מצוקה נפשית, התנהגויות אובדניות ופניה לעזרה בקרב א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בישראל

סיכום של:

Bursztein Lipsicas, C., Hamdan, S., & Gal, G. (2024). Emotional Distress, Suicidal Behavior, and Help-Seeking Among Transgender and Gender Diverse People in Israel. Transgender Health, 9(2), 174-179.

תקציר:

מחקר זה בחן את רמות המצוקה הנפשית, אובדנות ופניה לעזרה בקרב א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בישראל. שיטת המחקר כללה סקר מקוון בהשתתפות 275 סיסג'נדרים.ות (66.4%) ו-139 טרנסג'נדרים.ות ומגווני מגדר (33.6%). הממצאים מראים כי רמות המצוקה הנפשית ורמות האובדנות גבוהות באופן משמעותי בקרב אוכלוסיית הטרנסג'נדרים.ות ומגווני מגדר, אך גם כי יותר משתתפים.ות מאוכלוסייה זו דיווחו על פניה לעזרה. לסיכום, צוות המחקר מעריך כי אחוזי המצוקה הגבוהים בקרב טרנסג'נדרים.ות ומגווני מגדר מעיד על מחסור בעזרה מקצועית ומענה בקרב שירותי בריאות הנפש בישראל.

הקדמה

מחקרים מרחבי העולם מראים כי א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מתמודדים עם רמות מצוקה נפשית גבוהות, ובכללם נטיה מוגברת לדיכאון וחרדה בהשוואה לא.נשים סיסג'נדרים, ואחוזים גבוהים מאד של נטיה לאובדנות:  95% מהנחקרים העידו על מחשבות אובדניות במהלך חייהם, ו-52%  העידו על ניסיון אובדני אחד לפחות, פי 14-22 מאשר הערכים הנפוצים באוכלוסייה הכללית. עוד נמצא כי גורמי הסיכון דומים בחלקם לגורמי סיכון באוכלוסייה הכללית (דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים, רקע של פגיעה מינית והיעדר דיור) ובחלקם נובעים מלחץ מיעוטים (minority stress) שמופנה באופן ספציפי כלפי מיעוטים מיניים ומגדריים.

בישראל קיים מיעוט בנתונים ומחסור במדיניות ממשלתית מקיפה לטיפול בצרכים בריאותיים ונפשיים של א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. אמנם בשנים האחרונות נוצרו תשתיות חוקיות למניעת אפליה ונכתבו הנחיות המהוות הגנה מסוימת על זכויותיהם לטיפולים מאששי מגדר והכרה מוסדית, החברה הישראלית עודנה שמרנית ולחוק הדתי יש אחיזה משמעותית בהיבטים מגוונים של חיי הפרט. נתונים שנאספו לאחרונה מעידים גם בישראל על מצוקה נפשית מקיפה: מעל 60%  מקרב הנשאלים.ות הטרנסג'נדרים ומגווני המגדר העידו על אבחנה של דיכאון או חרדה, וכ-40% ביצעו לפחות ניסיון אובדני אחד במהלך חייהם. 

מטרת המחקר הנוכחי היא להמשיך ולבחון את רמות המצוקה הנפשית בקרב א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בישראל, את רמות האובדנות בקרבם, ואת היכולת שלהם.ן לפנות לגורמי טיפול.

מתודולוגיה:

המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שנערך החל מספטמבר 2020 ועד פברואר 2021. הפצת הסקר התבצעה בעזרת רשתות חברתיות וארגון "מעברים לקשת הטרנסית". סה"כ השתתפו במחקר  414 משתתפים, מתוכם 139 (33.6%) משתתפים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר  ו-275 (66.4%) סיסג'נדרים.ות (103 גברים ו-172 נשים). המשתתפים.ות דיווחו על רמת המצוקה הנפשית שלהם, מחשבות וניסיונות אובדניים בשנה האחרונה ובמהלך החיים, והיקף הפניה לעזרה (מקצועית ושאינה מקצועית) בחודש שקדם לסקר. שאלות הסקר התבססו על השאלון המתוקף "שאלון בריאות כללית" (General Health Questionnaire [GHQ-12]). 

ממצאים:

נמצאו רמות גבוהות של מצוקה נפשית בקרב כל הנסקרים.ות, כאשר רמות המצוקה בקרב טרנסג'נדרים.ות ומגווני מגדר היתה גבוהה יותר באופן משמעותי (19.8 ±6.5 ) ביחס לעמיתיהם הסיסג'נדרים (9.9 ±5.7 לגברים, 11.4 ±6.4 לנשים). בהתאם, הבדיקה הסטטיסטית הראתה סיכון משמעותי גדול יותר למחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות בקרב טרנסג'נדרים.ות ביחס לסיסג'נדרים, הן לאורך מהלך החיים  (סיכוי מוגבר פי 30 למחשבות אובדניות ופי 27.6 לניסיונות התאבדות במהלך החיים) והן בשנה האחרונה (סיכויים מוגברים של פי 54.5 למחשבות אובדניות ופי 23.5 לניסיון התאבדות בפועל). 

עם זאת, ממצא נוסף הראה כי מבין המשתתפים.ות שחוו מחשבות אובדניות במהלך החיים, יותר טרנסג'נדרים ומגווני מגדר פנו לעזרה מקצועית ביחס לסיסג'נדרים (84.1%  לעומת 57.1%).

דיון ומסקנות:

מטרת המחקר היתה לבחון את רמות המצוקה הנפשית והאובדנות בקרב טרנסג'נדרים.ות ומגווני מגדר בישראל, ואת מידת הנטייה שלהם לפנות לעזרה. המחקר אישש את הנתונים המוכרים ממקומות אחרים בעולם, על פיהם באוכלוסייה זו יש רמות מצוקה נפשית גבוהות, ואחוזים גבוהים מאד של דיווח אודות מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים. עם זאת, גם האוכלוסייה הסיסג'נדרית במחקר הפגינה רמות מצוקה גבוהות ביחס לממוצע הארצי הידוע, וייתכן כי הנתונים מוטים מכיוון שהם נאספו בתקופת הקורונה, תקופה אשר ידוע לגביה שהתאפיינה במצוקה נפשית מוגברת באופן כללי, ובאוכלוסיית הלהט"ב באופן ספציפי. 

הממצא אודות היקף הפניה לעזרה מקצועית הינו מפתיע ביחס למחקרים קודמים, המעידים על כך שא.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר עשויים.ות לחוש חשש מפני אפליה במפגשים עם צוותי רפואה, ולכן להימנע מפניה לטיפול. יתרה מכך, מחקרים עדכניים הראו כי טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מתמודדים.ות פעמים רבות עם סטיגמה ויחס לא הולם במפגש עם צוותי רפואה, וכי יחס זה עשוי לפגוע בטיפול שהם מקבלים.ות ולעתים אף להוביל להחמרה. לכן, חשוב לשים לב כי הממצא העיד על כך שרבים.ות ממשתפי.ות המחקר פנו לסיוע של א.נשי מקצוע, אך לא דיווחו על איכות הטיפול לו זכו. היבט זה דורש מחקר נוסף, אשר יבחן את טיב שירותי הרפואה הזמינים עבורם.ן.