top of page

שינויים בדיספוריה מגדרית, לחץ מיעוטים בין-אישי ובריאות נפשית בקרב נוער טרנסג'נדרי שנה לאחר טיפול הורמונלי

Chelliah et al. 2024

מאת:

מאת: 

Chelliah, P., Lau, M., & Kuper, L. E. (2024). Changes in Gender Dysphoria, Interpersonal Minority Stress, and Mental Health Among Transgender Youth After One Year of Hormone Therapy. Journal of Adolescent Health, 1-6 (Article in Press).


תקציר:

המחקר בוחן שינויים בקרב נוער טרנסג'נדרי בגילאי 12-18 לאחר שנה של השפעות טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. המחקר מדגיש את יתרונותיו של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית הורמונלית עבור נוער מגוון מגדרית תוך שימת דגש על הצורך במחקר מתמשך ואסטרטגיות תמיכה מקיפות לטיפול בלחץ מיעוטים ולשיפור תוצאות בריאות הנפש.


מחקרי חתך זיהו קשר בין לחץ מיעוטים לבין בריאות נפשית בקרב נוער מגוון ומגדרית. אולם, מעט מאוד ידוע על האופן שבו חוויות של לחץ מיעוטים משתנות לאורך זמן וכיצד שינויים אלו קשורים לבריאות הנפש בקרב נוער טרנסג'נדרי, לכן מחקר זה מנסה להתמודד עם הפער הזה באמצעות שתי שאלות מחקר:

  1. כיצד מושפעות רמות הדיספוריה המגדרית, תמיכה חברתית מהורים ועמיתים, תמיכה מגדרית מההורים וקורבנות לאחר שנה אחת של קבלת טיפול התאמה מגדרית?

  2. כיצד השינויים בכל אחד מהמשתנים לעיל קשורים לסימפטומים של דיכאון, חרדה ותפקוד פסיכוסוציאלי בקרב נוער לאחר שנה אחת של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית?


תוצאות המחקר מנבאות שיפור משמעותי בבאי שביעות רצון מהגוף, אי אישור מגדר של הורים, קורבנות, חרדה, דיכאון ואיכות חיים בתקופה שבין תחילת הטיפול להתאמה מגדרית ועד למעבר שנה אחת ממנו. אולם לא היו שינויים משמעותיים בתמיכה חברתית בקרב המשפחה והחברים של המשתתפים ובקבלה הקשורה למגדר של ההורים.


מדגם:

במחקר השתתפו 156 בני נוער טרנסג'נדרים, אולם נכללו בניתוח הממצאים 115, זאת משתתפים בשל נתונים חסרים. המשתתפים היו בגילאים 18-12 שהשתתפו בהערכה ראשונית עם מרפאה רב תחומית להתאמה מגדרית בדאלאס וטקסס בתקופה שבין אוקטובר 2017 לבין מרץ 2020. 


מתודולוגיה:

במסגרת המחקר בוצע ניתוח סטטיסטי באמצעות נתונים:

  1. המשתתפים במחקר השלימו סקר כחלק מהערכה הראשונית לטיפול. לאחר ההערכה התאימו לכל אחד מהמשתתפים גורם רפואי כדי להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית.

  2. לאחר שנה, המשתתפים דיווחו בעצמם לגורם הרפואי או באופן מקוון על זהותם המגדרית והנטייה המינית. מידע על גיל, גזע, אתניות והטיפול של המשתתפים התקבל מהתיעודים הרפואיים שלהם. כמו כן, המשתתפים נתבקשו לדווח על המדדים הבאים:

  • שביעות רצון מגופם (ציון גבוה יותר בסולם זה מצביע על חוסר שביעות רצון גדול יותר בגוף).

  • התמיכה החברתית כפי שהם תופסים אותה ממשפחותיהם המורחבות וחבריהם.

  • דיווחים על הטרדה או תקיפה הקשורים למגדר או הנטייה המינית שלהם.

  • רמת תמיכת ההורים בזהות המגדרית של המשתתפים.

  • המשתתפים דיווחו על מדדים לבריאות הנפש (אשר שימשו למעקב אחר שינויים במשתנים לעיל): תסמיני דיכאון, תסמיני חרדה, תפקוד חברתי, רגשי ובית ספרי.


הניתוח הסטטיסטי כלל שלוש בדיקות:

  1. מבחני מדגם t בלתי תלויות: מבחנים אלו השוו מאפיינים בסיסיים בין בני נוער עם ובלי נתונים של שנה אחת כדי לראות אם היו הבדלים ראשוניים בין הקבוצות.

  2. מבחני t מזווגים: מבחנים אלו נועדו לנתח את השינוי בכל משתנה לאחר שנה אחת וערכי ה-d חושבו כדי לקבוע את גודל ההשפעה.

  3. שלוש רגרסיות צעדיות: שלוש רגרסיות נפרדות שנועדו לניבוי דיכאון (QIDS), חרדה (SCARED) ואיכות חיים (PedsQL) לאחר שנה אחת.


ממצאים עיקריים:
  • תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו שיפורים לטווח קצר בבריאות הנפש בעקבות טיפול התאמה מגדרית הורמונלי, כמו כן הפחתות משמעותיות באי שביעות רצון הגוף.

  • בהתאם למחקרים קודמים, ממצאי המחקר מראים ששיפורים גדולים יותר בחוסר שביעות הרצון מהגוף היו קשורים עם פחות סימפטומים של דיכאון ותפקוד פסיכו-סוציאלי טוב יותר.

  • לא היו שינויים משמעותיים בתמיכה חברתית בקרב המשפחה והחברים של המשתתפים ובקבלה הקשורה למגדר של ההורים. 

  • מהרגרסיות המנבאות עלה כי תסמיני דיכאון בסיסיים ושינויים באי שביעות רצון בגוף חזו תסמיני דיכאון לאחר שנה. 

  • תסמיני חרדה בסיסיים היו המנבא המשמעותי היחיד של תסמיני חרדה לאחר שנה. 

  • תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של ניטור שינויים בדיספוריה לאורך זמן ומתן תמיכה מותאמת לנערים שחוו שיפור מופחת.

  • הערכת לחץ מיעוטים בין-אישי במהלך הצגת טיפול ותמיכה בשינויים מבניים להפחתת גורמי לחץ הם צעדים חיוניים בתמיכה בבריאות הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים.


מגבלות המחקר:

למחקר יש תרומה חדשה בכך שהוא מייצג את בחינת האורך הראשונה בין לחץ מיעוטים בין-אישי בקרב נוער טרנסג'נדרי. אולם, החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקר נוסף בעל מתודולוגיה דומה המתמקד בהבנת המנגנונים העומדים מאחורי השיפורים שנצפו במחקר, כך שיבחן מגוון רחב יותר של גורמי לחץ של מיעוטים.


דיון ומסקנות:

תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של ניטור שינויים בדיספוריה לאורך זמן ומתן תמיכה מותאמת לנוער שחוו שיפור מופחת. בנוסף, הערכת לחץ מיועטים בין-אישי במהלך הצגת טיפול ותמיכה בשינויים מבניים להפחתת גורמי לחץ הם צעדים חיוניים בתמיכה בבריאות הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים. 

המחקר מדגיש את היתרונות של התאמה מגדרית הורמונלי עבור נוער טרנסג'נדר תוך שימת דגש על הצורך במחקר מתמשך ואסטרטגיות תמיכה מקיפות לטיפול במתח מיעוטים ולשיפור תוצאות בריאות הנפש.


רוצה לשתף?

bottom of page