שאלות נפוצות
ומה מחקרים אומרים עליהן

מין (sex): המונח מין מתייחס לרוב למאפיינים ביולוגיים כגון כרומוזומים, הורמונים, מערכת רבייה פנימית, איברי מין חיצוניים וסממני מין משניים. המין נרשם ב"סעיף המין " בתעודת הלידה. מין התינוק, זכר או נקבה, נקבע לפי מראה איבר המין החיצוני ולעתים גם על סמך בדיקה כרומוזומלית בעת ההיריון. בנוסף לזכר ונקבה ישנם מצבי אינטרסקס רבים ובהם שילובים שונים של כרומוזומים, הורמונים, מערכת רבייה פנימית, איברי מין חיצוניים וסממני מין משניים.(1) סומן.ה כנקבה בלידה (Assigned Female at Birth - AFAB)/ סומן.ה כזכר בלידה (Assigned Male at Birth - AMAB): מושגים המתייחסים למין הילוד כפי שנקבע על סמך איבר המין התינוק בלידה. כתוצאה מהסימון כזכר או נקבה בלידה ישנה הנחה גם ביחס למגדר האדם: גבר או אישה. בקרב אנשים טרנסג'נדרים הנחה זו מתערערת. מגדר (gender): המושג מגדר מתאר את הציפיות החברתיות-תרבותית של להיות בת/אשה או בן/גבר מבחינה התנהגותית, נראות, תפקידים חברתיים, תכונות ומאפייני אישיות. על אף התפיסה הרווחת כי מאפיינים אלו נגזרים באופן אוטומטי ממין, מחקרים רבים מראים כי מאפיינים פסיכולוגיים אינם ניתנים כלל לחלוקה חדה לפי מין(2) וכך גם לגבי מאפיינים מוחיים.(3) למונח "מגדר" גם משמעויות אינדיבידואליות והוא מתאר את האופן שבו אדם נתפס ותופס את עצמו ביחס לקטגוריות האלו: ביטוי מגדרי (gender presentation/expression): מתאר את ההיבטים החיצוניים של מגדר כמו לבוש, תסרוקות, התנהגויות, תפקידים, כינויי גוף וגינונים. בכל חברה ותרבות, ביטויים מגדריים מסוימים נחשבים ״נשיים״ ואחרים נחשבים ל״גבריים״. זהות מגדרית (gender identity): זהות מגדרית היא התחושה האישית של כל אדם לגבי מגדרו (בין אם יש או אין התאמה עם המגדר והמין בו סומן בלידה). מטבעה לא ניתן לראותה שכן מדובר בתחושה פנימית, אך ניתן לבחור להביעה חיצונית דרך ביטוי מגדרי, לשון פניה, שיער (הסרה, תספורת, גידול זקן), אימוני כושר, טיפולים הורמונליים, ניתוחים להתאמה מגדרית וכו'. גם אנשים שאינם טרנסג'נדרים משתמשים בדרכים דומות להביע ולבטא את זהותם המגדרית. לשון פנייה ( pronouns): הפניה המגדרית בה נוח לכל אחד ואחת מאיתנו להשתמש ושישתמשו ביחס אליו או אליה. בעברית לשונות הפניה הן: אתה, את, מעורבת (אתה ואת, לסירוגין), אתם. באנגלית יש מגוון רחב יותר של כינויי גוף, ביניהם: he/him, she/her, they/them, ze/hir ועוד. האופן המכבד לפנות לאדם הוא בדרך בה הוא מבקש שיפנו אליו. נטיה מינית או העדפה מינית: נטיה מינית מתייחסת למושא המשיכה המינית והרומנטית, בעוד שזהות מגדרית מתייחסת לתחושה האישית של אדם לגבי מגדרו. אנשים טרנסג׳נדרים יכולים להימשך לכל מגדר (כלומר אדם טרנסג'נדר יכול להיות הומוסקסואל, לסבית, ביסקסואל.ית, סטרייט.ית, א-מיני.ת וכו'). השפעה של נורמות חברתיות: החברה מצפה שתינוק שסומן כזכר בלידה יזדהה כילד, לאחר מכן כגבר, ויבטא התנהגויות חברתיות גבריות, או שמי שסומנה כנקבה תזדהה כילדה, לאחר מכן כאישה, ותבטא התנהגויות חברתיות נשיות. אולם, רובנו נמצאים בטווח בין מה שנתפס "גברי" למה שנתפס "נשי" בהיבטים שונים של ההתנהלות, הנראות והחוויה שלנו, וחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה חווים הזדהות חלקית לפחות עם מגדר אחר מזה שאליו שויכו בלידה.(4) חריגה מהציפיות המגדריות, גם אצל אנשים שאינם טרנסג'נדרים או להט"בים ככלל, מלווה לא פעם בסנקציות חברתיות בעוצמה משתנה והן עלולות להיות בעלות השלכות בריאותיות ונפשיות שליליות.(5) ביבליוגרפיה Jones, T. (2018). Intersex studies: A systematic review of international health literature. Sage Open, 8(2), https://doi.org/10.1177/2158244017745577 Hyde, J. S., Bigler, R. S., Joel, D., Tate, C. C., & van Anders, S. M. (2019). The future of sex and gender in psychology: Five challenges to the gender binary. American Psychologist 74(2), 171-193. https://doi.org/10.1037/amp0000307 Joel, D., Berman, Z., Tavor, I., Wexler, N., Gaber, O., Stein, Y., Shefi, N., Pool, J., Urchs, S., Margulies, D. S., Liem, F., Hänggi, J., Jäncke, L., & Assaf, Y. (2015). Sex beyond the genitalia: The human brain mosaic. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(50), 15468-15473. https://doi.org/10.1073/pnas.1509654112 Joel D, Tarrasch R, Berman Z, et al. (2014). Queering gender: studying gender identity in ‘normative’ individuals. Psychology & Sexuality 5(4): 291-321. https://doi.org/10.1080/19419899.2013.830640 Weber, A. M., Cislaghi, B., et al. (2019). Gender norms and health: insights from global survey data. The Lancet, 393(10189), 2455-2468.‏ https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30765-2

סוגי זהויות מגדריות: סיסג׳נדר (cisgender): מי שזהותו המגדרית תואמת את הציפיות המגדריות מהמגדר והמין בהם סומן בלידה. אנשים סיסג׳נדרים מהווים את רוב האוכלוסיה. טרנסג׳נדר (transgender): מי שזהותו המגדרית לא תואמת את המגדר והמין שסומן בלידה. הם מהווים חלק קטן מהאוכלוסיה (שכיחות יחסית של 0.6-2.7% מהאוכלוסיה).(1)(2) זהו מושג מטריה רחב הכולל בתוכו מגוון זהויות מגדריות, ביניהן גברים טרנסים, נשים טרנסיות, א-בינארים ועוד. טרנסג'נדר/ גבר טרנס/ על הרצף הגברי/ Female to Male - FTM - מי שסומן בלידה כנקבה ומזדהה כבן/גבר. לרוב ישתמש בלשון פניה ״אתה״. טרנסג'נדרית/ אישה טרנסית/ על הרצף הנשי/ Male to Female - MTF - מי שסומנה בלידה כזכר ומזדהה כבת/אישה. לרוב תשתמש בלשון פניה ״את״. א-בינארים.ות (non-binary) וג'נדרקווירים.ות (genderqueer): זהות א-בינארית (או זהות ג'נדרקווירית, שני המונחים משמשים באופן דומה) היא זהות שחורגת משתי האפשרויות של גבר או אישה. תחת הגדרה זו נכללים אנשים המזדהיים עם שני המגדרים יחד, עם אף אחד מהם, או מי שנעים ממגדר אחד לאחר באופן מתחלף. לשון הפניה משתנה מאדם לאדם ויש לשאול מהי. המונח "א-בינארי" הוא מונח מערבי, אבל ישנן תרבויות בהן יש יותר משתי אופציות מגדריות מוכרות, למשל: ההיג'רות בהודו,(3) או ה-two spirit בתרבויות ילידיות באמריקה.(4) נטיות מיניות ורומנטיות: הטרוסקסואלית – משיכה לבני/בנות המגדר ששונים משלי. הומו/לסבית – משיכה לבני/בנות המגדר שדומים לשלי. ביסקסואלית – משיכה גם לבני/בנות המגדר ששונים משלי וגם לאלו שדומים לשלי. פאנסקסואלית – משיכה מינית ורומנטית שאינה תלויה בזהות המגדרית של האדם האחר. א-מינית - רצף של היעדר משיכה מינית. א-מיניות לא בהכרח תוגדר כנטייה מינית. א-רומנטית - רצף של היעדר משיכה רומנטית. א-רומנטיות לא בהכרח תוגדר כנטייה מינית. (קיימות גם נטיות מיניות ורומנטיות נוספות) ביבליוגרפיה Herman, J. L., Flores, A. R., & O’Neil, K. (2022). How Many Adults and Youth Identify as Transgender in the United States. The Williams Institute, UCLA School of Law. https://escholarship.org/content/qt4xs990ws/qt4xs990ws.pdf Rider, G. N., McMorris, B. J., Gower, A. L., et al. (2018). Health and care utilization of transgender and gender nonconforming youth: A population-based study. Pediatrics, 141(3).‏ https://doi.org/10.1542/peds.2017-1683 Bhattacharya, S., & Ghosh, D. (2020). Studying physical and mental health status among hijra, kothi and transgender community in Kolkata, India. Social Science & Medicine, 265. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2020.113412 Robinson, M. (2020). Two-spirit identity in a time of gender fluidity. Journal of Homosexuality, 67(12), 1675-1690. https://doi.org/10.1080/00918369.2019.1613853

דיספוריה מגדרית היא מצוקה הנובעת מפער בין הציפיות המגדריות מהמגדר והמין שסומנו בלידה לבין זהות המגדר וביטוי מגדרי של אדם. המונח "דיספוריה מגדרית" משמש כאבחנה פסיכיאטרית ב-DSM 5, אך גם כמונח תרבותי/קהילתי בשפת היום-יום לביטוי קשיים נוכח קונפליקטים מעין אלו. יש לציין שדיספוריה מגדרית אינה מסווגת כ"הפרעה נפשית", אך קבלת האבחנה מאפשרת גישה לטיפולים רפואיים מאששי מגדר. להלן, תמצית הקריטריונים של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, ה-DSM-5, לאבחון דיספוריה מגדרית בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים:(1) א. תחושת חוסר התאמה בין החוויה או הביטוי המגדרי של האדם לבין המגדר שאליו שוייך בלידה, הבאה לידי ביטוי בהיבטים ומעלה מהרשימה המובאת (למשל: תשוקה חזקה לקבל יחס של מגדר אחר, תשוקה להיות במגדר אחר, תשוקה חזקה להיפטר מסממני מין משניים/ראשוניים הקיימים או להחזיק בסממני מין אחרים, ועוד). תחושה זו צריכה להימשך לפחות שישה חודשים לשם האבחנה. הקריטריונים שהובאו כאן הם משותפים לילדים, בני נוער ומבוגרים, אך יש הבדל בקריטריונים עבור ילדים ומבוגרים. אצל מתבגרים ומבוגרים יש צורך במענה על לפחות 2 קריטריונים מהרשימה לשם קבלת אבחנה של דיספוריה מגדרית, ואילו אצל ילדים יש צורך במענה על לפחות 6 קריטריונים מהרשימה לצורך קבלת האבחנה. בנוסף, בעוד שאצל מבוגרים ומתבגרים הקריטריונים המרכזיים עוסקים בתחושות הפנימיות ביחס למגדר, אצל ילדים יש גם דגש על הביטוי המגדרי (האם יש או אין הלימה בין המגדר והמין שסומנו בלידה לבין הביטוי המגדרי). ב. חוסר התאמה זה מלווה במצוקה נפשית ניכרת או הפרעה משמעותית בתפקוד. לא כל ילד.ה או נער.ה טרנסג׳נדרים ירגישו בהכרח מצוקה נפשית או יחוו קשיים רגשיים. סביבה תומכת ומאששת מפחיתה את המצוקה באופן משמעותי. ככל שמשפחות, בתי הספר, מוסדות רפואיים, משרדי ממשלה והחברה בכלל יכירו בזהות המגדרית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, כך יופיעו פחות קשיים.(2)(3) אנשי בריאות הנפש המתמחים בילדים ומתבגרים מגווני מגדר יכולים לסייע לילדים ומתבגרים החווים דיספוריה מגדרית או סימני שאלה ביחס למגדרם. ביבליוגרפיה American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787 Durwood, L., Eisner, L., Fladeboe, K., Ji, C., Barney, S., McLaughlin, K. A., & Olson, K. R. (2021). Social support and internalizing psychopathology in transgender youth. Journal of Youth and Adolescence, 50, 841-854.‏ https://doi.org/10.1007/s10964-020-01391-y Russell, S. T., Pollitt, A. M., Li, G., & Grossman, A. H. (2018). Chosen name use is linked to reduced depressive symptoms, suicidal ideation, and suicidal behavior among transgender youth. Journal of Adolescent Health, 63(4), 503-505.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003

מעבר מגדרי הוא התהליך בו ילד.ה או נער.ה טרנסג'נדרים מתחילים לחיות לפי המגדר עימו הם מזדהים. תהליך זה כולל מגוון רב של אפשרויות. מכיוון שהדרך והנרטיב של כל אדם טרנסג'נדר הוא שונה, חשוב לזכור שלכל אחד יש קצב ודרך אישית, ואין דרך אחת "נכונה" לעשות מעבר מגדרי. להלן: מעבר מגדרי חברתי: שינוי שם ולשון פניה, לבוש, תסרוקת, ושימוש בשירותים, מלתחות וכו' התואמים לזהותו המגדרית. שינויים אלו הפיכים לחלוטין. נמצא כי תמיכה סביבתית בשינוי השם למשל, מצמצמת באופן משמעותי קשיים נפשיים ואובדנות.(1) התאמה מגדרית רפואית (בישראל): מעכבי התפתחות מינית (בלוקרים): עבור נערים ונערות בתחילת גיל ההתבגרות קיימת האפשרות לטיפול בהורמונים מעכבי התפתחות מינית הנקראים "בלוקרים״. בלוקרים שימשו במקור, ועודם משמשים, לטיפול בילדים סיסג'נדרים שהתפתחותם המינית החלה בזמן הנחשב מוקדם מדי.(2) מטרתם לאפשר השהייה של ההתפתחות המינית ומתן זמן לבחינה וקבלת החלטה שלמה שתאפשר למתבגר.ת להבין האם המעבר המגדרי נכון עבורם.ן. טיפול בבולקרים מאפשר הדרגתיות וזמן לבחינה באמצעות חוויה של מעבר חברתי, תוך עצירת השינויים הפיזיים של גיל ההתבגרות.(3) השפעת הבלוקרים על ההתבגרות המינית נחשבת הפיכה ועם הפסקת נטילתם ההתבגרות המינית ממשיכה.(4) בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות מחקריות על ההשפעות הפסיכולוגיות המיטיבות של בלוקרים על נוער טרנסי. לדוגמא, בלוקרים נמצאו כמפחיתים שיעורי אובדנות עבור מי שהיו מעוניינים בנטילתם.(5) טיפול בבלוקרים אפשרי לאחר קבלה של אבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש ואישור ההורים. הורמונים חוצי מין: מגיל ההתבגרות יכול המתבגר להתחיל בנטילת הורמונים חוצי מין (אסטרוגן/ טסטוסטרון) ליצירת מאפיינים גופניים המתאימים למגדר הרצוי. מחקרים מצאו כי טיפול הורמונלי בגיל ההתבגרות עבור בנות ובני נוער טרנסג'נדרים הזקוקים לו, מפחית שיעורי דיכאון ואובדנות: גם ביחס לבני ובנות נוער טרנסג'נדרים שאינם מטופלים הורמונלית(6), וגם בבגרות - בהשוואה בין מי שהתחילו טיפול הורמונלי בין הגילאים 14-17 לבין מי שהתחילו טיפול הורמונלי בבגרות בלבד.(7) כמו כן, נמצא כי טיפול הורמונלי בקרב נוער וצעירים מגביר את שביעות הרצון מהחיים ומהמראה החיצוני ומפחית דיכאון וחרדה.(8) גם עבור הורמונים יש צורך באבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש ואישור של שני ההורים. יש לציין כי לפני התחלת טיפול הורמונלי בהורמונים חוצי מין מוצעת למתבגרים ולמבוגרים האפשרות להליכי שימור פריון. ניתוחים להתאמה מגדרית: רק מעל גיל 18 ניתן להגיש בקשה לניתוחים התאמה מגדרית במימון המדינה או קופת החולים. ברפואה הפרטית ניתן לפנות לניתוח חזה להתאמה מגדרית בגילאים מעט יותר מוקדמים. עם זאת, בכל מקרה, יש צורך אבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ולפני גיל 18 יש צורך באישור של ההורים. הניתוחים האפשריים לנשים טרנסיות בישראל: ניתוח חזה, נישוי פנים, השטחת גרוגרת, מתיחת מיתרי הקול וניתוח תחתון (וגינופלסטי). הניתוחים האפשריים לגברים טרנסים בישראל: ניתוח חזה, הסרת מערכת הרבייה הפנימית. על פי רוב לא מבוצע בישראל ניתוח תחתון לגברים טרנסים (פאלופלסטי או מטוידיופלסטי), אולם יש אפשרות לעשות זאת בחו"ל. יש פרוצדורות נוספות שא.נשים יכולים לבחור בהם כחלק מהליכי התאמה מגדרית רפואיים כגון השתלת שיער, שאיבת או השתלת שומן, שתלים או זריקות בפנים ובגוף, ועוד. גם א.נשים א-בינאריים.ות עשויים לבחור בטיפול הורמונלי, בניתוחים או בפרוצדורות מסוימות לשם התאמה מגדרית. על אף כל הכתוב לעיל, כל מקרה של ילד.ה או נער.ה מגוון מגדרית נבחן לגופו וההחלטה על מעבר מגדרי, בכל צורה שהיא, היא אינדיבידואלית. אנשי מקצוע עם ניסיון ומומחיות בזהות מגדרית מגוונת בקרב ילדים ונוער יכולים לעזור במקרה שיש שאלות ביחס לזהות המגדרית או צורך בליווי ותמיכה במהלך המעבר המגדרי, כאשר במקרים של התאמה מגדרית רפואית יש דרישה למפגשים עם אנשי מקצוע מהתחום. ביבליוגרפיה Russell, S. T., Pollitt, A. M., Li, G., & Grossman, A. H. (2018). Chosen name use is linked to reduced depressive symptoms, suicidal ideation, and suicidal behavior among transgender youth. Journal of Adolescent Health, 63(4), 503-505.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003 Kendirci, H., Ağladıoğlu, S. Y., Baş, V. N., Önder, A., Çetinkaya, S., & Aycan, Z. (2015). Evaluating the efficacy of treatment with a GnRH analogue in patients with central precocious puberty. International journal of endocrinology, 2015.‏ https://doi.org/10.1155/2015/247386 Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Chapter 6: Adolescents, Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S43-S66.‏ https://doi.org/10.1080/26895269.2022.2100644 Rosenthal, S. M. (2021). Challenges in the care of transgender and gender-diverse youth: an endocrinologist’s view. Nature Reviews Endocrinology, 17(10), 581-591.‏ https://doi.org/10.1038/s41574-021-00535-9 Turban, J. L., King, D., Carswell, J. M., & Keuroghlian, A. S. (2020). Pubertal suppression for transgender youth and risk of suicidal ideation. Pediatrics, 145(2).‏ https://doi.org/10.1542/peds.2019-1725 Green, A. E., DeChants, J. P., Price, M. N., & Davis, C. K. (2022). Association of gender-affirming hormone therapy with depression, thoughts of suicide, and attempted suicide among transgender and nonbinary youth. Journal of Adolescent Health, 70(4), 643-649.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2021.10.036 Turban, J. L., King, D., Kobe, J., et al. (2022). Access to gender-affirming hormones during adolescence and mental health outcomes among transgender adults. Plos One, 17(1), https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261039 Chen, D., Berona, J., Chan, Y. M., Ehrensaft, D., Garofalo, R., Hidalgo, M. A., et al.. (2023). Psychosocial Functioning in Transgender Youth after 2 Years of Hormones. New England Journal of Medicine, 388(3), 240-250. https://doi.org/10.1056/NEJMoa2206297