סיכום של המאמר:
Mezzalira, S., Scandurra, C., Mezza, F., et al. (2022). Gender Felt Pressure, Affective Domains, and Mental Health Outcomes among Transgender and Gender Diverse (TGD) Children and Adolescents: A Systematic Review with Developmental and Clinical Implications. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(1): 785.
תקציר:
המאמר מציג סקירת ספרות רחבה ושיטתית אשר מתעמקת בקשרי הגומלין שבין זהות מגדרית, לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. המאמר מתבסס על הספרות והמאמרים הקיימים בכדי לספק הבנה מקיפה על האופן שבו ציפיות חברתיות, המתבטאות לעתים קרובות כלחץ מגדרי, משפיעות על הרווחה הרגשית והבריאות הנפשית של ילדים ונוער מגווני מגדר במהלך שנותיהם המעצבות.
הסקירה מציגה ומזהה תחומים רגשיים שונים אשר כוללים הערכה עצמית, חרדה, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית, כתחומי מפתח המושפעים מלחצים אלו. זאת בהתבסס על מחקרים קודמים אשר חשפו כי ישנן נורמות וציפיות חברתיות לגבי התפקידים המגדרים והביטויים המגדריים המקובלים על ידי החברה. נורמות אלו עלולות, ופעמים רבות אכן גורמות להפעלת לחץ משמעותי על צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. התוצאה של לחצים אלו היא מצוקה רגשית עמוקה ואתגרים הקשורים בבריאות הנפש עמם נאלצים הילדים ובני הנוער להתמודד.
ממצאי המחקר מדגישים מתאם חזק בין רמות גבוהות יותר של לחץ מגדרי לבין השלכות נפשיות שליליות בקרב צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. כך אנשים המתמודדים עם לחץ גדול יותר להתאים את עצמם לנורמות המגדר המסורתיות, נוטים לחוות רמות מוגברות יותר של חרדה, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית. יתרה מכך, עוד עולה במחקר כי מעבר ללחץ להשתייך לקבוצת מגדר מסוימת, אפליה חברתית וסטיגמות כלפי צעירים.ות שאינם מתאימים ל״תבנית״ מחמירים את האתגרים הללו, ופוגעים עוד יותר ברווחתם הנפשית.
מתוך הכרה בממצאים המעידים על ההשפעה המזיקה של לחץ מגדרי על צעירים מגווני מגדר, המחקר מדגיש את החשיבות של התייחסות לנושאים אלה בהקשרים קליניים והתפתחותיים כאחד. יצירת סביבות המאשרות את המגוון המגדרי, הטמעת מדיניות כוללנית במסגרות חינוך ובריאות, ומתן גישה לשירותי בריאות מאשררי מגדר - מזוהים כאסטרטגיות קריטיות לתמיכה בבריאות הנפשית וברווחתם של ילדים ובני נוער מגווני מגדר.
יתר על כן, הסקירה מדגישה את הצורך בהתערבויות ובמנגנוני תמיכה מותאמים כדי לענות על הצרכים הייחודיים של צעירים אלו. צורך זה כולל מתן משאבים להתמודדות עם סטיגמה חברתית, מתן ייעוץ וקבוצות תמיכה לבריאות הנפש המיועדים במיוחד לבני נוער מגווני מגדר, והבטחת גישה להתערבויות רפואיות בהתאם למגדר כשנמצאת לנכון.
מהדיון בממצאים עולה כי על ידי הבנת הדינמיקה המורכבת בין זהות מגדרית, לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב צעירים מגווני מגדר - מטפלים וקובעי מדיניות יכולים לבצע התערבויות ממוקדות שמטרתן לקדם חוסן ולשפר את הרווחה הכללית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. מחקר זה מספק תובנות חשובות שיכולות לתת מענה למאמצים עתידיים ליצור סביבות מכילות ותומכות יותר עבור ילדים וצעירים אלו.
מתודולוגיה:
מדובר במחקר המבצע סקירה ספרותית של 33 מחקרים העוסקים בנוער, צעירים, גיוון מגדרי ובריאות נפשית.
המחקרים בהם נעשה שימוש בסקירה, התייחסו ספציפית למשתנים הקשורים לבריאות הנפש בילדים ומתבגרים מגווני מגדר; פורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים (peer review); נבחרו מחקרים שבהם גיל הנבדקים היה עד 18; המחקרים כללו נתונים כמותיים מקוריים ומדידים.
בכדי להעריך את איכות המאמרים בסקירה, החוקרים השתמשו בכלי לדירוג מחקרים של המכון הלאומי לבריאות. הכלי מורכב מ-14 חלקים המעריכים גורמים שונים הקשורים לתוקף הפנימי של המחקר. הערכת האיכות הושלמה באופן עצמאי על ידי שני סוקרים וכל סתירה נפתרה באמצעות דיון עם סוקרים נוספים.
מדגם:
המדגם כלל 33 מחקרים, לאחר שעברו מספר סינונים ונמצאו כמתאימים לניתוח דאטה רחב.
מגבלות המחקר:
למחקר ישנן מספר מגבלות:
חיפוש הספרות הוגבל לשלושה מאגרי מידע מדעיים, וייתכן שחסרו רשומות רלוונטיות שלא הוספו שם.
מחקרים שאינם בשפה האנגלית לא נכללו.
הסקירה התמקדה במחקרים כמותיים שפורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים ופחות כללה תובנות תיאורטיות ואיכותניות.
למרבית המחקרים שנכללו בסקירה הייתה מגבלה על היכולת לבסס קשרים סיבתיים. מחקר עתידי צריך לשלב מחקרי אורך כדי לטפל במגבלות אלו.
ממצאים עיקריים:
בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים:
דיכאון וחרדה: המחקר מצביע על כך שצעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים שיעור גבוה יותר של התמודדויות נפשיות, במיוחד דיכאון וחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מספר מחקרים מצאו בעקביות רמות גבוהות של דיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות ופגיעות עצמיות בקרב ילדים ונוער מגווני מגדר. צעירים א-בינאריים, במיוחד אלו שמינם בלידה נקבע כנקבה, ובני מיעוטים אתניים עשויים להתמודד עם אתגרים נוספים בבריאות הנפש. כמו כן, טרנספוביה מופנמת קשורה לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים מגווני מגדר. עם זאת, מחקרים מסוימים מראים תוצאות מעורבות, כאשר לא כל הנבדקים מדווחים על רמות גבוהות יותר של דיכאון בהשוואה לבני גילם.
קשיים התנהגותיים: מהמחקר עולה כי מגיפת הקורונה השפיעה הן על מתבגרים טרנסג'נדרים והן על מתבגרים סיסג׳נדרים, אך הממצאים מראים כי מתבגרים טרנסג'נדרים חוו יותר רגשות שליליים, עשו שימוש מוגבר יותר במדיה וחוו ירידה בפעילות הספורטיבית בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. בני נוער אשר מתארים כי אינם תואמים את התפקיד המגדרי אליו שויכו, וחוו מצוקה בגלל אי ההתאמה שלהן.ם, נטו יותר לעסוק בהתנהגות בעלת אופי סיכוני. מהסקירה עולה כי צעירים טרנסג'נדרים נטו יותר להשתמש בחומרים, לחוות בריונות ולעסוק בהתנהגויות המוגדרות כבעלות אופי סיכוני בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. עם זאת, נוכחותם של חוקים למניעת אפליה וחוקים נגד בריונות נמצאו בקורלציה עם שימוש נמוך יותר בסיגריות אך שימוש מוגבר באלכוהול בקרב בני נוער טרנסג'נדרים.
פוטנציאל להתפתחות טראומה: מהמחקר עלה כי צעירים מגווני מגדר נמצאים בסיכון מוגבר לאלימות והתעללות בתיכון. חוויות ילדות שליליות יכולות להיות אירועים טראומטיים המשפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית. מחקרים קודמים מצאו כי אירועים אלו מגבירים מצוקה פסיכולוגית, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. מהמחקר עולה כי אירועים אלה מתרחשים לעתים קרובות בקרב צעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, ותורמים לחוסר הסתגלות פסיכו-סוציאלית. עוד עלה בממצאים בתחום זה כי במדינות בהן קיימים חוקים נגד אפליה ואנטי-בריונות יש פחות בריונות כלפי בני נוער מגווני מגדר, בעוד שבמדינות שיש בהן חוקים אנטי-להט"בים יש בריונות מוגברת ושימוש לרעה באלכוהול.
התערבות משפחתית: ממחקרים קודמים עולה כי מתח הורי מנבא רמות גבוהות יותר של תסמיני בריאות נפשיים שונים בילדים מגווני מגדר, אך נמצא גם כי מערכות משפחתיות תומכות לא בהכרח מקלות על מצוקה פסיכולוגית אצל מתבגרים אלו. לא ניתן לחזות נטיות פתולוגיות בצעירים מגווני מגדר על ידי הכרה בעמדות ההורים כלפי זהותם המגדרית או מידת הדיספוריה המגדרית שהם חווים.
גיוון נוירולוגי: נמצא כי ילדים טרנסג'נדרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי נוטים לאיכות חיים נמוכה יותר על פי מספר תחומים בהשוואה לנערים מגווני מגדר אחרים. תכונות הקשורות לספקטרום האוטיסטי נמצאו גבוהות יותר אצל ילדים או אמהותיהם וקשורות לרמה גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית אצל אותם ילדים.
דיון ומסקנות:
המחקר שופך אור על השכיחות והחומרה של בעיות בריאות הנפש שעמן מתמודדים צעירים מגווני מגדר. מושם דגש עיקרי על דיכאון וחרדה אשר מופיעים כבעיות מרכזיות ואלו מלווים לעתים קרובות באתגרים רגשיים והתנהגותיים אחרים כגון: הפרעות אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. התמודדויות אלו בתחום בריאות הנפש מושפעות ממספר רב של גורמים, כולל חוויות טראומטיות, הטרדות, בריונות ולחצים חברתיים הדורשים מהצעירים להתאים את עצמם לנורמות המגדר.
היבט משמעותי שנחקר במחקר הוא המושג "לחץ מגדרי מורגש", המתייחס ללחצים הפנימיים והחיצוניים שאנשים מתמודדים איתם במטרה להתאים לתפקידי המגדר שהוקצו להם. מהמחקר עולה כי ללחץ זה עלולות להיות השפעות מזיקות על הרווחה הפסיכולוגית ולהחמיר תחושות של הערכה עצמית נמוכה.
המחקר מדגיש בין היתר גם את ההשפעה של לחץ וטראומה של בני מיעוט אתני על בריאות הנפש, תוך הדגשת הצורך בטיפול מושכל בטראומה והתערבויות שמטרתן להפחית סטיגמה ואפליה. יתר על כן, גורמים חיצוניים ותרבותיים, כולל תמיכה משפחתית וקבלה חברתית, משפיעים באופן משמעותי על תוצאות בריאות הנפש של צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. למרות שלעיתים קרובות הם מתמודדים עם אפליה, נוכחותם של יחסים משפחתיים וחברה תומכת יכולה לשמש כגורם מגן, ולשפר את רווחתם הכללית.
הסקירה מכירה במורכבות של פיתוח זהות מגדרית בקרב ילדים ובני נוער, תוך הדגשת החשיבות של חקר פתוח ומכיל. דבר זה גם מדגיש את הצורך במחקר שמאמץ פרספקטיבה המכירה בחוסן ובחוזקות של אוכלוסיה זו במקום להתמקד רק באתגרים שלה. מהמלצות המחקר עולה כי בכדי לשפר את איכות חייהם של ילדים ונוער מגווני מגדר, יש לגייס מערכות תמיכה מקיפות, לרבות רשתות חברתיות, משפחתיות וקהילתיות. מהממצאים עולה כי קשרים אלו משמשים כגורמים מכריעים נגד ההשפעות המזיקות של סטיגמה, טראומה ואפליה. מאמצים משותפים, כולל התערבויות בבריאות הנפש, יכולים להפחית ביעילות רגשות שליליים ולטפח קבלה עצמית. גישות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בהעצמת צעירים מגווני מגדר, מקלות על פיתוח תפיסה עצמית חיובית ושחרור מהסטיגמה המופנמת, דבר אשר מוביל בסופו של דבר לשיפור הרווחה.
רוצה לשתף?