Search Results

ההסתדרות הרפואית בישראל תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: ההסתדרות הרפואית בישראל Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר בדק את מספר המטופלים שחוו חרטה ו/או רצון לשוב למגדר הקודם לאחר ניתוחים להתאמה מגדרית, על פי דיווח של מנתחים. נמצא כי תופעות אלה הן נדירות ביותר. סקר בנושא ניסיון מנתחים לגבי חרטה ו/או רצון לשוב למגדר הקודם בעקבות ניתוחים להתאמה מגדרית תקצירים Danker et al. 2018 מאת: מחקר אמפירי חרטה לחץ חברתי דיטרנזישן ניתוחים סביבה תומכת הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Danker, S., Narayan, S. K., Bluebond-Langner, R., et al. (2018). A survey study of surgeons’ experience with regret and/or reversal of gender-confirmation surgeries. Plastic and Reconstructive Surgery–Global Open, 6(8S), 189.‏ מדגם: סקר בקרב 46 מנתחים פלסטיים העוסקים בניתוחי התאמה מגדרית (ביחס ל-22,725 מנותחים). ממצאים עיקריים: 49% מהמשיבים לא נתקלו באף מטופל שהתחרט. 26% נתקלו במטופל אחד בלבד שהתחרט. סה"כ 62 מתחרטים מתוך 22,725 ניתוחים (13 ניתוחי חזה ו-45 ניתוחים באיברי המין). מבין המתחרטים, 22 חוו חרטה עקב שינוי בזהות המגדר. 8 חוו חרטה עקב חוסר תמיכה וקבלה משפחתית או חברתית. 7 חוו חרטה עקב קשיים בקשרים רומנטיים. מהממצאים עולה כי חרטה ו/או רצון לשוב למגדר הקודם הן תופעות נדירות ביותר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי חרטה לחץ חברתי דיטרנזישן ניתוחים סביבה תומכת לכל המאמרים הצג עוד נושאים

דו״ח שאסף נתונים בנוגע לתקיפות ואלימות על רקע להט״בופוביה בשנת 2022. דו״ח מצב הלהט״בופוביה בישראל #10 סקרים האגודה למען הלהט״ב בישראל ועמיתים 2022 מאת: גורמי חוסן ישראל אלימות הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: האגודה למען הלהט״ב בישראל. (2022). דו״ח מצב הלהט״בופוביה בישראל #10 . נדלה בתאריך 20.5.23 מתוך: https://www.lgbt.org.il/_files/ugd/be9e5d_462c99640a8f45c2aee52105d7d86621.pdf מדגם: בשנת 2022 הגיעו למרכז הדיווח 3309 דיווחים על פגיעות להט״בופוביות. ממצאים עיקריים: מספר הדיווחים עולה משנה לשנה וכמעט הכפיל את עצמו מאז שנת 2018. 43% מהדיווחים מגיעים מגוש דן. א.נשים עד גיל 18 מהווים 18% מסך הדיווחים. 47% מכלל הדיווחים בשנת 2022 מתעדים פגיעות מאישי ציבור, אישי תקשורת וארגונים/עמותות פרטיות שהם בעלי סממנים דתיים, או שההתבטאויות שלהם נשענות על סממנים דתיים. מתוך סך הפגיעות שדווחו בהקשר דתי, %72 מהן מתייחסות לקהילה הטרנסג'נדרית. כלומר, הקבוצה שסופגת להט"בופוביה בשיעורים גבוהים ביותר בהקשר של דת הם א.נשים על הקשת הטרנסג'נדרית. מיקום פגיעות בקהילה הטרנסג'נדרית: 22% במרחב ציבורי כללי, 18% בסביבה בית ספרית יסודי עד תיכון, ‫12% במרחב ביתי פרטי, 9% בתחבורה ציבורית, 8% במוסדות מערכת הבריאות, 8% במוסדות ציבור ממלכתיים, 7% בבתי עסק, 6% במקום העבודה, 4% מוסדות חינוך השכלה גבוהה, 3% מוסדות צה״ל. א.נשים על הקשת הטרנסית חווים יותר אלימות מאשר א.נשים בעלי נטיה מינית לה״בית, בעוד בשנת 2021 רק 34% מהדיווחים הגיעו מא.נשים טרנסג׳נדרים, בשנת 2022 52% מהדיווחים דיווחו על אלימות על רקע זהות מגדרית טרנסית. בחינת שיעור הפגיעות בא.נשים על הקשת הטרנסית בהשוואה לשיעור הפגיעות בכלל קהילת הלהט"ב במרחבים השונים, מעלה את הממצאים הבאים: שלושת המרחבים שבהם א.נשים על הקשת הטרנסית נפגעים משמעותית יותר מכלל חברי הקהילה הם מערכת הבריאות, הסביבה הבית-ספרית, ותחבורה ציבורית. הסיכוי של א.נשים על הקשת הטרנסית להיפגע במרחבים אלה גבוה פי שניים מהסיכוי הממוצע לפגיעה בכלל חברי קהילת הלהט"ב. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור גורמי חוסן ישראל אלימות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

האגודה למען הלהט״ב בישראל תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: האגודה למען הלהט״ב בישראל Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

תרגום ההצהרה הרשמית של האגודה לאנדוקרינולוגיה בתגובה לפרסום דוח CASS הודעת תמיכה בטיפולים מאששי מגדר מטעם האגודה לאנדוקרינולוגיה ניירות עמדה והמלצות Endocrine Society 2024 מאת: דו"ח CASS אנדוקרינולוגיה הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר הורדת PDF למאמר המקורי תורגם מתוך: Endocrine Society Statement in Support of Gender-Affirming Care . Endocrine Society, 6/20/24/. Retrieved from: https://www.endocrine.org/news-and-advocacy/news-room/2024/statement-in-support-of-gender-affirming-care אנו עומדים איתן על תמיכתנו בטיפולים מאששי מגדר. א.נשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר זכאים לגישה לטיפול רפואי שהוא חיוני ולעתים קרובות מציל-חיים. הדוח הנוכחי של NHS אנגליה, דוח קאס, אינו מכיל כל מחקר שעשוי לסתור את ההנחיות כפי שנקבעו ב קווים מנחים לטיפול קליני של האגודה לאנדוקרינולוגיה, בכל הנוגע לטיפול מאשש מגדר. ההנחיות, שמתבססות על יותר מ-260 מחקרים, ממליצות על גישה מאד שמרנית לאספקת טיפול, ללא כל התערבות רפואית טרום תחילת ההתבגרות המינית. ההערכות מצביעות על כך שרק חלק מזערי מבני.ות הנוער הטרנסג'נדרים ומגווני המגדר יטלו טיפול תרופתי מעכב התבגרות, אשר נמצא בשימוש בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים בגיל ההתבגרות כבר ארבעה עשורים. ההמלצות הן להתחיל טיפול בעזרת תרופות לעיכוב ההתבגרות המינית שהן לרוב הפיכות. כאשר בני.ות נוער מתבגרים ויכולים.ות לספק הסכמה מדעת בעצמם, אז ניתן לשקול טיפול הורמונלי. ההנחיות שלנו גם מציעות כי יש להמתין עד גיל 18 או גיל הכשירות המשפטית במדינתם לפני ביצוע של ניתוחים מאששי מגדר. לקריאת ההודעה המקורית ומסמך התרגום המלא - לחצו בראש העמוד רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח CASS אנדוקרינולוגיה הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר לכל המאמרים הצג עוד נושאים

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהכרה בצרכים הרפואיים של טרנסג'נדרים והתרחבות השירותים המוצעים לאוכלוסיות אלה. לצד התרחבות המענים הקיימים והיקף הפניות, מתגברים הוויכוחים אודות סטנדרט הטיפול הראוי והיבטים שונים של ההתערבויות הרפואיות הכרוכות בכך. מחקר זה מתבסס על סקירה מקיפה של הידע המדעי הקיים על מנת לזהות את הסוגיות האתיות המרכזיות והטיעונים המוצגים בעד ונגד טיפול מאשש מגדר, ביחס למגוון היבטים של התערבויות רפואיות אפשריות. מיפוי שיטתי של היבטים אתיים במתן טיפולים מאששי מגדר למטופלים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר סיכומים Surendran et al 2025 מאת: הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Surendran et al. (2025). ‘A scoping review of the ethical issues in gender-affirming care for transgender and gender-diverse individuals ‘. BMC Medical Ethics 26:54. https://doi.org/10.1186/s12910-025-01216-2 תקציר: בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהכרה בצרכים הרפואיים של טרנסג'נדרים והתרחבות השירותים המוצעים לאוכלוסיה זו. לצד התרחבות המענים הקיימים והיקף הפניות, מתגברים הוויכוחים אודות סטנדרט הטיפול הראוי והיבטים שונים של ההתערבויות הרפואיות הכרוכות בכך. על מנת להגיב בצורה מושכלת לטענות המועלות יש לבחון באופן מעמיק את ההיבטים האתיים הנמצאים בבסיס הדיון. מחקר זה מתבסס על סקירה מקיפה של הידע המדעי הקיים על מנת לזהות את הסוגיות האתיות המרכזיות והטיעונים המוצגים בעד ונגד טיפול מאשש מגדר , ביחס למגוון היבטים של התערבויות רפואיות אפשריות. ראוי להדגיש כי המאמר לא מבקש להכריע בסוגיות אלה, אלא להציג את מכלול הטיעונים והעקרונות העומדים מאחוריהם, כפי שהם מתקיימים בספרות המדעית. מתודולוגיה: מיפוי שיטתי של כלל המאמרים בנושא טיפולים מאששי מגדר שפורסמו בשפה האנגלית בין השנים 2012 – 2023. לצורך כך נסקרו מאגרי פרסומים רפואיים מרכזיים (Embase, PubMed & SCOPUS). המאמרים נסקרו בגישת המיפוי השיטתי שפותחה על ידי ארקסיי ואו'מאלי (Arksey & O’Malley ) לצורך איתור מכלול התמות המופיעות בהם בתקופה הנסקרת. ממצאים: סה"כ זוהו 82 פרסומים, מרביתם (62) פורסמו מ- 2019 ואילך ורק כרבע (20) פורסמו בין 2012-2018. מרבית המאמרים (57%) פורסמו בכתבי עת העוסקים באתיקה, ואילו השאר פורסמו בכתבי עת קליניים. רוב המאמרים שנסקרו (65) עסקו בבני.ות נוער ו/או ילדים, ורק 14 עסקו מפורשות במבוגרים, כאשר השאר (15) לא ציינו גיל באופן מפורש. בעזרת הסקירה זוהו חמישה היבטים אתיים הכרוכים בטיפולים מאששי מגדר: 1. תהליך קבלת ההחלטות, 2. הנחיות ומודל הטיפול , 3. מחיקת מידע רפואי, 4. מימון, 5. שימור פריון ושירותי פריון. פירוט מלא של התמות מופיע בנספח המצורף מעלה. מסקנות: זהו המיפוי השיטתי הראשון שמציג את מכלול הטיעונים האתיים המופיעים בספרות בעד ונגד טיפולים מאששי מגדר. בחינה כמותית מראה כי הטיעונים הנפוצים ביותר נוגעים ל אוטונומיה , תועלת ומניעת נזק, לעומת עקרונות מנחים של צדק ושוויון. ממצא זה מעיד על כך שהדיון נוטה לכיוון טיעונים אינדיבידואליים, כגון קבלת החלטות, תוך זניחת היבטים חברתיים רחבים יותר. ריבוי הדעות בשדה מעיד על צורך בהמשך בירור הטיעונים שנסקרו כאן והמשך הדיאלוג על מנת להתמודד ולפתור באופן מיטבי את חילוקי הדעות הקיימים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נייר עמדה בנוגע תהליך התאמה מגדרית ובתגובה למגזין עכשיו ערוץ 14 מתאריך מרץ 2023. נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא תהליך התאמה מגדרית ובתגובה למגזין עכשיו ערוץ 14 מתאריך מרץ 2023 ניירות עמדה והמלצות הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2023 מאת: תנועות שנאה דיספוריה מגדרית הנחיות טיפול ישראל טיפול נפשי אתיקה גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: התאגדות הפסיכולוגים ישראל. (אפריל 2023). נייר עמדה בנוגע תהליך התאמה מגדרית ובתגובה למגזין עכשיו ערוץ 14 מתאריך מרץ 2023. נקודות עיקריות: לכבוד מגזין עכשיו-ערוץ 14 שלום רב, נוכח כתבה בשם "בלתי הפיך" אשר הביאה את נושא ההתאמה המגדרית והתהליכים ההורמונליים והרפואיים השזורים בו בהתמודדות עם דיספוריה מגדרית מנקודת מבט ביקורתית, חשנו צורך להביע את דעתנו כפסיכולוגים. במסגרת נייר עמדה זה נרצה לתמוך במאבקם של רבים אשר תהליך ההתאמה המגדרית איפשר ושיקם את חייהם מתוך תחושת שחרור, התאמה מגדרית נכונה יותר לתחושתיהם והקלה במצוקה ניכרת עימם התמודדו לאורך חייהם. זאת תוך הדגשת החשיבות של תהליך ההתאמה המגדרית כפי שנעשה כיום ומתן מקום לליווי פסיכולוגי תואם לכל אורכו, ובהתאם לצורך הנדרש. זהויות מגדר מגוונות הינן חלק ממארג הזהויות האנושיות מאז ומעולם. ניתן לראות את נוכחותן החל מהילדות המוקדמת. כיום תחומי בריאות הנפש, הרפואה, המשפט ומדעי החברה יודעים לומר בוודאות כי לא מדובר בהפרעה נפשית אלא במגוון זהויות מגדריות קיימות. ביטוי לכך הוא שמדינות רבות מכירות בזכותם של אנשים על הקשת הטרנסית לקבוע את זהותם המגדרית ולעבור תהליכי התאמה באופן חוקי. בשונה, דיספוריה מגדרית (Gender Dysphoria) הוא מונח המתאר מצב קליני של מצוקה נפשית משמעותית הנובעת מחוויה של קונפליקט ואי התאמה ניכרת בין הציפיות המגדריות התרבותיות והסביבתיות מהמין שיוחס בלידה לבין המגדר אליו הילדה או הילד מרגישים שייכים. המחקר מראה כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ומצבי אובדנות בקרב ילדים ומתבגרים המתמודדים עם דיספוריה מגדרית לצד ירידה ברווחתם הנפשית. ידוע כי לא כל ילדה או ילד מגווני מגדר חווים דיספוריה וקושי רגשי וכי סביבה תומכת, משלבת ומאששת מגדר מפחיתה מצוקה וסיכון להתפתחות פסיכופתולוגיה באופן משמעותי. מתוך עבודתנו והכשרתנו ניתן לראות בבירור כניתוחים להתאמה מגדרית הינם צעד חשוב, בלתי הפיך ומתקדם כחלק מתהליך ההתמודדות עם דיספוריה מגדרית. ככאלו, הם דורשים בשלות, תפיסת מציאות יציבה וגורמי תמיכה מספקים בהתמודדות עם גורמי דחק יומיומיים (Gender minority stress). אלו החשים דיספוריה מגדרית ומעוניינים בתהליכי התאמה מגדרית, החל מטיפול הורמונלי ועד לתהליך ניתוחי, עוברים ועדות להתאמה מגדרית הבוחנות את הבחירה, מתוך זווית רפואית ופסיכולוגית, תוך שמירה על המטופלים. התאמה מגדרית נעשית על פי סטנדרט רפואי מקובל, ובפרט בילדים בהם נעשית "התאמה הפיכה." עם תחילת ההתפתחות המינית, ישנם מתבגרים הנוטלים בין היתר "בלוקרים" הפיכים שדוחים מאפיינים מסוימים במהלכה למען חקירת הזהות ועם הפסקתם תמשיך זו לפי הביולוגיה. לציין כי מחקר אורך בילדים מצא כי 94 אחוז מילדים שעברו הליכים הפיכים של התאמה המשיכו גם לאחר חמש שנים להזדהות עם המגדר אליו עברו. מהמחקר והקליניקה נמצא כי אישוש מגדר נמצא כמציל חיים ומונע אובדנות, זאת לעומת מצב דיספורי וסביבה טרנספובית והשלכותיהם. נמצאו אחוזי חרטה נמוכים מאוד (1%) בהליכים כירורגיים של התאמה מגדרית, כאשר הסיבה המרכזית נבעה מנסיבות פסיכוסוציאליות, בפרט אלו הקשורות לקשיים בקבלת המגדר החדש על ידי החברה. ממצא זה מדגיש כי ישנן חרטות סביב תהליכים של התאמה מגדרית. הן אינן הרוב, אך כמובן קיימות והינן חלק מכל תהליך של שינוי וצמיחה. יש לתת מקום גם לקולות אלו וככלל לגיוון הקולות הקיימים בשטח ולצרכים של האנשים בהם אנו מטפלים. בכך החשיבות שלליווי מחבר ומאושש של אנשי מקצוע לאורך כל בחירה בתהליך החברתי והרפואי כאחד והרגשות שנלווים. לסיכום, כאנשי טיפול חשוב לנו לעמוד לצידם של אנשים על הקשת הטרנסית ואלו המתמודדים עם דיספוריה מגדרית ואשר דרך תהליכי התאמה מגדרית מצאו דרך לנוכחות ותפקוד משמעותי בעולם. אנו רואים משמעות בבחינה רגישה של התמודדות הפרט בדיספוריה מגדרית ובתהליכים מעוגנים של ועדות להתאמה מגדרית. יחד עם זאת, כל אדם באשר הוא, מחפש לחיות חיים משמעותיים תוך תחושת חירות ובחירה. התמודדות עם דיספוריה מגדרית וסימפטומים הנלווים להתמודדות זו, עשויה להוביל לתחושות קשות, קשיי תפקוד ואף אובדנות. החובה היא עלינו לשמור ולסייע לכל אדם להגיע לחיים של בחירה ומשמעות וכחברה, לעודד פתיחות והכלה של כל חבריה, תוך מעטפת וליווי טיפולי פסיכולוגי אפירמטיבי. בברכה, יורם שליאר יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וחברי הוועד המרכזי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור תנועות שנאה דיספוריה מגדרית הנחיות טיפול ישראל טיפול נפשי אתיקה גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מאמר זה סוקר מחקרים שנעשו בעשור האחרון על פוליטיקה אנטי-מגדרית (anti-gender politics). הוא מתאר כיצד ההתנגדות ל"אידיאולוגיית המגדר" הפכה לכוח פוליטי משמעותי בפוליטיקה העולמית. המאמר מנתח את הטקטיקות, הטיעונים והקואליציות של התנועות האנטי-מגדריות, ומראה כיצד הן פועלות להגבלת זכויות נשים וזכויות להט"ב. סכנת המגדר: מיפוי עשור של מחקר על פוליטיקה אנטי-מגדרית סיכומים Korolczuk et al. 2025 מאת: אוטונומיה תנועות שנאה סקירת ספרות הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Korolczuk, E., Graff, A., & Kantola, J. (2025). Gender danger. Mapping a decade of research on anti-gender politics. Journal of Gender Studies, 34:5, 621-640 , DOI:10.1080/09589236.2025.2489584 תקציר : מאמר זה סוקר מחקרים שנעשו בעשור האחרון על פוליטיקה אנטי-מגדרית (anti-gender politics). הוא מתאר כיצד ההתנגדות ל"אידיאולוגיית המגדר" הפכה לכוח פוליטי משמעותי בפוליטיקה העולמית. המאמר מנתח את הטקטיקות, הטיעונים והקואליציות של התנועות האנטי-מגדריות, ומראה כיצד הן פועלות ל הגבלת זכויות נשים וזכויות להט"ב. במאמר נטען כי התנועות הללו מפיצות פאניקה מוסרית ומציגות את סוגיית המגדר כ"סכנה" חמורה לחברה. מתודולוגיה: המחקר הוא סקירת ספרות מקיפה (literature review) המתמקדת במחקרים שפורסמו בין השנים 2013-2023. המחברות זיהו וניתחו את העבודות האקדמיות המרכזיות בתחום ומיפו את הנושאים העיקריים, את הוויכוחים התיאורטיים ואת המגמות העיקריות. מטרת המאמר להבין כיצד התפתחה ההתנגדות למגדר ומהם המאפיינים המשותפים שלה ברחבי העולם. תוצאות: דפוסים משותפים : המאמר מזהה דפוסים חוזרים באסטרטגיות של תנועות אנטי-מגדריות, כולל שימוש ברטוריקה של "הגנה על המשפחה", " ילדים " ו"ערכים לאומיים". הן יוצרות קואליציות חוצות גבולות בין קבוצות דתיות, ימין רדיקלי וארגונים אזרחיים. הקשרים פוליטיים : המחקר מראה כי התנועות האלו משתלבות בנרטיבים של פופוליזם ימני, תוך התנגדות לליברליזם, לזכויות אדם אוניברסליות ולמוסדות בינלאומיים. היקף המחקר : המאמר מצביע על כך שרוב המחקר על הנושא התמקד באירופה ובאמריקה הלטינית, ויש צורך במחקר נוסף באזורים אחרים בעולם. מסקנות ודיון: המאמר מסיק כי פוליטיקה אנטי-מגדרית אינה רק תופעה שולית, אלא כוח פוליטי מאורגן שהולך ומתעצם ברחבי העולם. התנועות האלו אינן רק תגובה להתקדמות בתחום זכויות המגדר, אלא הן חלק ממגמה רחבה יותר של התנגדות לדמוקרטיה ליברלית. הדיון במאמר קורא להרחבת המחקר כדי להבין טוב יותר את הכוחות הפועלים וכיצד הם משפיעים על הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אוטונומיה תנועות שנאה סקירת ספרות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

סקירה זו מציגה את הידע הקיים אודות בריאותם הנפשית של ילדים.ות ובני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, בהתבסס על מחקרים שנערכו עם בני.ות נוער עד גיל 19, או מחקרים בהם הגיל הממוצע הוא 19 ומטה. אנו נציג את הפערים בין בני.ות נוער אלה לבין ילדים.ות ונוער סיסג'נדרי, ונסביר פערים אלה בעזרת תאוריה ומחקר מתחום הפסיכולוגיה. נתאר את המצוקות שהם חווים, ואת ההתערבויות שנועדו להפחית מצוקות אלו, ולבסוף נציג כיוונים למחקרי המשך. בריאותם הנפשית של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר סיכומים Wittlin et al. 2023 מאת: סקירת ספרות התנהגויות סיכון אובדנות בריאות נפש תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Wittlin, N. M., Kuper, L. E., & Olson, K. R. (2023). Mental health of transgender and gender diverse youth. Annual review of clinical psychology , 19 (1), 207-232. תקציר: בשנים האחרונות חלה עליה בתשומת הלב הציבורית לא.נשים טרנסג'נדרים במדיה, בפוליטיקה ובציבור בכללותו. סוגיות הנוגעות בחייהם של טרנסג'נדרים בכלל וילדים.ות טרנסג'נדרים בפרט הפכו למרכז דיון ציבורי ער ולנושא פוליטי במחלוקת. כך, מצד אחד חוקקו חוקים המבססים את זכויותיהם של המשתייכים למיעוט זה, חוקים המבטיחים הגנה מפני אפליה מגדרית ואוסרים על טיפולי "המרה" או "תיקון" הזהות, ומהצד השני במדינות מסוימות טיפולים מאששי מגדר הופכים לבלתי חוקיים, ואפליה כנגד טרנסג'נדרים, כגון איסור כניסה לשירותים ציבוריים, הופכת מעוגנת בחוק. התפתחויות אלה מצד אחד מקדמות את השיח ומאפשרות ליותר צעירים.ות להצהיר על זהותם ולחפש סיוע, ומצד שני מגבירות את הנוכחות של טרנספוביה במרחב הציבורי, ומאיימות על שלומותם של צעירים.ות אלה. עד לאחרונה מחקרים בנושא בריאותם הנפשית של ילדים.ות ונוער טרנסג'נדרים היו מועטים, ונכללו תחת מטריית "מחקר להט"ב". עם זאת, יש כיום עניין מחקרי גובר בנושא, כאשר ברור כי הצרכים של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר אינם זהים לצרכי מיעוטים מיניים אחרים. נוסף על כך, השיח הציבורי הער דורש התייחסות מדעית ואספקה של מידע אמין כבסיס להכרעות המתקבלות. מתודולוגיה: סקירה זו מציגה את הידע הקיים אודות בריאותם הנפשית של ילדים.ות ובני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, בהתבסס על מחקרים שנערכו עם בני.ות נוער עד גיל 19, או מחקרים בהם הגיל הממוצע הוא 19 ומטה. המאמר מציג את הפערים בין בני.ות נוער אלה לבין ילדים.ות ונוער סיסג'נדרי, ומסביר פערים אלה בעזרת תאוריה ומחקר מתחום הפסיכולוגיה. כמו כן, מתאר את ה מצוקות שהם חווים, ואת ההתערבויות שנועדו להפחית מצוקות אלו, ולבסוף יוגו כיוונים למחקרי המשך. תוצאות: תחלואה נפשית של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר - בניגוד לעבר, כיום יש הסכמה גורפת כי זהויות מגדר על הקשת הטרנסית אינן מחלה נפשית, אלא מאפיין של גיוון אנושי. לאור זאת ההגדרה הישנה, הפרעת זהות מגדר (Gender Identity Disorder) נמחקה מספר המחלות הפסיכיאטריות (DSM), ובמקומה קיימת הגדרה ל דיספוריה מגדרית , שהיא הקושי שחלק מן הטרנסג'נדרים עשויים לחוות בשל הפער בין זהות המגדר האותנטית שלהם לבין הגוף שלהם, או בשל הסטיגמה שהחברה משליכה על אנשים שזהות המגדר שלהם אינה תואמת למגדר שנקבע עבורם בלידתם. לא בוצעו מספיק מחקרים מהימנים באוכלוסייה כולה כדי להעריך את היקף התחלואה הנפשית בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, אך הספרות הקיימת מאפשרת לקבל הערכה, גם אם לא מדויקת לגמרי, של היקף התופעות השכיחות. ההיבט השכיח ביותר הן הפרעות דיכאון ו חרדה , השכיחות יותר בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר לעומת בני.ות גילם הסיסג'נדרים. אך מחקרים (קטנים בהיקפם) בארה"ב ובקנדה מראים כי פערים אלה נעלמים או מצטמצמים מאד כאשר קיימת קבלה ותמיכה משפחתית. היבט נוסף הוא נטייה לאובדנות ולפגיעה עצמית. המחקרים מראים כי הנטייה למחשבות אובדניות, פגיעה עצמית ולניסיונות אבדניים היא גבוהה בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, וכי נתון זה נכון לא רק בהשוואה לבני.ות גילם הסיסג'נדרים, אלא גם בהשוואה לשאר קהילת הלט"ב (לסביות-הומואים-ביסקסואלים). בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר נוטים גם באחוזים גבוהים יותר להפרעות אכילה ולשימוש בחומרים כגון עישון, אלכוהול וסמים. המחקרים מסבירים את התחלואות הנפשיות שתוארו לעיל כתוצר של "לחץ מיעוטים", כלומר ההשלכות הנפשיות של סטיגמות חברתיות ואלימות שמופעלת כלפי קבוצות שוליים. בני.ות נוער טרנסג'נדרים עשויים לחוות דחייה מצד משפחת המוצא שלהם, להיות קורבן לבריונות מצד בני.ות גילם, להתמודד עם אפליה מערכתית, למשל ברישום בירוקרטי של שמם והמגדר שלהם, או בגישה לשירותים במקומות ציבוריים (כגון בתי ספר ומרחבים חברתיים), ולהתמודד עם אי קבלה של זהות המגדר שלהם. כל אלה תורמים להפנמה של רגשות מצוקה ובושה, שמתבטאים בתחלואה נפשית. היבט נוסף שזוכה לתשומת לב מחקרית בשנים האחרונות הוא האחוזים הגבוהים יחסית של אוטיסטים וא.נשים על הקשת האוטיסטית בקרב בני.ות נוער שפונות.ים לטיפולים מאששי מגדר. בהקשר זה חשוב לציין שאוטיזם אינו הפרעה נפשית או מחלה נוירולוגית, אלא מאפיין נוסף של מגוון אנושי. ניסיונות לבחון האם קיימים פערים בתחלואה בין טרנסג'נדרים על הקשת הגברית לבין טרנסג'נדריות על הקשת הנשית העלו תוצאות שאינן חד משמעיות. בנוסף, קיימים מחקרים המראים כי תחלואות נפשיות כגון דיכאון , הפרעות חרדה ואובדנות חמורות יותר בגיל הנעורים מאשר ב גילאי הילדות , אך מחקרים אחרים מראים כי לא תמיד זה המצב, כך שהתדרדרות נפשית זו אינה בלתי נמנעת. גם מחקרים לגבי הצטלבות הדיכויים בין גזע לבין זהות מגדר העלו תוצאות סותרות, כאשר במחקרים מסוימים בני.ות נוער שאינם לבנים הראו נטיה גבוהה יותר לאובדנות, ובמחקרים אחרים האחוזים היו שווי ערך. עם זאת, ברור כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים ממיעוטים אתניים, כגון היספנים ושחורים בארה"ב, מתמודדים עם לחץ מיעוטים מצטלב, כמו גם עם ההדרה היחסית של קהילותיהם מנגישות לשירותי בריאות מתקדמים, כך שנדרשים מחקרים נוספים לבחינת הצרכים שלהם. גורמי העלאת או הפחתת הסיכון - קיימים מספר גורמים, חלקם תוצר של מבנה האישיות האינדיבידואלית וחלקם בינאישיים, העשויים להחמיר את הסיכון לתחלואה או לחלופין לסייע לפתח חוסן כנגד סיכונים אלה. גורמים בינאישיים: היחס אל בני.ות נוער טרנסג'נדרים מסביבתם הקרובה (כגון משפחה, חברים) יכול להוות גורם חוסן או מקור למצוקה מוגברת. בפרט, בני.ות נוער שדיווחו על תחושת קבלה משפחתית ותמיכה מצד חברים ובית הספר הפגינו אחוזים נמוכים יותר של אובדנות, ודיווחו על רמות מצוקה נפשית בדומה לבני.ות גילם הסיסג'נדרים. היבט מרכזי של חוסן הוא כאשר הסביבה החברתית מאששת את הזהות המגדרית, כלומר פונה במגדר הנכון ומשתמשת ב שם הנבחר של בן.ת הנוער. גורמים תוך-אישיותיים: טרנספוביה מופנמת עשויה להיות גורם לחץ נוסף, לצד חוויות של דיספוריה גופנית, כאשר בני.ות נוער שחוו מצוקה גופנית בגיל ההתבגרות ביחס לשינויים המתרחשים בגופם הראו אחוזים גבוהים יותר של דיכאון וניסיונות אובדניים. מן העבר השני, תחושת גאווה בזהותם, וידע אודות דמויות ציבוריות שניתן להזדהות עימן דווחו כמפחיתים סיכון לתחלואה נפשית. התערבויות - התערבויות יעילות מתמודדות עם גורמי הסיכון ומפתחות גורמי חוסן כדי לשפר את רווחתם הנפשית של בני.ות הנוער הפונים לטיפול. התערבויות נפשיות כוללות טיפול לבני המשפחה, כדוגמת קבוצות תמיכה להורים. טיפול זה נועד לתת להם כלים לתמוך בבן.ת הנוער הטרנסג'נדרים, ומרחב להביע את הקשיים, הספקות והחששות שלהם. טיפולים אחרים מופנים לבני.ות הנוער עצמם, בהתבסס על שיטות ביהביוריסטיות להתמודדות עם לחץ מיעוטים . על פי הספרות המחקרית קיימים פערים בתוך הקהילה הטרנסג'נדרית ביחס לסוג הטיפול המתאים ומידת האפקטיביות, כך שיש צורך לפתח יותר את תוכניות הטיפול הקיימות כך שיכילו ניואנסים והתאמה אישית לפי צרכי המטופל.ת. התערבויות רפואיות מאפשרות לעצור את ההתפתחות המינית בשלבי גיל ההתבגרות המוקדמים (בעזרת בלוקרים) או באמצעות הורמונים מאששי מגדר שמאפשרים לגוף להתפתח למגדר התואם את החוויה. נמצא כי השימוש בטיפול הורמונלי מפחית מצוקה מגדרית, ואף יכול לגרור תחושה של "אופוריה מגדרית" בשל ההלימה בין הגוף לחוויה. עם זאת חשוב להזכיר כי לא כל בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים ירצו או יבחרו בהתערבויות רפואיות. היבט נוסף הוא החסמים (ההולכים ומתגברים) בנגישות לטיפולים מאששי מגדר בארה"ב, כאשר רבים מדווחים כי רצו בטיפול זה אך לא יכלו לקבלו. לדוגמה, יותר ממחצית מבני.ות הנוער ההיספנים (גילאי 13-17) שרצו לקבל טיפולים מאששי מגדר דיווחו כי אלו לא היו זמינים עבורם. דיון ומסקנות: המחקרים הקיימים מתבססים בעיקר על מידע הנצבר בקליניקות, ומחקרים של ארגוני זכויות להט"ב. כתוצאה מכך ישנן תתי קבוצות שנמצאות בתת ייצוג באוכלוסיות המחקר, כדוגמת טרנסג'נדרים שאינם לבנים, טרנסג'נדרים ממעמד כלכלי נמוך, המתגוררים.ות בפריפריה, ילדים.ות טרום גיל ההתבגרות וא-בינאריים. נדרשים מחקרים נוספים אשר יתמקדו במיוחד בקבוצות אלה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור סקירת ספרות התנהגויות סיכון אובדנות בריאות נפש תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הדרישה לטיפולי התאמה מגדרית הורמונליים נמצאת במגמת עליה בצרפת. בהיעדר הנחיות לאומיות מוסכמות בנושא זה, האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית הקימה קבוצת מומחים כדי שזו תנסח את קונצנזוס המומחים הלאומי הראשון בתחום. המסמך הנ"ל מאגר הנחיות המתבססות על סקירת ספרות מקיפה של הידע הקיים. המסמך מהווה סט המלצות ראשוני עבור מומחים.ות המעורבים במתן טיפול הורמונלי מאשש מגדר לבני.ות נוער טרנסג'נדרים. ניהול אנדוקריני בבני.ות נוער טרנסג'נדרים: קונצנזוס קבוצת מומחים מטעם האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית. סיכומים Brezin et al. 2024 מאת: הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Brezin F, Busiah K, Leroy C, Fiot E, Bensignor C, Amouroux C, Caquard M, Cartault A, Castets S, Delcour C, Devernay M, Feigerlova E, Hoarau M, Lebon-Labich B, Lambert AS, Rouleau S, Trouvin MA, Vautier V, Martinerie L. Endocrine management of transgender adolescents: Expert consensus of the french society of pediatric endocrinology and diabetology working group. Arch Pediatr. 2024 Nov 16: S0929-693X(24)00176-3. doi: 10.1016/j.arcped.2024.08.003. Epub ahead of print. PMID: 39551654. תקציר: בצרפת החלו לספק טיפולים הורמונליים מאששי מגדר לבני.ות נוער (משלב טאנר 2 ואילך) החל משנת 2013, כאשר במדינות אחרות טיפולים אלה היו כבר מבוססים ומוכרים. הדרישה לטיפולים אלה עולה בצרפת, בהתאם למגמה המוכרת בעולם. ניתן לשער כי הסיבות לעליה זו כרוכות באינפורמציה זמינה יותר, בעלייה בקבלה החברתית כלפי גיוון מגדרי, ובהקמת מסלולי תמיכה ספציפיים לבני.ות נוער. עד כה, פורסמו הנחיות בינלאומיות בנוגע למתן טיפול הורמונלי לבני.ות נוער טרנסג'נדרים , אך עדיין לא קיימות הנחיות ספציפיות לשירותי הרפואה בצרפת. היעדר זה מקשה על בני.ות נוער, משפחותיהם וגורמי טיפול. בתגובה, האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית (French Society of Pediatric Endocrinology and Diabetology - FSPED) יזמה הקמת קבוצת עבודה של מומחים באנדוקרינולוגיה פדיאטרית לניסוח ה המלצות הראשונות בצרפת לגבי מתן טיפולים הורמונליים מאששי מגדר בבני.ות נוער. מתודולוגיה: הועדה מנתה עשרים מומחים.ות אשר נבחרו מבין 14 צוותי עבודה צרפתים וצוות שוויצרי אחד, אשר מספקים שירותי רפואת טרנס. בנוסף, כאשר עלה הצורך הקבוצה נעזרה במומחים מתחומי ידע משיקים. כל פרק נכתב על ידי 1-3 כותבים, בעזרת סקירת ספרות מקיפה. לאחר מכן הקבוצה כולה סקרה את הטקסט והתבצעו סבבי שינויים ככל הנדרש עד לקבלת עמדת קונצנזוס. העבודה על ההמלצות החלה בנובמבר 2022 והסתיימה ביוני 2024. הגרסה הסופית נבדקה ואושרה על ידי ארבעה מומחים חיצוניים. מסקנות: הגישה המאששת, הנתמכת בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובידי אגודות מקצועיות מרכזיות לפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת ילדים, היא הגישה המקובלת רפואית כיום. גישה זו מספקת הכרה בזהות המגדר ומספקת טיפול הוליסטי המשלב היבטים רפואיים-פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. לשם כך נדרש שיתוף פעולה של מומחים.ות ממגוון דיסציפלינות, בתמיכה של מומחים בטיפול בבני.ות נוער וילדים.ות טרנסג'נדרים . בפרט, מומלץ כי בצוות המטפל יקחו חלק רופאים.ות, מומחיות.ים בבריאות הנפש, ומומחי.ות פריון. המחקר הקיים מעיד כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים כשירים להבין את משמעות הטיפולים שהן.ם עוברים.ות ולקבל החלטות מושכלות. לכן ראוי לאפשר להן.ם לקבל את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים לשם אישוש הזהות המגדרית שלהם.ן, בהתאם לשלב הפיזיולוגי ומידת הבגרות של כל מטופל.ת באופן פרטני. בעת תחילת הטיפול, יש לספק מידע בהיר ונגיש אשר יקיף את כל היבטי הטיפול, השפעתם הצפויה, מידת ההפיכות, אלו מעקבים יתבצעו ומהן תופעות הלוואי האפשריות. יש להבהיר למטופל.ת כי ביכולתם להפסיק את הטיפול בכל עת, זאת בלי לפגוע בהמשך התמיכה שיקבלו. בנוסף, חשוב לשתף את המטופלים בהתלבטויות לגבי הטיפולים הזמינים עבורם, ובבחירת מסלולי הטיפול כאשר קיימות מספר אפשרויות. הטיפולים הקיימים כיום כוללים שימוש ב מעכבי התפתחות מגדר (בלוקרים) בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית, ולאחריהם טיפול הורמונלי מאשש מגדר (GAH) באמצעות טסטוסטרון או אסטרוגן. המלצות רפואיות נוספות: מומלץ להפנות את המטופל.ת להתייעצות לגבי שימור פוריות בתחילת התהליך. באם יוחלט לבצע שימור פוריות תידרש הפסקה זמנית של הטיפולים מאששי המגדר. נדרש מעקב אחר התפתחות מאסת העצם, אשר צפוי שתתעכב בזמן נטילת בלוקרים ותחזור להתפתחות תקינה לאחר מעבר לטיפול הורמונלי מאשש מגדר. בנוסף, יש לבצע מעקב אחר רמות סידן וויטמין די ולנטול תוספים להשלמה במידת הצורך. יש לקיים עם בני.ות הנוער שיחה מכבדת ופתוחה בנגע להעדפות והרצונות שלהם בנוגע ליחסי מין ומיניות, ולספק להם מידע בנוגע להימנעות ממחלות מועברות במין (STIs) והאפשרות להיריון גם בזמן קבלת טיפולים מאששי מגדר. בנוסף, מומלץ לדון איתם בביצוע בדיקות גניקולוגיות וגניטליה, באופן מותאם לגיל ולשלב הטיפולי. הקפדה על פעילות גופנית ותזונה עשויה למנוע או להקל על סימפטומים הכרוכים במסת עצם, מטבוליזם ומחלות לב. לכן מומלץ לסייע להם למצוא פעילות גופנית סדירה ולהימנע מצריכת אלכוהול, סמים, ומעישון. טיפולי בבעיות עור עשוי להידרש בעקבות החמרה של אקנה בשימוש בטסטוסטרון, או בעקבות צורך בהסרת שיער, ויש לדון גם בהיבטים אלה. לצד התמיכה הרפואית, יש לספק לבני.ות הנוער גם תמיכה אדמיניסטרטיבית וחברתית . כיום ניתן בצרפת לבצע שינוי שם פרטי במרשם ברשות המקומית, אך שינוי המגדר בתעודות רשמיות עדיין דורש הגעה לגיל בגרות ואישור בית משפט. במערכת החינוך הצרפתית ניתן לבקש את שינוי השם או שימוש בכינוי ללא רישום אדמיניסטרטיבי. בנוסף, כדאי להפנות את בני.ות הנוער לקבוצות תמיכה מקומיות. קבוצות תמיכה לבני.ות נוער ומשפחותיהם הוכחו כיעילות, והצוות הרפואי יכול להקים קבוצות שכאלה עבור המטופלים.ות ומשפחותיהם. לבסוף, טיפול הורמונלי מתמשך דורש מעקב לטווח ארוך, ולכן חשוב שעם המעבר לבגרות תתבצע העברה של המטופלים.ות לשירותי רפואה למבוגרים.ות. מומלץ לבצע את המעבר לאחר סיום ההתפתחות המינית וכאשר הטיפול ההורמונלי מגיע למינון זהה או קרוב למינון הנהוג במבוגרים.ות. עם ביצוע המעבר, יש לוודא כי המטופל.ת מבינים את הטיפול וההשלכות לטווח הארוך, מודעים להמלצות לגבי ביצוע מעקב רפואי מתמשך, ותופעות הלוואי האפשריות בטיפולים אותם הם מקבלים, וכי כל שאלותיהם לגבי מיניות, פוריות והורות קיבלו מענה. דיון: מסמך זה מאגד את ההנחיות הראשוניות שנכתבו לטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים בצרפת. קבוצת העבודה כללה כמעט אך ורק מומחי.ות אנדוקרינולוגיה פדיאטרית, וזוהי המגבלה העיקרית שלו. יש צורך במסמך הנחיות לאומי שייכתב מזווית ראייה רחבה יותר, הכוללת מגוון התמחויות. עד שייכתב מסמך שכזה, נדרשת הכשרה של מומחים.ות בבריאות טרנסית, בפרט עבור מתן טיפול לצעירים.ות מתחת לגיל 16. הכרחי כי כל הגורמים המטפלים ובעלי.ות העניין יפעלו יחד, כדי לספק טיפול מיטבי וכדי לאפשר איסוף מידע שיאפשר להמשיך ולטייב את טיב השירות הרפואי המוצע לבני.ות נוער טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Walls תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Walls Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Rosenthal תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Rosenthal Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

האיגוד תומך בקיומו של בסיס ביולוגי לזהות מגדר, בהתערבויות רפואיות בקרב בני נוער ובוגרים טרנסג'נדרים ובהגדלת המימון למחקר על בריאות טרנסג'נדרים. נייר עמדה: בריאות טרנסג׳נדרים – האיגוד לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית ניירות עמדה והמלצות Pediatric Endocrine Society 2022 מאת: אנדוקרינולוגיה גורמי חוסן נוירולוגיה טיפולי המרה הנחיות טיפול טיפול רפואי בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Endocrine Society, Pediatric Endocrine Society. (2020). Position statement: Transgender health. נקודות עיקריות: קיים בסיס ביולוגי עקבי לזהות מגדר, ויש לקחת אותו בחשבון בעת קביעת מדיניות. התערבויות רפואיות בקרב בני נוער ובוגרים טרנסג'נדרים (כולל עיכוב התבגרות, טיפול הורמונלי וניתוחים שיש בהם צורך רפואי) הן יעילות, בטוחות יחסית (בהנתן מעקב נכון) ומבוססות כסטנדרט טיפולי. על מבטחים פדרליים ופרטיים לכסות את התערבויות אלה על פי מרשם רופא, כמו גם בדיקות רפואיות מתאימות. על מנת לגשר על הפער בידע הקיים בנושא בריאות טרנסג'נדרים, יש צורך בהגדלת המימון לתוכניות מחקר על בריאות ילדים ובוגרים טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אנדוקרינולוגיה גורמי חוסן נוירולוגיה טיפולי המרה הנחיות טיפול טיפול רפואי בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מטרת המחקר היתה לבדוק עד כמה נערים.ות שמקבלות טיפול במעכבי התבגרות ובהורמונים מרוצות ו/או חווים חרטה לגבי הטיפול להתאמה מגדרית. מחקר זה כלל הערכה של סיפוק, חרטה והמשך הטיפול לאורך זמן בקרב נערים.ות בגין 12 ומעלה שקיבלו טיפול מסוג זה. מדדי שביעות רצון וחרטה מתהליכי התאמה מגדרית רפואיים בקרב נוער סיכומים Olson KR et al. 2024 מאת: ילדים טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) מחקר אורך טיפול הורמונלי חרטה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Olson KR, Raber GF, Gallagher NM. (2024). Levels of Satisfaction and Regret With Gender-Affirming Medical Care in Adolescence. JAMA Pediatr. 1;178(12):1354-1361. doi: 10.1001/jamapediatrics.2024.4527. PMID: 39432272; PMCID: PMC11581734. תקציר: מטרת המחקר היתה לבדוק עד כמה נערים.ות שמקבלות טיפול במעכבי התבגרות ובהורמונים מרוצות ו/או חווים חרטה לגבי הטיפול להתאמה מגדרית. עד כה, מחקרים בנושא זה השתמשו בעיקר בהערכות בלתי ישירות של סיפוק או חרטה, בהתאם להמשך הטיפול או הפסקתו, כאשר מחקרים אלה בדרך כלל מצאו שיעורים נמוכים של הפסקה. עם זאת, המשך הטיפול או הפסקתו לא תמיד מעידים על סיפוק או על חרטה. למשל, מטופלות.ים עשויים להתחרט על כך שהתחילו את הטיפול, אבל להמשיך בו מפני שהוא כבר התחיל. מהצד השני, מטופלים.ות עשויות להפסיק את הטיפול עקב תחושה שהוא השיג את מטרותיו או כי אין להן יכולת להמשיך לשלם עליו. לכן מחקר זה כלל הערכה של סיפוק, חרטה והמשך הטיפול לאורך זמן בקרב נערים.ות בגין 12 ומעלה שקיבלו טיפול מסוג זה. מתודולוגיה ומדגם: המחקר כלל משתתפים.ות מ"פרוייקט הנוער הטרנסי" (Trans Youth Project), מחקר אורך בהשתתפות 317 נערות.ים שגויסו אליו בין השנים 2013-2017 בגילאים 3-12, לאחר שעברו שינוי מגדר חברתי. המשתתפים.ות גויסו באמצעות קבוצות תמיכה באינטרנט ופנים אל פנים, כנסים ומחנות קיץ ייעודיים, מפה לפה ודרך מנועי חיפוש. רוב המשתתפות.ים גרו בארה"ב (98%) בתחילת המחקר ו- 2% גרו בקנדה. כל הנערים.ות מפרוייקט הנוער הטרנסי בגיל 12 ומעלה הוזמנו להשתתף בסקר באינטרנט יחד עם הורה אחד. המדגם העיקרי כלל 163 נערות.ים שהחלו לקבל טיפול במעכבי התבגרות ו/או בהורמונים ודיווחו על הטיפול בעצמן. בנוסף, 57 הורים דיווחו על הטיפול של נערים.ות. המדגם המשני כלל 49 משתתפות.ים בפרוייקט הנוער הטרנסי בגיל 12 ומעלה, שידוע כי החלו בטיפול כנ"ל, ושלא התקבלו נתונים לגביהם ב-2023. הנתונים לגבי קבוצה זו הסתמכו על מידע שהתקבל מוקדם יותר ו/או על קשר עם המשפחות עד לפברואר 2024. מגבלות: חלק מהמשתתפים.ות החלו לקבל טיפול להתאמה מגדרית זמן לא רב לפני תחילת המחקר, לכן לא ניתן לדעת את תחושותיהן לטווח הארוך. 34 מתוך המשתתפות.ים במחקר (13% מהמדגם) לא מסרו מידע לגבי סיפוק וחרטה. לא קיים מידע על ההבדלים בטיפולים שקיבלו המשתתפים.ות ולכן לא ניתן לדעת עד כמה סוג הטיפול משפיע על רמות הסיפוק והחרטה. המדגם כולל אנשים לבנים.ות ממשפחות עם הכנסה גבוהה בשיעור גבוה מהאוכלוסייה הכללית, לכן לא ידוע אם התוצאות רלוונטיות באותה מידה לאנשים מרקע גזעי, אתני וכלכלי אחר. תוצאות : הנערים.ות וההורים דיווחו על סיפוק באחוזים גבוהים ועל חרטה באחוזים נמוכים. 5 מתוך 160 נערות.ים ו-3 מתוך 55 הורים דיווחו על חוסר סיפוק מטיפול במעכבי התבגרות. 4 מתוך 119 נערים.ות דיווחו על חוסר סיפוק מטיפול הורמונלי (לא התקבלו דיווחים כאלה מהורים). 5 מתוך 119 נערות.ים דיווחו על חרטה לגבי טיפול הורמונלי (לא התקבלו דיווחים כאלה מהורים). לא נמצא קשר בין אורך זמן הטיפול לבין שיעורי הסיפוק והחרטה. רוב המשתתפים.ות ציינו כי החלו בטיפול בזמן הנכון או כי הן היו רוצות להתחיל אותו בשלב מוקדם יותר (ביחס למעכבי התבגרות – 94% מקרב הנערים.ות וההורים, וביחס לטיפול הורמונלי – 96% מקרב הנערות.ים ו-100% מההורים). 0-6% מהמשיבות.ים לגבי כל סוג התערבות ציינו כי היו רוצים לקבל את הטיפול הרלוונטי בשלב מאוחר יותר או לא לקבל אותו מלכתחילה. 97% מהנערים.ות במדגם העיקרי דיווחו על המשך הטיפול להתאמה מגדרית בעת סיום המחקר. 4% (9 מתוך 220) מהנערות.ים במדגם העיקרי הביעו חרטה באופן ברור לגבי טיפול אחד לפחות. מתוכם, 4 המשיכו בטיפול להתאמה מגדרית ו-4 הפסיקו את הטיפול. מכאן שחרטה אינה תמיד מקושרת להפסקת הטיפול. 4% מהמשתתפות.ים במדגם העיקרי (9 במספר) הביעו חרטה לגבי מעכבי התבגרות ו/או הורמונים. מתוכן.ם, 2% (4 במספר) הפסיקו את הטיפול הרפואי להתאמה מגדרית. ארבע.ה המשיכו בטיפול ועוד משתתף אחד המשיך בטיפול בעת המחקר אך היה מעוניין להפסיק. במדגם המשני, 94% מהמשתתפים.ות בחרו להמשיך בטיפול. נמצא כי 4 משתתפות.ים מהמדגם המשני, שקיבלו טיפול במעכבי התבגרות ו/או בהורמונים, העלו הערות חיוביות על הטיפול מבלי שנשאלו על כך. לא עלו תגובות שליליות על הטיפולים באופן דומה. קבוצה גדולה של נערים.ות טרנסג'נדרים שהתחילו בטיפול בגיל מוקדם והוריהם דיווחו על סיפוק ברמה גבוהה מאוד ועל חרטה בשיעור נמוך מאוד לאחר כ-5 שנים בממוצע מתחילת נטילת מעכבי התבגרות ולאחר כ-3.5 שנים בממוצע מתחילת נטילת הורמונים. רוב גדול מביניהן.ם המשיכו בטיפול להתאמה מגדרית. הנערים.ות וההורים דיווחו על סיפוק מהשינויים הפיזיים הרצויים בעקבות נטילת מעכבי ההתבגרות וההורמונים. 38-62% מהנערות.ים וההורים לא דיווחו על אף נקודות של חוסר סיפוק. בקרב מי שכן דיווחו על כך, הבעיות השכיחות ביותר היו תופעות לוואי של כאבים, קשיים או חוויות שליליות הקשורות לשיטת הנטילה של התרופות. דיון ומסקנות: על פי הממצאים, נערים.ות שמקבלות טיפול להתאמה מגדרית באמצעות מעכבי התבגרות והורמונים נוטים להיות מרוצים ולא לחוות חרטה לגבי הטיפול גם מספר שנים לאחר תחילתו. מאידך, הגם שזו תופעה נדירה, יש צורך לחקור את נושא החרטה ולהבין אותו טוב יותר. השאלות במחקר לא מבדילות בין סוגים שונים של חרטה, כמו למשל חרטה על קבלת הטיפול, חרטה על התהליך או התוצאה, או חרטה לגבי ההשלכות החברתיות של השינוי המגדרי. מתגובות המשתתפות.ים לשאלות אחרות עולה כי משתתפים מסוימים הביעו חרטה על התחלת הטיפול באופן כללי, ואילו משתתפות אחרות הביעו חרטה ביחס למרכיב כלשהו בתהליך, כמו תופעות לוואי שליליות. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות במדינות שונות לחסום או להגביל את הגישה של קטינים.ות לטיפול להתאמה מגדרית. על פי המחקר, מגבלות מסוג זה ימנעו טיפול מנערות.ים שהיו מרוצות ממנו אם היו יכולות לגשת אליו. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור ילדים טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) מחקר אורך טיפול הורמונלי חרטה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק האם שיעור העלייה בפניות למרפאות מגדריות הינו דומה בארבע מדינות נורדיות ובבריטניה. נמצא כי חלה עלייה בשיעורים דומים בכל המדינות. על אף העלייה, שיעור הפונים לטיפולי מגדרי נותר נמוך יחסית. מגמות בהפניית ילדים ונוער לשירותי רפואה מגדרית לאורך זמן: מחקר בארבע מדינות נורדיות ובבריטניה תקצירים Kaltiala et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי תמיכה מוסדית תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Kaltiala, R., Bergman, H., Carmichael, P., et al. (2020). Time trends in referrals to child and adolescent gender identity services: a study in four Nordic countries and in the UK. Nordic Journal of Psychiatry, 74(1), 40-44.‏ מדגם: נאספו נתונים ממרפאות מגדריות בדנמרק, פינלנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה לגבי מספר הפונים. ממצאים עיקריים: בכל המדינות שנבדקו חלה עלייה בשיעורים דומים. אחוז הפניות הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה נרשם בבריטניה ב-2017, בשיעור של 0.01% מבני הגיל (1 מתוך 5,000 ילדים/בני נוער). בשאר המדינות, האחוז היה נמוך יותר. בין הילדים והמתבגרים שפנו לטיפול, נמצא כי שיעור הפניות של מי שהוגדרו בלידה כנקבות עלה ביחס לשיעור הפניות של מי שהוגדרו בלידה כזכרים בכל המדינות בין 2010 ל-2017. לא ידוע מה הסיבות לעלייה זו. יתכן שגורמים שונים משחקים תפקיד, כגון עלייה במודעות לנושאי מגדר, זמינות השירותים הרפואיים, ירידה בסטיגמה והשפעת החברה והמדיה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי תמיכה מוסדית תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים