סיכום של:
Brezin F, Busiah K, Leroy C, Fiot E, Bensignor C, Amouroux C, Caquard M, Cartault A, Castets S, Delcour C, Devernay M, Feigerlova E, Hoarau M, Lebon-Labich B, Lambert AS, Rouleau S, Trouvin MA, Vautier V, Martinerie L. Endocrine management of transgender adolescents: Expert consensus of the french society of pediatric endocrinology and diabetology working group. Arch Pediatr. 2024 Nov 16: S0929-693X(24)00176-3. doi: 10.1016/j.arcped.2024.08.003. Epub ahead of print. PMID: 39551654.
תקציר:
בצרפת החלו לספק טיפולים הורמונליים מאששי מגדר לבני.ות נוער (משלב טאנר 2 ואילך) החל משנת 2013, כאשר במדינות אחרות טיפולים אלה היו כבר מבוססים ומוכרים. הדרישה לטיפולים אלה עולה בצרפת, בהתאם למגמה המוכרת בעולם. ניתן לשער כי הסיבות לעליה זו כרוכות באינפורמציה זמינה יותר, בעלייה בקבלה החברתית כלפי גיוון מגדרי, ובהקמת מסלולי תמיכה ספציפיים לבני.ות נוער. עד כה, פורסמו הנחיות בינלאומיות בנוגע למתן טיפול הורמונלי לבני.ות נוער טרנסג'נדרים, אך עדיין לא קיימות הנחיות ספציפיות לשירותי הרפואה בצרפת. היעדר זה מקשה על בני.ות נוער, משפחותיהם וגורמי טיפול. בתגובה, האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית (French Society of Pediatric Endocrinology and Diabetology - FSPED) יזמה הקמת קבוצת עבודה של מומחים באנדוקרינולוגיה פדיאטרית לניסוח ההמלצות הראשונות בצרפת לגבי מתן טיפולים הורמונליים מאששי מגדר בבני.ות נוער.
מתודולוגיה:
הועדה מנתה עשרים מומחים.ות אשר נבחרו מבין 14 צוותי עבודה צרפתים וצוות שוויצרי אחד, אשר מספקים שירותי רפואת טרנס. בנוסף, כאשר עלה הצורך הקבוצה נעזרה במומחים מתחומי ידע משיקים. כל פרק נכתב על ידי 1-3 כותבים, בעזרת סקירת ספרות מקיפה. לאחר מכן הקבוצה כולה סקרה את הטקסט והתבצעו סבבי שינויים ככל הנדרש עד לקבלת עמדת קונצנזוס. העבודה על ההמלצות החלה בנובמבר 2022 והסתיימה ביוני 2024. הגרסה הסופית נבדקה ואושרה על ידי ארבעה מומחים חיצוניים.
מסקנות:
הגישה המאששת, הנתמכת בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובידי אגודות מקצועיות מרכזיות לפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת ילדים, היא הגישה המקובלת רפואית כיום. גישה זו מספקת הכרה בזהות המגדר ומספקת טיפול הוליסטי המשלב היבטים רפואיים-פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. לשם כך נדרש שיתוף פעולה של מומחים.ות ממגוון דיסציפלינות, בתמיכה של מומחים בטיפול בבני.ות נוער וילדים.ות טרנסג'נדרים. בפרט, מומלץ כי בצוות המטפל יקחו חלק רופאים.ות, מומחיות.ים בבריאות הנפש, ומומחי.ות פריון.
המחקר הקיים מעיד כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים כשירים להבין את משמעות הטיפולים שהן.ם עוברים.ות ולקבל החלטות מושכלות. לכן ראוי לאפשר להן.ם לקבל את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים לשם אישוש הזהות המגדרית שלהם.ן, בהתאם לשלב הפיזיולוגי ומידת הבגרות של כל מטופל.ת באופן פרטני. בעת תחילת הטיפול, יש לספק מידע בהיר ונגיש אשר יקיף את כל היבטי הטיפול, השפעתם הצפויה, מידת ההפיכות, אלו מעקבים יתבצעו ומהן תופעות הלוואי האפשריות. יש להבהיר למטופל.ת כי ביכולתם להפסיק את הטיפול בכל עת, זאת בלי לפגוע בהמשך התמיכה שיקבלו. בנוסף, חשוב לשתף את המטופלים בהתלבטויות לגבי הטיפולים הזמינים עבורם, ובבחירת מסלולי הטיפול כאשר קיימות מספר אפשרויות.
הטיפולים הקיימים כיום כוללים שימוש במעכבי התפתחות מגדר (בלוקרים) בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית, ולאחריהם טיפול הורמונלי מאשש מגדר (GAH) באמצעות טסטוסטרון או אסטרוגן.
המלצות רפואיות נוספות:
מומלץ להפנות את המטופל.ת להתייעצות לגבי שימור פוריות בתחילת התהליך. באם יוחלט לבצע שימור פוריות תידרש הפסקה זמנית של הטיפולים מאששי המגדר.
נדרש מעקב אחר התפתחות מאסת העצם, אשר צפוי שתתעכב בזמן נטילת בלוקרים ותחזור להתפתחות תקינה לאחר מעבר לטיפול הורמונלי מאשש מגדר. בנוסף, יש לבצע מעקב אחר רמות סידן וויטמין די ולנטול תוספים להשלמה במידת הצורך.
יש לקיים עם בני.ות הנוער שיחה מכבדת ופתוחה בנגע להעדפות והרצונות שלהם בנוגע ליחסי מין ומיניות, ולספק להם מידע בנוגע להימנעות ממחלות מועברות במין (STIs) והאפשרות להיריון גם בזמן קבלת טיפולים מאששי מגדר. בנוסף, מומלץ לדון איתם בביצוע בדיקות גניקולוגיות וגניטליה, באופן מותאם לגיל ולשלב הטיפולי.
הקפדה על פעילות גופנית ותזונה עשויה למנוע או להקל על סימפטומים הכרוכים במסת עצם, מטבוליזם ומחלות לב. לכן מומלץ לסייע להם למצוא פעילות גופנית סדירה ולהימנע מצריכת אלכוהול, סמים, ומעישון.
טיפולי בבעיות עור עשוי להידרש בעקבות החמרה של אקנה בשימוש בטסטוסטרון, או בעקבות צורך בהסרת שיער, ויש לדון גם בהיבטים אלה.
לצד התמיכה הרפואית, יש לספק לבני.ות הנוער גם תמיכה אדמיניסטרטיבית וחברתית. כיום ניתן בצרפת לבצע שינוי שם פרטי במרשם ברשות המקומית, אך שינוי המגדר בתעודות רשמיות עדיין דורש הגעה לגיל בגרות ואישור בית משפט. במערכת החינוך הצרפתית ניתן לבקש את שינוי השם או שימוש בכינוי ללא רישום אדמיניסטרטיבי.
בנוסף, כדאי להפנות את בני.ות הנוער לקבוצות תמיכה מקומיות. קבוצות תמיכה לבני.ות נוער ומשפחותיהם הוכחו כיעילות, והצוות הרפואי יכול להקים קבוצות שכאלה עבור המטופלים.ות ומשפחותיהם.
לבסוף, טיפול הורמונלי מתמשך דורש מעקב לטווח ארוך, ולכן חשוב שעם המעבר לבגרות תתבצע העברה של המטופלים.ות לשירותי רפואה למבוגרים.ות. מומלץ לבצע את המעבר לאחר סיום ההתפתחות המינית וכאשר הטיפול ההורמונלי מגיע למינון זהה או קרוב למינון הנהוג במבוגרים.ות. עם ביצוע המעבר, יש לוודא כי המטופל.ת מבינים את הטיפול וההשלכות לטווח הארוך, מודעים להמלצות לגבי ביצוע מעקב רפואי מתמשך, ותופעות הלוואי האפשריות בטיפולים אותם הם מקבלים, וכי כל שאלותיהם לגבי מיניות, פוריות והורות קיבלו מענה.
דיון:
מסמך זה מאגד את ההנחיות הראשוניות שנכתבו לטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים בצרפת. קבוצת העבודה כללה כמעט אך ורק מומחי.ות אנדוקרינולוגיה פדיאטרית, וזוהי המגבלה העיקרית שלו. יש צורך במסמך הנחיות לאומי שייכתב מזווית ראייה רחבה יותר, הכוללת מגוון התמחויות. עד שייכתב מסמך שכזה, נדרשת הכשרה של מומחים.ות בבריאות טרנסית, בפרט עבור מתן טיפול לצעירים.ות מתחת לגיל 16. הכרחי כי כל הגורמים המטפלים ובעלי.ות העניין יפעלו יחד, כדי לספק טיפול מיטבי וכדי לאפשר איסוף מידע שיאפשר להמשיך ולטייב את טיב השירות הרפואי המוצע לבני.ות נוער טרנסג'נדרים.
רוצה לשתף?