Search Results

נייר עמדה של החברה הקנדית לרפואת ילדים אשר סוקר מידע אודות ילדים ונוער מגווני מגדר וכן נותן המלצות למתן מענה רפואי ופסיכו-סוציאלי רגיש ומותאם לצרכיהם, תוך יצירת סביבה תומכת ומבינה עבור נוער מגוון מגדרית במערכת הבריאות. נייר עמדה: גישה מאששת מגדר לטיפול בנוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית ניירות עמדה והמלצות Vandermorris et al. 2023 מאת: המלצות רפואת ילדים הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Vandermorris, A., & Metzger, D.L., (2023). Position Statement: An affirming approach to caring for transgender and gender-diverse youth. Paediatrics & Child Health, 2023, 28, 437–448. תקציר המסמך: נייר העמדה נותן הנחיות והמלצות לנותני שירותים בתחומי הבריאות ומתייחס לתפקידם במפגש המקצועי עם נוער מגוון מגדרית ומשפחותיהם, וכן דן בשאלה כיצד להעניק טיפול מאשש מגדר תוך התייחסות למגוון נושאים בקשר הטיפולי-רפואי, החל מיצירת סביבה מכילה ועד לשימוש בשפה מכילה בטיפול המותאם לנוער ועוד. כמו כן, נייר העמדה כולל סקירה של מושגים, נתונים רפואיים, אבחנות וכן מידע בכל הנוגע למפגש הרפואי עם ילדים ונוער מגווני מגדר. כחלק מהמלצות המסמך, מודגשת חשיבות הבנת המסלול ההתפתחותי של נוער המזהה עצמו כטרנסג'נדר ומגוון מגדרית, חקירת זהויות מגדר בהקשרים תרבותיים, והתייחסות להשלכות הפיזיולוגיות ההפיכות והלא הפיכות של טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית בגיל ההתבגרות ולאחר מכן. דגשים והמלצות עיקריות במסמך: יש לקדם שוויון וכבוד לכל אדם, ללא קשר לזהות המגדרית, וליצור סביבה מכבדת ומקבלת לכל מקבלי השירות. כמקבלי שירות, נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית זכאים לכבוד והבנה בכל הנוגע לזהותם המגדרית וכן התייחסות לצרכיהם הייחודיים. יש לייצר סביבה כוללנית ושימוש בשפה כוללנית אשר תסייע לבני נוער אלו לחקור את זהותם ללא לחץ או כפייה. נוער זה זקוק לתמיכה והבנה מהסביבה שלהם, כולל משפחה, חברים, ומערכת הבריאות. יצירת סביבה מכילה ובטוחה, תסייע בתהליך הבניית הזהות וביצירת בטחון עצמי. יש להכיר ולהבין את התהליך או המסלול שבו נוער מגוון מגדרית ו/או טרנסג'נדרי עשויים לעבור במערכת הבריאות ו/או את התהליכים הרפואיים בקשר לזהות המגדרית שלהם. אלו כוללים את ההיבט הפיזיולוגי, הפסיכולוגי, והחברתי שבו בני נוער אלו עשויים להיות מעורבים ואת האתגרים או המכשולים שעשויים להתעורר במהלך התהליך הזה. יש לזכור כי כל נער ונערה הם אנשים ייחודיים וכל אחד יכול להרגיש צרכים ורגשות שונים, ולכן חשוב להקנות לכל אחד ואחת יחס אישי ורגיש. במפגש עם נוער מגוון מגדרית בכל הנוגע לתהליכים רפואיים להתאמה מגדרית, יש להתייחס להשפעות הפיזיולוגיות של טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית. התייחסות זו כוללת הבנת השינויים הפיזיים שעשויים לקרות עקב טיפולים רפואיים, כגון שינויים בגוף, בפנים, בקול, ובפונקציות פיזיולוגיות אחרות, והפוטנציאל להפיכתם בהווה או בעתיד. יש לתת הדרכה ומידע בכל הנוגע לסוגיות של שימור פוריות, יחסי מין בטוחים ובריאות מינית על כל גווניה. במפגש עם נוער מגוון מגדרית, יש להתייחס לתהליך הבניית הזהות המגדרית של נוער מגוון מגדרית בקונסטקס התרבותי והרקע האישי של כל אחד ואחת. בין היתר, יש להתייחס להשפעות של הרקע המשפחתי, החברתי, התרבותי, והדתי על תהליך חקירת הזהות המגדרית וכן לגלות מודעות לאתגרים וההזדמנויות שעשויים להתעורר בהתהוות זהות מגדרית בהקשר תרבותי מגוון. יש להציע מענה תומך, יעוץ והפניה לשירותים מקצועיים רלוונטיים למקבלי השירות ומשפחותיהם כאשר עולה צורך. יש לפעול לקידום הכשרה מקצועית של נשות ואנשי מקצוע בתחום הבריאות והחינוך על מנת לייצר סביבה תומכת ומבינה , וכן על מנת לייצר מרחב מקצועי שמאפשר נגישות ויכולת לקבל יעוץ ותמיכה ללא תנאי. לסיכום, נייר העמדה מתמקד בצרכים והזכויות של נוער מגוון מגדרית ועל הקשת הטרנסית, ונותן המלצות כיצד גורמי בריאות יכולים ליצור עבורם סביבה תומכת ומקבלת שמקדמת בריאות פיזית ורווחה נפשית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור המלצות רפואת ילדים הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בוחן שינויים בקרב נוער טרנסג'נדרי בגילאי 12-18 לאחר שנה של השפעות טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. המחקר מדגיש את יתרונותיו של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית הורמונלית עבור נוער מגוון מגדרית תוך שימת דגש על הצורך במחקר מתמשך ואסטרטגיות תמיכה מקיפות לטיפול בלחץ מיעוטים ולשיפור תוצאות בריאות הנפש. שינויים בדיספוריה מגדרית, לחץ מיעוטים בין-אישי ובריאות נפשית בקרב נוער טרנסג'נדרי שנה לאחר טיפול הורמונלי סיכומים Chelliah et al. 2024 מאת: איכות חיים לחץ מיעוטים בריאות נפש מחקר אמפירי דיספוריה מגדרית טיפול הורמונלי טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי מאת: Chelliah, P., Lau, M., & Kuper, L. E. (2024). Changes in Gender Dysphoria, Interpersonal Minority Stress, and Mental Health Among Transgender Youth After One Year of Hormone Therapy. Journal of Adolescent Health, 1-6 (Article in Press). תקציר: המחקר בוחן שינויים בקרב נוער טרנסג'נדרי בגילאי 12-18 לאחר שנה של השפעות טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. המחקר מדגיש את יתרונותיו של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית הורמונלית עבור נוער מגוון מגדרית תוך שימת דגש על הצורך במחקר מתמשך ואסטרטגיות תמיכה מקיפות לטיפול בלחץ מיעוטים ולשיפור תוצאות בריאות הנפש. מחקרי חתך זיהו קשר בין לחץ מיעוטים לבין בריאות נפשית בקרב נוער מגוון ומגדרית. אולם, מעט מאוד ידוע על האופן שבו חוויות של לחץ מיעוטים משתנות לאורך זמן וכיצד שינויים אלו קשורים לבריאות הנפש בקרב נוער טרנסג'נדרי, לכן מחקר זה מנסה להתמודד עם הפער הזה באמצעות שתי שאלות מחקר: כיצד מושפעות רמות הדיספוריה המגדרית, תמיכה חברתית מהורים ועמיתים, תמיכה מגדרית מההורים וקורבנות לאחר שנה אחת של קבלת טיפול התאמה מגדרית? כיצד השינויים בכל אחד מהמשתנים לעיל קשורים לסימפטומים של דיכאון, חרדה ותפקוד פסיכוסוציאלי בקרב נוער לאחר שנה אחת של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית? תוצאות המחקר מנבאות שיפור משמעותי בבאי שביעות רצון מהגוף, אי אישור מגדר של הורים, קורבנות, חרדה, דיכאון ואיכות חיים בתקופה שבין תחילת הטיפול להתאמה מגדרית ועד למעבר שנה אחת ממנו. אולם לא היו שינויים משמעותיים בתמיכה חברתית בקרב המשפחה והחברים של המשתתפים ובקבלה הקשורה למגדר של ההורים. מדגם: במחקר השתתפו 156 בני נוער טרנסג'נדרים, אולם נכללו בניתוח הממצאים 115, זאת משתתפים בשל נתונים חסרים. המשתתפים היו בגילאים 18-12 שהשתתפו בהערכה ראשונית עם מרפאה רב תחומית להתאמה מגדרית בדאלאס וטקסס בתקופה שבין אוקטובר 2017 לבין מרץ 2020. מתודולוגיה: במסגרת המחקר בוצע ניתוח סטטיסטי באמצעות נתונים: המשתתפים במחקר השלימו סקר כחלק מהערכה הראשונית לטיפול. לאחר ההערכה התאימו לכל אחד מהמשתתפים גורם רפואי כדי להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. לאחר שנה, המשתתפים דיווחו בעצמם לגורם הרפואי או באופן מקוון על זהותם המגדרית והנטייה המינית. מידע על גיל, גזע, אתניות והטיפול של המשתתפים התקבל מהתיעודים הרפואיים שלהם. כמו כן, המשתתפים נתבקשו לדווח על המדדים הבאים: שביעות רצון מגופם (ציון גבוה יותר בסולם זה מצביע על חוסר שביעות רצון גדול יותר בגוף). התמיכה החברתית כפי שהם תופסים אותה ממשפחותיהם המורחבות וחבריהם. דיווחים על הטרדה או תקיפה הקשורים למגדר או הנטייה המינית שלהם. רמת תמיכת ההורים בזהות המגדרית של המשתתפים. המשתתפים דיווחו על מדדים לבריאות הנפש (אשר שימשו למעקב אחר שינויים במשתנים לעיל): תסמיני דיכאון, תסמיני חרדה, תפקוד חברתי, רגשי ובית ספרי. הניתוח הסטטיסטי כלל שלוש בדיקות: מבחני מדגם t בלתי תלויות: מבחנים אלו השוו מאפיינים בסיסיים בין בני נוער עם ובלי נתונים של שנה אחת כדי לראות אם היו הבדלים ראשוניים בין הקבוצות. מבחני t מזווגים: מבחנים אלו נועדו לנתח את השינוי בכל משתנה לאחר שנה אחת וערכי ה-d חושבו כדי לקבוע את גודל ההשפעה. שלוש רגרסיות צעדיות: שלוש רגרסיות נפרדות שנועדו לניבוי דיכאון (QIDS), חרדה (SCARED) ואיכות חיים (PedsQL) לאחר שנה אחת. ממצאים עיקריים: תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו שיפורים לטווח קצר בבריאות הנפש בעקבות טיפול התאמה מגדרית הורמונלי, כמו כן הפחתות משמעותיות באי שביעות רצון הגוף. בהתאם למחקרים קודמים, ממצאי המחקר מראים ששיפורים גדולים יותר בחוסר שביעות הרצון מהגוף היו קשורים עם פחות סימפטומים של דיכאון ותפקוד פסיכו-סוציאלי טוב יותר. לא היו שינויים משמעותיים בתמיכה חברתית בקרב המשפחה והחברים של המשתתפים ובקבלה הקשורה למגדר של ההורים. מהרגרסיות המנבאות עלה כי תסמיני דיכאון בסיסיים ושינויים באי שביעות רצון בגוף חזו תסמיני דיכאון לאחר שנה. תסמיני חרדה בסיסיים היו המנבא המשמעותי היחיד של תסמיני חרדה לאחר שנה. תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של ניטור שינויים בדיספוריה לאורך זמן ומתן תמיכה מותאמת לנערים שחוו שיפור מופחת. הערכת לחץ מיעוטים בין-אישי במהלך הצגת טיפול ותמיכה בשינויים מבניים להפחתת גורמי לחץ הם צעדים חיוניים בתמיכה בבריאות הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים. מגבלות המחקר: למחקר יש תרומה חדשה בכך שהוא מייצג את בחינת האורך הראשונה בין לחץ מיעוטים בין-אישי בקרב נוער טרנסג'נדרי. אולם, החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקר נוסף בעל מתודולוגיה דומה המתמקד בהבנת המנגנונים העומדים מאחורי השיפורים שנצפו במחקר, כך שיבחן מגוון רחב יותר של גורמי לחץ של מיעוטים. דיון ומסקנות: תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של ניטור שינויים בדיספוריה לאורך זמן ומתן תמיכה מותאמת לנוער שחוו שיפור מופחת. בנוסף, הערכת לחץ מיועטים בין-אישי במהלך הצגת טיפול ותמיכה בשינויים מבניים להפחתת גורמי לחץ הם צעדים חיוניים בתמיכה בבריאות הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים. המחקר מדגיש את היתרונות של התאמה מגדרית הורמונלי עבור נוער טרנסג'נדר תוך שימת דגש על הצורך במחקר מתמשך ואסטרטגיות תמיכה מקיפות לטיפול במתח מיעוטים ולשיפור תוצאות בריאות הנפש. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור איכות חיים לחץ מיעוטים בריאות נפש מחקר אמפירי דיספוריה מגדרית טיפול הורמונלי טיפול רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

ליווי, יעוץ והדרכה מקצועית המאגר כולל מידע אודות נשות ואנשי מקצוע מתחומי הטיפול והחינוך אשר עוסקים בעבודה עם ילדים ונוער מגווני מגדר ויכולים לתת הכוונה, ייעוץ וליווי מקצועי לקולגות. נשות ואנשי המקצוע המופיעים במאגר, סיימו את קורס ההכשרה המקצועי של 'מעין - מידע מבוסס מחקר על ילדים ונוער מגווני מגדר'. אזור בארץ הכשרה מקצועית סינון: mail Phone Globe רויטל כהן טיפול באומנות EMDR מרכז Location מטפלת באמנות וב-EMDR. בעלת נסיון בעבודה עם ילדים/ות ונוער במסגרות מגוונות, פרטיות וחינוכיות, ובעבודה עם הורים והדרכה מזה 15 שנה. בעלת ידע רחב ומעמיק בנושא מגדר. mail Phone Globe ענת ארדיטי פסיכולוגיה חינוכית אימון אישי הנחיית קבוצות מרכז Location מאמנת ומנחת קבוצות. יוזמת ומנהלת את תוכנית נחשול טרנס בעמותת שלומית (שרות לאומי). בעלת עשר שנות ניסיון בעבודה עם צעירים מגווני מגדר. mail Phone Globe עדי שי טיפול בתנועה טיפול מיני נתניה והשרון Location מטפלת בתנועה ומטפלת מינית בהתמחות. מעל 20 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים ונוער ובחינוך המיוחד. בעשור האחרון עוסקת בכל התחום המיני חברתי, מגדר, להטב, פגיעות והתנהגויות מיניות. בעלת Byourself קלפי מיניות לנוער. מדריכה מוסמכת. mail Phone Globe עדי בר דוד עבודה סוציאלית צפון, אונליין Location עובדת סוציאלית קלינית, מתמחה בפסיכותרפיה פסיכודינמית. מטפלת ומלווה נוער וצעירים מגווני מגדר ומשפחותיהם ומדריכה צוותי חינוך וטיפול בעבודה רגישת מגדר. mail Phone Globe נטע משגב צובארי פסיכולוגיה שיקומית מרכז Location פסיכולוגית שיקומית מומחית ומדריכה. עובדת עם נוער ומבוגרים, בעלת נסיון בעבודה עם אוכלוסיה מגוונת מגדרית. mail Phone Globe מירי ביאלר טיפול בתנועה מרכז Location מדריכה בכירה מטעם יה"ת, הדרכת הורים בבית חולים שניידר. יו"ר ומנחת קבוצה בעמותת תהל"ה - עמותה שמעניקה לווי והעצמה להורים שילדיהם יוצאים מהארון מכל הקשת הלהטב"קית. mail Phone Globe יעל ויסוצקי ריפוי בעיסוק ירושלים והסביבה Location מרפאה בעיסוק לילדים.ות ונוער, מאבחנת ומטפלת בקליניקה במודיעין. מדריכה קלינית למרפאות בעיסוק ומדריכה צוותים חינוכיים. יו"ר קבוצת עניין "גאווה בריפוי בעיסוק" בחברה הישראלית לריפוי בעיסוק ואמא גאה לנער טרנס. mail Phone Globe יעל גריצמן עבודה סוציאלית ירושלים והסביבה, מרכז Location עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית (מ.ר. 22004). מטפלת בנוער ומבוגרים בקליניקה פרטית במושב גינתון. mail Phone Globe חלי ניסן עבודה סוציאלית חיפה והסביבה Location עובדת סוציאלית MSW, התמחות בילדים ונוער. מתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT אינטגרטיבי. בעלת ניסיון רב בעבודה עם ילדים בסיכון ומשפחות בקצה הרצף ובעבודה מיודעת טראומה. מטפלת פרטנית וקבוצתית בקהילת הלהטב"ק ובני משפחותיהם במרכז לטיפול בילד ובמשפחה בחוף כרמל. mail Phone Globe דר' מעיין בורשטיין עבודה סוציאלית חיפה והסביבה Location עו"ס מומחית בתחום ילדים, נוער עבודה עם הורים, קבוצות והדרכה. מומחית בתחום הטראומה למיניה. מרחיבה ידיעה וניסיון בתחומי הגיוון המגדרי. mail Phone Globe דבורית נורמן עבודה סוציאלית טיפול משפחתי חיפה והסביבה, אונליין, נתניה והשרון Location עובדת סוציאלית קלינית, M.S.W, מתמחה בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. עובדת בגישה אינטגרטיבית ומאוששת מגדר ומתאימה לכל אחד ואחת מעטפת טיפולית לפי הצרכים העולים בטיפול. בעלת נסיון וידע טיפולי בסוגיות של זהות מינית ומגדרית, משברי חיים, חיזוק גורמי חוסן ותמיכה משפחתית. מטפלת בדיכאון, חרדה, חרדה חברתית, פגיעה עצמית, אובדנות והתנהגויות סיכון. מדריכה עו"סים וא.נשי טיפול בסוגיות הקשורות לטיפול להטב"ק פרנדלי. mail Phone Globe אפרת כהן ואשדי CBT ייעוץ מרכז, ירושלים והסביבה Location מטפלת רגשית (Li-CBT), יעוץ וטיפול בנושאי זהות מגדרית ונטייה מינית. בעלת רקע בטיפול ממוקד בדיספוריה מגדרית וליווי הורים בתהליך היציאה מהארון של ילדיהם. רוצה גם להצטרף למאגר? לחצו למידע נוסף על קורסי ההכשרה

הנחיות בנושא ניתוחים ומתן טיפול לאחר הניתוח לאנשים טרנסג'נדרים בוגרים ומתבגרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 13 ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH ניתוחים המלצות סקירת ספרות הנחיות טיפול שימור פוריות טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי הורדת PDF למאמר המקורי פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ המונח "ניתוחים להתאמה מגדרית הנחוצים מבחינה רפואית" מתייחס לשורה של הליכים שמטרתם להתאים את הגוף של אדם מסוים לזהות המגדר שלו.ה (ר' פרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1 בנושא נחיצות רפואית). פרק זה מכיל המלצות לניתוחים ולטיפול לאחר הניתוח עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים ומתבגרים. כדי לקרוא את הקריטריונים להערכה הקשורים לניתוחים אצל מבוגרים ומתבגרים, עיינו בפרק 5 – הערכת מבוגרים.ות ובפרק 6 – מתבגרים.ות, בהתאמה. ניתן למצוא סיכום של ההמלצות ושל הקריטריונים להערכה בנספח ד'. מתוך הכרה בקהילה המגוונת וההטרוגנית של אנשים המזדהים כטרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית משתייכות לשורה של הליכים עבור אנשים שהוגדרו בלידה כזכרים ושהוגדרו בלידה כנקבות. הספרות הנוכחית תומכת ביתרונות של ניתוחים להתאמה מגדרית בקרב אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שנבחרו להשתתפות במחקר. למרות שקיימים סיבוכים לאחר ניתוחים להתאמה מגדרית, רבים מהם הינם קלים או שניתן לטפל בהם במרפאות מקומיות או במרפאות חוץ (Canner et al., 2018; Gaither et al., 2018; Morrison et al., 2016). בנוסף, שיעורי הסיבוכים דומים לשיעורי הסיבוכים של הליכים דומים המבוצעים עבור אבחנות אחרות (כלומר, הליכים שמטרתם אינה התאמה מגדרית). מחקרים פרוספקטיביים (Agarwal et al., 2018; Frederick et al., 2017; Top & Balta, 2017; van de Grift, Elaut et al., 2017; van de Grift et al., 2016), רטרוספקטיביים (Bertrand et al., 2017; Claes et al., 2018; Esmonde et al., 2019; Lo Russo et al., 2017; Marinkovic & Newfield, 2017; Poudrier et al., 2019; Wolter et al., 2015; Wolter et al., 2018) ומחקרי חתך-עוקבה (Olson-Kennedy, Warus et al., 2018; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018; van de Grift, Elfering et al., 2018) בוצעו בקרב אנשים שהוגדרו בלידה כנקבות, אשר עברו ניתוחי חזה להתאמה מגדרית או "ניתוח עליון" (כלומר, כריתת שד תת-עורית). יעילותו של הניתוח העליון הודגמה במספר תחומים, כולל עליה עקבית וישירה באיכות החיים בכל הקשור לבריאות, הפחתה משמעותית בדיספוריה מגדרית ועליה עקבית בשביעות הרצון מהגוף ומהמראה. בנוסף, שיעורי החרטה הם נמוכים מאוד ונעים בין 0-4%. למרות שמחקרים הדגימו כי ניתוח עליון השפיע באופן חיובי על מדדים נוספים, כמו למשל דיכאון, חרדה ותפקוד מיני, מחקרים אלה לא היו חזקים מספיק על מנת להסיק מסקנות מוחלטות. אמנם יש צורך במחקר נוסף על מנת להסיק מסקנות חזקות יותר, אך הראיות מדגימות כי ניתוח עליון מהווה התערבות בטוחה ויעילה. פחות מחקרים פורסמו בנושא אנשים שהוגדרו כזכרים בלידה שעברו ניתוח חזה להתאמה מגדרית ("הגדלת חזה") והם כוללים שני מחקרים פרוספקטיביים (Weigert et al., 2013; Zavlin et al., 2018), מחקר רטרוספקטיבי אחד (Fakin et al., 2019) ושלושה מחקרי חתך-עוקבה רטרוספקטיביים (Kanhai et al., 2000; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018). כל המחקרים דיווחו על שיפור עקבי וישיר בשביעות רצון המטופל.ת, כולל שביעות רצון כללית, שביעות רצון מדימוי הגוף ושיפור בדימוי הגוף בעקבות הניתוח. אוון-סמית' ואח' (2018) הדגימו כי קיימת מגמה חיובית של שיפור הן במדדי הדיכאון והן במדדי החרדה, במקביל לעליה ברמות ההתערבויות להתאמה מגדרית. עם זאת, לא בוצעה השוואה סטטיסטית בין אנשים שעברו ניתוח עליון לבין קבוצה אחרת כלשהי. אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום ההתערבויות הכירורגיות להתאמה מגדרית הינו ניתוח וגינופלסטי להתאמה מגדרית, עם 8 מחקרים פרוספקטיביים (Buncamper et al., 2017; Cardoso da Silva et al., 2016; Kanhai, 2016; Manero Vazquez et al., 2018; Papadopulos, Zavlin et al., 2017; Tavakkoli Tabassi et al., 2015; Wei et al., 2018; Zavlin et al., 2018), 15 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Bouman, van der Sluis et al., 2016; Buncamper et al., 2015; Hess et al., 2016; Jiang et al., 2018; LeBreton et al., 2017; Manrique et al., 2018; Massie et al., 2018; Morrison et al., 2015; Papadopulos, Lelle et al., 2017; Raigosa et al., 2015; Salgado et al., 2018; Seyed-Forootan et al., 2018; Sigurjonsson et al., 2017; Simonsen et al., 2016; Thalaivirithan et al., 2018) ו-3 מחקרי חתך-עוקבה שפורסמו לאחרונה (Castellano et al., 2015; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018). למרות שמחקרים אלה השתמשו במדדי הערכה שונים, התוצאות מכל המחקרים דיווחו באופן עקבי על רמה גבוהה של שביעות רצון מצד המטופל.ת (78-100%) וכן על שביעות רצון מהתפקוד המיני (75-100%). דבר זה בלט במיוחד במקרים של שימוש בטכניקות כירורגיות חדשות יותר. המחקרים גם קישרו בין ניתוח וגינופלסטי להתאמה מגדרית לבין שיעור נמוך של סיבוכים ושכיחות נמוכה של חרטה (0-8%). המלצותינו 13.1 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים המבצעים הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית לרכוש מיומנות בתחומים הבאים: 13.1.א – הכשרה מפוקחת ומתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית; 13.1.ב – עיסוק פעיל ומתמשך בהליכים כירורגיים להתאמה מגדרית; 13.1.ג – ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית; 13.1.ד – המשך השכלה בנושא ניתוחים להתאמה מגדרית; 13.1.ה – מעקב אחר תוצאות הניתוחים. 13.2 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית על מנת לשלול גורמי סיכון הקשורים לסרטן השד טרם ביצוע ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה. 13.3 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, הניגשים להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, על דרישות הטיפול שלאחר הניתוח, על נסיעות ולינה ועל החשיבות של מעקב לאחר הניתוח, וזאת במהלך התהליך שלפני הניתוח. 13.4 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לוודא כי נערך דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין של אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. 13.5 – אנו מציעים ומציעות למנתחים להציע ניתוחים לכריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בוגרות כאשר ישנן ראיות שנטלו טיפול הורמונלי למשך חצי שנה לפחות (אלא אם לא קיים צורך קליני בטיפול החלפת ההורמונים או הטיפול לדיכוי בלוטות המין או שההליך אינו מתאים לרצונות, למטרות או להבעות של המטופל.ת לגבי זהות המגדר שלה). 13.6 – אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* בוגרים, שברצונם לבצע את התערבויות אלה, כאשר ישנן ראיות שהמטופל.ת שמר על יציבות במשטר הטיפול הנוכחי (אשר עשוי לכלול לפחות חצי שנה של טיפול הורמונלי או תקופה ארוכה יותר, אם יש צורך בכך, על מנת להשיג את התוצאה הניתוחית הרצויה, אלא אם אין רצון בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות). 13.7 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* כאשר ישנן ראיות לגישה רב-תחומית בתהליך קבלת ההחלטות, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה. 13.8 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים להתייעץ עם צוות רב-תחומי ומקיף של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית כאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* מבקשים ניתוחים בהתאמה אישית (שנקראו בעבר "בלתי סטנדרטיים") כחלק מההתערבות הכירורגית להתאמה מגדרית. 13.9 – אנו מציעים ומציעות למנתחים המטפלים בגברים טרנסג'נדרים ובאנשים מגוונים מגדרית, שעברו ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי, לעודד אותם להמשיך במעקב אורולוגי לכל החיים. 13.10 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים המטפלים בנשים טרנסג'נדריות ובאנשים מגוונות מגדרית שעברו ניתוח וגינופלסטי לעודד אותן להמשיך במעקב מול הכירורג הראשי, הרופא המטפל או הגינקולוג שלהן. 13.11 – אנו ממליצים וממליצות למטופלים.ות שמתחרטים על ההתערבות הכירורגית המגדרית לגשת לטיפול של צוות רב-תחומי מומחה. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, ר' הפרקים על הערכות לבוגרים.ות ולמתבגרים.ות, וכן נספח ד'. מחקרים שפורסמו לאחרונה משקפים עניין קליני גובר בניתוחים מטודיופלסטיים ופאלופלסטיים, כפי שמשתקף בשלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (Garaffa et al., 2010; Stojanovic et al., 2017; Vukadinovic et al., 2014), 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Cohanzad, 2016; Garcia et al., 2014; Simonsen et al., 2016; van de Grift, Pigot et al., 2017; van der Sluis et al., 2017; Zhang et al., 2015), 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Cohanzad, 2016; Garcia et al., 2014; Simonsen et al., 2016; van de Grift, Pigot et al., 2017; van der Sluis et al., 2017; Zhang et al., 2015) ו-4 מחקרי חתך (Castellano et al., 2015; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018; Wierckx, Van Caenegem et al., 2011) שסקרו את הסיכונים ואת היתרונות של הליכים אלה. מבחינת תפקוד דרכי השתן, בין 75% ל-100% ממשתתפי.ות המחקר הצליחו להתרוקן בעמידה. מבחינת תפקוד מיני, בין 77% ל-95% ממשתתפי.ות המחקר דיווחו על שביעות רצון מהתפקוד המיני. רוב המחקרים דיווחו על רמה כללית גבוה של שביעות רצון לאחר הניתוח (בין 83% ל-100%), כאשר מחקרים שכללו טכניקות כירורגיות חדשות יותר הראו שיעור גבוה יותר של שביעות רצון. שני מחקרים פרוספקטיביים ושני מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים ביצעו הערכות ספציפיות בנושא חרטה לאחר הניתוח ומצאו כי אף אחד מהגברים הטרנסג'נדרים לא חווה חרטה. למרות שקיימות מגבלות מסוימות במחקרים, התוצאות שדווחו היו עקביות וישירות. בשנים האחרונות, חלה עליה בתשומת הלב המוקדשת לניתוחי פנים להתאמה מגדרית, והספרות המחקרית הנוכחית מראה כי יש בהם יתרונות. שמונת המחקרים שפורסמו לאחרונה כוללים מחקר עוקבה פרוספקטיבי אחד (Morrison et al., 2020), 5 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Bellinga et al., 2017; Capitán et al., 2014; Noureai et al., 2007; Raffaini et al., 2016; Simon et al., 2022) ושני מחקרי חתך (Ainsworth & Spiegel, 2010; van de Grift, Elaut et al., 2018). כל 8 המחקרים הדגימו בבירור כי המטופלים.ות היו מרוצים מאוד מתוצאות הניתוח (בין 72% ל-100% מהמשתתפים). בנוסף, המטופלים.ות הביעו שביעות רצון רבה יותר ממראה פניהם באופן משמעותי, בהשוואה למטופלים.ות שלא עברו ניתוח. במחקר עוקבה פרוספקטיבי בינלאומי שבוצע במספר מרכזים נמצא כי ניתוחי פנים להתאמה מגדרית שיפרו משמעותית את איכות החיים של המטופלים.ות, הן לטווח הבינוני והן לטווח הארוך (Morrison et al., 2020). התוצאות היו ישירות ועקביות, אך היו בהן אי דיוקים מסוימים עקב מגבלות המחקר. למרות שתחום ניתוחי הפנים להתאמה מגדרית לאנשים שהוגדרו בלידה כנקבות הינו תחום חדש יחסית, הנתונים הנוכחיים, שהם מוגבלים, מצביעים על יתרונות ברמות דומות בקרב מטופלים.ות נבחרים. מומלץ לבצע מחקרים נוספים בעתיד. במסגרת התהליך שלפני הניתוח, יתכן שיידרשו הליכים ו/או התערבויות נוספים, כמו למשל הסרת שיער (טרם ניתוח פנים ו/או ניתוח גניטלי). ר' פרק 15 – רפואה ראשונית. יתר על כן, במקרים רבים חשוב (או נחוץ) להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הפיזיותרפיה של רצפת האגן, הן לפני הניתוח והן לאחריו. התערבויות כירורגיות מייצגות כוללות את ההתערבויות הבאות (לרשימה המלאה, ר' נספח ה' וסוף פרק זה): עבור מי שהוגדרו כזכרים בלידה: ניתוח לנישוי פנים (כולל ניתוח להקטנת הגרוגרת/ניתוח במיתרי הקול), ניתוח חזה להתאמה מגדרית, הליכים לעיצוב הגוף, ניתוח להסרת אשכים, ניתוח וגינופלסטי/וולוולופלסטיה (עם/ללא עומק), הליכים אסתטיים והליכים שמטרתם להכין מטופלות.ים לניתוח (למשל, הסרת שיער). עבור מי שהוגדרו בלידה כנקבות: ניתוח לגברור פנים, ניתוח חזה להתאמה מגדרית, ניתוח להסרת רחם/הסרת שחלות, ניתוח מטודיופלסטי (כולל השתלת תותבי אשכים), ניתוח פאלופלסטי (כולל השתלת תותבי פין/אשכים), הליכים לעיצוב הגוף, הליכים אסתטיים והליכים שמטרתם להכין מטופלים.ות לניתוח (למשל, הסרת שיער). חשוב שמנתחים יבינו את ההתוויה (או ההתוויות) ואת התזמון של ניתוחים להתאמה מגדרית. דבר זה חשוב במיוחד בעת טיפול במתבגרים.ות (ר' פרק 6 – מתבגרים.ות). חשוב שהמנתח והמטופל.ת ינהלו תהליך משותף לקבלת החלטות, שכולל: 1) גישה רב-תחומית; 2) הבנה של מטרותיו וציפיותיו של המטופל.ת; 3) דיון לגבי האפשרויות הכירורגיות, והסיכונים והיתרונות הקשורים אליהן; ו-4) תוכנית מושכלת לטיפול שלאחר הניתוח (ר' פרק 5 – הערכות למבוגרים.ות). מטרתן של המלצות אלה היא ליצור גישה מותאמת אישית לטיפול. על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר, יש לקבל טיפול נכון לאחר הניתוח (Buncamper et al., 2015; Lawrence, 2003). חשוב שהמטופלים.ות יקבלו מידע לגבי הצרכים שלאחר הניתוח (כולל טיפול מקומי בפצעים, הגבלות על פעילות, ימי חופשה מהעבודה או מהלימודים וכו'). בנוסף, חשוב שהמנתח יהיה זמין לטיפול ולסיוע לאחר הניתוח, לסיפוק הפניות לשירותים ייעודיים, או לשניהם במקרה הצורך. דבר זה עשוי לכלול צורך בתמיכה מתמשכת (כלומר, הן מצד האדם המטפל והן מצד הרופא המטפל, מטפלים בתחום בריאות הנפש או שניהם) וכן צורך ברפואה ראשונית קבועה (למשל, בדיקות לגילוי סרטן השד/החזה, טיפול אורולוגי/גינקולוגי וכו'). עם העליה בעניין הציבורי בהליכים הכירורגיים להתאמה מגדרית, כמו גם העלייה במספרם (Canner et al., 2018; Ross, 2017; Shen et al., 2019), קיים צורך בהכשרה נוספת, מעקב אחר התוצאות ולמידה רפואית מתמשכת בקרב מנתחים (Schechter et al., 2017). כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. המלצה 13.1 אנו ממליצים וממליצות למנתחים המבצעים הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית לרכוש מיומנות בתחומים הבאים: א. הכשרה מפוקחת ומתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית; ב. עיסוק פעיל ומתמשך בהליכים כירורגיים להתאמה מגדרית; ג. ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית; ד. המשך השכלה בנושא ניתוחים להתאמה מגדרית; ה. מעקב אחר תוצאות הניתוחים. מנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית מגיעים ממגוון התמחויות, הכשרות ורקעים כירורגיים. ההתמחויות הכירורגיות הנפוצות ביותר כוללות כירורגיה פלסטית, אורולוגית, גינקולוגית, אוטורינולרינגולוגית ופה ולסת (Jazayeri et al., 2021). בדומה לתחומים כירורגיים אחרים, אנו ממליצים וממליצות שרק מנתחים בעלי תעודה מטעם האגודה המקצועית של המדינה שבה הם נמצאים, או שזכאים לקבל תעודה זו, יציעו ניתוחים להתאמה מגדרית. בנוסף, מומלץ למנתחים המציעים טיפולים לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לקבל הכשרה מתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית ועקרונות הטיפול להתאמה מגדרית (Schechter et al., 2017; Schechter & Schechter, 2019). דבר זה כולל, בין היתר, ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית וכיצד הם משפיעים על מטרות המטופלים.ות, על ציפיותיהם ועל התוצאות. חשוב שמנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית יכירו את ההליכים הזמינים ויוכלו לספק הסכמה מדעת. אם המנתחים לא מציעים את ההליך המבוקש, ביכולתם להציע הפניה לחוות דעת שניה. מצופה ממנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להשתתף בפעילויות לימוד מתמשכות בתחום הניתוחים להתאמה מגדרית (כלומר, פגישות, כנסים, סמינרים וכו') על מנת להמשיך להיות מעודכנים בידע העכשווי. בנוסף, אנו ממליצים וממליצות לעקוב אחר תוצאות הניתוחים ולספר עליהן למטופלים.ות כחלק מתהליך ההסכמה מדעת (Schechter et al., 2017). בנוסף, על בתי חולים, מוסדות ומרפאות המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להיות בקיאים בנושא כשירות תרבותית (למשל, שפה, מונחים וכו'). דבר זה עשוי לדרוש לימוד מתמשך וקבוע מצד הצוות. המלצה 13.2 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית על מנת לשלול גורמי סיכון הקשורים לסרטן השד טרם ביצוע ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה. טרם ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה, יש ליידע את המטופלות.ים לגבי גורמי הסיכון לסרטן השד ולבצע להן הערכה לשלילתם, כולל מוטציות גנטיות (כלומר, BRCA1, BRCA2), עבר משפחתי, גיל, קרינה, חשיפה לאסטרוגן וכמות רקמת השד שצפויה להישאר לאחר הניתוח (Brown, Lourenco et al., 2021; Brown & Jones, 2015; Colebunders et al., 2014; Gooren et al., 2013; Salibian et al., 2021; Weyers et al., 2010). בדיקות סקר לסרטן השד לוקחת בחשבון את הגורמים השונים בעזרת התאמת הדמיות, בדיקות, והליכים הולמים. נכון לעכשיו, לא קיימות הנחיות ספציפיות המבוססות על ראיות לגבי בדיקות לשלילת סרטן אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית (Salibian et al., 2021). עם זאת, לאחרונה הוצעו כללים על ידי הקולג' האמריקני לרדיולוגיה (Brown, Lourenco et al., 2021). לאור העובדה כי הסיכון לסרטן בקרב מטופלים.ות המבקשות לבצע הגדלת חזה או הסרת חזה להתאמה מגדרית הינו דומה לסיכון בקרב האוכלוסייה הכללית (גם במצב של שימוש בהורמונים), יש לפעול על פי ההנחיות הקיימות עבור בדיקות לשלילת סרטן (Brown & Jones, 2015; Gooren et al., 2013; Salibian et al., 2021; Weyers et al., 2010). מומלץ לאנשי מקצוע לעקוב אחר עדכונים בהנחיות אלה, מפני שהם עשויים להשתנות. מומלץ למטופלות.ים הניגשות לניתוח חזה להתאמה מגדרית להיות במעקב מתמשך לסרטן השד אצל הרופאים המטפלים בהן. המלצה 13.3 אנו ממליצים וממליצות למנתחים ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, הניגשים להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, על דרישות הטיפול שלאחר הניתוח, על נסיעות ולינה ועל החשיבות של מעקב לאחר הניתוח, וזאת במהלך התהליך שלפני הניתוח. בתקופה שלפני הניתוח, המטופלים.ות מקבלים פרטים לגבי דרישות הזמנים, הטכניקה ומשך הטיפול שלאחר הניתוח, כדי שיוכלו לתכנן תוכניות כראוי. דבר זה כולל דיון על השלבים הצפויים של ההליכים הכירורגיים (ודרישות הנסיעה לשם כך). לאור המספר הנמוך של מנתחים המתמחים בניתוחים להתאמה מגדרית, מטופלים.ות רבים נוסעים מרחק רב לשם ביצוע ההליכים. טרם הניתוח, על המנתחים לספק למטופלות.ים לוח זמנים למעקב לאחר הניתוח. על המנתח לדון עם המטופל.ת בתאריכי הנסיעה שלו, בשהות הצפויה באשפוז ובטיפול חוץ, ובאפשרות לצורך בגמישות של סידור הנסיעה (במיוחד במקרה של סיבוכים). לאור המורכבות והעלות של נסיעות ולינה, יש לשתף עם המטופל.ת כל שינויים בתוכנית הטיפול מוקדם ככל הניתן. על המנתחים לדאוג להמשכיות הטיפול מול נותני שירות מקומיים לאחר החזרה הביתה. חשוב לבצע טיפול ומעקב לאחר הניתוח. לעיתים קרובות, הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית דורשים טיפול ספציפי לאחר הניתוח, כמו למשל משאבים לאחר הניתוח (דיור יציב ובטוח; משאבים לנסיעות ולהמשך טיפול), הנחיות לגבי הרגלי בריאות חיוביים (למשל, היגיינה אישית, ניהול חיים בריאים, מניעת זיהום בדרכי השתן ומחלות מין (Wierckx, Van Caenegem et al., 2011), אמצעי זהירות או מגבלות על פעולות היומיום לאחר הניתוח (למשל, רחצה, פעילות גופנית, התעמלות, הנחיות תזונתיות, חזרה לפעילות מינית) (Capitán et al., 2020), חזרה לנטילת תרופות לאחר הניתוח (למשל, מדללי דם, הורמונים וכו') ופירוט פעילויות טיפול עצמי לאחר הניתוח (למשל, משטרי הרחבות ושטיפות לאחר ניתוח וגינופלסטי, הפעלת תותבי פין, אסטרטגיות לשיפור התרוקנות השתן לאחר ניתוח פאלופלסטי, המלצות לטיפול בהשתלות שיער) (Capitán et al., 2017; Falcone et al., 2018; Garcia, 2018; Hoebeke et al., 2005). ניתן להתחיל גם לפני הניתוח בהיבטים מסוימים של פעילויות לטיפול עצמי הדרושות לאחר הניתוח, ולחזק אותן לאחריו (Falcone et al., 2018). תקופת המעקב מהווה הזדמנות להתערב במקרה של סיבוכים, למזער או למנוע אותם (Buncamper et al., 2016; Garcia, 2021), וזאת לאור הסיכון של פתיחת פצעי הניתוח, קושי בהרחבות וזיהומים בדרכי השתן (Dy et al., 2019). המלצה 13.4 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לוודא כי נערך דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין של אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. אבדן הפוריות הוא תוצאה שכיחה, הן של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (באופן זמני) והן של ניתוחים להתאמה מגדרית (באופן קבוע). לכן יש לדון בשימור הפוריות טרם התערבויות רפואיות, כירורגיות או שתיהן (Defreyne, van Schuylenbergh et al., 2020; Jahromi et al., 2021; Jones et al., 2021). התערבויות כירורגיות המשנות את האנטומיה או את התפקוד של מערכת הרבייה עשויות להגביל את האפשרויות העתידיות לפוריות ברמות שונות (Nahata et al., 2019). לכן חיוני לדון בסיכון לאי פוריות ובאפשרויות לשימור הפוריות עם מטופלים.ות טרנסג'נדרים ועם משפחותיהם לפני כל התחלה של התערבויות אלה, ולהמשיך בדיון זה באופן קבוע לאחר מכן (Hembree et al., 2017). להמלצות ספציפיות בנושא אפשרויות לפוריות, ר' פרק 16 – בריאות מערכת הרבייה. המלצה 13.5 אנו מציעים ומציעות למנתחים להציע ניתוחים לכריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בוגרות כאשר ישנן ראיות שנטלו טיפול הורמונלי למשך חצי שנה לפחות (אלא אם לא קיים צורך קליני בטיפול החלפת ההורמונים או הטיפול לדיכוי בלוטות המין או שההליך אינו מתאים לרצונות, למטרות או להבעות של המטופל.ת לגבי זהות המגדר שלה). לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 13.6. המלצה 13.6 אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* בוגרים, שברצונם לבצע את התערבויות אלה, כאשר ישנן ראיות שהמטופל.ת שמר על יציבות במשטר הטיפול הנוכחי (אשר עשוי לכלול לפחות חצי שנה של טיפול הורמונלי או תקופה ארוכה יותר, אם יש צורך בכך, על מנת להשיג את התוצאה הניתוחית הרצויה, אלא אם אין רצון בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מביא לשינויים אנטומיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. תחילת ההשפעות האנטומיות (למשל, גדילת הדגדגן, אטרופיה נרתיקית) עשויות להתחיל בשלב מוקדם לאחר תחילת הטיפול ושיא ההשפעה צפוי לאחר שנה או שנתיים (T'Sjoen et al., 2019). בהתאם לתוצאה הכירורגית הדרושה, יתכן שיהיה צורך בתקופה של טיפול הורמונלי (למשל, גדילה בלתי מספקת של הדגדגן למטרת ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי) או שתהיה לו עדיפות עקב סיבות פסיכולוגיות, סיבות אנטומיות או שתיהן (צמיחת שדיים והתרחבות העור טרם הגדלת שדיים, התרככות העור ושינויים בפיזור שומן הפנים טרם ניתוחי פנים להתאמה מגדרית) (de Blok et al., 2021). עבור מי שלא קיבלו הורמונים לפני התערבויות כירורגיות, חשוב כי המנתחים יסקרו את ההשפעות של טיפול זה על הניתוח המוצע. בנוסף, מי שעוברים ניתוחים לכריתת בלוטות המין אשר אינם לוקחים הורמונים יכולים לפתח תוכנית טיפול להחלפת הורמונים, ביחד עם אנשי המקצוע שנותנים את המרשם, טרם הניתוח. המלצה 13.7 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* כאשר ישנן ראיות לגישה רב-תחומית בתהליך קבלת ההחלטות, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה. י שנן ראיות משמעותיות התומכות בחשיבות הגישה הרב-תחומית לבריאות טרנסג'נדרית (כלומר, רפואה, בריאות הנפש וכירורגיה), ביניהן, מחקרי תצפית (Monstrey et al., 2001; Stojanovic et al., 2017), סקירות ספרות וחוות דעת מומחים (Esteva de Antonio et al., 2013; Frey et al., 2017; Hadj-Moussa et al., 2019; Pan & Honig, 2018), הנחיות מבוססות (Byne et al., 2018; Chen, Fuqua et al., 2016; Hembree et al., 2017; Karasic & Fraser, 2018; Klein, Paradise et al., 2018; Weissler et al., 2018) וניתוח תוכן במחקר איכותני (Gerritse et al., 2018). גישה רב-תחומית חשובה במיוחד בנושאי בריאות הנפש, במקרה של התמודדויות נפשיות אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית הניגשות לניתוחים להתאמה מגדרית (de Freitas et al., 2020; Dhejne et al., 2016; van der Miesen et al., 2016). בנוסף, נותני שירותי רפואה ראשונית יכולים לעזור בהחלטות לגבי מועד הניתוח, תוצאות הניתוח והציפיות ממנו, ניהול הטיפול ההורמונלי טרום הניתוח ומיטוב התנאים הרפואיים (Elamin et al., 2010; Hembree et al., 2017). להמלצות ספציפיות לגבי הערכת מתבגרים.ות טרם הניתוח, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות. המלצה 13.8 אנו ממליצים וממליצות למנתחים להתייעץ עם צוות רב-תחומי ומקיף של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית כאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* מבקשים ניתוחים בהתאמה אישית (שנקראו בעבר "בלתי סטנדרטיים") כחלק מההתערבות הכירורגית להתאמה מגדרית. זהויות מגדר מופיעות על פני רצף, והבעות הזהות משתנים באופן נרחב בין אנשים שונים (Beek et al., 2015; Koehler et al., 2018). למרות שהמטרה הכללית של כל הליך מסוים בדרך כלל כוללת הפחתה בדיספוריה המגדרית (an de Grift, Elaut et al., 2017) או הגעה למצב של תחושת התאמה מגדרית, ביטויים מגוונים מגדרית עשויים להוביל לבקשות לניתוחים בהתאמה אישית, שעשויים להיחשב כ"בלתי סטנדרטיים" (Beek et al., 2015; Bizic et al., 2018). ניתן להגדיר בקשות לניתוחים בהתאמה אישית באופן הבא: 1) הליך המשנה את הביטוי המגדרי של אדם, שמטרתו אינה בהכרח ביטוי של מגדר בינארי אחר; 2) שילוב "בלתי סטנדרטי" של הליכים מקובלים; או 3) שניהם. מטרתו של דבר זה היא לעזור לאנשי מקצוע לייעץ ולהעביר מידע למטופלים.ות, וכן לוודא שהמטרות הן ברות השגה. על המטופל.ת ועל המנתח לשתף פעולה על מנת לוודא שהציפיות הן מציאותיות וברות השגה, ושההתערבויות המוצעות הינן בטוחות ואפשריות מבחינה טכנית. על המטופל.ת והצוות הכירורגי לשתף פעולה בתהליך קבלת ההחלטות (Cavanaugh et al., 2016). על תהליך ההסכמה מדעת להתייחס לאי ההפיכות של הליכים מסוימים, לעובדה כי הליכים מסוימים הם חדשים יותר ולמידע המוגבל שקיים לגבי התוצאות של הליכים מסוימים בטווח הארוך. המלצה 13.9 אנו מציעים ומציעות למנתחים המטפלים בגברים טרנסג'נדרים ובאנשים מגוונים מגדרית, שעברו ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי, לעודד אותם להמשיך במעקב אורולוגי לכל החיים. סיבוכים לאחר ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי כוללים בעיות בדרכי השתן ובתפקוד המיני (Kang et al., 2019; Monstrey et al., 2009; Santucci, 2018; Schardein et al., 2019). הדיווח על סיבוכים בדרכי השתן (הקשורים להארכת דרכי השתן) כולל היצרות השופכה בשיעור של 35% עד 58%, פיסטולה בשופכה בשיעור 15% עד 70% (Monstrey et al., 2009; Santucci, 2018; Schardein et al., 2019), סעיפים, שק שרירי עקב שאריות וגינליות, וצמיחת שיער בתוך הנאו-שופכה החדשה (Berli et al., 2021; Veerman et al., 2020). סיבוכים הקשורים לתפקוד מיני כוללים אבדן חלקי או מלא של תחושה למגע ו/או תחושה ארוגנית, קשיים בהגעה לאורגזמה וסיבוכים הקשורים לתותבי הפין (Kang et al., 2019; Santucci, 2018). המחקרים מעריכים כי סיבוכים הקשורים לתותבי הפין כוללים זיהום (בשיעור של 8% עד 12%), הפרעה בתפקוד התותב, שחיקה, פריצה של הקיבוע דרך העור ותזוזתו (Falcone et al., 2018; Kang et al., 2019; Morrison et al., 2016). אמנם רוב הסיבוכים בדרכי השתן ובתותבים קורים בתקופה שמייד לאחר הניתוח או בטווח הבינוני לאחריו, אך סיבוכים עלולים לקרות בכל עת. גילוי מוקדם עשוי להפחית את התחלואה (למשל, היצרות בשופכה המובילה להיווצרות פיסטולה, שחיקה מתגברת של תותב הפין, המובילה לזיהום והדורשת הסרה מלאה שלו) (Blecher et al., 2019). המעקב הקבוע להערכת סימנים להיצרות השופכה (או בעיות אחרות בדרכי השתן) כולל אולטרסאונד של השלפוחית למדידת נפח שארית השתן (כדי לזהות ולסווג היצרות בנאו-שופכה), הדמיית השופכה (כדי לזהות ולסווג היצרות בנאו-שופכה, פיסטולות וסעיפים) וציסטוסקופיה לבדיקת השופכה ושלפוחית השתן. בנוסף, גברים טרנסג'נדריות ומגוונים מגדרית עלולים לסבול מבעיות אורולוגיות שאינן בהכרח קשורות לשינוי המגדרי (אבנים בדרכי השתן, דם בשתן וממאירויות של אברי המין ודרכי השתן; שימור פוריות) (Sterling & Garcia, 2020a, 2020b). המלצה 13.10 אנו ממליצים וממליצות למנתחים המטפלים בנשים טרנסג'נדריות ובאנשים מגוונות מגדרית שעברו ניתוח וגינופלסטי לעודד אותן להמשיך במעקב מול הכירורג הראשי, הרופא המטפל או הגינקולוג שלהן. ניתוח וגינופלסטי הוא הליך בטוח (Hontscharuk, Alba, Hamidian Jahromi et al., 2021). למרות שעלולים להופיע סיבוכים, רובם עוברים מעצמם או שניתן לטפל בהם באמצעות התערבויות קלות (Hontscharuk, Alba, Hamidian Jahromi et al., 2021). סיבוכים קלים כוללים בעיות כמו היווצרות רקמת גרעון, צמיחת שיער בתוך הוגינה, עיכוב בהחלמת פצעי הניתוח או פתיחתם (או שניהם), בעיות אסתטיות והיצרות הנרתיק (Ferrando, 2020; Kloer et al., 2021). למרות שסיבוכים אלה דרך כלל עוברים מעצמם, הם עלולים להשפיע על רווחת המטופלות.ים לאחר הניתוח. בנוסף, במצבים שבהם מטופלות.ים לא מצליחות לגשת לטיפול אצל אנשי מקצוע המתמחים בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית, בעיות אלה עלולות להישאר ללא אבחנה או לקבל אבחנה שגויה. אנו ממליצים וממליצות למטופלות.ים להישאר במעקב פנים מול פנים אצל הכירורג הראשי שלהן במרווחי זמן קבועים – לדוגמה, שבועיים, שלושה חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח – אם כי יתכן שאצל מטופלות מסוימות יהיה צורך במעקב נוסף. טיפול גינקולוגי נוסף מבוצע במהלך החיים של המטופלות.ים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונות מגדרית, וניתן לבצע אותו במקומות רבים. ניתן לבצע בדיקה באמצעות ספקולום לאיתור של רקמת גרעון, שיער ונגעים אצל הרופא המטפל, הגינקולוג או הכירורג להתאמה מגדרית, ויתכן שיהיה בכך צורך גם לאחר התקופה שמייד לאחר הניתוח (Grimstad, McLaren et al., 2021; Suchak et al., 2015; van der Sluis et al., 2020). לאחר בדיקת מעבדה המאשרת קיום של דלקות בדרכי השתן, מחלות מין ומיקרביום בוגינה, ניתן לטפל במצבים אלה באמצעות ההנחיות הרלוונטיות שנוצרו עבור אוכלוסיות סיסג'נדריות (Hooton, 2012; Sherrard et al., 2018). בדיקות ידניות של בלוטת הערמונית מתבצעות על בסיס הנחיות רלוונטיות שנוצרו עבור אוכלוסיות סיסג'נדריות דרך תעלת הוגינה מפני שבלוטת הערמונית נמצאת בצד האחורי של הוגינה (Carter et al., 2013). סיבוכים אחרים כוללים בעיות כמו היצרות הנאו-תעלה וגינלית, פיסטולה בין הנרתיק לרקטום, וזיהומים (בניתוח וגינופלסטי תוך שימוש במעי) (Bustos et al., 2021). בעיות אלה דורשות שילוב של טיפול כירורגי ושאינו כירורגי, לצד התייעצות עם הכירורג הראשי ועם יועצים כירורגיים אחרים, או אפשרות של הפניה חוזרת אליהם (כלומר, מנתח קולורקטלי) אם קיים צורך. בנוסף, לאור העובדה כי אי תפקוד של רצפת האגן עלול להופיע בקרב 30% עד 40% מהמטופלות.ים, הן לפני ניתוח וגינופלסטי והן לאחריו, חשוב לבדוק את הזמינות של פיזיותרפיה לרצפת האגן בתקופה שלאחר הניתוח (Jiang et al., 2019). המלצה 13.11 אנו ממליצים וממליצות למטופלים.ות שמתחרטים על ההתערבות הכירורגית המגדרית לגשת לטיפול של צוות רב-תחומי מומחה. אחוז המטופלים.ות שמתחרטים על הניתוח להתאמה מגדרית הוא נמוך מאוד (בין 0.3% ל-3.8%) (De Cuypere & Vercruysse, 2009; Defreyne, Motmans et al., 2017; Hadj-Moussa et al., 2019; Hadj-Moussa, Agarwal et al., 2018; Hadj-Moussa, Ohl et al., 2018; Landén et al., 1998; Narayan et al., 2021; van de Grift, Elaut et al., 2018; Wiepjes et al., 2018). השכיחות הגבוהה ביותר של חרטה דווחה בתקופה שבה הטכניקות הכירורגיות היו פחות מגובשות, התפקיד של טיפול רב תחומי היה פחות מבוסס והסטנדרטים לטיפול עוד לא נכתבו או לא היו מוכרים באופן רחב (Landén et al., 1998). חרטה עשויה להיות זמנית או קבועה, וניתן להגדיר אותה (Narayan et al., 2021) כחרטה חברתית (שנגרמת בעקבות קשיים בחיי המשפחה, הדת, החברה או בחיים המקצועיים), חרטה רפואית (בעקבות סיבוכים רפואיים ארוכי טווח, אכזבה מתוצאות הניתוח או מקבלת החלטות בעייתית טרם הניתוח) וחרטה מגדרית אמיתית (שרובה מבוססת על אבחנה שגויה של המטופל.ת, חקירה בלתי מספקת של זהות המגדר או שתיהן). ההגדרות תואמות לגורמים המנבאים החיוביים והשליליים שהוזכרו לעיל (De Cuypere & Vercruysse, 2009; Gils & Brewaeys, 2007; Pfäfflin & Junge, 1998). צוות רב-תחומי עשוי לזהות את מקור החרטה וכן את היציבות של הבקשה לניתוחים לאורך זמן (Narayan et al., 2021). בעקבות הערכה זו ולאור הנסיבות האישיות של המטופל.ת, ייתכן שיימצא צורך רפואי לבצע התערבויות רפואיות ו/או כירורגיות מתוך מטרה להמשיך בשינוי המגדרי או לבצע הליכים כירורגיים במטרה לחזור לאנטומיה של המין שהוגדר בלידה. למידע נוסף, ר' פרק 5 – הערכות למבוגרים.ות. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, ר' הפרקים על הערכות לבוגרים.ות ולמתבגרים.ות, וכן נספח ד'. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH ניתוחים המלצות סקירת ספרות הנחיות טיפול שימור פוריות טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את מסלולי הטיפול לאחר תחילת הטיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים. נמצא כי כשליש מהמטופלים לא קיבלו טיפול תרופתי כלשהו. מבין מי שקיבלו את טיפול זה, 3.5% בלבד הפסיקו עקב שינוי הרצון בטיפול להתאמה מגדרית. מסלולי הטיפול של מתבגרים שטופלו באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים בשל דיספוריה מגדרית תקצירים Brik et al. 2020 מאת: גיל מעבר מגדרי מחקר אמפירי דיטרנזישן חרטה טיפול הורמונלי טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Brik, T., Vrouenraets, L. J., de Vries, M. C., & Hannema, S. E. (2020). Trajectories of adolescents treated with gonadotropin-releasing hormone analogues for gender dysphoria. Archives of Sexual Behavior, 49(7): 2611-2618.‏ מדגם: מחקר רטרוספקטיבי על 214 בני נוער בטווח הגילאים 18-11, שניגשו לקבלת טיפול במרפאה מגדרית בין השנים 2019-2010. ממצאים עיקריים: 67% מבין המטופלים ענו על הקריטריונים לתחילת טיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים. מבין המטופלים באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים, 87% החלו טיפול בהורמונים להתאמה מגדרית. 6% הפסיקו את הטיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים. 3.5% בלבד מבין כלל המטופלים הפסיקו את הטיפול עקב שינוי הרצון בטיפול להתאמה מגדרית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור גיל מעבר מגדרי מחקר אמפירי דיטרנזישן חרטה טיפול הורמונלי טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Berner תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Berner Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Gay & Lesbian Alliance Against Defamation תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Gay & Lesbian Alliance Against Defamation Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק מאפייני בריאות ובריאות נפש ושימוש בשירותי בריאות בקרב נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית ונוער סיסג'נדרי. נמצא כי בהשוואה לתלמידים סיסג'נדרים, תלמידים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית דיווחו על מצב בריאותי ירוד יותר, על אחוזים נמוכים יותר של בדיקות רפואיות מניעתיות ועל ביקורים תכופים יותר אצל אחות בית הספר. שימוש בשירותי בריאות בקרב נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית: מחקר מבוסס אוכלוסיה תקצירים Rider et al. 2018 מאת: א-בינאריים לחץ מיעוטים אפליה מחקר אמפירי הנחיות טיפול מצוקה חסמים טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Rider, G. N., McMorris, B. J., Gower, A. L., et al. (2018). Health and care utilization of transgender and gender nonconforming youth: A population-based study. Pediatrics, 141 (3). מדגם: 80,929 תלמידים בכיתות ט' וי"א בארה״ב, מתוכם 2,168 טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. ממצאים עיקריים: בהשוואה לתלמידים סיסג'נדרים, תלמידים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית דיווחו על מצב בריאותי ירוד יותר, על אחוזים נמוכים יותר של בדיקות רפואיות מניעתיות ועל ביקורים תכופים יותר אצל אחות בית הספר. תלמידים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית, שהינם בעלי ביטוי מגדרי שאינו תואם לציפיות החברתיות לגבי המין שסומן בלידה, סבלו מבריאות ירודה יותר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים לחץ מיעוטים אפליה מחקר אמפירי הנחיות טיפול מצוקה חסמים טיפול רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

European Professional Association for Transgender Health תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: European Professional Association for Transgender Health Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Winer תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Winer Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

תרגום נייר העמדה הרשמי של האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) והאיגוד המקצועי האמריקאי לבריאות טרנסג'נדרים (USPATH) לפרסום דוח קאס - CASS תגובת האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) והאיגוד המקצועי האמריקאי לבריאות טרנסג'נדרים (USPATH) לדוח קאס - CASS ניירות עמדה והמלצות WPATH & USPATH 2024 מאת: WPATH דו"ח CASS המלצות הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר הורדת PDF למאמר המקורי תורגם מתוך: WPATH AND USPATH COMMENT ON THE CASS REVIEW. WPATH, May 2024. Retrieved from: https://www.wpath.org/media/cms/Documents/Public%20Policies/2024/17.05.24%20Response%20Cass%20Review%20FINAL%20with%20ed%20note.pdf?_t=1716075965 דוח קאס (CASS) שפורסם לאחרונה הוא תוצר של ארבע שנות מחקר ביוזמת שירות הבריאות הממלכתי של בריטניה (NHS) לבחינת הבסיס המדעי לטיפול בנוער וצעירים טרנסג'נדרים ושל חוויות המטופלים.ות במרפאות לרפואת טרנסג'נדרים בבריטניה. הדוח מכיל 32 המלצות לארגון מחדש של מערך הטיפול הרפואי לבני.ות נוער טרנסג'נדרים באנגליה ובוויילס. המחקר התבצע בתגובה לעליה מעוררת חשש במספר הפניות, מחסור בביסוס מדעי לטיפול המוצע, ושאלות שעלו באשר לתפקוד של מרפאת טביסטוק (Tavistock) לאספקת שירותי התפתחות זהות מגדר (GIDS) שהופעלה על ידי שירות הבריאות הממלכתי בבריטניה (NHS), כמרפאה הלאומית ה יחידה בזמנו שהציעה טיפול לנוער טרנסג'נדרי, בהתבסס על ניסיון טיפולי וידע רב שנים. המרפאה פעלה משנת 1989 ונסגרה במרץ 2024. עד היום שירותים אלה אינם קיימים, ולא נראה כי השירותים יוצעו בעתיד הנראה לעין, בניגוד למה ש-NHS אנגליה או הילארי קאס עשויות לטעון. האגודה המקצועית העולמית לרפואת מגדר (WPATH) והאגודה לרפואת מגדר בארה"ב (USPATH) מודאגות מאוד שסגירה זו הותירה צעירים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר ואת משפחותיהם עם מעט אפשרויות לגישה לטיפול מותאם לטרנסג'נדרים בבריטניה. זהו מצב בלתי נסבל עבור בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומשפחותיהם, אשר זכויותיהן.ם מופרות כאשר טיפול רפואי נדרש נמנע מהם.ן. אנו מאמינים כי זו הפרה מלאה של שבעה ערכי יסוד אשר חקוקים ביסוד ה-NHS. במבט על, WPATH ו-USPATH רואות בדאגה רבה את העובדות הנוגעות לתהליך המחקרי שהתבצע במסגרת דוח קאס ואת תוכנו, כמו גם את השלכותיו בנוגע לאספקת טיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. לקריאת ההצהרה המקורית ומסמך התרגום המלא - לחצו בראש העמוד רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH דו"ח CASS המלצות הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Weixler תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Weixler Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

עמוד זה מכיל תשובות לשאלות נפוצות בנושא מין, מגדר, התאמה מגדרית ועוד, כולל מראי מקום והפניות ביבליוגרפיות שאלות נפוצות ומה מחקרים אומרים עליהן עמוד זה מכיל תשובות לשאלות נפוצות בנושא מין, מגדר, התאמה מגדרית ועוד, כולל מראי מקום והפניות ביבליוגרפיות This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh. This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh. This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh. This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh. This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh. This action wasn't completed due to a technical issue. Try again or refresh.

האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) והאגודה המקצועית האמריקאית לרפואת להט"ב (USPATH) מודאגות עמוקות באשר לדוח שפורסם ב-1 במאי 2025, על ידי מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית (UUS). דוח זה מציג את המחקר הקיים באופן שגוי ומתעלם מהמומחיות הקיימת בקרב אנשי מקצוע שעבדו עם א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר במשך עשורים. תגובה מאת WPATH ו-USPATH לדוח שירותי הבריאות והרווחה (HHS) בנושא דיספוריה מגדרית ניירות עמדה והמלצות WPATH USPATH 2025 מאת: WPATH טיפולי המרה אתיקה תנועות אנטי מגדריות בריאות נפש דו"ח CASS המלצות הורדת PDF למאמר המקורי תורגם מתוך: WPATH AND USPATH RESPONSE TO THE HHS REPORT ON GENDER DYSPHORIA. May 2, 2025. Retrieved from: https://wpath.org/wp-content/uploads/2025/05/WPATH-USPATH-Response-to-HHS-Report-02May2025-1.pdf תוכן ההצהרה: האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) והאגודה המקצועית האמריקאית לרפואת להט"ב (USPATH) מודאגות עמוקות באשר לדוח שפורסם ב-1 במאי 2025, על ידי מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית (UUS). דוח זה מציג את המחקר הקיים באופן שגוי ומתעלם מהמומחיות הקיימת בקרב אנשי מקצוע שעבדו עם א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר במשך עשורים. לבני.ות נוער טרנסג'נדרים מגיע לקבל שירותי רפואה מבוססי ידע מדעי, הניתנים באמפתיה וכבוד. טיפול מאשש מגדר נתמך על ידי מחקר מדעי מבוסס, קונצנזוס מלא בין מומחים, וסט ערכים המציב את המטופלים.ות במרכז. מחקרים הראו שוב ושוב כי לטיפולים אלה השלכות חיוביות, ובכללן שיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים הכוללת. דוח ה-HHS נכשל בעמידה בדרישות של סטנדרטים מדעיים מבוססים. תחת מעטה האנונימיות של מחברי הדוח, הוא מתבסס על נראטיבים שהופרכו ועל בחירה סלקטיבית של מחקרים, תוך השמטת ממצאים קריטיים ממחקרים עדכניים התומכים בהתערבויות טיפוליות עבור יחידים שעברו אבחון הולם. במקום סקירה מלאה של המחקר הקיים, הדוח מבטל מספר רב של הנחיות קליניות בינלאומיות ומתעלם מקונצנזוס רפואי קיים בנוגע לטיפולים מאששי מגדר. דוח ה-HHS טוען כי פסיכותרפיה היא הטיפול ההולם היחיד לבני.ות נוער עם דיספוריה מגדרית—זוהי עמדה שאנחנו דוחים בתוקף. יתרה מכך, הדוח מציג באופן שגוי ומטעה את עמדתנו כאשר הוא מציע שטיפולי המרה שקולים לטיפול נפשי, טענה שאנחנו מתנגדים לה פה אחד. WPATH תומכת באבחנה מקיפה ומולטידיסציפלינרית, אשר תבטיח כי מומחים בבריאות הנפש יבחנו ויטפלו בכל תחלואה נפשית כפולה בבני.ות נוער המנסים לבחון את זהותם המגדרית ויציעו אפשרויות טיפול מגוונות. הנחיות קליניות, ובכללן סטנדרט הטיפול של WPATH בגירסה 8 (SOC8), פותחו על בסיס בחינת עדויות מדעיות, באמצעות מצוּינוּת קלינית, הצבת ערכי והעדפות המטופלים.ות במרכז, ותוך שימת לב להיבטים תרבותיים תלויי הקשר. הנחיות SOC8 מדגישות את הצורך בהמשך מחקר אודות תוצאות הטיפול עבור בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים בעודן מקדמות מתן שירותים מותאמי מצב התפתחותי. מאמצים לעצירת מימון מחקר ואיסור על טיפולים מאששי-מגדר מסכנים את בריאותם וכבודם של טרנסג'נדרים.ות ומכשילים את התקדמות מדע הרפואה. ראוי שהכרעות רפואיות ישארו בידיהם של מטופלים.ות, משפחותיהם, ואנשי רפואה בעלי הכשרה מתאימה — ולא בידי פוליטיקאים. אנו מזמינים קובעי מדיניות לנהל דיאלוג משמעותי המתבסס על יושרה מדעית. המדיניות המשפיעה על בריאותם של טרנסג'נדרים חייבת להתבסס על הידע הקיים בקרב בעלי מקצוע מוכרים ולהיכתב בהתאם למידע קליני מדעי, לא אידאולוגיה. למסמך המתורגם לחצו בראש העמוד רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפולי המרה אתיקה תנועות אנטי מגדריות בריאות נפש דו"ח CASS המלצות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

De Vries תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: De Vries Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Bursztein Lipsicas תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Bursztein Lipsicas Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

משרד הבריאות מזהיר מפני נזקי טיפולי ההמרה ומתנגד להתערבויות מהסוג הזה בצורה נחרצת. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2022 מתאריך 14.2.2022 האוסר על "טיפולי" המרה לנטייה מינית וזהות מגדרית נהלים משרד הבריאות 2022 מאת: אוטונומיה טיפולי המרה בריאות נפש ישראל הנחיות טיפול רווחה טיפול נפשי טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2022 מתאריך 14.2.2022 האוסר על "טיפולי" המרה לנטייה מינית וזהות מגדרית, https://www.health.gov.il/hozer/mk03_2022.pdf נקודות עיקריות: 1. רקע: חוזר זה נכתב בהמשך לאזהרת משרד הבריאות מפני "טיפולי המרה" לשינוי נטייה מינית ולניירות עמדה של איגודים מקצועיים בארץ ובעולם. טיפולי המרה הם כל טיפול או יעוץ,הניתן בכל דרך ושמטרתו לשנות, כביכול, את הזהות המגדרית ואת נטייתו המינית של האדם, לרבות טיפול שיחתי,תרופתי,התנהגותי,או חינוכי,בין אם ניתן ע"י בעל מקצוע ממקצועות הרפואה והבריאות ובין אם ניתן ע"י המציגים עצמם כבעלי מקצוע כלשהו. אין לראות בנטייתו המינית של אדם או זהותו המגדרית בעייה רפואית ונפשית הדורשת טיפול. 2.מטרות החוזר: 2.1. אזהרת הציבור מפני קבלת"טיפולים"אלו. 2.2. לאסור על ציבור המטפלים לתת"טיפולים"אלו. 3. עיקרי עמדת משרד הבריאות: 3.1. משרד הבריאות מתנגד להנחת היסוד שמצויה בבסיס טיפולי המרה, לפי הנטייה מינית או זהות מגדרית( זו או אחרת) של אדם מהווה בעיה רפואית גופנית או נפשית המצריכה התערבות או טיפול. 3.2. משרד הבריאות אינו מכיר בטיפולי המרה ואינו רואה בהם טיפול רפואי או נפשי לגיטימי או מקובל. 3.3. המתיימרים לטפל בטיפולי המרה מציגים מצג שוא של הכרה מדעית בשיטה בה הם נוקטים,הכרה אשר אינה קיימת. 3.4. בפועל,אין עדויות מחקריות מקובלות להצלחת שיטה כלשהי לשינוי זהות מגדרית ונטייתו המינית של האדם,וממילא נטייה מינית (זו או אחרת) אינה מהווה כאמור בעיה רפואית גופנית או נפשית. 3.5. קיימות עדויות רבות לכך שטיפולי המרה עלולים להיות מסוכנים ולגרום נזק לפרט ובעיקר לילדים ולמתבגרים, שעיקרן הפרעות פסיכיאטריות קשות. 3.6. משרד הבריאות רואה בהצעה לתת, וכן במתן "טיפולי המרה", משום התנהגות שאינה הולמת בעל מקצוע טיפולי המורשה על ידי המשרד, ובהתאם הנוהגים כך חשופים להליכי משמעת על כל המשתמע מזה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אוטונומיה טיפולי המרה בריאות נפש ישראל הנחיות טיפול רווחה טיפול נפשי טיפול רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Charlton L תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Charlton L Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

הנחיות בנושא מתן טיפול הורמונלי לאנשים טרנסג'נדרים בוגרים ומתבגרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 12 הורמונים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) אנדוקרינולוגיה טיפול רפואי המלצות מעבר מגדרי רפואי הנחיות טיפול סקירת ספרות טיפול הורמונלי שימור פוריות הורדת PDF למאמר המקורי פרק 12 – טיפול הורמונלי [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ כאשר טיפול זה נחוץ מבחינה רפואית, אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עשויים להזדקק לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית על מנת לגרום לשינויים שעולים בקנה אחד עם המטרות הגופניות שלהם, לזהות המגדר שלהם, או לשניהם (ר' ההמלצה על טיפול רפואי חיוני בפרק על ישימות עולמית, המלצה 2.1). פרק זה מכיל המלצות לטיפול הורמונלי עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים ומתבגרים. כדי לקרוא את הקריטריונים להערכה הקשורים לתחילת טיפול הורמונלי למבוגרים ולמתבגרים, עיינו בפרק 5 – הערכת מבוגרים.ות ובפרק 6 – מתבגרים.ות, בהתאמה. ניתן למצוא סיכום של ההמלצות ושל הקריטריונים להערכה בנספח ד'. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית התקבל כטיפול הכרחי מבחינה רפואית מאז פרסומם של הסטנדרטים לטיפול של האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) בשנת 1979 וכן בעדכונים שבוצעו לאחר מכן בסטנדרטים לטיפול, כולל הגרסה השביעית של הסטנדרטים לטיפול (Coleman et al., 2012). WPATH תמכה בהנחיות האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ב-2009 וב-2017 (Hembree et al., 2009; Hembree et al., 2017). האגודה האירופית לרפואה מינית גם היא פרסמה נייר עמדה בנושא ניהול הורמונים אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מתבגרים ובוגרים (T’Sjoen et al., 2020). כאשר הוא ניתן בפיקוח רפואי, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית הינו בטוח (Tangpricha & den Heijer, 2017; Safer & Tangpricha, 2019). עם זאת, קיימים מספר סיכונים בטווח הארוך ויש צורך במעקב קפדני ובבדיקות על מנת להפחית את הסיכון לאירועים שליליים (Hembree et al., 2017; Rosenthal, 2021). באופן כללי, המטרה היא לשנות את רמות הורמוני המין בסרום על מנת להתאים אותם לרמות המקושרות עם זהות המגדר של האדם הרלוונטי, אם כי לא נקבעו טווחי מטרה אופטימליים (Hembree et al., 2017). אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים להשתמש ברמות הטסטוסטרון ו/או האסטרדיול בסרום על מנת לפקח על רוב הטיפולים בהורמוני מין. עם זאת, לא ניתן לפקח על שימוש באסטרוגנים מצומדים או סינתטיים. ההנחה כי יש לפקח על יחס האסטרון לאסטרדיול לא נתמכה במחקר עוקבה שפורסם לאחרונה, מפני שלא נצפה קשר בין ריכוז האסטרון לבין שינוי בשומן הגוף או בהתפתחות השדיים בקבוצת עוקבה אירופית של 212 נשים טרנסג'נדריות בוגרות במהלך מעקב של שנה אחת לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי (Tebbens et al., 2021). המחקר הדגים כי ריכוזי אסטרון גבוהים יותר או יחס גבוה יותר בין אסטרון לאסטרדיול אינם מקושרים להשפעות שליליות על הנישוי (אחוז השומן והתפתחות השדיים) (Tebbens et al., 2021). לכן, נכון לעכשיו, פיקוח על יחס האסטרון לאסטרדיול אינו נתמך על פי הראיות שפורסמו. חלה ירידה בשימוש באסטרוגנים מצומדים, ששימשו בעבר, לטובת אסטרוגנים ביו-זהים. הגם שמספר מחקרים הצביעו על סיכון גבוה משמעותית לתסחיפים של קרישי דם ולסיבוכים בלב ובכלי הדם בעת שימוש באסטרוגנים מצומדים בנטילה דרך הפה בהשוואה לאסטרדיול בנטילה דרך הפה אצל נשים לאחר המנופאוזה, לא בוצעו ניסויים קליניים אקראיים בקרב נשים לאחר המנופאוזה או בקרב אנשים טרנסג'נדריות.ים המקבלות טיפול באסטרוגן (Smith et al., 2014). הגישה לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית משתנה ותלויה בשלב ההתפתחותי של המטופל.ת בעת תחילת הטיפול ההורמונלי, וכן במטרות שלו לטיפול. טיפול הורמונלי אינו מומלץ לילדים אשר עוד לא הגיעו לגיל ההתבגרות. אצל נערים.ות שעומדים בקריטריונים (כפי המפורט בפרק 6 – מתבגרים.ות) ואשר הגיעו לשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות, המטרה העיקרית היא בדרך כלל עיכוב התפתחות נוספת של ההתבגרות המינית באמצעות אגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRHas) עד לזמן המתאים שבו ניתן להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. במקרים אלה, טיפול מעכב התבגרות נחשב הכרחי מבחינה רפואית. מבוגרים שמתאימים לטיפול יכולים להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אם הם עומדים בקריטריונים המפורטים בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות. בנוסף, על נותני שירותי בריאות לדון במטרות הפוריות ובהליכים לשימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. ר' פרק 16 – בריאות מערכת הרבייה. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית שמטרתו נישוי הגוף בדרך כלל כולל אסטרוגן ותרופות להפחתת רמות האנדרוגן (Hembree et al., 2017). למרות שקיימים דיווחים אנדקוטליים על שימוש בפרוגסטרון להתפתחות השדיים ולניהול מצב הרוח, נכון לעכשיו לא קיימות מספיק ראיות כי היתרונות האפשריים של שימוש בפרוגסטרון גדולים מהסיכונים האפשריים (Iwamoto, T’Sjoen et al., 2019). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית למטרת גברור בדרך כלל כולל טסטוסטרון. הן WPATH והן האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה ממליצות לפקח על רמות הורמוני המין. למרות שטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מותאם כדי לענות על הצרכים האישיים של אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, בדרך כלל רמות ההורמונים נשמרות בריכוז המספיק כדי לתמוך בבריאות העצם ושאינו גבוה במיוחד (Hembree et al., 2017; Rosen et al., 2019). המלצותינו 12.1 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל טיפול מעכב התבגרות אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימים* לאחר שהציגו שינויים פיזיים כחלק מהתבגרות מינית (שלב טאנר השני). 12.2 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש באגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) למטרת דיכוי הורמוני מין אנדוגניים אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* אשר יש להם צורך רפואי בתרופות מעכבות התבגרות. 12.3 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטינים (בנטילה דרך הפה או בזריקה בשחרור מושהה) לעיכוב ההתבגרות המינית אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית מתאים* כאשר אגוניסטים ל-GnRH אינם זמינים או יקרים מדי. 12.4 – אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אגוניסטים ל-GnRH לדיכוי הורמוני המין מבלי להחליף במקביל את הורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* המעוניינים בהתערבות זו ושנמצאים בשיא ההתבגרות המינית או שהשלימו אותה (לאחר שלב טאנר השלישי), אך אינם בטוחים לגבי תחילת טיפול בהורמוני מין או אינם מעוניינים להתחיל בו. 12.5 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום משטר טיפול בהורמוני מין כחלק מטיפול להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר הגיעו לפחות לשלב טאנר השני, תוך מעורבות של ההורים/האפוטרופוסים, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה נחוצה. 12.6 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק את רמות ההורמונים במהלך הטיפול להתאמה מגדרית על מנת לוודא הפחתה בהורמוני המין האנדוגניים וכן לוודא כי רמות הורמוני המין שנרשמו נשארות מתאימות למטרות הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית בהתאם לשלב טאנר שבו הם נמצאים. 12.7 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטרונים או אגוניסטים ל-GnRH למתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית בעלי רחם מתאימים* על מנת להפחית דיספוריה הנגרמת על ידי המחזור החודשי, כאשר עוד לא קיים צורך רפואי בטסטוסטרון להתאמה מגדרית. 12.8 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לערב אנשי מקצוע ממספר תחומים בעלי מומחיות בבריאות טרנסג'נדרים.ות ובניהול הטיפול הדרוש עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית. 12.9 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקיים הערכות קליניות קבועות לשינויים פיזיים ולתגובות שליליות אפשריות להורמוני המין, כולל בדיקת מעבדה של הורמוני המין כל 3 חודשים במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי, או שינויי מינון עד ההגעה למינון יציב לבוגרות, ולאחר מכן בדיקות קליניות ובדיקות מעבדה פעם או פעמיים בשנה לאחר ההגעה למינון אחזקה לבוגרים. 12.10 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע את כל המטופלות.ים הניגשות לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, לייעץ להן ולדון איתן באפשרויות הזמינות לשימור פוריות טרם תחילת טיפול מעכב התבגרות וטרם תחילת טיפול הורמונלי. 12.11 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך ולהתייחס למצבים רפואיים שעלולים להחמיר בעקבות ירידה בריכוזי הורמוני המין האנדוגניים וטיפול בהורמוני מין אקסוגניים טרם תחילת הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. 12.12 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית, המקבלות טיפול להתאמה מגדרית, על תחילתם ועל מהלך הזמן של השינויים הפיזיים הנגרמים באמצעות טיפול בהורמוני מין. 12.13 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אתינילאסטראדיול לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית כחלק מטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. 12.14 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אסטרוגן במדבקות עוריות לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* שנמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות תסחיף קריש דם ורידי על בסיס הגיל > 45 או על בסיס עבר של תסחיף קריש דם ורידי, כאשר קיימת המלצה לטיפול באסטרוגן להתאמה מגדרית. 12.15 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אסטרוגנים מצומדים לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית כאשר אסטרדיול זמין כמרכיב של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. 12.16 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום תרופות להפחתת רמות הטסטוסטרון (ציפרוטרון אצטט, ספירונולקטון, או אגוניסטים ל-GnRH) לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בעלות אשכים הנוטלות אסטרוגן כחלק מתוכנית לטיפול הורמונלי, אם המטרה של המטופל.ת היא להגיע לרמות ריכוז הורמוני מין בדם הדומות לרמות הקיימות אצל נשים סיסג'נדריות. 12.17 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב אחר רמות ההמטוקריט (או ההמוגלובין) אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון. 12.18 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשתף פעולה עם מנתחים בנושא שימוש בהורמונים לפני ואחרי ניתוחים להתאמה מגדרית. 12.19 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית על האפשרויות השונות הזמינות לניתוחים להתאמה מגדרית אלא אם אין צורך רפואי בניתוח או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. 12.20 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל ולהמשיך בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר דרוש להן טיפול זה עקב שיפור מוכח בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים. 12.21 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להמשיך בטיפול ההורמונלי הנוכחי אם קיימת התדרדרות בבריאות הנפש של מטופלים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית ולבצע הערכה לסיבת ההתדרדרות, אלא אם דבר זה נשלל מסיבות רפואיות. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, עיינו בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות, בפרק 6 – מתבגרים.ות, ובנספח ד'. ברוב המקרים, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית נמשך לכל החיים. לא ידוע אם מומלץ להפחית במינוני טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים. הפסקת הטיפול ההורמונלי עלולה לגרום לאובדן עצם אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ובהחלט יגרום לכך אצל אנשים שעברו הסרה של בלוטות המין (Wiepjes et al., 2020). בנוסף יש לבצע טיפולי רפואה ראשונית באופן קבוע (ר' פרק 15 – רפואה ראשונית). מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על עליה במקרי מחלות לב וכלי דם ותסחיפי קריש דם ורידי אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית המקבלות אסטרוגן, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים יותר הנוטלים שילובים שונים של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (Irwig, 2018; Maraka et al., 2017). אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון עלולים להיות חשופים לסיכון גבוה יותר ללב ולכלי הדם ולאירועים מסוג זה, כמו למשל אוטם בשריר הלב, עלייה בלחץ הדם, ירידה ברמת כולסטרול-HDL ועודף משקל (Alzahrani et al., 2019; Irwig, 2018; Kyinn et al., 2021). מומלץ כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו בסגנון החיים ובטיפול פרמקולוגי עם מטופלים.ות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות מחלב לב וכלי דם (ר' פרק 15 – רפואה ראשונית). פוליציתמיה הינה הפרעה נוספת שעלולה להופיע אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית הנוטלים טסטוסטרון (Antun et al., 2020). לכן חשוב להמשיך לעקוב אחר התפתחות מצבים רפואיים שעלולים להחמיר לאורך החיים בעת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (Hembree et al., 2017). כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בנוער הסעיפים הבאים דנים בטיפול הורמונלי אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית. בהתאם לשלב ההתפתחותי של הנער.ה, טיפול הורמונלי זה בדרך כלל מורכב משני שלבים: טיפול מעכב התבגרות, ולאחריו הוספה של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. בזמן השלב הראשון, ההתבגרות המינית מושהית כדי לאפשר לנער.ה לחקור את זהות המגדר שלה ואת המטרות הגופניות שלה על מנת להתכונן לשלב הבא, שעשוי לכלול טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. חלק זה דן בהמלצות לשימוש באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRHas) וכן בגישות חלופיות לטיפול מעכב התבגרות, ולאחר מכן דן בהמלצות לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. הסעיפים הרלוונטיים לנוער ולבוגרים.ות מופיעים בחלק הבא. המלצה 12.1 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל טיפול מעכב התבגרות אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימים* לאחר שהציגו שינויים פיזיים כחלק מהתבגרות מינית (שלב טאנר השני). באופן כללי, מטרת הטיפול ב-GnRHa אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית היא למנוע את המשך ההתפתחות של סימני המין המשניים האנדוגניים המקושרים למין שנקבע בלידה. מאחר שטיפול זה הינו הפיך לחלוטין, הוא נחשב להארכת זמן עבור מתבגרות.ים, כדי שיוכלו לחקור את זהות המגדר שלהן באמצעות שינוי מגדר חברתי מוקדם (Ashley, 2019e). לטיפול ב-GnRHa גם יש יתרון טיפולי מפני שלעיתים קרובות הוא מביא להפחתה דרמטית ברמת המצוקה הנובעת מהשינויים הפיזיים המתרחשים בתחילת ההתבגרות האנדוגנית (Rosenthal, 2014; Turban, King et al., 2020). עבור ילדות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית אשר שמרו על זהות מגדר עקבית, התפתחות קבועה של סימני מין משניים בכל רמה שהיא עלולה לגרום למצוקה משמעותית. למרות שניתן לשקול שימוש ב-GnRHa כדי למנוע את תחילת ההתבגרות המינית אצל מי שנשארות בשלב טאנר הראשון, לא קיימת המלצה על שימוש כזה ב-GnRHa (Hembree et al., 2017). כאשר ילד.ה מגיעה לגיל שבו בדרך כלל מתחילה ההתפתחות המינית (בדרך כלל החל מגיל 7-8 ועד גיל 13 לבעלי.ות שחלות והחל מגיל 9 ועד גיל 14 לבעלי.ות אשכים), ניתן לבדוק את הילד.ה לעיתים תכופות יותר, אולי פעם ב-4 חודשים, כדי למצוא סימנים להתפתחות מינית (ניצני שדיים או נפח אשכים שווה או גדול מ-4 מ"ל). לאור הקצב הטיפוסי של ההתפתחות המינית (3.5-4 שנים עד להשלמת ההתפתחות), מאוד בלתי סביר שיחולו שינויי התבגרות קבועים לאחר 4 חודשי התבגרות מינית או פחות. לכן באמצעות מעקב תכוף, ניתן לזהות את תחילת ההתבגרות המינית לפני כל שינויים פיזיים בלתי הפיכים, ובאותו הזמן ניתן גם להתחיל טיפול ב-GnRHa, שהוא בעל יעילות גבוהה. יש לציין כי בתחילת הטיפול ב-GnRHa, בדרך כלל חלה רגרסיה לשלב טאנר אחד אחורה. לכן, אם קיימת התפתחות שדיים אופיינית לשלב טאנר השני, בדרך כלל חלה רגרסיה מלאה לשלב טאנר הראשון, שבא לפני ההתבגרות המינית; דבר זה בדרך כלל נכון גם לגבי אשכים האופייניים לשלב טאנר השני (שבדרך כלל אינו ניתן לזיהוי של המטופל.ת ואינו מקושר להתפתחות סימני מין משניים). לאור העובדה כי הורמוני GnRHa פועלים באמצעות השריית העמידות של קולטני GnRH, אם אין עליה בגירוי ה-GnRH האנדוגני של בלוטת יותרת המוח (הסימן הביוכימי הראשון להתבגרות המינית), אין צורך בהשריית העמידות של קולטני GnRH. בנוסף, עקב ההבדלים הנרחבים בזמני תחילת ההתבגרות המינית (כפי שצוין לעיל), קשה להצדיק שימוש ב-GnRHa, שעלול להיות כרוך בסיכון בלתי ידוע כלשהו, במקרים שבהם אין כל יתרון פיזיולוגי בכך טרם תחילת ההתבגרות המינית. שימוש ב-GnRHa אצל ילדות.ים בשלב טאנר הראשון נחוץ רק במקרים של עיכוב בגדילה ובהתבגרות המינית של ילדים בריאים, בדרך כלל לצד טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. עם זאת, ניתן לשקול שימוש ב-GnRHa אצל ילדות.ים שמתחילות בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בעודן בשלב טאנר הראשון עקב עיכוב בגדילה ובהתבגרות המינית של ילדים בריאים. תחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית עשויה להפעיל את ציר הורמוני המין של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, אך גם למסך את ההשפעות של הפעלה זו על הגוף. כדי להימנע משינויים גופניים שעלולים להחמיר את תחושת חוסר ההתאמה המגדרי של המטופל.ת, ניתן להתחיל את הטיפול ב-GnRHa כטיפול משלים לטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית זמן קצת לאחר תחילת טיפול זה, כדי לאפשר התפתחות מינית הקשורה לפנוטיפ שאיתו מזדהה המטופל.ת. בנוסף, דיכוי ההתפתחות של סימני מין משניים הוא יעיל ביותר במקרים שבהם הטיפול בהורמוני מין התחיל בגיל ההתבגרות המוקדם עד אמצע גיל ההתבגרות, בהשוואה לתחילת טיפול בהורמוני מין לאחר השלמת ההתבגרות המינית (Bangalore-Krisha et al., 2019). בהתאם לכך, עבור מתבגרים.ות שכבר השלימו את תהליך ההתבגרות המינית האנדוגני וששוקלות להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, ניתן להשתמש ב-GnRHa כדי לעכב תפקודים פיזיים, כמו למשל וסת או זקפה, ותרופות אלה יכולות לשמש כגשר עד שהמתבגר.ת, האפוטרופוס (או האפוטרופוסים) (אם המתבגר.ת אינה מסוגלת לתת הסכמה באופן עצמאי) וצוות הטיפול יגיעו להחלטה (Bangalore-Krishna et al., 2019; Rosenthal, 2021). תחילת ההתבגרות המינית מתרחשת באמצעות הפעלה מחודשת של ציר הורמוני המין של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח. ההערכה הקלינית של שלבי ההתבגרות המינית מבוססת על תכונות פיזיות שמשקפות את ההפעלה המחודשת. אצל מטופלים.ות עם שחלות מתפקדות, שלב טאנר השני מאופיין בהתפתחות בלוטת החלב. התפתחות בלוטת החלב נגרמת עקב חשיפה לאסטרוגן שמייצרות השחלות. אצל מטופלות.ים עם אשכים מתפקדים, שלב טאנר השני מאופיין בגדילה בנפח האשכנזים (בדרך כלל יותר מ-4 מ"ל). גדילת האשכים מתווכת על ידי הגונדוטרופינים LH ו-FSH. בשלבים מאוחרים יותר, האשכים מפיקים טסטוסטרון בכמות שמספיקה להתחלת גברור של הגוף. המלצה 12.2 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש באגוניסטים ל-GnRH למטרת דיכוי הורמוני מין אנדוגניים אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* אשר יש להם צורך רפואי בתרופות מעכבות התבגרות. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.4. המלצה 12.3 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטינים (בנטילה דרך הפה או בזריקה בשחרור מושהה) לעיכוב ההתבגרות המינית אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית מתאים* כאשר אגוניסטים ל-GnRH אינם זמינים או יקרים מדי. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.4. המלצה 12.4 אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אגוניסטים ל-GnRH לדיכוי הורמוני המין מבלי להחליף במקביל את הורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים המעוניינים בהתערבות זו ושנמצאים בשיא ההתבגרות המינית או שהשלימו אותה (לאחר שלב טאנר השלישי), אך אינם בטוחים לגבי תחילת טיפול בהורמוני מין או אינם מעוניינים להתחיל בו. אגוניסטים ל-GnRH מפחיתים את ריכוזי הגונדוטרופין והורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ולכן משהים את התפתחותם של סימני מין משניים (Schagen et al., 2016). השימוש בהם הוא בדרך כלל בטוח, כאשר התפתחות יתר לחץ דם הינה האירוע השלילי היחיד בטווח הקצר שדווח בספרות (Delemarre-van de Waal & Cohen-Kettenis, 2006; Klink, Bokenkamp et al., 2015). אגוניסטים ל-GnRH מונעים מבלוטת יותרת המוח מלהפריש LH ו-FSH (Gava et al., 2020). כאשר רמות הגונדוטרופינים מופחתות, בלוטת המין מפסיקה להפיק הורמוני מין (אסטרוגנים או אנדרוגנים) ורמות הורמוני המין בדם פוחתות לרמות שלפני גיל ההתבגרות. טיפול באגוניסטים ל-GnRH מוביל לרגרסיה חלקית לשלבים הראשונים של מאפייני המין המשניים שכבר התפתחו (Bangalore et al., 2019). מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בעלי שחלות מתפקדות יחוו הפחתה בהתפתחות רקמת השדיים, ואם הטיפול מתחיל בשלב טאנר השני, רקמת השד עשויה להיעלם לחלוטין (Shumer et al., 2016). אצל מתבגרים.ות בעלי רחם, ניתן למנוע או להפסיק את הווסת הראשונה לאחר נטילת אגוניסטים ל-GnRH. אצל מתבגרות.ים עם אשכים מתפקדים, נפח האשכים יחזור להיות קטן יותר. כאשר מתחילים טיפול באגוניסטים ל-GnRH במתבגרים.ות בשלבים המאוחרים של ההתפתחות המינית, שינויים פיזיים מסויימים הכרוכים בהתפתחות המינית לא יעברו רגרסיה מלאה, כמו למשל התפתחות שדיים בשלב מתקדם אצל מתבגרים.ות בעלי שחלות מתפקדות, וקול נמוך יותר וצמיחת שיער פנים אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים. עם זאת, הטיפול יעצור כל התקדמות נוספת (Delemarre-van de Waal & Cohen-Kettenis, 2006). אגוניסטים ל-GnRH נמצאים בשימוש מאז 1981 לטיפול בהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי (Comite et al., 1981; Laron et al., 1981) וכל היתרונות שלהם מבוססים היטב (ר' גם את ההמלצות בפרק 6 – מתבגרים.ות). השימוש באגוניסטים ל-GnRH אצל מטופלים הסובלים מהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי נחשב הן בטוח והן יעיל, כאשר לא ידוע על תופעות שלילית לטווח הארוך (Carel et al., 2009). עם זאת, השימוש באגוניסטים ל-GnRH בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית נחשב חריג מפני שהם לא פותחו במקור למטרה זו. אף על פי כן, נתונים לגבי מתבגרים.ות המקבלים אגוניסטים ל-GnRH במינון דומה ובצורה דומה מדגימים יעילות בעיכוב תחילת ההתבגרות המינית, אם כי חסר מידע לגבי ההשפעות לטווח הארוך על מסת העצם (Klink, Caris et al., 2015). למרות שקיימים נתונים מוגבלים בלבד על הטווח הארוך אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מאשר אצל מתבגרים.ות הסובלים מהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי, קיים איסוף מידע מתמשך בקרב האוכלוסייה הספציפית הזאת (Klaver et al., 2020; Lee, Finlayson et al., 2020; Millington et al., 2020; Olson-Kennedy, Garofalo et al., 2019). אנו מכירים ומכירות בעובדה כי למרות שאגוניסטים ל-GnRH מהווים טיפול הכרחי מבחינה רפואית, יתכן שהם לא יהיו זמינים עבור מתבגרים.ות מתאימים מפני שפוליסות ביטוח בריאות אינן מכסות אותם במדינות מסוימות, או שהם יקרים מדי. לכן יש לשקול גישות שונות במקרים אלה, כמו למשל תערובות פרוגסטין בנטילה דרך הפה או בזריקה. בנוסף, נכון לעכשיו לא קיימים נתונים ביחס למתבגרים.ות מעל גיל 14, שעל פיהם אנשי מקצוע בתחום הבריאות יוכלו לקבוע אם ניתן לתת טיפול באגוניסטים ל-GnRH כטיפול יחיד (ולמשך כמה זמן) מבלי ליצור סיכון משמעותי לבריאות השלד. זאת מפני שהשלד לא יקבל חשיפה לרמות מספיקות של הורמוני מין (Rosenthal, 2021). מצב מתמשך של רמות נמוכות של הורמוני מין בגיל ההתבגרות, בין אם עקב מצבים רפואיים, כמו למשל עמידות לגונדוטרופינים, בעקבות התערבות רפואית כמו טיפול GnRHa בלבד או מצבים פיזיולוגיים כמו למשל עיכוב בגדילה ובהתפתחות, בדרך כלל מקושר עם סיכון מוגבר לבריאות עצם לקויה בשלב מאוחר יותר בחיים (Bertelloni et al., 1998; Finkelstein et al., 1996). עם זאת, בניית מסת העצם הינה תהליך הכולל גורמים רבים, כולל קשר מורכב בין גורמים אנדוקריניים, גורמים גנטיים וגורמים הקשורים לסגנון חיים (Anai et al., 2001). בעת ההחלטה על משך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בלבד, יש לשקול את כל הגורמים המשפיעים, כולל גורמים כמו מסת העצם שלפני הטיפול, גיל העצמות ושלב ההתבגרות המינית מנקודת מבט אנדוקרינית, וכן עליה בגובה, כמו גם גורמים פסיכו-סוציאליים, כמו למשל בגרות מנטלית והשלב ההתפתחותי ביחס למתבגרים.ות אחרים ולמטרות הטיפול האישיות של המתבגר.ת (Rosenthal, 2021). עקב סיבות אלה, על הצוות הרב-תחומי לנהל קשר קליני מתמשך עם המתבגר.ת ועם המשפחה בעת תחילת טיפול באגוניסטים ל-GnRH (ר' המלצות 6.8, 6.9 ו-6.12 בפרק 6 – מתבגרים.ות). מהלך הטיפול הקליני, למשל, התפתחות מסת עצם במהלך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH ותגובת המתבגר.ת לטיפול, עשוי לעזור בקביעת אורך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בלבד. המלצה 12.5 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום משטר טיפול בהורמוני מין כחלק מטיפול להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר הגיעו לפחות לשלב טאנר השני, תוך מעורבות של ההורים/האפוטרופוסים, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה נחוצה. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.6. המלצה 12.6 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק את רמות ההורמונים במהלך הטיפול להתאמה מגדרית על מנת לוודא הפחתה בהורמוני המין האנדוגניים וכן לוודא כי רמות הורמוני המין שנרשמו נשארות מתאימות למטרות הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית בהתאם לשלב טאנר שבו הם נמצאים. טיפול בהורמוני מין בדרך כלל כולל שני משטרי טיפול, בהתאם לנקודת הזמן שבה מתבצע הטיפול באגוניסטים ל-GnRH. עם תחילת הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המוקדמים של ההתפתחות המינית האנדוגנית, ניתן לעודד התבגרות מינית המקושרת עם זהות המגדר או עם המטרות הגופניות באמצעות הורמוני מין במינונים הדומים למינונים המשמשים בקרב מתבגרים.ות עם רמות הורמוני מין נמוכות. בהקשר זה, מינון הורמוני המין בדרך כלל מגיע לרמות המתאימות לבוגרים בתוך תקופה של שנתיים בערך (Chantrapanichkul et al., 2021). כאשר מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים מתחילים את הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המתקדמים של גיל ההתבגרות או לאחר השלמת ההתפתחות המינית, ניתן להתחיל את הטיפול בהורמוני מין עם מינון גבוה יותר ולהגדיל אותו בקצב מהיר יותר עד הגעה למינון אחזקה, בדומה לפרוטוקולים המשמשים לטיפול בבוגרים.ות טרנסג'נדריות.ים (Hembree et al., 2017). יתרון נוסף של טיפול באגוניסטים ל-GnRH הוא שאין צורך ליטול הורמוני מין במינונים גבוהים במיוחד, דבר שיש בו צורך במקרים אחרים על מנת לדכא ייצור של הורמוני מין אנדוגניים (Safer & Tangpricha, 2019). עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים, יש להמשיך בטיפול באגוניסטים ל-GnRH (או תרופה אחרת לחסימת טסטוסטרון) עד שהמתבגר.ת הטרנסג'נדר.ית או המגוונת מגדרית תעבור הסרה של בלוטות המין, אם יש רצון בהליך כירורגי זה כחלק נחוץ מבחינה רפואית של הטיפול להתאמה מגדרית. אצל מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות, אשר קיבלו דיכוי ראשוני באמצעות אגוניסטים ל-GnRH, ברגע שהושגו רמות טסטוסטרון המתאימות לבוגרות.ים, בדרך כלל מינונים פיזיולוגיים של טסטוסטרון בלבד מספיקים כדי להפחית את הפרשת האסטרוגן מהשחלות וניתן להפסיק את השימוש באגוניסטים ל-GnRH, כפי המפורט להלן (Hembree et al., 2017). עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות אשר התחילו טיפול לאחרונה, ניתן להגיע למינונים פיזיולוגיים של טסטוסטרון בלבד במסגרת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית, ללא צורך בנטילת אגוניסטים ל-GnRH באותו הזמן (Hembree et al., 2017). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מעודד את התפתחות מאפייני המין המשניים של זהות המגדר. בנוסף, קצב המינרליזציה של העצמות, שפוחת במהלך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH, חוזר לקצב נורמלי לאחר זמן קצר (Klink, Caris et al., 2015). במהלך טיפול באגוניסטים ל-GnRH אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שנמצאים בשלב מוקדם של ההתפתחות המינית, סחוסי הגדילה בעצמות הארוכות טרם סיימו את גדילתם (Kvist et al., 2020; Schagen et al., 2020). לאחר תחילת הטיפול בהורמוני מין, עשוי להתרחש פרץ גדילה והעצם ממשיכה בהתבגרות (Vlot et al., 2017). אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, טיפול בהורמוני מין לא ישפיע על הגובה מפני שסחוסי הגדילה בעצמות הארוכות סיימו את גדילתם והתבגרות העצם הושלמה (Vlot et al., 2017). אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים, השימוש ב17-בטא-אסטרדיול להשריית התפתחות מינית מועדף על פני טיפול באסטרוגנים סינתטיים, כמו למשל אתינילאסטרדיול, שמעלה את הסיכון ליצירת קרישי דם (ר' נספח ד') (Asscheman et al., 2015). עדין יש צורך להמשיך בטיפול באגוניסטים ל-GnRH כדי לדכא ייצור של טסטוסטרון אנדוגני, או לעבור לתרופה אחרת המדכאת ייצור של טסטוסטרון אנדוגני (Rosenthal et al., 2016). השינויים הפיזיים שחלים בתגובה לטיפול באסטרוגן כוללים התפתחות שדיים ופיזור שומן האופייני לנקבות. ר' נספח ג' – טבלה 1. עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שברצונם לקבל טיפול לגברור, ניתן לקבל אנדרוגנים בהזרקה, בג’ל, ובשתלים תת-עוריים. רוב המומחים ממליצים להשתמש בזריקות טסטוסטרון-אסטר לשם השריית ההתפתחות המינית באופן התחלתי לאור העלות, הזמינות והניסיון (Shumer et al., 2016). מומלץ להמשיך את הטיפול באגוניסטים ל-GnRH לפחות עד ההגעה לרמות אחזקה של טסטוסטרון. טיפול באנדרוגן גורם לגברור של הגוף, כולל קול נמוך יותר, התפתחות מוגברת של שרירים, בייחוד בפלג הגוף העליון, צמיחת שיער פנים וגוף, והגדלת הדגדגן (Rosenthal et al., 2016). ר' נספח ג' – טבלה 1. כמעט בכל המצבים, יש לקבל הסכמה מההורים/מהאדם המטפל. לתיאור מפורט של החריגות מהמלצה זו, בייחוד כאשר נקבע שמעורבות הורית או מעורבות האדם המטפל מזיקה למתבגר.ת, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות (ר' המלצה 6.11), שם גם מתואר הרציונל למעורבות ההורים/האדם המטפל בתהליך ההסכמה. המלצה 12.7 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטרונים או אגוניסטים ל-GnRH למתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית בעלי רחם מתאימים* על מנת להפחית דיספוריה הנגרמת על ידי המחזור החודשי, כאשר עוד לא קיים צורך רפואי בטסטוסטרון להתאמה מגדרית. דיכוי הווסת הוא אופציה לטיפול שבדרך כלל נדרש למטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית החווים מצוקה בקשר לווסת או לקראת הווסת הראשונה. לפירוט בנושא זה, ר' המלצה 6.7 בפרק 6 – מתבגרים.ות. כדי להגיע למצב של אמנוריאה, ניתן להתחיל בדיכוי הווסת כאפשרות יחידה לפי תחילת טיפול בטסטוסטרון או לצד טיפול בטסטוסטרון (Carswell & Roberts, 2017). יצירת מצב של אמנוריאה עשויה להיטיב עם נערים.ות מסוימים, אשר אינם מוכנים לטיפול בטסטוסטרון או שעוד לא הגיעו לשלב ההתפתחות המינית המתאים להתחלת טיפול זה (Olson-Kennedy, Rosenthal et al., 2018). מתבגרים.ות החווים החמרה בדיספוריה הקשורה לתחילת ההתבגרות המינית יכולים גם לבחור לקבל טיפול באגוניסטים ל-GnRH לעיכוב ההתבגרות (ר' גם הפרק על מתבגרים.ות). טיפול בפרוגסטרונים עשוי להיות יעיל בקרב מתבגרים.ות שמטרתם היחידה היא דיכוי הווסת. על מנת להגיע למצב של אמנוריאה, ניתן ליטול גלולות המכילות פרוגסטין בלבד בנטילה דרך הפה באופן מתמשך (כולל אפשרויות למניעת הריון או ללא מניעת הריון), לקבל זריקות מדרוקסיפרוגסטרון או להתקין התקן תוך רחמי להשריית אמנוריאה (Pradhan & Gomez-Lobo, 2019). מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות, המתחילים טיפול בטסטוסטרון, עשויים לחוות 1-5 מחזורי וסת לפני הגעה למצב של אמנוריאה (Taub et al., 2020). מרגע שהושג מצב של אמנוריאה, חלק מהמטופלים.ות הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות עשויים לבחור להמשיך טיפול בפרוגסטין למניעת הריון, אם דבר זה רלוונטי להרגלים המיניים שלהם. יש ליידע מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות ועם רחם על האפשרות של דימום בין וסתות בחודשים הראשונים לאחר התחלת הטיפול לדיכוי הווסת. במהלך טיפול באגוניסטים ל-GnRH, דימום בין וסתות עלול להתרחש שבועיים או שלושה לאחר תחילת הטיפול. עבור מטופלים.ות המעוניינים במניעת הריון, או עבור מי שממשיכים לחוות דימום וסתי בזמן הטיפול בפרוגסטין, ניתן לשקול שילוב של אסטרוגן עם פרוגסטין לשמירה על מצב האמנוריאה, אך יש ליידע אותם לגבי תופעות הלוואי האפשריות של התפתחות השדיים (Schwartz et al., 2019). המלצה 12.8 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לערב אנשי מקצוע ממספר תחומים בעלי מומחיות בבריאות טרנסג'נדרים.ות ובניהול הטיפול במתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית. בדומה לטיפול במתבגרים.ות, אנו מציעים ומציעות, כאשר דבר זה אפשרי, שיורכב צוות מומחים רב-תחומי לניהול טיפול זה, שיכלול מטפלים בתחום הרפואי ובתחום בריאות הנפש. אצל מתבגרים.ות המעוניינות בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (לאור העובדה כי טיפול זה הוא בלתי הפיך באופן חלקי), אנו מציעים ומציעות להתחיל את הטיפול תוך שימוש בלוח זמנים של העלאת מינון הדרגתית, לאחר שצוות רב-תחומי של מטפלים בתחום הרפואי ובתחום בריאות הנפש אישר את העקביות של הגיוון המגדרי או של חוסר ההתאמה המגדרי ושוכנע כי המטופל.ת בעלת יכולת מנטלית לתת הסכמה מדעת (Hembree et al., 2017). לפירוט בנוגע להיבטים ספציפיים של ביצוע הערכה למתבגרים.ות ומעורבות האדם המטפל בהן וצוות רב-תחומי, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות. אם דבר זה אפשרי, יש לאפשר למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לגשת למומחים בבריאות ילדים.ות טרנסג'נדריות.ים מתחומים שונים, כולל רפואה ראשונית, אנדוקרינולוגיה, פוריות, בריאות הנפש, קול, עבודה סוציאלית, תמיכה רוחנית וכירורגיה (Chen, Hidalgo et al., 2016; Eisenberg et al., 2020; Keo-Meier & Ehrensaft, 2018). מומלץ לנותני שירות בודדים ליצור קשרי שיתוף פעולה מקצועיים עם נותני שירות מתחומים אחרים, על מנת לתת הפניות ככל הדרוש עבור הנער.ה ומשפחתה (Tishelman et al., 2015). עם זאת, החיסרון במומחים ובמשאבים זמינים לא אמור להוות מחסום לטיפול (Rider, McMorris et al., 2019). תמיכה במתבגרים.ות ועזרה להן כוללת גישה למידע מדויק ומודע תרבותית הקשור לזהויות מגדר ולזהויות מיניות, לאפשרויות הקשורות לשינוי המגדרי, להשפעת התמיכה המשפחתית, ולקשרים עם אחרים.ות שעברו חוויות דומות ועם אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים.ות, באמצעות קבוצות תמיכה באינטרנט ופנים מול פנים עבור המתבגרים.ות ובני ובנות משפחתן (Rider, McMorris et al., 2019). נמצא כי מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבות חוות פערים בבריאות הנפש, וניתן להשתמש בבדיקה ראשונית של בריאות הנפש (למשל, שאלון בריאות המטופל PHQ-2, שאלון לאבחון חרדה כללית GAD) לפי הצורך (Rider, McMorris et al., 2019). על נותני שירות לזכור כי טרנסג'נדריות או התלבטות לגבי זהות המגדר אינן מהוות פתולוגיות או הפרעות נפשיות. לכן אין להפנות מטופלות.ים לטיפול נפשי אך ורק על בסיס הזהות הטרנסג'נדרית. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומטפלים בתחום בריאות הנפש, המטפלים בנערים.ות אלה ומפנים אותן למטפלים אחרים, לכל הפחות להכיר את ההשפעות של טראומה, דיספוריה מגדרית וגורמי לחץ מיעוטים מגדרי על תסמינים נפשיים פוטנציאליים, כמו למשל הפרעות אכילה, מחשבות אובדנות וחרדה חברתית. על נותני שירותי בריאות להתמצא ברמת המוכנות של שירותי האשפוז למטופלי בריאות הנפש באיזור שלהם לספק טיפול הולם ומאשש מגדר לנוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית (Barrow & Apostle, 2018; Kuper, Wright et al., 2018; Kuper, Mathews et al., 2019; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). לפירוט בנושא זה, ר' המלצות 6.3, 6.4 ו-6.12.ד בפרק 6 – מתבגרים.ות. לאור העובדה כי הורים לנערים.ות אלה לעיתים קרובות חווים חרדה ברמה גבוהה מייד לאחר שנודע להם שהנער.ה שלהם טרנסג'נדרי.ת או מגוונת מגדרית, ולאור העובדה כי תגובתם לילד.ה מנבאת את התוצאות הפיזיות והנפשיות של הילד.ה בטווח הארוך, הפניה מתאימה של ההורים לתמיכה נפשית יכולה להיות מועילה ביותר (Coolhart et al., 2017; Pullen Sansfaçon et al., 2015; Taliaferro et al., 2019). המלצה 12.9 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקיים הערכות קליניות קבועות לשינויים פיזיים ולתגובות שליליות אפשריות להורמוני המין, כולל בדיקת מעבדה של הורמוני המין כל 3 חודשים במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי, או שינויי מינון עד ההגעה למינון יציב לבוגרות, ולאחר מכן בדיקות קליניות ובדיקות מעבדה פעם או פעמיים בשנה לאחר ההגעה למינון אחזקה לבוגרים. טיפול בהורמוני מין מקושר לטווח רחב של שינויים פיזיים ופסיכולוגיים (Irwig, 2017; Tangpricha & den Heijer, 2017) (ר' נספח ג' – טבלה 1). לאחר תחילת הטיפול בהורמוני מין, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לבצע הערכות קבועות של התקדמות הטיפול ושל תגובת המטופל.ת אליו (ר' גם פרק 6 – מתבגרים.ות). על ההערכה לכלול נוכחות של כל שינויים פיזיים, וכן את השפעת הטיפול על הדיספוריה המגדרית (ככל שקיימת) ועל הרווחה הנפשית (ר' נספח ג' – טבלה 1). ביקורים קליניים מהווים הזדמנות חשובה עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד הורים על פרק הזמן הטיפוסי הדרוש להתפתחות שינויים פיזיים, ולעודד ציפיות ריאליסטיות. בדרך כלל מינון הורמוני המין גדל במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי. גורם מהותי בקביעת המינון הוא רמת הורמוני המין הרלוונטיים בסרום. באופן כללי, המטרה היא לשנות את רמות הורמוני המין בסרום על מנת להתאים אותם לרמות המקושרות עם זהות המגדר של האדם הרלוונטי, אם כי לא נקבעו טווחי מטרה אופטימליים (Hembree et al., 2017). בנוסף להערכת השינויים החיוביים המקושרים לטיפול בהורמוני מין, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך באופן קבוע אם הטיפול גרם להשפעות שליליות כלשהן (ר' נספח ג' – טבלה 2). דוגמאות לסימנים ולתסמינים שליליים כוללות אקנה אנדוגני או בעיה בתפקוד המיני המטרידה את המטופל.ת (Braun et al., 2021; Kerckhof et al., 2019). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עלול להשפיע לרעה על מספר בדיקות מעבדה. לדוגמה, ספירונולקטון עלול לגרום להיפרקלמיה, למרות שתופעה זו הינה נדירה וחולפת (Millington et al., 2019). טסטוסטרון מגדיל את ספירת תאי הדם האדומים (המטוקריט), דבר שעלול לגרום לאריתרוציטוזיס (Antun et al., 2020) (ר' המלצה 12.17) (Hembree et al., 2017). הן אסטרוגן והן טסטוסטרון עשויים לשנות את מדדי השומנים, כמו למשל כולסטרול HDL, כולסטרול וטריגליצרידים (Maraka et al., 2017). ר' נספח ג' – טבלאות 3 ו-4. על תכיפות ההערכות הקליניות להיות מותאמת אישית ויש לקבוע אותה על פי תגובת המטופל.ת לטיפול. אנו מציעים ומציעות לבצע הערכות קליניות בערך כל שלושה חודשים במהלך השנה הראשונה של הטיפול ההורמונלי אצל מטופלים.ות שנמצאים במצב יציב ושאינם סובלים מהשפעות שליליות משמעותיות (נספח ג' – טבלה 5). אנו מציעים ומציעות כי במקום להמליץ על ביצוע בדיקות כל שלושה חודשים בשנה הראשונה, לאפשר גמישות בתזמון בדיקות אלה, מפני שלא קיימות ראיות חזקות, או ראיות ממחקרים שפורסמו, התומכות במרווח זמן ספציפי בין בדיקות. אם המטופל.ת חווה השפעה שלילית, לעיתים קרובות נחוצות בדיקות מעבדה ו/או ביקורים קליניים לעיתים תכופות יותר. לאור הנזק הפוטנציאלי המקושר לרמות הורמוני מין העולות על הטווח המצופה בבני אדם, מומלץ מאוד לבצע בדיקות קבועות כשיטת עבודה סטנדרטית בעת התחלת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית. מרגע שהמטופל.ת הגיע למינון יציב של הורמוני מין ברמות המתאימות לבוגרים, ללא השפעות שליליות משמעותיות, ניתן להוריד את תכיפות הביקורים הקליניים לפעם או פעמיים בשנה (Hembree et al., 2017). המלצה 12.10 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע את כל המטופלות.ים הניגשות לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, לייעץ להן ולדון איתן באפשרויות הזמינות לשימור פוריות טרם תחילת טיפול מעכב התבגרות וטרם תחילת טיפול הורמונלי. טיפול מעכב התבגרות וטיפול בהורמוני מין עלול להשפיע באופן שלילי על הפוריות של המטופל.ת בעתיד (Cheng et al., 2019) (ר' גם פרק 6 – מתבגרים.ות, ופרק 16 – בריאות מערכת הרבייה). למרות שאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית מסוימות לא הקדישו הרבה מחשבה לאפשרות שלהן לפריון בעתיד בעת ההערכה הראשונית להתחלת הטיפול הרפואי, על המטפלים הרושמים את הטיפול לדון בהשלכות האפשריות של הטיפול ובאפשרויות לשימור פוריות עם המטופל.ת המבקשת את טיפולים אלה (Ethics Committee of the American Society for Reproductive Medicine et al., 2015; De Roo et al., 2016). יש ליידע מטופלות.ים עם אשכים כי לעיתים קרובות, טיפול מתמשך באסטרוגן גורם לאטרופיה של האשכים ולירידה בספירת הזרע ובמדדים אחרים הקשורים לזרע (Adeleye et al., 2018). אף על פי כן, קיימים פערים משמעותיים בידע הקיים, ולא קיימים ממצאים עקביים לגבי פריון אנשים טרנסג'נדריות.ים על הקשת הנשית שנוטלות אסטרוגן ואנטי-אנדרוגנים (Cheng et al., 2019). באחד המחקרים נצפתה הטרוגניות במראה התאים באשך במיקרוסקופ, בין אם המטופלות.ים הפסיקו את הטיפול או המשיכו בו טרם ניתוח לכריתת אשכים (Schneider et al., 2015). לדוגמה, הפסקת הטיפול באסטרוגן ובאנטי-אנדרוגנים למשך שישה שבועות הביאה לייצור של תאי זרע בקרב 45% מהמשתתפות.ים, כאשר אצל השאר נראתה הפסקת מיוזה או הפסקה של ייצוד הזרע (Schneider et al., 2015). עם זאת, רמות הטסטוסטרון בסרום בטווח הנורמה הנקבית מובילות לדיכוי מוחלט של ייצור הזרע אצל רוב הנשים הטרנסג'נדריות (Vereecke et al., 2020). האפשרות העיקרית לשימור פוריות עבור מטופלות.ים עם אשכים מתפקדים הינה הקפאת זרע, המכונה גם שימור זרע (Mattawanon et al., 2018). עבור מטופלות.ים לפני גיל ההתבגרות, עיכוב ההתבגרות באמצעות GnRH משהה את הבשלת הזרע (Finlayson et al., 2016). יש לידע מטופלים.ות עם שחלות מתפקדות כי טיפול בטסטוסטרון בדרך כלל גורם להפסקת הווסת והביוץ, בדרך כלל לאחר מספר חודשים מתחילת הטיפול (Taub et al., 2020). כמו כן קיימים פעמים משמעותיים בידע על ההשפעות האפשריות של טסטוסטרון על הביציות ועל הפוריות של מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לאחר טיפול זה (Eisenberg et al., 2020; Stuyver et al., 2020). באחד המחקרים נמצא כי טיפול בטסטוסטרון עשוי להיות קשור למורפולוגיה של שחלות פוליציסטיות, בעוד שמחקרים אחרים דיווחו כי לא נמצאו ראיות מטבוליות (Chan et al., 2018) או היסטולוגיות (De Roo et al., 2017; Grynberg et al., 2010) לתסמונת השחלות הפוליציסטיות לאחר טיפול בטסטוסטרון, בעוד שמחקרים אחרים מצאו אחוזים גבוהים יותר של תסמונת שחלות פוליציסטיות קיימת בקרב מטופלים.ות טרנסג'נדרים עם שחלות (Baba, 2007; Gezer et al., 2021). לעיתים קרובות, יכולת הפריון חוזרת אצל מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם רחם ושחלות שלמות לאחר הפסקת הטיפול בטסטוסטרון (Light et al., 2014). ואכן דווח על לידת חי בעקבות טיפולי פוריות לאחר שאיבת ביציות ממטופל טרנסג'נדר או מגוון מגדרית, אשר לא הפסיק את הטיפול בטסטוסטרון (Greenwald et al., 2021; Safer and Tangpricha, 2019). אפשרויות אחרות לשימור פוריות עבור מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות כוללות הקפאת ביציות והקפאת עוברים עם זרע מבני.ות זוג או מתורמים. אפשרויות אלה דורשות גירוי הורמונלי לצורך שאיבת ביציות וכן טיפולי פוריות. עבור נוער טרנסג'נדרי בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית, עיכוב ההתבגרות באמצעות אגוניסטים ל-GnRH משהה את הבשלת תאי הזרע, אם כי דו"ח שפורסם לאחרונה ציין גירוי שחלתי אצל מתבגר.ת טרנסג'נדר.ית או מגוונ.ת מגדרית שטופל באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית (טיפול שנמשך בזמן התבגרות הביציות), דבר שהביא לשימור מספר קטן של ביציות בשלות (Rothenberg et al., 2019). טיפול במתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית עם אשכים מתפקדים בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית באמצעות אגוניסטים ל-GnRH לא רק משהה את הבשלת תאי הזרע אלא גם משמר את גודל הפין שלפני ההתבגרות המינית. קרוב לוודאי שדבר זה ישפיע על השיקולים הכירורגיים אם המטופל.ת בסופו של דבר תעבור ניתוח וגינופלסטי בטכניקה של היפוך הפין (Penile inversion vaginoplasty), מפני שנפח רקמת הפין לא יספיק לניתוח זה. במקרים אלה, סביר יותר כי הניתוח הוגינופלסטי יצריך הליך כירורגי מורכב יותר, למשל ניתוח וגינופלסטי עם שימוש בשתלים מהמעי (Intestinal vaginoplasty) (Dy et al., 2021; van de Grift et al., 2020). יש לכלול את שיקולים אלה כחלק מהדיונים עם המטופלות.ים ועם המשפחות השוקלות שימוש בתרופות מעכבות התבגרות אצל מתבגרים.ות בשלבים הראשונים של ההתבגרות המינית, שיש להן אשכים מתפקדים. המלצה 12.11 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך ולהתייחס למצבים רפואיים שעלולים להחמיר בעקבות ירידה בריכוזי הורמוני המין האנדוגניים וטיפול בהורמוני מין אקסוגניים טרם תחילת הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. יש לידע אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית המעוניינים בגברור לגבי האפשרויות, התוצאות, המגבלות והסיכונים המקושרים לטיפול בטסטוסטרון. טיפול בטסטוסטרון נשלל מסיבות רפואיות בזמן הריון או בזמן ניסיון להכנס להריון לאור ההשפעות האפשריות על העובר. שלילה יחסית לטיפול בטסטוסטרון כוללת מקרים של יתר לחץ דם חמור, דום נשימה בשינה ופוליציתמיה, וזאת מפני שמצבים אלה עלולים להחמיר בעקבות טיפול בטסטוסטרון. יש לבצע מעקב אחר לחץ הדם ופרופיל השומנים לפני תחילת הטיפול בטסטוסטרון ולאחריו. עליה בלחץ הדם בדרך כלל מתרחשת בין 2 ל-4 חודשים לאחר תחילת הטיפול בטסטוסטרון (Banks et al., 2021). יתכן שיהיה צורך בטיפול באמצעות שינוי הדיאטה, תרופות או שניהם אצל מטופלים.ות שפיתחו רמות גבוהות של כולסטרול בדם ו/או רמות גבוהות של טריגליצרידים. על אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית המעוניינות בנישוי, שעברו בעבר אירועי תסחיפים של קרישי דם, כמו למשל פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי, לעבור הערכה וטיפול טרם התחלת הטיפול ההורמונלי. זאת משום שטיפול באסטרוגן מקושר באופן חזק לסיכון מוגבר לתסחיפי קריש דם, סיבוך שעלול להיות מסכן חיים. בנוסף, יש לשנות גורמי סיכון שעלולים להעלות את הסיכון למצבי תסחיף, כמו למשל עישון, עודף משקל ואורח חיים בלתי פעיל. אצל מטופלים.ות עם גורמי סיכון שלא ניתן לשנות, כמו למשל עבר ידוע של נטייה לקרישיות, עבר של פקקת או עבר של תסחיפי קריש דם במשפחה, טיפול באסטרוגן במדבקות עוריות לצד תרופות נוגדות קרישה עלול להעלות את הסיכון לתסחיפי קריש דם. עם זאת, קיים מידע מוגבל בלבד להנחיית החלטות טיפוליות. טרם תחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית, יש לבצע הערכה לנוכחות של מחלות טרם הטיפול, כמו למשל סרטן רגיש להורמונים, מחלת עורקים כליליים, מחלת כלי דם מוחיים, פרולקטין גבוה, טריגליצרידים גבוהים ואבני כיס מרה, וזאת מפני שהסיכונים היחסיים עשויים להשתנות בתגובה לטיפול בהורמונים אקסוגניים (Hembree et al., 2017). המלצה 12.12 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית, המקבלות טיפול להתאמה מגדרית, על תחילתם ועל מהלך הזמן של השינויים הפיזיים הנגרמים באמצעות טיפול בהורמוני מין. ישנן השפעות רבות לטיפול בטסטוסטרון, כולל צמיחת שיער גוף ושיער פנים רב יותר, התקרחות גברית, עליה במסת השריר ובכוח, ירידה במסת שומן הגוף, העמקת הקול, הפרעה לווסת (אם עדיין קיימת), עליה בשיעור ובחומרת האקנה, הגדלת הדגדגן ועליה בתשוקה המינית (Defreyne, Elaut et al., 2020; Fisher, Castellini et al., 2016; Giltay & Gooren, 2000; T'Sjoen et al., 2019; Yeung et al., 2020). שינויים אחרים הקשורים לטסטוסטרון כוללים עלייה במסת הגוף הרזה ושמנוניות בעור (de Blok et al., 2020; Hembree et al., 2017; Kuper, Mathews et al., 2019; Taliaferro et al., 2019; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018) (ר' נספח ג' – טבלה 1). טיפול באסטרוגן מעודד התפתחות שדיים. עם זאת, פחות מ-20% מהמטופלים.ות מגיעות לשלב טאנר הרביעי או החמישי של התפתחות השדיים לאחר שנתיים של טיפול (de Blok et al., 2021). שינויים נוספים כוללים הפחתה בנפח האשכים, במסת הגוף הרזה, שמנוניות בעור, תשוקה מינית, זקפות ספונטניות, שיעור פנים ושיעור גוף, לצד עליה בכמות השומן התת-עורי (ר' נספח ג' – טבלה 1). אצל מטופלות.ים בוגרות, אסטרוגן אינו משנה את הקול או את הגובה (Iwamoto, Defreyne et al., 2019; Wiepjes et al., 2019). משך הזמן והיקף השינויים הפיזיים משתנים מאדם לאדם ומקושרים לגורמים כמו גנטיקה, גיל תחילת הטיפול והמצב הבריאותי הכללי (Deutsch, Bhakri et al., 2015; van Dijk et al., 2019). ידע לגבי ההיקף והתזמון של שינויים בעקבות הטיפול ההורמונלי, אם קיים, עשוי למנוע נזק והוצאות אפשריים בעקבות שינויי טיפול שאינם נחוצים, העלאות המינון והליכים כירורגיים בשלב מוקדם מדי (Dekker et al., 2016). המלצה 12.13 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אתינילאסטראדיול לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית כחלק מטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.15. המלצה 12.14 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אסטרוגן במדבקות עוריות לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* שנמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות תסחיף קריש דם ורידי על בסיס הגיל > 45 או על בסיס עבר של תסחיף קריש דם ורידי, כאשר קיימת המלצה לטיפול באסטרוגן להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.15. המלצה 12.15 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אסטרוגנים מצומדים לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית כאשר אסטרדיול זמין כמרכיב של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. הקביעה מהו סוג האסטרוגן ושיטת הנטילה הבטוחים והיעילים ביותר עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית הינה נושא חשוב. משטרי הטיפול המומלצים באסטרוגן מוצגים בנספח ג' – טבלה 4. המרכז הרפואי באמסטרדם (Amsterdam Medical Center – AMC) דיווח לראשונה על 45 אירועים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 816 נשים טרנסג'נדריות, בשיעור גבוה פי 20 בהשוואה לאוכלוסיית הייחוס (van Kesteren et al., 1997). בעקבות דו"ח זה, מרפאת AMC המליצה על שימוש באסטרדיול בנטילה דרך העור לנשים טרנסג'נדריות מעל גיל 40, דבר שגרם להפחתה בשיעור תסחיפי קריש דם ורידי (Nota et al., 2019; Toorians et al., 2003). מחקרים אחרים הציעו כי אתינילאסטראדיול מקושר לסיכון מוגבר של קרישי דם עקב עמידות גבוהה יותר להשפעות נוגדות הקרישה של חלבון C משופעל (APC) ולריכוזים גבוהים יותר של פקטורי הקרישה חלבון C וחלבון S (Toorians et al., 2013). מחקרים אחרים שפורסמו במהלך 15 השנים האחרונות, מטעם מרפאות אחרות, דיווחו כי נשים טרנסג'נדריות שנטלו צורות אחרות של אסטרוגן סבלו משיעורים נמוכים יותר של תסחיף קריש דם ורידי מאשר נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אתינילאסטראדיול (Asscheman et al., 2013). יתר על כן, סקירה מערכתית מ-2019 הסיקה כי נטילת אתינילאסטראדיול מקושרת לסיכון הגבוה ביותר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות, וזוהה גם קשר בין שימוש בפרוגסטרון לבין תסחיף קריש דם ורידי (Goldstein et al., 2019). הנחיות האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מ-2017 לא הכילו המלצה לאסטרוגנים סוסיים מצומדים (CEE) כאפשרות לטיפול, מפני שלא ניתן למדוד את רמות האסטרוגנים המצומדים בדם אצל נשים טרנסג'נדריות, דבר המקשה על מניעת מינונים גבוהים של אסטרוגן ועל כן עלול להגדיל את הסיכון האפשרי לתסחיף קריש דם ורידי (Hembree et al., 2017). מחקר רטרוספקטיבי מבריטניה בחן את הסיכונים של CEE בנטילה דרך הפה לעומת אסטדיול ולרט בנטילה דרך הפה לעומת אתינילאסטראדיול, ומצא עליה של עד פי 7 באחוז הנשים הטרנסג'נדריות בקבוצת ה-CEE בנטילה דרך הפה שפיתחו תסחיף קריש דם ורידי בהשוואה לנשים טרנסג'נדריות שהשתמשו בצורות אחרות של אסטרוגן (Seal et al., 2012). במחקר מקרה ביקורת מקונן, יותר מ-80,000 נשים סיסג'נדריות בין גיל 40 ו-79 אשר פיתחו תסחיף קריש דם ורידי זווגו לכ-390,000 נשים סיסג'נדריות ללא תסחיף קריש דם ורידי; התוצאות הראו כי שימוש באסטרדיול בנטילה דרך הפה גרם לסיכון נמוך יותר לתסחיף קריש דם ורידי מאשר אסטרוגנים מצומדים, וכי אסטרוגן בנטילה דרך העור לא קושר עם סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי (Vinogradova et al., 2019). סקירה מערכתית שהעריכה מספר תרכובות של אסטרוגן, זיהתה מחקר חתך רטרוספקטיבי שערך השוואות ראש בראש של הסיכונים המקושרים לתרכובות שונות (Wierckx, Mueller et al., 2012; Wierckx et al., 2013). אף אחד מהמחקרים שזוהו, שהעריכו את הסיכון של תרכובות אסטרוגן שונות, לא בוצע כמחקר התערבותי פרוספקטיבי. המחקר הרטרוספקטיבי בחן 214 נשים טרנסג'נדריות שנטלו אסטרדיול דרך העור (ג'ל 17-בטא-אסטרדיול 1.5 מ"ג ליום או מדבקת אסטרדיול 50 מק"ג ליום) או שנטלו אסטרוגנים דרך הפה באופן יומיומי (אסטרדיול 2 מ"ג ליום, אסטריול 2 מ"ג ליום, אתינילאסטראדיול 50 מק"ג ליום או אתינילאסטראדיול 30-50 מק"ג ליום בגלולות למניעת הריון) (Wierckx et al., 2013). במסגרת תקופת מעקב של עשר שנים, 5% מקבוצת העוקבה פיתחו תסחיף קריש דם ורידי, 1.4% (3 מתוך 214) חוו אוטם בשריר הלב ו-2.3% (5 מתוך 214) חוו אירוע איסכמי חולף או שבץ מוחי. שיעור תסחיף קריש הדם הורידי, האוטם בשריר הלב, והאירוע האיסכמי החולף/השבץ המוחי התגבר בעקבות תחילת הטיפול באסטרוגן. עם זאת, החוקרים לא דיווחו על הבדלים בין משטרי אסטרוגן בכל הנוגע לתוצאות אלה. אותה קבוצת חוקרים ערכה מחקר חתך שבחן 50 נשים טרנסג'נדריות (גיל חציוני 43 ± 10) הנוטלות אסטרוגן דרך הפה (אסטרדיול ולרט 2 מ"ג ליום, אסטריול 2 מ"ג ליום או אתינילאסטראדיול 50-120 מק"ג ליום) או המשתמשות באסטרדיול בנטילה דרך העור (17-בטא-אסטרדיול 1.5 מ"ג ליום או אסטרדיול 50 מק"ג ליום) למשך תקופת מעקב של 9.2 שנים (Wierckx, Mueller et al., 2012). שנים-עשר אחוזים (n = 6) מהנשים פיתחו תסחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי. שתיים מהמשתתפות נטלו אסטרוגן מצומד במינון של 0.625 מ"ג ליום (אחת מהן בשילוב עם ציפרוטרון אצטט), שתיים מהמשתתפות נטלו אתינילאסטראדיול במינון של 20-50 מק"ג ליום, אחת נטלה ציפרוטרון אצטט במינון של 50 מ"ג ליום, ומשטר האסטרוגן של משתתפת שישית לא הוגדר. אף אחת מהמשתתפות שנטלו אסטרדיול דרך הפה או אסטרדיול דרך העור לא פיתחה תסחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי. מחקר פרוספקטיבי במספר מרכזים ברחבי אירופה בחן את דרך נטילת האסטרוגן בקרב 53 נשים טרנסג'נדריות. נשים טרנסג'נדריות בנות פחות מ-45 (n = 40) קיבלו אסטרדיול ולרט במינון של 4 מ"ג ליום בשילוב עם ציפרוטרון אצטט במינון של 50 מ"ג ליום, ונשים טרנסג'נדריות בנות יותר מ-45 (n = 13) קיבלו 17-בטא-אסטרדיול בנטילה דרך העור, גם הן בשילוב עם ציפרוטרון אצטט. לא דווחו אף מקרים של סחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי לאחר מעקב של שנה אחת, לא בקבוצה שנטלה אסטרוגן דרך הפה ולא בקבוצה שנטלה דרך העור. מחקר רטרוספקטיבי נוסף מווינה לא מצא מקרים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 162 נשים טרנסג'נדריות שהשתמשו באסטרדיול בנטילה דרך העור, במהלך מעקב של 5 שנים (Ott et al., 2010). אנו בטוחים ובטוחות בהמלצתנו נגד שימוש באתינילאסטראדיול על בסיס נתונים היסטוריים מהמרפאה באמסטרדם המדגימים הפחתה בשיעור של אירועי תסחיף קריש דם ורידי לאחר הפסקת השימוש באתינילאסטראדיול, ולאור הסקירה המערכתית שפורסמה לאחרונה שהדגימה סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אתינילאסטראדיול (Weinand & Safer, 2015). אנו בטוחים ובטוחות בהמלצתנו נגד שימוש באסטרוגנים סוסיים מצומדים על בסיס המחקר מ-2012 מאת סיל ואח', שהדגים סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אסטרוגנים סוסיים מצומדים, בהשוואה לתרכובות אחרות של אסטרוגן, ועל בסיס נתונים על נשים סיסג'נדריות המקבלות טיפול להחלפת הורמונים (Canonico et al., 2007; Seal et al., 2012). מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים בקרב נשים טרנסג'נדריות דיווחו על אירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי רק בקרב מי שנוטלות אסטרוגנים סוסיים מצומדים או אתינילאסטראדיול. לאור העובדה כי אסטרדיול אינו יקר, זמין יותר וכנראה בטוח יותר מאשר אסטרוגנים סוסיים מצומדים במחקרים מוגבלים, הוועדה ממליצה להמנע משימוש באסטרוגנים סוסיים מצומדים כאשר אסטרדיול מהווה אפשרות זמינה לטיפול. אמנם איכות המחקרים מוגבלת למערכים פרוספקטיביים, מערכי עוקבה או חתך; עם זאת, רמת ההמלצה הגבוהה מבוססת על ראיות עקביות התומכות בקישור בין השימוש באתינילאסטראדיול ובאסטרוגנים סוסיים מצומדים לבין סיכון מוגבר לאירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי בקרב נשים טרנסג'נדריות. אנו גם בטוחים ובטוחות בהמלצתנו לשימוש בשילובים של אסטרוגן בנטילה דרך העור אצל נשים טרנסג'נדריות מבוגרות יותר (גיל > 45 שנים) או שיש להן עבר של תסחיף קריש דם ורידי. הביטחון בהמלצותינו מבוסס על שכיחות פחותה של תסחיף קריש דם ורידי בדיווח של המרפאה באמסטרדם כאשר נשים טרנסג'נדריות עברו לשילובי אסטרוגן בנטילה דרך העור לאחר גיל 40 (van Kesteren et al., 1997). יתר על כן, מחקר העוקבה הפרוספקטיבי שנערך במספר מרכזים, על ידי הרשת האירופית לחקר חוסר התאמה מגדרי, לא מצא אף מקרים של אירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי בקרב נשים טרנסג'נדריות שבגיל 45 החליפו את הטיפול באופן קבוע לאסטרוגן בנטילה דרך העור (Dekker et al., 2016). בנוסף, מחקר מאת אוט ואח' לא מצא אף מקרים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 162 נשים טרנסג'נדריות שטופלו במדבקות אסטרדיול (Ott et al., 2010). למעט ציפרוטרון אצטט (שימו לב כי חומר זה אינו מאושר לשימוש בארה"ב עקב חששות לרעילות אפשרית לכבד), השימוש בפרוגסטינים במסגרת טיפול הורמונלי הינו עדיין שנוי במחלוקת. נכון להיום, לא בוצעו מחקרים איכותיים שהעריכו את תפקיד הפרוגסטרונים בטיפול הורמונלי עבור מטופלות.ים טרנסג'נדרים.ות. אנו מודעים ומודעות כי רופאים מסוימים הרושמים פרוגסטינים, כולל פרוגסטרון מיקרוני, מאמינים כי המטופלים.ות המעוניינים לקבל את הטיפול עשויים לחוות שיפור בהתפתחות השדיים ו/או הפטמות, במצב הרוח, בחשק המיני ובמצבם הכללי, לצד יתרונות אחרים שעוד לא הודגמו (Deutsch, 2016a; Wierckx, van Caenegem et al., 2014). עם זאת, שיפורים אלה הם עדיין אנקדוטליים ולא קיימים נתונים איכותיים התומכים בשימוש זה בפרוגסטין. נסיון לסקירה מערכתית שהזמנו עבור גרסה זו של הסטנדרטים לטיפול לא זיהה מספיק נתונים על מנת לבסס המלצה חיובית על פרוגסטינים כלשהם. במקום זאת, הנתונים הקיימים מציעים כי חשיפה ממושכת לפרוגסטין מקושרת לנזק (Safer, 2021). עבור נשים סיסג'נדריות בעלות רחם, חובה להשתמש בפרוגסטינים בשילוב עם אסטרוגנים על מנת להמנע מהסיכון לסרטן רירית הרחם, המקושר לנטילת אסטרוגן ללא התנגדות. נשים סיסג'נדריות שאינן בעלות רחם אינן משתמשות בפרוגסטינים. הנתונים הטובים ביותר לגבי החששות הקשורים לשימוש בפרוגסטין מגיעים מהשוואות בין שתי האוכלוסיות הנ"ל של סיסג'נדריות, ואנו מכירים ומכירות בעובדה כי לא בהכרח ניתן להקיש מהן על האוכלוסיה הטרנסג'נדרית. למרות שדבר זה אינו בהכרח מצביע על השפעה משותפת לכל הפרוגסטינים, מדרוקסיפרוגסטרון שנוסף לאסטרוגנים סוסיים משולבים מקושר לסיכון מוגבר לסרטן השד ולמחלות לב (Chlebowski 2020; Manson, 2013). חשוב לציין כי לא בהכרח ניתן להקיש מהנתונים ממחקרים של יוזמת בריאות האישה (Women’s Health Initiative) על האוכלוסיה הטרנסג'נדרית. בהשוואה לנשים סיסג'נדריות במחקרים, אוכלוסיות טרנסג'נדריות המעוניינות לקבל טיפול הורמונלי נוטות להיות צעירות יותר, אינן משתמשות באסטרוגנים סוסיים, ובמקרים אלה הטיפול ההורמונלי מספק מענה לבריאות הנפש ולאיכות החיים, ולא אך ורק למניעת סיכונים (Deutsch, 2016a). ההשפעות השליליות האפשריות של פרוגסטינים כוללות עליה במשקל, דיכאון ושינויים בשומני הדם. ייתכן שפרוגסטרון מיקרוני נסבל בצורה טובה יותר ובעל השפעה טובה יותר על פרופיל השומנים מאשר מדרוקסיפרוגסטרון (Fitzpatrick et al., 2000). כאשר הוא משולב עם אסטרוגן אצל נשים טרנסג'נדריות, הפרוגסטין ציפרוטרון אצטט מקושר לרמות גבוהות יותר של פרולקטין, ירידה בכולסטרול HDL ומקרים נדירים של מנינגיומות – כאשר אף אחת מתופעות אלה אינה נצפית כאשר האסטרוגנים משולבים עם אגוניסטים ל-GnRH או עם ספירונולקטון (Bisson, 2018; Borghei-Razavi, 2014; Defreyne, Nota et al., 2017; Sofer et al., 2020). לכן הנתונים נכון להיום אינם כוללים ראיות איכותיות המראות יתרון לטיפול בפרוגסטין אצל נשים טרנסג'נדריות. עם זאת, הספרות מציעה כי פרוגסטינים מסוימים עלולים לגרום לנזק, לפחות במקרים של חשיפה רבת-שנים. אם לאחר דיון בסיכונים וביתרונות של טיפול בפרוגסטרון מתקבלת החלטה משותפת להתחיל לנסות טיפול בפרוגסטרון, על הרופאים הרושמים את התרופה לבצע הערכה למטופל.ת בתוך שנה כדי לבדוק את תגובתה לטיפול זה. המלצה 12.16 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום תרופות להפחתת רמות הטסטוסטרון (ציפרוטרון אצטט, ספירונולקטון, או אגוניסטים ל-GnRH) לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בעלות אשכים הנוטלות אסטרוגן כחלק מתוכנית לטיפול הורמונלי, אם המטרה של המטופל.ת היא להגיע לרמות ריכוז הורמוני מין בדם הדומות לרמות הקיימות אצל נשים סיסג'נדריות. רוב המרפאות המגדריות בארה"ב ובאירופה מנפיקות מרשמים לאסטרוגן בשילוב תרופה להפחתת הטסטוסטרון (Mamoojee et al., 2017) (ר' נספח ג' – טבלה 5). בארה"ב, ספירונולקטון הינה התרופה הנפוצה ביותר להפחתת טסטוסטרון שנרשמת למטופלות.ים, בעוד שאגוניסטים ל-GnRH הם הנפוצים ביותר בבריטניה, ואילו ציפרוטרון אצטט הינו הנפוץ ביותר בשאר אירופה (Angus et al., 2021; Kuijpers et al., 2021). הסיבה להוספת תרופות להפחתת טסטוסטרון היא כפולה: 1) על מנת להוריד את רמות הטסטוסטרון לטווח הנורמה של נשים סיסג'נדריות; ו-2) כדי להפחית את כמות האסטרוגן הנחוצה כדי להביא להשפעות פיזיות מספקות. לכל תרופה להפחתת טסטוסטרון יש פרופיל תופעות לוואי שונה. ספירונולקטון הוא משתן אוגר אשלגן ונוגד לחץ דם, ולכן הוא עלול לגרום להיפרקלמיה, להגביר את תכיפות השתן ולגרום לירידה בלחץ הדם (Lin et al., 2021). ציפרוטרון אצטט מקושר להתפתחות מנינגיומה ופרולקטין גבוה (Nota et al., 2018). למרות שאגוניסטים ל-GnRH הם יעילים מאוד בהפחתת רמות הטסטוסטרון, הם עלולים לגרום לאוסטיאופורוזיס אם הם אינם מלווים בנטילה של אסטרוגן במינונים מספיקים (Klink, Caris et al., 2015). סקירה מערכתית מסוימת זיהתה מחקר שדיווח על ממצאים מהשוואת ראש בראש של התרופות להפחתת טסטוסטרון ציפרוטרון אצטט ולאופרוליד (Gava et al., 2016). שני מחקרים השוו בין קבוצה של נשים טרנסג'נדריות שנטלו אסטרוגן, לצד תרופות להפחתת טסטוסטרון, לבין קבוצה שנטלה רק אסטרוגן. הסקירה המערכתית לא סיפקה מספיק ראיות המציעות כי כל אחת מבין התרופות להפחתת טסטוסטרון היתה בעלת פרופיל בטיחות טוב יותר מבחינת שיפור בתוצאות הקשורות לבריאות העצם, לרמות הטסטוסטרון, לרמות האשלגן, או למקרים של פרולקטין גבוה או של מנינגיומות (Wilson et al., 2020). לכן אין ביכולתנו לתת המלצה כלשהי. הסקירה דיווחה כי משטרים על בסיס ספירונולקטון היו מקושרים לעליה של 45% ברמת הפרולקטין, בעוד שמשטרים על בסיס ציפרוטרון העלו את רמת הפרולקטין ביותר מ-100%. עם זאת, המשמעות הקלינית של רמת פרולקטין גבוהה יותר אינה ברורה, מפני ששיעורי הפרולקטינומות לא היו גבוהים יותר באופן משמעותי, לא בקרב הקבוצה שנטלה ספירונולקטון ולא בקרב הקבוצה שנטלה ציפרוטרון אצטט (Wilson et al., 2020). מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך במרכז יחיד בארה"ב דיווח כי לא נצפו עליות משמעותיות קלינית ברמות הפרולקטין בקרב 100 נשים טרנסג'נדריות שטופלו באסטרוגן לצד ספירונולקטון (Bisson et al., 2018). מחקר רטרוספקטיבי מהולנד בקרב 2,555 נשים טרנסג'נדריות, שנטלו בעיקר ציפרוטרון אצטט עם תרכובות שונות של אסטרוגן, דיווח על יחס היארעות מתוקנן של מנינגיומות אצל מטופלות שהשתמשו בציפרוטרון אצטט לאחר הסרת בלוטות המין למשך שנים רבות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בהולנד (Nota et al., 2018). יתר על כן, במחקר קצר יותר מבלגיה, 107 נשים טרנסג'נדריות חוו עליות חולפות ברמות הפרולקטין בעקבות טיפול בציפרוטרון אצטט, כאשר רמה זו חזרה לנורמה לאחר שהופסק הטיפול (Defreyne, Nota et al., 2017). מחקר שפורסם לאחרונה ולא נכלל בסקירה המערכתית בחן 126 נשים טרנסג'נדריות הנוטלות ספירונולקטון, אגוניסטים ל-GnRH או ציפרוטרון והסיק כי ציפרוטרון מקושר לרמות גבוהות יותר של פרולקטין ולפרופיל שומני רע יותר מאשר ספירונולקטון או אגוניסטים ל-GnRH (Sofer et al., 2020). לאחר שקלול העלויות והזמינות של מדידת רמות הפרולקטין מול המשמעות הקלינית של עליה ברמות הפרולקטין, קיבלנו החלטה לא לתת המלצה בעד או נגד מעקב אחר רמות הפרולקטין, בשלב זה. לכן, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבל החלטות קליניות מותאמות אישית לגבי הנחיצות של מדידת רמות הפרולקטין על בסיס סוג משטר ההורמונים ו/או נוכחות תסמינים של פרולקטין גבוה או של גידול בבלוטת יותרת המוח (למשל, זיבת חלב, שינויים בשדה הראייה). ציפרוטרון גם הוא מקושר למנינגיומות. בספרות דווח על תשעה מקרים של מנינגיומה בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות בעיקר ציפרוטרון אצטט (Mancini et al., 2018). סיכון מוגבר זה זוהה גם בקרב אוכלוסיות סיסג'נדריות. בשנת 2020, הסוכנות האירופית לתרופות (European Medicines Agency) פרסמה דו"ח הממליץ כי יש להגביל מוצרי ציפרוטרון במינון יומיומי של 10 מ"ג או יותר עקב הסיכון להתפתחות מנינגיומה (European Medicines Agency, 2020). סביר להניח כי קישור זה הינו השפעה ספציפית של ציפרוטרון אצטט, שאינה מתייחסת לתרופות נוספות להפחתת הטסטוסטרון. בארה"ב, שם לא ניתן להשיג ציפרוטרון אצטט, בסיס הנתונים של האגודה הצפון אמריקאית למרשמי סרטן מרכזיים (North American Association of Central Cancer Registries) לא זיהה סיכון מוגבר לגידולים מוחיים (לא רק מנינגיומות) בקרב נשים טרנסג'נדריות (Nash et al., 2018). יתר על כן, לא נראתה עלייה ביחס הסיכון לגידולים מוחיים במחקר העוקבה של קייזר בקרב 2,791 נשים טרנסג'נדריות בהשוואה לקבוצת הביקורת הסיסג'נדרית (Silverberg et al., 2017). אף מחקר לטווח ארוך לא דיווח על סיכון למנינגיומות ולפרולקטינומות בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אגוניסטים ל-GnRH. אנו ממליצים מאוד על שימוש בתרופות להפחתת טסטוסטרון כחלק ממשטר הורמונים לאנשים טרנסג'נדריות.ים בעלי.ות אשכים, וזאת על בסיס שיטת העבודה ברחבי העולם של שימוש בתרופות אלה לצד טיפול באסטרוגן, וכן על בסיס הסיכון הנמוך יחסית המקושר לטיפולים אלה. עם זאת, בשלב זה, אין ביכולתנו לתת המלצה לתרופה מסוימת להפחתת טסטוסטרון על פני תרופות אחרות. הנתונים שפורסמו עד כה מעלים חששות מסוימים לגבי הסיכון למנינגיומות הקיים בשימוש בציפרוטרון אצטט לאורך זמן רב (>שנתיים) ובמינונים גבוהים (>10 מ"ג ליום) (Nota et al., 2018; Ter Wengel et al., 2016; Weill et al., 2021). ביקאלוטמיד הינו אנטי-אנדרוגן המשמש לטיפול בסרטן הערמונית. הוא מעכב תחרותי של קולטן האנדרוגן, שחוסם את הקשירה של האנדרוגנים. נתונים על השימוש בביקאלוטמיד בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית הם נדירים למדי וקיים חוסר במידע על בטיחות. מחקר קטן מסוים בחן את השימוש בביקאלוטמיד במינון של 50 מ"ג ליום כתרופה מעכבת התבגרות בקרב 23 מתבגרות.ים טרנסג'נדריות על הקשת הנשית שלא הצליחו לקבל טיפול באנלוגים ל-GnRH (Neyman et al., 2019). כל המתבגרות.ים חוו התפתחות שדיים, תופעה שגם נצפית לעיתים קרובות בקרב גברים עם סרטן הערמונית המטופלים בביקאלוטמיד. למרות שתופעה זו נדירה, דווח על רעילות כבד פולמיננטית שגרמה למוות בעת טיפול בביקאלוטמיד (O’Bryant et al., 2008). לאור העובדה כי ביקאלוטמיד לא נחקר באופן מספק בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית, איננו ממליצים וממליצות על שימוש קבוע בו. שימוש במעכבי 5-אלפא רדוקטאז חוסם את ההפיכה של טסטוסטרון לאנדרוגן העוצמתי יותר, דיהידרוטסטוסטרון. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר כי התוויות למתן פינאסטריד כוללות הגדלה שפירה של הערמונית והתקרחות אנדרוגנית. קיימים מעט מאוד נתונים לגבי השימוש במעכבי 5-אלפא רדוקטאז בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית (Irwig, 2021). לא ברור אם משפחת תרופות זו היא בעלת יתרון קליני בקרב אנשים טרנסג'נדרים.ות על הקשת הנשית, אשר רמות הטסטוסטרון והדיהידרוטסטוסטרון שלהן כבר ירדו באמצעות אסטרוגן ואנטי-אנדרוגן. לכן איננו ממליצים וממליצות על שימוש קבוע בהם בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית. פינאסטריד עשוי להוות אפשרות טיפולית מתאימה אצל אנשים טרנסג'נדרים על הקשת הגברית החווים התקרחות מפריעה כתוצאה מעלייה ברמות הדיהידרוטסטוסטרון. אף על פי כן, טיפול במעכבי 5-אלפא רדוקטאז עלול לפגום בגדילת הדגדגן ובהתפתחות שיער פנים ושיער גוף אצל אנשים טרנסג'נדרים על הקשת הגברית. יש צורך במחקרים שיעריכו את היעילות והבטיחות של מעכבי במעכבי 5-אלפא בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות. המלצה 12.17 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב אחר רמות ההמטוקריט (או ההמוגלובין) אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון. קיימים נתונים באיכות טובה המציעים כי עליה ברמת ההמטוקריט (או ההמוגלובין) מקושרת לטיפול בטסטוסטרון אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית (Defreyne et al., 2018). משטרי הטסטוסטרון בסקירה המערכתית כללו טסטוסטרון-אסטר המקביל ל-25-250 מ”ג בזריקה תת עורית/תוך שרירית שבועית, טסטוסטרון אנדקנואט במינון של 1000 מ"ג כל 12 שבועות, או ג'ל טסטוסטרון במינון של 50 מ"ג בשימוש יומיומי על העור (Defreyne et al., 2018; Gava et al., 2018; Giltay et al., 2000; Meriggiola et al., 2008; Pelusi et al., 2014; T'Sjoen et al., 2005; Wierckx, van Caenegem et al., 2014; Wierckx, van de Peer et al., 2014). מומלץ כי העליה המצופה תתאים לטווח הנורמה בקרב גברים סיסג'נדרים. המלצה 12.18 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשתף פעולה עם מנתחים בנושא שימוש בהורמונים לפני ואחרי ניתוחים להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.19. המלצה 12.19 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* על האפשרויות השונות לניתוחים להתאמה מגדרית אלא אם אין צורך רפואי בניתוח או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. למרות היעדר הראיות, נוהגי טיפול לניתוחים להתאמה מגדרית כוללים הפסקה של הטיפול ההורמונלי למשל 1-4 שבועות לפני ואחרי הניתוח, לרוב בתחום הניתוחים באיברי המין (Hembree et al., 2009). דבר זה נועד להפחית את הסיכון לתסחיף קריש דם ורידי המקושר עם נטילת אסטרוגן אקסוגני (Hembree et al., 2009). ניתן להתחיל מחדש את הטיפול באסטרוגן ובטסטוסטרון פרק זמן כלשהו לאחר הניתוח. לאחר בדיקה קפדנית, חוקרים לא מצאו עליה בשיעור אירועי תסחיף קריש דם ורידי סביב הניתוח בקרב אנשים טרנסג'נדרים, שעברו ניתוח בזמן טיפול בהורמוני מין לאורך התהליך, בהשוואה למטופלים.ות שהפסיקו את הטיפול בהורמוני המין לפני הניתוח (Gaither et al., 2018; Hembree et al., 2009; Kozato et al., 2021; Prince & Safer, 2020). טיפול בהורמוני מין חשוב במיוחד לאחר ניתוח לכריתת בלוטות המין על מנת להמנע מהשלכות של רמות הורמוני מין נמוכות, מסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס ולשמירה על בריאות הנפש ואיכות החיים (Fisher, Castellini et al., 2016; Rosen et al., 2019). לכן, על מנתחים ורופאים המנפיקים מרשמים לטיפול הורמונלי ליידע את המטופלים.ות על נחיצותו של המשך טיפול הורמונלי אקסוגני לאחר ניתוח לכריתת בלוטות המין. על מנת ללמד מטופלים.ות על נושא זה ועל מנת לקדם את הנושא בסביבה הקלינית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לצבור ידע על הסיכונים והיתרונות של ניתוחים להתאמה מגדרית, וכן להיות מודעים למדדי הביצוע ולתוצאות הניתוחים של המנתחים שאליהם הם מפנים מטופלות.ים (Beek, Kreukels et al., 2015; Colebunders et al., 2017; Wiepjes et al., 2018). באופן כללי, ניתן לחלק את רוב הניתוחים הנחוצים מבחינה רפואית לשלושה אזורים: הפנים, החזה/השדיים ואיברי המין (הפנימיים והחיצוניים). הליכים נוספים הנחוצים מבחינה רפואית כוללים הליכים לעיצוב הגוף וניתוחי קול (ר' ההמלצה על טיפול רפואי חיוני בפרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1). קיימים הליכים רבים לניתוחי פנים להתאמה מגדרית, כולל, בין היתר, ניתוח להסרת הגרוגרת, ניתוח אף, עיצוב הגוף או שיוף הלסת, הסנטר והמצח או השתלת עצם באזורים אלה, הרמת פנים, הסרת שיער והשתלת שיער (ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח). ההליכים הזמינים לניתוחי חזה/שדיים כוללים הגדלת שדיים, הסרת שדיים כפולה משמרת פטמה, כריתת שד דרך הפטמה ושאיבת שומן. הניתוח הנפוץ ביותר להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם התפתחות שדיים אנדוגנית הינו ניתוח להשטחת חזה (הסרת שדיים) (Horbach et al., 2015; Kailas et al., 2017). הליכי ניתוח באיברי המין הפנימיים כוללים, בין היתר, הסרת אשכים, הסרת רחם, הסרת הטפולות, ניתוח וגינופלסטי וסגירה או כריתה של הנרתיק (Horbach et al., 2015; Jiang et al., 2018). בניתוחים וגינופלסטיים, החלק הפנימי של הנרתיק בדרך כלל בנוי מעור הפין, משתלי עור, משילוב של שניהם, או מקטע מהמעי. ניתן לבצע הסרת של הרחם/השחלות בנפרד או בבת אחת (הסרת רחם, הסרת הטפולות וסגירת הנרתיק). אם מבוצע ניתוח לסגירת הנרתיק, יש לבצע גם הסרה של הרחם. ניתן להשאיר את השחלות בגוף, על פי בקשת המטופל.ת. יתרון אפשרי של השארת שחלה אחת או השארת שתי השחלות הינו שימור הפוריות, ואילו החיסרון הינו אפשרות להתפתחות פתולוגיה בשחלות, כולל סרטן (De Roo et al., 2017). הליכי ניתוח באיברי המין החיצוניים כוללים, בין היתר, ניתוח וולוולופלסטיה, ניתוח מטודיופלסטי וניתוח פאלופלסטי (Djordjevic et al., 2008; Frey et al., 2016). בדרך כלל יש צורך להסיר את השיער לפני ביצוע הליכים חיצוניים באיברי המין (Marks et al., 2019). ניתוח וולוולופלסטיה עשוי לכלול יצירה של מונס פוביס, של שפתי הנרתיק, של דגדגן ושל פתח השופכה. ישנה אפשרות להארכת השופכה, הן בניתוח מטודיופלסטי והן בניתוח פאלופלסטי, אך דבר זה מקושר עם שיעור גבוה בהרבה של סיבוכים (Schechter & Safa, 2018). יש לטפל בפצעים מאתר התרומה לפאלופלסטיה וכן לקבל טיפול פיזיותרפיה לאחר הניתוח (van Caenegem, Verhaeghe et al., 2013). פיזיותרפיה של רצפת האגן הינה התערבות משלימה חשובה להתרוקנות השלפוחית ולתפקוד המיני לאחר הניתוח (Jiang et al., 2019). על מנת לתמוך בקבלת החלטות מושכלות לגבי ההליכים הכירורגיים הזמינים, מומלץ לשמור על דיאלוג, הבנה הדדית ותקשורת ברורה בשפה פשוטה בין המטופלות.ים, אנשי המקצוע בתחום הבריאות, והמנתחים. המלצה 12.20 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל ולהמשיך בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר מבקשות לקבל את טיפול זה עקב שיפור מוכח בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.21. המלצה 12.21 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להמשיך בטיפול ההורמונלי הנוכחי אם קיימת התדרדרות בבריאות הנפש של מטופלים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית ולבצע הערכה לסיבת ההתדרדרות, אלא אם דבר זה נשלל מסיבות רפואיות. תועדו מספר פערים בבריאות הנפש בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות, כולל דיכאון, אובדנות, חרדה, הערכה עצמית נמוכה והפרעת דחק פוסט-טראומטית (Arcelus et al., 2016; Becerra-Culqui et al, 2018; Bouman et al., 2017; Eisenberg et al., 2017; Heylens, Elaut et al., 2014; Witcomb et al., 2018). מודל לחץ המיעוטים המגדרי מספק ראיות למספר מתווכים וגורמי השפעה לגבי פערים אלה (Hendricks & Testa, 2012; Meyer, 2003). מתווכים וגורמי השפעה לגבי פערים בבריאות הנפש, הייחודיים לאנשים טרנסג'נדרים.ות, כוללים חוויות של אפליה, קורבנות, פנייה במגדר לא נכון (מיסג'נדרינג), דחייה מהמשפחה וטרנספוביה מופנמת (Hendricks & Testa, 2012). גורמים בעלי השפעה חיובית על בריאות הנפש כוללים קבלה מהמשפחה, קשרים חברתיים ורומנטיים תומכים, חיבור לקהילה הטרנסג'נדרית, הגנה באמצעות כללי מדיניות מאששים ומכלילים, כללי מדיניות של אישוש והכללה, עדכון השם/המגדר במסמכים רשמיים, ושינוי מגדרי פיזי על בסיס המטרות הגופניות האישיות (Bauer et al., 2015; Bockting et al., 2013; Bouman et al., 2016; Davey et al., 2014; de Vries et al., 2014; Du Bois et al., 2018; Gower, Rider, Brown et al., 2018; Hendricks & Testa, 2012; Keo-Meier et al., 2015; Meier et al., 2013; Pflum et al., 2015; Ryan et al., 2010; Smith et al., 2018). נמצא כי טיפול הורמונלי משפיע לחיוב על בריאות הנפש ועל איכות החיים של נוער ובוגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המתחילים בטיפול זה (Aldridge et al., 2020; Allen et al., 2019; Bauer et al., 2015; Nobili et al., 2018; Russell et al., 2018; Ryan, 2009). במקרים רבים, טיפול הורמונלי נחשב להתערבות מצילת חיים (Allen et al., 2019; Grossman & D’Augelli, 2006; Moody et al., 2015). מספר מחקרים מצאו קשר בין התחלת הטיפול ההורמונלי לבין שיפור בבריאות בקרב נוער ובוגרות.ים (Aldridge et al., 2020; Costa et al., 2016; de Vries et al., 2014; Kuper et al., 2020; Nguyen et al., 2018; White Hughto & Reisner, 2016), כולל שיפור באיכות החיים (Gorin-Lazard et al., 2012; Gorin-Lazard et al., 2013; Murad et al., 2010; Newfield et al., 2006; Nobili et al., 2018; White Hughto & Reisner, 2016), ירידה ברמות החרדה והדיכאון (Aldridge et al., 2020; Colizzi et al., 2014; Davis & Meier, 2014; de Vries, Steensma et al., 2011; Gómez-Gil et al., 2012; Rowniak et al., 2019), ירידה ברמות הדחק והפרנויה (Keo-Meier & Fitzgerald, 2017). מחקר פרוספקטיבי שנעשה בעזרת שאלון האישיות הרב-שלבי של מינסוטה (MMPI-2) הדגים שיפור משמעותי במספר תחומי תפקוד פסיכולוגי בקרב גברים טרנסג'נדרים לאחר שלושה חודשי טיפול בטסטוסטרון בלבד (Keo-Meier et al., 2015). למרות שקיים שיעור גבוה יותר של תסמיני אוטיזם בקרב האוכלוסיה הטרנסג'נדרית, לא נמצא כי תסמינים אלה התגברו לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי (Nobili et al., 2020). יתכן כי הפחתה בתסמיני דיכאון נמצאת במתאם עם ירידה בסיכון להתאבדות. לכן מניעת טיפול הורמונלי על בסיס נוכחות של דיכאון או אובדנות עלולה לגרום לנזק (Keo-Meier et al., 2015; Levy et al., 2003). טורבן, קינג ואח' (2020) מצאו ירידה בסיכוי למחשבות אובדנות לכל אורך החיים בקרב מתבגרים.ות שהיה להם צורך בטיפול מעכב התבגרות וקיבלו גישה אליו, בהשוואה למי שהיה להם רצון דומה אך לא היתה להם גישה (Turban, King et al., 2020). סקירה מערכתית שפורסמה לאחרונה מצאה כי טיפול מעכב התבגרות בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מקושר עם שיפור בחיי החברה, ירידה באובדנות בגיל בגרות, שיפור בתפקוד הפסיכולוגי ובאיכות החיים (Rew et al., 2020). מניעת טיפול הורמונלי עד לטיפול פסיכיאטרי מסורתי בתסמינים אלה נחשבת לשיטת עבודה בעלת השפעות שליליות באחריות הרופא, מפני שהראיות מציעות כי טיפול הורמונלי מקושר ישירות להפחתה בתסמינים של דיכאון וחרדה (Keo-Meier et al., 2015). אם קיים צורך בטיפול פסיכיאטרי, ניתן להתחיל או להתאים אותו במקביל, מבלי להפסיק את הטיפול ההורמונלי. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, עיינו בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות, בפרק 6 – מתבגרים.ות, וכן בנספח ד'. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) אנדוקרינולוגיה טיפול רפואי המלצות מעבר מגדרי רפואי הנחיות טיפול סקירת ספרות טיפול הורמונלי שימור פוריות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Rafferty תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Rafferty Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

חברי המועצה של האגודה הרפואית הבריטית הצביעו לאחרונה בעד בקשה לספק "ביקורת ציבורית של סקירת קאס", לאחר שרופאים.ות ואקדמאיות.ים במספר מדינות, כולל בריטניה, הביעו חששות לגבי מהימנות המתודולוגיות ששימשו בסקירה וכן בעיות הנובעות מיישומן של חלק מההמלצות בשטח. בעקבות זאת, האגודה הרפואית הבריטית תבצע הערכה של סקירת קאס (CASS) – הדוח העצמאי בנושא שירותי זהות מגדרית לילדים ולצעירים בבריטניה, שפורסם מוקדם יותר השנה. הודעה לתקשורת מטעם האגודה הרפואית הבריטית: האגודה הרפואית הבריטית תבצע הערכה של סקירת קאס בנושא שירותי זהות מגדרית לילדים ולצעירים ניירות עמדה והמלצות The British Medical Association 2024 מאת: דו"ח CASS ילדים המלצות מחקר אמפירי טיפול הורמונלי רפואת ילדים טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי תורגם מתוך: The British Medical Association (2024). BMA to undertake an evaluation of the Cass Review on gender identity services for children and young people . Retrived from: https://www.bma.org.uk/bma-media-centre/bma-to-undertake-an-evaluation-of-the-cass-review-on-gender-identity-services-for-children-and-young-people תקציר חברי המועצה של האגודה הרפואית הבריטית הצביעו לאחרונה בעד בקשה לספק "ביקורת ציבורית של סקירת קאס", לאחר שרופאים.ות ואקדמאיות.ים במספר מדינות, כולל בריטניה, הביעו חששות לגבי מהימנות המתודולוגיות ששימשו בסקירה וכן בעיות הנובעות מיישומן של חלק מההמלצות בשטח. בעקבות זאת, האגודה הרפואית הבריטית תבצע הערכה של סקירת קאס (CASS) – הדוח העצמאי בנושא שירותי זהות מגדרית לילדים ולצעירים בבריטניה, שפורסם מוקדם יותר השנה. קבוצת משימה הוקמה על ידי יו"ר האגודה הרפואית הבריטית, פרופ' פיליס בנפילד, שגם ימנה יו"ר לקבוצה. על מנת לבסס את המלצות הדוח, הקבוצה תקדיש תשומת לב מיוחדת למתודולוגיה של הסקירה. סקירת קאס היוותה חלק מדיון מתמשך באגודה הרפואית הבריטית מאז פרסומה; לפני כן, האגודה הרפואית הבריטית השתתפה בפגישות עם ד"ר קאס בעת כתיבת הסקירה. לצד רצונותיה של המועצה, פגישות אלה עזרו בגיבוש העבודה העתידית, שתהיה מפורטת ומונחית-ראיות. האגודה הרפואית הבריטית קוראת להשהיית היישום של המלצות סקירת קאס בזמן שקבוצת המשימה תבצע את עבודתה. צפוי שעבודה זו תסתיים לקראת סוף השנה. בינתיים, האגודה הרפואית הבריטית מאמינה שיש להמשיך לספק למטופלים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית שירותי בריאות מומחים ללא קשר לגילם. לקריאת התרגום המלא של ההודעה לתקשורת - לחצו בראש העמוד רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח CASS ילדים המלצות מחקר אמפירי טיפול הורמונלי רפואת ילדים טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) טיפול רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

US Professional Association for Transgender Health תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: US Professional Association for Transgender Health Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק את נושאי בריאות הנפש המשפיעים על ילדים ומתבגרים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. נמצא כי בני נוער טרנסג'נדרים חווים שיעורים גבוהים יותר של מצוקה נפשית ושל בריונות בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. גורמים מקלים כללו שינוי מגדרי וכן תמיכה מצד המשפחה, בבית הספר ובקהילה. לחץ מגדרי, דומיין רגשי ותוצאות בריאות נפש בקרב ילדים ומתבגרים טרנסג׳נדרים ומגוונים מגדרית: סקירה שיטתית בעלת השלכות התפתחותיות וקליניות סיכומים Mezzalira et al. 2022 מאת: אובדנות מחקר אמפירי שימוש בחומרים ממכרים בית ספר מצוקה תמיכה חברתית גורמי חוסן סביבה תומכת תמיכה מוסדית דכאון סקירת ספרות תמיכה משפחתית חרדה קהילה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של המאמר: Mezzalira, S., Scandurra, C., Mezza, F., et al. (2022). Gender Felt Pressure, Affective Domains, and Mental Health Outcomes among Transgender and Gender Diverse (TGD) Children and Adolescents: A Systematic Review with Developmental and Clinical Implications. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(1): 785.‏ תקציר: המאמר מציג סקירת ספרות רחבה ושיטתית אשר מתעמקת בקשרי הגומלין שבין זהות מגדרית , לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. המאמר מתבסס על הספרות והמאמרים הקיימים בכדי לספק הבנה מקיפה על האופן שבו ציפיות חברתיות, המתבטאות לעתים קרובות כלחץ מגדרי, משפיעות על הרווחה הרגשית והבריאות הנפשית של ילדים ונוער מגווני מגדר במהלך שנותיהם המעצבות. הסקירה מציגה ומזהה תחומים רגשיים שונים אשר כוללים הערכה עצמית, חרדה, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית, כתחומי מפתח המושפעים מלחצים אלו. זאת בהתבסס על מחקרים קודמים אשר חשפו כי ישנן נורמות וציפיות חברתיות לגבי התפקידים המגדרים והביטויים המגדריים המקובלים על ידי החברה. נורמות אלו עלולות, ופעמים רבות אכן גורמות להפעלת לחץ משמעותי על צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. התוצאה של לחצים אלו היא מצוקה רגשית עמוקה ואתגרים הקשורים בבריאות הנפש עמם נאלצים הילדים ובני הנוער להתמודד. ממצאי המחקר מדגישים מתאם חזק בין רמות גבוהות יותר של לחץ מגדרי לבין השלכות נפשיות שליליות בקרב צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. כך אנשים המתמודדים עם לחץ גדול יותר להתאים את עצמם לנורמות המגדר המסורתיות, נוטים לחוות רמות מוגברות יותר של חרדה , דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית. יתרה מכך, עוד עולה במחקר כי מעבר ללחץ להשתייך לקבוצת מגדר מסוימת, אפליה חברתית וסטיגמות כלפי צעירים.ות שאינם מתאימים ל״תבנית״ מחמירים את האתגרים הללו, ופוגעים עוד יותר ברווחתם הנפשית. מתוך הכרה בממצאים המעידים על ההשפעה המזיקה של לחץ מגדרי על צעירים מגווני מגדר, המחקר מדגיש את החשיבות של התייחסות לנושאים אלה בהקשרים קליניים והתפתחותיים כאחד. יצירת סביבות המאשרות את המגוון המגדרי, הטמעת מדיניות כוללנית במסגרות חינוך ובריאות, ומתן גישה לשירותי בריאות מאשררי מגדר - מזוהים כאסטרטגיות קריטיות לתמיכה בבריאות הנפשית וברווחתם של ילדים ובני נוער מגווני מגדר. יתר על כן, הסקירה מדגישה את הצורך בהתערבויות וב מנגנוני תמיכה מותאמים כדי לענות על הצרכים הייחודיים של צעירים אלו. צורך זה כולל מתן משאבים להתמודדות עם סטיגמה חברתית, מתן ייעוץ וקבוצות תמיכה לבריאות הנפש המיועדים במיוחד לבני נוער מגווני מגדר, והבטחת גישה להתערבויות רפואיות בהתאם למגדר כשנמצאת לנכון. מהדיון בממצאים עולה כי על ידי הבנת הדינמיקה המורכבת בין זהות מגדרית, לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב צעירים מגווני מגדר - מטפלים וקובעי מדיניות יכולים לבצע התערבויות ממוקדות שמטרתן לקדם חוסן ולשפר את הרווחה הכללית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. מחקר זה מספק תובנות חשובות שיכולות לתת מענה למאמצים עתידיים ליצור סביבות מכילות ותומכות יותר עבור ילדים וצעירים אלו. מתודולוגיה: מדובר במחקר המבצע סקירה ספרותית של 33 מחקרים העוסקים בנוער, צעירים, גיוון מגדרי ובריאות נפשית. המחקרים בהם נעשה שימוש בסקירה, התייחסו ספציפית למשתנים הקשורים לבריאות הנפש בילדים ומתבגרים מגווני מגדר; פורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים (peer review); נבחרו מחקרים שבהם גיל הנבדקים היה עד 18; המחקרים כללו נתונים כמותיים מקוריים ומדידים. בכדי להעריך את איכות המאמרים בסקירה, החוקרים השתמשו בכלי לדירוג מחקרים של המכון הלאומי לבריאות. הכלי מורכב מ-14 חלקים המעריכים גורמים שונים הקשורים לתוקף הפנימי של המחקר. הערכת האיכות הושלמה באופן עצמאי על ידי שני סוקרים וכל סתירה נפתרה באמצעות דיון עם סוקרים נוספים. מדגם: המדגם כלל 33 מחקרים, לאחר שעברו מספר סינונים ונמצאו כמתאימים לניתוח דאטה רחב. מגבלות המחקר: למחקר ישנן מספר מגבלות: חיפוש הספרות הוגבל לשלושה מאגרי מידע מדעיים, וייתכן שחסרו רשומות רלוונטיות שלא הוספו שם. מחקרים שאינם בשפה האנגלית לא נכללו. הסקירה התמקדה במחקרים כמותיים שפורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים ופחות כללה תובנות תיאורטיות ואיכותניות. למרבית המחקרים שנכללו בסקירה הייתה מגבלה על היכולת לבסס קשרים סיבתיים. מחקר עתידי צריך לשלב מחקרי אורך כדי לטפל במגבלות אלו. ממצאים עיקריים: בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים: דיכאון וחרדה: המחקר מצביע על כך שצעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים שיעור גבוה יותר של התמודדויות נפשיות, במיוחד דיכאון וחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מספר מחקרים מצאו בעקביות רמות גבוהות של דיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות ופגיעות עצמיות בקרב ילדים ונוער מגווני מגדר. צעירים א-בינאריים , במיוחד אלו שמינם בלידה נקבע כנקבה, ובני מיעוטים אתניים עשויים להתמודד עם אתגרים נוספים בבריאות הנפש. כמו כן, טרנספוביה מופנמת קשורה לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים מגווני מגדר. עם זאת, מחקרים מסוימים מראים תוצאות מעורבות, כאשר לא כל הנבדקים מדווחים על רמות גבוהות יותר של דיכאון בהשוואה לבני גילם. קשיים התנהגותיים : מהמחקר עולה כי מגיפת הקורונה השפיעה הן על מתבגרים טרנסג'נדרים והן על מתבגרים סיסג׳נדרים, אך הממצאים מראים כי מתבגרים טרנסג'נדרים חוו יותר רגשות שליליים, עשו שימוש מוגבר יותר במדיה וחוו ירידה בפעילות הספורטיבית בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. בני נוער אשר מתארים כי אינם תואמים את התפקיד המגדרי אליו שויכו, וחוו מצוקה בגלל אי ההתאמה שלהן.ם, נטו יותר לעסוק ב התנהגות בעלת אופי סיכוני . מהסקירה עולה כי צעירים טרנסג'נדרים נטו יותר להשתמש בחומרים, לחוות בריונות ולעסוק בהתנהגויות המוגדרות כבעלות אופי סיכוני בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. עם זאת, נוכחותם של חוקים למניעת אפליה וחוקים נגד בריונות נמצאו בקורלציה עם שימוש נמוך יותר בסיגריות אך שימוש מוגבר באלכוהול בקרב בני נוער טרנסג'נדרים. פוטנציאל להתפתחות טראומה: מהמחקר עלה כי צעירים מגווני מגדר נמצאים בסיכון מוגבר לאלימות והתעללות בתיכון. חוויות ילדות שליליות יכולות להיות אירועים טראומטיים המשפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית. מחקרים קודמים מצאו כי אירועים אלו מגבירים מצוקה פסיכולוגית, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. מהמחקר עולה כי אירועים אלה מתרחשים לעתים קרובות בקרב צעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, ותורמים לחוסר הסתגלות פסיכו-סוציאלית. עוד עלה בממצאים בתחום זה כי במדינות בהן קיימים חוקים נגד אפליה ואנטי-בריונות יש פחות בריונות כלפי בני נוער מגווני מגדר, בעוד שבמדינות שיש בהן חוקים אנטי-להט"בים יש בריונות מוגברת ושימוש לרעה באלכוהול. התערבות משפחתית : ממחקרים קודמים עולה כי מתח הורי מנבא רמות גבוהות יותר של תסמיני בריאות נפשיים שונים בילדים מגווני מגדר, אך נמצא גם כי מערכות משפחתיות תומכות לא בהכרח מקלות על מצוקה פסיכולוגית אצל מתבגרים אלו. לא ניתן לחזות נטיות פתולוגיות בצעירים מגווני מגדר על ידי הכרה בעמדות ההורים כלפי זהותם המגדרית או מידת ה דיספוריה המגדרית שהם חווים. גיוון נוירולוגי : נמצא כי ילדים טרנסג'נדרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי נוטים ל איכות חיים נמוכה יותר על פי מספר תחומים בהשוואה לנערים מגווני מגדר אחרים. תכונות הקשורות לספקטרום האוטיסטי נמצאו גבוהות יותר אצל ילדים או אמהותיהם וקשורות לרמה גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית אצל אותם ילדים. דיון ומסקנות: המחקר שופך אור על השכיחות והחומרה של בעיות בריאות הנפש שעמן מתמודדים צעירים מגווני מגדר. מושם דגש עיקרי על דיכאון וחרדה אשר מופיעים כבעיות מרכזיות ואלו מלווים לעתים קרובות באתגרים רגשיים והתנהגותיים אחרים כגון: הפרעות אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. התמודדויות אלו בתחום בריאות הנפש מושפעות ממספר רב של גורמים, כולל חוויות טראומטיות, הטרדות, בריונות ו לחצים חברתיים הדורשים מהצעירים להתאים את עצמם לנורמות המגדר. היבט משמעותי שנחקר במחקר הוא המושג "לחץ מגדרי מורגש", המתייחס ללחצים הפנימיים והחיצוניים שאנשים מתמודדים איתם במטרה להתאים לתפקידי המגדר שהוקצו להם. מהמחקר עולה כי ללחץ זה עלולות להיות השפעות מזיקות על הרווחה הפסיכולוגית ולהחמיר תחושות של הערכה עצמית נמוכה. המחקר מדגיש בין היתר גם את ההשפעה של לחץ וטראומה של בני מיעוט אתני על בריאות הנפש, תוך הדגשת הצורך בטיפול מושכל בטראומה והתערבויות שמטרתן להפחית סטיגמה ואפליה. יתר על כן, גורמים חיצוניים ותרבותיים, כולל תמיכה משפחתית וקבלה חברתית, משפיעים באופן משמעותי על תוצאות בריאות הנפש של צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. למרות שלעיתים קרובות הם מתמודדים עם אפליה, נוכחותם של יחסים משפחתיים וחברה תומכת יכולה לשמש כגורם מגן, ולשפר את רווחתם הכללית. הסקירה מכירה במורכבות של פיתוח זהות מגדרית בקרב ילדים ובני נוער, תוך הדגשת החשיבות של חקר פתוח ומכיל. דבר זה גם מדגיש את הצורך במחקר שמאמץ פרספקטיבה המכירה בחוסן ובחוזקות של אוכלוסיה זו במקום להתמקד רק באתגרים שלה. מהמלצות המחקר עולה כי בכדי לשפר את איכות חייהם של ילדים ונוער מגווני מגדר, יש לגייס מערכות תמיכה מקיפות, לרבות רשתות חברתיות, משפחתיות וקהילתיות. מהממצאים עולה כי קשרים אלו משמשים כגורמים מכריעים נגד ההשפעות המזיקות של סטיגמה, טראומה ואפליה. מאמצים משותפים, כולל התערבויות בבריאות הנפש, יכולים להפחית ביעילות רגשות שליליים ולטפח קבלה עצמית. גישות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בהעצמת צעירים מגווני מגדר, מקלות על פיתוח תפיסה עצמית חיובית ושחרור מהסטיגמה המופנמת, דבר אשר מוביל בסופו של דבר לשיפור הרווחה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אובדנות מחקר אמפירי שימוש בחומרים ממכרים בית ספר מצוקה תמיכה חברתית גורמי חוסן סביבה תומכת תמיכה מוסדית דכאון סקירת ספרות תמיכה משפחתית חרדה קהילה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

האיגוד תומך בקיומו של בסיס ביולוגי לזהות מגדר, בהתערבויות רפואיות בקרב בני נוער ובוגרים טרנסג'נדרים ובהגדלת המימון למחקר על בריאות טרנסג'נדרים. נייר עמדה: בריאות טרנסג׳נדרים – האיגוד לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית ניירות עמדה והמלצות Pediatric Endocrine Society 2020 מאת: אנדוקרינולוגיה הנחיות טיפול הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Endocrine Society, Pediatric Endocrine Society. (2020). Position statement: Transgender health. נקודות עיקריות: קיים בסיס ביולוגי עקבי לזהות מגדר, ויש לקחת אותו בחשבון בעת קביעת מדיניות. התערבויות רפואיות בקרב בני נוער ובוגרים טרנסג'נדרים (כולל עיכוב התבגרות, טיפול הורמונלי וניתוחים שיש בהם צורך רפואי) הן יעילות, בטוחות יחסית (בהנתן מעקב נכון) ומבוססות כסטנדרט טיפולי. על מבטחים פדרליים ופרטיים לכסות את התערבויות אלה על פי מרשם רופא, כמו גם בדיקות רפואיות מתאימות. על מנת לגשר על הפער בידע הקיים בנושא בריאות טרנסג'נדרים, יש צורך בהגדלת המימון לתוכניות מחקר על בריאות ילדים ובוגרים טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אנדוקרינולוגיה הנחיות טיפול לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Dimakopoulou תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Dimakopoulou Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Kaltiala תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Kaltiala Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק את שיעורי הסיכון לאלימות מינית, לשימוש בסמים, להתאבדות ולהתנהגויות מיניות מסוכנות בקרב תלמידי תיכון טרנסג'נדרים. נמצא כי טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון גבוה יותר בכל הקטגוריות בהשוואה לסיסג'נדרים. זהות טרנסג׳נדרית וחוויות של קורבנות לאלימות, שימוש בסמים, סיכון להתאבדות והתנהגויות מיניות מסוכנות בקרב תלמידי תיכון – 19 מדינות ומחוזות חינוכיים עירוניים גדולים, 2017 סקרים Jones et al. 2019 מאת: אובדנות דכאון אלימות מינית התנהגויות סיכון בטחון חרדה בית ספר מחקר אמפירי בריונות הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Johns, M. M., Lowry, R., Andrzejewski, J., et al. (2019). Transgender identity and experiences of violence victimization, substance use, suicide risk, and sexual risk behaviors among high school students—19 states and large urban school districts, 2017. Morbidity and Mortality Weekly Report, 68(3): 67.‏ מדגם: 131,901 תלמידים בכיתות ט'-י"ב בארה״ב ב-2017. ממצאים עיקריים: 1.8% מהמשתתפים הזדהו כטרנסג'נדרים. 6% ענו שהם לא בטוחים אם הם טרנסג'נדרים. בהשוואה לתלמידים סיסג'נדרים, נמצא כי תלמידים טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאלימות מינית, לשימוש בסמים ולהתאבדות, ושסביר יותר שאינם מרגישים בטוחים בבית הספר. בנוסף, בהשוואה לתלמידים הסיסג'נדרים, תלמידים טרנסג'נדרים דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על התנהגויות מיניות מסוכנות. עם זאת, הם גם דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על ביצוע בדיקות ל-HIV. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אובדנות דכאון אלימות מינית התנהגויות סיכון בטחון חרדה בית ספר מחקר אמפירי בריונות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Coalition for the Advancement & Application of Psychological Science תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Coalition for the Advancement & Application of Psychological Science Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המאמר מציג אסטרטגיות שונות לקידום בטיחות בבתי הספר עבור תלמידים להטב"ק בפרט ועבור כל התלמידים בכלל. קידום בטיחות בבתי ספר עבור תלמידים להטב"ק ועבור כלל התלמידים ניירות עמדה והמלצות Russell et al. 2021 מאת: גורמי חוסן המלצות הנחיות טיפול סקירת ספרות תמיכה מוסדית הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Russell, S. T., Bishop, M. D., Saba, V. C., James, I., & Ioverno, S. (2021). Promoting school safety for LGBTQ and all students. Policy insights from the behavioral and brain sciences, 8(2): 160-166.‏ המלצות עיקריות: לעתים קרובות בתי ספר אינם בטוחים עבור תלמידים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, קווירים ומתלבטים (להטב"ק). לעתים קרובות, הם חשופים לאווירה שלילית או עוינת בבית הספר, כולל בריונות ואפליה, ומרכיבים אלה עלולים לאיים על רווחתם. על פי הנתונים, מדיניות בית ספרית מכלילה כלפי תלמידים להטב"ק משפרת את הסביבה החינוכית באופן שמיטיב עם כל התלמידים. גוף המחקר הקיים מזהה אסטרטגיות לתמיכה בתלמידים להטב"ק ובכלל התלמידים כדי לקדם חוויות של ביטחון ושגשוג בבית הספר. מדיניות המזהה או מכירה במפורש בקבוצות מוגנות, כמו למשל תלמידים להטב"ק, יוצרת אווירה תומכת עבור כל בני הנוער. הכשרות למורים ולסגל בית ספר מקנות להם כלים לתמוך בכל התלמידים ולהגן עליהם. גישה למידע ולתמיכה בכל הקשור לנטייה מינית, לזהות מגדרית או לביטוי מגדרי מגוונים מספקת לתלמידים משאבים, תמיכה והכללה, שמשפיעים על האווירה הכללית בבית הספר. מועדונים או ארגונים בניהול התלמידים (כמו למשל מועדונים בנושא להטב"ק) משפרים את חוויותיהם ואת רווחתם של התלמידים, ותורמים לאווירה חיובית בבית הספר. בסוף המאמר מוצג דף המלצות מעשיות לקובעי מדיניות, לצוותי בית ספר, להורים ולתלמידים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור גורמי חוסן המלצות הנחיות טיפול סקירת ספרות תמיכה מוסדית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Kuper תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Kuper Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המאמר בוחן את הסיבות לחזרה למגדר הקודם בקרב ילדים בגיל ההתבגרות על בסיס ניסיון קליני. נטען כי תהליך השינוי המגדרי אינו תמיד נחווה כחרטה, וכי טיפול מאשש מגדר בגיל זה הינו הפיך ונטול סיכונים חמורים. הבעה מגדרית דינמית: הבנת שינויים מגדריים וחזרה למגדר הקודם ("דיטרנזישן") בקרב נוער טרנסג׳נדרי תקצירים Turban et al. 2018 מאת: בריאות נפש דיטרנזישן חרטה טיפול מאשש מגדר מחקר תיאורטי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Turban, J. L., & Keuroghlian, A. S. (2018). Dynamic gender presentations: Understanding transition and “de-transition” among transgender youth. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 57(7), 451–453. נקודות עיקריות: חלק קטן מאוד מהמתבגרים שמקבלים הורמונים מפסיקים בסופו של דבר להזדהות כטרנסג'נדרים ומבקשים להפסיק את ההורמונים. מתוך אלה שכן מפסיקים, רבים מציינים שזו לא בהכרח תוצאה רעה. עבור אותם בני נוער, תהליך המעבר היה תקופת ניסיון חשובה לגיבוש הזהות. הם העריכו את ההזדמנות לחקור את נושא זה וכיום הם בריאים מבחינה רפואית ופסיכולוגית. יתכן שמטופלים שקיבלו טיפול רפואי ולאחר מכן חזרו למגדר הקודם יחוו החמרה בדיספוריה המגדרית, אך דבר זה לא בהכרח מעיד כי השינוי המגדרי היווה טעות אישית וקלינית. חשוב לערוך בדיקות תכופות עם כל מטופל לגבי זהותו המגדרית לאורך התהליך הטיפולי. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור בריאות נפש דיטרנזישן חרטה טיפול מאשש מגדר מחקר תיאורטי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

שנים האחרונות נחקקו במדינות רבות בארה"ב חוקים המגבילים את זכויותיהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים, ובאחרות חוקים שכאלה נמצאים בתהליכי חקיקה. דוח זה שואף להעריך את היקף בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים בגילאי 13-17 המושפעים על ידי חוקים ומנגנוני מדיניות אלה, אשר הפכו נפוצים הרבה יותר בשנים 2023-2024. השפעת החקיקה כנגד טרנסג'נדרים בשנת 2024 על בני ובנות נוער בארה"ב סיכומים Redfield et al 2024 מאת: דו"ח מחקר אמפירי רווחה תנועות אנטי מגדריות הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Redfield, E., Conron, K. J., & Mallory, C. (2024). The impact of 2024 anti-transgender legislation on youth. UCLA: The Williams Institute . https://escholarship.org/uc/item/6sd0q2d6 תקציר המאמר: בשנים האחרונות נחקקו במדינות רבות בארה"ב חוקים המגבילים את זכויותיהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים, ובאחרות חוקים שכאלה נמצאים בתהליכי חקיקה. בשנת 2023, יותר מ-500 חוקים וחלקי חוקים המגבילים זכויות להט"ב עברו בחקיקה מדינתית. מספר חוקים דומה הוגש או נמצא בתהליכי בחינה כבר עתה בשנת 2024. אחוז משמעותי של חוקים אלה פונה באופן ייעודי כנגד בני.ות נוער טרנסג'נדרים, לדוגמה על ידי מניעת גישה ל טיפולים מאששי מגדר , השתתפו, בתוכניות ספורט בית-ספריות , גישה לחדרי שירותים ומתקנים אחרים , או על ידי הגבלת השימוש בלשון פנייה מאששת מגדר במערכות ציבוריות. בה בעת, מדינות רבות חוקקו חוקי הגנה על זכויות טרנסג'נדרים, זאת בעזרת איסורים כנגד פרקטיקות שמטרתן לשנות את הנטייה המינית או הזהות המגדרית , הידועות בכינוי " טיפולי המרה ". בנסף מספר מדינות חוקקו או הגישו לחקיקה חוקי "מגן" שנועדו להגן על משפחות או ספקי שירותי רפואה שמספקים גישה לשירותי רפואה מאששי מגדר מפני תביעות במדינות אחרות, בהן שירותים אלה הוגבלו. דוח זה שואף להעריך את היקף בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים בגילאי 13-17 המושפעים על ידי חוקים ומנגנוני מדיניות אלה, אשר הפכו נפוצים הרבה יותר בשנים 2023-2024. מתודולוגיה: למטרות הדוח, נעשית התמקדות בחקיקה חדשה או כזו ש"גלשה" משנת 2023 אל שנת 2024 ונמצאת עדיין בתהליכי חקיקה. נבחנו ארבעה סוגים נפוצים של חקיקה המגבילה את זכויותיהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים: 1. איסור כנגד טיפולים מאששי מגדר, 2. איסור על השתתפות בפעילויות ספורטיביות, 3. מניעת גישה לשירותים ומתקנים ציבוריים אחרים, ו-4. איסור על השימוש בלשון פנייה מאששת מגדר, לצד שני סוגי חקיקה המספקת הגנה: 1. חוקים המגנים על הגורמים המספקים טיפולים מאששי מגדר, ו-2. איסור על טיפולי המרה. ממצאים עיקריים של הדוח: 120,200 בני.ות נוער טרנסג'נדרים חיים במדינות בהם נחקק חוק אחד או יותר מבין הקטגוריות הללו. 160,100 בני.ות נוער טרנסג'נדרים חיים במדינות בהם חוק אחד או יותר מבין הקטגוריות הללו נמצא בהליכי חקיקה בשנת 2024 וטרם נחקק. רק 19,500 בני.ות נוער טרנסג'נדרים גרים במדינות או במחוז קולומביה (D.C) בהם לא נחקקו חוקים שכאלה או הועלו כהצעות חוק במהלך שנת 2024. הסבירות לחקיקת חוקים כאלה גבוהה יותר באזורים מסוימים בארה"ב: הערכות אלה נוגעות לכ-85% מבין בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים בדרום ארה"ב ו-40% מבין אלה החיים במדינות המערב התיכון, אשר חיים במדינה בה נחקק לפחות חוק אנטי-טרנסג'נדר אחד. בני.ות נוער טרנסג'נדרים בצפון-מזרח ארה"ב הם בעלי.ות הסבירות הנמוכה ביותר להתגורר במדינה בן נחקק חוק כנגד טרנסג'נדרים. כ- 198,000 בני.ות נוער טרנסג'נדרים בגילאי 13-17 חיים במדינות (או במחוז קולומביה) בהם נחקק חוק "מגן" או קיים איסור על טיפול המרה, וכ- 146,700 —מחצית מכלל בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים בארה"ב—חיים באחת מבין 14 המדינות או במחוז קולומביה, בהם יש גם חוק מגן, וגם איסור על טיפולי המרה. כל בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים במדינות הצפון-מזרח, חיים במדינה שאסרה על טיפולי המרה, וחמש מדינות מתוך התשע חוקקו גם חוקי "מגן". כמעט כל בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים במערב ארה"ב (97%) חיים במדינה שיש בה לפחות חוק אחד המגן על זכויותיהם.] סיכום היקף החקיקה המשפיעה על חייהם של בני.ות טרנסג'נדרים בארה"ב בשנת 2024 היה נרחב מאד. ההערכה היא כי 120,000 בני.ות נוער טרנסג'נדרים חיים במדינות שמגבילות את זכויותיהם לקבל טיפול רפואי , לקחת חלק בפעילויות ספורט, להשתמש בשירותים בבית הספר, או לכבוד בסיסי המגולם בשימוש בלשון הפניה התואמת למגדר שלהם. מתוכם, 36,500 חיים במדינות בהם כל האיסורים הללו נחקקו. בה בעת, 198,000 בני.ות נוער טרנסג'נדרים חיים במדינות שחוקקו לפחות חוק אחד המגן על זכויותיהם, באמצעות איסור על טיפולי המרה או הגנה על גופים המספקים טיפול מאשש מגדר מפני תביעות במדינות אחרות. בנוסף, מספר קטן, 18,400 בני.ות נוער טרנסג'נדרים, חיים במדינות בעלי מדיניות חקיקה מעורבת — קיים בהן לפחות חוק אחד מבין ארבעת סוגי החוקים המפלים, אך גם חוק מגן אחד לפחות. עם סיום שנת 2024, דוח זה מראה כי זכויותיהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים, וההגנות החוקיות להם הם זכאים, שונות באופן מהותי בין אזורים שונים ומדינות שונות בארה"ב. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח מחקר אמפירי רווחה תנועות אנטי מגדריות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את שיעור ההפניות של ילדים ומתבגרים למרפאה מגדרית בישראל. נמצא כי נרשמה עלייה במספר ההפניות, כאשר המספר הכולל של מטופלים ומטופלות נותר נמוך. ילדים ומתבגרים עם דיספוריה מגדרית בישראל: עלייה בשיעורי ההפניות ושימור הפוריות סקרים Segev-Becker et al. 2020 מאת: אובדנות שימור פוריות דיספוריה מגדרית דכאון ישראל מחקר אמפירי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Segev-Becker, A., Israeli, G., Elkon-Tamir, E., et al. (2020). Children and adolescents with gender dysphoria in Israel: increasing referral and fertility preservation rates. Endocrine Practice, 26 (4), 423-428. מדגם: ילדים ונוער שפנו לקבלת טיפול במרפאה לילדים ונוער טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית בבית חולים איכילוב, בין השנים 2013 ו-2018. ממצאים עיקריים: נמצאה עלייה חדה במספר הפניות למרפאה זו. למרות עלייה זו, מספר המטופלים והמטופלות נותר נמוך למדי. מתוך 106 מטופלים ומטופלות, 13.5% חוו ניסיון אובדני ועוד 11.5% סבלו ממחשבות אובדניות. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אובדנות שימור פוריות דיספוריה מגדרית דכאון ישראל מחקר אמפירי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Rishub תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Rishub Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Littman תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Littman Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100