Search Results

מחקר זה מבקש לגשר על הפער המחקרי הקיים, בעזרת סקירת מחקרים איכותניים וסינתזה של החוויות וההתמודדויות העולות מתוכם סקירה מקיפה וסינתזה של מחקרים איכותניים בנושא ההתמודדויות וחוויות החיים של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בני 18 ומטה סיכומים Tyni et al. 2024 מאת: קהילה סקירת ספרות קבלה בריאות נפש תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Tyni, K., Wurm, M., Nordström, T., & Bratt, A.S., (2024). A systematic review and qualitative research synthesis of the lived experiences and coping of transgender and gender diverse youth 18 years or younger. International Journal of Transgender Health, 25:3, 352-388, DOI: 10.1080/26895269.2023.2295379 תקציר: כיום יותר ילדים.ות ובני.ות נוער יכולים לחיות במגדר שהם מזדהים.ות איתו, בתמיכת הוריהם וסביבתם החברתית. נתייחס בשם הכולל "טרנסג'נדרים ומגווני מגדר" לכל מי שחשים אי הלימה בין המגדר שנקבע עבורם בלידתם למגדר שעל פי חווייתם נכון עבורם. בקרב צעירים.ות אלה, זוהו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית ואובדנות מאשר בני.ות גילם הסיסג'נדרים. תופעות אלה מיוחסות ללחץ מיעוטים, כלומר לתגובה הפוגענית של החברה ביחס לשונות מגדרית. כתוצאה מכך, ישנם טרנסג'נדרים החשים דיספוריה מגדרית, כלומר מצוקה כתוצאה מחוסר ההלימה בין הגוף למגדר, ומן הסטיגמות הנלוות לכך. מחקרים קודמים הראו כי תמיכה הורית מגיל צעיר ויחס מאשש מגדר מסייע להפחית את הקשיים הנפשיים שתוארו לעיל, עד לרמה שוות ערך לרמות הממוצעות בקרב בני גילם. בנוסף, נמצא כי טרנסג'נדרים בינאריים (המזדהים כ-בן או בת) חשים הזדהות גבוהה עם קבוצת המגדר שלהם, וההתפתחות המגדרית שלהם.ן אינה שונה מאשר בני גילם.ן הסיסג'נדרים. מחקרים קודמים התבססו בעיקר על מחקר כמותני או משולב (כמותני עם מרכיב איכותני) ונדרש מחקר נוסף כדי לברר כיצד בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים ומפרשים את ההתמודדויות היומיומיות שלהם, מהם האתגרים איתם הם.ן מתמודדים ומהם הכלים שמסייעים להם בהתמודדויות אלה. מחקר זה מבקש לגשר על הפער המחקרי הקיים, בעזרת סקירת מחקרים איכותניים וסינתזה של החוויות וההתמודדויות העולות מתוכם. שאלות המחקר הן: 1. מהי חוויית חייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מתחת לגיל 18? 2. מהם מנגנוני ההתמודדות שלהם? מתודולוגיה: המחקר ביצע סינתזה של 17 מחקרים איכותניים, שפורסמו בכתבי עת שפיטים בין השנים 2000 - 2023 בהתבסס על גישה לראיונות המקוריים שנאספו במסגרתם. התמות נותחו על ידי שניים מהכותבים תוך השוואה ודיון רפלקסיבי, ואושררו על ידי שני כותבים נוספים, על מנת לתקף את אמינות הניתוח. מסגרת תיאורטית: לחץ מיעוטים, היעדר הכרה ועבודה רגשית - המושג "לחץ מיעוטים" מתייחס להשלכות השליליות של דעות קדומות, אפליה ואלימות שמופנות כנגד קבוצות מיעוט, ובכללן א.נשים על הקשת הטרנסית. חוקרים הראו כי נוסף על לחץ מיעוטים, א.נשים טרנסג'נדרים מתמודדים עם היבטים ייחודיים של מיקרו-אגרסיות, כגון מבטים חודרניים ושאלות אישיות לא ראויות. בנוסף, טרנסג'נדרים מתמודדים גם עם חוסר הכרה בזהות המגדר שלהם.ן. המושג "עבודה רגשית" שטבעה ארלי הוכשילד מסייע להבין את העומס הרגשי הנוסף שטרנסג'נדרים מתמודדים.ות אתו בחיי היומיום, כאשר הם מנסים להסתיר את זהותם.ן המגדרית או להתמודד עם מיקרו-אגרסיות המופנות אליהם.ן בגינה. המחקר מראה כיצד סביבה תומכת יכולה לאפשר מנוחה מהתמודדויות אלה וכך לחזק את הרווחה והשלומות הנפשית. מנגנוני התמודדות - מנגנוני התמודדות נחלקים ל-" התמודדות מוכוונת משימה " שמתייחסת למנגנוני התמודדות נלמדים שמאפשרים להתמודד עם גורמי לחץ חיצוניים ספציפיים, ו" התמודדות מוכוונת רגש " שמסייעת לווסת את ההצפה הרגשית כתוצאה מאירוע מלחיץ, למשל בעזרת הימנעות ושמירת מרחק. התמודדות מוכוונת משימה מופעלת בעיקר כאשר מקור הלחץ נתפס כניתן לשליטה, ו התמודדות מוכוונת רגש מופעלת בתגובה לגורמי לחץ מתמשכים. מחקרים עדכניים הוסיפו מנגנון התמודדות נוסף: התמודדות מטרימה (פרואקטיבית). במנגנון זה גורם הלחץ נצפה מראש כך שניתן למנוע אותו. מכיוון שחיי היומיום של בני.ות נוער טרנסג'נדרים עתירים בהתמודדויות עם לחץ מיעוטים ועבודה רגשית, נדרש מחקר שיתמקד בחווויות היומיומיות שלהם והבנת המציאות החברתית שלהם.ן דרך עיניהם, באופן שיעשיר את הידע הקיים בקרב מטפלים ואנשים הנמצאים בקרבת בני.ות נוער טרנסג'נדרים. תוצאות: התמות שזוהו במחקר נחלקות ל-3 נושאים, מן האישי, בעזרת התמה הראשית "לנוע בתוך זהות המגדר", דרך תמה שעוסקת במערכות יחסים, ולבסוף תמה שמראה את התנועה של בני.ות נוער טרנסג'נדרים בחברה בכללותה, הן ברמה התרבותית והן מבחינת מגבלות מוסדיות. 1. לנוע בתוך זהות המגדר - התנועה בזהות המגדר היא התנועה שבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים דרך תהליך ההתפתחות האישי והסובייקטיבי של זהותם המגדרית. תמה זו מעלה סוגיות של הקניית משמעות לזהות ושל פרקטיקות של נראות והסתרה. הקניית משמעות : בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים תהליכי התפתחות זהות מגדרית מגוונים. חלקם חוו אי הלימה מבלבלת בין גופם לבין תחושת המגדר שלהם כבר בגלאים צעירים מאד, ואחרים התחילו להבחין בתחושת אי הלימה בגילאים מבוגרים יותר. תהליך הגילוי העצמי כלל חיפוש מידע ותהיה עצמית, והוא מתמשך בין מספר שבועות לשנים ארוכות טרם שלב השיתוף של אחרים בזהות המגדרית שלהם. מסע הגילוי העצמי אינו בהכרח סופי, וייתכנו הרבה מעברים חברתיים מתמשכים בין זהויות מגדר שונות. היחס לנראות : ההחלטה מתי והאם "לצאת מהארון" בפני הורים והסביבה החברתית לוותה בתחושות של פחד, דאגה, בושה ודריכות. התלות של בני.ות נוער בהוריהם, מבחינה רגשית, כלכלית וחוקית גרמה להרבה להתפשר על צרכיהם כדי לא לסכן מערכות יחסים אלה. גם בבית הספר, בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר נזקקו לרמזים חברתיים כדי לדעת האם זו סביבה "בטוחה" עבורם ולהבין כיצד להזדהות ובפני מי. בשל קיים אלה חלקם בחרו באמצעי של יציאה מהארון בסביבה וירטואלית לפני הזדהות בפני סביבתם המידית. מצד שני, חלק מהילדים הפגינו זהות מגדרית לא נורמטיבית מגילאים צעירים וזכו לתמיכה משפחתית בכך, באופן שאפשר להם מעבר מגדרי חברתי בגילאים צעירים. 2. לנוע במערכות יחסים - התמה השניה עוסקת בחשיבות של מערכות יחסים קרובות בחייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, אשר יכולות להוות מרחב של קבלה ושייכות ומצד שני סביבה לא בטוחה ומאיימת. הכמיהה להשתייך : רבים דיווחו כי תגובות מאששות לזהות המגדרית שלהם, שימוש בשם הנבחר ופניה מגדרית נכונה סייעו להם.ן להרגיש הקלה, שמחה וקרבה לאחרים.ות. תגובות מאששות מגדר נתפסו כהכרה מלאה באנושיות ובזכות להגדרה עצמית. בני.ות הנוער דיווחו על החשיבות של השתתפות במסגרות חברתיות של בני.ות גילם, כאשר המגדר שלהם אינו מהווה מכשול או סיבה לאחרוּת. עבור בני.ות נוער שלא "יצאו מהארון" בסביבה החברתית הממשית שלהם, מרחבים וירטואליים אפשרו להפחית את תחושות הבידוד, וליצר תחושה של קבוצת השתייכות. פעולות תומכות : בעוד קבלת הזהות המגדרית היתה בסיס הכרחי לתחושת תמיכה מצד הוריהם, נדרשו פעולות נוספות במעגלים רחבים יותר להגברת תחושת התמיכה והמוגנות. בני.ות הנוער הזכירו בהקשר זה פעולות תמיכה משמעותיות כגון עדכון הצוות החינוכי באשר לזהות המגדר של הילד.ה, קניית בגדים יחד, או עמידה לצדם כאשר התייחסו אליהם בצורה לא הולמת. חלק מן המשתתפים.ות במחקרים דיברו על חוויות של תמיכה הורית מעורבת, כלומר קיימת לעתים, או מתפתחת באופן הדרגתי. מעבר לרשת התמיכה של הורים וחברים, גם פעולות תומכות מצד מורים ותלמידים.ות נתפסו כמשמעותיות. המחקרים מראים גם כי תמיכה של המבוגרים, ובפרט מורים ספציפיים, נתפסה כמשמעותית יותר מאשר תמיכת בני.ות גילם. תמיכה זו יכלה לכלול הכנסת תכנים מגדריים לתוכנית הלימודים והגנה מפני בריונות. מרחב תומך נוסף היה מערכת הבריאות, ובפרט מרפאות מגדר שהיוו מרחב בטוח ומאשש. היעדר ביטחון : בני.ות נוער שהרגישו בטוחים בסביבתם יכלו לשתף אחרים.ות לגבי זהותם המגדרית, אך רבים עדיין הביעו חשש לגבי נוכחות במרחב הציבורי. מרחבי בית הספר, ובמיוחד שירותים ומלתחות, הוזכרו כאזורים לא בטוחים. חיסיון המידע האישי שלהם היווה מרכיב מרכזי בתחושת הביטחון והיעדר ביטחון, ובפרט נגרם להם חוסר ביטחון חמור במקרים בהם מידע נחשף וגרם להוצאה כפויה מהארון. כל בני.ות הנוער במחקרים השונים סיפרו על התמודדויות במרחבים ציבורים, אשר יכולות לנוע בין דחיה וחוסר הכרה בזהות לבין אלימות בוטה. התמודדויות אלה פוגעות ברווחה הנפשית ובשלומות של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. האלימות הזו זלגה גם למרחבים וירטואליים, כאשר רבים דיווחו על חוויות של אמירות טרנספוביות והטרדה ברשת. התמודדות מבפנים החוצה: ההתמודדות המתמשכת עם מרחב חברתי אלים גוררת תחושות קשות בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים, שיכולות לנוע בין תסכול ובלבול ועד הצפה של לחץ וחרדה. בתגובה, חלק דיווחו על ניסיונות להשתלב ולהסתיר את זהותם המגדרית, באופן שבשביל אחדים.ות גרם להתפרצויות רגשיות, ואצל אחרים.ות הוביל למחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים. לאורך זמן ובעזרת תמיכה, בני.ות נוער רכשו כלים להתמודדות, שכללו שליטה ברגשות, יכולות הבעה עצמית בכלים יצירתיים וסנגור עצמי. בנוסף, הם פתחו מגוון מנגנוני התמודדות משתנים, בהתאם לקונטקסט החברתי בו הם נמצאים ומידת התמיכה האפשרית להם. 3. לנוע בחברה - התמה השלישית עוסקת בהשלכות של נורמות סיסג'נדריות והיחס החברתי כלפי זהויות טרנסג'נדריות על רווחתם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים. אלה באים לידי ביטוי בתחושות הכללה והדרה, כמו גם במאבקים שהם מעבר להישג ידם, למשל בנוגע לנגישות לשירותי בריאות. הכללה והדרה : החברה הסיסג'נדרית מייצרת נורמות מוטמעות שמפלות בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בשלל מנגנונים סמויים, כמו למשל מערכת חינוך בינארית מגדרית. היבטים אלה היו קשים במיוחד עבור א-בינארים, כאשר הרחבת התמיכה בתנועה בין זהויות מגדר עדיין אוכפת בחירה באחת משתי זהויות מוכרות (גבר/אישה). התרבות הבית ספרית גררה פעמים רבות חוויות של דחיה והתעלמות מזהות המגדר, ובתגובה מרואיינים רבים דיברו על הצורך בחינוך מגדרי בבתי הספר, והגברת ההכללה של להטב"קים באופן כללי. היבט חיובי ביחס לכך היה הכיסוי התקשורתי הגובר של זהויות טרנסג'נדריות אשר נתפס כחיובי ומאשר. מחוץ להישג יד : חסמים רבים עומדים בפני בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר ומשפחותיהם. אחד המרכזיים הוא נגישות שירותי בריאות, כאשר זמני ההמתנה הארוכים מהווים גורם תסכול נוסף. לרוב, ההחלטה לפנות לסיוע רפואי מגיעה לאחר שיתוף ההורים ובתמיכתם. כך, בני.ות נוער שאינם זוכים לתמיכה משפחתית מתמודדים גם עם חסמים במערכת הבריאות, בדמות זמני המתנה ארוכים עוד יותר או חוסר יכולת לפנות לעזרה ללא אישורם. מכיוון שמערכת הבריאות יכולה לסייע להורים לקבל מידע ולתמוך בילדיהם, נוצר מעגל שוטה המשאיר דווקא את בני הנוער הנצרכים ביותר מחוץ למעגל הטיפול. חסמים נוספים בנגישות לטיפול רפואי הן העלויות, במקומות בהן טיפולים אלה אינם מכוסים על ידי ביטוח רפואי או מערכת רפואה ציבורית, ומרחק גאוגרפי ממרכזי הטיפול. גם שיח דתי ופוליטי כנגד מיעוטים מיניים השפיע על האקלים החברתי בסביבתם של בני.ות הנוער ועל תקנות הנוגעות לנגישות של טיפול רפואי מאשש מגדר. תופעות אלה מדאיגות מכיוון שבני.ות הנוער מדווחים כי הם פונים לטיפולים רפואיים אלה בעקבות מצוקה נפשית כגון דיכאונות וחרדה, ואף ניסיונות התאבדות. עבור רבים, הטיפול הרפואי נתפס כאמצעי המאפשר לחיות בזהות המגדר הרצויה, ולתקף את החוויות של הזהות האותנטית, וזאת גם לנוכח תופעות לוואי אפשריות. דיון ומסקנות: חוויות החיים של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר כללו מגוון התמודדויות, החל מהאישי דרך סביבתם החברתית הקרובה וכלה במסגרות חברתיות רחבות, חלקן ממוסדות וחלקן תרבותיות. כנגד התמודדויות אלה, נצפו מנגנוני התמודדות דינמיים, תלויי הקשר ומגוונים. מנגנונים אלה התפתחו והשתכללו לאורך זמן, כחלק מתהליך ההתבגרות של בני.ות הנוער ובתלות במידת התמיכה והידע שהיו זמינים להם. המחקר מראה כי זהויות מגדר הן נזילות ודינמיות, וכי לעתים מתקיימים מספר מעברים מגדריים בין זהויות במהלך החיים – כאשר השקפה לא בינארית לא תתבונן על מעברים אלה כהיררכיים זה ביחס לזה, או כאל סימן לחרטה ושגיאה במעבר הקודם, אלה כאל אפשרות אותנטית לבחינה ומימוש עצמיים. בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים את השימוש בשמם הנבחר ובמגדר הנכון שלהם כסימן לאישוש וקבלה, והם כמהים להשתייכות, להכרה, לייצוג ולמרחבים בטוחים. ההתמודדויות שהם חווים והעבודה הרגשית היומיומית המתישה שעליהם לבצע הן חוויות חיים שיש להכיר בהן וללמוד אותן, זאת לצד האפשרות שלהם לחוות מרחבים מוגנים ו"שקט מיעוטים" ולא רק "לחץ מיעוטים". היבטים אלה הם תוספות חשובות לידע המחקרי אודות חייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור קהילה סקירת ספרות קבלה בריאות נפש תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הנחיות בנושא מתן טיפול לאנשים א-בינאריות.ים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 8 א-בינאריות.ים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH טיפול נפשי המלצות טיפול רפואי סקירת ספרות טיפול מאשש מגדר הנחיות טיפול זהות מגדרית א-בינאריים הורדת PDF למאמר המקורי פרק 8 – א-בינאריות.ים [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1) , S1-S259. ‏ זהות א-בינארית משמשת כמונח מטריה המתייחס לאנשים החווים.ות את המגדר שלהן מחוץ לבינאריה המגדרית. המונח 'א-בינארי' מקושר בעיקר, אבל לא רק, לצפון הגלובלי. עם זאת, לפעמים גם ניתן להשתמש בו לתיאור של מגדרים ילידיים ומגדרים מחוץ לתרבות המערב. המונח 'א-בינארי.ת' כולל אנשים שהמגדר שלהן מורכב מיותר מזהות מגדר אחת, בו זמנית או בזמנים שונים (למשל, ביג'נדר), שאין להן זהות מגדר או שיש להן זהות מגדר ניטרלית (למשל, א-ג'נדר או ניטרלי), שיש להן זהויות מגדר המכילות או המשלבות מרכיבים שונים של מגדרים אחרים (למשל, פוליג'נדר, דמיבוי, דמיגירל) ו/או שיש להן מגדר שמשתנה לאורך זמן (למשל, ג'נדרפלואיד) (Kuper et al., 2014; Richards et al., 2016; Richards et al., 2017; Vincent, 2019). אנשים א-בינאריות.ים עשויות להזדהות במידות שונות עם מגדרים המקושרים לבינאריה, למשל, גבר א-בינארי/אישה א-בינארית, או עם מספר מושגים מגדריים, למשל א-בינארי.ת וג'נדרפלואיד (James et al., 2016; Kuper et al., 2012). זהות א-בינארית גם משמשת כזהות מגדר בפני עצמה (Vincent, 2020). חשוב להכיר בעובדה כי רשימה זו אינה ממצה. אותן זהויות עשויות לשאת משמעויות שונות עבור אנשים שונים, והשימוש במונחים משתנה לאורך זמן ובין מקומות שונים. המילה 'ג'נדרקוויר', שנכנסה לשימוש לראשונה ב-1990, הינה קטגוריית זהות ותיקה יותר מא-בינארי.ת – שהשימוש בה התחיל בשנות ה-2000 המאוחרות (Nestle et al., 2002; Wilchins, 1995). לפעמים ניתן להשתמש ב'ג'נדרקוויר' כמילה נרדפת ל'א-בינארי.ת', או שהיא עשויה לייצג מימד פוליטי מכוון של זהות המגדר. למרות שהמילה 'טרנסג'נדר' משמשת בהקשרים רבים כמונח מטריה הכולל גם אנשים א-בינאריות.ים, לא כל האנשים הא-בינארים.ות מחשיבות את עצמן כטרנסג'נדרים.ות עקב מגוון סיבות, כולל הדיעה כי המונח 'טרנסג'נדר' מתייחס למגדרים בינאריים בלבד או מפני שאינן מרגישות "טרנסג'נדרים.ות מספיק" כדי להתייחס לעצמן כך (Garrison, 2018). חלק מהאנשים הא-בינארים.ות אינן בטוחות אם היו מתארות את עצמן כטרנסג'נדרים.ות או שיש להן רגשות מנוגדים בנושא (Darwin, 2020; Vincent, 2019). בהקשר של השפה האנגלית, אנשים א-בינאריות.ים עשויות להשתמש בכינוי הגוף they/them/theirs או בכינויי גוף חדשים (neopronouns), כולל, בין היתר e/em/eir, ze/zir/hir, er/ers/erself (Moser & Devereux, 2019; Vincent, 2018). אנשים א-בינאריות.ים מסוימות משתמשות בשילוב של כינויי גוף (שימוש מעורב, בחירה חופשית של הדוברים, או כינויי גוף שונים בהקשרים שונים) או מעדיפות להמנע לחלוטין מכינויי גוף ממוגדרים ובמקום זאת משתמשות בשמן הפרטי. בנוסף, אנשים א-בינאריות.ים מסוימות משתמשות בכינויי הגוף she/her/hers או he/him/his, לעיתים או באופן בלעדי, בעוד שבאזורים מסוימים בעולם, לא קיימת (עדיין) שפה המתארת אנשים א-בינאריות.ים. בהקשרים שמחוץ לאנגלית, ניתן לראות טווח רחב של התאמות והתפתחויות ספציפיות לתרבויות ולשפות מסוימות (Attig, 2022; Kirey-Sitnikova, 2021; Zimman, 2020). בנוסף יש לציין כי שפות מסוימות משתמשות בכינוי גוף יחיד שאינו מקושר למין או למגדר, בעוד שבשפות אחרות, כל שמות העצם הם ממוגדרים. סביר כי וריאציות אלה בשפה משפיעות על תפישת המגדר של אנשים א-בינאריות.ים ועל הצורה שבה הן מתקשרות עם אחרים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מציעים כי אנשים א-בינאריות.ים מהוות כ-25% עד למעלה מ-50% מתוך האוכלוסיה הטרנסג'נדרית הכללית, כאשר דגימות בקרב נוער מדווחות על האחוז הגבוה ביותר של א-בינאריות.ים (Burgwal et al., 2019; James et al., 2016; Watson, 2020). במחקרים שפורסמו לאחרונה על בוגרים.ות טרנסג'נדריות.ים, א-בינאריות.ים נטו להיות צעירות יותר מאשר גברים ונשים טרנסג'נדריות.ים, ובמקרים שכללו הן נוער והן בוגרות.ים, נמצא כי סביר יותר שאנשים א-בינאריות.ים הוגדרו בלידה כנקבות. עם זאת, יש לפרש את ממצאים אלה בזהירות, מפני שסביר להניח כי מספר גורמים סוציו-תרבותיים מורכבים משפיעים על האיכות, הייצוגיות והדיוק של נתונים אלה (Burgwal et al., 2019; James et al., 2016; Watson, 2020; Wilson & Meyer, 2021) (ר' גם פרק 3 – הערכות אוכלוסיה). זהויות מגדר וביטוי מגדרי כרצף שאינו לינארי מגדרים א-בינאריים מוכרים זה זמן רב בהיסטוריה ולרוחב תרבויות שונות (Herdt, 1994; McNabb, 2017; Vincent & Manzano, 2017). קטגוריות מגדר רבות משתייכות לתרבויות ספציפיות ולא ניתן לתרגם אותן בקלות לאור הקשר המקורי שלהן, לא מבחינה לשונית ולא מבחינת הפרדיגמה המערבית של מגדר. מגעים היסטוריים בין תרבויות קולוניאליות התיישבותיות לבין אנשים ילידיים בעלי מגדרים לא מערביים הינם רלוונטיים גם כעת, מפני שמחיקה תרבותית וההצטלבות בין גזענות לבין סיסנורמטיביות עלולים להשפיע על גורמים חברתיים הקשורים לבריאותם של אנשים ילידיים מגוונים מגדרית. מאז שנות ה-1950, מגדר התייחס לסיווג המובנה חברתית של התנהגויות, פעילויות, הופעה וכו' ביחס למודל בינארי של זכר/גבר/גברי לעומת נקבה/אישה/נשית בהקשרים מערביים עכשוויים. עם זאת, כעת מגדר הוא בעל טווח נרחב של משמעויות אפשריות, תוך הכרה ברעיונות קשורים אך נפרדים, כולל ביולוגיה ממוגדרת (מין), תפקידי מגדר, ביטוי מגדרי וזהות מגדר (Vincent, 2020). אנשים מכל זהויות המגדר, בין אם הם א-בינאריות.ים ובין אם לא, עשויים להפגין ביטוי מגדרי שבאופן מסורתי יובן כ"גברי", "נשי" או "אנדרוגני". לדוגמה, לא ניתן להניח כי אדם א-בינארי.ת עם הופעה מגדרית נשית בהכרח יזדהה בסופו של דבר כאישה או יבקש גישה להתערבויות המקושרות לנשים טרנסג'נדריות, כמו ניתוח וגינופלסטי. אין לראות סיבה לדאגה בשונות מגדרית של אדם ביחס לציפיות התרבותיות, ואין להניח כי הדבר מעיד על מורכבות קלינית – לדוגמה, א-בינארי.ת שהוגדרה כזכר בלידה, לובשת בגדים שנתפשים כנשיים, משתמשת בלשון פניה "את", אך שומרת על שם פרטי שנתפס כגברי. תפישה של המגדר כרצף מציעה מחשבה ניואנסית יותר מאשר המודל הבינארי. עם זאת, מודל הרצף הלינארי גם הוא מוגבל, מפני שהוא עלול להביא להכללות מגדריות ללא מחשבה ביקורתית. לדוגמה, המחשבה האינטואיטיבית נוטה להציב את "האפשרויות הבינאריות" (גבר/זכר, אישה/נקבה) בשני הקצוות של הרצף. דבר זה מציב גבריות כמנוגדת לנשיות וכן משמיט התייחסות לניטרליות מגדרית, לביטוי של נשיות וגבריות בו זמנית, ולג'נדרקוויריות או לתפיסות מגדריות מחוץ לתרבות המערב. חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות לא יחשבו על מגדרים א-בינאריים כמצגים "חלקיים" של גבריות טרנסג'נדרית (אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כנקבות בלידה) או כנשיות טרנסג'נדרית (אצל אנשים א-בינארים.ות שהוגדרו כזכרים בלידה), ואף לא באופן מובהק כ"איפשהו על הרצף שבין גבריות לנשיות"; חלק מהאנשים הא-בינאריות.ים חווים את עצמם מחוץ לדיכוטומיה של זכר/נקבה. הכרה ברצף לא לינארי מבטאת את ההבנה כי אין להשוות שונויות בביטוי המגדרי, בזהות המגדר או בצרכים הקשורים לאישוש מגדר בין המטופלים.ות על מנת למקם אותם על פני רצף לינארי. בנוסף, פירוש הביטוי המגדרי הינו סובייקטיבי ומוגדר על ידי התרבות, ודברים שאדם אחד יחווה או יתפוס כנשיים מאוד, אדם אחר עשוי לתפוס בצורה שונה (Vincent, 2020). מוטב לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להימנע מהנחות לגבי חוויית המגדר של כל מטופל.ת ולהיות מוכנים לקבל הכוונה מכל מטופל.ת לגבי תפיסת המגדר האישית שלו בכל הקשור לזהות המגדר, לביטוי המגדרי ולכל צורך בטיפול רפואי. נראה כי תהליך התפתחות המגדר של כל האנשים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית הוא בעל מאפיינים דומים, ללא קשר ליחסם לבינאריה המגדרית (למשל, מודעות, חקירה, יצירת משמעות, אינטגרציה), אך התזמון, ההתקדמות והחוויות האישיות הקשורות לכל אחד מתהליכים אלה משתנה בין קבוצות של אנשים טרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות (Kuper, Wright et al., 2018; Kuper, Lindley et al., 2019; Tatum et al., 2020). ניתן להיעזר בנקודות מבט סוציו-תרבותיות והצטלבותיות על מנת להבין את ההקשר של ההתפתחות המגדרית ושינוי המגדר החברתי, כולל הדרך שבה ההקשר החברתי והתרבותי מעצב את החוויות האישיות, ומה היחסים ביניהן לבין תחומים נוספים של זהות ושל חוויה אישית. הצורך בגישה לטיפול מאשש מגדר חלק מהאנשים הא-בינארים.ות מבקשות לקבל טיפול להתאמה מגדרית על מנת להקל על דיספוריה מגדרית או על תחושת חוסר התאמה מגדרי, וכדי להעלות את שביעות הרצון מהגוף שלהן באמצעות התערבויות שיש בהן צורך רפואי (ר' ההמלצה על נחיצות רפואית בפרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1). חלק מהאנשים הא-בינארים.ות עשויות להרגיש כי נחוץ להן טיפול מסוים – ר' גם פרק 5 – הערכות לבוגרים.ות (Beek et al., 2015; Jones et al., 2019; Köhler et al., 2018), בעוד שאחרות לא מרגישות צורך כזה (Burgwal & Motmans, 2021; Nieder, Eyssel et al., 2020). עדיין לא ברור מה גודל החלק היחסי של א-בינאריות.ים שמבקשות לקבל טיפול להתאמה מגדרית ומהן המטרות הספציפיות של טיפול כזה. תפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע על אפשרויות רפואיות קיימות (וזמינותן) שעשויות להקל על דיספוריה מגדרית או על חוסר התאמה מגדרי ולהעלות את שביעות הרצון מהגוף, וזאת מבלי להניח הנחות על אפשרויות הטיפול שיתאימו לכל מטופל.ת. הסיבות לגשת (או לא לגשת) להתערבויות רפואיות להתאמה מגדרית, כולל טיפול הורמונלי, ניתוחים או שניהם, הינן שונות ולעיתים מורכבות (Burgwal & Motmans, 2021; Vincent, 2019, 2020), ויש לחקור אותן באופן משתף לפני קבלת החלטות על התערבויות פיזיות. לא ניתן לחזות מראש את הצורך של מטופלות.ים לגשת להליכים רפואיים להתאמה מגדרית בהסתמך על התפקיד המגדרי, הביטוי המגדרי או זהות המגדר שלהן. לדוגמה, נשים טרנסג'נדריות מסוימות לא מרגישות צורך בניתוח וגינופלסטי, ולעומת זאת אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים עשויות להזדקק להתערבות זו והיא עשויה להיטיב להן. יתר על כן, כאשר אנשים א-בינאריות.ים המבקשות טיפול להתאמה מגדרית המקושר למסלול שינוי מגדרי מהמין/המגדר שקיבלו בלידה אל הקטגוריה הבינארית השניה (למשל, טיפול באסטרוגן וניתוח וגינופלסטי אצל מי שהוגדר.ה כזכר בלידה), דבר זה אינו מוריד מתקפותה של הזהות הא-בינארית. בעוד שטרנסג'נדרים.ות רבות נתקלות במחסומים בדרך לטיפול, נראה כי אנשים א-בינאריות.ים חוות שיעורים גבוהים במיוחד של קושי לגשת הן לטיפול נפשי והן לטיפול רפואי להתאמה מגדרית (Clark et al., 2018; James, 2016). אנשים א-בינאריות.ים רבות מדווחות על חוויות מול אנשי מקצוע בתחום הבריאות שלא איששו את המגדר הא-בינארי, כולל חוויות שבהן אנשי מקצוע בתחום הבריאות הביעו אמונה שהמגדר שלהן אינו תקף, או שקשה יותר באופן מהותי להעניק להן טיפול (Valentine, 2016; Vincent, 2020). אנשים א-בינאריות.ים עלולות להיתקל בנותני שירותים שמניחים שאין להן צורך או רצון אמיתי בטיפול להתאמה מגדרית (Kcomt et al., 2020; Vincent, 2020) ותיארו חוויות של לחץ להציג עצמן כגברים טרנסג'נדרים או כנשים טרנסג'נדריות (במסגרת של מגדר בינארי) על מנת לגשת לטיפול (Bradford et al., 2019; Taylor et al., 2019). לעיתים, אנשים א-בינאריות.ים מוצאות עצמן מלמדות את נותני השירותים שאליהם הן ניגשו לקבלת עזרה, וזאת חרף העובדה כי נותני שירותים לא אמורים להסתמך בעיקר על המטופלות.ים למטרות לימוד (Kcomt et al., 2020). בהשוואה לגברים טרנסג'נדרים ולנשים טרנסג'נדריות, ברגוול ומוטמנס (2021) מצאו כי אנשים א-בינאריות.ים הרגישו יותר חרדה מפני דעות קדומות של נותני שירותי בריאות, הרגישו פחות בטוחות בשירותים שקיבלו וחוו קושי רב יותר במציאת מקום לפנות אליו לקבלת טיפול. מחקרים שבוצעו הן באירופה והן בארה"ב הראו כי אנשים א-בינארים.ות נוטות לדחות את הטיפול לעיתים קרובות יותר מאשר גברים טרנסג'נדרים או נשים טרנסג'נדריות בינארים.ות, כאשר הסיבה השכיחה ביותר הייתה חשש מפני טיפול בלתי רגיש או בלתי יעיל (Burgwal & Motmans, 2021; Grant et al., 2011). בנוסף, נראה כי אנשים א-בינאריות.ים פחות נוטות לספר על זהות המגדר שלהן לנותני שירותי בריאות מאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות אחרות (Kcomt et al., 2020). הצורך ברמת תמיכה נאותה הענקת טיפול להתאמה מגדרית לאנשים א-בינאריות.ים אינה מוגבלת רק להתערבויות מסוימות להתאמה מגדרית, כמו למשל טיפול הורמונלי או ניתוחים, אלא כוללת גם תמיכה בבריאות ובהתפתחות הכללית של אנשים א-בינאריות.ים. מודלים של לחץ מיעוטים עברו התאמה על מנת להבין את הקשר בין גורמי מצוקה הקשורים למגדר שחווים אנשים טרנסג'נדרים.ות לבין פערים בבריאות הפיזית ובבריאות הנפש (Delozier et al., 2020; Testa et al., 2017). נראה כי אנשים א-בינאריות.ים חווים גורמי לחץ מיעוטים שהם הן דומים והן ייחודיים ביחס לחוויות של גברים טרנסג'נדרים ושל נשים טרנסג'נדריות. מחקר מאת ג'ונסון (2020) דיווח כי אנשים א-בינאריות.ים נחשפו לחוויות של ערעור הזהות בשיעור גבוה במיוחד, למשל אמירות או פעולות שביטאו אמונה כי זהויות א-בינאריות אינן "אמיתיות" או שהן תוצאה של "אופנה חולפת" או "שלב", וכי נראה כי פחות סביר שלשון הפנייה הנכונה של אנשים א-בינאריות.ים תכובד על ידי אחרים, מאשר אצל גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות. בדומה לכך, אנשים א-בינאריות.ים תיארו תחושה של "שקיפות" בפני אחרים (Conlin, 2019; Taylor, 2018). אחד המחקרים מצא כי נוער א-בינארי דיווח על רמות הערכה עצמית נמוכות יותר בהשוואה לגברים טרנסג'נדרים ולנשים טרנסג'נדריות צעירות.ים (Thorne, Witcomb et al., 2019). למרות שאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבים מדווחים על חוויות של אפליה, קורבנות ודחייה בין אישית (James, 2016) כולל בריונות בקרב דגימות של נוער (Human Rights Campaign, 2018; Witcomb et al., 2019). שכיחות החוויות האלה עשויות להשתנות בין קבוצות ונראה כי היא מושפעת מהצטלבויות של מאפיינים אחרים. למשל, מחקר מאת ניוקום (2020) מצא כי נשים טרנסג'נדריות ונוער א-בינארי שהוגדר כזכר בלידה חוו שיעורים גבוהים יותר של קורבנות מאשר גברים טרנסג'נדרים ונוער א-בינארי שהוגדר כנקבה בלידה, כאשר נוער א-בינארי שהוגדר כזכר בלידה דיווח על השיעורים הגבוהים ביותר של דחק טראומטי. מחקר אחר, מאת פוקיז (2021) מצא כי גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות חוו אפליה בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים א-בינאריות.ים. בנוסף, סביר כי המורכבות ההצטלבותית תורמת לשונות בממצאי מחקרים המשווים בין הבריאות הפיזית והנפשית של אנשים א-בינאריות.ים לבין גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות, לאור העובדה כי חלק מהמחקרים מדווחים על יותר חששות הקשורים לבריאות פיזית ונפשית בקרב אנשים א-בינאריות.ים, חלק מדווחים על פחות חששות וחלק מדווחים כי לא קיים הבדל בין הקבוצות (Scandurra, 2019). לאור העובדה כי נרטיבים של זהות א-בינארית עשויים להיות פחות נפוצים מאשר נרטיבים של זהות בינארית, יתכן שקיימים פחות משאבים זמינים לאנשים א-בינאריות.ים על מנת לחקור ולנסח את החוויה העצמית המגדרית שלהם. לדוגמה, דבר זה עשוי לכלול גישה למרחבים קהילתיים ולקשרים בין אישיים שבהם ניתן לחקור זהות א-בינארית או להיחשף לשפה ולרעיונות שמאפשרים מחשבה ניואנסית יותר על חוויות א-בינאריות (Bradford et al., 2018; Fiani & Han, 2019; Galupo et al., 2019). הנחיות קליניות נמצאות כרגע בפיתוח על מנת לסייע לנותני שירותים להתאים טיפולים להתאמה מגדרית כך שיספקו מענה לחוויות הייחודיות של אנשים א-בינאריות.ים (Matsuno, 2019; Rider, Vencill et al., 2019). התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית עבור אנשים א-בינאריות.ים בהקשרים שבהם לא קיים תקדים מבוסס להתערבות רפואית מסוימת, חשוב לספק למטופל.ת סקירה כללית של המידע הזמין לפני שקילת ההתערבות, כולל הכרה במגבלות האפשריות של הידע בתחום. חשוב באותה מידה לנהל ולתעד דיון מקיף לגבי השינויים הפיזיים הדרושים ולגבי המגבלות האפשריות בהשגת שינויים אלה, כולל העובדה כי יתכן שהתערבות נתונה כלשהי תעזור או לא תעזור ליכולת של המטופל.ת לבטא את המגדר שלה. בנושא טיפול באסטרוגן לאנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים, חשוב לציין כי לא ניתן להימנע מהאפשרות של צמיחת שדיים (Seal, 2017). למרות שמידת הצמיחה משתנה מאוד מאדם לאדם, יש להבהיר זאת במקרים שבהם אדם א-בינארי.ת מעוניינת בשינויים האחרים המקושרים עם טיפול באסטרוגן (כמו למשל ריכוך העור והפחתה בצמיחת שיער הפנים), אך אינה מעוניינת בצמיחת שדיים או שיש לה רגשות מנוגדים בנושא. בדומה לכך, עבור אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כנקבות, שברצונן לקבל טיפול בטסטוסטרון כדי להביא לשינויים מסוימים אך לא אחרים, יש להכיר בעובדה כי אם יש צורך בצמיחת שיער פנים, לא ניתן להימנע מגדילה של איברי המין (Seal, 2017). במסגרת הזמן לנטילת טסטוסטרון, סביר גם ששינויים אלה ילוו בירידה בלתי הפיכה של גובה הקול, אם כי מידת הירידה הינה ייחודית לכל אדם (Vincent, 2019; Ziegler et al., 2018). עוד אתגר דומה הינו ירידה בגובה הקול ללא התפתחות של שיער גוף. עבור חלק מהאנשים הא-בינאריות.ים, הסרת שיער היא חלק חשוב מאוד של ההתאמה המגדרית (Cocchetti, Ristori, Romani et al., 2020). אם הופסק הטיפול ההורמונלי ובלוטות המין אינן מוסרות, שינויים פיזיים רבים יחזרו למצב שבו היו טרם הטיפול ההורמונלי, מפני שההורמונים המיוצרים על ידי בלוטות המין יחזרו להשפיע על הגוף. דבר זה כולל חזרה של הווסת וחזרה להתפתחות שיער הגוף הקודמת אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בנקבות בלידה, והפסקת ההפחתה בשריריות הגוף וההפרעות בזקפה אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה. שינויים אחרים הם קבועים, כמו למשל התקרחות "גברית", גדילת איברי המין וצמיחת שיער הפנים אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כנקבות בלידה, או התפתחות השדיים אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה (Hembree et al., 2017). על מנת להפוך את שינויים אלה, יהיה צורך בהתערבויות נוספות, כמו למשל הסרת שיער במחט חשמלית או הסרת שדיים. שינויים אלה לעיתים מתוארים כ"הפיכים באופן חלקי" (Coleman et al., 2012). היות ולא קיים תיעוד להשלכות של שימוש בטיפול הורמונלי במינון נמוך בקרב אוכלוסיות מטופלים.ות זו, חשוב לשקול לבצע מעקב אחר הסיכון ללב ולכלי הדם, ולבריאות העצם, במקרה של טיפול הורמונלי במינון נמוך. למידע מפורט יותר, ר' פרק 12 – טיפול הורמונלי. אם אין צורך בהשפעות של טסטוסטרון או של אסטרוגן, ניתן לעצור את ייצור האסטרוגן ו/או הטסטוסטרון. יש לדון בהשלכות של טיפול זה ביחס לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ירידה במינרליזציה של העצם וסיכון לדיכאון, וכן יש לנקוט באמצעים למזעור הסיכון (Brett et al., 2007; Vale et al., 2010; Wassersug & Johnson, 2007). למידע נוסף ר' גם פרק 9 – סריסים, ופרק 12 – טיפול הורמונלי. חקירה של שינוי מגדרי רפואי ו/או חברתי, ללא קשר אחד לשני, ואפשרויות לחקירה של הורמונים, ניתוחים או שניהם, ללא קשר אחד לשני, צריכות להיות זמינות לכולן.ם, בין אם מדובר בגבר טרנסג'נדר, באישה טרנסג'נדרית או באדם א-בינארי.ת. כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. המלצותינו 8.1 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק לאנשים א-בינאריות.ים הערכות וטיפולים אישיים המאששים את חוויית המגדר שלהם. 8.2 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית (טיפול הורמונלי או ניתוחים) עבור אנשים א-בינאריות.ים גם בהיעדר "שינוי מגדר חברתי". 8.3 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית גם בהיעדר טיפול הורמונלי, אלא אם הטיפול ההורמונלי נחוץ על מנת להגיע לתוצאה הכירורגית הרצויה. 8.4 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע לאנשים א-בינאריות.ים לגבי ההשפעות של טיפול הורמונלי/ניתוחים על הפוריות בעתיד ולדון באפשרות של שימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי או ביצוע ניתוחים. המלצה 8.1 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק לאנשים א-בינאריות.ים הערכות וטיפולים אישיים המאששים את חוויות המגדר שלהם. הערכה אישית מול אדם א-בינארי.ת מתחילה בהבנה של חוויית המגדר שלו וכיצד חוויה זו משפיעה על המטרות שלו עבור הטיפול המבוקש. פעמים רבות, הצורה שבה אנשים חושבים על החוויות המגדריות שלהם משתנה בין קבוצות ובין תרבויות, והיא עשויה לכלול חוויות שמקושרות עם היבטים הצטלבותיים אחרים של זהות (למשל, גיל, מיניות, גזע, מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, נכות) (Kuper et al., 2014; Subramanian et al., 2016). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להימנע מלהניח מראש הנחות לגבי זהות המגדר של מטופלים.ות, הביטוי המגדרי שלהם או הצורך שלהם בטיפול. עליהם לזכור כי חוויית המגדר הא-בינארית של המטופל.ת עשויה להיות רלוונטית או בלתי רלוונטית להערכה ולמטרות הקשורות לטיפול. המידה שבה המגדר של המטופל.ת רלוונטי למטרות הטיפול מהווה מרכיב המנחה את רמת הפירוט של חקירת המגדר שלו. לדוגמה, במקרים שבהם המטופל.ת ניגש לטיפול בשל חשש כלשהו שאינו קשור למגדר, מספיק רק להבין מהו השם הנכון ולשון הפנייה הנכונה (Knutson et al., 2019). בעת התייחסות לחשש הקשור לטיפול הורמונלי או כירורגי עכשווי או בעבר, יתכן שיהיה צורך בפרטים נוספים, אפילו אם החשש אינו קשור למגדר באופן ספציפי. על מנת להפגין כשירות תרבותית, על סביבות קליניות להיות מקבלות, לשקף מגוון מגדרי ולאשש את חוויות המגדר של אנשים א-בינאריות.ים. כאשר מוודאים שהמידע על המרפאה ועל נותני השירות (למשל, אתר האינטרנט) מכליל זהויות וחוויות א-בינאריות, כמו גם הטפסים וחומרי המידע האחרים, דבר זה מעביר מסר של קבלה של אנשים א-בינאריות.ים והכרה בהם (Hagen & Galupo, 2014). שימוש בשדות טקסט למילוי חופשי של זהות מגדר ולשון פנייה מעביר מסר מכליל יותר מאשר שימוש ברשימת אפשרויות לבחירה. דוגמאות נוספות של כשירות תרבותית בנושא טרנסג'נדריות וגיוון מגדרי כוללות שמירה על הפרטיות בשולחן הקבלה, יצירת חלופות לרישום של שמות רשמיים במאגרי נתונים דיגיטליים (בהקשרים תרבותיים שבהם דבר זה נחוץ), התקנת שירותים לכל המגדרים ויצירת חלופות לקריאת שמות רשמיים בחדר ההמתנה (Burgwal et al., 2021). בסביבות טיפוליות, חשוב לשאול העדפות לגבי שמות, לשון פנייה ומונחים מגדריים אחרים, ולהשתמש בהם הן בתחילת הטיפול והן על בסיס קבוע, מפני שהם משתנים לאורך זמן ובנסיבות שונות. מומלץ לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לאמץ גישה המתמקדת בחוזקות ובחוסן. לאחרונה הולכות ועולות ביקורות לגבי ההתמקדות המוגזמת של אנשי מקצוע בתחום הבריאות במצוקה מגדרית, מפני שחשוב גם לקחת בחשבון חוויות של שיפור בנוחות, בשמחה ובהגשמה העצמית שעשויות לבוא בעקבות אישוש עצמי וגישה לטיפול (Ashley, 2019a; Benestad, 2010). בנוסף לשימוש באבחנות במקרים שבהם דבר זה נדרש כדי לקבל גישה לטיפול, מומלץ לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לחקור את הטווח הרחב יותר של חוויות מגדריות ביחד עם המטופל.ת, ואת השאלה כיצד הן משתלבות עם האפשרויות לטיפול (Motmans et al., 2019). עבור כל האנשים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית, חשוב לקחת בחשבון גורמי חוסן, כמו למשל מערכות יחסים תומכות, השתתפות בקהילות הכוללות אנשים דומים, וגאווה בזהות, מפני שגורמים אלה מקושרים לטווח תוצאות חיובי בתחום הבריאות (Bowling et al., 2019; Budge, 2015; Johns et al., 2018). חשוב לשמור על מודעות למגבלות הקיימות בכלים שנותני שירות השתמשו בהם בעבר על מנת להעריך את חוויית הדיספוריה של טרנסג'נדרים.ות, מפני שמגבלות אלה עשויות להיות בולטות במיוחד עבור אנשים א-בינאריות.ים רבים. בין היתר, רוב המדדים המגדריים מניחים שהמטופלות.ים חווים את המגדר שלהם באופן בינארי (למשל, סולם זיכרון הזהות המגדרית, סולם אוטרכט לדיספוריה מגדרית). למרות שפותחו מספר מדדים חדשים בניסיון לתאר את חוויותיהם של אנשים א-בינאריות.ים בצורה טובה יותר (McGuire et al., 2018; McGuire et al., 2020), סביר כי דיון פתוח יספק הבנה מעמיקה ומדויקת יותר של חוויית הדיספוריה הייחודית של כל מטופל.ת ושל צרכי הטיפול שלו בקשר לנושא זה. בדומה לכך, למרות שגרסאות חדשות יותר של הקטגוריות האבחוניות (כלומר, "דיספוריה מגדרית" ב-DSM-5 ו"חוסר התאמה מגדרי" ב-ICD-11) נועדו להכליל אנשים עם חוויות מגדר א-בינאריות, יתכן שקטגוריות אלה לא מתארות בצורה מספקת את המגוון המלא ואת טווח החוויות של מצוקה מגדרית הייחודיות לאנשים א-בינאריות.ים. בנוסף למצוקה המקושרת להיבטים של הגוף הפיזי וההבעה המגדרית (כולל תכונות קיימות או חסרות), עלולה לעלות מצוקה כתוצאה מחוויית המגדר העצמית, תפיסת המגדר על ידי אחרים במצבים חברתיים וחוויות של לחץ מיעוטים ביחס למגדר (Winters & Ehrbar, 2010). החוויות של אנשים א-בינאריות.ים בכל אחד מתחומים אלה עשויות להיות דומות לחוויות של גברים או נשים טרנסג'נדרים.ות או שונות מהן. התמקדות באדם, במסגרת טיפול מאשש, כוללת דיון ספציפי לגבי הצורה שבה התערבויות שונות עשויות לשנות או לא לשנות את נוחות המטופלים.ות ביחס לחוויות המגדר שלהם, ולגבי הצורה שבה אחרים תופסים את המגדר של המטופל.ת. אנשים א-בינאריות.ים עלולים להיתקל בקשיים ליישב בין הזהויות האישיות שלהם לבין המגבלות של הטיפולים הרפואיים הזמינים, וכן עלולים להיתקל בבלבול ובאי סובלנות מהחברה לגבי ההופעה המגדרית שלהם (Taylor et al., 2019). מחקרים חדשים מציעים כי צרכי הטיפול הרפואי של אנשים א-בינאריות.ים הם מגוונים במיוחד, כאשר חלקם מדווחים על צרכי טיפול שבדרך כלל מקושרים עם מסלולי שינוי מגדרי שבעבר שויכו לגברים ולנשים טרנסג'נדריות.ים, בעוד שחלק מדווחים על גישות אלטרנטיביות (למשל, טיפול הורמונלי במינון נמוך, ניתוחים ללא טיפול הורמונלי), חלק מדווחים על חוסר רצון בטיפולים רפואיים וחלק מדווחים על תחושת אי ודאות לגבי צרכיהם (Burgwal & Motmans, 2021; James et al., 2016). חשוב מאוד לחשוב על ההערכה כתהליך מתמשך, לאור העובדה כי החוויות המגדריות והצרכים הקשורים אליהן עשויים להשתנות לאורך החיים. לאור ההתפתחות המתמשכת של אפשרויות הטיפול והידע על השפעות הטיפול, בייחוד אצל אנשים א-בינאריות.ים, נותני שירות מיטיבים עם המטופלות.ים כאשר הם מתעדכנים בידע חדש באופן קבוע ומעדכנים את המטופלים.ות בידע זה. המלצה 8.2 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית (טיפול הורמונלי או ניתוחים) עבור אנשים א-בינאריות.ים גם בהיעדר "שינוי מגדר חברתי". הדרישות שהתקיימו בעבר על מנת לגשת לטיפול הורמונלי ולניתוחים, כמו למשל "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית", כבר אינם משקפים את נסיון החיים של אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית רבות (Coleman et al., 2012). לאור העובדה כי תפישת הבינאריה המגדרית שולטת ברוב תרבויות המערב העכשוויות, בדרך כלל, וברוב ההקשרים, אנשים נוטים למגדר אחרים כגבר או כאישה (Butler, 1993). לכן רמת הניראות וההבנה של חוויות גופניות ושל ביטוי א-בינארי הינה מוגבלת. זאת עקב העובדה שסימני מגדר תמיד מובנים בהתייחס לבינאריה המגדרית (Butler, 1993). נכון לעכשיו, אנשים א-בינאריות.ים עלולות לחוות קושי לקבל הכרה במגדר שלהן באמצעות סימנים חזותיים המקושרים עם ההבעה המגדרית שלהן (למשל, בגדים, שיער). עם זאת, ניתן להביע אנדרוגיניות או שונות מגדרית באמצעות ערבוב או שילוב של סימנים תרבותיים שבאופן מסורתי יש להן משמעויות גבריות או נשיות. מפני שלא קיימת "קטגוריה א-בינארית" מוכרת ברוב ההקשרים התרבותיים העכשוויים בתרבות המערב ובצפון הגלובלי, ניראות א-בינארית בדרך כלל דורשת גילוי מפורש של זהות המגדר לאחרים או שימוש בסימנים שניתן לפרש כשונים מגדרים (אך לא בהכרח כא-בינאריים). לאור סיבות אלה, ההבניה של גישה לטיפול רפואי בהקשר של מי שעברה "שינוי מגדר חברתי", שבמסגרתו היא מנהלת "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית", אינה עולה בקנה אחד עם הצורה שבה אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבות מבינות את עצמן ואת תהליך השינוי המגדרי האישי שלהן. עבור חלק מהאנשים, "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית" אינם כוללים שינוי של השם, של לשון הפניה או של ההבעה המגדרית, גם במקרים שבהם דרושה התערבות רפואית. גם אם אנשים מסוימות מסוגלות לחיות בדרכים שמתיישבות עם זהות המגדר שלהן, יכול להיות קשה למתבונן חיצוני לזהות זאת מבלי לשאול אותן ישירות כיצד הן מבינות את חוויותיהן בתחום זה. ציפיה ל"שינוי מגדר חברתי" עלולה להוות מחסום בעת שקילת השאלה האם אדם כלשהי מתאימה לטיפול להתאמה מגדרית, כמו למשל הורמונים וניתוחים. בנוסף, ציפיות נוקשות לגבי הניראות של "שינוי תפקיד מגדר חברתי" עלולות להוות מחסום בפני טיפול עבור אנשים א-בינאריות.ים. אין כל דרישה הגיונית לפיה ניתן להתחיל בהתערבויות רפואיות להתאמה מגדרית רק לאחר שהאדם משנה את שמה הרשום, את סעיף המגדר במסמכי הזהות, או לובשת פריטי לבוש מסוימים ונמנעת מלבישת פרטי לבוש אחרים. אנשים א-בינאריות.ים עלולות להתקשות בקבלת הכרה במגדר שלהן במסמכים רשמיים, דבר שעלול להשפיע לרעה על בריאות הנפש ועל רווחתן (Goetz & Arcomano, 2021). ניתן לסייע לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית באמצעות תמיכה ספציפית בקבלת הכרה רשמית (ובשמירה על הכרה זו) בסימון המגדר המועדף. הדרישה שעל פיה, כדי לגשת לטיפול רפואי, על המטופל.ת לחשוף את זהותה בכל מעגלי חייה (משפחה, עבודה, לימודים וכו'), לא תמיד עולה בקנה אחד עם מטרותיה של המטופל.ת, ועלולה אף לסכן אותה במקרה שהסביבה הרלוונטית אינה בטוחה. המלצה 8.3 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית גם בהיעדר טיפול הורמונלי אלא אם הטיפול ההורמונלי נחוץ על מנת להגיע לתוצאה הכירורגית הרצויה. המסלול שבמסגרתו יש ליטול "הורמונים לפני ניתוחים" הינו אפשרות במסגרת היקף רחב של התערבויות כירורגיות. חלק מהאנשים הא-בינארים.ות מבקשים לקבל טיפולים כירורגיים להתאמה מגדרית על מנת להקל על תחושת חוסר התאמה מגדרי ולהעלות את שביעות הרצון מהגוף (Beek et al., 2015; Burgwal & Motmans, 2021; Jones et al., 2019; Koehler et al., 2018), אך אינם מעוניינים בטיפול הורמונלי או שאין ביכולתם לקבל טיפול הורמונלי עקב סיבות רפואיות אחרות (Nieder, Eyssel et al., 2020). בהתאם לכך, לא ידוע איזה חלק מתוך האוכלוסיה הא-בינארית מעוניין באפשרויות אלה. יתכן כי ניתוח הסרת שדיים מקושר באופן ספציפי עם אנשים א-בינאריות.ים (בניגוד לגברים טרנסג'נדרים המעוניינים בו או לנשים סיסג'נדריות המבצעות אותו) שהוגדרו כנקבות בלידה אך שלא נטלו טסטוסטרון – הגם שטסטוסטרון אינו מהווה דרישה לניתוח זה – ויתכן כי חלק מהאנשים הא-בינארים.ות שהוגדרו כנקבות בלידה יזדקקו לניתוח להקטנת חזה (McTernan et al., 2020). ניתוח מטודיופלסטי הוא דוגמה לניתוח הדורש טיפול הורמונלי לכל הפחות לתקופה מסוימת, משום שהוא מגדיל את הדגדגן שכבר גדל בעקבות הטיפול בטסטוסטרון. לפרטים נוספים על השאלה האם טיפול הורמונלי הכרחי לניתוחים שונים, ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח. הליכים המתייחסים למערכת הרביה הפנימית כוללים הסרת רחם, הסרת טפולות בשני הצדדים או בצד אחד, וניתוח להסרת הנרתיק. טיפול הורמונלי אינו נחוץ לכל ההליכים האלה, אך מומלץ לקבל טיפול החלפת הורמונים (באמצעות אסטרוגן, טסטוסטרון או שניהם) במקרים של הסרה מוחלטת של בלוטות המין, על מנת למנוע השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת השריר-שלד (Hembree et al., 2017; Seal, 2017). עבור ניתוח פאלופלסטי, למרות שלא קיימת דרישה כירורגית של ממש לתקופה מינימלית של טיפול בטסטוסטרון, גברור (או היעדר גברור) של הדגדגן ושל השפתיים הפנימיות עשוי להשפיע על הטכניקה הכירורגית ועל האפשרויות בניתוח. למידע נוסף, ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח. יש לעדכן מטופלות.ים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים כי תחילת טיפול באסטרוגן לאחר הניתוח, ללא עבר של טיפול באסטרוגן קודם לכן, עשוי להשפיע (אולי לשלילה) על תוצאות הניתוח (Kanhai, Hage, Asscheman et al., 1999; Kanhai, Hage, Karim et al., 1999). לא חובה לתת טיפול באסטרוגן לאנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה המבקשות.ים ניתוח להסרת שני האשכים על מנת לקבל תוצאה טובה יותר (Hembree et al., 2017). בהקשרים אלה, עדיף ליידע את המטופלים.ות על הסיכונים והיתרונות של טיפול להחלפת הורמונים (אסטרוגנים, טסטוסטרון או שניהם) בכל הנוגע למניעת השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת השריר-שלד, וכן בנוגע לאפשרויות טיפול חלופיות, כמו למשל תוספי תזונה של סידן וויטמין D למניעת אוסטאופורוזיס (Hembree et al., 2017; Seal, 2017; Weaver et al., 2016). למידע נוסף על אנשים שבוחרים לא לקבל טיפול להחלפת הורמונים, ר' גם פרק 9 – סריסים. במקרה של ניתוחים וגינופלסטיים, יש ליידע את המטופלים.ות כי הימנעות מטיפול חוסם טסטוסטרון עשוי לגרום לצמיחת שיער בנרתיק לאחר הניתוח, במקרים שבהם נעשה שימוש בשתלי עור ובקפלי עור המצמיחים שיער (Giltay & Gooren, 2000). אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה עשויים.ות גם לבקש ניתוח וגינופלסטי תוך שימור הפין, ניתוח וגינופלסטי תוך שימור האשכים והליכים המביאים למצב שבו לא קיימים מאפייני מין ראשוניים חיצוניים (כלומר, הסרת הפין, הסרת שק האשכים, הסרת האשכים וכו'). מומלץ שהמנתח והמטופל.ת המבקש את הטיפול ינהלו דיון על מנת להבין את המטרות והציפיות של המטופל.ת, וכן את היתרונות והמגבלות של ההליך המתוכנן (או המבוקש), וזאת על מנת לקבל החלטות על בסיס אישי וכדי לשתף פעולה עם נותני שירותי בריאות אחרים המעורבים בתהליך (ככל שישנם). המלצה 8.4 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע לאנשים א-בינאריות.ים לגבי ההשפעות של טיפול הורמונלי/ניתוחים על הפוריות בעתיד ולדון באפשרות של שימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי או ביצוע ניתוחים. יש להעניק מידע והכוונה לכל האנשים הא-בינאריות.ים המבקשות טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בנודע לאפשרויות פוריות (Hembree et al., 2017; De Roo et al., 2016; Defreyne, Elaut et al., 2020; Defreyne, van Schuvlenbergh et al., 2020; Nahata et al., 2017; Quinn et al., 2021). חשוב לדון בהשפעה האפשרית של טיפול הורמונלי על הפוריות טרם תחילת הטיפול. על הדיון לכלול אפשרויות לשימור פוריות, המידה שבה יכולת הפוריות עשויה לחזור או שלא לחזור לאחר הפסקת טיפול הורמונלי, והעובדה שטיפול הורמונלי אינו מהווה טיפול למניעת הריון בפני עצמו. למידע נוסף, ר' פרק 16 – טיפול הורמונלי. מחקרים שפורסמו לאחרונה מציעים כי פחות סביר שאנשים א-בינאריות.ים ייגשו לטיפול ויביעו את צרכיהם לגבי התערבויות פוטנציאליות (Beek et al., 2015; Taylor et al., 2019). לאור זאת, מובן כי יש להציע לאנשים מכל זהות מגדרית מגוונת מידע לגבי האפשרויות והטכניקות העכשוויות לשימור פוריות, רצוי טרם תחילת הטיפול ההורמונלי, מפני שחשיפה להורמונים עשויה להשפיע על איכות הזרע או הביציות (Hamada et al., 2015; Payer et al., 1979). עם זאת, דבר זה לא צריך למנוע תשאול וחיפוש של מידע נוסף בזמן אחר, וזאת לאור הראיות שאנשים הנוטלות.ים אסטרוגן וטסטוסטרון עדיין מסוגלות לפוריות (Light et al., 2014). כאשר אדם א-בינארי.ת או מגוונת מגדרית אינה מעוניינת או שאין לה צורך בשימור פוריות או בייעוץ בנושא, אין להשתמש בעובדה זו כבסיס לדחיית הגישה לטיפול הורמונלי. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפול נפשי המלצות טיפול רפואי סקירת ספרות טיפול מאשש מגדר הנחיות טיפול זהות מגדרית א-בינאריים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המאמר מציג ביקורת חריפה על המסקנות וההמלצות של "דו"ח קאס" (סקירה עצמאית של משרד הבריאות בבריטניה). המאמר טוען כי הדו"ח, בגלל גישתו הזהירה והמגבילה, אינו יכול לשמש מדריך קליני אמין. המבקרים מדגישים את הקונפליקט המהותי בין המלצות דו"ח קאס לבין מודל הטיפול המאשש-מגדר הנהוג באוסטרליה, וטוענים כי המטרה הרפואית העליונה היא תמיכה ברווחתו ואיכות חייו המיטבית של המטופל, תוך כיבוד זהותו. דו"ח קאס אינו מנחה טיפול עבור צעירים טרנסג'נדרים סיכומים Moore et al. 2025 מאת: דו"ח CASS טיפול חוקר מגדר תנועות שנאה הנחיות טיפול ביקורת על מחקר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Moore, K. H., Wynne, K., & Goldhaber, D. T. (2025). Cass Review does not guide care for trans young people. The Medical Journal of Australia, 223(7), 331. DOI: 10.5694/mja270035 תקציר: המאמר מציג ביקורת חריפה על המסקנות וההמלצות של " דו"ח קאס " (Cass Report, סקירה עצמאית של משרד הבריאות בבריטניה). המאמר טוען כי הדו"ח, בגלל גישתו הזהירה והמגבילה, אינו יכול לשמש מדריך קליני אמין. המבקרים מדגישים את הקונפליקט המהותי בין המלצות דו"ח קאס לבין מודל הטיפול המאשש-מגדר הנהוג באוסטרליה, וטוענים כי המטרה הרפואית העליונה היא תמיכה ברווחתו ואיכות חייו המיטבית של המטופל, תוך כיבוד זהותו. מתודולוגיה: המאמר משתמש בשיטת המחקר הפרספקטיבית ועושה שימוש במספר שיטות לניתוח המידע: בחינה מעמיקה של דו"ח קאס: סקירת ההמלצות המרכזיות בדו"ח (בנוגע לטיפול רפואי ופסיכולוגי) כדי להבין את עמדתו לעומק. בדיקת הראיות המדעיות: התייחסות לראיות הקליניות הקיימות (בעיקר מחקרים תצפיתיים) שתומכות בטיפול מאשש-מגדר (GAMT), והצבתן מול דרישת הדו"ח לראיות מחמירות יותר (כמו ניסויים קליניים). השוואה בין גישות טיפול: הצגת הגישה האוסטרלית המקובלת ("מודל הטיפול המאשש-מגדר") והשוואתה לגישה הזהירה של דו"ח קאס, תוך הדגשת ההבדלים בעקרונות האתיים (אוטונומיה וקבלה). תוצאות: הממצאים העיקריים במאמר ביחס לדו"ח קאס: המחברים טוענים כי דרישת הדו"ח לטפל ב חוסמי גיל ההתבגרות ובטיפול הורמונלי רק במסגרת מחקר קליני היא בעצם דרך לחסום טיפול שמועיל בטווח הקצר והבינוני, בגלל חשש מחוסר ודאות לטווח הארוך מאוד. הדו"ח המליץ להרחיב את ה טיפולים הפסיכולוגיים , למרות שהוא עצמו מצא מעט מאוד ראיות לכך שהם עוזרים ישירות להתמודד עם דיספוריה מגדרית , וזה סותר את העיקרון של רפואה מבוססת-ראיות. הדו"ח התייחס לתהליך מעבר מגדרי חברתי (כמו בחירת שם וכינויים) כאל "התערבות בעייתית", ובכך התעלם מעדויות קיימות שמראות כי מעבר מגדרי חברתי מוביל לשיפור משמעותי במצב הנפשי של צעירים. מסקנות ודיון: המאמר מסכם ואומר שעקרונות הליבה של הרפואה מחייבים אותנו להתמקד ברצונות המטופל, בזכות שלו לקבל החלטות ( אוטונומיה ) ובשיפור איכות חייו, במקום להתמקד בחששות רגולטוריים או שיקולים פוליטיים. לכן, המחברים טוענים כי דו"ח קאס לא רלוונטי לאופן שבו הרופאים באוסטרליה צריכים לטפל בצעירים טרנסג'נדרים. המאמר קורא לרופאים באוסטרליה להמשיך ולעבוד לפי מודל הטיפול המאשש-מגדר. כמו כן, ישנה המלצה שכל מחקר עתידי בנושא יתבצע בשיתוף פעולה מלא וישיר עם הקהילה הטרנסג'נדרית, כדי לוודא שהמחקרים אכן עונים על הצרכים האמיתיים שלהם. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח CASS טיפול חוקר מגדר תנועות שנאה הנחיות טיפול ביקורת על מחקר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) לכל המאמרים הצג עוד נושאים

גיל מעבר מגדרי תוצאות חיפוש לפי הנושא: גיל מעבר מגדרי Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק את הקשר בין בריאות נפשית לבין טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בקרב נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי. נמצא כי טיפול זה מקושר לשיעור נמוך יותר של דיכאון ואובדנות. הקשר בין טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לבין דיכאון, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים בקרב נוער טרנסג׳נדרי וא-בינארי תקצירים Green et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי אובדנות מצוקה א-בינאריים דכאון טיפול רפואי בריאות נפש טיפול הורמונלי מעבר מגדרי רפואי טיפול מאשש מגדר גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Green, A. E., DeChants, J. P., Price, M. N., & Davis, C. K. (2022). Association of gender-affirming hormone therapy with depression, thoughts of suicide, and attempted suicide among transgender and nonbinary youth. Journal of adolescent health, 70(4): 643-649.‏ מדגם: 11,914 בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינאריים בטווח הגילאים 24-13, שענו על סקר לנוער להטב"קי בשנת 2020. ממצאים עיקריים: חצי מהמשתתפים ציינו כי אינם מקבלים טיפול הורמונלי, אך מעוניינים בטיפול זה. 36% לא הביעו עניין בטיפול הורמונלי. 14% ציינו כי הם מקבלים טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. מבין המקבלים את טיפול זה, 80% ציינו כי הם עושים זאת בתמיכת ההורים. בשנה האחרונה, בהשוואה למשתתפים שהצהירו כי ברצונם לקבל טיפול הורמונלי אך אינם מקבלים אותו, משתתפים שנטלו טיפול הורמונלי: חוו שיעורים נמוכים יותר של דיכאון (61% לעומת 75%); חוו שיעורים נמוכים יותר של אובדנות (44% לעומת 57%); וחוו שיעורים נמוכים יותר של ניסיונות אובדניים (15% לעומת 23%). רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי אובדנות מצוקה א-בינאריים דכאון טיפול רפואי בריאות נפש טיפול הורמונלי מעבר מגדרי רפואי טיפול מאשש מגדר גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

נגישות הצהרת נגישות שלום רב וברוכים הבאים לאתר מעין - מידע מבוסס מחקר על ילדים ונוער מגווני מגדר. אתר אינטרנט זה הינו נגיש ומאפשר לאנשים עם מוגבלות ולאנשים מבוגרים לגלוש באותה רמה של יעילות ככל הגולשים. אנו מאמינים ופועלים למען שוויון הזדמנויות במרחב האינטרנטי לבעלי לקויות מגוונות ואנשים הנעזרים בטכנולוגיה מסייעת לשימוש במחשב. האתר עומד בדרישות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג 2013. התאמות הנגישות בוצעו עפ"י המלצות התקן הישראלי (ת"י 5568) לנגישות תכנים באינטרנט ברמת AA ומסמך WCAG2.0 הבינלאומי. האתר מספק מבנה סמנטי עבור טכנולוגיות מסייעות ותמיכה בדפוס השימוש המקובל להפעלה עם מקלדת בעזרת מקשי החיצים, Enter ו- Esc ליציאה מתפריטים וחלונות. האתר שלנו מותאם לתצוגה בדפדפנים הנפוצים ולשימוש בטלפון הסלולרי. לשם קבלת חווית גלישה מיטבית עם תוכנת הקראת מסך, אנו ממליצים לשימוש בתוכנת NVDA העדכנית ביותר. בוצעו התאמות נגישות באתר המובייל של מעין ישראל בהתאם לתקן ישראלי 5568 ברמת הנגשה AA ובהתאם להנחיות מסמך WCAG 2.0 מאת גוף התקינה הבינלאומי W3C בהתאמתו לשימוש במכשירים ניידים. במקומות בהם לא נמצאה התייחסות בתקן האמור לעיל, בוצעה ההנגשה על פי תקן נגישות האינטרנט ("קריטריונים להצלחה") בהתאם לכלים המתאפשרים על ידי מערכת ההפעלה. למרות מאמצינו הרבים בביצוע התאמות נגישות באתר, ייתכנו עמודים בהם התאמת הנגישות אינה מיטבית. במידה שנתקלתם בבעיה בנושא נגישות, נשמח אם תדווחו לנו ואנו נדאג לתקנה בהקדם. ניתן לפנות לרכז הנגישות באמצעות כתובת המייל: digital@lgbt.org.il תאריך עדכון הצהרת הנגישות: 01.06.23

סקירה היסטורית של פרסומי הארגון שכללו התייחסות לאנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית, משנת 2011 ועד היום. בעתיד, הארגון מתכנן לפתח הנחיות גלובליות בנושא בריאות לאנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. עבודת והמלצות ארגון הבריאות העולמי לשיפור בריאותם של אנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית תקצירים Macdonald 2022 מאת: סקירת ספרות טיפול רפואי אתיקה הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Macdonald, V., Verster, A., Mello, M.B., Blondeel, K., Amin, A., Luhmann, N., Baggaley, R. and Doherty, M. (2022). The World Health Organization's work and recommendations for improving the health of trans and gender diverse people. Journal of the International AIDS Society, 25: e26004. https://doi.org/10.1002/jia2.26004 נקודות עיקריות: מטרתו של ארגון הבריאות העולמי היא להבטיח גישה אוניברסלית לשירותי בריאות. כדי להשיג את מטרה זו, יש להבטיח גישה עבור האנשים הפגיעים ביותר. הארגון מחויב לפיתוח של הנחיות מבוססות ראיות על מנת לקדם גישה אוניברסלית לשירותי בריאות עבור אנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. בשנת 2011, הארגון פיתח הנחיות למניעה ולטיפול ב-HIV ובמחלות מין בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ובקרב אנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. בשנת 2013, לאחר בקשה מקבוצה אזרחית, הארגון בחן לראשונה את הסטטיסטיקה וההעדפות של אנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. דבר זה הוביל לפיתוח "ההנחיות המאוחדות של ארגון הבריאות העולמי בנושא מניעה, אבחון וטיפול ב-HIV בקרב אוכלוסיות מפתח", שפורסמו בשנת 2014. הנחיות אלה כללו חומרים שהתייחסו לאנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. משרדי הארגון האזוריים פיתחו ו/או תמכו בפיתוח תוכניות בנושא בריאות טרנסג'נדרים ו-HIV ב- 2014 ו-2016. דו"ח של הארגון בנושא בריאות מינית, זכויות אדם והחוק, שפורסם ב-2015, כלל התייחסות להשפעות המזיקות של חוקים מפלים על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. בשנת 2019 פורסמה המהדורה ה-11 של ה-ICD (סיווג המחלות הבינלאומי), שבה הוסרה האבחנה "טרנסקסואליות" כהפרעה נפשית והתנהגותית. ההנחיה הראשונה של WHO בנושא טיפול עצמי עודכנה בשנת 2021 וכללה שיקולים הנוגעים לטרנסג'נדרים ואנשים מגוונים מגדרית. בשנת 2022, ההנחיות המעודכנות לאוכלוסיות מפתח של הארגון כללו התייחסויות לטרנסג'נדרים ואנשים מגוונים מגדרית במספר נושאים. על מנת לספק את צרכי הבריאות של אנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית בצורה טובה יותר, יש צורך בהתייחסות רחבה יותר והתמקדות רבה יותר בנושאים חברתיים. הארגון מתכנן לפתח הנחיות גלובליות מבוססות ראיות בנושא בריאות לאנשים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור סקירת ספרות טיפול רפואי אתיקה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מעבר מגדרי רפואי תוצאות חיפוש לפי הנושא: מעבר מגדרי רפואי Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק את הקשר בין תמיכה הורית לבין מחשבות אובדניות בקרב נשים טרנסג'נדריות צעירות. נמצא כי תמיכה מצד האימהות מונעת מחשבות אובדניות. תמיכה אימהית מספקת הגנה ממחשבות אובדניות בקרב קבוצות עוקבה מגוונות של נשים טרנסג׳נדריות צעירות תקצירים Jin et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי רווחה תמיכה מוסדית בריאות נפש תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Jin, H., Restar, A., Goedel, W. C., et al. (2020). Maternal support is protective against suicidal ideation among a diverse cohort of young transgender women. LGBT health, 7(7): 349-357.‏ מדגם: 297 נשים טרנסג'נדריות בטווח הגילאים 29-16 בשתי ערים בארה"ב בין השנים 2012-2015. ממצאים עיקריים: בתחילת המחקר 18.9% מהמשתתפות דיווחו על מחשבות אובדניות. משתתפות שקיבלו תמיכה מאימהותיהן חוו סיכון מופחת למחשבות אובדניות בשיעור של 63% בהשוואה למי שלא קיבלו תמיכה כזו. לא נמצא קשר בין תמיכה מצד האבות לבין מניעת מחשבות אובדניות. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי רווחה תמיכה מוסדית בריאות נפש תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

החלטה רשמית של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה-APA) בנושא תמיכה בילדים ובני נוער מגוונים מגדרית ומינית בבתי ספר, כולל המלצות מעשיות בתחומים שונים. החלטת האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה בנושא תמיכה בילדים ובמתבגרים מגוונים מגדרית ומינית בבתי ספר ניירות עמדה והמלצות American Psychiatric Association 2020 מאת: המלצות תמיכה מוסדית גורמי חוסן הנחיות טיפול לחץ מיעוטים שירותים ציבוריים טיפול נפשי בריאות נפש אתיקה בריונות מודל טיפול בית ספר הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: APA. (2020). APA RESOLUTION on Supporting Sexual/Gender Diverse Children and Adolescents in Schools. Retrieved 20.5.23 from https://www.apa.org/about/policy/resolution-supporting-gender-diverse-children.pdf נקודות עיקריות: משיכה, רגשות והתנהגויות פיזיות, מיניות ורומנטיות ביחס לבני אותו המין הן וריאציות נורמליות וחיוביות של המיניות האנושית. גיוון בביטוי ובהופעה המגדריים, וזהויות מגדריות מגוונות מעבר לבינאריה המגדרית, הם וריאציות נורמליות וחיוביות של החוויה האנושית. מדיניות הארגון פועל לקידום אווירה בטוחה וחיובית בבתי ספר, ללא בריונות, אפליה והטרדה נגד ילדים ומתבגרים, ובמיוחד ילדים ומתבגרים מגוונים מגדרית ומינית. מומלץ לבתי ספר לפתח מדיניות המכבדת את זכות הפרטיות של תלמידים, של הורים ושל עמיתים בנושא נטייה מינית וזהות מגדר. על מדיניות זו לקבוע כי צוות בית הספר לא ישתף שום מידע לגבי נושאים אלה ללא הסכמה מדעת של האדם הרלוונטי. מומלץ לצוותי הנהלה ובריאות הנפש בבתי ספר לקדם שיתופי פעולה בין גופים שונים, כדי ליצור כללי מדיניות לתמיכה ישירה בבריאותם וברווחתם של ילדים ומתבגרים מגוונים מגדרית ומינית. מומלץ לרשויות החינוך המדינתיות לאסוף נתונים על נטייה מינית וזהות מגדרית, על מנת לקבל מידע על הגודל וההיקף של אוכלוסייה זו, ועל מנת לפתח מדיניות ציבורית והקצאות מימון יעילות. כחלק מהמאמצים לניטור וללמידה על התנהגויות סיכון בקרב מתבגרים, חשוב לכלול שאלות בנושא נטייה מינית וזהויות מגדר בסקרים פדרליים. מומלץ למשרד החינוך לאסוף נתונים על נטייה מינית וזהות מגדרית, כדי לזהות התערבויות יעילות התומכות בילדים ובמתבגרים מגוונים מגדרית ומינית בבתי הספר. תוכניות והתערבויות הארגון תומך במאמצים למימון מחקר בסיסי ויישומי, ובהערכות מדעיות של התערבויות ותוכניות שמטרתן לספק מענה לבעיות שבהן נתקלים ילדים ומתבגרים מגוונים מינית ומגדרית בבתי הספר. מומלץ לבתי ספר לפתח ולבדוק התערבויות שמקדמות הצלחה וחוסן לימודיים, שמפחיתות בריונות והטרדות ושמטפחות אווירה בטוחה ותומכת עבור תלמידים מגוונים מינית ומגדרית. מומלץ לבתי ספר לפתח ולבדוק התערבויות שמפחיתות את הסיכון למחלות מין, להריון, לפגיעה עצמית ולשימוש בסמים בקרב תלמידים מגוונים מינית ומגדרית. מומלץ לבתי ספר להתייחס לגיוון בקרב אוכלוסיית התלמידים המגוונים מגדרית ומינית בעת תכנון ויישום של תוכניות והתערבויות, כולל מיעוטים מיניים, גזעיים ואתניים וחוויות הגירה. הארגון תומך בהתערבויות מאששות אל מול ילדים ומתבגרים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית, שמעודדות חקירה וקבלה עצמית, ושנמנעות מניסיון לשנות את הזהות המגדרית והביטוי המגדרי לכיוון מסוים. הארגון תומך בהתערבויות ובתוכניות המכירות בתפקידם של ההורים והמשפחות בכל הנוגע למעורבות ולהשתייכות בבית הספר, וכן לתמיכה ברווחתם הנפשית של תלמידים מגוונים מגדרית ומינית. הכשרה וחינוך מומלץ לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שעובדים בבתי הספר לפעול לקידום לימוד והכשרות עבור צוותי בית הספר והתלמידים בנושא המגוון הרחב של זהויות מגדריות ונטייה מינית. הארגון יפעל למען לימוד, הכשרה ופיתוח מקצועי בנושא הצרכים של תלמידים מגוונים מינית ומגדרית, עבור אנשי מקצוע שונים. בנוסף, הארגון יפעל למען לימוד והכשרה על דרכי תמיכה בתלמידים מגוונים מינית ומגדרית, עבור כל התלמידים, ההורים וחברי הקהילה. מומלץ לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שעובדים בבתי ספר, ללמוד כיצד תפיסות בינאריות של מין ומגדר מגבילות את כל הילדים בדרך למימוש הפוטנציאל שלהם, ויוצרות תנאים שתורמים לבריונות ושמפריעים לתלמידים להתמקד ולהשקיע בלימודים. הארגון יתמוך בהכשרה ובפיתוח מקצועי עבור אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שעובדים בבתי ספר, כדי שיוכלו להבין את ההשפעות של טראומה ולחץ מיעוטים על תלמידים מגוונים מינית ומגדרית. בנוסף, הארגון יקדם השתלמויות על דרכים למניעת פגיעה עצמית, התאבדות, שימוש בסמים, דרות רחוב, הפרעות אכילה ועוד. שיטות עבודה הארגון יעבוד עם ארגונים מקצועיים וקהילתיים אחרים כדי לשפר את הבטיחות ואת הבריאות של ילדים ומתבגרים מגוונים מינית ומגדרית. במקרים שבהם כללי המדיניות של בית הספר או כללי המדיניות המקומיים עומדים בסתירה לטובתם של ילדים ומתבגרים מגוונים מינית ומגדרית, מומלץ לפסיכולוגים חינוכיים לפעול על פי עקרונות אתיים התומכים בבטיחות פיזית ופסיכולוגית. מומלץ לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שעובדים בבתי ספר, לפעול כבני ברית ולתמוך בילדים ובמתבגרים מגוונים מינית ומגדרית. דבר זה כולל הכללת זהות מגדר, מגדר ביטוי ונטייה מינית בכללי מדיניות של בתי ספר, במיוחד אלה המתייחסים למניעת בריונות, הטרדות ואפליה. על צוותים בבתי ספר לכבד את הזכות להגדרה עצמית באמצעות תמיכה בהחלטות של ילדים, של מתבגרים ושל המשפחות לגבי הזהות המגדרית או הביטוי המגדרי של התלמידים, כולל הבחירה אם לפנות לטיפול. הארגון ממליץ לצוותים לא לדרוש הוכחות לטיפולים רפואיים כתנאי מוקדם לתמיכה. מומלץ למנהלים ליצור אווירה בטוחה עבור תלמידים מגוונים מגדרית, טרנסג'נדרים ואינטרסקס, ולאפשר לכל התלמידים והצוותים לגשת למתקנים ולפעילויות בהפרדה מגדרית בהתאם לזהותם. בנוסף, יש להימנע מהפרדה מגדרית במדי בית הספר, במסיבות ובפעילויות אחרות, וכן לספק שירותים לא ממוגדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור המלצות תמיכה מוסדית גורמי חוסן הנחיות טיפול לחץ מיעוטים שירותים ציבוריים טיפול נפשי בריאות נפש אתיקה בריונות מודל טיפול בית ספר לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המאמר בדק את הקשר בין התזמון של שינוי המגדר החברתי לבין תוצאות בריאות הנפש בבגרות. נמצא קשר בין שינוי מגדר חברתי בילדות לבין סיכוי מופחת לשימוש בקנביס במהלך החיים. תזמון שינוי מגדר חברתי בקרב נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית, הטרדות במערכת החינוך, ותוצאות בריאות נפש בבגרות תקצירים Turban et al. 2021 מאת: מחקר אמפירי אובדנות מצוקה שימוש בחומרים ממכרים בריאות נפש בטחון בריונות סביבה תומכת בית ספר תמיכה מוסדית גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Turban, J. L., King, D., Li, J. J., & Keuroghlian, A. S. (2021). Timing of social transition for transgender and gender diverse youth, K-12 harassment, and adult mental health outcomes. Journal of Adolescent Health, 69(6), 991-998.‏ מדגם: 9,711 בוגרים טרנסג'נדרים שהבינו כי הם טרנסג'נדרים או מגוונים מגדרית בילדותם, במסגרת סקר בקרב 27,715 בוגרים טרנסג'נדרים. ממצאים עיקריים: 1.7% מבין המשתתפים דיווחו כי ביצעו שינוי מגדר חברתי בילדות (גילאים 3-9). 12.3% דיווחו כי ביצעו שינוי מגדר חברתי בגיל ההתבגרות (גילאים 10-17). 86% דיווחו כי ביצעו שינוי מגדר חברתי בבגרותם (גילאים 18+). נמצאה סבירות גבוהה יותר של חשיפה להטרדות על בסיס זהות מגדרית בקרב מי שדיווחו על שינוי מגדר חברתי בילדות, בהשוואה למי שדיווחו על שינוי מגדר חברתי בבגרותם. נמצא קשר בין שינוי מגדר חברתי בגיל ההתבגרות לבין תוצאות שליליות בתחום בריאות הנפש. עם זאת, כאשר הנתונים הותאמו על פי חוויות בני נוער של הטרדה במערכת החינוך, קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית. לאחר ההתאמה למשתנים שונים, נמצא קשר בין שינוי מגדר חברתי בילדות לבין סיכוי מופחת לשימוש בקנביס במהלך החיים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי אובדנות מצוקה שימוש בחומרים ממכרים בריאות נפש בטחון בריונות סביבה תומכת בית ספר תמיכה מוסדית גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מחקר אורך שבדק את שיעורי הגיוון המגדרי בקרב האוכלוסיה הכללית. נמצא כי פחות מ-1% מההורים דיווחו על גיוון מגדרי אצל ילדיהם, לעומת 4% מהילדים שדיווחו על גיוון מגדרי. בנוסף נמצא כי ילדים מגוונים מגדרית חווים שיעורים גבוהים יותר של חרדה ודיכאון מאשר ילדים סיסג'נדרים. גיוון מגדרי בקרב מתבגרים: גורמי מתאם סוציו-דמוגרפיים ותוצאות בריאות נפשית באוכלוסייה הכללית תקצירים Ghassabian et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי תמיכה משפחתית מחקר אורך דכאון חרדה בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Ghassabian, A., Suleri, A., Blok, E., Franch, B., Hillegers, M. H., & White, T. (2022). Adolescent gender diversity: sociodemographic correlates and mental health outcomes in the general population. Journal of child psychology and psychiatry, 63(11): 1415-1422.‏ מדגם: 5,727 ילדים שנולדו בהולנד בין 2002 ל-2006. הילדים והוריהם נתבקשו לענות על שאלות בנושא גיוון מגדרי כאשר הילדים היו בגיל 9-11 ובגיל 13-15. ממצאים עיקריים: פחות מ-1% מההורים דיווחו על גיוון מגדרי אצל ילד. לעומת זאת, 4% מהילדים דיווחו שהם מגוונים מגדרית. מכך ניתן להסיק כי הורים אינם תמיד מודעים לגיוון מגדרי אצל ילדיהם. נמצא כי מי שהוגדרו כנקבות בלידה נטו יותר לדווח על גיוון מגדרי מאשר מי שהוגדרו כזכרים בלידה. נמצא קשר בין חוויה של גיוון מגדרי לבין חרדה, דיכאון וקשיים נפשיים אחרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי תמיכה משפחתית מחקר אורך דכאון חרדה בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את נושאי בריאות הנפש המשפיעים על ילדים ומתבגרים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. נמצא כי בני נוער טרנסג'נדרים חווים שיעורים גבוהים יותר של מצוקה נפשית ושל בריונות בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. גורמים מקלים כללו שינוי מגדרי וכן תמיכה מצד המשפחה, בבית הספר ובקהילה. לחץ מגדרי, דומיין רגשי ותוצאות בריאות נפש בקרב ילדים ומתבגרים טרנסג׳נדרים ומגוונים מגדרית: סקירה שיטתית בעלת השלכות התפתחותיות וקליניות סיכומים Mezzalira et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי סביבה תומכת בית ספר קהילה תמיכה מוסדית גורמי חוסן סקירת ספרות אובדנות מצוקה שימוש בחומרים ממכרים דכאון תמיכה משפחתית תמיכה חברתית חרדה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של המאמר: Mezzalira, S., Scandurra, C., Mezza, F., et al. (2022). Gender Felt Pressure, Affective Domains, and Mental Health Outcomes among Transgender and Gender Diverse (TGD) Children and Adolescents: A Systematic Review with Developmental and Clinical Implications. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(1): 785.‏ תקציר: המאמר מציג סקירת ספרות רחבה ושיטתית אשר מתעמקת בקשרי הגומלין שבין זהות מגדרית , לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. המאמר מתבסס על הספרות והמאמרים הקיימים בכדי לספק הבנה מקיפה על האופן שבו ציפיות חברתיות, המתבטאות לעתים קרובות כלחץ מגדרי, משפיעות על הרווחה הרגשית והבריאות הנפשית של ילדים ונוער מגווני מגדר במהלך שנותיהם המעצבות. הסקירה מציגה ומזהה תחומים רגשיים שונים אשר כוללים הערכה עצמית, חרדה, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית, כתחומי מפתח המושפעים מלחצים אלו. זאת בהתבסס על מחקרים קודמים אשר חשפו כי ישנן נורמות וציפיות חברתיות לגבי התפקידים המגדרים והביטויים המגדריים המקובלים על ידי החברה. נורמות אלו עלולות, ופעמים רבות אכן גורמות להפעלת לחץ משמעותי על צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. התוצאה של לחצים אלו היא מצוקה רגשית עמוקה ואתגרים הקשורים בבריאות הנפש עמם נאלצים הילדים ובני הנוער להתמודד. ממצאי המחקר מדגישים מתאם חזק בין רמות גבוהות יותר של לחץ מגדרי לבין השלכות נפשיות שליליות בקרב צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. כך אנשים המתמודדים עם לחץ גדול יותר להתאים את עצמם לנורמות המגדר המסורתיות, נוטים לחוות רמות מוגברות יותר של חרדה , דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית. יתרה מכך, עוד עולה במחקר כי מעבר ללחץ להשתייך לקבוצת מגדר מסוימת, אפליה חברתית וסטיגמות כלפי צעירים.ות שאינם מתאימים ל״תבנית״ מחמירים את האתגרים הללו, ופוגעים עוד יותר ברווחתם הנפשית. מתוך הכרה בממצאים המעידים על ההשפעה המזיקה של לחץ מגדרי על צעירים מגווני מגדר, המחקר מדגיש את החשיבות של התייחסות לנושאים אלה בהקשרים קליניים והתפתחותיים כאחד. יצירת סביבות המאשרות את המגוון המגדרי, הטמעת מדיניות כוללנית במסגרות חינוך ובריאות, ומתן גישה לשירותי בריאות מאשררי מגדר - מזוהים כאסטרטגיות קריטיות לתמיכה בבריאות הנפשית וברווחתם של ילדים ובני נוער מגווני מגדר. יתר על כן, הסקירה מדגישה את הצורך בהתערבויות וב מנגנוני תמיכה מותאמים כדי לענות על הצרכים הייחודיים של צעירים אלו. צורך זה כולל מתן משאבים להתמודדות עם סטיגמה חברתית, מתן ייעוץ וקבוצות תמיכה לבריאות הנפש המיועדים במיוחד לבני נוער מגווני מגדר, והבטחת גישה להתערבויות רפואיות בהתאם למגדר כשנמצאת לנכון. מהדיון בממצאים עולה כי על ידי הבנת הדינמיקה המורכבת בין זהות מגדרית, לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב צעירים מגווני מגדר - מטפלים וקובעי מדיניות יכולים לבצע התערבויות ממוקדות שמטרתן לקדם חוסן ולשפר את הרווחה הכללית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. מחקר זה מספק תובנות חשובות שיכולות לתת מענה למאמצים עתידיים ליצור סביבות מכילות ותומכות יותר עבור ילדים וצעירים אלו. מתודולוגיה: מדובר במחקר המבצע סקירה ספרותית של 33 מחקרים העוסקים בנוער, צעירים, גיוון מגדרי ובריאות נפשית. המחקרים בהם נעשה שימוש בסקירה, התייחסו ספציפית למשתנים הקשורים לבריאות הנפש בילדים ומתבגרים מגווני מגדר; פורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים (peer review); נבחרו מחקרים שבהם גיל הנבדקים היה עד 18; המחקרים כללו נתונים כמותיים מקוריים ומדידים. בכדי להעריך את איכות המאמרים בסקירה, החוקרים השתמשו בכלי לדירוג מחקרים של המכון הלאומי לבריאות. הכלי מורכב מ-14 חלקים המעריכים גורמים שונים הקשורים לתוקף הפנימי של המחקר. הערכת האיכות הושלמה באופן עצמאי על ידי שני סוקרים וכל סתירה נפתרה באמצעות דיון עם סוקרים נוספים. מדגם: המדגם כלל 33 מחקרים, לאחר שעברו מספר סינונים ונמצאו כמתאימים לניתוח דאטה רחב. מגבלות המחקר: למחקר ישנן מספר מגבלות: חיפוש הספרות הוגבל לשלושה מאגרי מידע מדעיים, וייתכן שחסרו רשומות רלוונטיות שלא הוספו שם. מחקרים שאינם בשפה האנגלית לא נכללו. הסקירה התמקדה במחקרים כמותיים שפורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים ופחות כללה תובנות תיאורטיות ואיכותניות. למרבית המחקרים שנכללו בסקירה הייתה מגבלה על היכולת לבסס קשרים סיבתיים. מחקר עתידי צריך לשלב מחקרי אורך כדי לטפל במגבלות אלו. ממצאים עיקריים: בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים: דיכאון וחרדה: המחקר מצביע על כך שצעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים שיעור גבוה יותר של התמודדויות נפשיות, במיוחד דיכאון וחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מספר מחקרים מצאו בעקביות רמות גבוהות של דיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות ופגיעות עצמיות בקרב ילדים ונוער מגווני מגדר. צעירים א-בינאריים , במיוחד אלו שמינם בלידה נקבע כנקבה, ובני מיעוטים אתניים עשויים להתמודד עם אתגרים נוספים בבריאות הנפש. כמו כן, טרנספוביה מופנמת קשורה לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים מגווני מגדר. עם זאת, מחקרים מסוימים מראים תוצאות מעורבות, כאשר לא כל הנבדקים מדווחים על רמות גבוהות יותר של דיכאון בהשוואה לבני גילם. קשיים התנהגותיים : מהמחקר עולה כי מגיפת הקורונה השפיעה הן על מתבגרים טרנסג'נדרים והן על מתבגרים סיסג׳נדרים, אך הממצאים מראים כי מתבגרים טרנסג'נדרים חוו יותר רגשות שליליים, עשו שימוש מוגבר יותר במדיה וחוו ירידה בפעילות הספורטיבית בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. בני נוער אשר מתארים כי אינם תואמים את התפקיד המגדרי אליו שויכו, וחוו מצוקה בגלל אי ההתאמה שלהן.ם, נטו יותר לעסוק ב התנהגות בעלת אופי סיכוני . מהסקירה עולה כי צעירים טרנסג'נדרים נטו יותר להשתמש בחומרים, לחוות בריונות ולעסוק בהתנהגויות המוגדרות כבעלות אופי סיכוני בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. עם זאת, נוכחותם של חוקים למניעת אפליה וחוקים נגד בריונות נמצאו בקורלציה עם שימוש נמוך יותר בסיגריות אך שימוש מוגבר באלכוהול בקרב בני נוער טרנסג'נדרים. פוטנציאל להתפתחות טראומה: מהמחקר עלה כי צעירים מגווני מגדר נמצאים בסיכון מוגבר לאלימות והתעללות בתיכון. חוויות ילדות שליליות יכולות להיות אירועים טראומטיים המשפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית. מחקרים קודמים מצאו כי אירועים אלו מגבירים מצוקה פסיכולוגית, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. מהמחקר עולה כי אירועים אלה מתרחשים לעתים קרובות בקרב צעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, ותורמים לחוסר הסתגלות פסיכו-סוציאלית. עוד עלה בממצאים בתחום זה כי במדינות בהן קיימים חוקים נגד אפליה ואנטי-בריונות יש פחות בריונות כלפי בני נוער מגווני מגדר, בעוד שבמדינות שיש בהן חוקים אנטי-להט"בים יש בריונות מוגברת ושימוש לרעה באלכוהול. התערבות משפחתית : ממחקרים קודמים עולה כי מתח הורי מנבא רמות גבוהות יותר של תסמיני בריאות נפשיים שונים בילדים מגווני מגדר, אך נמצא גם כי מערכות משפחתיות תומכות לא בהכרח מקלות על מצוקה פסיכולוגית אצל מתבגרים אלו. לא ניתן לחזות נטיות פתולוגיות בצעירים מגווני מגדר על ידי הכרה בעמדות ההורים כלפי זהותם המגדרית או מידת ה דיספוריה המגדרית שהם חווים. גיוון נוירולוגי : נמצא כי ילדים טרנסג'נדרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי נוטים ל איכות חיים נמוכה יותר על פי מספר תחומים בהשוואה לנערים מגווני מגדר אחרים. תכונות הקשורות לספקטרום האוטיסטי נמצאו גבוהות יותר אצל ילדים או אמהותיהם וקשורות לרמה גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית אצל אותם ילדים. דיון ומסקנות: המחקר שופך אור על השכיחות והחומרה של בעיות בריאות הנפש שעמן מתמודדים צעירים מגווני מגדר. מושם דגש עיקרי על דיכאון וחרדה אשר מופיעים כבעיות מרכזיות ואלו מלווים לעתים קרובות באתגרים רגשיים והתנהגותיים אחרים כגון: הפרעות אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. התמודדויות אלו בתחום בריאות הנפש מושפעות ממספר רב של גורמים, כולל חוויות טראומטיות, הטרדות, בריונות ו לחצים חברתיים הדורשים מהצעירים להתאים את עצמם לנורמות המגדר. היבט משמעותי שנחקר במחקר הוא המושג "לחץ מגדרי מורגש", המתייחס ללחצים הפנימיים והחיצוניים שאנשים מתמודדים איתם במטרה להתאים לתפקידי המגדר שהוקצו להם. מהמחקר עולה כי ללחץ זה עלולות להיות השפעות מזיקות על הרווחה הפסיכולוגית ולהחמיר תחושות של הערכה עצמית נמוכה. המחקר מדגיש בין היתר גם את ההשפעה של לחץ וטראומה של בני מיעוט אתני על בריאות הנפש, תוך הדגשת הצורך בטיפול מושכל בטראומה והתערבויות שמטרתן להפחית סטיגמה ואפליה. יתר על כן, גורמים חיצוניים ותרבותיים, כולל תמיכה משפחתית וקבלה חברתית, משפיעים באופן משמעותי על תוצאות בריאות הנפש של צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. למרות שלעיתים קרובות הם מתמודדים עם אפליה, נוכחותם של יחסים משפחתיים וחברה תומכת יכולה לשמש כגורם מגן, ולשפר את רווחתם הכללית. הסקירה מכירה במורכבות של פיתוח זהות מגדרית בקרב ילדים ובני נוער, תוך הדגשת החשיבות של חקר פתוח ומכיל. דבר זה גם מדגיש את הצורך במחקר שמאמץ פרספקטיבה המכירה בחוסן ובחוזקות של אוכלוסיה זו במקום להתמקד רק באתגרים שלה. מהמלצות המחקר עולה כי בכדי לשפר את איכות חייהם של ילדים ונוער מגווני מגדר, יש לגייס מערכות תמיכה מקיפות, לרבות רשתות חברתיות, משפחתיות וקהילתיות. מהממצאים עולה כי קשרים אלו משמשים כגורמים מכריעים נגד ההשפעות המזיקות של סטיגמה, טראומה ואפליה. מאמצים משותפים, כולל התערבויות בבריאות הנפש, יכולים להפחית ביעילות רגשות שליליים ולטפח קבלה עצמית. גישות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בהעצמת צעירים מגווני מגדר, מקלות על פיתוח תפיסה עצמית חיובית ושחרור מהסטיגמה המופנמת, דבר אשר מוביל בסופו של דבר לשיפור הרווחה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי סביבה תומכת בית ספר קהילה תמיכה מוסדית גורמי חוסן סקירת ספרות אובדנות מצוקה שימוש בחומרים ממכרים דכאון תמיכה משפחתית תמיכה חברתית חרדה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Society for Adolescent Health and Medicine תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Society for Adolescent Health and Medicine Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

במחקר שנעשה על אוכלוסיה ישראלית נמצא כי כלפי תלמידים מגווני מגדר יש יותר גילוי אלימות ותלמידים אלו סובלים מנשירה סמויה בשיעורים גבוהים יותר משאר האוכלוסיה. מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל תקצירים רוגל ופזמוני-לוי 2023 מאת: חסמים בריונות אלימות רווחה בית ספר אלימות מינית אפליה א-בינאריים מצוקה לחץ מיעוטים ישראל הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: א. רוגל וא. פזמוני-לוי. (2023). מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל . תל-אביב: מכון מגנוס הירשפלד. נדלה בתאריך 20.5.23 מתוך https://igy.org.il/wp-content/uploads/2023/03/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-2023.docx.pdf מדגם: 490 בני נוער בגילאים 12-19 על הקשת הטרנסג'נדרית בישראל (17%בנים/נערים טרנסג'נדרים, 4% בנות/נערות טרנסג'נדריות, 48% אינם מזדהים עם מגדר בינארי, ו-32% בהתלבטות מגדרית). ממצאים עיקריים: בקרב תלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית, שיעור החשיפה לאלימות קשה גבוה פי שניים ושיעור החשיפה להטרדה או תקיפה מינית גבוה פי שלוש מנתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). בנוסף, דיווח על הטרדה מינית על רקע זהות וביטוי מגדר שכיח יותר בקרב תלמידים שמתלבטים לגבי המגדר שלהם (39%) ולא בינאריים (39%) מאשר תלמידים שמזדהים כטרנסג'נדרים בינאריים, כלומר בנות/נערות טרנסג'נדריות (26%) או בנים/נערים טרנסג'נדרים (27%). תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית חשופים בשיעורים גבוהים להערות מילוליות המשדרות עוינות, גנאי, החפצה או גישה מבזה ביחס לביטוי וזהות מגדר. כך לדוגמה כמעט מחצית מן המשיבים (45%) דיווחו על תדירות גבוהה של הערות בבית הספר ביחס לתלמידים שלא מתנהגים בצורה 'גברית' מספיק או בצורה 'נשית' מספיק. חלק ניכר של המשיבים ציין כי ההערות המטרידות נאמרות על־ידי רוב התלמידים או חלקם (56%); כלומר לא מדובר בתופעה שולית. נשירה סמויה: כמחצית מן המשיבים מדווחים כי בשל תחושת חוסר ביטחון אישי נעדרו בחודש החולף משיעורים (48%) ושליש מדווחים שנעדרו מימי לימוד מלאים (33%). תלמידים שדיווחו כי נחשפו להטרדה מגדרית נטו יותר להיעדר משיעורים ומימי לימוד מאשר תלמידים שדיווחו שלא נחשפו להערות פוגעניות אלו. כמו-כן, כמחצית התלמידים (49%) מדווחים על תחושת חוסר שייכות לבית הספר. כלומר תלמידים רבים על הקשת הטרנסג'נדרית נדחקים לנשירה סמויה במערכת החינוך. נגישות למשאבים בית ספריים: 68% מהתלמידים הטרנסג'נדרים דיווחו כי לא יכלו להשתתף בשיעורי ספורט ו/או פעילויות אחרות בהפרדה מגדרית בהתאם לזהותם המגדרית. 75% מהתלמידים הטרנסג'נדרים דיווחו כי נמנעה מהם גישה לחללים מופרדים (כמו שירותים וחדרי לינה בטיול שנתי) התואמים לזהותם המגדרית. בתי ספר ממלכתיים לכיתות גבוהות ו\או המצויים בערים גדולות שמשוייכות לאשכול חברתי-כלכלי גבוה - מאופיינים בנגישות רבה יותר למשאבים בית ספריים עבור תלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית, מאשר בתי ספר לכיתות נמוכות ו\או מוסדות חינוך דתי ו\או המצויים בפריפריה. גם השפעות גאוגרפיות (עמ׳ 5). רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור חסמים בריונות אלימות רווחה בית ספר אלימות מינית אפליה א-בינאריים מצוקה לחץ מיעוטים ישראל לכל המאמרים הצג עוד נושאים