מיטיב לתלמידים ותלמידות על הקשת הלהט"בית במערכת החינוך". הפנייה בוצעה על רקע דאגה עמוקה לנוכח ממצאי התחקיר לגבי כוונת משרד החינוך לשנות את ההנחיות המופיעות במסמך זה.

נייר עמדה של האגודה הישראלית לחינוך מיני, ארגון הגג של המחנכות והמחנכים למיניות בישראל, המאגד 34 ארגונים מקצועיים ומאות מנחות ומנחים בתחום החינוך המיני, בתגובה לפרסומים בדבר החלטת משרד החינוך לבחון מחדש את "הקווים המנחים למתן תחושת מוגנות ומענה מיטיב לילדים ובני נוער להט"בים ולמשפחות הקשת במערכת החינוך"

עמדת החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל בעקבות תחקיר חדשות 13 על כוונת משרד החינוך לשנות את הקווים המנחים למענה לתלמידים להט"ב

נייר עמדה של ועד פורום להט"ב בחטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל בתגובה לכוונה לשינוי הנהלים להכלת תלמידים על קשת הלהט"ב.

ילדים ונוער על הקשת הטרנסית ועם גיוון מגדרי מתמודדים עם מצוקות ייחודיות וחסמים מערכתיים המגבירים את הסיכון לאובדנות ולפגיעה עצמית. מחקר זה מציע ניתוח מטא-אנליזה גלובלית ראשונה מסוגה, המאחדת נתונים מ-137 מחקרים שונים וכוללת מעל 131,000 צעירים וצעירות עד גיל 25.

המחקר בוחן את השפעת הטיפול בחוסמי גיל התבגרות (בלוקרים) על קצב הגדילה והגובה של מתבגרים וילדים על הקשת הטרנסית. חוסמי גיל ההתבגרות נועדו לעצור ולעכב את השינויים הפיזיים הלא רצויים המעוררים מצוקה (דיספוריה), אך הם משפיעים גם על האצת הצמיחה האופיינית לתקופה זו. המאמר מדווח על ירידה מובהקת בסטיית התקן של הגובה ובמהירות הצמיחה ככל שמשך הטיפול מתארך.

סקירה זו בוחנת את השינויים המטבוליים המתרחשים בקרב נוער וצעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדרבעקבות טיפול הורמונלי מאשש מגדר. המאמר מדגיש כי לאוכלוסייה זו שיעורי תחלואה מטבולית שונים מאשר בני גילם הסיסג'נדרים עוד לפני תחילת הטיפול, ככל הנראה בשל "לחץ מיעוטים", השפעות בריאות הנפש והתנהגויות בריאותיות נלוות. הסקירה מתמקדת בחמישה תחומים עיקריים: בריאות לב וכלי דם, חילוף חומרים של ליפידים (שומנים), תנגודת לאינסולין, הרכב גוף ותפקודי כבד.

המאמר סוקר מחקרים עכשוויים (2020–2025) בנושא דה-טרנזישן בקרב מתבגרים וצעירים (AYAs). דה-טרנזישן מוגדר כהפסקה, שינוי או הפיכה של תהליך המעבר המגדרי הראשוני, ולעיתים קרובות הוא מלווה בשינויים בזהות העצמית או בחרטה על טיפולים קודמים. המאמר מדגיש כי נכון להיום חסרים קווים מנחים קליניים רשמיים לליווי אוכלוסייה זו. המחברים מציעים כי התופעה היא מורכבת ונובעת ממניעים מגוונים הכוללים חששות בריאותיים, אפליה, אתגרי בריאות הנפש, גיוון נוירולוגי ושינויים בזהות. המאמר מספק המלצות קליניות לטיפול אמפתי, ניטרלי ומבוסס ראיות עבור צעירים אלו.

המחקר הנוכחי הוא מחקר פיילוט רטרוספקטיבי שבחן את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים של 28 מתבגרים מגווני מגדר בגילאים 12-18 שהופנו להערכה פסיכיאטרית בבי"ח ספרא לילדים בשיבא בין השנים 2020 ל-2023. מטרות המחקר היו לתאר את הפרופיל של בני נוער המופנים להערכה טרם טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית ולהשוות בין מתבגרים עם אבחנה של אוטיזם לבין אלו ללא אבחנה זו.

מאמר זה נכתב על רקע הצורך הגובר בהנחיות קליניות עדכניות בנוגע להשפעה של טיפול הורמונלי על עלייה בסיכון להופעת סוגי סרטן בקרב אנשים טרנסג'נדרים. מטרת הסקירה היא לספק המלצות לפרקטיקה מיטבית ולעודד גישה של טיפול אישי ושיתוף פעולה בהחלטות עם המטופלים.

המאמר מציג ביקורת חריפה על המסקנות וההמלצות של "דו"ח קאס" (סקירה עצמאית של משרד הבריאות בבריטניה). המאמר טוען כי הדו"ח, בגלל גישתו הזהירה והמגבילה, אינו יכול לשמש מדריך קליני אמין. המבקרים מדגישים את הקונפליקט המהותי בין המלצות דו"ח קאס לבין מודל הטיפול המאשש-מגדר הנהוג באוסטרליה, וטוענים כי המטרה הרפואית העליונה היא תמיכה ברווחתו ואיכות חייו המיטבית של המטופל, תוך כיבוד זהותו.

הנוכחי מהווה ביקורת חריפה ותגובה לדו"ח משנת 1987 (Kosky, 1987) אשר תיאר סדרת מקרים של ילדים בתקופת טרום-ההתבגרות שהפגינו התנהגויות מגדריות מגוונות, וסיכם כי הטיפול שניתן להם באשפוז היה "יעיל" ועשוי להיות "מתקן". המחקר הנבחן במאמר זה מצוטט כיום באופן שגוי על ידי גורמים המתנגדים לטיפול מאשש-מגדר, במטרה לתמוך באיסורים על טיפול כזה ולקדם פרקטיקות של טיפולי המרה.