שאלות נפוצות
ומה מחקרים אומרים עליהן

מין (sex): המונח מין מתייחס לרוב למאפיינים ביולוגיים כגון כרומוזומים, הורמונים, מערכת רבייה פנימית, איברי מין חיצוניים וסממני מין משניים. המין נרשם ב"סעיף המין " בתעודת הלידה. מין התינוק, זכר או נקבה, נקבע לפי מראה איבר המין החיצוני ולעתים גם על סמך בדיקה כרומוזומלית בעת ההיריון. בנוסף לזכר ונקבה ישנם מצבי אינטרסקס רבים ובהם שילובים שונים של כרומוזומים, הורמונים, מערכת רבייה פנימית, איברי מין חיצוניים וסממני מין משניים.(1)(https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/2158244017745577) סומן.ה כנקבה בלידה (Assigned Female at Birth - AFAB)/ סומן.ה כזכר בלידה (Assigned Male at Birth - AMAB): מושגים המתייחסים למין הילוד כפי שנקבע על סמך איבר המין התינוק בלידה. כתוצאה מהסימון כזכר או נקבה בלידה ישנה הנחה גם ביחס למגדר האדם: גבר או אישה. בקרב אנשים טרנסג'נדרים הנחה זו מתערערת. מגדר (gender): המושג מגדר מתאר את הציפיות החברתיות-תרבותית של להיות בת/אשה או בן/גבר מבחינה התנהגותית, נראות, תפקידים חברתיים, תכונות ומאפייני אישיות. על אף התפיסה הרווחת כי מאפיינים אלו נגזרים באופן אוטומטי ממין, מחקרים רבים מראים כי מאפיינים פסיכולוגיים אינם ניתנים כלל לחלוקה חדה לפי מין(2) (https://doi.org/10.1037/amp0000307)וכך גם לגבי מאפיינים מוחיים.(3)(https://doi.org/10.1073/pnas.1509654112) למונח "מגדר" גם משמעויות אינדיבידואליות והוא מתאר את האופן שבו אדם נתפס ותופס את עצמו ביחס לקטגוריות האלו: ביטוי מגדרי (gender presentation/expression): מתאר את ההיבטים החיצוניים של מגדר כמו לבוש, תסרוקות, התנהגויות, תפקידים, כינויי גוף וגינונים. בכל חברה ותרבות, ביטויים מגדריים מסוימים נחשבים ״נשיים״ ואחרים נחשבים ל״גבריים״. זהות מגדרית (gender identity): זהות מגדרית היא התחושה האישית של כל אדם לגבי מגדרו (בין אם יש או אין התאמה עם המגדר והמין בו סומן בלידה). מטבעה לא ניתן לראותה שכן מדובר בתחושה פנימית, אך ניתן לבחור להביעה חיצונית דרך ביטוי מגדרי, לשון פניה, שיער (הסרה, תספורת, גידול זקן), אימוני כושר, טיפולים הורמונליים, ניתוחים להתאמה מגדרית וכו'. גם אנשים שאינם טרנסג'נדרים משתמשים בדרכים דומות להביע ולבטא את זהותם המגדרית. לשון פנייה ( pronouns): הפניה המגדרית בה נוח לכל אחד ואחת מאיתנו להשתמש ושישתמשו ביחס אליו או אליה. בעברית לשונות הפניה הן: אתה, את, מעורבת (אתה ואת, לסירוגין), אתם. באנגלית יש מגוון רחב יותר של כינויי גוף, ביניהם: he/him, she/her, they/them, ze/hir ועוד. האופן המכבד לפנות לאדם הוא בדרך בה הוא מבקש שיפנו אליו. נטיה מינית או העדפה מינית: נטיה מינית מתייחסת למושא המשיכה המינית והרומנטית, בעוד שזהות מגדרית מתייחסת לתחושה האישית של אדם לגבי מגדרו. אנשים טרנסג׳נדרים יכולים להימשך לכל מגדר (כלומר אדם טרנסג'נדר יכול להיות הומוסקסואל, לסבית, ביסקסואל.ית, סטרייט.ית, א-מיני.ת וכו'). השפעה של נורמות חברתיות: החברה מצפה שתינוק שסומן כזכר בלידה יזדהה כילד, לאחר מכן כגבר, ויבטא התנהגויות חברתיות גבריות, או שמי שסומנה כנקבה תזדהה כילדה, לאחר מכן כאישה, ותבטא התנהגויות חברתיות נשיות. אולם, רובנו נמצאים בטווח בין מה שנתפס "גברי" למה שנתפס "נשי" בהיבטים שונים של ההתנהלות, הנראות והחוויה שלנו, וחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה חווים הזדהות חלקית לפחות עם מגדר אחר מזה שאליו שויכו בלידה.(4) (https://doi.org/10.1080/19419899.2013.830640)חריגה מהציפיות המגדריות, גם אצל אנשים שאינם טרנסג'נדרים או להט"בים ככלל, מלווה לא פעם בסנקציות חברתיות בעוצמה משתנה והן עלולות להיות בעלות השלכות בריאותיות ונפשיות שליליות.(5)(https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30765-2) ביבליוגרפיה 1. Jones, T. (2018). Intersex studies: A systematic review of international health literature. Sage Open, 8(2), https://doi.org/10.1177/2158244017745577(https://doi.org/10.1177/2158244017745577) 2. Hyde, J. S., Bigler, R. S., Joel, D., Tate, C. C., & van Anders, S. M. (2019). The future of sex and gender in psychology: Five challenges to the gender binary. A(https://psycnet.apa.org/record/2018-32185-001)merican Psychologist (https://psycnet.apa.org/record/2018-32185-001)74(2), 171-193.(https://psycnet.apa.org/record/2018-32185-001) https://doi.org/10.1037/amp0000307(https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/amp0000307) 3. Joel, D., Berman, Z., Tavor, I., Wexler, N., Gaber, O., Stein, Y., Shefi, N., Pool, J., Urchs, S., Margulies, D. S., Liem, F., Hänggi, J., Jäncke, L., & Assaf, Y. (2015). Sex beyond the genitalia: The human brain mosaic. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(50), 15468-15473. https://doi.org/10.1073/pnas.1509654112(https://doi.org/10.1073/pnas.1509654112) 4. Joel D, Tarrasch R, Berman Z, et al. (2014). Queering gender: studying gender identity in ‘normative’ individuals. Psychology & Sexuality 5(4): 291-321. https://doi.org/10.1080/19419899.2013.830640(https://doi.org/10.1080/19419899.2013.830640) 5. Weber, A. M., Cislaghi, B., et al. (2019). Gender norms and health: insights from global survey data. The Lancet, 393(10189), 2455-2468.‏ 6. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30765-2(https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)30765-2)

סוגי זהויות מגדריות: • סיסג׳נדר (cisgender): מי שזהותו המגדרית תואמת את הציפיות המגדריות מהמגדר והמין בהם סומן בלידה. אנשים סיסג׳נדרים מהווים את רוב האוכלוסיה. • טרנסג׳נדר (transgender): מי שזהותו המגדרית לא תואמת את המגדר והמין שסומן בלידה. הם מהווים חלק קטן מהאוכלוסיה (שכיחות יחסית של 0.6-2.7% מהאוכלוסיה).(1)((https://escholarship.org/content/qt4xs990ws/qt4xs990ws.pdf)2) (https://doi.org/10.1542/peds.2017-1683)זהו מושג מטריה רחב הכולל בתוכו מגוון זהויות מגדריות, ביניהן גברים טרנסים, נשים טרנסיות, א-בינארים ועוד. • טרנסג'נדר/ גבר טרנס/ על הרצף הגברי/ Female to Male - FTM - מי שסומן בלידה כנקבה ומזדהה כבן/גבר. לרוב ישתמש בלשון פניה ״אתה״. • טרנסג'נדרית/ אישה טרנסית/ על הרצף הנשי/ Male to Female - MTF - מי שסומנה בלידה כזכר ומזדהה כבת/אישה. לרוב תשתמש בלשון פניה ״את״. • א-בינארים.ות (non-binary) וג'נדרקווירים.ות (genderqueer): זהות א-בינארית (או זהות ג'נדרקווירית, שני המונחים משמשים באופן דומה) היא זהות שחורגת משתי האפשרויות של גבר או אישה. תחת הגדרה זו נכללים אנשים המזדהיים עם שני המגדרים יחד, עם אף אחד מהם, או מי שנעים ממגדר אחד לאחר באופן מתחלף. לשון הפניה משתנה מאדם לאדם ויש לשאול מהי. המונח "א-בינארי" הוא מונח מערבי, אבל ישנן תרבויות בהן יש יותר משתי אופציות מגדריות מוכרות, למשל: ההיג'רות בהודו,(3) (https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2020.113412)או ה-two spirit בתרבויות ילידיות באמריקה.(4)(https://doi.org/10.1080/00918369.2019.1613853) נטיות מיניות ורומנטיות: הטרוסקסואלית – משיכה לבני/בנות המגדר ששונים משלי. הומו/לסבית – משיכה לבני/בנות המגדר שדומים לשלי. ביסקסואלית – משיכה גם לבני/בנות המגדר ששונים משלי וגם לאלו שדומים לשלי. פאנסקסואלית – משיכה מינית ורומנטית שאינה תלויה בזהות המגדרית של האדם האחר. א-מינית - רצף של היעדר משיכה מינית. א-מיניות לא בהכרח תוגדר כנטייה מינית. א-רומנטית - רצף של היעדר משיכה רומנטית. א-רומנטיות לא בהכרח תוגדר כנטייה מינית. (קיימות גם נטיות מיניות ורומנטיות נוספות) ביבליוגרפיה 1. Herman, J. L., Flores, A. R., & O’Neil, K. (2022). How Many Adults and Youth Identify as Transgender in the United States. The Williams Institute, UCLA School of Law. https://escholarship.org/content/qt4xs990ws/qt4xs990ws.pdf (https://escholarship.org/content/qt4xs990ws/qt4xs990ws.pdf) 2. Rider, G. N., McMorris, B. J., Gower, A. L., et al. (2018). Health and care utilization of transgender and gender nonconforming youth: A population-based study. Pediatrics, 141(3).‏ https://doi.org/10.1542/peds.2017-1683 (https://doi.org/10.1542/peds.2017-1683) 3. Bhattacharya, S., & Ghosh, D. (2020). Studying physical and mental health status among hijra, kothi and transgender community in Kolkata, India. Social Science & Medicine, 265. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2020.113412 (https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2020.113412) 4. Robinson, M. (2020). Two-spirit identity in a time of gender fluidity. Journal of Homosexuality, 67(12), 1675-1690. https://doi.org/10.1080/00918369.2019.1613853(https://doi.org/10.1080/00918369.2019.1613853)

דיספוריה מגדרית היא מצוקה הנובעת מפער בין הציפיות המגדריות מהמגדר והמין שסומנו בלידה לבין זהות המגדר וביטוי מגדרי של אדם. המונח "דיספוריה מגדרית" משמש כאבחנה פסיכיאטרית ב-DSM 5, אך גם כמונח תרבותי/קהילתי בשפת היום-יום לביטוי קשיים נוכח קונפליקטים מעין אלו. יש לציין שדיספוריה מגדרית אינה מסווגת כ"הפרעה נפשית", אך קבלת האבחנה מאפשרת גישה לטיפולים רפואיים מאששי מגדר. להלן, תמצית הקריטריונים של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, ה-DSM-5, לאבחון דיספוריה מגדרית בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים:(1)(https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787) א. תחושת חוסר התאמה בין החוויה או הביטוי המגדרי של האדם לבין המגדר שאליו שוייך בלידה, הבאה לידי ביטוי בהיבטים ומעלה מהרשימה המובאת (למשל: תשוקה חזקה לקבל יחס של מגדר אחר, תשוקה להיות במגדר אחר, תשוקה חזקה להיפטר מסממני מין משניים/ראשוניים הקיימים או להחזיק בסממני מין אחרים, ועוד). תחושה זו צריכה להימשך לפחות שישה חודשים לשם האבחנה. הקריטריונים שהובאו כאן הם משותפים לילדים, בני נוער ומבוגרים, אך יש הבדל בקריטריונים עבור ילדים ומבוגרים. אצל מתבגרים ומבוגרים יש צורך במענה על לפחות 2 קריטריונים מהרשימה לשם קבלת אבחנה של דיספוריה מגדרית, ואילו אצל ילדים יש צורך במענה על לפחות 6 קריטריונים מהרשימה לצורך קבלת האבחנה. בנוסף, בעוד שאצל מבוגרים ומתבגרים הקריטריונים המרכזיים עוסקים בתחושות הפנימיות ביחס למגדר, אצל ילדים יש גם דגש על הביטוי המגדרי (האם יש או אין הלימה בין המגדר והמין שסומנו בלידה לבין הביטוי המגדרי). ב. חוסר התאמה זה מלווה במצוקה נפשית ניכרת או הפרעה משמעותית בתפקוד. לא כל ילד.ה או נער.ה טרנסג׳נדרים ירגישו בהכרח מצוקה נפשית או יחוו קשיים רגשיים. סביבה תומכת ומאששת מפחיתה את המצוקה באופן משמעותי. ככל שמשפחות, בתי הספר, מוסדות רפואיים, משרדי ממשלה והחברה בכלל יכירו בזהות המגדרית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, כך יופיעו פחות קשיים.(2)((https://doi.org/10.1007/s10964-020-01391-y)3) (https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003) אנשי בריאות הנפש המתמחים בילדים ומתבגרים מגווני מגדר יכולים לסייע לילדים ומתבגרים החווים דיספוריה מגדרית או סימני שאלה ביחס למגדרם. ביבליוגרפיה 1. American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787 (https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787) 2. Durwood, L., Eisner, L., Fladeboe, K., Ji, C., Barney, S., McLaughlin, K. A., & Olson, K. R. (2021). Social support and internalizing psychopathology in transgender youth. Journal of Youth and Adolescence, 50, 841-854.‏ https://doi.org/10.1007/s10964-020-01391-y (https://doi.org/10.1007/s10964-020-01391-y) 3. Russell, S. T., Pollitt, A. M., Li, G., & Grossman, A. H. (2018). Chosen name use is linked to reduced depressive symptoms, suicidal ideation, and suicidal behavior among transgender youth. Journal of Adolescent Health, 63(4), 503-505.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003 (https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003)

מעבר מגדרי הוא התהליך בו ילד.ה או נער.ה טרנסג'נדרים מתחילים לחיות לפי המגדר עימו הם מזדהים. תהליך זה כולל מגוון רב של אפשרויות. מכיוון שהדרך והנרטיב של כל אדם טרנסג'נדר הוא שונה, חשוב לזכור שלכל אחד יש קצב ודרך אישית, ואין דרך אחת "נכונה" לעשות מעבר מגדרי. להלן: 1. מעבר מגדרי חברתי: שינוי שם ולשון פניה, לבוש, תסרוקת, ושימוש בשירותים, מלתחות וכו' התואמים לזהותו המגדרית. שינויים אלו הפיכים לחלוטין. נמצא כי תמיכה סביבתית בשינוי השם למשל, מצמצמת באופן משמעותי קשיים נפשיים ואובדנות.(1)(https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003) 2. התאמה מגדרית רפואית (בישראל): • מעכבי התפתחות מינית (בלוקרים): עבור נערים ונערות בתחילת גיל ההתבגרות קיימת האפשרות לטיפול בהורמונים מעכבי התפתחות מינית הנקראים "בלוקרים״. בלוקרים שימשו במקור, ועודם משמשים, לטיפול בילדים סיסג'נדרים שהתפתחותם המינית החלה בזמן הנחשב מוקדם מדי.(2) (https://doi.org/10.1155/2015/247386)מטרתם לאפשר השהייה של ההתפתחות המינית ומתן זמן לבחינה וקבלת החלטה שלמה שתאפשר למתבגר.ת להבין האם המעבר המגדרי נכון עבורם.ן. טיפול בבולקרים מאפשר הדרגתיות וזמן לבחינה באמצעות חוויה של מעבר חברתי, תוך עצירת השינויים הפיזיים של גיל ההתבגרות.(3) (https://doi.org/10.1080/26895269.2022.2100644)השפעת הבלוקרים על ההתבגרות המינית נחשבת הפיכה ועם הפסקת נטילתם ההתבגרות המינית ממשיכה.(4) (https://doi.org/10.1038/s41574-021-00535-9)בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות מחקריות על ההשפעות הפסיכולוגיות המיטיבות של בלוקרים על נוער טרנסי. לדוגמא, בלוקרים נמצאו כמפחיתים שיעורי אובדנות עבור מי שהיו מעוניינים בנטילתם.(5) (https://doi.org/10.1542/peds.2019-1725)טיפול בבלוקרים אפשרי לאחר קבלה של אבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש ואישור ההורים. • הורמונים חוצי מין: מגיל ההתבגרות יכול המתבגר להתחיל בנטילת הורמונים חוצי מין (אסטרוגן/ טסטוסטרון) ליצירת מאפיינים גופניים המתאימים למגדר הרצוי. מחקרים מצאו כי טיפול הורמונלי בגיל ההתבגרות עבור בנות ובני נוער טרנסג'נדרים הזקוקים לו, מפחית שיעורי דיכאון ואובדנות: גם ביחס לבני ובנות נוער טרנסג'נדרים שאינם מטופלים הורמונלית(6),(https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2021.10.036) וגם בבגרות - בהשוואה בין מי שהתחילו טיפול הורמונלי בין הגילאים 14-17 לבין מי שהתחילו טיפול הורמונלי בבגרות בלבד.(7) (https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261039)כמו כן, נמצא כי טיפול הורמונלי בקרב נוער וצעירים מגביר את שביעות הרצון מהחיים ומהמראה החיצוני ומפחית דיכאון וחרדה.(8) (https://doi.org/10.1056/NEJMoa2206297)גם עבור הורמונים יש צורך באבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש ואישור של שני ההורים. יש לציין כי לפני התחלת טיפול הורמונלי בהורמונים חוצי מין מוצעת למתבגרים ולמבוגרים האפשרות להליכי שימור פריון. • ניתוחים להתאמה מגדרית: רק מעל גיל 18 ניתן להגיש בקשה לניתוחים התאמה מגדרית במימון המדינה או קופת החולים. ברפואה הפרטית ניתן לפנות לניתוח חזה להתאמה מגדרית בגילאים מעט יותר מוקדמים. עם זאת, בכל מקרה, יש צורך אבחנה של דיספוריה מגדרית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ולפני גיל 18 יש צורך באישור של ההורים. הניתוחים האפשריים לנשים טרנסיות בישראל: ניתוח חזה, נישוי פנים, השטחת גרוגרת, מתיחת מיתרי הקול וניתוח תחתון (וגינופלסטי). הניתוחים האפשריים לגברים טרנסים בישראל: ניתוח חזה, הסרת מערכת הרבייה הפנימית. על פי רוב לא מבוצע בישראל ניתוח תחתון לגברים טרנסים (פאלופלסטי או מטוידיופלסטי), אולם יש אפשרות לעשות זאת בחו"ל. יש פרוצדורות נוספות שא.נשים יכולים לבחור בהם כחלק מהליכי התאמה מגדרית רפואיים כגון השתלת שיער, שאיבת או השתלת שומן, שתלים או זריקות בפנים ובגוף, ועוד. גם א.נשים א-בינאריים.ות עשויים לבחור בטיפול הורמונלי, בניתוחים או בפרוצדורות מסוימות לשם התאמה מגדרית. על אף כל הכתוב לעיל, כל מקרה של ילד.ה או נער.ה מגוון מגדרית נבחן לגופו וההחלטה על מעבר מגדרי, בכל צורה שהיא, היא אינדיבידואלית. אנשי מקצוע עם ניסיון ומומחיות בזהות מגדרית מגוונת בקרב ילדים ונוער יכולים לעזור במקרה שיש שאלות ביחס לזהות המגדרית או צורך בליווי ותמיכה במהלך המעבר המגדרי, כאשר במקרים של התאמה מגדרית רפואית יש דרישה למפגשים עם אנשי מקצוע מהתחום. ביבליוגרפיה 1. Russell, S. T., Pollitt, A. M., Li, G., & Grossman, A. H. (2018). Chosen name use is linked to reduced depressive symptoms, suicidal ideation, and suicidal behavior among transgender youth. Journal of Adolescent Health, 63(4), 503-505.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003 (https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2018.02.003) 2. Kendirci, H., Ağladıoğlu, S. Y., Baş, V. N., Önder, A., Çetinkaya, S., & Aycan, Z. (2015). Evaluating the efficacy of treatment with a GnRH analogue in patients with central precocious puberty. International journal of endocrinology, 2015.‏ https://doi.org/10.1155/2015/247386 (https://doi.org/10.1155/2015/247386) 3. Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Chapter 6: Adolescents, Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S43-S66.‏ https://doi.org/10.1080/26895269.2022.2100644 (https://doi.org/10.1080/26895269.2022.2100644) 4. Rosenthal, S. M. (2021). Challenges in the care of transgender and gender-diverse youth: an endocrinologist’s view. Nature Reviews Endocrinology, 17(10), 581-591.‏ https://doi.org/10.1038/s41574-021-00535-9 (https://doi.org/10.1038/s41574-021-00535-9) 5. Turban, J. L., King, D., Carswell, J. M., & Keuroghlian, A. S. (2020). Pubertal suppression for transgender youth and risk of suicidal ideation. Pediatrics, 145(2).‏ https://doi.org/10.1542/peds.2019-1725(https://doi.org/10.1542/peds.2019-1725) 6. Green, A. E., DeChants, J. P., Price, M. N., & Davis, C. K. (2022). Association of gender-affirming hormone therapy with depression, thoughts of suicide, and attempted suicide among transgender and nonbinary youth. Journal of Adolescent Health, 70(4), 643-649.‏ https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2021.10.036 (https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2021.10.036) 7. Turban, J. L., King, D., Kobe, J., et al. (2022). Access to gender-affirming hormones during adolescence and mental health outcomes among transgender adults. Plos One, 17(1), https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261039 (https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261039) 8. Chen, D., Berona, J., Chan, Y. M., Ehrensaft, D., Garofalo, R., Hidalgo, M. A., et al.. (2023). Psychosocial Functioning in Transgender Youth after 2 Years of Hormones. New England Journal of Medicine, 388(3), 240-250. https://doi.org/10.1056/NEJMoa2206297 (https://doi.org/10.1056/NEJMoa2206297)

בעבר, הזדהות עם מגדר שאינו תואם את המגדר והמין שסומנו בלידה סווגה על ידי הממסד הרפואי כ"הפרעה".(1) (https://doi.org/10.1300/J056v17n03_03)בהתאם לכך, היו אף שפיתחו "טיפולים" שאמורים "לתקן" את הזהות המגדרית והביטוי המגדרי של אנשים טרנסג׳נדרים ומגוונים מגדרית, כך שיתאימו לציפיות המגדריות מהם. שיטות אלה נקראות טיפולי המרה. "טיפולים" אלה הועברו על ידי אנשי טיפול, חינוך והן על ידי אנשי דת.(2) (https://doi.org/10.2105/AJPH.2020.305701) עד היום אין ראיות מדעיות לכך שטיפולי המרה מצליחים למנוע מילדים להיות טרנסג'נדרים.(3) (http://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2019.2285)לעומת זאת, דיווחים אישיים רבים, הניסיון הקליני שהצטבר בתחום כמו גם מחקרים שונים מראים ומוכיחים ש"טיפולים" אלה גורמים נזק מתמשך למטופלים טרנסג׳נדרים, כגון עלייה דרמטית בשכיחות של מצוקה נפשית ואף ניסיונות התאבדות.(3)((http://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2019.2285)4) (http://doi.org/10.1007/s10964-022-01693-3)חשוב לציין שבשנת 2013 טרנסג׳נדריות (שנקראה "הפרעת זהות מגדרית"(1))(https://doi.org/10.1300/J056v17n03_03) הוסרה ממדריך האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5, בתור הפרעה נפשית ובמקומה נכנסה האבחנה "דיספוריה מגדרית", שמתייחסת למצוקה הסובייקטיבית שאנשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים בשל חוסר ההלימה בין זהותם המגדרית לבין המין והמגדר שסומנו בלידה. אבחנה זו מאפשרת קבלת טיפול רפואי מאשש מגדר וההחלפה בין האבחנות נועדה להסיר את הסטיגמה הנלווית למונח "הפרעה" ולהבהיר כי שונות מגדרית בפני עצמה לא מהווה הפרעה.(5)(https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787) ישנו קונצנזוס מקצועי רחב בדבר הנזקים הנפשיים והבעיות האתיות שבטיפולי המרה בעולם,(6) (https://doi.org/10.1177/1359104519836462)(7) ((https://digitallibrary.un.org/record/3870697)8) (https://www.aacap.org/AACAP/Policy_Statements/2018/Conversion_Therapy.aspx)כמו גם בקרב ארגונים מקצועיים בישראל.(9) (https://www.health.gov.il/hozer/mk03_2022.pdf)(10) (https://socialwork.org.il/prdFiles/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99.pdf)עם זאת, בשנים האחרונות עולה גישה שמציגה עצמה כ"גישת ביניים": טיפול חוקר מגדר (gender exploratory therapy). בדומה לטיפולי המרה, גישה זאת יוצאת מנקודת ההנחה כי השורש של דיספוריה מגדרית או של זהות טרנסג'נדרית נטוע בפתולוגיה ובטראומה ועל כן היא מבקשת לחקור את השורשים הפתולוגיים של הזהות הטרנסג'נדרית במהלך הטיפול.(11) (https://doi.org/10.1177/17456916221102325)גישה זו מונעת או דוחה את המעבר המגדרי הן במובן החברתי והן במובן הרפואי עד מיצוי החקירה האישית. ניתן להתייחס לגישה זו כסוג נוסף של טיפולי המרה, ועל כן היא נושאת בעיות אתיות דומות.(11) (https://doi.org/10.1177/17456916221102325)עמדה שאינה מאששת את זהות המגדר לא כל שכן דחיית המעבר המגדרי (שמהווה את אחת ההשלכות של טיפול חוקר מגדר) נמצאה כבעלת השפעות שליליות על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער טרנסג'נדרים.(12) (https://doi.org/10.1542/peds.2019-3600)(6) (https://doi.org/10.1177/1359104519836462) בישראל ובעולם, מטפלים, רופאים ואנשי מקצוע נוספים דוגלים כיום בגישת הטיפול מאשש המגדר (gender affirmative approach) כלפי ילדים ונוער מגווני מגדר, זאת בהתאם להמלצות של ארגונים מקצועיים בינלאומיים בנושא, כגון האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים(13) (https://doi.org/10.1542/peds.2018-2162)והחברה למחקר התפתחות הילד בארצות הברית,(14) (https://www.srcd.org/research/gender-affirming-policies-support-transgender-and-gender-diverse-youths-health)כמו גם ארגונים ישראליים כדוגמת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל(15) (https://cdn-media.web-view.net/i/wjwc8c/_____________14-_______________.pdf)וההסתדרות הרפואית בישראל.(16) (https://cdn.doctorsonly.co.il/2023/04/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA-27.4.23.pdf)גישה זו דוגלת במתן תוקף ואישוש לחוויה של הילד ומתן אפשרות לילד לחקור ולהחליט אילו צורות של ביטוי מגדרי מרגישות עבורו נכונות. מדובר על עמדה טיפולית שנמנעת מהסללה לכיוון אחד או אחר אלא מאפשרת כיווני חקירה רחבים במטרה להפחית מצוקה ולקדם רווחה נפשית. הגישה מאפשרת לילד לגלות את המרחב הנוח לו על הקשת המגדרית ולגבש את הזהות שלו, תוך כיבוד הדרך בה הוא מרגיש בכל שלב.(17) (https://doi.org/10.1037/0000095-000)הגישה המאששת מעודדת שיח קשוב בין ילדים להוריהם ואנשי מקצוע על מנת להבין האם מעבר מגדרי זה הצעד שיטיב עם הילד, ואם כן, באילו אופנים יהיה נכון לבצעו. ביבליוגרפיה 1. Lev, A. I. (2006). Disordering gender identity: Gender Identity Disorder in the DSM-IV-TR. Journal of Psychology & Human Sexuality 17 (3-4), 35-69. https://doi.org/10.1300/J056v17n03_03(https://doi.org/10.1300/J056v17n03_03) 2. Green, A. E., Price-Feeney, M., Dorison, S.H., & Pick, C.J. (2020). Self-reported conversion efforts and suicidality among US LGBTQ youths and young adults, 2018. American Journal of Public Health 110(8),1221-1227. https://doi.org/10.2105/AJPH.2020.305701(https://doi.org/10.2105/AJPH.2020.305701) 3. Turban, J. L., Beckwith, N., Reisner, S. L., & Keuroghlian, A. S. (2020). Association between recalled exposure to gender identity conversion efforts and psychological distress and suicide attempts among transgender adults. JAMA psychiatry, 77(1), 68-76. http://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2019.2285 (http://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2019.2285) 4. Fenaughty, J., Tan, K., et al. (2023) Sexual orientation and gender identity change efforts for young people in New Zealand: Demographics, types of suggesters, and associations with mental health. Journal of Youth and Adolescence 52(1),149-164. http://doi.org/10.1007/s10964-022-01693-3 (http://doi.org/10.1007/s10964-022-01693-3) 5. American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787 (https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787) 6. Ashley, F. (2019). Thinking an ethics of gender exploration: Against delaying transition for transgender and gender creative youth. Clinical Child Psychology and Psychiatry. https://doi.org/10.1177/1359104519836462 (https://doi.org/10.1177/1359104519836462) 7. UN Human Rights Council. (2020). Practices of so-called “conversion therapy”: Report of the Independent Expert on protection against violence and discrimination based on sexual orientation and gender identity. United Nations: Digital Library. https://digitallibrary.un.org/record/3870697(https://digitallibrary.un.org/record/3870697) 8. The American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. (2018). Conversion Therapy. https://www.aacap.org/AACAP/Policy_Statements/2018/Conversion_Therapy.aspx(https://www.aacap.org/AACAP/Policy_Statements/2018/Conversion_Therapy.aspx) 9. משרד הבריאות. (2022). חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 3/2022 מתאריך 14.2.2022 האוסר על "טיפולי" המרה לנטייה מינית וזהות מגדרית. נדלה בתאריך 5.6.23 מתוך: https://www.health.gov.il/hozer/mk03_2022.pdf (https://www.health.gov.il/hozer/mk03_2022.pdf) 10. איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. (2021). טיפולי המרה, שינוי הנטייה המינית וגיוון מגדרי עמדת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. https://socialwork.org.il/prdFiles/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99.pdf (https://socialwork.org.il/prdFiles/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99.pdf) 11. Ashley, F. (2022). Interrogating Gender-Exploratory Therapy. Perspectives on Psychological Science. https://doi.org/10.1177/17456916221102325 (https://doi.org/10.1177/17456916221102325) 12. Sorbara, J. C., Chiniara, L. N., Thompson, S., & Palmert, M. R. (2020). Mental health and timing of gender-affirming care. Pediatrics, 146(4).‏ https://doi.org/10.1542/peds.2019-3600 (https://doi.org/10.1542/peds.2019-3600) 13. American Academy of Pediatrics. (2018). Ensuring Comprehensive Care and Support for Transgender and Gender-Diverse Children and Adolescents. https://doi.org/10.1542/peds.2018-2162 (https://doi.org/10.1542/peds.2018-2162) 14. Toomey, R., McGuire, J., Olson, K., Baams, L., & Fish, J. (2022). Gender-affirming policies support transgender and gender diverse youth’s health.‏ Society for Research on Child Development. https://www.srcd.org/research/gender-affirming-policies-support-transgender-and-gender-diverse-youths-health (https://www.srcd.org/research/gender-affirming-policies-support-transgender-and-gender-diverse-youths-health) 15. הסתדרות הפסיכולוגים ישראל. (2023). נייר עמדה בנוגע תהליך התאמה מגדרית ובתגובה למגזין עכשיו ערוץ 14 מתאריך מרץ 2023. https://cdn-media.web-view.net/i/wjwc8c/_____________14-_______________.pdf (https://cdn-media.web-view.net/i/wjwc8c/_____________14-_______________.pdf) 16. ההסתדרות הרפואית בישראל. (2023). הצהרה: טיפול בנוער מגוון מגדרית. https://cdn.doctorsonly.co.il/2023/04/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA-27.4.23.pdf (https://cdn.doctorsonly.co.il/2023/04/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA-27.4.23.pdf) 17. Keo-Meier, C., & Ehrensaft, D. (Eds.). (2018). The gender affirmative model: An interdisciplinary approach to supporting transgender and gender expansive children. American Psychological Association.‏ https://doi.org/10.1037/0000095-000(https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0000095-000)