Search Results

המחקר בדק את שיעורי המשך הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית בקרב קטינים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית. נמצא כי מעל 70% מבין מי שהחלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בגיל ההתבגרות המשיכו בטיפול כעבור 4 שנים. המשך טיפול הורמונלי מאשש מגדר בקרב טרנסג׳נדרים בגיל ההתבגרות ובבגרות תקצירים Roberts et al. 2022 מאת: חרטה תמיכה מוסדית טיפול הורמונלי תמיכה משפחתית לחץ חברתי מחקר אורך מחקר אמפירי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Roberts, C. M, et al. (2022). Continuation of Gender-affirming Hormones Among Transgender Adolescents and Adults. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 107(9): e3937–e3943, https://doi.org/10.1210/clinem/dgac251 מדגם: ניתוח משני של נתונים על 627 טרנסג'נדרים, בגיל ממוצע של 19 שנים. ממצאים עיקריים: 70.2% מקרב המדגם המשיכו לקבל טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית ארבע שנים לאחר תחילת הטיפול. שיעור ההמשך בקרב טרנסג'נדריות על הקשת הנשית היה 81%, לעומת 64.4% בקרב טרנסג'נדרים על הקשת הגברית. שיעור המשך הטיפול היה גבוה יותר בקרב מי שהחלו ליטול הורמונים לפני גיל 18, באישור ובתמיכת ההורים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור חרטה תמיכה מוסדית טיפול הורמונלי תמיכה משפחתית לחץ חברתי מחקר אורך מחקר אמפירי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הדרישה לטיפולי התאמה מגדרית הורמונליים נמצאת במגמת עליה בצרפת. בהיעדר הנחיות לאומיות מוסכמות בנושא זה, האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית הקימה קבוצת מומחים כדי שזו תנסח את קונצנזוס המומחים הלאומי הראשון בתחום. המסמך הנ"ל מאגר הנחיות המתבססות על סקירת ספרות מקיפה של הידע הקיים. המסמך מהווה סט המלצות ראשוני עבור מומחים.ות המעורבים במתן טיפול הורמונלי מאשש מגדר לבני.ות נוער טרנסג'נדרים. ניהול אנדוקריני בבני.ות נוער טרנסג'נדרים: קונצנזוס קבוצת מומחים מטעם האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית. סיכומים Brezin et al. 2024 מאת: הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Brezin F, Busiah K, Leroy C, Fiot E, Bensignor C, Amouroux C, Caquard M, Cartault A, Castets S, Delcour C, Devernay M, Feigerlova E, Hoarau M, Lebon-Labich B, Lambert AS, Rouleau S, Trouvin MA, Vautier V, Martinerie L. Endocrine management of transgender adolescents: Expert consensus of the french society of pediatric endocrinology and diabetology working group. Arch Pediatr. 2024 Nov 16: S0929-693X(24)00176-3. doi: 10.1016/j.arcped.2024.08.003. Epub ahead of print. PMID: 39551654. תקציר: בצרפת החלו לספק טיפולים הורמונליים מאששי מגדר לבני.ות נוער (משלב טאנר 2 ואילך) החל משנת 2013, כאשר במדינות אחרות טיפולים אלה היו כבר מבוססים ומוכרים. הדרישה לטיפולים אלה עולה בצרפת, בהתאם למגמה המוכרת בעולם. ניתן לשער כי הסיבות לעליה זו כרוכות באינפורמציה זמינה יותר, בעלייה בקבלה החברתית כלפי גיוון מגדרי, ובהקמת מסלולי תמיכה ספציפיים לבני.ות נוער. עד כה, פורסמו הנחיות בינלאומיות בנוגע למתן טיפול הורמונלי לבני.ות נוער טרנסג'נדרים , אך עדיין לא קיימות הנחיות ספציפיות לשירותי הרפואה בצרפת. היעדר זה מקשה על בני.ות נוער, משפחותיהם וגורמי טיפול. בתגובה, האגודה הצרפתית לאנדוקרינולוגיה וסכרת פדיאטרית (French Society of Pediatric Endocrinology and Diabetology - FSPED) יזמה הקמת קבוצת עבודה של מומחים באנדוקרינולוגיה פדיאטרית לניסוח ה המלצות הראשונות בצרפת לגבי מתן טיפולים הורמונליים מאששי מגדר בבני.ות נוער. מתודולוגיה: הועדה מנתה עשרים מומחים.ות אשר נבחרו מבין 14 צוותי עבודה צרפתים וצוות שוויצרי אחד, אשר מספקים שירותי רפואת טרנס. בנוסף, כאשר עלה הצורך הקבוצה נעזרה במומחים מתחומי ידע משיקים. כל פרק נכתב על ידי 1-3 כותבים, בעזרת סקירת ספרות מקיפה. לאחר מכן הקבוצה כולה סקרה את הטקסט והתבצעו סבבי שינויים ככל הנדרש עד לקבלת עמדת קונצנזוס. העבודה על ההמלצות החלה בנובמבר 2022 והסתיימה ביוני 2024. הגרסה הסופית נבדקה ואושרה על ידי ארבעה מומחים חיצוניים. מסקנות: הגישה המאששת, הנתמכת בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובידי אגודות מקצועיות מרכזיות לפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת ילדים, היא הגישה המקובלת רפואית כיום. גישה זו מספקת הכרה בזהות המגדר ומספקת טיפול הוליסטי המשלב היבטים רפואיים-פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. לשם כך נדרש שיתוף פעולה של מומחים.ות ממגוון דיסציפלינות, בתמיכה של מומחים בטיפול בבני.ות נוער וילדים.ות טרנסג'נדרים . בפרט, מומלץ כי בצוות המטפל יקחו חלק רופאים.ות, מומחיות.ים בבריאות הנפש, ומומחי.ות פריון. המחקר הקיים מעיד כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים כשירים להבין את משמעות הטיפולים שהן.ם עוברים.ות ולקבל החלטות מושכלות. לכן ראוי לאפשר להן.ם לקבל את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים לשם אישוש הזהות המגדרית שלהם.ן, בהתאם לשלב הפיזיולוגי ומידת הבגרות של כל מטופל.ת באופן פרטני. בעת תחילת הטיפול, יש לספק מידע בהיר ונגיש אשר יקיף את כל היבטי הטיפול, השפעתם הצפויה, מידת ההפיכות, אלו מעקבים יתבצעו ומהן תופעות הלוואי האפשריות. יש להבהיר למטופל.ת כי ביכולתם להפסיק את הטיפול בכל עת, זאת בלי לפגוע בהמשך התמיכה שיקבלו. בנוסף, חשוב לשתף את המטופלים בהתלבטויות לגבי הטיפולים הזמינים עבורם, ובבחירת מסלולי הטיפול כאשר קיימות מספר אפשרויות. הטיפולים הקיימים כיום כוללים שימוש ב מעכבי התפתחות מגדר (בלוקרים) בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית, ולאחריהם טיפול הורמונלי מאשש מגדר (GAH) באמצעות טסטוסטרון או אסטרוגן. המלצות רפואיות נוספות: מומלץ להפנות את המטופל.ת להתייעצות לגבי שימור פוריות בתחילת התהליך. באם יוחלט לבצע שימור פוריות תידרש הפסקה זמנית של הטיפולים מאששי המגדר. נדרש מעקב אחר התפתחות מאסת העצם, אשר צפוי שתתעכב בזמן נטילת בלוקרים ותחזור להתפתחות תקינה לאחר מעבר לטיפול הורמונלי מאשש מגדר. בנוסף, יש לבצע מעקב אחר רמות סידן וויטמין די ולנטול תוספים להשלמה במידת הצורך. יש לקיים עם בני.ות הנוער שיחה מכבדת ופתוחה בנגע להעדפות והרצונות שלהם בנוגע ליחסי מין ומיניות, ולספק להם מידע בנוגע להימנעות ממחלות מועברות במין (STIs) והאפשרות להיריון גם בזמן קבלת טיפולים מאששי מגדר. בנוסף, מומלץ לדון איתם בביצוע בדיקות גניקולוגיות וגניטליה, באופן מותאם לגיל ולשלב הטיפולי. הקפדה על פעילות גופנית ותזונה עשויה למנוע או להקל על סימפטומים הכרוכים במסת עצם, מטבוליזם ומחלות לב. לכן מומלץ לסייע להם למצוא פעילות גופנית סדירה ולהימנע מצריכת אלכוהול, סמים, ומעישון. טיפולי בבעיות עור עשוי להידרש בעקבות החמרה של אקנה בשימוש בטסטוסטרון, או בעקבות צורך בהסרת שיער, ויש לדון גם בהיבטים אלה. לצד התמיכה הרפואית, יש לספק לבני.ות הנוער גם תמיכה אדמיניסטרטיבית וחברתית . כיום ניתן בצרפת לבצע שינוי שם פרטי במרשם ברשות המקומית, אך שינוי המגדר בתעודות רשמיות עדיין דורש הגעה לגיל בגרות ואישור בית משפט. במערכת החינוך הצרפתית ניתן לבקש את שינוי השם או שימוש בכינוי ללא רישום אדמיניסטרטיבי. בנוסף, כדאי להפנות את בני.ות הנוער לקבוצות תמיכה מקומיות. קבוצות תמיכה לבני.ות נוער ומשפחותיהם הוכחו כיעילות, והצוות הרפואי יכול להקים קבוצות שכאלה עבור המטופלים.ות ומשפחותיהם. לבסוף, טיפול הורמונלי מתמשך דורש מעקב לטווח ארוך, ולכן חשוב שעם המעבר לבגרות תתבצע העברה של המטופלים.ות לשירותי רפואה למבוגרים.ות. מומלץ לבצע את המעבר לאחר סיום ההתפתחות המינית וכאשר הטיפול ההורמונלי מגיע למינון זהה או קרוב למינון הנהוג במבוגרים.ות. עם ביצוע המעבר, יש לוודא כי המטופל.ת מבינים את הטיפול וההשלכות לטווח הארוך, מודעים להמלצות לגבי ביצוע מעקב רפואי מתמשך, ותופעות הלוואי האפשריות בטיפולים אותם הם מקבלים, וכי כל שאלותיהם לגבי מיניות, פוריות והורות קיבלו מענה. דיון: מסמך זה מאגד את ההנחיות הראשוניות שנכתבו לטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים בצרפת. קבוצת העבודה כללה כמעט אך ורק מומחי.ות אנדוקרינולוגיה פדיאטרית, וזוהי המגבלה העיקרית שלו. יש צורך במסמך הנחיות לאומי שייכתב מזווית ראייה רחבה יותר, הכוללת מגוון התמחויות. עד שייכתב מסמך שכזה, נדרשת הכשרה של מומחים.ות בבריאות טרנסית, בפרט עבור מתן טיפול לצעירים.ות מתחת לגיל 16. הכרחי כי כל הגורמים המטפלים ובעלי.ות העניין יפעלו יחד, כדי לספק טיפול מיטבי וכדי לאפשר איסוף מידע שיאפשר להמשיך ולטייב את טיב השירות הרפואי המוצע לבני.ות נוער טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Durwood תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Durwood Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר השווה בין תוצאות בריאות הנפש של נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי לבין תוצאות בריאות הנפש של נוער לסבי, הומואי וביסקסואלי סיסג'נדרי. נמצא כי בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינאריים חווים שיעורים גבוהים של אובדנות, דיכאון ונסיונות אובדנות. להבין את בריאות הנפש של נוער טרנסג׳נדרי וא-בינארי תקצירים Price-Feeney et al. 2020 מאת: א-בינאריים מצוקה אובדנות נסיונות התאבדות דכאון התאבדות מחקר אמפירי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Price-Feeney, M., Green, A. E., & Dorison, S. (2020). Understanding the mental health of transgender and nonbinary youth. Journal of Adolescent Health, 66(6): 684-690.‏ מדגם: סקר חתך בקרב 25,398 צעירים מארה"ב בטווח הגילאים 24-13. ממצאים עיקריים: 33% מהנבדקים הזדהו כטרנסג'נדרים או כא-בינאריים. טרנסג'נדרים וא-בינאריים חוו פי שניים יותר תסמיני דיכאון, אובדנות וניסיונות התאבדות בהשוואה לבני נוער סיסג׳נדרים. במהלך השנה האחרונה: 86% מהנערים הטרנסג'נדרים חוו דיכאון, 62% שקלו ברצינות להתאבד ו-35% חוו ניסיון אובדני. 76.1% מהנערות הטרנסג'נדריות חוו דיכאון, 51.8% שקלו ברצינות להתאבד ו-27% חוו ניסיון אובדני. 72% מהנערות.ים הא-בינארים.ות שסומנו כזכרים בלידה חוו דיכאון, 43.1% שקלו ברצינות להתאבד ו-23.1% חוו ניסיון אובדני. 83.4% מהנערים.ות הא-בינאריות.ים שסומנו כנקבות בלידה חוו דיכאון, 51.1% שקלו ברצינות להתאבד ו-25.1% חוו ניסיון אובדני. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים מצוקה אובדנות נסיונות התאבדות דכאון התאבדות מחקר אמפירי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המאמר מציג סקירה ספרותית נרחבת של גורמים ביולוגיים, סביבתיים ותרבותיים שמסבירים זהות מגדרית. מחבר המאמר טוען כי זהות מגדרית אינה פתולוגיה וכי יש לטפל בתחלואה נלווית באמצעות טיפול מאשש מגדר. אתגרים בטיפול בנוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית: נקודת המבט של אנדוקרינולוג סיכומים Rosenthal 2021 מאת: אנדוקרינולוגיה טיפול נפשי סקירת ספרות בריאות נפש טיפול רפואי דיספוריה מגדרית מודל טיפול הנחיות טיפול מחקר איכותני טיפול הורמונלי מצוקה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Rosenthal, S. M. (2021). Challenges in the care of transgender and gender-diverse youth: an endocrinologist’s view. Nature Reviews Endocrinology , 17 (10), 581-591. תקציר: בעשורים האחרונים ניכרת עליה במספר בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים ומגווני מגדר הפונים לסיוע רפואי (לרוב בין הגילאים 9-10 ועד 18). ניתן לייחס זאת ליתר קבלה החברתית של שונות מגדרית והסרת הסטיגמה הפסיכיאטרית שנלוותה לה, לצד התרחבות הנגישות לטיפולים אלה. עבור אנדוקרינולוגים, טיפול מאשש מגדר הינו שונה מטיפולים אחרים בכך שלא מדובר במחלה או במצב שניתן למדידה והערכה על ידי סמנים ביולוגיים. בנוסף, רק לאחרונה החלו לעסוק בגיוון מגדרי בתכני הלימוד ברפואה כך שרופאים רבים מתמודדים עם פערי ידע בתחום. מתודולוגיה: בעקבות זאת, מטרת מאמר זה היא לגשר על פערי הידע על ידי סיכום ההתפתחויות מהעשור האחרון, ובכללן הצגת טרמינולוגיה ומידע על הידע המדעי הנצבר עד כה, דיון במודלים עדכניים לטיפול ותוצאותיהם, הצגת חסמים למתן טיפול ודילמות אתיות, כמו גם הדגשת פערי הידע הקיימים והגדרת סדרי עדיפויות למחקרי המשך. תוצאות: השפה בנוגע לזהות מגדר התפתחה בעשורים האחרונים, לצד הידע המדעי הנצבר בתחום. להלן מושגים מרכזיים: מין ביולוגי ומגדר. המין הביולוגי מתייחס לרוב להיבטים פיזיולוגיים וגנטיים שמסמנים זכריות או נקביות, ובמקרים מסוימים התמיינות מינית לא מובחנת (אינטרסקס). ואילו מגדר מתייחס לזהות עצמית משמעותית של האדם, של גבריות או נשיות, אשר אינה בהכרח בינארית (כלומר קיימות זהויות א-בינאריות) וניתן לדעת מהי רק כאשר האדם מסוגל.ת להעיד על עצמה.ו. טרנסג'נדרים ומגווני מגדר . זהו מונח מטרייה למגוון של פרטים אשר זהות המגדר שלהם אינה נמצאת בהלימה עם המין הביולוגי שהוגדר עבורם בלידתם. דיספוריה מגדרית. הגדרה בספר המחלות הפסיכיאטרי (DSM) שהחליפה את 'הפרעת זהות מגדרית' בשנת 2013, כדי להדגיש שלא מדובר בהפרעה אלא במצוקה הנובעת מחוסר הלימה בין זהות המגדר לבין המין שנקבע בלידתם. עם זאת, גם מונח זה אינו מכיר בעובדה שתחושת המצוקה המגדרית אינה בהכרח פנימית, אלא נובעת מיחס חברתי. שכיחות באוכלוסיה . קיימת שונות גבוהה בין מחקרים שונים המנסים לבחון את שכיחות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר באוכלוסיה. מחקרים עדכניים מציגים הערכות שנעות בן 0.5% - 1.3% בקרב מי שהוגדרו כזכר בלידתם, ובין 0.4% - 1.2% בקרב מי שהוגדרו כנקבה בלידתם. לצד זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה נרחבת בהיקפי הפניות למרפאות מגדר של מי שהוגדרו כנקבה בלידתם, אשר בעבר היוו מיעוט מבין הפונים וכיום מהווים רוב (כ-63%). כמו כן, סקר שנערך בשנים 2016-2017 בארה"ב בגילאי בית ספר מצא כי בין 1.8% - 2.7% הזדהו כטרנסג'נדרים או מגווני מגדר. היבטים ביולוגיים של שונות מגדרית . מחקרים בגנטיקה, אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה מצביעים על היבטים ביולוגיים שניתן לשייכם לגיוון מגדרי. אין במחקרים אלה כדי להציע כי ניתן לפתח מבחן ביולוגי לשונות מגדרית, או לראות בה מצב רפואי שניתן "לתקנו", אך ניתן להסיק מהם כי אין בסיס לסטיגמה המופנה כלפי גיוון מגדרי ולהצביע על מגוון הסיבות הרפואיות-חברתיות לקיומן של מגוון זהויות מגדר אנושיות. מודל הטיפול העדכני. מחקרים רבים מעידים כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר נמצאים.ות בסיכון מוגבר להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגויות מסכנות חיים, כגון: חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומטית, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות. מחקרים מצאו גם כי סכנות אלה מופחתות בקרב בני.ות נוער שהחלו טיפול מאשש מגדר בשלבי ההתבגרות המוקדמים, וכן בקרב מי שדיווחו על תמיכה משפחתית "במידה רבה מאד". בשל מורכבות ההיבטים הרגשיים והנפשיים של תחלואה נפשית לצד דיספוריה מגדרית, פרוטוקול הטיפול ממליץ על אבחון פסיכולוגי על ידי מטפלים עם התמחות ספציפית ברפואת מגדר. על פי מודל הטיפול העדכני טיפול מאשש מגדר יתחיל בשלבים המוקדמים של ההתפתחות המינית (טאנר שלב 2), תחילה באמצעות טיפול במעכבי התפתחות מגדרית (בלוקרים), ולאחר הגעה לבשלות שמאפשרת קבלת החלטה על זהות מגדר יציבה, מעבר לטיפול באמצעות הורמונים מאששי מגדר. כיום מעבר זה נעשה לרוב באופן הדרגתי מגיל 16 ואילך, אך לקבלה מתמשכת של בלוקרים והמתנה לגיל 16 בשלב של "טרום התבגרות מינית" עשויות להיות השלכות מזיקות לבריאות העצם ולרווחה הנפשית. לכן נדרשים מעקבים ופרוטוקול מדויק של תחילת טיפול הורמונלי מאשש מגדר. באשר להתערבויות ניתוחיות, מודל הטיפול הנוכחי לרוב אינו ממליץ על התערבות ניתוחית לפני גיל 18, ויש צורך במידע נוסף כדי להעריך את נחיצותם והתאמתם של טיפולים כאלה. מחקרים קצרי טווח ובינוניים, לצד מחקר רטרוספקטיבי שנערך בהולנד, מראים כי טיפולים מאששי מגדר מקלים באופן משמעותי על המצוקה הנפשית ויכולים לשפר תפקוד פסיכולוגי לאורך מהלך החיים. המחקרים מעידים גם על אחוזי נשירה נמוכים מאד (3.5%) מהפרוטוקול הטיפולי בשלב שבין קבלת הטיפול בבלוקרים לבין קבלת הורמונים מאששי מגדר, ואחוז מזערי (0.6% מהנשים הטרנסג'נדריות ו-0.3% מהגברים הטרנסג'נדרים) המתחרטים על השינוי המגדרי שעשו. לטיפוליים ייתכנו תופעות לוואי, כגון פגיעה בצפיפות העצם, בפרט בקרב מקבלי בלוקרים לאורך תקופה ארוכה; השפעות אפשריות על הפוריות, אשר יש לדון בהן בתחילת הטיפול ולשקול שימור פוריות; השפעות אפשריות על התפתחות המוח (אשר תועדו במספר מאד קטן של מקרים) ; והיתכנות של השפעות מזיקות על חילוף החומרים שיכולות להגביר את הסיכון למחלות לב. נדרשים מחקרים נוספים להערכת בטיחות הטיפולים והשפעותיהם ארוכות הטווח. חסמים והיבטים אתיים. במדינות רבות בארה"ב ובאירופה נחקקו בשנים האחרונות חוקים המגבילים את הגישה לטיפולים מאששי מגדר, ואף מפלילים טיפולים רפואיים אלה. מגבלות אלה מציבות רופאים בפני דילמה – כיצד לטפל בהתאם להנחיות המדעיות כאשר טיפול הכרחי ואף מציל חיים עשוי להיחשב כעבירה על החוק במדינות מסוימות? האגודה האנדוקרינולוגית הביעה חשש באשר לפוליטיזציה ההולכת וגוברת של הטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, וההשפעות החמורות שעשויות להיות לחוקיים אלה על רווחתם ושלומותם, והדגישה כי ההחלטות לגבי מתן הטיפול צריכות להתבסס על ידע רפואי בלבד. דיון ומסקנות: טיפול משולב בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר הוא תחום טיפולי צעיר, ונדרשים מחקרים נוספים, ארוכי טווח, להערכת בטיחות ויעילותו. מחקרים שכאלה נערכים כעת באזורים שונים בעולם. בנוסף, נדרשים מחקרים להבטחת טיפול אופטימלי באוכלוסיות נוספות, כגון המספר העולה של בני.ות נוער המזדהים כא-בינארים. לצד הצורך במחקר נוסף, המחקר הקיים כיום מעיד כי שונות מגדרית אינה הבניה פסיכו-חברתית בלבד, וכי יש לה עדויות גופניות-ביולוגיות. מחקרים מראים כי טיפולים מאששי מגדר מועילים ואף מצילי חיים במקרים מסוימים, וכי תחלואה נפשית כפולה בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מופחתת בעזרתם באופן משמעותי. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אנדוקרינולוגיה טיפול נפשי סקירת ספרות בריאות נפש טיפול רפואי דיספוריה מגדרית מודל טיפול הנחיות טיפול מחקר איכותני טיפול הורמונלי מצוקה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Macdonald תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Macdonald Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Rosenthal תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Rosenthal Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המאמר מציג ביקורת חריפה על המסקנות וההמלצות של "דו"ח קאס" (סקירה עצמאית של משרד הבריאות בבריטניה). המאמר טוען כי הדו"ח, בגלל גישתו הזהירה והמגבילה, אינו יכול לשמש מדריך קליני אמין. המבקרים מדגישים את הקונפליקט המהותי בין המלצות דו"ח קאס לבין מודל הטיפול המאשש-מגדר הנהוג באוסטרליה, וטוענים כי המטרה הרפואית העליונה היא תמיכה ברווחתו ואיכות חייו המיטבית של המטופל, תוך כיבוד זהותו. דו"ח קאס אינו מנחה טיפול עבור צעירים טרנסג'נדרים סיכומים Moore et al. 2025 מאת: ביקורת על מחקר תנועות אנטי מגדריות דו"ח CASS הנחיות טיפול טיפול חוקר מגדר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Moore, K. H., Wynne, K., & Goldhaber, D. T. (2025). Cass Review does not guide care for trans young people. The Medical Journal of Australia, 223(7), 331. DOI: 10.5694/mja270035 תקציר: המאמר מציג ביקורת חריפה על המסקנות וההמלצות של " דו"ח קאס " (Cass Report, סקירה עצמאית של משרד הבריאות בבריטניה). המאמר טוען כי הדו"ח, בגלל גישתו הזהירה והמגבילה, אינו יכול לשמש מדריך קליני אמין. המבקרים מדגישים את הקונפליקט המהותי בין המלצות דו"ח קאס לבין מודל הטיפול המאשש-מגדר הנהוג באוסטרליה, וטוענים כי המטרה הרפואית העליונה היא תמיכה ברווחתו ואיכות חייו המיטבית של המטופל, תוך כיבוד זהותו. מתודולוגיה: המאמר משתמש בשיטת המחקר הפרספקטיבית ועושה שימוש במספר שיטות לניתוח המידע: בחינה מעמיקה של דו"ח קאס: סקירת ההמלצות המרכזיות בדו"ח (בנוגע לטיפול רפואי ופסיכולוגי) כדי להבין את עמדתו לעומק. בדיקת הראיות המדעיות: התייחסות לראיות הקליניות הקיימות (בעיקר מחקרים תצפיתיים) שתומכות בטיפול מאשש-מגדר (GAMT), והצבתן מול דרישת הדו"ח לראיות מחמירות יותר (כמו ניסויים קליניים). השוואה בין גישות טיפול: הצגת הגישה האוסטרלית המקובלת ("מודל הטיפול המאשש-מגדר") והשוואתה לגישה הזהירה של דו"ח קאס, תוך הדגשת ההבדלים בעקרונות האתיים (אוטונומיה וקבלה). תוצאות: הממצאים העיקריים במאמר ביחס לדו"ח קאס: המחברים טוענים כי דרישת הדו"ח לטפל ב חוסמי גיל ההתבגרות ובטיפול הורמונלי רק במסגרת מחקר קליני היא בעצם דרך לחסום טיפול שמועיל בטווח הקצר והבינוני, בגלל חשש מחוסר ודאות לטווח הארוך מאוד. הדו"ח המליץ להרחיב את ה טיפולים הפסיכולוגיים , למרות שהוא עצמו מצא מעט מאוד ראיות לכך שהם עוזרים ישירות להתמודד עם דיספוריה מגדרית , וזה סותר את העיקרון של רפואה מבוססת-ראיות. הדו"ח התייחס לתהליך מעבר מגדרי חברתי (כמו בחירת שם וכינויים) כאל "התערבות בעייתית", ובכך התעלם מעדויות קיימות שמראות כי מעבר מגדרי חברתי מוביל לשיפור משמעותי במצב הנפשי של צעירים. מסקנות ודיון: המאמר מסכם ואומר שעקרונות הליבה של הרפואה מחייבים אותנו להתמקד ברצונות המטופל, בזכות שלו לקבל החלטות ( אוטונומיה ) ובשיפור איכות חייו, במקום להתמקד בחששות רגולטוריים או שיקולים פוליטיים. לכן, המחברים טוענים כי דו"ח קאס לא רלוונטי לאופן שבו הרופאים באוסטרליה צריכים לטפל בצעירים טרנסג'נדרים. המאמר קורא לרופאים באוסטרליה להמשיך ולעבוד לפי מודל הטיפול המאשש-מגדר. כמו כן, ישנה המלצה שכל מחקר עתידי בנושא יתבצע בשיתוף פעולה מלא וישיר עם הקהילה הטרנסג'נדרית, כדי לוודא שהמחקרים אכן עונים על הצרכים האמיתיים שלהם. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור ביקורת על מחקר תנועות אנטי מגדריות דו"ח CASS הנחיות טיפול טיפול חוקר מגדר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את השפעתה של קבלת הזהות המגדרית מצד אנשים שונים על הסיכון לניסיונות התאבדות בקרב נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי. נמצא כי קבלה מורידה משמעותית את סיכון זה. הקשר בין קבלת הזהות המגדרית לבין שיעור נמוך יותר של ניסיונות אובדניים בקרב נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי סיכומים Price et al. 2023 מאת: בית ספר עמיתים גורמי חוסן קבלה לחץ מיעוטים תמיכה משפחתית מצוקה נסיונות התאבדות הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Price, M. N., & Green, A. E. (2023). Association of gender identity acceptance with fewer suicide attempts among transgender and nonbinary youth. Transgender health, 8 (1), 56-63.‏ מתודולוגיה: סקר חתך באינטרנט שבוצע בין פברואר לספטמבר 2018 בארצות הברית. הסקר הופץ באמצעות פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם, שהתמקד במשתמשים שקיימו אינטראקציה עם תוכן להטב"קי. בסך הכל נאספו 34,808 תשובות מאת משיבים בגילאי 13-24. לאור העובדה שהמחקר התמקד בצעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים, תשובותיהם של המשיבים הסיסג'נדרים לא נכללו. לכן המדגם הסופי כלל 8,218 משיבים שהזדהו כטרנסג'נדרים או כא-בינארים. המשיבים נשאלו אם סיפרו על זהותם המגדרית לכל אחד מבין הבאים: הורה (או הורים), בן משפחה (או בני משפחה) מלבד ההורים והאחים, אנשי סגל בבית הספר, או רופאים. ביחס לכל אדם שסיפרו לו, המשיבים נתבקשו לדרג את שיעור הקבלה באמצעות סולם של חמש נקודות, מ"מקבל מאוד" ועד "לא מקבל כלל". בנוסף, הם התבקשו לדרג את חבריהם הסטרייטים, הלהטב"קים, ואת בני כיתתם, שיודעים על זהותם המגדרית, באמצעות אותו סולם. מדגם: 4,611 (56%) מבין המשיבים הזדהו כא-בינארים. 3,610 (44%) מבין המשיבים הזדהו כטרנסג׳נדרים בינאריים. 4,533 (55.1%) מבין המשיבים היו בגילאי 13-17. 3,688 (44.9%) מבין המשיבים היו בגילאי 18-24. 5,908 (71.9%) מבין המשיבים היו לבנים. השאר התחלקו בין קטגוריות אתניות שונות, כאשר הקבוצה השניה הגדולה ביותר הייתה מוצא היספאני/לטיני. 6,738 (82.1%) הוגדרו כנקבות בלידה. 1,472 (17.9%) הוגדרו כזכרים בלידה. ממצאים עיקריים: 62% מהמשיבים סיפרו על זהותם המגדרית לאדם בוגר אחד לפחות. מתוכם, 68% דיווחו כי אדם בוגר אחד לפחות מקבל מאוד את זהותם המגדרית. 87% מהמשיבים סיפרו לפחות לאדם אחד בן גילם, ומתוכם 94% דיווחו כי לפחות אדם אחד בן גילם מקבל אותם מאוד. 29% מהמשיבים דיווחו על ניסיון אובדני אחד לפחות במהלך השנה האחרונה. בקרב משיבים שחשו קבלה רבה, שיעור הניסיונות האובדניים הממוצע בשנה האחרונה היה נמוך בחצי בהשוואה למי שחשו חוסר קבלה מוחלט. באופן כללי, משיבים שדיווחו על קבלה של זהותם המגדרית דיווחו על שיעור נמוך יותר של ניסיונות אובדניים בהשוואה למשיבים שדיווחו על אי-קבלה. נמצא קשר חזק בין ירידה בשיעור הניסיונות האובדניים לבין קבלה משפחתית, בהשוואה למשיבים שלא חוו קבלה מסוג זה. בהתאם לכך, נמצא קשר חזק בין חוסר קבלה לבין עלייה בשיעור הניסיונות האובדניים. תמיכה של מבוגר אחד לפחות הורידה את שיעור הניסיונות האובדניים ב-33%. תמיכה של אדם אחד לפחות באותו הגיל השפיעה באופן דומה (ירידה של 34%). בשני המקרים, ההשפעה הייתה חזקה יותר ביחס למשיבים בינאריים בהשוואה למשיבים א-בינאריים, וחזקה יותר ביחס למי שהוגדרו כזכרים בלידה לעומת מי שהוגדרו בנקבות בלידה. לא נמצא קשר משמעותי בין גיל המשיבים לבין שיעור הקבלה בקרב אנשים בוגרים או בני אותו גיל. גם לאחר התאמה של כל המאפיינים הדמוגרפיים, נמצא קשר חזק בין תמיכה של אדם בוגר אחד לפחות ושל אדם אחד לפחות באותו גיל, לבין שיעור נמוך יותר של ניסיונות אובדניים. דיון ומסקנות: בעוד שמחקרים רבים התמקדו בחשיבות הקבלה ההורית, המחקר הנוכחי מצביע בנוסף על חשיבות הקבלה גם מצד בוגרים אחרים. הממצאים מעידים כי יש לעודד הכשרות בנושא זהויות מגדר וקבלתן גם בקרב צוותים בבתי ספר ובקרב אנשי מקצוע רפואיים. בנוסף, המחקר מצביע על חשיבות הקבלה מצד בני גילם של צעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים. המשיבים שיתפו את זהותם המגדרית עם בני גילם בשיעורים גבוהים יותר מאשר עם אנשים בוגרים, וקבלה מצידם הייתה מקושרת לירידה משמעותית (34%) בשיעור הניסיונות האובדניים. הקבלה הזו חשובה במיוחד עבור טרנסג'נדרים בינאריים – בקבוצה זו נמצא קשר בין קבלה מצד אדם אחד לפחות בן אותו גיל לבין ירידה משמעותית (54%) בשיעור הניסיונות האובדניים. ממצאים אלה מעידים על החשיבות של קבלת הזהות המגדרית באופן ספציפי, כגורם שמגן מפני סיכון לאובדנות. בנוסף, הם מעידים על הצורך במרחבים בטוחים עבור צעירים טרנסג'נדרים וא-בינארים, שבהם באפשרותם לקבל תמיכה מבני גילם. הממצאים מעידים על הצורך ללמד ולעודד תמיכה גם בקרב בוגרים וגם בקרב צעירים, על מנת לשפר את תוצאות בריאות הנפש של בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינארים. באופן ספציפי, מומלץ להקצות לכך משאבים בבתי הספר ובמקומות עבודה, כך שיפנו הן לצעירים בני אותו גיל והן לצוותים חינוכיים ועובדים שונים. מגבלות: המחקר הוא מחקר חתך, ולכן לא ניתן לראות בו שינוי לאורך זמן, למשל במקרה של ניסיון אובדני שמביא לשיפור ברמת התמיכה. המחקר כלל שאלות שהתייחסו רק לקטגוריות מסוימות של בוגרים, ולכן לא ניתן היה למדוד את השפעת התמיכה מצד שכנים, חונכים, מאמנים, אנשי צוות מטעם ארגונים וכן הלאה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור בית ספר עמיתים גורמי חוסן קבלה לחץ מיעוטים תמיכה משפחתית מצוקה נסיונות התאבדות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

McFadyen, תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: McFadyen, Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

מחקר אורך שבדק את שיעור החזרה למגדר הקודם ואת זהות המגדר הנוכחית בקרב נוער טרנסג'נדרי. נמצא כי חזרה למגדר הקודם היא נדירה יחסית וכי מטופלים שחזרו למגדר הקודם עשו זאת טרם ביצוע טיפולים רפואיים בלתי הפיכים. זהות מגדרית 5 שנים לאחר שינוי מגדר חברתי תקצירים Olson KR et al. 2022 מאת: דיטרנזישן מחקר אורך חרטה מחקר אמפירי טיפול הורמונלי מעבר מגדרי חברתי טיפול מאשש מגדר תמיכה חברתית טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Olson, K. R., Durwood, L., Horton, R., et al. (2022). Gender identity 5 years after social transition. Pediatrics, 150 (2). מדגם: 317 ילדים ונוער שהשתתפו במחקר אורך על פני חמש שנים והזדהו כטרנסג'נדרים בתחילתו. הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 8. ממצאים עיקריים: חמש שנים לאחר תחילת שינוי המגדר החברתי, 94% מבין המשתתפים שמרו על זהות טרנסג'נדרית בינארית. מתוכם, 1.3% ביצעו שינוי לזהות אחרת ולבסוף חזרו לזהות הטרנסג'נדרית המקורית. 7.3% מהילדים ביצעו שינוי מגדרי נוסף. 2.5% דיווחו על זהות סיסג׳נדרית. 3.5% דיווחו על זהות מגדר א-בינארית. רוב המקרים של חזרה למגדר הקודם היו בקרב ילדים מתחת לגיל 10, שהתחילו את השינוי המגדרי לפני גיל 6. מתוך מי שהתחילו טיפול לעיכוב ההתבגרות (בלוקרים) רק ילד אחד חזר להזדהות כסיסג׳נדר. מבין מי שהחלו בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, אף ילד לא חזר למגדר הקודם. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דיטרנזישן מחקר אורך חרטה מחקר אמפירי טיפול הורמונלי מעבר מגדרי חברתי טיפול מאשש מגדר תמיכה חברתית טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מדיניות משרד הרווחה והביטחון החברתי בנוגע לעבודה עם א.נשים על הקשת הטרנסית מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית נהלים משרד הרווחה והביטחון החברתי 2022 מאת: א-בינאריים ישראל אוטונומיה לשון פניה ושם נבחר גורמי חוסן תמיכה מוסדית הנחיות טיפול תמיכה משפחתית התנהגויות סיכון הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: המשרד לרווחה וביטחון חברתי. (2022). מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית. נדלה בתאריך 31.5.23 מתוך: https://bethdror.org/wp-content/uploads/2022/11/1.11.pdf נקודות עיקריות: מספר הוראה: 1.11 תאריך הוצאה ראשוני: 02.10.2022 הוראה זו חלה על כל הוראות תקנון עבודה סוציאלית בישראל (תע"ס), נהלים וכל הנחיה אחרת של המשרד. שם ההוראה: מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית גורם אחראי: מינהל של"מ מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית תוכן עניינים כללי מטרת ההוראה. הגדרות אוכלוסיית היעד פנייה מכבדת. התאמת מסמכים שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה עקרונות עבודה עם אדם על הקשת הטרנסית הכשרה והטמעה דרכי קשר פנים משרדיים תקציב אחריות מקצועית פיקוח ובקרה נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב כל האמור בהוראה זו נכתב בלשון זכר לשם הנוחות בלבד, וחל במידה שווה על גברים ועל נשים ועל אחרים. 1. כללי 1.1 הצוות הבין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית ביום 12.10.2020 הוקם צוות בין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית בישראל (להלן "הצוות הבין משרדי"), בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) והמשנה למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. הצוות מנה נציגים ממשרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטרת הקמת "הצוות הבין משרדי" הייתה לבחון את נקודות המפגש של האוכלוסייה על הקשת הטרנסית עם השירותים הממשלתיים במדינת ישראל, ולהציע בהתאם לממצאים פתרונות ומענים הוליסטיים למכלול האתגרים שאיתם מתמודדים א.נשים על הקשת הטרנסית. "הצוות הבין משרדי" הגיש לשרים דו"ח ביניים ביום 20.12.2020 והם אימצו את עיקרי ההמלצות. 1.2. הגישה המקצועית המקובלת כלפי א.נשים על הקשת הטרנסית היא גישה המאשרת מגדר (Gender affirming), כלומר רואה בכבוד את הזהות המגדרית של אדם כמרכיב בסיסי ומעודדת הנגשת שירותי טיפול ושיקום כדי להקל על היעדר זהות מגדרית. 1.3. אוכלוסייה על הקשת הטרנסית נמצאת בסיכון גבוה לסבול מאלימות פיזית, מילולית ומינית, אפליה בתעסוקה, היעדר נגישות למשאבים ציבוריים, היעדר עורף משפחתי והדרה חברתית. בשל כך אנשים על הקשת הטרנסית נמצאים בסיכון מוגבר לחיים בעוני ובהדרה. הדבר יכול להחמיר עד למצוקה נפשית. מצב זה מוביל לשיעורי תחלואה גבוהה יחסית לשאר האוכלוסייה, כאשר המצבים השכיחים הם חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, פוסט טראומה וטראומה מורכבת, התמכרויות ואובדנות. 1.4. א.נשים על הקשת הטרנסית ניצבים בפני חסמים שונים בבואם לצרוך שירותי רווחה, ובשל כך נמנעים לא פעם מצריכת שירותים אלו. 1.5. כמענה לקשיים אלו ולאור המלצות "הצוות הבין משרדי", גיבש משרד הרווחה והביטחון החברתי מדיניות מעשית לטיפול, שיקום ומתן תמיכה, שיספקו מענה הולם ומותאם לאוכלוסיית הקשת הטרנסית המצויה במצבים של מצוקה, סיכון וסכנה. 2. מטרת ההוראה הסדרת מדיניות מותאמת ומקדמת לאוכלוסייה על הקשת הטרנסית, תוך כדי מתן כבוד לזהות המגדרית שהם מציגים, בהתאם להמלצות "הצוות הבין משרדי" לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית. 3. הגדרות יש מונחים רבים המשמשים לתיאור זהויות שונות של אנשים על הקשת הטרנסית. להלן מספר מונחי יסוד (חשוב להשתמש במונחים שבהם משתמשים מקבלי השירות ולהתעדכן באופן תדיר): 3.1. איש.ה א-בינארי או ג'נדרקוויר – אישה שאינה מזדהה כגבר או כאישה בלבד (למשל שאינה מזדהה עם מגדר בכלל או מזדהה בשילוב של מגדרים, וכו'.) 3.2. אישה טרנסג'נדרית - MTF-Male to Female – אישה אשר סומנה בלידתה כזכר, אפשר שהיא עוברת או עברה תהליך התאמה מגדרית. 3.3. גבר טרנסג'נדר - FTM-Female to Male - גבר אשר סומן בלידתו כנקבה, אפשר שהוא עובר או עבר תהליך התאמה מגדרית. 3.4. דיספוריה מגדרית – מצוקה הנובעת מחוסר הלימה בין הזהות המגדרית שאיתה אדם מזדהה לבין הזהות המגדרית ששויכה לו בלידתו או זו שהסביבה משייכת לו. אבחנה זו נכנסה ל DSM-V ומחליפה אבחנה קודמת של Gender Identity Disorder ב DSM-IV. 3.5. המשרד – משרד הרווחה והביטחון החברתי. 3.6. הקשת הטרנסית – מונח "מטרייה" שמתייחס לכל מי שיש פער בין המגדר שאליו שויך בלידה (על פי המין המצוין בתעודת הלידה) למגדר שאליו הוא משתייך. 3.7. זהות מגדרית – הזהות האישית של הפרט עם אחת מקטגוריות המגדר שיכולה להיות גבר, אישה, שילוב של שניהם או אף אחד מהם. זהות זו היא נפרדת מהרישום בתעודת הלידה ותעודת הזהות, וכן לעתים נפרדת מנראות חיצונית ו/או תהליכים רפואיים להתאמה מגדרית. 3.8. טרנסג'נדר או אדם על הקשת הטרנסית - מונח המשמש לתיאור אדם עם מגוון רחב של זהויות מגדריות השונות מהמגדר שעימו זוהה ונרשם עם לידתו. 3.9. להט"בופוביה - פחד, סלידה ורתיעה מאנשים מקהילת הלהט"ב, כמו גם ביטויי אפליה, שנאה, זלזול ותוקפנות כלפיהם. 3.10. מקבל שירות - כל אדם הפונה לשירותי הרווחה ומקבל את שירותיהם ישירות מהמשרד או באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים (בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גורמים מפעילים.) 3.11. מחלקה לשירותים חברתיים (מש"ח) - המחלקות לשירותים חברתיים הן יחידות בתוך הרשויות המקומיות שאחראיות על מתן השירותים החברתיים ללקוחות המתגוררים באותה רשות. המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות פועלות מכוח חוק שירותי הסעד התשי"ח - 1958. 4. אוכלוסיית היעד ילדים, בני נוער, צעירים, בוגרים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים על הקשת הטרנסית. 5. פנייה מכבדת 5.1. לשון הפנייה אל מקבלי השירות בעל פה ובמסמכים תהיה מכבדת ובהתאם לזהותם המגדרית. אם מקבל השירות הוא מתחת לגיל 16 ונמצא במחלוקת מול הוריו, יפעלו גורמי הטיפול לגשר בין הקטין לבין הוריו או האפוטרופוס, והכל בהתאם לשיקול דעת מקצועי ולמען טובת הקטין ורווחתו. 5.2. השיח של אנשי הצוות בינם לבין עצמם ובינם לבין מקבלי שירות על הקשת הטרנסית יהיה תוך שימוש בשם ובלשון המגדרית המבוקשת, ובהתאם לאמור בסעיף 5.1. 6. התאמת מסמכים 6.1. ככלל, טפסים ודוחות על מקבל השירות ייכתבו בשם ובזהות המגדרית של מקבל השירות. 6.2. האמור לא יחול על טפסים רשמיים שיש להגיש לפי הוראות כל דין או לפי צו שנתן בית משפט . 7. שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים 7.1. מקבל שירות רשאי להשתמש בחדרי השירותים על פי זהותו המגדרית, ובתנאי שמדובר בתאים הניתנים לסגירה. 7.2. ככל שקיימים במסגרת תאי שירותים שאינם חלק ממתחם שירותים משותף, ישמשו אלו כשירותים ללא ציון מגדר. 7.3. מקבל השירות על הקשת הטרנסית, השוהה במסגרת הכוללת אפשרות להתקלח, יקבל שעות מופרדות שבהן יוכל להשתמש במקלחת לבדו, כדי לשמור על פרטיותו ופרטיותם של הדיירים האחרים. 8. הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה 8.1. א.נשים על הקשת הטרנסית ישולבו במידת האפשר במסגרות החוץ ביתיות ובשירותים בקהילה על פי הגדרתם את זהותם המגדרית, ולאחר קיום הערכה מקצועית ובהתאם לשיקול דעת הגורם המקצועי. במסגרות שבהן נדרשת רגישות תרבותית ייחודית (כגון מסגרות מהחברה הערבית או החרדית), השילוב יהיה בתיאום עם המסגרת ובאישור הפיקוח המחוזי. 8.2. יש לשאוף כי אדם על הקשת הטרנסית ייקלט במסגרת חוץ ביתית בחדר נפרד או עם אדם אחר על הקשת הטרנסית. 8.3. כחודש מיום הקליטה ובהתאם לשיקול דעת והערכת מצבו של מקבל השירות, תיערך בחינה מחודשת באשר לשילוב בחדרי הלינה המשותפים. ההחלטה תתקבל לאחר שנשמעה עמדתו של מקבל השירות ובהתאם לאישור הפיקוח המחוזי. 8.4. במעונות הנעולים של רשות חסות הנוער, קליטת קטינים או קטינות על הקשת הטרנסית תהיה במעונות לנערות וזאת לשם מתן סביבה מוגנת ומותאמת. 8.5. במסגרות חוץ ביתיות ייעודיות לשיקום שורדי זנות, דרי רחוב, התמכרויות וצעירים בסיכון – יוגדרו מסגרות ו/או חדרים ייעודיים שיהיו ערוכים לקלוט ולטפל בא.נשים על הקשת הטרנסית, בנוסף לקליטה במסגרות קיימות. 8.6. במסגרות דיור של אנשים עם מוגבלות, אפשר לקלוט אדם על הקשת הטרנסית בכלל המסגרות בהתאם לרצונותיו, צרכיו, מאפייניו האישיים והתוכנית האישית שנקבעה לו. ככל שיוחלט על מגורים בחדר שבו מתגוררים דיירים נוספים, קליטתו בחדר תהיה כפופה להסכמות כמפורט בסעיף 8.8 להלן 8.7. בבתי אבות לאזרחים ותיקים אפשר לקלוט בכל המסגרות על פי הצורך ובהתאמה לצורכי האדם. אין צורך בחדר קליטה נפרד, אבל נדרשת הסכמה של הדייר השותף בהתאם לאמור בסעיף 8.8 להלן. 8.8 . קליטת אדם לחדר משותף בהתאם לזהותו המגדרית מחייב את הסכמתו בכתב של השותף לחדר, ושל הוריו או אפוטרופוס במקרה של קטין או בגיר שמונה לו אפוטרופוס. 8.9. צוותים מקצועיים במסגרות הקולטות א.נשים על הקשת הטרנסית ישתתפו בהכשרה ייעודית, בהתאם לאמור להלן בסעיף 11. 8.10. החלטה על שילוב במסגרות של א.נשים על הקשת הטרנסית היא בסמכות המפקח המחוזי ובהתייעצות עם מנהל תחום להט"ב במטה. 8.11. במצבים שבהם עלתה מורכבות הנוגעת להשמה במסגרת חוץ ביתית, יובא הדבר להכרעת מנהל האגף החוץ ביתי של המינהל הרלוונטי, אשר יכריע בדבר בהתייעצות עם מנהל תחום שיקום וטיפול באוכלוסיית הלהט"ב. 9. שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה 9.1. שיח בנושא מיניות יהיה פתוח לקיומם של מגוון מגדרים, ובכלל זה טרנסג'נדרים. 9.2. תחומי האחריות של מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב יכללו בין היתר ייזום פעולות לצמצום הלהט"בופוביה וטיפול בתלונות על גילוי להט"בופוביה וכל המינהלים. 9.3. תחומי האחריות של נותני השירותים יכללו בין היתר: שמירה על שיח והתנהגות מכבדת. מניעת התבדחות על האוכלוסייה על הקשת הטרנסית וגילויי להט"בופוביה. אפשרות להגשת תלונה על גילוי להט"בופוביה, תוך כדי שמירה על אנונימיות. קיום דיונים ושיח על סוגיות להט"ביות, לרבות שיח על מיניות במרחב והאפשרות "לצאת מהארון". 10. עקרונות עבודה עם האדם על הקשת הטרנסית 10.1. גורמי הטיפול באנשים על הקשת הטרנסית הן בקהילה והן במסגרות החוץ ביתיות יספקו בין היתר: 10.1.1. תמיכה נפשית וסוציאלית בהתאם לצורך. 10.1.2. סיוע במימוש זכויות ובתהליכי הסדרה ממסדיים. 10.1.3. סיוע בתיווך וגישור בין הקטין להוריו או האפוטרופוס במידת הצורך. 10.2. טיפול פסיכו-סוציאלי באדם על הקשת הטרנסית יינתן, בין היתר, בהתאם לעקרונות אלה: 10.2.1. רגישות לסוגיית המגדר ולאתגרים העומדים בפניהם בהקשר זה, ובכלל זה זכותם לפרטיות ורגישות להיבטים תרבותיים 10.2.2. הבטחת עצמאותם והגדרתם העצמית. 10.2.3. הימנעות מסימון זהות מגדרית כהפרעה. 10.2.4. באופן שוויוני המותאם לצורכיהם. 11. הכשרה והטמעה. 11.1. ביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים יפיץ לעובדים הרלוונטיים במשרד, במחלקות לשירותים חברתיים ובמסגרות, לומדה לעידוד רגישות טיפולית באוכלוסיית הלהט"ב והקשת הטרנסית. 11.2. מנהל תחום טיפול ושיקום להט"ב במינהל של"מ יפעל לקיום הכשרות ייעודיות לכל המינהלים, בהתאם לתוכנית ההכשרה השנתית. 11.3. נותני השירות במסגרות ובשירותים הרלבנטיים בקהילה ישתתפו בהדרכה תקופתית בנושא מיניות על הקשת הטרנסית, בהתאם לתוכנית עבודה שנתית שתיקבע על ידי המינהל והמחוז. 12. דרכי קשר פנים משרדיים 12.1. באחריות רפרנט מחוזי לטיפול ושיקום להט"ב להטמיע הוראה זו במחוז. 12.2. פרטי יצירת הקשר עם הרפרנט המחוזי יפורסמו ויונגשו למקבלי השירות (נספח א׳). 13. תקציב יישומם של סעיפים בהוראה זו הדורשים תקציב, ייעשה, ככל הניתן, בהתאם לתקציב הקיים מעת לעת. 14. אחריות מקצועית מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב. 15. פיקוח ובקרה משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל פיקוח ובקרה שוטפת באמצעות מפקחיו במחוזות ועובדי האגף לביקורת פנים. סיגל מורן מנכ"לית המשרד נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב 1. מחוז ת"א והמרכז – עובדת סוציאלית רונית דוש RonitP@molsa.gov.il 2. מחוז ירושלים – עובדת סוציאלית ענת שגב AnatSe@molsa.gov.il 3. מחוז חיפה והצפון – עובדת סוציאלית רעות הרוש ReutHa@molsa.gov.il 4. מחוז באר שבע והדרום – עובדת סוציאלית ליאת ארמרמן ליבנה LiatAr@molsa.gov.il רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים ישראל אוטונומיה לשון פניה ושם נבחר גורמי חוסן תמיכה מוסדית הנחיות טיפול תמיכה משפחתית התנהגויות סיכון לכל המאמרים הצג עוד נושאים

נהלים תוצאות חיפוש לפי: נהלים Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Price-Feeney תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Price-Feeney Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המאמר סוקר מחקרים עכשוויים (2020–2025) בנושא דה-טרנזישן בקרב מתבגרים וצעירים (AYAs). דה-טרנזישן מוגדר כהפסקה, שינוי או הפיכה של תהליך המעבר המגדרי הראשוני, ולעיתים קרובות הוא מלווה בשינויים בזהות העצמית או בחרטה על טיפולים קודמים. המאמר מדגיש כי נכון להיום חסרים קווים מנחים קליניים רשמיים לליווי אוכלוסייה זו. המחברים מציעים כי התופעה היא מורכבת ונובעת ממניעים מגוונים הכוללים חששות בריאותיים, אפליה, אתגרי בריאות הנפש, גיוון נוירולוגי ושינויים בזהות. המאמר מספק המלצות קליניות לטיפול אמפתי, ניטרלי ומבוסס ראיות עבור צעירים אלו. הבנה וטיפול במתבגרים וצעירים השוקלים או עוברים תהליך של "דה-טרנזישן" (Detransition) סיכומים MacKinnon et al. 2025 מאת: דיטרנזישן חסמים סקירת ספרות הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: MacKinnon, K. R., Expósito-Campos, P., Lam, J. S. H., Anderson, V., & Khatchadourian, K. (2025). Understanding and Caring for Adolescents and Young Adults Who Are Considering or Pursuing a Detransition Process. Pediatric Annals, 54(10), e361–e366. תקציר המאמר: המאמר סוקר מחקרים עכשוויים (2020–2025) בנושא דה-טרנזישן בקרב מתבגרים וצעירים (AYAs). דה-טרנזישן מוגדר כהפסקה, שינוי או הפיכה של תהליך המעבר המגדרי הראשוני, ולעיתים קרובות הוא מלווה בשינויים בזהות העצמית או בחרטה על טיפולים קודמים. המאמר מדגיש כי נכון להיום חסרים קווים מנחים קליניים רשמיים לליווי אוכלוסייה זו. המחברים מציעים כי התופעה היא מורכבת ונובעת ממניעים מגוונים הכוללים חששות בריאותיים, אפליה, אתגרי בריאות הנפש, גיוון נוירולוגי ושינויים בזהות. המאמר מספק המלצות קליניות לטיפול אמפתי, ניטרלי ומבוסס ראיות עבור צעירים אלו. מתודולוגיה סקירה ביקורתית של מחקרים עכשוויים שפורסמו בין השנים 2020 ל-2025. הסקירה כוללת ניתוח של: מחקרי אורך וחתך על נזילות מגדרית ושיעורי דה-טרנזישן. סקרי קהילה וראיונות איכותניים עם אנשים שעברו דה-טרנזישן. בחינה של גורמים דמוגרפיים, פסיכו-סוציאליים וקליניים הקשורים להפסקת טיפול או חרטה. תוצאות נזילות מגדרית : בין 20% ל-79% מהצעירים מגווני המגדר מדווחים על שינויים בזהות המגדרית לאורך זמן. שיעורי דה-טרנזיש ן: הערכות נעות בין 0.4% ל-7.6% בקרב מתבגרים, ועד 16.8% במחקרים מסוימים המבוססים על דיווח עצמי בקהילה. דמוגרפיה : רוב העוברים דה-טרנזישן הם צעירים (מתחת לגיל 29) שהוקצו כנקבה בלידה (AFAB). סיבות לדה-טרנזישן: - גורמים חיצוניים : אפליה, חוסר תמיכה משפחתית וקשיים כלכליים (נפוץ יותר בקרב אלו שהוקצו כזכר בלידה). - גורמים פנימיים : שינוי בזהות המגדרית, הבנה מחדש של דיספוריה (לעיתים כקשורה לטראומה או הומופוביה מופנמת) וחששות בריאותיים. בריאות הנפש : קיימת שכיחות גבוהה יותר של מצבים נוירו-התפתחותיים (כגון אוטיזם), הפרעות אכילה וחוויות ילדות שליליות (ACEs) בקרב חלק מהעוברים דה-טרנזישן. דיון ומסקנות המלצות לטיפול: על גורמים קליניים לאמץ גישה סקרנית, ניטרלית ומקבלת, תוך הימנעות משיפוטיות או בושה. חשוב לבצע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית מקיפה הכוללת בחינה של תחומי הזהות, הבריאות הפיזית והרשת החברתית. הסכמה מדעת : יש לדון באפשרות של שינוי בזהות או חרטה כחלק מתהליך ההסכמה מדעת לפני תחילת טיפולים הורמונליים או כירורגיים. המשכיות הטיפול: יש לעודד מטופלים להמשיך במעקב רפואי גם בעת הפסקת טיפול, כדי להבטיח תהליך הפסקה בטוח מהורמונים וליווי רגשי בתהליך החברתי. צורך במחקר עתידי: חסר מידע קליני מבוסס על הדרכים הבטוחות ביותר להפסקת טיפול הורמונלי (כגון הדרגתיות לעומת הפסקה בבת אחת) ועל שיעורי ניתוחים לשחזור. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דיטרנזישן חסמים סקירת ספרות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הנחיות בנושא מתן טיפול לילדים טרנסג'נדרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 7 ילדים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH ילדים תמיכה משפחתית המלצות מעבר מגדרי חברתי הנחיות טיפול סקירת ספרות טיפול מאשש מגדר קבלה טיפול נפשי רפואת ילדים הורדת PDF למאמר המקורי פרק 7 - ילדים.ות [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ הסטנדרטים שבמסמך זה עוסקים בילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות, והם מבוססים על מחקר, על עקרונות אתיים ועל ידע שהצטבר בידי מומחים ומומחיות. העקרונות המנחים של הסטנדרטים שבמסמך זה כוללים את הדברים הבאים: 1) גיוון מגדרי בגילאי הילדות הוא היבט צפוי של התפתחות אנושית באופן כללי (Endocrine Society and Pediatric Endocrine Society, 2020; Telfer et al., 2018); 2) גיוון מגדרי בילדות אינו מחלה או הפרעה נפשית (Endocrine Society and Pediatric Endocrine Society, 2020; Oliphant et al., 2018; Telfer et al., 2018); 3) אין מקום להניח שביטוי מגדרי מגוון אצל ילדים.ות תמיד משקף זהות טרנסג'נדרית או חוסר התאמה מגדרית (Ehrensaft, 2016; Ehrensaft, 2018; Rael et al., 2019); 4) הכוונה מצד מטפלים ומטפלות בתחום בריאות הנפש שיש להן התמחות בטיפול מגדרי לילדות.ים עשויה לעזור ולתמוך בהתאמה חיובית ובזיהוי של צרכים מגדריים לאורך זמן (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; Telfer et al., 2018); 5) טיפולי המרה שמטרתם למנוע גיוון מגדרי אצל ילדים.ות (כלומר, כל ניסיון "טיפולי" להניא ילד.ה מגוון מגדרית, באמצעות מילים, מעשים, או שניהם, להזדהות או להתנהג בהתאם למגדר המקושר למין שהוגדר עבורם בלידה), הינו מזיק ואנו דוחים את השימוש בהם (APA, 2021; Ashley, 2019b, Pare, 2020; SAMHSA, 2015; Telfer et al., 2018; UN Human Rights Council, 2020). המונח "אנשי מקצוע בתחום הבריאות" מופיע בטקסט פעמים רבות על מנת להתייחס לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית. שלא כמו נוער ומבוגרים בגיל ההתבגרות, ילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות אינם רשאים לגשת להליכים רפואיים (Pediatric Endocrine Society, 2020); לכן, כאשר יש צורך לקבל חוות דעת מקצועית, רוב הסיכויים שהיא תגיע מאנשי מקצוע בתחום הבריאות שמתמחים בתמיכה פסיכו-סוציאלית והתפתחות מגדרית. על כן, פרק זה בלבד מתמקד בשיטות פסיכו-סוציאליות שמתאימות לשלב ההתפתחותי, אם כי אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, כמו רופאי ילדים ואנשי מקצוע בתחום בריאות המשפחה גם הם והן יכולות להיעזר בסטנדרטים האלה בעת עבודתם מול ילדות.ים מגוונות מגדרית ומול משפחותיהן. בפרק זה אנו משתמשים ומשתמשות במונח "גיוון מגדרי" לאור העובדה כי לא ניתן לצפות את ההתפתחות המגדרית אצל ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות, והיא עשויה להשתנות לאורך זמן (Steensma, Kreukels et al., 2013). בה בעת, פרק זה מכיר בעובדה שחלק מהילדות.ים ישמרו על זהות מגדרית יציבה כפי שהפגינו בשלב מוקדם של חייהן.ם, אשר אינה תואמת את המין שהוגדר עבורם בלידה (Olson et al., 2022). המונח "גיוון מגדרי" כולל ילדים.ות טרנסג'נדרים בינאריים וא-בינאריות, וכן ילדות.ים מגוונות מגדרית שבסופו של דבר לא יזדהו כטרנסג'נדרים.ות בהמשך חייהן. טרמינולוגיה היא נושא שמטבעו הוא תלוי תרבות ומתפתח לאורך זמן. לכן, יתכן שמונחים המשמשים במסמך זה יתיישנו עם הזמן ואנו נמצא תיאורים קולעים יותר. פרק זה מתאר אספקטים של טיפול רפואי חיוני שמטרתו לקדם את רווחתן ואת הצרכים המגדריים של ילדות.ים (עיינו בהצהרה על טיפול רפואי חיוני בפרק על ישימות עולמית, הצהרה 2.1). פרק זה ממליץ לכולם ולכולן להשתמש בסטנדרטים אלה, במידה האפשרית. ייתכנו מצבים או מקומות שבהם המשאבים המומלצים אינם זמינים במלואם. על אנשי מקצוע/צוותים בתחום הבריאות לעבוד בשאיפה לעמוד בסטנדרטים אלה. עם זאת, אם קיימות מגבלות בלתי נמנעות אשר מונעות עמידה בחלקים מסוימים של המלצות אלה, אין סיבה שדבר זה ימנע מהם לספק את השירותים הטובים ביותר הזמינים להם. במקומות שבהם קיימים רק חלק מהשירותים המומלצים ולא כולם, הבחירה לא ליישם שירותי בריאות שיש בהם להיטיב עם המטופלים עלולה לגרום נזק לילד.ה (Murchison et al., 2016; Telfer et al., 2018; Riggs et al., 2020). באופן כללי, חובה לתעדף את טובת הילד.ה. ספרות אמפירית ענפה בפסיכולוגיה מראה כי לעיתים קרובות, חוויות בילדות המוקדמת מכוננות דפוסי סיכון ו/או חוסן לכל החיים, ותורמות להתפתחות של יותר, או פחות, רווחה ואיכות חיים חיובית (Anda et al., 2010; Masten & Cicchetti, 2010; Shonkoff & Garner, 2012). המחקר הקיים, באופן כללי, מצביע על כך שנוער מגוון מגדרית נמצא בסיכון גבוה יותר לקשיים פסיכולוגיים (Ristori & Steensma, 2016) מאשר נוער סיסג'נדרי באותו הגיל, כתוצאה מחוויות הרסניות, כולל טראומה והתעללות שנובעים מדחייה של גיוון מגדרי ומחוויות אחרות של פוגענות וחוסר קבלה (Barrow & Apostle, 2018; Giovanardi et al., 2018; Gower, Rider, Brown et al., 2018; Grossman & D’Augelli, 2006; Hendricks & Testa, 2012; Reisner, Greytak et al., 2015; Roberts et al., 2014; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). בנוסף, הספרות מראה כי ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות שחווים קבלה של זהויות המגדר המגוונות שלהם חיים חיים נורמליים באופן כללי (Malpas et al., 2018; Olson et al., 2016). הערכה וטיפול בילדים.ות בדרך כלל מדגישים את הגישה האקולוגית , שמכירה בצורך של ילדים.ות לביטחון ולטיפוח בכל סביבה שבה הן נמצאות (Belsky, 1993; Bronfenbrenner, 1979; Kaufman & Tishelman, 2018; Lynch & Cicchetti, 1998; Tishelman et al., 2010; Zielinski & Bradshaw, 2006). על כן, נקודת המבט של הפרק הזה מבוססת על ספרות וידע פסיכולוגיים בסיסיים לגבי הסיכונים הייחודיים לילדים.ות מגוונים מגדרית, ומדגישה את שילוב הגישה האקולוגית על מנת להבין את צורכיהם ולקדם בריאות נפשית חיובית במסגרת כל הטיפולים המגדריים. נקודת מבט זו מתעדפת את רווחתה ואת איכות החיים של הילד.ה לאורך תקופת ההתפתחות שלה. בנוסף, פרק זה מאמץ את נקודת המבט, שנתמכת על ידי מחקר פסיכולוגי רב שהוזכר לעיל, כי טיפול פסיכולוגי להתאמה מגדרית (Hidalgo et al., 2013) עבור ילדות.ים לפני גיל ההתבגרות מציג חלון הזדמנויות לקידום התפתחות רווחה כללית, שתיטיב איתן לאורך זמן ובמהלך המעבר לגיל ההתבגרות. פוטנציאלית, גישה זו עשויה למנוע חלק מהסיכונים השכיחים לבריאות הנפש שאיתם מתמודד נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית, כפי שמתואר רבות בספרות (Chen et al., 2021; Edwards-Leeper et al., 2017; Haas et al., 2011; Leibowitz & de Vries, 2016; Reisner, Bradford et al., 2015; Reisner, Greytak et al., 2015). המחקר ההתפתחותי עסק בהבנת היבטים שונים של התפתחות מגדרית בשנים המוקדמות ביותר של הילדות, על בסיס אוכלוסיה כללית של ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות. מחקר זה בדרך כלל הסתמך על ההנחה שהילדות.ים המשתתפות במחקר הן סיסג'נדריות (Olezeski et al., 2020) ודיווח כי עבור אוכלוסיית הילדות.ים הכללית, יציבות בזהות המגדרית מתבססת בשנות הגן וכי רוב הילדות.ים אינן מגוונות מגדרית (Kohlberg, 1966; Steensma, Kreukels et al., 2013). לאחרונה, המחקר ההתפתחותי הדגים כי ניתן לראות ולזהות גיוון מגדרי אצל ילדים.ות קטנים לפני גיל ההתבגרות (Fast & Olson, 2018; Olson & Gulgoz, 2018; Robles et al., 2016). עם זאת, המחקר האמפירי בתחום זה הינו מוגבל, ונכון לרגע זה לא קיימים מדדים פסיכומטריים מבוססים ואמינים ו/או המסוגלים לאמת באופן מלא את ההבנה של ילד.ה לפני גיל ההתבגרות את המגדר שלה ו/או את הצרכים וההעדפות המגדריים שלה (Bloom et al., 2021). על כן, פרק זה מדגיש את החשיבות של גישה קלינית רגישה ומותאמת אישית להערכה מגדרית, בהתאם להמלצות בכללים שונים ובספרות (Berg & Edwards-Leeper, 2018; de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Ehrensaft, 2018; Steensma & Wensing-Kruger, 2019). מחקר וניסיון קליני הראו כי גיוון מגדרי בילדים.ות לפני גיל ההתבגרות עשוי להיות נזיל עבור חלקם; לא קיימים אמצעים מבוססים לחזות את ההתפתחות המגדרית של כל ילד.ה (Edwards-Leeper et al., 2016; Ehrensaft, 2018; Steensma, Kreukels et al., 2013), והצרכים המגדריים של ילד.ה מסוים עשויים להשתנות לאורך ילדותו. חשוב להבין את משמעות המונח "הערכה". קיימים מספר הקשרים להערכה (Krishnamurthy et al., 2004), כולל הערכות מהירות שמתקיימות בזמן משבר מיידי (למשל, הערכת ביטחון במקרה של ילד.ה אובדנית) והערכה ממוקדת כאשר למשפחה יש שאלה מוגדרת, דבר שלעיתים קרובות עולה במסגרת התייעצות קצרת טווח יחסית (Berg & Edwards-Leeper, 2018). המונח "הערכה" בדרך כלל משמש כדי להתייחס ל"הערכה אבחונית", שמכונה גם בשם "אינטייק" (ראיון אבחוני), ומתקיימת על מנת לקבוע אם קיימת בעיה שניתן לאבחן ו/או לטפל בה בתהליך תרפויטי. פרק זה מתמקד בהערכות מקיפות, המשמשות להבנת הצרכים והמטרות של הילד.ה ומשפחתה (APA, 2015; de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Srinath et al., 2019; Steensma & Wensing-Kruger, 2019). סוג זה של הערכה פסיכולוגית אינו הכרחי עבור כל הילדים.ות המגוונים מגדרית, אך ייתכן שיהיה בו צורך עקב מספר סיבות. הערכות עשויות להוות הזדמנות טובה להתחיל תהליך של תמיכה עבור הילד.ה המגוונת מגדרית ועבור משפחתה, תוך הבנה שדינמיקה משפחתית הכוללת קבלה של הגיוון המגדרי יכולה להיטיב עם ילדים.ות מגוונות מגדרית, כמו גם ייעוץ להורים בעת הצורך. יש מקום להערכות מקיפות כאשר הן מתבקשות על ידי משפחה שברצונה להבין באופן מלא את המגדר של הילד.ה ואת צרכי בריאות הנפש שלו בהקשר של גיוון מגדרי. בנסיבות אלה, בעיות בבריאות הנפש של בני.ות המשפחה, הדינמיקה המשפחתית וההקשרים החברתיים והתרבותיים, כולם משפיעים על ילדות.ים מגוונות מגדרית, ויש לקחת את כולם בחשבון (Barrow & Apostle, 2018; Brown & Mar, 2018; Cohen-Kettenis et al., 2003; Hendricks & Testa, 2012; Kaufman & Tishelman, 2018; Ristori & Steensma, 2016; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). המשך הטקסט מספק פירוט נוסף בנושא זה. חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ישאפו להבין את ההיבטים השונים בזהות ובחוויה של הילד.ה ושל המשפחה, לדוגמה: גזע, מוצא אתני, מצב של הגירה/בקשת מקלט, דת, גאוגרפיה והיבטים סוציו-אקונומיים, ולהתנהג בצורה מכבדת ורגישה להקשר התרבותי במסגרת המפגש הקליני (Telfer et al., 2018). קיימים גורמים רבים שעשויים להיות רלוונטיים לתרבות ולמגדר, כולל אמונה דתית, ציפיות מגדריות ומידת הקבלה של גיוון מגדרי (Oliphant et al., 2018). הצטלבויות בין גיוון מגדרי, גיוון סוציו-אקונומי והשתייכות לקבוצת מיעוט עשויות להוות מקור לחוזקה, ללחץ חברתי או לשניהם (Brown & Mar, 2018; Oliphant et al., 2018; Riggs & Treharne, 2016). כל ילד.ה, בן או בת משפחה ודינמיקה משפחתית הם ייחודיים ועשויים להכיל מספר דפוסי תרבות ואמונה. לכן, על אנשי מקצוע בכל תחומי הבריאות להימנע מהשלכה של סטריאוטיפים על בסיס תפיסות מוקדמות שיתכן שאינן נכונות או מוטות (למשל, ההנחה כי משפחה, ששייכת לקהילה דתית שמתנגדת לתמיכה בגיוון מגדרי, בהכרח לא תתמוך בגיוון המגדרי של הילד.ה) (Brown & Mar, 2018). במקום זאת, חשוב לשמור על גישה פתוחה לגבי כל משפחה ולהבין את הדפוסים הייחודיים של כל בן או בת משפחה, ושל המשפחה בכללותה. המלצותינו 7.1 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה בנושא מגדר ויפתחו מומחיות בתחום ההתפתחות המגדרית והגיוון המגדרי אצל ילדים.ות, ויצברו ידע כללי על גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. 7.2 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בתחום בריאות הנפש של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי. 7.3 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי וצורות אחרות של גיוון נוירולוגי, או ישתפו פעולה עם מומחים ומומחיות בעלות מומחיות רלוונטית בעת העבודה עם ילדות.ים שהן גם אוטיסטיות/מגוונות נוירולוגית וגם מגוונות מגדרית. 7.4 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ילמדו באופן מתמשך על ילדים.ות מגוונות מגדרית ועל משפחותיהן. 7.5 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונים מגדרית ייגשו למידע ממגוון מקורות כחלק מההערכה וישלבו אותו כחלק מההערכה. 7.6 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונות מגדרית ייקחו בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, תפקוד נוירו-קוגניטיבי וכישורי שפה. 7.7 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית ייקחו בחשבון גורמים שעשויים להקשות על הילד.ה ו/או על המשפחה/האדם המטפל לדווח על זהות מגדרית/ביטוי מגדרי באופן מדויק. 7.8 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור הילד.ה המגוונת מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל כאשר המשפחות ואנשי המקצוע בתחום הבריאות מאמינות שדבר זה יועיל לרווחתה ולהתפתחותה של הילד.ה ו/או של המשפחה. 7.9 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל יעבדו מול סביבות ואנשים החשובים לילד.ה על מנת לקדם את חוסנו ואת רווחתו הרגשית של הילד.ה. 7.10 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם, גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל, יספקו לשני הצדדים הדרכה פסיכו-חינוכית שמתאימה לגילם בנושא התפתחות מגדרית. 7.11 - אנו ממליצים וממליצות כי לקראת הגעתו של הילד.ה לגיל ההתבגרות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יספקו מידע לילדות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם/האדם המטפל בהם בנושא הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית, ההשפעה של טיפולים אלה על הפוריות בעתיד ואפשרויות לשימור פוריות. 7.12 - אנו ממליצים וממליצות כי הורים/האדם המטפל ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יגיבו בצורה תומכת לילדים.ות שברצונן לקבל הכרה במגדר שתואם לתחושת המגדר הפנימית שלהן. 7.13 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות והורים/האדם המטפל יעניקו תמיכה לילדות.ים להמשיך ולחקור את המגדר שלהם לאורך השנים שלפני גיל ההתבגרות, ללא קשר לשינוי מגדר חברתי. 7.14 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו ביתרונות ובסיכונים של שינוי מגדר חברתי עם משפחות ששוקלות זאת. 7.15 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ועם ארגונים אחרים לקידום רווחתן של ילדות.ים מגוונות מגדרית ולמניעת הקשיים שאיתם הן עלולות להתמודד. כל ההצהרות שבפרק זה נעשו על סמך סקירה מקיפה של הראיות, הערכה של היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של אנשי מקצוע ושל מטופלים.ות, ושימוש במשאבים וישימותם. אנו מכירים ומכירות בכך שבמקרים מסוימים קיימות ראיות מוגבלות ו/או ששירותים מסוימים עשויים להיות בלתי זמינים או בלתי רצויים. הצהרה 7.1 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה בנושא מגדר ויפתחו מומחיות בתחום ההתפתחות המגדרית והגיוון המגדרי אצל ילדים.ות, ויצברו ידע כללי על גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות אשר עובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית לרכוש ולשמור על הכשרות והסמכות חיוניות הרלוונטיות לתפקידן כאנשי מקצוע. זה כולל קבלת רישיונות, הסמכות, או את שניהם מטעם גופי הסמכה מתאימים, לאומיים ו/או אזוריים. אנו מכירים בעובדה כי פרטי ההסמכה והרגולציה של אנשי מקצוע משתנים ממקום למקום ברחבי העולם. חשוב לציין כי יתכן שקבלת רישיונות והסמכה בסיסית, או שניהם, לא יספיקו בפני עצמם כדי להבטיח בקיאות בעת עבודה עם ילדים.ות מגוונים מגדרים, כיוון שעל מנת לספק טיפול מתאים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, באופן ספציפי, נדרשים לקבל הכשרה מעמיקה וניסיון מפוקח בנושא התפתחות המגדר במהלך הילדות. הצהרה 7.2 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בתחום בריאות הנפש של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבל הכשרה ולפתח מומחיות בפיקוח בנושא בריאות הנפש הכללית של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי מפעוטות ועד לגיל ההתבגרות, כולל גישות מבוססות-ראיות להערכה ולהתערבות. גיוון מגדרי אינו הפרעה נפשית; עם זאת, כפי שצוין לעיל, ידוע כי בריאות הנפש של ילדים.ות מגוונות מגדרית עלולה להיפגע (למשל, כתוצאה מלחץ מיעוטים מגדרי) (Hendricks & Testa, 2012) ועשויה להשתפר בעקבות חקירה עצמית ותמיכה; על כן מומלץ מאוד לפתח מומחיות בתחום בריאות הנפש. עבודה עם ילדים היא עיסוק מורכב, שכרוך בהבנת הצרכים ההתפתחותיים של הילד.ה בגילאים שונים, היכולת להבין את הכוחות המשפיעים על רווחתה של הילד.ה הן בתוך המשפחה והן מחוץ לה (Kaufman & Tishelman, 2018) והיכולת להעריך באופן מלא את המצבים שבהם הילד.ה אינה מאושרת או חווה קשיים משמעותיים בבריאות הנפשית, עם או בלי קשר למגדר. המחקר מצביע על רמות גבוהות של חוויות שליליות ושל טראומה בקרב ילדים.ות מגוונות מגדרית, כולל סיכון לחוות דחיה ואף התעללות (APA, 2015; Barrow & Apostle, 2018; Giovanardi et al., 2018; Reisner, Greytak et al., 2015; Roberts et al., 2012; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לזכור את האפשרות של חוויות שליליות ולשמור על מסוגלות ליזום התערבויות יעילות למניעת נזק ולקידום רווחה נפשית חיובית. הצהרה 7.3 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי וצורות אחרות של גיוון נוירולוגי, או ישתפו פעולה עם מומחים.ות בעלות מומחיות רלוונטית בעת העבודה עם ילדות.ים שהן גם אוטיסטיות/מגוונות נוירולוגית וגם מגוונות מגדרית. חוויית הגיוון המגדרי אצל ילדות.ים אוטיסטיות ואצל ילדים.ות עם סוגים אחרים של שונות נוירולוגית, עשויה להוביל למורכבויות קליניות נוספות (de Vries et al., 2010; Strang, Meagher et al., 2018). לדוגמה, יתכן שילדות.ים אוטיסטיות יתקשו לתקשר את הצרכים המגדריים שלהן או שהן עשויות להתבטא בדרכים ייחודיות מאוד (Kuvalanka et al., 2018; Strang, Powers et al., 2018). יתכן שיהיו להן פרשנויות מגוונות לחוויות מגדריות לאור ההבדלים השכיחים בסגנון התקשורת והחשיבה. עקב הצרכים הייחודיים של ילדות.ים מגוונות מגדרית שהן גם בעלות שונות נוירולוגית, הן עלולות להיות בסיכון גבוה יותר לחוסר הבנה על ידי הסביבה (כלומר, פרשנות מוטעית של דבריהן). לכן, מומחים ומומחיות המספקים תמיכה לילדות.ים אלה יכולים להיטיב עמן אם יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא אוטיזם ובמצגים קשורים של התפתחות נוירולוגית ו/או אם ישתפו פעולה עם מומחים ומומחיות בנושא אוטיזם (Strang, Meagher et al., 2018 ). הכשרות מסוג זה רלוונטיות במיוחד לאור התיעוד במחקר, שמצביע על שיעור גבוה יותר של אוטיזם בקרב נוער מגוון מגדרית מאשר בקרב האוכלוסיה הכללית (de Vries et al., 2010; Hisle-Gorman et al., 2019; Shumer et al., 2015). הצהרה 7.4 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ילמדו באופן מתמשך על ילדים.ות מגוונות מגדרית ועל משפחותיהן. ניתן לשמור על התפתחות מקצועית מתמשכת בנושא ילדים.ות מגוונות מגדרית ומשפחותיהן במגוון דרכים, כולל באמצעות קריאה (מאמרים בכתבי עת, ספרים, אתרים הקשורים לארגונים עם ידע מגדרי), השתתפות בהכשרות באינטרנט ופנים מול פנים, והצטרפות לקבוצות פיקוח/התייעצות מקצועיות (Bartholomaeus et al., 2021 ). לימוד מתמשך כולל 1) שמירה על ידע עדכני לגבי מחקר זמין ורלוונטי בנושא התפתחות מגדרית וגיוון מגדרי אצל ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות ובנושא גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים; 2) שמירה על ידע עדכני לגבי שיטות עבודה מומלצות עבור גישות להערכה, לתמיכה ולטיפול בילדים.ות מגוונות מגדרית ומשפחותיהן. זהו תחום עיסוק חדש יחסית, ועל אנשי מקצוע בתחום הבריאות להסתגל ככל שעולה מידע נוסף באמצעות המחקר ובדרכים אחרות (Bartholomaeus et al., 2021 ). הצהרה 7.5 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונים מגדרית ייגשו למידע ממגוון מקורות כחלק מההערכה וישלבו אותו כחלק מההערכה. כאשר המשפחה ו/או אנשי מקצוע בתחום הבריאות מבקשים הערכה מקיפה, דבר זה עשוי לעזור בפיתוח המלצות להתערבות כפי הדרוש, לטובת ולרווחת הילד.ה ובני המשפחה האחרים. הערכה מסוג זה עשויה לעזור במגוון של מצבים כאשר הילד.ה ו/או המשפחה/האפוטרופוס מרגישים צורך בהתערבות מסוג כלשהו, בשיתוף עם אנשי מקצוע. לעולם אין להשתמש בהערכות ובהתערבויות על מנת למנוע מהילד.ה לבטא גיוון מגדרי או זהות מגדרית מגוונת, באופן סמוי או גלוי. במקום זאת, אנשי מקצוע עם הכשרה מתאימה יכולים להשתמש בהערכה כאמצעי יעיל כדי להבין טוב יותר כיצד לתמוך בילד.ה ובמשפחתו מבלי לתעדף זהות מגדרית או ביטוי מגדרי מסויימים כלשהם. הערכה עשויה להיות חשובה במיוחד עבור ילדים.ות מסויימים ומשפחותיהם, על ידי שיתוף פעולה לקידום הבריאות המגדרית של הילד.ה, רווחתו וההגשמה העצמית שלו. הערכה מקיפה עשויה לעזור ביצירת תוכנית מותאמת אישית כדי לעזור לילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות ולבני משפחותיהם (de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Malpas et al., 2018; Steensma & Wensing-Kruger, 2019; Telfer et al., 2018; Tishelman & Kaufman, 2018). בהערכה מסוג זה, חשוב לשלב מידע ממספר מקורות על מנת 1) להבין בצורה הטובה ביותר את הצרכים המגדריים של הילד.ה ולתת המלצות; ו-2) לזהות את נקודות החוזקה והתמיכה הספציפיות של הילד.ה, של המשפחה/האדם המטפל ושל הקהילה במצב המגדרי של הילד.ה ובהתפתחותו, בסיכונים ובחששות של הילד.ה, של משפחתו/האדם המטפל ושל הסביבה. האינפורמנטים עבור ההערכה ועבור תכנון התמיכה/ההתערבות עשויים לכלול את הילד.ה, את ההורים/האדם המטפל, את בני.ות המשפחה המורחבת, אחים ואחיות, צוות בית הספר, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, את הקהילה, הקשרים תרבותיים ומשפטיים רחבים יותר, ומקורות נוספים (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Srinath, 2019). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית לחקור נושאים הקשורים למגדר, אך עליהם גם להסתכל באופן רחב על הילד.ה ועל הסביבה, בהתאם למודל האקולוגי שתואר לעיל (Bronfenbrenner, 1979) על מנת להבין באופן מלא את הגורמים המשפיעים על רווחתו של הילד.ה ואת הגורמים לתמיכה במגדר ולסיכון (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Hendricks & Testa, 2012; Kaufman & Tishelman, 2018; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). דבר זה כולל הבנה של החוזקות ושל האתגרים שחווה הילד.ה/המשפחה הקיימים בסביבה. אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה לילדים.ות מגוונים מגדרית לשקול שילוב של נושאי הערכה שונים, על פי הצרכים והנסיבות של הילד.ה ושל המשפחה. למרות שחלק מהתחומים הרשומים להלן לא מתייחסים ישירות למגדר של הילד.ה (ר' סעיפים 7-12 להלן), יש לתת עליהם את הדעת במהלך הערכה מגדרית, כפי שעולה בשיקול הדעת הקליני, על מנת להבין את מערך הגורמים המורכב שעשוי להשפיע על רווחתו של הילד.ה באופן משולב, כולל בריאות מגדרית, בהתאם לשיטות העבודה המומלצות להערכה (APA,2015; Berg & Edwards-Leeper, 2018; Malpas et al., 2018) ולפתח התערבות עם מספר התמקדויות בעת הצורך. על פי סיכום המחקר הרלוונטי והמומחיות הקלינית, תחומי ההערכה לעיתים קרובות כוללים את הדברים הבאים: 1) זהות המגדר והביטוי המגדרי שמבטא הילד.ה, בהווה ובעבר; 2) ראיות לדיספוריה, חוסר התאמה מגדרית, או שניהם; 3) חוזקות ואתגרים הקשורים לילד.ה, למשפחה, לאמונות ולגישות של ילדים.ות אחרים ואנשים אחרים לגבי גיוון מגדרי, קבלה ותמיכה עבור הילד.ה; 4) חוויות של לחץ מיעוטים מגדרי אצל הילד.ה ואצל המשפחה, ושל דחייה, עוינות או שניהם, עקב הגיוון המגדרי של הילד.ה; 5) רמת התמיכה הקשורה לגיוון המגדרי בהקשרים חברתיים (למשל: בית הספר, קהילה דתית, המשפחה המורחבת); 6) הערכת הקונפליקט לגבי המגדר של הילד.ה ו/או התנהגות מדאיגה של ההורים/האדם המטפל/האחים והאחיות בקשר לגיוון המגדרי של הילד.ה; 7) הבריאות הנפשית של הילד.ה, נקודות חוזקה ונקודות אתגר תקשורתיות ו/או קוגניטיביות, גיוון נוירולוגי ו/או אתגרים התנהגותיים הגורמים לקושי משמעותי בתפקוד; 8) היסטוריה רפואית והתפתחותית רלוונטית; 9) תחומים שעלולים להוות סיכון (למשל: חשיפה לאלימות בבית ו/או בקהילה, התעללות מכל סוג בילד.ה; טראומות עבר; ביטחון ו/או בריונות בקרב ילדים.ות אחרים או בכל סביבה אחרת; אובדנות); 10) גורמי לחץ משמעותיים במשפחה המתרחשים במקביל, כמו למשל מחלה כרונית או סופנית, חסרות בית או עוני; 11) הבריאות הנפשית של ההורים/האדם המטפל ו/או של האחים והאחיות, ו/או אתגרים התנהגותיים הגורמים לקושי משמעותי בתפקוד; וכן 12) נקודות החוזקה והאתגרים של הילד.ה ושל המשפחה. הערכה מקיפה, המשלבת איסוף מידע מסוגים שונים, עשויה לעזור בהבנת הצרכים, נקודות החוזקה, הגורמים המגנים והסיכונים עבור ילד.ה מסוים ומשפחתו בסביבות שונות (למשל: בית/בית הספר). שיטות איסוף המידע כוללות לעיתים קרובות את הדברים הבאים: 1) ראיונות מובנים ובלתי-מובנים עם הילד.ה, עם בני ובנות משפחה ועם אחרים (למשל: מורות); 2) השלמת מדדים סטנדרטיים בנושא מגדר על ידי האדם המטפל ועל ידי הילד.ה; רווחתו הכללית של הילד.ה; הכישורים התקשורתיים והקוגניטיביים של הילד.ה ומוגבלויות/הפרעות התפתחותיות; תמיכה וקבלה מצד ההורים/האדם המטפל, האחים והאחיות, המשפחה המורחבת וילדים אחרים; לחץ הורי; עבר של קשיים בילדות; ו/או נושאים אחרים לפי הצורך (APA, 2020; Berg & Edwards-Leeper, 2018; Kaufman & Tishelman, 2018; Srinath, 2019). על פי מאפייני המשפחה, הפרופיל ההתפתחותי של הילד.ה, או שניהם, ניתן לשפר את שיטות איסוף המידע באמצעים הבאים: 1) תצפית מובנית ובלתי-מובנית בילד.ה ו/או במשפחה; ו-2) טכניקות הערכה מובנות וויזואליות (דפי עבודה; פורטרט עצמי; ציורי משפחה וכו') (Berg & Edwards-Leeper, 2018). הצהרה 7.6 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונות מגדרית ייקחו בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, תפקוד נוירו-קוגניטיבי וכישורי שפה. לאור המורכבויות של ביצוע הערכה לילדים.ות קטנות, שבשונה ממבוגרים, נמצאות בתהליך התפתחותי במגוון תחומים (התחום הקוגניטיבי, החברתי, הרגשי, הפיזיולוגי), חשוב לשקול את המצב ההתפתחותי של הילד.ה ולהתאים את אופני ההערכה ואת המפגש ליכולות האישיות של הילד.ה. זה כולל התאמה של ההערכה לשלב ההתפתחותי וליכולות של הילד.ה (גיל גן חובה, גיל בית הספר, שלבים מוקדמים של גיל ההתבגרות לפני גיל הנעורים), כולל שימוש באוצר מילים ובגישות הערכה שמתעדפות את תחושת הנוחות של הילד.ה, את כישורי השפה ואת אמצעי הביטוי העצמי שלה (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Srinath, 2019). לדוגמה, במסגרת ההערכה יש לקחת בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, כמו למשל שונויות נוירו-קוגניטיביות (למשל: על הספקטרום האוטיסטי) וכישורי הבנה והתבטאות בשפה. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להתייעץ עם מומחים כדי לקבל הכוונה במקרים שבהם חסרים להם הכישורים והמומחיות הנדרשים (Strang et al., 2021). הצהרה 7.7 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית ייקחו בחשבון גורמים שעשויים להקשות על הילד.ה ו/או על המשפחה/האדם המטפל לדווח על זהות מגדרית/ביטוי מגדרי באופן מדויק. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונות מגדרית ושל משפחותיהן לקחת בחשבון גורמים התפתחותיים, רגשיים וסביבתיים שעשויים להקשות על הילד.ה, על האדם המטפל, על האחים והאחיות או על אחרים לדווח על המצב, או גורמים המשפיעים על מערכת האמונות שלהם בכל הקשור למגדר (Riggs & Bartholomaeus, 2018 ). בדומה לכל הערכה פסיכולוגית של ילדים.ות, תגובות מהסביבה ומהמשפחה/האדם המטפל (למשל: עונשים) ו/או גורמים קוגניטיביים וחברתיים עשויים להשפיע על תחושות הנוחות של הילד.ה ו/או על יכולתה לדבר באופן ישיר על גורמים מסוימים, כולל הזהות המגדרית והנושאים הקשורים לה (Srinath, 2019). בדומה לכך, בני ובנות המשפחה עלולים להרגיש מוגבלים בבואם להביע את החששות והמחשבות שלהם בעקבות קונפליקטים משפחתיים או דינמיקות משפחיות ו/או השפעות אחרות (למשל: תרבותיות/דתיות; לחצים מהמשפחה המורחבת) (Riggs & Bartholomaeus, 2018 ). הצהרה 7.8 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור הילד.ה המגוונת מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל כאשר המשפחות ואנשי המקצוע בתחום הבריאות מאמינות שדבר זה יועיל לרווחתה ולהתפתחותה של הילד.ה ו/או של המשפחה. מטרת הטיפול הרגשי לעולם לא אמורה להיות שינוי הזהות המגדרית של הילד.ה (APA, 2021; Ashley, 2019b; Pare, 2020; SAMHSA, 2015; UN Human Rights Council, 2020), בין אם באופן סמוי או גלוי. לא כל הילדים.ות המגוונות מגדרית או משפחותיהן זקוקות לחוות דעת של מטפלים בתחום בריאות הנפש, מפני שגיוון מגדרי אינו הפרעה נפשית (Pediatric Endocrine Society, 2020; Telfer et al., 2018). עם זאת, לעיתים קרובות יש מקום לפנות לטיפול רגשי, ודבר זה עשוי לעזור במקרים שבהם קיימת מצוקה או שבהם ההורים מבטאים חששות ומעוניינים לשפר את הבריאות הפסיכו-סוציאלית של הילד.ה ולמנוע מצוקה נוספת (APA, 2015). הסיבות השכיחות לפניה לטיפול רגשי עבור ילד.ה מגוונת מגדרית ומשפחתה כוללת את הדברים הבאים: 1) הילד.ה מביעה קונפליקטים, בלבול, לחץ או מצוקה משמעותיים לגבי זהות המגדר או הצרכים המגדריים שלה, או זקוקה למרחב בטוח על מנת לחקור את המגדר שלה (Ehrensaft, 2018; Spivey and Edwards-Leeper, 2019). 2) הילד.ה חווה לחץ חיצוני לבטא את המגדר שלה בצורה שנוגדת את הידע העצמי, את הרצונות ואת האמונות שלה (APA, 2015); 3) הילד.ה נאבקת עם חששות לגבי בריאותה הנפשית, עם או בלי קשר למגדר (Barrow & Apostle, 2018); 4) ניתן לעזור לילד.ה באמצעות חיזוק החוסן שלה אל מול תגובות שליליות מהסביבה לגבי הזהות המגדרית או הביטוי המגדרי שלה (Craig & Auston, 2018; Malpas et al., 2018); 5) הילד.ה חווה חששות לגבי בריאותה הנפשית ו/או לגבי הסביבה שלה, כולל בעיות במערכת המשפחתית שעלולות להתפרש בטעות כהתאמה מגדרית או כחוסר התאמה מגדרי (Berg & Edwards-Leeper, 2018); ו-6) הילד.ה מבטאת רצון לפנות למטפל או מטפלת בתחום בריאות הנפש כדי לקבל תמיכה בנושא המגדר. במצבים אלה, הטיפול הרגשי יתמקד בתמיכה בילד.ה, לצד ההבנה שההורים/האדם המטפל, ואולי גם בני ובנות משפחה אחרים, ישתתפו בטיפול לפי הצורך (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). אלא אם קיימת סיבה ספציפית לשלול זאת, השתתפות כלשהי של ההורים/האפוטרופוס יכולה לעזור מאוד בתהליך הטיפול הנפשי של ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות, מפני שלעיתים קרובות, גורמים משפחתיים משחקים תפקיד מרכזי ברווחתה של הילד.ה. למרות שלא קיים מספיק מחקר בנושא זה בקשר לילדים.ות מגוונות מגדרית, יכול להיות חשוב להתייחס למערכות היחסים שבין האחים והאחיות לבין הילד.ה המגוונת מגדרית (Pariseau et al., 2019; Parker & Davis-McCabe, 2021). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש בשיטות התערבות המותאמות לצרכים האישיים של הילד.ה, אשר מטרתן 1) לפתח כישורי הגנה והתמודדות חברתיים ורגשיים ולקדם חוסן בפני תגובות שליליות אפשריות לזהות המגדרית של הילד.ה, לביטוי המגדרי שלה, או לשניהם (Craig & Austin, 2016; Malpas et al., 2018; Spencer, Berg et al., 2021); 2) לבצע סיעור מוחות משותף למציאת פתרונות לאתגרים חברתיים על מנת להפחית לחץ מיעוטים מגדרי (Barrow & Apostle, 2018; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018); 3) לחזק את התמיכה הסביבתית של הילד.ה ו/או של חברי וחברות המשפחה הגרעינית והמורחבת ( Kaufman & Tishelman, 2018 ); ו-4) לספק לילד.ה הזדמנות להבין טוב יותר את החוויות המגדריות הפנימיות שלה (APA, 2015; Barrow& Apostle, 2018; Ehrensaft, 2018; Malpas et al., 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). רצוי כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות יפתחו עם הילד.ה המגוונת מגדרית ועם משפחתה קשר שיכול להמשיך לאורך זמן, לפי הצורך. דבר זה מאפשר לילד.ה/למשפחה לבסס מערכת יחסים בטוחה לטווח ארוך לאורך הילדות, שבמסגרתה אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לספק תמיכה והכוונה לאורך התבגרותה של הילד.ה וככל שעולים אתגרים או צרכים שונים עבור הילד.ה/המשפחה (Spencer, Berg et al., 2021; Murchison et al., 2016). בנוסף לדברים שלעיל, ובמסגרת גבולות המשאבים הזמינים, כאשר הילד.ה הינה גם מגוונת נוירולוגית, כדאי לפנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות שלהם כישורים רלוונטיים, אשר מסוגלים להתייחס גם לשונות הנוירולוגית-התפתחותית וגם למגדר (Strang et al., 2021). כפי שמתואר בספרות, קיימות מספר סיבות שבגללן טיפול רגשי פרטני עשוי לעזור להורים/האדם המטפל, לאחים ולאחיות, ולבני ובנות המשפחה המורחבת של ילד.ה לפני גיל ההתבגרות (Ehrensaft, 2018; Malpas et al., 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). להלן כמה מהגורמים השכיחים לפניה של בן משפחה אחד או יותר לטיפול מסוג זה:1) רצון ללמוד יותר על התפתחות מגדרית (Spivey & Edwards-Leeper, 2019); 2) חוויה של בלבול או לחץ משמעותי לגבי הזהות המגדרית של הילד.ה, הביטוי המגדרי שלה, או שניהם (Ashley, 2019c; Ehrensaft, 2018); 3) צורך בהכוונה לגבי חששות רגשיות והתנהגויות בקשר לילד.ה המגוונת מגדרית (Barrow & Apostle, 2018); 4) צורך בתמיכה בעת קידום סביבה תומכת מחוץ לבית (למשל: בבית הספר, בספורט, במסגרות שונות (Kaufman & Tishelman, 2018); 5) פניה לעזרה על מנת לקבל החלטות מושכלות בנושא שינוי מגדר חברתי, כולל דרכים לעשות זאת בצורה המיטבית עבור ההתפתחות המגדרית והבריאות של הילד.ה (Lev & Wolf-Gould, 2018); 6) פניה להכוונה בהתמודדות עם יחס שלילי מצד אחרים, כולל גופים פוליטיים וחקיקה נלווית, לגבי התמיכה שלו או שלה בילד.ה המגוונת מגדרית (תגובות שליליות המכוונות נגד הורים/האדם המטפל עלולות לעיתים לכלול דחיה ו/או הטרדה/אלימות מהסביבה החברתית, הנובעות מהחלטות תומכות) (Hidalgo & Chen, 2019); 7) רצון לעבד את התגובות הרגשיות ואת הצרכים שלו או שלה לגבי הזהות המגדרית של הילד.ה, כולל אבל בעקבות הגיוון המגדרי של הילד.ה ו/או פחדים או חרדות אפשריים לרווחתה של הילד.ה בהווה ובעתיד ( Pullen Sansfacon et al., 2019); ו-8) מצוקה רגשית ו/או קונפליקט עם בני או בנות משפחה אחרים לגבי הגיוון המגדרי של הילד.ה (לפי הצורך, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לקבוע פגישות נפרדות עם הורים/האדם המטפל, עם אחים ואחיות ועם המשפחה המורחבת לשם תמיכה, הכוונה ו/או הדרכה פסיכו-חינוכית) ( McLaughlin & Sharp, 2018; Pullen Sansfacon et al., 2019; Spivey & Edwards-Leeper, 2019 ). הצהרה 7.9 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל יעבדו מול סביבות ואנשים החשובים לילד.ה על מנת לקדם את חוסנו ואת רווחתו הרגשית של הילד.ה. בהתאם למודל האקולוגי שתואר לעיל ולפי הצורך, על בסיס הנסיבות האישיות/המשפחתיות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לעזור מאוד אם יעבדו בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים חשובים בחייו של הילד.ה (למשל: מורות, מאמנות, מנהיגים דתיים) על מנת לקדם ביטחון רגשי ופיזי בכל הסביבות (למשל: בסביבת בית הספר, ספורט ופעילויות פנאי אחרות, מעורבות בקהילה דתית) (Kaufman & Tishelman, 2018). לעיתים קרובות מומלץ לפנות לקבוצות טיפוליות ו/או לקבוצות תמיכה, והן יכולות להוות משאב חשוב עבור משפחות/האדם המטפל ו/או עבור הילדים.ות המגוונים מגדרית בעצמם (Coolhart, 2018; Horton et al., 2021; Malpas et al., 2018; Murchison et al., 2016). הצהרה 7.10 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם, גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל, יספקו לשני הצדדים הדרכה פסיכו-חינוכית שמתאימה לגילם בנושא התפתחות מגדרית. מומלץ לתת הזדמנות להורים/לאדם המטפל ולילד.ה המגוון מגדרית לפתח ידע על הדרכים הטובות ביותר שבהן תוכל המשפחה/האדם המטפל לתמוך בילד.ה ולחזק את החוסן, המודעות העצמית והתפקוד שלו (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; Malpas, 2018; Spivey & Edwards-Leeper, 2019). אנשי מקצוע בתחום הבריאות אינם יכולים לחזות בביטחון את הזהות המגדרית הסופית של הילד.ה, וגם אין זה תפקידם; במקום זאת, תפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוא להבטיח קיום של מרחב בטוח עבור הילד.ה, שבו הוא יוכל להתפתח ולהשתנות לאורך זמן, ללא ניסיונות לתעדף מסלול התפתחות מסוים כלשהו בכל הנוגע למגדר (APA, 2015; Spivey & Edwards-Leeper, 2019). הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה הפיזיולוגית, לילדות.ים מגוונים מגדרית ולנערות.ים בשלבים המוקדמים של גיל ההתבגרות ישנם צרכים וחוויות שונים מאשר נערים.ות בשלבים מאוחרים יותר של גיל ההתבגרות. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקף את הבדלים אלה במסגרת גישה מותאמת אישית לכל ילד.ה/משפחה (Keo-Meir & Ehrensaft, 2018; Spencer, Berg et al., 2021). מומלץ לתת להורים/לאדם המטפל ולילדים.ות הזדמנות לפתח ידע בנושא התפתחות מגדרית ובקיאות בנושא המגדר באמצעות הדרכה פסיכו-חינוכית המותאמת לגילם (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). בקיאות בנושא המגדר כרוכה בהבנת ההבדלים בין המין שמוגדר בלידה, זהות המגדר והביטוי המגדרי, כולל הצורות שבהן שלושת הגורמים האלה באים לידי ביטוי באופן ייחודי אצל ילדים.ות (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). ככל שהילד.ה צובר בקיאות בנושא המגדר, הוא מתחיל להבין שחלקי הגוף שלו לא בהכרח קובעים את זהות המגדר ו/או את הביטוי המגדרי שלו (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). בנוסף, בקיאות בנושא המגדר כוללת למידה כיצד לזהות מסרים וחוויות הקשורות למגדר בחברה. ככל שהילד.ה צובר בקיאות בנושא המגדר, יתכן שהוא יחשוב בצורה חיובית יותר על זהות המגדר והביטוי המגדרי המתפתחים שלו, דבר שמשפר את החוסן ואת ההערכה העצמית, ומקטין את הסיכון לתחושה של בושה אל מול מסרים שליליים מהסביבה. רכישת בקיאות בנושא המגדר באמצעות הדרכה פסיכו-חינוכית עשויה להיות חשובה גם עבור אחים ואחיות ו/או עבור בני ובנות המשפחה המורחבת, עקב החשיבות שלהם בחייו של הילד.ה (Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). הצהרה 7.11 אנו ממליצים וממליצות כי לקראת הגעתו של הילד.ה לגיל ההתבגרות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יספקו מידע לילדות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם/האדם המטפל בהם בנושא הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית, ההשפעה של טיפולים אלה על הפוריות בעתיד ואפשרויות לשימור פוריות. ככל שהילד.ה גדלה ומתקרבת לגיל ההתבגרות, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לתעדף עבודה עם הילד.ה ועם ההורים/האדם המטפל על מנת לשלב הדרכה פסיכו-חינוכית בנושא גיל ההתבגרות, לקבל החלטות משותפות לגבי הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית ולדון בהשלכות של טיפולים רפואיים על הפריון ועל בריאות מערכת הרבייה (Nahata, Quinn et al., 2018; Spencer, Berg et al., 2021 ). למרות שהמחקר האמפירי הקיים בנושא הליכים מסוג זה הוא מצומצם, הקונצנזוס בקרב המומחים והמומחיות, והספרות הפסיכולוגית ההתפתחותית, בדרך כלל תומכים בעמדה כי תקשורת פתוחה עם הילדים.ות לגבי גופן והכנה שלהן לשינויים הפיזיולוגיים של גיל ההתבגרות, בשילוב עם קבלה של המגדר, משפרות את החוסן שלהן ויעזרו להן לפתח מיניות חיובית בתהליך ההתבגרות (Spencer, Berg et al., 2019 ). ניתן להרחיב את הדיונים האלה (למשל: להתחיל אותם מוקדם יותר) כדי לכלול ילדים.ות מגוונות נוירולוגית, על מנת להבטיח שקיים מספיק זמן להתלבטות ולהבנה, בייחוד כאשר עשויות לצוף בחירות לגבי הליכים רפואיים להתאמה מגדרית בעתיד (Strang, Jarin et al., 2018 ). על דיונים אלה לכלול את הדברים הבאים: · סקירה של חלקי הגוף ותפקידיהם השונים; · הדרכים שבהן גופה של הילד.ה עשוי להשתנות עם הזמן, עם ובלי התערבות רפואית; · ההשלכות של התערבות רפואית על תפקוד מיני ופריון בעתיד; · ההשפעה של דיכוי תהליך ההתבגרות המינית על התערבות רפואית אפשרית בשלב מאוחר יותר; · הכרה בחוסר הנוכחי בנתונים קליניים בתחומים מסוימים הקשורים להשפעה של דיכוי תהליך ההתבגרות המינית; · החשיבות של חינוך מיני מתאים לפני הכניסה לגיל ההתבגרות. בדיונים אלה, יש להשתמש באוצר מילים ובסגנון לימוד מותאם לשלב ההתפתחותי, ולהתאים את הדיון לצרכים הספציפיים של כל ילד.ה בפני עצמה (Spencer, Berg et al., 2021 ). הצהרה 7.12 אנו ממליצים וממליצות כי הורים/האדם המטפל ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יגיבו בצורה תומכת לילדים.ות שברצונן לקבל הכרה במגדר שתואם לתחושת המגדר הפנימית שלהן. שינוי מגדר חברתי מתייחס לתהליך שבו הילד.ה מקבל הכרה מאחרים בזהות המגדר שהוא מבטא ומקבל הזדמנות לחיות בזהות זו בציבור, בכל המצבים או במצבים מסוימים. לשינוי זה אין רשימה מוגדרת של פרמטרים או של פעולות (Ehrensaft et al., 2018 ). בעבר היה מקובל לחשוב על שינוי מגדר חברתי באופן בינארי – ילדה שעוברת לחיות כילד, או ילד שעובר לחיות כילדה. רעיון זה הורחב כדי לכלול ילדים.ות שעוברים לזהות מגדר א-בינארית או מוגדרת אישית (Chew et al., 2020; Clark et al., 2018 ). המחקר העדכני מראה כי תהליך שינוי המגדר החברתי עשוי להגן על חלק מהילדות.ים לפני גיל ההתבגרות ולעזור בבנייה של בריאות נפשית ורווחה חיובית (Durwood et al., 2017; Gibson et al., 2021; Olson et al., 2016 ). לכן, ההכרה כי המגדר של הילד.ה עשוי להיות נזיל ולהתפתח לאורך זמן (Edwards-Leeper et al., 2016; Ehrensaft, 2018; Steensma, Kreukels et al., 2013 ) לא יכולה להצדיק שלילה או דחייה של שינוי מגדר חברתי עבור ילד.ה לפני גיל ההתבגרות, כאשר דבר זה עשוי להיטיב איתו. התפתחות הזהות המגדרית עשויה להמשיך גם אחרי תהליך שינוי מגדר חברתי חלקי או מלא (Ashley, 2019e; Edwards-Leeper et al., 2018; Ehrensaft, 2020; Ehrensaft et al., 2018; Spivey & Edwards-Leeper, 2019 ). למרות שקיימים נתונים אמפיריים מוגבלים בלבד, המחקר הקיים מראה שהילדים שמנכיחים את הגיוון המגדרי שלהם באופן אסרטיבי הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להמשיך להיות בעלי זהות מגדרית מגוונת לאורך זמן, כולל ילדים שעוברים שינוי מגדר חברתי לפני גיל ההתבגרות (Olson et al., 2022; Rae et al., 2019; Steensma, McGuire et al., 2013 ). לכן, כאשר שוקלים שינוי מגדר חברתי, אנו מציעים ומציעות להורים/לאדם המטפל ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות להקדיש תשומת לב מיוחדת לילדים שמבטאים זהות מגדר, שאינה תואמת את המין שהוגדר להם בלידה, באופן עקבי ועיקש. דבר זה כולל ילדים.ות שעשויים לבקש במפורש או לרצות הכרה חברתית במגדר שתואם טוב יותר לזהות המגדר שמתקשר הילד.ה ו/או ילדות.ים שמפגינים מצוקה כאשר הם חווים חוסר התאמה בין חוויית המגדר שלהם לבין המין שהוגדר להם בלידה (Rae et al., 2019; Steensma, Kreukels et al., 2013 ). למרות שישנו חוסר בספרות אמפירית על שיטות עבודה מומלצות בקשר לתהליך שינוי מגדר חברתי, הספרות הקלינית והמומחים בתחום מספקים את ההנחיות הבאות, אשר מתעדפות את טובת הילד.ה (Ashley, 2019e; Ehrensaft, 2018; Ehrensaft et al, 2018; Murchison et al., 2016; Telfer et al., 2018 ): 1) השינוי החברתי צריך להגיע ביוזמת הילד.ה ולשקף את רצונותיו של הילד.ה בתהליך ההחלטה להתחיל תהליך שינוי מגדר חברתי; 2) אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לסייע בחקירת היתרונות/התועלת והאתגרים האפשריים של שינוי מגדר חברתי; 3) יתכן שיתאים לבצע את השינוי החברתי בכל ההקשרים/הסביבות או רק בהקשרים/בסביבות ספציפיים (למשל: בבית הספר, בבית); ו-4) הילד.ה יכול לבחור לספר או לא לספר לאחרים על השינוי החברתי, או שהוא יכול לבחור קבוצת אנשים נבחרים לשתף איתם את מידע זה. בדרך כלל ההורים/האדם המטפל עוזרים בבחירה של אותם אנשים. לסיום, קיים סיכוי גבוה כי שינוי מגדר חברתי, כאשר הוא מתקיים, יקדם את רווחתו של הילד.ה כאשר הוא נעשה מתוך מחשבה ובאופן שמתאים לכל ילד.ה באופן אישי. השינוי המגדרי של הילד.ה (וגם המגדר שלו) עשוי להתפתח לאורך זמן ואינו בהכרח קבוע, אלא משקף בצורה הטובה ביותר את ההצטלבות של הידע העצמי של הילד.ה לגבי זהות המגדר הנוכחית שלו לבין הפעולות הרצויות לביטוי זהות זו (Ehrensaft et al., 2018 ). תהליך השינוי החברתי עשוי לכלול פעולות שונות, אחת או יותר, התואמות למגדר שמבטא הילד.ה (Ehrensaft et al., 2018 ), כולל: · שינוי השם; · שינוי לשון הדיבור; · שינוי ברישומי מין/מגדר (למשל: תעודת הלידה; תעודת זהות; דרכון; מסמכי בית ספר ומסמכים רפואיים; וכו'); · השתתפות בתוכניות עם הפרדה מגדרית (למשל: קבוצות ספורט; מועדוני פנאי ו מסגרות שונות ; בתי ספר; וכו'); · שימוש בשירותים ובמלתחות; · ביטוי אישי (למשל: תספורת; בחירת הבגדים; וכו'); · ביטוי של המגדר המתאים בפני אחרים (למשל: ברשתות החברתיות; בהכרזות לכיתה או לבית הספר; מכתבים למשפחה המורחבת או לחברים; וכו'). הצהרה 7.13 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות והורים/האדם המטפל יעניקו תמיכה לילדות.ים להמשיך ולחקור את המגדר שלהם לאורך השנים שלפני גיל ההתבגרות, ללא קשר לשינוי מגדר חברתי. חשוב שילדים.ות שעשו שינוי מגדר חברתי יקבלו את אותן הזדמנויות כמו ילדות.ים אחרות, להמשיך ולשקול את המשמעויות והביטויים של מגדר לאורך שנות ילדותן (Ashley 2019e; Spencer, Berg et al., 2021 ). מחקרים מסוימים מצאו כי ילדות.ים עשויות לחוות נזילות מגדרית או אף לחזור למגדר הקודם לאחר שינוי מגדר חברתי ראשוני. המחקר חלוק בשאלה באיזה שלב במהלך החיים עשויה להתרחש חזרה למגדר הקודם או מה אחוז בני.ות הנוער שבסופו של דבר יחוו נזילות מגדרית ו/או רצון לחזור למגדר הקודם – עקב התפתחות המגדר או מסיבות אפשריות אחרות (למשל: חששות לביטחון; לחץ מיעוטים מגדרי) (Olson et al., 2022; Steensma, Kreukels et al., 2013 ). דו"ח מחקרי שפורסם לאחרונה מראה כי בארה"ב, במהלך חמש שנים לאחר שינוי מגדר חברתי בינארי, חזרה למגדר הקודם מתרחשת רק בקרב אחוז קטן של בני.ות נוער Olson et al., 2022) ); מומלץ להמשיך ולעקוב אחרי מצבם של אותם צעירים וצעירות. בנוסף, חשוב לשחזר את ממצאים אלה, מפני שהמחקר בוצע על בסיס מאגר משתתפים מוגבל בבחירה עצמית בארה"ב, ולכן יתכן שאינו רלוונטי לגבי כל הילדים.ות המגוונות מגדרית. לסיכום, יש לנו יכולת מוגבלת בלבד לצפות מראש את הדרכים שבהן הזהות וההבעה המגדרית של ילד.ה עשויים להתפתח לאורך זמן, או מדוע חלק מהילדות.ים יחזרו למגדר הקודם. בנוסף, לא כל הילדים.ות המגוונות מגדרית מעוניינות לחקור את מגדרן (Telfer et al., 2018 ). ילדות.ים סיסג'נדריות אינן מצופות לחקור את נושא זה, ולכן ניסיונות לכפות זאת על ילד.ה מגוונת מגדרית, אם היא לא ביקשה או קיבלה אותם בברכה, יכולים להתפרש כניסיונות לצייר את הגיוון המגדרי כמחלה, כפולשניים ו/או ככופים נורמה סיסג'נדרית ( Ansara & Hegarty, 2012; Bartholomaeus et al., 2021; Oliphant et al., 2018 ). הצהרה 7.14 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו ביתרונות ובסיכונים של שינוי מגדר חברתי עם משפחות ששוקלות זאת. שינוי מגדר חברתי בקרב ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות מורכב ממגוון בחירות, יכול להתרחש בתהליך לאורך זמן, הינו מבוסס הן על רצונותיה של הילד.ה באופן אישי והן על שיקולים פסיכו-סוציאליים אחרים (Ehrensaft, 2018 ) ומהווה החלטה שיש לשקול ולדון ביתרונות ובאתגרים האפשריים שלה. שינוי מגדר חברתי עשוי להביא ליתרונות אפשריים, כפי שמתואר בספרות הקלינית (למשל: Ehrensaft et al., 2018 ) ועל פי התימוכין שבמחקר ( Fast & Olson, 2018; Rae et al., 2019 ). היתרונות כוללים יצירת התאמה מגדרית לצד הפחתה של דיספוריה מגדרית ושיפור של ההתאמה והרווחה הפסיכו-סוציאלית (Ehrensaft et al., 2018 ). מחקרים מראים כי ילדים.ות מגוונים מגדרית שעברו שינוי מגדר חברתי בדרך כלל תואמים לתכונות בריאות הנפש של אחים, אחיות וילדים אחרים סיסג'נדרים באותו הגיל (Durwood et al., 2017 ). ממצאים אלה שונים מאוד מהאתגרים לבריאות הנפש שנמצאו באופן עקבי במחקרים קודמים על ילדים.ות ומתבגרות.ים מגוונים מגדרית ( Barrow & Apostle, 2018 ) ומעידים כי ההשפעה של שינוי מגדר חברתי עשויה להיות חיובית. בנוסף, בדרך כלל שינוי מגדר חברתי אצל ילדים יכול להתרחש רק בהינתן תמיכה וקבלה מצד ההורים/האדם המטפל, דבר שעל פי המחקר מהווה גורם המקדם רווחה נפשית אצל ילדים.ות מגוונים מגדרית (Durwood et al., 2021; Malpas et al., 2018; Pariseau et al., 2019 ). הגם שצורות תמיכה אחרות, כמו למשל תמיכה בבית הספר, גם הן מוכרות כגורמים חשובים ( Durwood et al., 2021; Turban, King et al., 2021 ). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לדון ביתרונות האפשריים של שינוי מגדר חברתי עם ילדים.ות ומשפחות, במצבים שבהם 1) קיימת הבעה עקבית ויציבה של זהות מגדר שאינה תואמת למין שהוגדר בלידה ( Fast & Olson, 2018 ). יש להבדיל בין דבר זה לבין הבעות/התנהגויות/תחומי עניין מגוונים מגדרית (למשל: משחק בצעצועים, הבעה עצמית באמצעות בחירת בגדים או הופעה ו/או השתתפות בפעילויות שמוגדרות באופן חברתי כשייכות למגדר האחר ושבדרך כלל מקושרות אליו, על פי המודל הבינארי של מגדר) ( Ehrensaft, 2018; Ehrensaft et al., 2018 ); 2) הילד.ה מבטא רצון או צורך חזק לעבור למגדר שהוא מביע כמגדר האותנטי שלו ( Ehrensaft et al., 2018; Fast & Olson, 2018; Rae et al., 2019 ); ו-3) הילד.ה ישאר בטוח מבחינה רגשית ומבחינה פיזית במהלך השינוי ולאחריו (Brown & Mar, 2018 ). יש לשקול גם דעות קדומות ואפליה, בייחוד במקומות שבהם הקבלה של גיוון מגדרי היא מוגבלת, או שיש בהם איסור על כך (Brown & Mar, 2018; Hendricks & Testa, 2012; Turban, King et al., 2021 ). חשוב לציין כי במקרה של ילד.ה מגוון מגדרית שאינו עובר שינוי מגדר חברתי, עלולים להתקיים סיכונים מסויימים, כולל: 1) נידוי או בריונות עקב התנהגות שנתפסת כלא מתאימה לתפקידי המגדר המוגדרים בקהילה ו/או לדפוסי ההתנהגות המצופים בחברה; ו-2) לחץ או מצוקה פנימיים עקב חוסר ההתאמה בין המגדר שאיתו הם מזדהים לבין המגדר שהם מתבקשים להציג מול העולם. על מנת לקדם בריאות מגדרית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לדון באתגרים האפשריים של שינוי מגדר חברתי. אחד מהחששות שעולים לעיתים קרובות הוא הפחד שהילד.ה לא ישקול את ההתפתחות האפשרית של זהות המגדר שלו עם ההתבגרות, או שלא ירצה להתחיל בשינוי מגדרי חדש אם יפסיק להרגיש ששינוי המגדר החברתי תואם לזהות המגדר הנוכחית שלו (Edwards-Leeper et al., 2016; Ristori & Steensma, 2016 ). מחקר שהתפרסם לאחרונה, הגם שהוא מוגבל, מצא כי הורים/האדם המטפל של ילדים.ות שעשו שינוי מגדר חברתי יכולים לדון עם הילדות.ים באפשרות של שינויים מגדריים חדשים (לדוגמה: חזרה לביטוי מגדרי קודם) ומרגישים בנוח עם אפשרות זו (Olson et al., 2019 ). עוד חשש שעולה לעיתים קרובות לגבי שינוי מגדר חברתי הוא שהילד.ה עלול לסבול מהשלכות שליליות אם יחזור לזהות המגדר הקודמת, שתאמה למין שהוגדר לו בלידה (Chen et al., 2018; Edwards-Leeper et al., 2019; Steensma & Cohen-Kettenis, 2011 ). מנקודת מבט זו, על הורים/האדם המטפל להיות מודעים להשפעה האפשרית של שינוי מגדר חברתי על ההתפתחות של הילד.ה. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק הכוונה להורים/לאדם המטפל ותמיכה לילד.ה בזמן שהם שוקלים או מבצעים שינוי מגדר חברתי, על ידי 1) הענקת ייעוץ, הערכה ותמיכה מגדרית בעת הצורך ובעת בקשה מההורים/האדם המטפל; 2) לפי הצורך, עזרה לבני ולבנות המשפחה להבין את רצונו של הילד.ה לבצע שינוי מגדר חברתי, ואת רגשותיהם של בני ובנות המשפחה לגבי הרצונות שמביע הילד.ה; 3) לחקור ביחד עם ההורים/האדם המטפל ולברר איתם האם וכיצד לדעתם שינוי מגדר חברתי יתרום לילד.ה, בהווה ובהמשך התפתחותו; 4) הענקת הכוונה כאשר ההורים/האדם המטפל חלוקים לגבי שינוי המגדר החברתי, והענקת הזדמנות לעבוד ביחד לקראת הבנה אחידה של המצב המגדרי והצרכים המגדריים של הילד.ה; 5) הענקת הכוונה לגבי דרכים בטוחות ותומכות לספר לאחרים על השינוי המגדרי החברתי של הילד.ה ולסייע עם השינוי של הילד.ה בסביבות חברתיות שונות (למשל: בבית הספר, במשפחה המורחבת); 6) כאשר הילד.ה מבקש זאת, סיוע בתקשורת עם ילדים אחרים בנושא מגדר ושינוי מגדר חברתי, וכן חיזוק מערכות יחסים חיוביות עם ילדים אחרים; 7) הענקת הכוונה כאשר שינוי מגדר חברתי אינו מקובל חברתית או אינו בטוח, בכל המקומות או רק במצבים מסוימים, או כאשר לילד.ה יש הסתייגויות לגבי התחלת תהליך שינוי למרות רצונו לעשות זאת; ישנן מספר סיבות אפשריות להסתייגויות, כולל פחדים וחרדות; 8) עבודה בשיתוף פעולה עם בני ובנות המשפחה ועם מטפלים בתחום בריאות הנפש כדי לסייע בשינוי המגדרי החברתי באופן הטוב ביותר עבור ההתפתחות המגדרית המתמשכת של הילד.ה, רווחתו הכללית וביטחונו הפיזי והרגשי; ו-9) סיפוק הדרכה פסיכו-חינוכית לגבי המסלולים הרבים והשונים שעשוי לעבור המגדר של הילד.ה לאורך זמן, תוך נתינת מקום לשינויים מגדריים עתידיים אצל הילד.ה והדגשה שאין צורך לחזות את זהות המגדר העתידית של הילד.ה (Malpas et al., 2018 ). כל התפקידים האלה כוללים שיפור של איכות התקשורת בין הילד.ה לבין בני ובנות המשפחה והענקת הזדמנות לילד.ה להשמיע את קולו ולקבל הקשבה מכל בני ובנות המשפחה המעורבים בנושא. תהליכים התייחסותיים אלה, בתורם, מסייעים להורים/לאדם המטפל לקבל החלטות מושכלות לגבי הכדאיות ו/או הפרמטרים של שינוי מגדר חברתי עבור הילד.ה (Malpas et al., 2018 ). אחד מתפקידיהם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוא סיפוק הכוונה ותמיכה במצבים שבהם ילדים.ות והורים/האדם המטפל מעוניינים להתחיל בשינוי מגדר חברתי, אך מגיעים למסקנה שהסביבה החברתית לא תקבל את בחירות אלה, על ידי 1) עזרה להורים/לאדם המטפל להגדיר ולהרחיב את המרחבים הבטוחים שבהם הילד.ה יכול לבטא את המגדר האותנטי שלו בחופשיות; 2) דיון עם ההורים/האדם המטפל לגבי דרכי פעולה שעשויות להפוך את הסביבה החברתית לתומכת בעתיד, אם מדובר במטרה ריאליסטית; 3) התערבות לפי הצורך כדי לעזור לילד.ה/למשפחה עם כל מצוקה ו/או בושה הקשורים ושעלו בתגובה להצנעה המתמשכת של זהות המגדר האותנטית ולצורך בסודיות; ו-4) בניית החוסן של הילד.ה ושל המשפחה, והבנה שאם הסביבה החברתית מתקשה לקבל את שינוי המגדר החברתי ואת זהות המגדר שמביע הילד.ה, הסיבה אינה בעיה כלשהי עם הילד.ה, אלא חוסר בקיאות בנושא המגדר בסביבה החברתית (Ehrensaft et al., 2018 ). הצהרה 7.15 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ועם ארגונים אחרים לקידום רווחתן של ילדות.ים מגוונות מגדרית ולמניעת הקשיים שאיתם הן עלולות להתמודד. לכל הילדות.ים יש זכות לקבל תמיכה וכבוד ביחס לזהויות המגדר שלהן (Human Rights Campaign, 2018; Pare, 2020; SAMHSA, 2015 ). כפי שהוזכר לעיל, ילדים.ות מגוונות מגדרית מהוות קבוצה פגיעה במיוחד (Barrow & Apostle, 2018; Cohen-Kettenis et al., 2003; Giovanardi et al., 2018; Gower, Rider, Coleman et al., 2018; Grossman & D’Augelli, 2007; Hendricks & Testa, 2012; Reisner, Greytak et al., 2015; Ristori & Steensma, 2016; Roberts et al., 2012; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018 ). אחריותם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כאשר הם פועלים למען טרנסג'נדרים, כוללת הכרה בעובדה שהגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות הם גורם מכריע עבור מיעוטים מוחלשים ( Barrow & Mar, 2018; Hendricks & Testa, 2012 ). כל אנשי המקצוע בתחום הבריאות פועלים למען ילדות.ים מגוונות מגדרית על ידי תמיכה בילדות.ים ובמשפחות (APA, 2015; Malpas et al., 2018 ). חלק מאנשי המקצוע בתחום הבריאות נקראים לפעול למען ילדים.ות מגוונות מגדרית בקהילה הרחבה, מעבר למרפאות או לתוכניות היחידניות שלהם, בדרך כלל בשיתוף עם בעלי עניין, כולל הורים/האדם המטפל, בני ובנות ברית, ובני ובנות נוער (Kaufman & Tishelman, 2018; Lopez et al., 2017; Vanderburgh, 2009 ). מאמצים מסוג זה עשויים לקדם שיפור בבריאות המגדרית של ילדות.ים וכן לקדם את הזכויות האזרחיות שלהן (Lopez et al., 2017 ). קולם של אנשי מקצוע מתחום הבריאות עשוי להיות חיוני בבתי ספר, בגופים פרלמנטריים, בבתי משפט ובתקשורת (Kuvalanka et al., 2019; Lopez et al., 2017; Whyatt-Sames, 2017; Vanderburgh, 2009 ). בנוסף, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לקחת על עצמם פעילות כללית יותר, אם יכירו ויתייחסו לשלילת החוויות של ילדים.ות מגוונות מגדרית שמתקיימת באופן נרחב, בכוונה או שלא בכוונה, ומובעת על ידי אנשים בוגרים, ילדים אחרים והתקשורת ( Rafferty et al., 2018 ). אנשי מקצוע בעלי כישורים רלוונטיים שמוצאים את עצמם במצבים מתאימים, יכולים ויכולות לספק הצהרות ברורות נגד התפיסה של גיוון מגדרי כמחלה, על הצרכים והזכויות של ילדות.ים מגוונות מגדרית ועל הנזק שנגרם כתוצאה מכללים, מחוקים ומנורמות מפלים וטרנספוביים (Rafferty et al., 2018 ). [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH ילדים תמיכה משפחתית המלצות מעבר מגדרי חברתי הנחיות טיפול סקירת ספרות טיפול מאשש מגדר קבלה טיפול נפשי רפואת ילדים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Wiepjes תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Wiepjes Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

משרד הרווחה והביטחון החברתי תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: משרד הרווחה והביטחון החברתי Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המאמר בוחן נתונים מסקר גדול על הקהילה הטרנסג'נדרית בארה"ב ובודק את הקורלציה בין סיכונים מסוימים לבין סוגים שונים של הפסקת תהליך שינוי מגדרי (Detransition) שאינם כוללים חזרה למגדר הקודם. הפסקת תהליכים להתאמה מגדרית: מניעים להפסקת התהליך והקשר שלהם לסיכונים פסיכו-סוציאליים סיכומים Walls et al. 2024 מאת: אובדנות מחקר אמפירי אלימות קבלה גורמי חוסן שימוש בחומרים ממכרים דיטרנזישן תמיכה חברתית התנהגויות סיכון הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Walls, N. E., Call, J., Holloway, B.T., Mammadli, T., & Whitfield, D.L., ( 2024). Interrupted gender transitions: underlying motivations as correlates of psychosocial risks, International Journal of Transgender Health , DOI: 10.1080/26895269.2023.2299020 תקציר: המאמר בוחן נתונים מסקר גדול על הקהילה הטרנסג'נדרית בארה"ב ובודק את הקורלציה בין סיכונים מסוימים לבין סוגים שונים של הפסקת תהליך שינוי מגדרי (Detransition) שאינם כוללים חזרה למגדר הקודם. המאמר מתייחס לשלושה סוגים של הפסקת תהליך לשינוי מגדרי: שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי – הפסקה של תהליך השינוי עקב כפייה או לחץ טרנספובי מצד אנשים קרובים, שינוי מגדרי אדפטיבי מבני – הפסקה של תהליך השינוי עקב טרנספוביה מבנית או חוויות של אפליה, ו הערכה מחודשת של המגדר – הפסקה של התהליך עקב שינוי בתפיסת המגדר הפנימית, למשל מעבר לזהות א-בינארית. בקרב המדגם הכללי 38.2% לא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה, 53.8% עברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, ו-8% דיווחו על שינוי בתהליך המגדרי ( Detransition ). מתוך הקטגוריה האחרונה, 60.5% השתייכו לקטגוריה של שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי, 24% השתייכו לקטגוריה של שינוי מגדרי אדפטיבי מבני, 4.7% השתייכו לקטגוריה של הערכה מחודשת של המגדר, ו-10% הפסיקו את תהליך השינוי המגדרי מסיבות אחרות. ממצאים: הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על ניסיון התאבדות אחד לפחות במהלך החיים בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלות.ים שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על אלימות פיזית בין-אישית בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על שימוש בסמים לא חוקיים בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על הימנעות מפנייה לרופאים בעת צורך עקב פחד מדחייה או מאפליה בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלות.ים שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על דרות רחוב בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי אדפטיבי בין-אישי דיווחו על מעצר בזמן האחרון בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. דיון ומסקנות: התוצאות מדגימות את החשיבות בהכרה בשוני הקיים בין קטגוריות שונות של תהליכי שינוי מגדרי, במקום להתייחס לכל הקבוצות בכפיפה אחת. הן גם מדגישות את ההשפעה השלילית של טרנספוביה על חייהם של אנשים וקהילות טרנס וא-בינאריות.ים – בייחוד במקרה זה, כפייה בין אישית וחסמים מבניים. הפסקת תהליך השינוי המגדרי עקב חקירת הזהות אינה מקושרת עם סיכון גבוה יותר בהשוואה לזהות טרנסג'נדרית וא-בינארית ולאי התחלה של תהליך שינוי מגדרי. דבר זה תומך ברעיון שתהליכים לשינוי מגדרי מהווים חלק מתהליך חקירה נרחב ולא מהווים יעד סופי במסע המגדרי – כולל שינויים שבדרך כלל מכונים "הפסקת התהליך" (Destranision). מתודולוגיה: ניתוח משני של נתונים מסקר U.S. Transgender Survey משנת 2015 על ידי המרכז הלאומי לשוויון לטרנסג'נדרים, שכלל 27,715 מגיבים ומגיבות טרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות מרחבי ארה"ב בגילאי 18 ומעלה. סקרים עם מידע חסר הושמטו והמדגם הסופי כלל 26,026 מגיבות ומגיבים. מגבלות המחקר: מכיוון שהמחקר מבוסס על ניתוח משני של נתונים קיימים, לא היה ניתן לשלוט בצורה שבה השאלות הוצגו. עקב ניסוח השאלות המקוריות, הדיווחים בנושא דרות רחוב נוגעים ספציפית לדרות רחוב שהמגיבות והמגיבים ייחסו לזהותם כטרנסג'נדרים.ות וא-בינאריות.ים. מכיוון שמדובר במדגם נוחות, הממצאים לאו דווקא משקפים את מצב הקהילה הכללית בארה"ב. כל המגיבים והמגיבות לסקר מזדהות כטרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות. לכן לא ניתן להשוות את התוצאות לאנשים שכבר אינם מזדהים כטרנסג'נדרים.ות או א-בינאריות.ים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אובדנות מחקר אמפירי אלימות קבלה גורמי חוסן שימוש בחומרים ממכרים דיטרנזישן תמיכה חברתית התנהגויות סיכון לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מפקד אוכלוסין מטעם משרד הסטטיסטיקה הלאומי של בריטניה. נמצא כי 0.24% מהנשאלים מזדהים על הקשת הטרנסג'נדרית. זהות מגדרית, אנגליה וויילס: משאל אוכלוסין 2021 סקרים Office for National Statistics 2022 מאת: א-בינאריים הדבקה חברתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Office for National Statistics (ONS). (6.1.2023). ONS website, statistical bulletin, Gender identity, England and Wales: Census 2021. מדגם: 45.7 מיליון אנשים (94% מהנשאלים) בגיל 16 ומעלה באנגליה וויילס, שענו על השאלה "האם זהות המגדר שלכם תואמת למין שנרשם עבורכם בלידה?" במסגרת מפקד אוכלוסין ב-2021. ממצאים עיקריים: 2.9 מיליון אנשים (6%) לא ענו על השאלה. 45.4 מיליון (93.5%) מהנשאלים ענו "כן" לשאלה. 118 אלף (0.24%) ענו "לא". מתוכם: 48 אלף מהנשאלים הזדהו כגברים טרנסג'נדרים ו-48 אלף כנשים טרנסג'נדריות (0.10%). 30 אלף (0.06%) מהנשאלים הזדהו כא-בינאריים. 18 אלף (0.04%) רשמו זהות מגדר אחרת. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים הדבקה חברתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את שיעורי המשך הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית בקרב טרנסג׳נדרים שהחלו בטיפול הורמונלי לעיכוב התבגרות לפני גיל 18. נמצא כי 98% מהמטופלים המשיכו בטיפול זה בסיום תקופת המעקב. המשך טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בקרב טרנסג׳נדרים שהחלו בטיפול לעיכוב התבגרות בגיל ההתבגרות: מחקר עוקבה בהולנד תקצירים Hannema et al. 2022 מאת: טיפול מאשש מגדר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) מחקר אמפירי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Hannema, S. E., Klink, D. T., den Heijer, M., & Wiepjes, C. M. (2022). Continuation of gender-affirming hormones in transgender people starting puberty suppression in adolescence: a cohort study in the Netherlands. The Lancet Child & Adolescent Health, 6(12), 869-875.‏ מדגם: 720 טרנסג'נדרים שניגשו לטיפול במרפאה מגדרית בהולנד בין השנים 1972-2018, והחלו לקבל טיפול בהורמונים מעכבי התבגרות (בלוקרים) לפני גיל 18. ממצאים עיקריים: הגיל החציוני לתחילת הטיפול ההורמונלי היה 14 בקרב מי שהוגדרו כזכרים בלידה ו-16 בקרב מי שהוגדרו כנקבות בלידה. 98% מהנבדקים המשיכו ליטול טיפול הורמונלי בסיום תקופת המעקב. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור טיפול מאשש מגדר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) מחקר אמפירי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המחקר בדק את הסיבות שבגללן טרנסג׳נדרים ואנשים מגוונים מגדרית בארה״ב עשויים לרצות לחזור למגדר הקודם ("דיטרנזישן"). נמצא כי רוב האנשים שחוזרים למגדר הקודם עושים זאת עקב גורמים חיצוניים, כגון חוסר קבלה וסטיגמה, ואילו מיעוט מהם עושים זאת עקב גורמים פנימיים. גורמים המובילים לחזרה למגדר הקודם ("דיטרנזישן") בקרב טרנסג׳נדרים ואנשים מגוונים מגדרית בארה״ב: ניתוח משולב תקצירים Turban et al. 2021 מאת: בריאות נפש דיטרנזישן חרטה לחץ חברתי מחקר אמפירי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Turban, J. L., Loo, S. S., Almazan, A. N., & Keuroghlian, A. S. (2021). Factors leading to “detransition” among transgender and gender diverse people in the United States: a mixed-methods analysis. LGBT health, 8(4): 273-280.‏ מדגם: ניתוח משני של נתונים שהתקבלו מסקר בקרב 27,151 בוגרים טרנסג'נדרים בארה"ב. ממצאים עיקריים: 13.1% מהמשיבים שעברו טיפול להתאמה מגדרית דיווחו כי חזרו למגדר הקודם. 82.5% מתוכם דיווחו על סיבות הקשורות ללחץ חיצוני (למשל, חוסר קבלה משפחתי וסטיגמה חברתית). 15.9% מהמשיבים שדיווחו שחזרו למגדר הקודם דיווחו על סיבות פנימיות, כולל שינוי של זהות המגדר או חוסר ודאות ביחס אליה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור בריאות נפש דיטרנזישן חרטה לחץ חברתי מחקר אמפירי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הנחיות בנושא מתן טיפול למתבגרים טרנסג'נדרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 6 מתבגרים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) ניתוחים המלצות טיפול נפשי שימור פוריות הנחיות טיפול טיפול רפואי טיפול הורמונלי טיפולי המרה טיפול מאשש מגדר מעבר מגדרי חברתי הורדת PDF למאמר המקורי פרק 6 – מתבגרים.ות [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ הקשר היסטורי ושינויים מאז המהדורה הקודמת של הסטנדרטים לטיפול. טיפולים רפואיים ייעודיים למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים התחילו בשנות השמונים של המאה העשרים, כאשר פותחו מספר מרפאות מגדריות ייעודיות לנוער ברחבי העולם, שהעניקו שירותים למספר קטן יחסית של ילדים.ות ומתבגרות.ים. בשנים האחרונות התרחשה עליה חדה במספר המתבגרים.ות המבקשים טיפול מגדרי (Arnoldussen et al., 2019; Kaltiala, Bergman et al., 2020). מאז עליה זו, הוקמו מרפאות חדשות, אך השירותים הקליניים במקומות רבים אינם עומדים במספר ההולך וגדל של בני ובנות נוער שפונים לטיפול. לכן, לעיתים קרובות קיימות רשימות המתנה ארוכות לשירותים, ובני ובנות נוער טרנסג'נדרים.ות ברחבי העולם נתקלים בחסמים בבואם לקבל טיפול (Tollit et al., 2018). עד לאחרונה, היה קיים מידע מוגבל בלבד לגבי שכיחותו של גיוון מגדרי בקרב מתבגרות.ים. מחקרים ממדגמים בבתי ספר תיכוניים מצביעים על שיעורים גבוהים יותר מההשערות הקודמות, עם דיווחים המעידים כי עד 1.2% מהמשתתפים והמשתתפות הזדהו כטרנסג'נדרים.ות (Clark et al., 2014) ועד 2.7% או יותר (למשל: 7-9%) שדיווחו על חוויה מגוונת מגדרית כלשהי (Eisenberg et al., 2017; Kidd et al., 2021; Wang et al., 2020). מחקרים אלה מציעים כי אין להמשיך לחשוב על גיוון מגדרי בקרב הנוער כתופעה נדירה. בנוסף, מרפאות מגדריות מדווחות על שיעורים בלתי אחידים על פי המין שהוגדר בלידה, כאשר מתבגרים.ות שהוגדרו כנקבות בלידה פנו לטיפול לעיתים תכופות פי 2.5-7.1 בהשוואה למתבגרות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה (Aitken et al., 2015; Arnoldussen et al., 2019; Bauer et al., 2021; de Graaf, Carmichael et al., 2018; Kaltiala et al., 2015; Kaltiala, Bergman et al., 2020). פרק ספציפי של הסטנדרטים לטיפול של האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) המוקדש לצורכיהם של ילדים.ות ומתבגרות.ים נכלל לראשונה בגרסה החמישית של הסטנדרטים לטיפול של WPATH (Levine et al., 1998). נקבע כי בני ובנות נוער בגיל 16 או יותר מתאימים פוטנציאלית לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, אך רק במקרים נבחרים. הגרסאות השישית (Meyer et al., 2005) והשביעית (Coleman et al., 2012) חילקו את הטיפול הרפואי להתאמה עבור מתבגרים.ות לשלוש קטגוריות והציגו קריטריונים להתאמה על פי הגיל/שלב ההתבגרות המינית – מעכבי התבגרות ("בלוקרים") בעלי השפעה הפיכה לחלוטין, מרגע תחילת ההתבגרות המינית; טיפול הורמונלי בעל השפעה הפיכה באופן חלקי (טסטוסטרון, אסטרוגן) למתבגרים שהגיעו לגיל הבגירות החוקי, שהיה 16 במדינות אירופיות מסוימות; וניתוחים בלתי הפיכים בגיל 18 ומעלה, למעט הסרת חזה ליצירת מראה "גברי", כאשר במקרה זה גיל המינימום היה 16. קריטריונים נוספים להתאמה לטיפול רפואי מגדרי כללו עבר עקבי וארוך (בילדות) של "שונות" מגדרית/דיספוריה, שהתחילה או החמירה עם תחילת ההתבגרות המינית; היעדר או ניהול בעיות פסיכולוגיות, רפואיות או חברתיות שעלולות להפריע לטיפול; תמיכה מצד ההורים/האדם המטפל סביב תחילת ההתערבות; והבעת הסכמה מדעת. במהדורה השמינית (הנוכחית) של הסטנדרטים לטיפול, נוסף פרק המוקדש למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, בנפרד מהפרק על ילדים.ות, וזאת עקב 1) העליה המשמעותית בשיעור הפניות של מתבגרים.ות; 2) המספר ההולך וגדל של מחקרים ספציפיים על טיפול מגדרי במתבגרות.ים; ו-3) הנושאים הייחודיים לקבוצת הגיל הזאת בנוגע להתפתחות ולטיפול מאשש מגדר. מסמך זה נמנע משימוש במונחים שאינם ספציפיים ביחס לטיפול מגדרי (למשל: מודל מאשש מגדר, מודל חקירה מגדרית) מפני שמונחים אלה אינם מייצגים שיטות עבודה אחידות, אלא שיטות טיפול הטרוגניות אשר מוגדרות בצורות שונות בהקשרים שונים. גיל ההתבגרות – סקירה גיל ההתבגרות הוא תקופה התפתחותית המאופיינת בהתבגרות פיזית ופסיכולוגית מהירה יחסית, שיוצרת גשר בין הילדות לבין הבגרות (Sanders, 2013). מספר תהליכים התפתחותיים מתרחשים בו זמנית, כולל שינויים הקשורים להתבגרות מינית. המערכות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות מתבגרות וכן ישנם שינויים פיזיים הקשורים להתפתחות ההתבגרות המינית. תהליכים אלה לא מתחילים ולא נגמרים כולם באותו הזמן עבור כולם, וכן לא מתרחשים באותו גיל אצל כל האנשים. לכן הגבולות העליונים והתחתונים של גיל ההתבגרות אינם מדויקים ולא ניתן להגדיר אותם אך ורק על סמך הגיל. לדוגמה, שינויים פיזיים הקשורים להתבגרות מינית עשויים להופיע בילדות המאוחרת, ומערכות נוירולוגיות לשליטה ביצועית (Executive control) ממשיכות להתפתח עד אמצע גילאי העשרים (Ferguson et al., 2021). לא קיימת אחידות בין מדינות וממשלות בהגדרת גיל הבגירות (כלומר, הגיל החוקי לקבלת החלטות; Dick et al., 2014). למרות שמדינות רבות קובעות את גיל 18 כגיל הבגירות, במדינות מסוימות גיל זה יכול להגיע ל-15 בגבול התחתון (למשל: באינדונזיה ובמיאנמר), או במדינות אחרות ל-21 בגבול העליון (למשל: מדינת מיסיסיפי בארה"ב וסינגפור). לשם הבהירות, פרק זה מתייחס למתבגרות.ים מתחילת ההתבגרות המינית ועד לגיל הבגירות החוקי (ברוב המקרים, 18 שנים); עם זאת, ישנם מרכיבים התפתחותיים בפרק זה, כולל חשיבות המעורבות של ההורים/האדם המטפל, שלעיתים קרובות רלוונטיים לטיפול במבוגרים-צעירים בגילאי מעבר, ויש לשקול אותם בהתאם. ההתפתחות הקוגניטיבית של מתבגרות.ים בדרך כלל מתאפיינת בהתפתחות המחשבה המופשטת, חשיבה מורכבת ומטא-קוגניציה (כלומר, היכולת של צעירים.ות לחשוב על הרגשות של עצמם ביחס לצורה שבה אחרים תופסים אותם; Sanders, 2013). היכולת לחשוב על מצבים היפותטיים מאפשרת לצעירים.ות להמשיג את ההשלכות של החלטה מסוימת. עם זאת, גיל ההתבגרות כמו כן מקושר לסבירות גבוהה יותר של התנהגויות סיכוניות. לצד השינויים המשמעותיים האלה, גיל ההתבגרות בדרך כלל מאופיין בהיפרדות מההורים (אינדיבידואציה) ובהתפתחות אוטונומיה אישית גבוהה יותר. בדרך כלל קיימת התמקדות רבה יותר במערכות יחסים עם בני נוער אחרים, אשר יכולות להוות הן גורם חיובי והן גורם שלילי (Gardner & Steinberg, 2005). מתבגרות.ים בדרך כלל חווים תחושת דחיפות שנובעת מרגישות יתר לתגמול. בנוסף, המחקר מראה כי תחושת הזמן שלהם שונה מזו של אנשים מבוגרים יותר (Van Leijenhorst et al., 2010). ההתפתחות החברתית-רגשית בדרך כלל מתקדמת במהלך גיל ההתבגרות, אם כי קיים טווח רחב בין צעירים ביחס לרמת הבגרות שמיושמת בתקשורת ובתובנות בין-אישיות ותוך-אישיות (Grootens-Wiegers et al., 2017). עבור צעירים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בגיל ההתבגרות שמקבלים החלטות לגבי טיפולים להתאמה מגדרית – החלטות שלעיתים הן בעלות השפעה לכל החיים – חיוני להבין כיצד כל ההיבטים הקשורים להתפתחות עשויים להשפיע על קבלת ההחלטות של כל אדם צעיר בהקשר התרבותי הספציפי שלו. התפתחות זהות המגדר בגיל ההתבגרות ההבנה שלנו בנושא התפתחות זהות המגדר בגיל ההתבגרות הולכת ומתפתחת. בעת הענקת טיפול קליני לצעירות.ים מגוונות מגדרית ולמשפחותיהן, חשוב לדעת מה ידוע ומה לא ידוע על זהות המגדר במהלך ההתפתחות (Berenbaum, 2018). כאשר הן שוקלות התחלת טיפולים, יתכן שהמשפחות יעלו שאלות לגבי התפתחות זהות המגדר של המתבגר.ת שלהן, והאם המגדר שמביעה המתבגר.ת יישאר ללא שינוי לאורך זמן. אצל חלק מהמתבגרים.ות, ההורים/האדם המטפל אינם מופתעים כאשר הן מביעות זהות מגדר שונה מהמין שהוגדר בלידה, עקב עבר של הבעה מגוונת מגדרית שהתחילה כבר בילדות (Leibowitz & de Vries, 2016). במקרים אחרים, ההכרזה קורית רק עם תחילתם של שינויים הקשורים להתבגרות המינית, או אפילו בשלבים מאוחרים יותר של גיל ההתבגרות (McCallion et al., 2021; Sorbara et al., 2020). בעבר, מחקרים בתחום הלמידה החברתית וההתפתחות הקוגניטיבית בנושא התפתחות המגדר עסקו בעיקר בנוער שלא היה בעל זהות או הבעה מגוונות מגדרית, והם בוצעו במסגרת ההנחה שהמין תואם למגדר ספציפי; לכן הוקדשה תשומת לב מועטה בלבד להתפתחות של זהות המגדר. בנוסף למרכיבים ביולוגים המשפיעים על התפתחות המגדר, מחקר זה הראה כי מרכיבים פסיכולוגיים וחברתיים משחקים גם הם תפקיד (Perry & Pauletti, 2011). למרות שהמחקר התמקד פחות בהתפתחות זהות המגדר אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית, קיים בסיס נרחב להניח כי בנוסף למרכיבים ביולוגים, מרכיבים פסיכולוגיים משחקים תפקיד גם הם (Steensma, Kreukels et al., 2013). עבור חלק מהנוער, התפתחות זהות המגדר נראית יציבה ופעמים רבות באה לידי ביטוי מגיל צעיר, בעוד שעבור אחרים, יתכן תהליך התפתחותי שתורם להתפתחות הזהות המגדרית לאורך זמן. מחקרי דימות מוחי, מחקרים גנטיים ומחקרים הורמונליים אחרים באנשים אינטרסקס הראו כי המרכיב הביולוגי תורם להתפתחות זהות מגדר עבור אנשים מסוימים שזהות המגדר שלהם אינה תואמת למין שהוגדר עבורם בלידה (Steensma, Kreukels et al., 2013). כיוון שלעיתים קרובות למשפחות יש שאלות בנושא זה, חשוב לציין שלא ניתן להבדיל בין מי שזהות המגדר שלהן נראית יציבה מהלידה לבין מי שהתפתחות זהות המגדר שלהן נראית כחלק מתהליך התפתחותי. מפני שלא ניתן לזהות באופן מוחלט מהי תרומתם של גורמים שונים התורמים להתפתחות הזהות המגדרית עבור כל אדם צעיר, חשוב והכרחי להשתמש בגישה קלינית מקיפה (ר' ההמלצה השלישית). בעתיד, המחקר יוכל לשפוך אור על התפתחות הזהות המגדרית, אם הוא יתבצע לאורך תקופות זמן ארוכות בשילוב קבוצות עוקבה מגוונות. בנוסף, יהיה צורך להמשיג זהות מגדר תוך מעבר מקטגוריות דיכוטומיות (למשל, בינאריות) של זכר ונקבה לקשת מגדרית רב-מימדית שנעה על פני רצף (APA, 2013). גיל ההתבגרות עשוי להיות תקופה מכוננת להתפתחות של זהות המגדר אצל צעירות.ים מגוונות מגדרית (Steensma, Kreukels et al., 2013). מחקרי אורך ומעקב קליניים בהולנד על מתבגרים.ות עם דיספוריה מגדרית בילדות, שמקבלות טיפול מעכב התבגרות, הורמונים להתאמה מגדרית, או גם וגם, מצאו כי בבגרותן, אף אחת מבני ובנות הנוער לא התחרטה על ההחלטות שקיבלה בגיל ההתבגרות (Cohen-Kettenis & van Goozen, 1997; de Vries et al., 2014). ממצאים אלה מציעים כי מתבגרות.ים שעברו הערכה מקיפה ונקבע כי הן בוגרות רגשית מספיק כדי לקבל החלטות לגבי טיפול רפואי להתאמה מגדרית הציגו יציבות בזהות המגדר שלהן לאורך תקופת הזמן שבה בוצעו המחקרים. כאשר אומדים ממצאים ממחקרי העוקבה שבוצעו במסגרת זמן ארוכה יותר ביחס למתבגרים.ות מגוונות מגדרית הפונות לטיפול, יש לקחת בחשבון את השינויים החברתיים שהתרחשו לאורך זמן ביחס לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית. לאור העליה בנראות של זהויות טרנסג'נדריות ומגוונות מגדרית, חשוב להבין כיצד העליה במודעות עשויה להשפיע על התפתחות המגדר בדרכים שונות (Kornienko et al., 2016). אחת המגמות שזוהו הינה פניה מוגברת למרפאות מגדריות מצד צעירות.ים עם זהויות א-בינאריות (Twist & de Graaf, 2019). תופעה נוספת שמתרחשת בתחום הקליני היא עלייה במספר המתבגרים.ות שפונות לטיפול, לכאורה מבלי שחוו, הביעו (או מבלי שחוו והביעו) גיוון מגדרי בשנות ילדותן. חוקרת אחת ניסתה לחקור ולתאר צורה מסוימת של חוויית גיוון מגדרי שמופיעה בשלב מאוחר יותר (Littman, 2018). עם זאת, יש לשקול את ממצאי המחקר לאור אתגרים מתודולוגיים משמעותיים, כולל הדברים הבאים: 1) המחקר סקר את נקודות המבט של ההורים ולא של הנוער; ו-2) גיוס המשתתפים כלל הורים מקהילות שמטילות ספק ושמעבירות ביקורת על טיפולים בדיספוריה מגדרית. עם זאת, ממצאים אלה לא שוחזרו. עבור קבוצה קטנה של צעירות.ים מסוימות, יתכן שניתן לשקול את מרכיב הרגישות להשפעה חברתית על המגדר (Kornienko et al., 2016). עם זאת, יש לנקוט במשנה זהירות על מנת להימנע מההנחה שתופעות אלה מתרחשות טרם זמנן אצל מתבגר.ת מסוימת על סמך מידע ממערכי נתונים שיתכן שנגועים בהטיה בקרב המדגם (Bauer et al., 2022; WPATH, 2018). חשוב לקחת בחשבון את היתרונות הטמונים בחיבור חברתי עבור בני ובנות נוער שמקיימות קשר עם אנשים תומכים (Tuzun et al., 2022) (ר' ההמלצה הרביעית). לאור העובדה כי הידע לגבי התפתחות הזהות המגדרית בגיל ההתבגרות הינו חדש יחסית, אימוץ גישה מותאמת אישית לטיפול קליני נחשב הן אתי והן הכרחי. בדומה לכל תחומי הרפואה, לכל מחקר יש מגבלות מתודולוגיות, ולא ניתן, ואף לא מומלץ ליישם מסקנות ממחקרים באופן גורף מול כל המתבגרים.ות. דבר זה נכון בעת התמודדות עם שאלות נפוצות של הורים לגבי היציבות או אי היציבות של התפתחות הזהות המגדרית של כל צעיר.ה. למרות שהמחקר בעתיד יעזור בקידום ההבנה המדעית של התפתחות הזהות המגדרית, תמיד יתכן שיהיו פערים. יתר על כן, בהינתן האתיקה של הכוונה עצמית בטיפול, פערים אלה אינם יכולים לשלול טיפולים חשובים וחיוניים ממתבגרות.ים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית. ראיות במחקר בנושא טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים אחד האתגרים העיקריים בנושא טיפול למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים הינו איכות הראיות המעריכות את יעילותם של טיפולים רפואיים וכירורגיים להתאמה מגדרית שיש להם נחיצות רפואית (ר' ההמלצה בנושא טיפול רפואי חיוני בפרק על ישימות עולמית, הצהרה 2.1), לאורך זמן. לאור ההשלכות הבלתי הפיכות של טיפול רפואי והגיל הצעיר שבו ניתן להתחיל בטיפולים, על מתבגרים.ות, הוריהם והאנשים המטפלים בהם לרכוש ידע לגבי אופיו של בסיס הראיות. הגיוני כי החלטות להתחיל בטיפולים רפואיים וכירורגיים צריכות להתקבל בזהירות. למרות גוף הראיות ההולך וגדל, התומך ביעילותה של התערבות רפואית מוקדמת, מספר המחקרים הוא עדיין נמוך, וישנו רק מספר קטן של מחקרים שעוקבים אחרי הנערים.ות עד לבגרותם. לכן לא ניתן לבצע סקירה מערכתית של תוצאות הטיפול במתבגרים.ות. במקום זאת, להלן סקירה נרטיבית קצרה. בעת כתיבתו של פרק זה, מספר מחקרי עוקבה שבוצעו בטווח זמן ארוך יותר וכללו מעקב, דיווחו על תוצאות חיוביות במקרים של טיפול רפואי מוקדם (כלומר, בגיל ההתבגרות); למשך תקופת זמן משמעותית, רבים ממחקרים אלה בוצעו דרך מרפאה אחת בהולנד (למשל: Cohen-Kettenis & van Goozen, 1997; de Vries, Steensma et al., 2011; de Vries et al., 2014; Smith et al., 2001, 2005). הממצאים הדגימו כי מציאת פתרון לדיספוריה מגדרית מקושרת לשיפור בתפקוד הפסיכולוגי ולדימוי גוף חיובי. רוב המחקרים האלה בוצעו על פי מערך מתודולוגי של פרה-פוסט והשוו את התפקוד הפסיכולוגי שלפני הטיפול מול התוצאות לאחר קבלת טיפולים מאששי מגדר. מחקרים שונים ביצעו הערכה למרכיבים אישיים או לשילובים של התערבויות טיפוליות וכללו 1) הורמונים וניתוחים להתאמה מגדרית (Cohen-Kettenis & van Goozen, 1997; Smith et al., 2001, 2005); 2) טיפול מעכב התבגרות (de Vries, Steensma et al., 2011); ו-3) טיפול מעכב התבגרות, הורמונים להתאמה מגדרית וניתוחים (de Vries et al., 2014). מחקר המעקב מ-2014 הוא המחקר היחיד שעקב אחר בני הנוער החל מגיל ההתבגרות המוקדם (טרם הטיפול, גיל ממוצע 13.6) ועד לבגרות המוקדמת (לאחר הטיפול, גיל ממוצע 20.7). מחקר זה היה הראשון שהראה כי טיפולים מאששי מגדר מאפשרים למתבגרות.ים טרנסג'נדרים לבצע שינויים התפתחותיים שמתאימים לגילם, בזמן שהם חיים במגדר שאיתו הם מזדהים, עם תוצאות אובייקטיביות וסובייקטיביות של שביעות רצון בבגרות (de Vries et al., 2014). למרות שהמחקר כלל מדגם קטן (n = 55), נבחר ובעל תמיכה חברתית, התוצאות היו משכנעות. יש לציין כי המשתתפות.ים היו מטופלים במרפאה הולנדית הידועה בשימוש בגישה רב-תחומית, כולל הערכה מקיפה ומתמשכת וניהול דיספוריה מגדרית, וכן הענקת תמיכה לחיזוק הרווחה הנפשית. מספר מחקרי אורך שפורסמו לאחרונה עקבו אחרי המשתתפות.ים וביצעו להם הערכות בשלבים שונים של הטיפולים להתאמה מגדרית. במחקרים אלה, חלק מהמשתתפים.ות לא התחילו בטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית, חלק קיבלו טיפול מעכב התבגרות ואחרים התחילו טיפול בהורמונים להתאמה מגדרית או אף עברו ניתוחים להתאמה מגדרית (Achille et al., 2020; Allen et al., 2019; Becker-Hebly et al., 2021; Carmichael et al., 2021; Costa et al., 2015; Kuper et al., 2020, Tordoff et al., 2022). לאור השונות בין הטיפולים והשיטות, מערך זה מקשה על פירוש התוצאות. עם זאת, בהשוואה להערכות שלפני הטיפול, הנתונים מדגימים בעקביות שיפור או יציבות בתפקוד הפסיכולוגי ובדימוי הגוף, ושביעות רצון מהטיפול החל משלושה חודשים ועד לשנתיים לאחר תחילת הטיפול. מחקרי חתך מספקים מערך נוסף להערכת ההשפעות של טיפולים מאששי מגדר. אחד המחקרים מסוג זה השווה בין התפקוד הפסיכולוגי אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים לפני ובזמן קבלת טיפול מעכב התבגרות, לבין התפקוד הפסיכולוגי אצל נערים ונערות סיסג'נדרים בגיל התיכון בשתי נקודות זמן שונות. לפני הטיפול, הנוער הטרנסג'נדרי הציג תפקוד פסיכולוגי נמוך יותר בהשוואה לנוער סיסג'נדרי, אך הדגים תפקוד טוב יותר מנוער סיסג'נדרי בזמן קבלת טיפול מעכב התבגרות (van der Miesen et al., 2020). גראניס ואח' (2021) הדגימו כי גברים טרנסג'נדרים שהתחילו טיפול בטסטוסטרון סבלו מסימפטומים נפשיים מופנמים נמוכים יותר (דיכאון וחרדה) בהשוואה למי שלא התחילו טיפול בטסטוסטרון. ארבעה מחקרים נוספים בוצעו על פי מערכי תוצאות שונים. במחקר רטרוספקטיבי, קלטיאלה, היינו ואח' (2020) דיווחו כי מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים שסבלו ממעט בעיות בבריאות הנפש טרם תחילת הטיפול בהורמונים להתאמה מגדרית, או שלא סבלו כלל מבעיות כאלה, בדרך כלל תפקדו בצורה טובה במהלך הטיפול. עם זאת, מתבגרים.ות שסבלו מבעיות בבריאות הנפש לפני הטיפול המשיכו לחוות ביטויים של אותן בעיות נפשיות לאורך הטיפול הרפואי להתאמה מגדרית. נידר ואח' (2021) חקרו את מידת שביעות הרצון מהטיפול כמדד תוצאתי והדגימו כי מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים הביעו שביעות רצון רבה יותר ככל שהתקדמו עם הטיפול שהתחילו. היסלה-גורמן ואח' (2021) השוו את ניצול שירותי הבריאות לפני ואחרי תחילת טיפול תרופתי להתאמה מגדרית, כמדדים לחומרת מצב בריאות הנפש, בקרב 3,754 מתבגרות.ים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית במסגרת מערך נתונים גדול בנושא בריאות. בניגוד מסוים להשערות החוקרים, שציפו לשיפור בבריאות הנפשית, מידת הניצול של טיפולים פסיכולוגיים לא השתנתה באופן משמעותי, וחלה גדילה בכמות המרשמים לתרופות פסיכוטרופיות. במדגם לא הסתברותי גדול שערכו טורבן ואח' (2022) בקרב בוגרים.ות המזדהים כטרנסג'נדרים, נמצא כי מי שדיווחו על גישה להורמונים להתאמה מגדרית בגיל ההתבגרות היו בסיכון נמוך יותר לאובדנות בשנה האחרונה בהשוואה לטרנסג'נדרים.ות שניגשו לטיפול בהורמונים להתאמה מגדרית בבגרותם. על נותני שירות לשקול את האפשרות כי מתבגרים.ות מסוימים עלולים להתחרט על החלטות לגבי טיפול להתאמה מגדרית שקיבלו בזמן גיל ההתבגרות וכי אנשים צעירים עשויים לרצות להפסיק את הטיפול ולחזור לחיות בעתיד על פי תפקיד המגדר שהוגדר עבורם בלידה. שני מחקרים מהולנד דיווחו על שיעורים נמוכים של מתבגרים.ות (1.9% ו-3.5%) שבחרו להפסיק את הטיפול מעכב ההתבגרות (Brik et al., 2019; Wiepjes et al., 2018). שוב, מחקרים אלה בוצעו בקליניקות שפועלות על פי פרוטוקול הכולל הערכה מקיפה לפני תחילת הטיפול הרפואי להתאמה מגדרית. נכון לרגע זה, אף מחקר עוקבה קליני לא דיווח על הפרופיל של מתבגרים.ות שהתחרטו על החלטתם המקורית או שחזרו למגדר הקודם לאחר שקיבלו טיפול בלתי הפיך להתאמה מגדרית. מחקרים מהשנים האחרונות מציעים כי ישנם מתבגרים.ות שחוזרים למגדר הקודם אך שלא מתחרטים על התחלת הטיפול, מפני שחוו את תחילת הטיפול כחלק מהבנת צרכי הטיפול המגדרי שלהם (Turban, 2018). עם זאת, יתכן שזו אינה נקודת המבט השלטת בקרב אנשים שחוזרים למגדר הקודם (Littman, 2021; Vandenbussche, 2021). חלק מהמתבגרות.ים עלולים להתחרט על הצעדים שביצעו (Dyer, 2020). לכן בעת סיוע למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים, חשוב להציג בפניהם את הטווח המלא של התוצאות האפשריות. נותני שירות יכולים לדון בנושא זה באופן משותף ובוטח (כלומר, בתור "שיקול וחוויה עתידית אפשרית") עם המתבגר.ת ועם הוריה/האדם המטפל לפני תחילת טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית. בנוסף, על נותני שירות להיות מוכנים לתמוך במתבגרות.ים שחוזרים למגדר הקודם. בסקר מדגם נוחות באינטרנט, בקרב 237 אנשים שהזדהו כמי שחזרו למגדר הקודם, בגיל ממוצע של 25.02 שנים, שמתוכם 90% היו אנשים שהוגדרו כנקבות בלידה, 25% עברו שינוי מגדרי רפואי לפני גיל 18 ו-14% חזרו למגדר הקודם לפני גיל 18 (Vandenbussche, 2021). למרות שמדגם נוחות באינטרנט נתון לבחירת המשתתפים, מחקר זה מציע כי חזרה למגדר הקודם עשויה להתרחש אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים צעירים, ועל אנשי מקצוע בתחום הבריאות להיות מודעים לכך. רבים מהם העידו על קשיים במציאת עזרה בתהליך החזרה למגדר הקודם ודיווחו כי תהליך החזרה למגדר הקודם היה חוויה מבודדת, שבמהלכה הם לא קיבלו מספיק תמיכה או תמיכה מתאימה (Vandenbussche, 2021). לסיכום, למרות שהמדגמים הקיימים דיווחו על קבוצות קטנות יחסית של בני נוער (למשל, n = 22-101 בכל מחקר) ותקופות המעקב השתנו לאורך המחקרים (6 חודשים עד 7 שנים), בסיס הראיות שעולה מעיד על שיפור כללי בחייהם של מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים אשר מקבלים טיפולים רפואיים חיוניים להתאמה מגדרית לאחר הערכה קפדנית. יתר על כן, דווח על שיעורי חרטה נמוכים במהלך תקופות המעקב של המחקרים. באופן כללי, הנתונים מראים כי התערבות רפואית מוקדמת – כחלק מגישות רחבות ומשולבות להערכה ולטיפול הממוקדות בדיספוריה מגדרית וברווחה כללית – עשויה להיות יעיל עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים רבים הפונים לטיפולים אלה. המלצותינו 6.1 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית: 6.1.א – יקבלו רישוי מהגוף הסטטוטורי האמון עליהם ויחזיקו בתואר מתקדם או שווה ערך בתחום קליני הרלוונטי לתפקידם מטעם מוסד סטטוטורי המוכר על ידי המדינה. 6.1.ב – יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בבריאות הנפשית הכללית אצל ילדים, מתבגרים ומשפחות לאורך הקשת ההתפתחותית. 6.1.ג – יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בהתפתחות הזהות המגדרית ובגיוון מגדרי בקרב ילדים.ות ומתבגרות.ים, יפתחו יכולת להעריך את המסוגלות לתת הסכמה, ויפתחו ידע כללי בנושא גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. 6.1.ד – יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי ומצגים נוירו-התפתחותיים אחרים, או ישתפו פעולה עם מומחים למוגבלות התפתחותית בזמן עבודה מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית שהן גם אוטיסטיות/בעלות שונות נוירולוגית. 6.1.ה – יעקבו אחרי התפתחויות מקצועיות בכל התחומים הרלוונטיים לילדים.ות ולמתבגרות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם. 6.2 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית לסייע בחקירת המגדר ובביטוי שלו באופן פתוח ומכבד, מבלי לתעדף אף זהות מגדר מסוימת. 6.3 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונים מגדרית לבצע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית מקיפה למתבגרים.ות שמביעים חששות בנושא זהות המגדר ושפונים לטיפול לשינוי מגדרי רפואי/ניתוחי, והכל באופן משתף ותומך. 6.4 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול משפחות, בתי ספר וסביבות רלוונטיות אחרות לקדם קבלה של ביטויי התנהגות וזהויות מגוונות מגדרית בקרב מתבגרים.ות. 6.5 – אנו ממליצים וממליצות להימנע מלהציע טיפולי המרה או טיפולים מתקנים, שמטרתם לנסות לשנות את זהות המגדר ואת חוויית ההבעה המגדרית של אדם וליצור תאימות בין הזהות וההבעה לבין המין שהוגדר בלידה. 6.6 – אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעניק למתבגרים.ות טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית חינוך בריאותי בנושא השטחת החזה (ביינדינג) וקיפול איברי המין (טאקינג), כולל סקירה של היתרונות והסיכונים. 6.7 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול לרשום חומרים לעיכוב הוסת למתבגרים.ות החווים חוסר התאמה מגדרי אך אינם מעוניינים בטיפול בטסטוסטרון, שמעוניינים אך לא התחילו לקבל טיפול בטסטוסטרון, או לצד טיפול בטסטוסטרון עבור דימום בין וסתות. 6.8 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשמור על מערכת יחסים מתמשכת עם מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית ועם האנשים המטפלים בהן לשם תמיכה במתבגר.ת בעת קבלת החלטות לאורך הטיפול מעכב ההתבגרות, הטיפול ההורמונלי והניתוחים הקשורים למגדר, עד שיעברו לטיפול המיועד לבוגרים.ות. 6.9 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשלב תחומים רלוונטיים, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה, על מנת להחליט האם יש מקום לטיפול מעכב התבגרות, לתחילת טיפול הורמונלי או לניתוח הקשור למגדר אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית ולוודא שעדיין יש בהם צורך לכל אורך הטיפול, עד שיעברו לטיפול המיועד לבוגרים.ות. 6.10 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, המבקשים טיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית, לעדכן את המטופלים לפני תחילת הטיפול לגבי השפעות על הפוריות, כולל אפשרות לאובדן הפוריות, והאפשרויות הזמינות לשימור פוריות בהקשר של שלב ההתפתחות המינית של אותו נער.ה. 6.11 – אנו ממליצים וממליצות כי, כאשר קיימת התוויה לטיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית עבור מתבגרות.ים, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית לערב את ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) בתהליך ההערכה והטיפול, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה אפשרית. ההמלצות הבאות ניתנות לגבי הדרישות עבור טיפולים רפואיים וכירורגיים להתאמה מגדרית (אשר בכולן יש לעמוד): 6.12 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכות עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית להמליץ על טיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית שביקשו המטופלות רק כאשר: 6.12.א – המתבגר.ת עומד בקריטריונים לאבחון של חוסר התאמה מגדרי על פי סיווג ICD-11 במצבים שבהם יש צורך באבחנה כדי לגשת לטיפול רפואי. במדינות אשר לא יישמו את סיווג ה-ICD העדכני ביותר, ניתן להשתמש בטקסונומיות אחרות, אם כי יש לנקוט במאמצים על מנת ליישם את סיווג ה-ICD העדכני ביותר מוקדם ככל הניתן. 6.12.ב – חוויית הגיוון המגדרי/חוסר ההתאמה המגדרי קיימת ומתמשכת לאורך זמן. 6.12.ג – המתבגר.ת מפגינה בגרות רגשית וקוגניטיבית ברמה הדרושה כדי לתת הסכמה מודעת לטיפול. 6.12.ד – הטיפול התייחס לחששות של המתבגר.ת בנושא בריאות הנפש (ככל שיהיו), שעלולות להפריע לבהירות האבחונית, ליכולת לתת הסכמה, ולטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית. 12.6.ה – המתבגר.ת קיבלה עדכון לגבי ההשפעות על הפוריות, כולל האפשרות לאובדן הפוריות, והאפשרויות הזמינות לשימור פוריות, והתקיים דיון על כל האפשרויות האלה בהקשר של שלב ההתפתחות המינית של המתבגר.ת. 6.12.ו – המתבגר.ת הגיע לשלב טאנר השני של גיל ההתבגרות לפני התחלת טיפול מעכב התבגרות. 6.12.ז – המתבגר.ת קיבלה לפחות 12 חודשים של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, או יותר אם יש צורך, לפני שהיא פונה להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, כולל הגדלת חזה, כריתת אשכים, ניתוח וגינופלסטי, כריתת רחם, ניתוח פאלופלסטי, ניתוח מטודיופלסטי וניתוח פנים כחלק מטיפול להתאמה מגדרית, אלא אם אין רצון בטיפול הורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. אתיקה וזכויות אדם נקודות מבט של אתיקה רפואית ושל זכויות אדם נשקלו גם הן בעת עריכת המלצות הסטנדרטים לטיפול במתבגרות.ים. לדוגמה, כאשר נותנים לתהליך ההתבגרות הבלתי-הפיך להתקדם אצל מתבגרים.ות שחווים חוסר התאמה מגדרי, זהו אינו מעשה ניטרלי, לאור העובדה שעלולות להיות לכך השלכות מיידיות ובלתי הפיכות עבור צעירים.ות טרנסג'נדריות.ים (Giordano, 2009; Giordano & Holm, 2020; Kreukels & Cohen-Kettenis, 2011). מנקודת מבט של זכויות אדם, מתוך הבנה כי גיוון מגדרי הינו שונות נורמלית וצפויה במסגרת הגיוון הרחב בחוויה האנושית, זכותה של המתבגר.ת להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות על עצמה, לגבי בריאותה וחייה, כולל גישה לשירותי בריאות מגדרית (Amnesty International, 2020). סיכום קצר של ההמלצות ושל נושאים ייחודיים לגיל ההתבגרות מטרתם של כללים אלה היא לסקור את הידע הקיים ואת הידע החסר בנושא התפתחות הזהות המגדרית בגיל ההתבגרות, את הראיות בנושא טיפול להתאמה מגדרית בגיל ההתבגרות ואת ההיבטים הייחודיים שמבדילים בין גיל ההתבגרות לבין שלבי התפתחות אחרים. חקירת הזהות: אחת התכונות המגדירות את גיל ההתבגרות הינה התגבשות היבטי הזהות, כולל זהות המגדר. המלצה 6.2 מתייחסת לחקירת הזהות בהקשר של התפתחות הזהות המגדרית. המלצה 6.12.ב מתייחסת לאורך הזמן הדרוש עבור צעירים.ות על מנת לחוות זהות מגוונת מגדרית, להביע זהות מגוונת מגדרית, או שניהם, על מנת לקבל החלטה משמעותית בנושא טיפול להתאמה מגדרית. הסכמה וקבלת החלטות: בגיל ההתבגרות, הסכמה וקבלת החלטות דורשות הערכה של ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והפסיכולוגית של המטופל.ת. המלצה 6.12.ג מתייחסת ישירות לבגרות רגשית וקוגניטיבית ומתארת את הרכיבים החיוניים בתהליך ההערכה המשמש להערכת יכולת קבלת ההחלטות. מעורבות האדם המטפל/ההורים: מתבגרים.ות בדרך כלל נסמכים על האדם המטפל בהם/על הוריהם לשם הכוונה במספר דרכים. דבר זה נשאר נכון גם כאשר הצעיר.ה נמצא בתהליך קבלת החלטה בנושא אפשרויות לטיפול. המלצה 6.11 מתייחסת לחשיבות של מעורבות האדם המטפל/ההורים ולתפקיד שהם ממלאים במסגרת ההערכה והטיפול. שום אוסף הנחיות לא יכול להתייחס לכל מסגרת נסיבות אישית בקנה מידה עולמי. המלצה 6.1 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית: א. יקבלו רישוי מהגוף הסטטוטורי האמון עליהם ויחזיקו בתואר מתקדם או שווה ערך בתחום קליני הרלוונטי לתפקידם מטעם מוסד סטטוטורי המוכר על ידי המדינה. ב. יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בבריאות הנפשית הכללית אצל ילדים, מתבגרים ומשפחות לאורך הקשת ההתפתחותית. ג. יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בהתפתחות הזהות המגדרית ובגיוון מגדרי בקרב ילדים.ות ומתבגרות.ים, יפתחו יכולת להעריך את המסוגלות לתת הסכמה, ויפתחו ידע כללי בנושא גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. ד. יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי ומצגים נוירו-התפתחותיים אחרים, או ישתפו פעולה עם מומחים למוגבלות התפתחותית בזמן עבודה מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית שהן גם אוטיסטיות/מגוונות נוירולוגית. ה. יעקבו אחרי התפתחויות מקצועיות בכל התחומים הרלוונטיים לילדים.ות ולמתבגרות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם. בעת הערכה של מתבגרות.ים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית ומשפחותיהן, ובעת תמיכה בהן, דרושים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ידע והכשרה כלליים וספציפיים בנושא מגדר. נותני שירות שהוכשרו לעבוד עם מתבגרות.ים ועם משפחותיהן ממלאים תפקיד חשוב בהתמודדות עם היבטים של התפתחות בגיל ההתבגרות ועם דינמיקה משפחתית בעת עבודה מול נוער ומשפחות (Adelson et al., 2012; American Psychological Association, 2015; Hembree et al., 2017). פרקים אחרים של הסטנדרטים לטיפול מתארים באופן מפורט יותר את אותם קריטריונים עבור אנשי מקצוע שמעניקים טיפול מגדרי (ר' פרק 5 – הערכות לבוגרים.ות; פרק 7 – ילדים.ות; או פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח). על אנשי מקצוע שעובדים מול מתבגרים.ות להבין מהו הידע הקיים ומהו הידע החסר לגבי התפתחות הזהות המגדרית בגיל ההתבגרות, ומהם ההבדלים בין בסיס הידע הזה לבין הידע הנוגע לבוגרים.ות ולילדות.ים לפני גיל ההתבגרות. בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות, למטפלים בתחום בריאות הנפש יש את ההכשרה המתאימה ביותר וכן זמן קליני המוקדש לביצוע הערכה ולבירור עדיפויות לגבי הטיפול ומטרותיו בעת עבודה מול נוער טרנסג'נדרי, כולל מי שפונות לקבלת טיפול רפואי/כירורגי להתאמה מגדרית. היכולת להבין ולהתמודד עם הדינמיקה שבין חברי המשפחה, כאשר יתכן שיש להם נקודות מבט שונות לגבי העבר והצרכים של הצעיר.ה, היא יכולת חשובה שבדרך כלל קיימת אצל מטפלים בתחום בריאות הנפש. כאשר אין אפשרות לגשת לאנשי מקצוע בעלי הכשרה בהתפתחות ילדים.ות ומתבגרות.ים, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחייב לקבל הכשרה בתחומי הדינמיקה המשפחתית וההתפתחות בגיל ההתבגרות, כולל התפתחות הזהות המגדרית. בדומה לכך, לאור העובדה כי נוער טרנסג'נדרי אוטיסטי/בעל שונות נוירולוגית מהווה תת-אוכלוסיה ומיעוט משמעותיים בקרב הנוער שניגש למרפאות מגדריות בעולם, חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות יקבלו הכשרה נוספת בתחום האוטיזם ויבינו את הרכיבים הייחודיים שעשויים להידרש בעת טיפול בנוער אוטיסטי מגוון מגדרית (Strang, Meagher et al., 2018). אם אין אפשרות לקבל את הכשרות אלה, מומלץ להתייעץ ולשתף פעולה עם מטפל או מטפלת שמתמחה באוטיזם ובשונות נוירולוגית. המלצה 6.2 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונות מגדרית לסייע בחקירת המגדר ובביטוי שלו באופן פתוח ומכבד, מבלי לתעדף אף זהות מגדר מסוימת. גיל ההתבגרות הינו תקופה התפתחותית הכרוכה בשינויים פיזיים ופסיכולוגיים המאופיינים בהיפרדות מההורים (אינדיבידואציה) ובמעבר לעצמאות ביחס לאדם המטפל (Berenbaum et al., 2015; Steinberg, 2009). זוהי תקופה שבה צעירות יכולות לחקור היבטים שונים של זהותן, כולל זהות המגדר. המידה שבה מתבגרות.ים חוקרות את היבטי הזהות שלהן ומתחייבות להם משתנה מאחת לשניה (Meeus et al., 2012). חלק מהמתבגרות.ים מגבשות את זהותן בקצב מהיר, ואילו עבור אחרות הקצב הוא איטי יותר. עבור חלק מהמתבגרים.ות, ההתפתחות הפיזית, הרגשית והפסיכולוגית מתרחשת באותה תקופה כללית, בעוד שעבור אחרות קיימים פערים בין היבטי ההתפתחות האלה. בדומה לכך, ישנם הבדלים בתקופת התפתחות הזהות המגדרית (Arnoldussen et al., 2020; Katz-Wise et al., 2017). עבור חלק מהצעירות.ים, התפתחות הזהות המגדרית היא תהליך ברור שמתחיל בילדות המוקדמת, בעוד שאצל אחרות, השינויים הכרוכים בגיל ההתבגרות תורמים לחוויה שלהן את עצמן במגדר מסוים (Steensma, Kreukels et al., 2013), ועבור רבות אחרות, התהליך עשוי להתחיל זמן רב לאחר סיום תהליכי גיל ההתבגרות. לאור ההבדלים האלה, לא קיים קצב, תהליך או תוצאה אחידים שניתן לצפות עבור כל מתבגר.ת שפונה לטיפול להתאמה מגדרית. לכן על אנשי מקצוע בתחום הבריאות, העובדים עם מתבגרים.ות, לקדם סביבה תומכת שמכבדת את זהות המגדר שמביעה המתבגר.ת, אך בה בעת גם מאפשרת למתבגר.ת לחקור בפתיחות את הצרכים המגדריים שלה, כולל התערבויות חברתיות, רפואיות ופיזיות להתאמה מגדרית, במקרה שצרכים אלה ישתנו או יתפתחו לאורך זמן. המלצה 6.3 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות מגוונים מגדרית לבצע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית מקיפה למתבגרים.ות שמביעים חששות בנושא זהות המגדר ושפונים לטיפול לשינוי מגדרי רפואי/ניתוחי, והכל באופן משתף ותומך. לאור הדרכים הרבות שבהן זהות עשויה להתפתח בגיל ההתבגרות, אנו ממליצים וממליצות לבצע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית מקיפה שתנחה את ההחלטות לגבי הטיפול ותשפר את התוצאות. מטרתה של הערכה זו צריכה להיות הבנת החוזקות של המתבגר.ת, נקודות הפגיעות, הפרופיל האבחוני והצרכים הייחודיים שלו כדי להתאים את הטיפול באופן אישי. כפי שהוזכר בהמלצה 6.1, למטפלים בתחום בריאות הנפש יש את ההכשרה והניסיון המתאימים ביותר, וכן את הזמן הקליני הדרוש כדי לקבל את המידע המוזכר במסמך זה. יש לגשת לתהליך ההערכה באופן משתף עם המתבגר.ת ועם האנשים המטפלים בו, הן ביחד והן בנפרד, כפי שמתואר בפירוט בהמלצה 6.11. יש לבצע את ההערכה לפני תחילת כל התערבות רפואית או כירורגית הנחוצה מבחינה רפואית שהנער.ה שוקל לבצע (למשל, תרופות מעכבות התבגרות, הורמונים להתאמה מגדרית, ניתוחים). ר' ההמלצות בנושא נחיצות רפואית בפרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1; ר' בנוסף פרק 12 – טיפול הורמונלי, ופרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח. נערות.ים עשויים לחוות את זהות המגדר שלהם בדרכים שונות. הגדרות וחוויות חברתיות-תרבותיות של מגדר ממשיכות להתפתח עם הזמן, ונערים.ות מציגים טווח זהויות נרחב יותר ויותר, כמו גם דרכים לתאר את חוויותיהם ואת צרכיהם בנושא מגדר (Twist & de Graaf, 2019). לדוגמה, נערות.ים מסוימים יבינו שהם טרנסג'נדרים.ות, או מגוונים מגדרית באופן כללי ויבקשו לבצע שינויים בהתאם לכך. לנערים.ות מסוימים חשוב לגשת לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, בעוד שלאחרים, צעדים אלה לאו דווקא יהיו הכרחיים. לדוגמה, תהליך מתמשך של חקירה לאורך זמן לא בהכרח יוביל לכך שהצעיר.ה יאשש או יחיה במגדר שונה ביחס למין שהוגדר בלידה, ולא בהכרח יכלול שימוש בהתערבויות רפואיות (Arnoldussen et al., 2019). הראיות החזקות ביותר ממחקרי אורך, התומכות ביתרונות של טיפולים רפואיים וכירורגיים להתאמה מגדרית בגיל ההתבגרות, התקבלו בסביבה קלינית ששילבה תהליך הערכה אבחונית מקיפה ומפורטת לאורך זמן במסגרת הפרוטוקול הטיפולי (de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; de Vries et al., 2014). לאור המחקר וההתפתחות המתמשכת של חוויות גיוון מגדרי בחברה, ביצוע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית אבחונית מקיפה בגיל ההתבגרות היא גם מבוססת ראיות וגם משמרת את היושרה בתהליך קבלת ההחלטות. בהיעדר פרופיל אבחוני מלא, יתכן שלא יאובחנו גורמים אחרים בתחום בריאות הנפש שיש לתעדף ולטפל בהם. לא קיימים מחקרים לגבי התוצאות לטווח הארוך של טיפולים רפואיים מגדריים בקרב בני נוער שלא עברו הערכה מקיפה. לא קיימת תמיכה אמפירית בטיפולים מסוג זה (למשל, עם הערכה מוגבלת או ללא כל הערכה) ולכן הם מסתכנים בכך שההחלטה להתחיל בהתערבויות רפואיות להתאמה מגדרית לא תתרום לטובתה של הצעיר.ה בטווח הארוך. לאור העובדה כי רמת סיפוק שירותי הבריאות והגישה למומחים משתנה ברחבי העולם, פעמים רבות חיוני לתכנן תהליך הערכה ספציפי המותאם למשאבים הקיימים. במקרים מסוימים, יתכן שיש מקום לתהליך הערכה רחב יותר, למשל במקרים של נערות.ים במצבים מורכבים (למשל, עבר של בריאות נפשית מורכבת (Leibowitz & de Vries, 2016), תכונות נלוות על הספקטרום האוטיסטי (Strang, Powers et al., 2018) ו/או היעדר חוויות של חוסר התאמה מגדרית בילדות (Ristori & Steensma, 2016). לאור הגורמים התרבותיים, הכלכליים והגאוגרפיים הייחודיים הקיימים ביחס לאוכלוסיות מסוימות, על נותני שירות לתכנן מודלים גמישים להערכה, שמאפשרים טיפול בזמן מתאים לצעירות.ים רבים ככל הניתן, כל עוד ההערכה מאפשרת קבלת מידע יעילה לגבי החוזקות של המתבגר.ת, נקודות הפגיעות, הפרופיל האבחוני והצרכים הייחודיים שלו. ניתן גם להשתמש במדדים פסיכו-סוציאליים ומגדריים מתוקפים על מנת לקבל מידע נוסף. הערכה רב-תחומית לנוער הניגש להתערבויות רפואיות וכירורגיות להתאמה מגדרית כוללת תחומים הקשורים להמלצות הרלוונטיות: · התפתחות הזהות המגדרית: המלצות 6.12.א ו-6.12.ב מפרטות את הגורמים המקושרים עם התפתחות הזהות המגדרית במסגרת ההקשרים התרבותיים הספציפיים בעת הערכת מתבגרים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית. · התפתחות חברתית ותמיכה; הצטלבותיות: המלצות 6.4 ו-6.11 מסבירות את החשיבות של הערכת לחץ מיעוטים מגדרי, דינמיקה משפחתית והיבטים אחרים התורמים להתפתחות חברתית ולהצטלבות דיכויים. · הערכה אבחונית של בעיות נלוות אפשריות בבריאות הנפש ו/או בהתפתחות: המלצה 6.12.ד מסבירה את חשיבות ההבנה של היחסים בין בעיות נלוות בבריאות הנפש או בהתפתחות, במידה וישנן, לבין הזהות המגדרית/ההבעה המגדרית המגוונת של הצעיר.ה. · יכולת קבלת החלטות: המלצה 6.12.ג מספקת פירוט לגבי הערכת הבגרות הנפשית של הצעיר.ה ומידת הרלוונטיות כאשר הנער.ה שוקלת להתחיל טיפולים רפואיים/כירורגיים להתאמה מגדרית. המלצה 6.4 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול משפחות, בתי ספר וסביבות רלוונטיות אחרות לקדם קבלה של ביטויי התנהגות וזהויות מגוונות מגדרית בקרב מתבגרים.ות. מספר מחקרים, וכן הקונצנזוס בקרב מומחים ומומחיות, תומכים ביישום גישות המקדמות קבלה ואשרור של נוער מגוון מגדרית בסביבות שונות, כולל המשפחה, בית הספר, מרכזי בריאות וכל הארגונים והקהילות האחרים שאיתם הנער.ה נמצאת בקשר (למשל, Pariseau et al., 2019; Russell et al., 2018; Simons et al., 2013; Toomey et al., 2010; Travers et al., 2012). ניתן ליצור קבלה ואשרור באמצעות מגוון גישות, פעולות וכללי מדיניות שאנו ממליצים וממליצות שיבוצעו בכל מערכות היחסים והסביבות שבהן הצעירות.ים חיות ומתפקדות. חשוב שבני ובנות המשפחה והקהילה יהיו מעורבים בחייה של המתבגר.ת ויעבדו ביחד לקידום דברים אלה, אלא אם נראה כי מעורבותם תזיק לאותה מתבגר.ת. להלן דוגמאות מאת פריסו ואח' (2019) בנושא קבלה ואשרור של גיוון מגדרי ומחשבה על ביטויים של זהות, שמתאימות ליישום על ידי משפחות, צוותים וארגונים: 1. פעולות התומכות בנוער שמתעניין בפעילויות ובתחומי עניין נרחבים מבחינה מגדרית (למשל, עם שונות מגדרית); 2. הצהרות תומכות כאשר נער.ה מדברת על החוויה שלה לגבי המגדר והחקירה המגדרית; 3. שימוש בשם ובלשון הפניה שבחרה הנער.ה; 4. תמיכה בנערים.ות שלובשות בגדים/מדים ובוחרות בתספורות ובפריטים (למשל, תכשיטים, איפור) שלתחושתן מאשררים את המגדר שלהן; 5. תקשורת חיובית ותומכת עם נערות.ים לגבי המגדר שלהן והחששות שלהן בנושא מגדר; 6. חינוך בנושאי גיוון מגדרי עבור האנשים בחייה של הצעיר.ה (למשל, בני ובנות המשפחה, נותני שירותי בריאות, רשתות תמיכה חברתיות) ככל הנחוץ, כולל מידע שמסביר כיצד לקדם קבלה של נוער מגוון מגדרית בקהילה, בבית הספר, בשירותי הבריאות ובסביבות אחרות; 7. תמיכה בנוער מגוון מגדרית בעת פניה לקהילות תומכות (למשל, קבוצות להטבא"קיות, אירועים, חברים); 8. סיפוק הזדמנויות לדון, לשקול ולחקור אפשרויות לטיפול רפואי, כאשר יש בכך צורך; 9. אכיפת כללי מדיניות נגד בריונות; 10. הכללת חוויות א-בינאריות בחיי היומיום, בחומרי הקריאה ובחומרי הלימוד (למשל, ספרים, בריאות, שיעורי חינוך מיני, נושאים לכתיבה שאינם מוגבלים לבינאריה, קבוצות להטבא"קיות וקבוצות של בני ברית); 11. מתקנים מכלילים-מגדרית, שהנער.ה תוכל לגשת אליהם בקלות ללא הפרדה מנערים.ות אחרים שאינם מגוונים מגדרית (למשל, שירותים, מלתחות). אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעבוד מול ההורים, מול בית הספר ומול ארגונים/קבוצות אחרים על מנת לקדם קבלה ואשרור של זהויות וביטויים טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית, בין אם מיושמות התערבויות חברתיות או רפואיות ובין אם לא, היות וקבלה ואשרור מקושרים לסימפטומים שליליים נמוכים יותר בקשר לבריאות הנפש ולהתנהגות, ולתפקוד נפשי והתנהגותי חיובי יותר (Day et al., 2015; de Vries et al., 2016; Greytak et al., 2013; Pariseau et al., 2019; Peng et al., 2019; Russell et al., 2018; Simons et al., 2013; Taliaferro et al., 2019; Toomey et al., 2010; Travers et al., 2012). ראסל ואח' (2018) מצאו כי השיפור בבריאות הנפש מתגבר לאור השיפור בקבלה ובאשרור בסביבות נוספות (למשל, בבית, בבית הספר, בעבודה ומול חברים). יחס של דחייה מהמשפחה, מנערות.ים אחרים ומצוות בית הספר (למשל, שימוש מכוון בשם ובלשון הפניה שהנער.ה לא מזדהה איתם, סירוב להכיר בזהות המגדר שמבטאת הנער.ה, בריונות, הטרדה, אלימות מילולית ופיזית, מערכות יחסים בלתי מיטיבות, דחייה על רקע הזהות הטרנסג'נדרית או המגוונת מגדרית, הרחקה) מקושר באופן חזק לתוצאות שליליות, כמו למשל חרדה, דיכאון, מחשבות אובדנות, ניסיונות אובדניים ושימוש בסמים (Grossman et al., 2005; Klein & Golub; 2016; Pariseau et al., 2019; Peng et al., 2019; Reisner, Greytak et al., 2015; Roberts et al., 2013). חשוב לדעת שהסימפטומים השליליים מתגברים כאשר רמת הדחייה מתגברת וממשיכה בבגרות (Roberts et al., 2013). בנוסף, נמצא כי תגובות ניטרליות או אדישות לגיוון המגדרי ולחקירה המגדרית של הנער.ה (למשל, לאפשר לילד.ה לומר לאחרים מה השם הנבחר שלה אך מבלי להשתמש בו, הימנעות מגילוי למשפחה או לחברים כאשר הנער.ה רוצה לספר להם, הימנעות מקידום טובתה של הילד.ה לאור גילויי דחייה מצד צוות בית הספר או הילדים האחרים, הימנעות מהשתתפות במערכות תמיכה אחרות (למשל, במסגרת טיפול פסיכולוגי או קבוצות תמיכה) מקושרות גם הן לתוצאות שליליות, כמו למשל סימפטומים דיכאוניים מוגברים (Pariseau et al., 2019). עקב סיבות אלה, חשוב לא להתעלם מההתלבטויות המגדריות של הנער.ה או לעכב את ההתייחסות לצרכי הטיפול המגדרי שלה. קיים ערך רב בהכרה של אנשי מקצוע בגישות מותאמות אישית לצרכי הנער.ה, בתמיכה ובהתייחסות לצרכיה בנושא ביטוי מגדרי, זהות וגופניות לאורך זמן, בסביבות ובמערכות יחסים שונות. יתכן שנערים.ות יהיו זקוקות לעזרה בהתמודדות עם המתחים בזמן שאחרים מעבדים/מסתגלים לחקירה ולשינויים בזהותן (למשל, Kuper, Lindley et al., 2019). חשוב שאנשי מקצוע ישתפו פעולה עם הורים ועם אחרים כאשר הם מעבדים את חששותיהם ואת רגשותיהם ולומדים מידע חדש על גיוון מגדרי, מפני שתהליכים אלה לא בהכרח משקפים דחייה או ניטרליות, אלא ייתכן שהם מייצגים מאמצים לפיתוח גישותיהם ולאיסוף מידע, שמקדמים קבלה (למשל, Katz-Wise et al., 2017). המלצה 6.5 אנו ממליצים וממליצות להימנע מלהציע טיפולי המרה או טיפולים מתקנים, שמטרתם לנסות לשנות את זהות המגדר ואת חוויית ההבעה המגדרית של אדם וליצור תאימות בין הזהות וההבעה לבין המין שהוגדר בלידה. נותני שירותי בריאות מסוימים, ארגונים דתיים או חילוניים ומשפחות שדוחות את הנער.ה עלולים להשקיע מאמצים בניסיון לעצור את הבעת הגיוון המגדרי או זהות המגדר של הנער.ה, למעט ביטוי והתנהגות שתואמים למין שהוגדר בלידה. מאמצים כאלה לחסום את הביטוי או את השינוי החברתי ההפיכים עשויים לכלול את הבחירה לא להשתמש בשם ובלשון הפניה הנבחרים של הנער.ה, או הגבלה של הביטוי העצמי שלו באמצעות ביגוד ותספורות (Craig et al., 2017; Green et al., 2020). מטרתן של התנהגויות אלה, המביעות חוסר קבלה, היא בדרך כלל חיזוק העמדה כי זהות המגדר או הביטוי המגדרי של הצעיר.ה חייב להיות תואם למגדר שמקושר למין שהוגדר בלידה או לציפיות על בסיס המין שהוגדר בלידה. פעילויות וגישות (שלפעמים מכונות "טיפולים") שמטרתן לנסות לשנות את זהות המגדר ואת הביטוי המגדרי של אדם כדי שיהיו תואמים למין שהוגדר בלידה כבר נוסו בפועל, אך גישות אלה לא הביאו לשינויים בזהות המגדר (Craig et al., 2017; Green et al., 2020). אנו ממליצים וממליצות להימנע ממאמצים מסוג זה מפני שנמצא כי הם בלתי יעילים ומפני שהם מקושרים לעלייה במחלות נפש ולתפקוד פסיכולוגי נמוך יותר (Craig et al., 2017; Green et al., 2020; Turban, Beckwith et al., 2020). חלק ניכר מגוף המחקר שבדק "טיפולי המרה" ו"טיפולים מתקנים" חקר את השפעת המאמצים לשנות את הביטוי המגדרי (גבריות או נשיות) ואיחד בין נטייה מינית לבין זהות מגדר (APA, 2009; Burnes et al., 2016; Craig et al., 2017). חלק ממאמצים אלה התמקדו הן בזהות מגדר והן בביטוי מגדרי (AACAP, 2018). טיפולי המרה/תיקון מקושרים לעלייה בחרדה, בדיכאון, במחשבות אובדנות, בניסיונות אובדניים ובהימנעות משירותי בריאות (Craig et al., 2017; Green et al., 2020; Turban, Beckwith et al., 2020). למרות שהופנתה ביקורת לחלק ממחקרים אלה בשל המתודולוגיות והמסקנות שלהם (למשל, D’Angelo et al., 2020), דבר זה אינו מוריד מחשיבות ההדגשה כי מאמצים שננקטים מראש לשנות את זהות המגדר של אדם הינם חסרי בסיס, הן מבחינה קלינית והן מבחינה אתית. אנו ממליצים וממליצות להימנע מכל סוג של טיפול המרה או ניסיונות לשנות את זהות המגדר של אדם מפני ש-1) מאמצים חילוניים ודתיים לשנות את זהות המגדר או את הביטוי המגדרי מקושרים לתפקוד פסיכולוגי שלילי אשר נמשך גם בבגרות (Turban, Beckwith et al., 2020); ו-2) קיימות סיבות אתיות רחבות יותר, אשר מדגישות את חשיבות הכבוד לזהויות מגדר מגוונות. חשוב להדגיש כי מרכיבים מסוימים המקדמים את החוויה המגדרית של צעיר.ה ואת הדיווח על חוסר התאמה מגדרי, כאשר הם מתבצעים בהקשר של תמיכה במתבגר.ת בעת הגילוי העצמי, אינם נחשבים לטיפולי המרה, כל עוד לא קיימת מטרה מוגדרת מראש לשנות או לתעדף זהות מגדר או ביטוי מגדרי מסוימים (AACAP, 2018; ר' המלצה 6.2). כדי להבטיח שחקירה זו תהיה מיטיבה מבחינה טיפולית, אנו ממליצים וממליצות לנקוט בשיקול מאשרר ובטון תומך בעת הדיון בצעדים שכבר התבצעו, בצעדים הנשקלים ובצעדים המתוכננים בקשר לביטוי המגדרי של הנער.ה. דיונים בנושא זה עשויים לכלול את השאלה מה הרגיש נכון או מאשרר, ומה הרגיש לא נכון או גרם למצוקה ומדוע. אנו ממליצים וממליצות להשתמש בתגובות מאשררות לצעדים ולדיונים אלה, כמו למשל התגובות המפורטות במהדורה השמינית של הסטנדרטים לטיפול, המלצה 6.4. המלצה 6.6 אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעניק למתבגרים.ות טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית חינוך בריאותי בנושא השטחת החזה (ביינדינג) וקיפול איברי המין (טאקינג), כולל סקירה של היתרונות והסיכונים. נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית עלול לחוות מצוקה בנוגע לאנטומיית החזה ואיברי המין. שיטות כמו השטחת החזה (ביינדינג), ריפוד החזה, קיפול איברי המין (טאקינג) וריפוד איבר המין (פּאקינג) מהוות התערבויות הפיכות שאינן רפואיות, אשר עשויות לסייע בהקלה על מצוקה זו (Callen-Lorde, 2020a, 2020b; Deutsch, 2016a; Olson-Kennedy, Rosenthal et al., 2018; Transcare BC, 2020). חשוב להעריך מה רמת המצוקה הקשורה להתפתחות פיזית או אנטומית, לתת מידע לנער.ה לגבי התערבויות אפשריות שאינן רפואיות כדי לענות על המצוקה, ולדון בבטיחות בעת השימוש בשיטות אלה. השטחת החזה כרוכה בלחץ על רקמת החזה על מנת ליצור מראה שטוח יותר. מחקרים מעידים כי עד 87% מהמטופלים.ות הטרנסג'נדרים על הקשת הגברית מדווחים על השטחת החזה בעבר (Jones, 2015; Peitzmeier, 2017). שיטות להשטחת החזה כוללות שימוש בביינדרים מסחריים, בחזיות ספורט, לבישה של חולצות בשכבות, לבישה של חזיות ספורט בשכבות או שימוש בתחבושות אלסטיות או בתחבושות אחרות (Peitzmeier, 2017). נכון לרגע זה, רוב הנערים.ות מדווחים כי למדו על שיטות להשטחת החזה מקהילות באינטרנט בהשתתפות של נערות.ים טרנסג'נדרים אחרים (Julian, 2019). נותני שירות יכולים למלא תפקיד חשוב בהעברת מידע מדויק ואמין לגבי היתרונות והסיכונים האפשריים של השטחת החזה. בנוסף, נותני שירות יכולים לייעץ למטופלים.ות לגבי שיטות בטוחות להשטחת החזה, ולעקוב אחר השפעות שליליות אפשריות על הבריאות. למרות שהשטחת החזה כרוכה בהשפעות פיזיות שליליות, נערים.ות שמשטיחים את החזה מדווחים על יתרונות רבים, כולל נוחות גדולה יותר, שיפור בביטחון האישי ושיעורים נמוכים יותר של פנייה במגדר לא נכון (מיסג'נדרינג) (Julian, 2019). ההשפעות הבריאותיות השליליות של השטחת החזה בקרב נערים.ות כוללות כאבים בחזה ובגב, קוצר נשימה ותחושת חום מוגברת (Julian, 2019). השפעות שליליות חמורות יותר על הבריאות, כמו למשל זיהומי עור, זיהומים בדרכי הנשימה ושברים בצלעות, אינם שכיחים ומקושרים עם השטחת החזה אצל בוגרים.ות (Peitzmeier, 2017). אם הנער.ה משטיח את החזה, יש לייעץ לו להשתמש רק בשיטות ההשטחה שנחשבות בטוחות – כמו למשל ביינדרים שעוצבו במיוחד לאוכלוסיה המגוונת מגדרית – על מנת להפחית את הסיכון להשפעות שליליות חמורות על הבריאות. שיטות שנחשבות לא בטוחות להשטחת החזה כוללות שימוש בסרטי דבק, בתחבושות אלסטיות ובניילון נצמד, וזאת משום שהם עלולות להגביל את זרימת הדם, להזיק לעור ולהגביל את הנשימה. אם הנער.ה מדווח על השפעות שליליות על הבריאות כתוצאה מהשטחת החזה, רצוי לפנות לנותני שירותי רפואה להתאמה מגדרית, שיש להם נסיון בעבודה מול נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית, על מנת להתייחס להשפעות אלה. קיפול איברי המין (טאקינג) הינו שיטה של מיקום הפין והאשכים באופן שיפחית את ההופעה החיצונית של בליטת איברי המין. שיטות הקיפול כוללות קיפול של הפין ושל האשכים בין הרגליים או דחיפה של האשכים לתוך התעלה המפשעתית ומשיכה של הפין אל בין הרגליים. בדרך כלל, איברי המין מוחזקים במקום באמצעות תחתונים או גאף, פריט ביגוד שניתן לרכישה. קיים מספר מוגבל של מחקרים לגבי הסיכונים והיתרונות הספציפיים של קיפול אצל בוגרות.ים, ולא בוצע אף מחקר בקרב נוער. מחקרים קודמים דיווחו כי שימוש בתחתונים הדוקים מקושר לירידה בריכוז ובתנועתיות הזרע. בנוסף, הטמפרטורה המוגברת בשק האשכים עשויה להיות מקושרת למאפייני זרע נמוכים, וקיפול איברי המין עלול, באופן תאורטי, להשפיע על יצירת תאי הזרע ועל הפוריות (Marsh, 2019), הגם שלא קיימים מחקרים מקיפים המעריכים את תוצאות שליליות אלה. יש צורך במחקר נוסף על מנת לקבוע מהם היתרונות והסיכונים הספציפיים של קיפול איברי המין בקרב נוער. המלצה 6.7 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול לרשום חומרים לעיכוב הוסת למתבגרים.ות החווים חוסר התאמה מגדרי אך אינם מעוניינים בטיפול בטסטוסטרון, שמעוניינים אך לא התחילו לקבל טיפול בטסטוסטרון, או לצד טיפול בטסטוסטרון עבור דימום בין וסתות. בעת דיון באפשרויות הזמינות לתרופות לעיכוב הוסת עם נוער מגוון מגדרית, על נותני שירות לשתף את הנער.ה בהחלטה, להשתמש בשפה מכלילה מבחינה מגדרית (למשל, לשאול את המטופלים.ות באילו מונחים הם משתמשים כדי להתייחס לוסת, לאיברי הרבייה ולאיברי המין שלהם) ולבצע בדיקות גופניות באופן רגיש ומאשש מגדר (Bonnington et al., 2020; Krempasky et al., 2020). לא קיים מחקר פורמלי המעריך כיצד עיכוב הוסת עשוי להשפיע על תחושת חוסר התאמה מגדרי ו/או דיספוריה. עם זאת, הטיפול לעיכוב הוסת עשוי להוות התערבות ראשונית שמאפשרת המשך חקירה של מטרות הטיפול המגדרי, תעדוף טיפול נפשי אחר, או שניהם, בייחוד למי שחווה התגברות של הדיספוריה המגדרית בעקבות דימום בלתי רצוי מהרחם (ר' המלצה 6.12.ד; Mehringer & Dowshen, 2019). כאשר אין שימוש בטסטוסטרון, ניתן לעכב את הוסת באמצעות פרוגסטין. על מנת לשלול כל הפרעות רקע לגבי הוסת, חשוב לקבל את ההיסטוריה המפורטת של הוסת וכן הערכה טרם השימוש בטיפול לעיכוב הוסת (Carswell & Roberts, 2017). כחלק מהדיון על תרופות לעיכוב הוסת, יש להתייחס גם לצורך במניעת הריון ולמידע לגבי היעילות של תרופות לעיכוב הוסת כשיטה למניעת הריון (Bonnington et al., 2020). יש להציע מגוון של אפשרויות לעיכוב הוסת, כמו למשל שילוב של תרופות המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטין, פרוגסטין בנטילה דרך הפה, פרוגסטין בזריקה בשחרור מושהה או בזריקה תת-עורית, והתקנים תוך-רחמיים, על מנת לאפשר תכנון של טיפול מותאם אישית, תוך שיקול ראוי של הזמינות, העלות, הכיסוי הביטוחי, וכן התוויות-נגד ותופעות לוואי (Kanj et al., 2019). ניתן להשתמש בתרופות הורמונליות המכילות פרוגסטין בלבד, בייחוד אצל נערים.ות טרנסג'נדרים על הקשת הגברית או אצל נערות.ים א-בינארים.ות, אשר אינם מעוניינים בטיפול תרופתי המכיל אסטרוגן, וכן אצל מי שנמצאים בסיכון לאירועי פקקת או שיש להם התוויות-נגד אחרות בקשר לטיפול באסטרוגן. תרופות הורמונליות המכילות פרוגסטין בלבד כוללות פרוגסטין בנטילה דרך הפה, זריקות דפו-מדרוקסיפרוגסטרון, שתל אטונוגסטרל והתקני לבונורגסטרל תוך-רחמיים (Schwartz et al., 2019). האפשרויות להורמונים המכילים פרוגסטין בלבד משתנות ברמת היעילות של עיכוב הוסת, והורמונים אלה מאופיינים בשיעורים נמוכים יותר של אמנוריאה (אל־וסת) מאשר תרופות משולבות למניעת הריון בנטילה דרך הפה (Pradhan & Gomez-Lobo, 2019). תיאור מפורט יותר של המחקרים הקליניים הרלוונטיים מוצג בפרק 12 – טיפול הורמונלי. רצוי כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות לא יניחו הנחות לגבי שיטת הנטילה המועדפת על המטופל.ת, מפני שייתכן כי נערים.ות טרנסג'נדרים מסוימים על הקשת הגברית יעדיפו טבעות נרתיקיות או התקנים תוך-רחמיים (Akgul et al., 2019). הגם שתרופות הורמונליות דורשות מעקב אחר לביליות (חוסר יציבות) רגשית, אפקט דיכאוני או שניהם, יש להעריך את היתרונות ואת הסיכונים של עיכוב וסת בלתי מטופל בהקשר של דיספוריה מגדרית על בסיס אישי. חלק מהמטופלים.ות עשויים לבחור בתרופות משולבות למניעת הריון בנטילה דרך הפה הכוללות שילובים שונים של אתינילאסטראדיול, במינונים שונים ועם פרוגסטין מדורות שונים (Pradhan & Gomez-Lobo, 2019). גלולות למניעת הריון בנטילה דרך הפה עם רכיבי אתינילאסטראדיול במינונים נמוכים יותר מקושרות עם דימום רחמי מוגבר בין וסתות. ניתן להשתמש בתרופות משולבות למניעת הריון בנטילה דרך הפה באופן מתמשך על מנת לאפשר עיכוב מתמשך של הוסת, וניתן גם ליטול אותן דרך מדבקות עוריות או טבעות נרתיקיות. בנוסף, השימוש באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) עשוי להביא לעיכוב הוסת. עם זאת, מומלץ כי נוער מגוון מגדרית יעמוד בקריטריונים להתאמה (כפי המתואר בהמלצה 6.12) לפני השיקול להשתמש בתרופה זו אך ורק למטרה זו (Carswell & Roberts, 2017; Pradhan & Gomez-Lobo, 2019). לבסוף, ניתן להתוות תרופות לעיכוב הוסת כטיפול משלים בדימום בין וסתות, העלול להתרחש בזמן טיפול בטסטוסטרון אקסוגני או כתרופה מגשרת בזמן המתנה לטיפול בטסטוסטרון לעיכוב הוסת. שימוש בטסטוסטרון אקסוגני כהורמון להתאמה מגדרית בדרך כלל עשוי להביא לעיכוב הוסת בתוך ששת החודשים הראשונים של הטיפול (Ahmad & Leinung, 2017). עם זאת, חשוב ליידע את המתבגרות.ים כי ביוץ והריון עדיין יכולים להתרחש גם בזמן אמנוריאה (Gomez et al., 2020; Kanj et al., 2019). המלצה 6.8 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשמור על מערכת יחסים מתמשכת עם מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית ועם האנשים המטפלים בהן לשם תמיכה במתבגר.ת בעת קבלת החלטות לאורך הטיפול מעכב ההתבגרות, הטיפול ההורמונלי והניתוחים הקשורים למגדר, עד שיעברו לטיפול המיועד לבוגרים.ות. כפי המתואר בהמלצה 6.1, אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעלי מומחיות בהתפתחות ילדים ומתבגרים ממלאים תפקיד חשוב בהמשכיות הטיפול בצעירים.ות לאורך התהליך לגבי צרכיהן במסגרת הטיפול המגדרי. תמיכה במתבגרים.ות ובמשפחותיהן מצריכה גישה לטיפול דרך נקודת מבט התפתחותית, אשר דרכה ניתן להבין את הבגרות הנפשית ואת צרכי הטיפול המתפתחים של הצעיר.ה לאורך זמן. לאור העובדה כי מסלולי הטיפול להתאמה מגדרית משתנים על בסיס צרכיהן וחוויותיהן האישיות של מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, ההחלטות לגבי אותם טיפולים (טיפול מעכב התבגרות, אסטרוגנים/אנדרוגנים, ניתוחים להתאמה מגדרית) יכולות להתקבל בנקודות זמן שונות על פני מספר שנים. מחקר אורך המדגים את יתרונותיו של טיפול מעכב התבגרות ושל טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בוצע בסביבה שבה התקיימו מערכות יחסים קליניות מתמשכות בין המתבגרים.ות/המשפחות לבין הצוות הרב-תחומי (de Vries et al., 2014). סביבות קליניות המציעות פגישות ארוכות יותר מספקות מרחב למתבגרות.ים ולאנשים המטפלים בהן לשתף מרכיבים פסיכו-סוציאליים חשובים של רווחתן הנפשית (למשל, דינמיקה משפחתית, חוויות בבית הספר, חוויות רומנטיות ומיניות) אשר מספקות הקשר עבור הצרכים וההחלטות האישיות לגבי טיפול מאשש מגדר, כפי המתואר בסעיפים אחרים של פרק זה. מערכת יחסים קלינית מתמשכת יכולה להתקיים בסביבות שונות, בין אם במסגרת של צוות רב-תחומי או עם נותני שירות במקומות שונים, המשתפים פעולה זה עם זה. לאור השונות הגבוהה ביכולת לגשת למרכזי טיפול מגדריים ייעודיים, בייחוד עבור קבוצות מוחלשות החוות פערים ביחס לגישה, חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכירו בקיום של כל חסמים בדרך לטיפול וישמרו על גמישות כאשר הם מגדירים כיצד יכולה להתקיים מערכת יחסים קלינית מתמשכת באותו הקשר ספציפי. מערכת יחסים קלינית מתמשכת אשר משפרת את החוסן של הנער.ה ומספקת תמיכה להורים/לאדם המטפל, שייתכן שגם להם צרכי טיפול משלהם, יכולה בסופו של דבר לשפר את הקבלה מצד ההורים – כאשר יש בכך צורך – דבר המקושר עם תוצאות טובות יותר בבריאות הנפש של נערים.ות (Ryan, Huebner et al., 2009). המלצה 6.9 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשלב תחומים רלוונטיים, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה, על מנת להחליט האם יש מקום לטיפול מעכב התבגרות, לתחילת טיפול הורמונלי או לניתוח הקשור למגדר אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית ולוודא שעדיין יש בהם צורך לכל אורך הטיפול, עד שיעברו לטיפול המיועד לבוגרים.ות. שילוב אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתחומים שונים מיטיב עם מתבגרות.ים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית הסובלות מדיספוריה מגדרית/חוסר התאמה מגדרי, והניגשות לטיפולים רפואיים וכירורגיים להתאמה מגדרית. טיפול במתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית כולל התייחסות ל-1) שיקולים אבחוניים (ר' המלצות 6.3, 6.12.א ו-6.12.ב) על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות עם התמחות במגדר (כפי המוגדר בהמלצה 6.1) כאשר דבר זה דרוש ואפשרי; ו-2) שיקולים טיפוליים בעת הפקת מרשמים, ניהול ומעקב אחר טיפול תרופתי עבור טיפול רפואי וכירורגי להתאמה מגדרית, הדורשים הכשרה של אנשי המקצוע הרפואיים/הכירורגיים הרלוונטיים. תחומי המפתח כוללים, ללא הגבלה, רפואת מתבגרים.ות/רפואה ראשונית, אנדוקרינולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, פתולוגיה בדיבור/כישורי שפה, עבודה סוציאלית, צוות תמיכה והצוות הכירורגי. הראיות שהולכות ועולות מעידות כי קיים יתרון קליני עבור נוער טרנסג'נדרי המקבל טיפולים מאששי מגדר במרפאות מגדריות רב-תחומיות (de Vries et al., 2014; Kuper et al., 2020; Tollit et al., 2019). לבסוף, מתבגרות.ים הניגשות לטיפול מאשש מגדר במרפאות רב-תחומיות מציגות מורכבות משמעותית, הדורשת שיתוף פעולה הדוק בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, בתחום הרפואי ו/או בתחום הכירורגי (McCallion et al., 2021; Sorbara et al., 2020; Tishelman et al., 2015). כיוון שלא כל המטופלים.ות והמשפחות נמצאות בעמדה או במקום שמאפשרים גישה לטיפול רב-תחומי, החוסר בתחומים זמינים לא צריך למנוע מצעירות.ים מלגשת לטיפול שלו הן נזקקות בזמן המתאים. כאשר התחומים הינם זמינים, בייחוד במרכזים בעלי צוותים או תחומים רב-תחומיים קיימים, או שניהם, מומלץ לעשות מאמץ על מנת לכלול את נותני השירות הרלוונטיים בעת פיתוח צוות לטיפול מגדרי. עם זאת, דבר זה אין משמעותו שכל התחומים הם הכרחיים על מנת להעניק טיפול לנער.ה מסוימת ולמשפחתה. אם דרוש למתבגר.ת תיעוד כתוב או מכתב להמלצה על טיפולים רפואיים וכירורגיים להתאמה מגדרית, יש צורך רק במכתב הערכה אחד מאת חבר או חברה בצוות הרב-תחומי. על המכתב לשקף את הערכת הצוות ואת חוות דעתו, כאשר על הצוות לכלול הן מטפלים בתחום בריאות הנפש והן אנשי מקצוע בתחום הבריאות (American Psychological Association, 2015; Hembree et al., 2017; Telfer et al., 2018). ייתכן כי יידרשו תוצאות הערכה וחוות דעת נוספות בכתב במקרה שקיים צורך קליני ספציפי, או כאשר חברי וחברות הצוות נמצאים במקומות שונים או בוחרים לכתוב את הסיכומים שלהם בעצמם. למידע נוסף, ר' פרק 5 – הערכות למבוגרים.ות, המלצה 5.5. המלצה 6.10 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, המבקשים טיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית, לעדכן את המטופלים לפני תחילת הטיפול לגבי השפעות על הפוריות, כולל אפשרות לאובדן הפוריות, והאפשרויות הזמינות לשימור פוריות בהקשר של שלב ההתפתחות המינית של אותו נער.ה. בזמן הערכת מתבגרים.ות הניגשים לטיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לדון בדרכים הספציפיות שבהן הטיפול הנחוץ עשוי להשפיע על יכולת הרביה. ניתן למצוא פירוט לגבי נושאי פוריות ואפשרויות ספציפיות לשימור הפוריות בפרק 12 – טיפול הורמונלי, ובפרק 12 – בריאות מערכת הרביה. חשוב שאנשי מקצוע בתחום הבריאות יבינו אילו אפשרויות קיימות לשימור פוריות, כדי שיוכלו להעביר את מידע זה למתבגרים.ות. מומלץ להורים להיות מעורבים בתהליך זה, וכן להבין את היתרונות והחסרונות של האפשרויות השונות. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להכיר בכך כי למתבגרות.ים ולהורים עשויות להיות דעות שונות לגבי יכולת הפוריות, ולכן הם עשויים להגיע להחלטות שונות (Quain et al., 2020). לכן אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לעזור בהנחיית תהליך זה. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להקדיש תשומת לב ספציפית להיבטים ההתפתחותיים והפסיכולוגיים של שימור הפוריות ושל יכולת קבלת ההחלטות של הנער.ה הספציפי. למרות שמתבגרים.ות עשויים להאמין כי הם החליטו סופית בנושא יכולת הפוריות שלהם, מומלץ כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעלי ניסיון מספיק, ידע על התפתחות בגיל ההתבגרות וניסיון בעבודה מול הורים, ידונו עם המתבגרות.ים באפשרות שדעתם לגבי הבאת ילדים ביולוגיים לעולם תשתנה עם הזמן. לא ניתן להתייחס לתוצאות ארוכות הטווח של טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית על הפוריות במפגש בודד, וכן לא ניתן במסגרת זמן זו לוודא כי למתבגר.ת ישנן ציפיות מציאותיות לגבי האפשרויות לשימור פוריות או לאימוץ. במקום זאת, יש להתייחס לנושא במסגרת שיחה מתמשכת. יש לנהל שיחה זו לא רק טרם התחלת כל התערבות רפואית (טיפול מעכב התבגרות, טיפול הורמונלי או ניתוחים), אלא גם במהלך המשך הטיפול ובזמן השינוי המגדרי. נכון לעכשיו, קיימות רק תוצאות ראשוניות ממחקרים רטרוספקטיביים המעריכים בוגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ואת ההחלטות שקיבלו כאשר היו צעירים, בנושא ההשלכות של טיפול רפואי להתאמה מגדרית על יכולת הפריון. חשוב לא להניח הנחות לגבי המטרות של המתבגר.ת לעתיד. מחקר בקרב שורדי סרטן בילדות מצא כי המשתתפים שהכירו בהזדמנויות שהחמיצו לשימור פוריות דיווחו על מצוקה ועל חרטה סביב נושא הפוריות הפוטנציאלית (Armuand et al., 2014; Ellis et al., 2016; Lehmann et al., 2017). יתר על כן, חולי סרטן שלא תעדפו את היכולת להביא ילדים ביולוגיים לעולם טרם הטיפול דיווחו כי "שינו את דעתם" לאחר המחלה (Armuand et al., 2014). לאור המורכבויות של האפשרויות השונות לשימור פוריות ולאור האתגרים שאנשי מקצוע בתחום הבריאות עלולים לחוות בעת דיון על פוריות עם המתבגר.ת ועם המשפחה (Tishelman et al., 2019), התייעצות בנושא פוריות מהווה שיקול חשוב עבור כל מתבגר.ת טרנסג'נדר.ית הניגש לטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית, אלא אם התייעצות בנושא פוריות אינה מכוסה על ידי הביטוח או על ידי שירותי הבריאות הציבוריים באותו מקום, אם היא אינה זמינה באותו מקום או אם הנסיבות האישיות מונעות זאת. המלצה 6.11 אנו ממליצים וממליצות כי, כאשר קיימת התוויה לטיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית עבור מתבגרות.ים, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים מול מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית לערב את ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) בתהליך ההערכה והטיפול, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה אפשרית. כאשר קיימת התוויה שלפיה טיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית עשויים להיטיב עם המתבגר.ת, מומלץ לערב את ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) בתהליך ההערכה כמעט בכל המצבים (Edwards-Leeper & Spack, 2012; Rafferty et al., 2018). חריגות ממצב זה עשויות לכלול מצבים שבהם המתבגר.ת נמצאת במשפחת אומנה, בשירות למען הילד או בשניהם, וכן מצבים שבהם המשמורת והמעורבות ההורית אינן אפשריות, אינן מתאימות או עלולות להזיק. התמיכה ההורית והמשפחתית בנוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית הינה רכיב מנבא של רווחת הנער.ה והיא מגינה על בריאותו הנפשית של נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית (Gower, Rider, Coleman et al., 2018; Grossman et al., 2019; Lefevor et al., 2019; McConnell et al., 2015; Pariseau et al., 2019; Ryan, 2009; Ryan et al., 2010; Simons et al., 2013; Wilson et al., 2016). לכן אחת השיטות הזמינות הטובות ביותר היא הכללת ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) בתהליך ההערכה על מנת לעודד ולסייע בהבנה ובתמיכה ההורית במתבגר.ת. ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) יכולים לספק מידע חשוב לצוות הקליני, למשל על ההיסטוריה המגדרית, ועל ההיסטוריה ההתפתחותית, הרפואית והנפשית הכללית של הצעיר.ה, כמו גם תובנות על רמת התמיכה הנוכחית בצעיר.ה, תפקודו ורווחתו הכללית. הדמיון והשוני בין הדיווחים שמוסר המתבגר.ת ושמוסרים ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) עשוי לספק מידע חשוב לצוות ההערכה ועשוי לסייע בתכנון ויצירת תמיכה המותאמת אישית לנער.ה ולמשפחה (De Los Reyes et al., 2019; Katz-Wise et al., 2017). מידע על ההקשר של המשפחה, כולל מרכיבי חוסן ואתגרים, עשוי לעזור לנותני השירותים לדעת באילו תחומים נחוצה תמיכה מיוחדת בתהליך הטיפול. מעורבות ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) חשובה גם בעת העברת מידע למשפחות לגבי גישות שונות לטיפול, לגבי צרכי הטיפול והמעקב המתמשכים ולגבי סיבוכים אפשריים בטיפול. הדרכות פסיכו-חינוכיות לגבי אפשרויות הטיפול המגדרי הקליני עשויות לעזור להורים/לאפוטרופוסים (או אחד מהם) להבין טוב יותר את החוויות והצרכים המגדריים של ילדיהם המתבגרים.ות, כמו גם השתתפות בתהליך ההערכה, אשר עשוי להתפתח לאורך זמן (Andrzejewski et al., 2020; Katz-Wise et al., 2017). חששות או שאלות מצד ההורים/האדם המטפל לגבי יציבות הצרכים המגדריים לאורך זמן, ולגבי ההשלכות של התערבויות רפואיות שונות להתאמה מגדרית, הינן שכיחות ואין לזלזל בהן. יש מקום להורים/לאפוטרופוסים (או לאחד מהם) לשאול שאלות אלה, וישנם מקרים שבהם שאלות או חששות מצד ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) עוזרות בביסוס ההחלטות והתוכניות לטיפול. לדוגמה, דיווח של הורה/האדם המטפל עשוי לספק הקשר חיוני במצבים שבהם הצעיר.ה גילה את הגיוון המגדרי שלו רק לאחרונה או באופן פתאומי, לצד בקשה לטיפול מגדרי, או כאשר קיים חשש מאפשרות של לחץ חברתי מוגזם או השפעה מופרזת של המדיה החברתית על הצורה הנוכחית שבה הצעיר.ה חושב על המגדר שלו. חיוני גם לספק הקשר לדיווח של ההורה/האדם המטפל, מפני שהדיווח של ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) אודות העבר המגדרי של הצעיר.ה עשוי לעלות או לא לעלות בקנה אחד עם הדיווח העצמי מפי הצעיר.ה. חשוב להדגיש כי ייתכן שההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) אינם מודעים לעבר המגדרי מפני שמגדר עשוי להוות חוויה פנימית עבור הנער.ה, שאינה ידועה לאחרים אלא אם הוא מספר עליה. לכן הדיווח של המתבגר.ת על העבר המגדרי ועל החוויה המגדרית שלו ממלא תפקיד מרכזי בתהליך ההערכה. חלק מההורים עלולים לגלות אמונות בלתי תומכות או עוינות לגבי זהויות טרנסג'נדריות ומגוונות מגדרית, לגבי טיפול מגדרי קליני או לגבי שניהם (Clark et al., 2020). נקודות מבט בלתי תומכות מסוג זה מהוות מוקד טיפולי חשוב עבור משפחות. למרות שבמקרים מסוימים, אתגור הדעות של ההורים עשוי ליצור תחושה של נוקשות, מומלץ כי נותני השירותים לא יניחו כי דבר זה תמיד נכון. קיימות דוגמאות רבות להורים/אפוטרופוסים (או אחד מהם) אשר לאורך זמן, בעזרת תמיכה והדרכה פסיכו-חינוכית, הלכו וקיבלו את הגיוון המגדרי ואת צרכי הטיפול של הילד.ה הטרנסג'נדר.ית או המגוונ.ת מגדרית. אחת המטרות המרכזיות של גישה זו היא סיוע לנער.ה ולהורים/לאפוטרופוסים (או לאחד מהם) לעבוד ביחד על החלטות חשובות לגבי הטיפול המגדרי. עם זאת, במקרים מסוימים, ההורים/האפוטרופוסים (או אחד מהם) עלולים לדחות את המתבגר.ת ואת הצרכים המגדריים שלו במידה שלא תאפשר השתתפות בתהליך ההערכה הקליני. במצבים אלה, יתכן שהנער.ה יזדקק למעורבות של מערכות רחבות יותר לקידום ולתמיכה על מנת להתקדם לצד התמיכה והטיפול הנדרשים (Dubin et al., 2020). המלצה 6.12 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכות עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית להמליץ על טיפולים רפואיים או כירורגיים להתאמה מגדרית שביקשו המטופלות רק כאשר: המלצה 6.12.א המתבגר.ת עומד בקריטריונים לאבחון של חוסר התאמה מגדרי על פי סיווג ICD-11 במצבים שבהם יש צורך באבחנה כדי לגשת לטיפול רפואי. במדינות אשר לא יישמו את סיווג ה-ICD העדכני ביותר, ניתן להשתמש בטקסונומיות אחרות, אם כי יש לנקוט במאמצים על מנת ליישם את סיווג ה-ICD העדכני ביותר מוקדם ככל הניתן. בעת עבודה מול מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להבין שלמרות שסיווג עשוי להקנות גישה לטיפול, המתבגרים.ות עשויות לחוות את הפתולוגיזציה של זהויות טרנסג'נדריות כדבר שמחזק סטיגמה חברתית (Beek et al., 2016). הופנו ביקורות כלפי הערכות הקשורות לבריאות מגדרית ולגיוון מגדרי ונושא המערכות האבחוניות הינו שנוי במחלוקת (Drescher, 2016). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך את העבר המגדרי הכללי ואת צרכי הטיפול המגדרי של הנער.ה. לאורך תהליך ההערכה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לספק אבחנה כאשר יש צורך בכך כדי לקבל גישה לטיפול מגדרי. 'חוסר התאמה מגדרי' ו'דיספוריה מגדרית' הינם שני מונחים אבחוניים המשמשים בסיווג המחלות הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי (ICD) ובמדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (ה-DSM), בהתאמה. מבין שתי מערכות הסיווג האלה, שנמצאות בשימוש נרחב, ה-DSM מיועד רק לסיווג פסיכיאטרי וה-ICD מכיל את כל המחלות והמצבים הקשורים לבריאות פיזית ולבריאות נפשית. הגרסאות העדכניות ביותר של שתי המערכות האלה, ה-DSM-5 וה-ICD-11, משקפות היסטוריה ארוכה של המשגה מחודשת ושל דה-פתולוגיזציה פסיכולוגית ביחס לאבחנות הקשורות למגדר (American Psychiatric Association, 2013; World Health Organization, 2019a). בהשוואה לגרסה הקודמת, ה-DSM-5 החליף את האבחנה 'הפרעה בזהות המגדר' ב'דיספוריה מגדרית', מתוך הכרה במצוקה שחווים אנשים מסוימים כתוצאה מחוסר ההתאמה בין החוויה של זהות המגדר לבין המין שהוגדר בלידה. במהדורה העדכנית ביותר, ה-DSM-5-TR, לא חלו כל שינויים בקריטריונים לאבחון דיספוריה מגדרית. עם זאת, המונחים שונו לצורות המקובלות ביותר נכון לעכשיו (למשל, 'המגדר שנקבע בלידה' במקום 'המגדר הטבעי' ו'טיפול מאשש מגדר' או 'טיפול להתאמה מגדרית' במקום 'שינוי מין') (American Psychiatric Association, 2022). בהשוואה למהדורה העשירית של ה-ICD, ב-ICD-11 הסיווג של חוסר התאמה מגדרי עבר מהפרק בנושא בריאות נפש לפרק בנושא התנאים הקשורים לבריאות מינית. בהשוואה לסיווג של דיספוריה מגדרית ב-DSM-5, אחת ההמשגות המחודשות החשובות ביותר היא שמצוקה אינה נחשבת כאינדיקטור הכרחי לסיווג חוסר התאמה מגדרי ב-ICD-11 (WHO, 2019a). אחרי הכל, כאשר גדלים בסביבה תומכת ומקבלת, יתכן שקריטריון המצוקה והליקוי, שהינו חלק מהותי מכל בעיה בבריאות הנפש, אינו רלוונטי כלל (Drescher, 2012). לכן יתכן כי הסיווג של חוסר התאמה מגדרי ב-ICD-11 משקף בצורה טובה יותר את מלוא החוויות של גיוון מגדרי ושל הצרכים המגדריים הקליניים הקשורים לכך. הקריטריונים לסיווג חוסר התאמה מגדרי בגיל ההתבגרות או בגילאי הבגרות ב-ICD-11 דורשים חוסר התאמה בולט ועקבי בין חוויית המגדר של אדם לבין המין שהוגדר בלידה, אשר פעמים רבות מוביל לצורך בשינוי מגדרי על מנת לחיות ולהתקבל כאדם מהמגדר שבו הוא חווה את עצמו. עבור אנשים מסוימים, דבר זה כולל טיפול הורמונלי, ניתוחים או שירותי בריאות אחרים שמאפשרים התאמה בין הגוף לבין המגדר שבו חווה האדם את עצמו, עד כמה שדרוש ובמידה שבה זה אפשרי. ההוראה כי לא ניתן להשתמש בסיווג "טרם תחילת ההתבגרות המינית" הינה רלוונטית למתבגרים.ות. לבסוף, מוזכר "כי התנהגות והעדפות מגוונות מגדרית לבדן אינן בסיס לשימוש בסיווג" (WHO, ICD-11, 2019a). הקריטריונים לסיווג דיספוריה מגדרית בגיל ההתבגרות ובגילאי הבגרות ב-DSM-5 וב-DSM-5-TR מציינים "חוסר התאמה בולט בין חוויית/ביטוי המגדר לבין המגדר שנקבע עבור אדם בלידה, שנמשך לפחות 6 חודשים" (קריטריון א', המתקיים כאשר נוכחים 2 מתוך 6 תת-קריטריונים; DSM-5, APA, 2013; DSM 5-TR, APA, 2022). יש לציין כי למרות שסיווג מגדרי הינו אחת הדרישות לקבלת טיפול להתאמה מגדרית, אותם סיווגים בפני עצמם אינם מעידים כי אדם זקוק לטיפול להתאמה מגדרית. טווח חוויות חוסר ההתאמה המגדרי בקרב נוער דורש מאנשי מקצוע לספק מגוון של טיפול או התערבויות על בסיס הצרכים האישיים של המטופל.ת. ייעוץ, חקירה מגדרית, הערכת בריאות נפש, וכאשר יש צורך, טיפול אצל מטפלים בתחום בריאות הנפש בעלי הכשרה בהתפתחות מגדרית, עשויים כולם להיות נחוצים לצד יישום של טיפול להתאמה מגדרית, או ללא יישום של טיפול כזה. המלצה 6.12.ב חוויית הגיוון המגדרי/חוסר ההתאמה המגדרי קיימת ומתמשכת לאורך זמן. נערים.ות רבות חוות חקירה וגיבוש של הזהות (Klimstra et al., 2010; Topolewska-Siedzik & Cieciuch, 2018). חקירת הזהות בגיל ההתבגרות עשויה לכלול תהליך של גילוי עצמי בנושא מגדר וזהות מגדר (Steensma, Kreukels et al., 2013). לא קיים מידע רב על הצורה שבה תהליכי רקע לגיבוש זהות המגדר בגיל ההתבגרות (למשל, תהליך ההתחייבות לזהויות מסוימות) עשויים להשפיע על חוויותיה של צעיר.ה או על צרכיה לאורך זמן. לכן בתחילת הטיפול יש לשקול את רמת ההפיכות של התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית לצד ההתמשכות העקבית של חוויות חוסר ההתאמה המגדרי של הצעיר.ה. לאור השינויים הפוטנציאליים בחוויות ובצרכים מגדריים במהלך גיל ההתבגרות, חשוב לוודא כי הצעיר.ה חוותה מספר שנים של גיוון מגדרי/חוסר התאמה מגדרי עקבי טרם התחלת טיפולים פחות הפיכים, כמו למשל הורמונים או ניתוחים להתאמה מגדרית. טיפול מעכב התבגרות, המספק זמן נוסף למתבגרים.ות צעירות יותר להפעיל את כישורי קבלת ההחלטות שלהן, מעלה גם שיקולים חשובים (ר' המלצה 6.12.ו ופרק 12 – טיפול הורמונלי) המעידים על חשיבות החוויה המתמשכת של חוסר התאמה מגדרי/גיוון מגדרי טרם תחילת הטיפול. עם זאת, בקבוצת הגילאים של מתבגרים.ות צעירות יותר, לא תמיד מעשי או הכרחי לחכות מספר שנים לאור מטרת הטיפול כאמצעי לקבל זמן נוסף ולמנוע מצוקה הנובעת משינויים בלתי הפיכים של התבגרות מינית. עבור נערות.ים שחוו תקופה קצרה יותר של חוסר התאמה מגדרי, תמיכה בשינוי מגדר חברתי ו/או בטיפולים רפואיים (למשל, עיכוב הוסת/חסימת אנדרוגן) עשויה גם להביא להקלה וכן לספק מידע נוסף לצוות הקליני לגבי צרכי הטיפול המגדרי הרחבים של הצעיר.ה (ר' המלצות 6.4, 6.6 ו-6.7). ביסוס הראיות לגיוון מגדרי/חוסר התאמה מגדרי עקביים בדרך כלל דורש הערכה קפדנית של הצעיר.ה לאורך זמן (ר' המלצה 6.3). במקרים שבהם הדבר אפשרי ומתאים, על תהליך ההערכה וההבחנה לכלול את ההורים/האדם המטפל (או אחד מהם) (ר' המלצה 6.11). כאשר מידע זה אינו מתועד במסמכים הרפואיים, ניתן לקבל ראיות המדגימות גיוון מגדרי/חוסר התאמה מגדרי מתמשכים לאורך זמן באמצעות העבר שעליו מספרים המתבגר.ת וההורים/האדם המטפל באופן ישיר. הספרות המחקרית על המשכיות מול הפסקת צרכי הטיפול הרפואי להתאמה מגדרית ובקשות בנוגע לו הינה מורכבת וקשה לפירוש במידה מסוימת. סדרה של מחקרים שבוצעו במהלך העשורים האחרונים, כולל מספר מחקרים עם בעיות מתודולוגיות (כפי שציינו Temple Newhook et al., 2018; Winters et al., 2018) מציעים כי חוויית חוסר ההתאמה המגדרי אינה אחידה עבור כל הילדים.ות כאשר הן מגיעות לגיל ההתבגרות. לדוגמה, תת-קבוצה של נערים.ות שחוו חוסר התאמה מגדרי או שביצעו שינוי מגדר חברתי טרם גיל ההתבגרות עשויות, לאורך זמן, להפגין הפחתה או אפילו הפסקה מלאה של חוסר ההתאמה המגדרי (de Vries et al., 2010; Olson et al., 2022; Ristori & Steensma, 2016; Singh et al., 2021; Wagner et al., 2021). עם זאת, בוצעו פחות מחקרים שהתמקדו בשיעורי ההמשכיות או חוסר ההמשכיות של חוסר התאמה מגדרי ושל צרכים מגדריים באוכלוסיית המתבגרים.ות. הנתונים הקיימים לגבי קבוצות עוקבה רחבות של מתבגרים.ות שלא עברו טיפול, אשר הופנו לטיפול מגדרי (מהמרפאה לטרנסג'נדרים.ות באמסטרדם) מציעים כי בעקבות הערכות מתמשכות לאורך זמן, חלק מהמתבגרים.ות החוות חוסר התאמה מגדרי וניגשות לטיפול מגדרי בוחרות לא לגשת לטיפול רפואי להתאמה מגדרית (Arnoldussen et al., 2019; de Vries, Steensma et al., 2011). חשוב לציין כי הממצאים ממחקרים על קבוצות עוקבה של נערים.ות בגיל ההתבגרות החוות חוסר התאמה מגדרי, שבהם המשתתפות שעברו הערכות מגדריות מקיפות לאורך זמן הפגינו חוסר התאמה מגדרי וצרכים מגדריים עקביים וקיבלו הפניות לטיפול רפואי מגדרי, מצביעים על רמות חרטה נמוכות לגבי החלטות הקשורות לטיפול רפואי מגדרי (de Vries et al., 2014; Wiepjes et al., 2018). חשוב מאוד לשים לב כי נכון לעכשיו, ניתן לייחס את ממצאים אלה לגבי רמות חרטה נמוכות רק לנערות.ים שהפגינו חוסר התאמה מגדרי וצרכים מגדריים עקביים לאורך זמן, כפי שווידא הצוות הרפואי באמצעות הערכות מקיפות וחוזרות (ר' המלצה 6.3). המלצה 6.12.ג המתבגר.ת מפגינה בגרות רגשית וקוגניטיבית ברמה הדרושה כדי לתת הסכמה מודעת לטיפול. תהליך ההסכמה מדעת כולל תקשורת בין מטופל.ת לבין נותני השירותים לגבי הבנתה של המטופל.ת את ההתערבויות האפשריות וכן, בסופו של דבר, את החלטתה של המטופל.ת אם לקבל את ההתערבויות. ברוב המצבים, עבור קטינות.ים, האפוטרופוס החוקי הינו חיוני לתהליך ההסכמה מדעת: אם יש כוונה לתת טיפול, האפוטרופוס החוקי (בדרך כלל ההורים/האדם המטפל (או אחד מהם)) מספק את ההסכמה מדעת לדבר זה. ברוב המצבים, הסכמת הקטינ.ה הינו תהליך מקביל שבו הקטינ.ה ונותני השירותים מדברים על ההתערבות ונותני השירות מעריכים את רמת ההבנה והכוונה שלה. צעד הכרחי בתהליך ההסכמה מדעת/הסכמת הקטינ.ה בשקילת טיפול רפואי להתאמה מגדרית הינו דיון קפדני עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעלי הכשרה להערכה של רמת הבגרות הרגשית והקוגניטיבית של מתבגרים.ות. ההשפעות ההפיכות והבלתי-הפיכות של הטיפול, וכן האפשרויות לגבי שימור פוריות (כאשר דבר זה ישים), ובנוסף כל הסיכונים והיתרונות האפשריים של ההתערבויות, כולם הינם מרכיבים חשובים של הדיון. דיונים אלה נחוצים בעת קבלת הסכמה מדעת או קבלה של הסכמת הקטינ.ה. הערכת רמת הבגרות הקוגניטיבית והרגשית חשובה משום שהיא עוזרת לצוות הטיפולי להבין את יכולתה של המתבגר.ת לקבל מידע. הכישורים הנחוצים כדי להסכים לכל התערבות רפואית או טיפול רפואי כוללים את היכולת 1) להבין את אופי הטיפול; 2) לחשוב בהגיון על אפשרויות הטיפול, כולל הסיכונים והיתרונות; 3) להבין את אופי ההחלטה, כולל ההשלכות לטווח הארוך; ו-4) לתקשר את הבחירה (Grootens-Wiegers et al., 2017). במקרה של טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית, על הצעיר.ה להיות מודעת כראוי לשינויים שהטיפול עשוי או לא עשוי לגרום להם, משך הזמן הממוצע עד שהשינויים מתחילים להופיע (למשל, במקרה של הורמונים להתאמה מגדרית) וכל השלכות שעשויות להיות להפסקת הטיפול. על נוער מגוון מגדרית להבין באופן מלא את ההיבטים ההפיכים, ההפיכים חלקית והבלתי הפיכים של הטיפול, וכן את גבולות הידע לגבי טיפולים מסוימים (למשל, השפעת טיפול לעיכוב ההתבגרות על התפתחות המוח (Chen and Loshak, 2020)). בנוסף, על נוער מגוון מגדרית להבין כי למרות שנערות.ים מגוונים מגדרית רבים מתחילים את הטיפול הרפואי להתאמה מגדרית בתחושה שהטיפול יתאים להם לטווח הארוך, קיימת תת-קבוצה של נערים.ות שלאורך זמן מגלים שטיפול זה אינו מתאים להם (Wiepjes et al., 2018). על נערות.ים לדעת כי לפעמים שינויים מסוג זה מקושרים לשינוי בצרכים המגדריים לאורך זמן, ובמקרים מסוימים לשינוי בזהות המגדר עצמה. לאור מידע זה, על נוער מגוון מגדרית להיות מסוגל לחשוב בהגיון על אפשרויות הטיפול, תוך שקילת ההשלכות של הבחירות העומדות בפניהם. יתרה מכך, כבסיס לנתינת הסכמה, על הצעיר.ה המגוון מגדרית להיות מסוגלת לתקשר את בחירתה. יתכן כי הכישורים הדרושים לעמידה במשימות הנחוצות עבור הסכמה לא יופיעו בגילאים מסוימים כשלעצמם (Grootens-Wiegers et al., 2017). תיתכן שונות ביכולות אלה הקשורה להבדלים התפתחותיים ולמצגי בריאות נפש (Shumer & Tishelman, 2015), ובהתאם להזדמנויות שקיבלה הצעיר.ה להתאמן על אותם כישורים (Alderson, 2007). בנוסף, יש לבצע הערכה של רמת הבגרות הרגשית והקוגניטיבית בנפרד עבור כל החלטה במסגרת הטיפול המגדרי (Vrouenraets et al., 2021). השאלות הבאות עשויות לסייע בביסוס המוכנות הרגשית והקוגניטיבית של הצעיר.ה לתת הסכמה לטיפול מסוים להתאמה מגדרית: · האם הצעיר.ה מסוגלת לחשוב בזהירות על העתיד ולשקול את ההשלכות של התערבות הפיכה במלואה או בחלקה? · האם לצעיר.ה יש יכולת התבוננות עצמית מספיקה כדי לשקול את האפשרות שהצרכים המגדריים והעדיפויות שלה יכולים להתפתח לאורך זמן, ושסדר העדיפויות המגדרי שלה בנקודת זמן מסוימת עשוי להשתנות? · האם הצעיר.ה חשבה במידה כלשהי על ההשלכות של מעשיה אם סדר העדיפויות שלה לגבי מגדר ישתנה בעתיד? · האם הצעיר.ה מסוגלת להבין ולהסתדר עם ההיבטים היומיומיים של טיפול רפואי מסוים בטווח הקצר והארוך (למשל, היענות לטיפול התרופתי, נטילת התרופות ומעקב רפואי הכרחי)? ניתן להעריך את רמת הבגרות הרגשית והקוגניטיבית לאורך זמן כאשר הצוות הטיפולי ממשיך לנהל שיחות על אפשרויות הטיפול ונותן לצעיר.ה הזדמנות להתאמן על חשיבה על העתיד ולשקול באופן גמיש אפשרויות והשלכות. יתכן כי נוער עם שונויות נוירו-התפתחותיות ו/או עם שונויות מסוגים מסוימים בבריאות הנפש יהיה בעל כישורים פחות מפותחים בכל הנוגע לחשיבה, לתכנון, לחשיבה על התמונה הכוללת ולהתבוננות עצמית (Dubbelink & Geurts, 2017). במקרים מסוימים, יתכן שתדרש גישה זהירה יותר להסכמה, ודבר זה עשוי לכלול זמן נוסף והזדמנויות מובנות שבהן תוכל הצעיר.ה להתאמן על הכישורים הנחוצים עבור קבלת החלטות רפואיות (Strang, Powers et al., 2018). עבור מצבים ייחודיים שבהם קטינ.ה בגיל ההתבגרות נותנת הסכמה לטיפול ללא רשות ההורים (ר' המלצה 6.11), יש לנקוט במשנה זהירות כדי לתמוך בקבלת החלטות מושכלת מצד המתבגר.ת. דבר זה בדרך כלל דורש רמות גבוהות יותר של מעורבות ושיתוף פעולה בין אנשי המקצוע בתחום הבריאות העובדים מול המתבגר.ת, כדי לספק לצעיר.ה תמיכה קוגניטיבית ורגשית מתאימה בבואה לשקול אפשרויות, יתרונות ואתגרים/עלויות אפשריים ולפתח תוכנית למקורות תמיכה נחוצים (ואולי מתמשכים) בקשר לטיפול. המלצה 6.12.ד הטיפול התייחס לחששות של המתבגר.ת בנושא בריאות הנפש (ככל שיהיו), שעלולות להפריע לבהירות האבחונית, ליכולת לתת הסכמה, ולטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית. ראיות מצביעות על כך שמתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית נמצאות בסיכון מוגבר לבעיות בבריאות הנפש, לרוב על רקע דחיה מצד המשפחה/האדם המטפל, סביבות קהילתיות בלתי תומכות ומרכיבים הקשורים לשונות נוירולוגית (למשל, de Vries et al., 2016; Pariseau et al., 2019; Ryan et al., 2010; Weinhardt et al., 2017). בעיות בריאות נפש אצל צעירים.ות עשויות להשפיע על הצורה שבה הן חושבות על היסטוריית ההתפתחות המגדרית שלהן ועל הצרכים שלהן לגבי זהות המגדר, וכן על יכולתה של המתבגר.ת לתת הסכמה ויכולתה של הצעיר.ה להשתתף בטיפול רפואי או לקבל טיפול כזה. בנוסף, בדומה לנוער סיסג'נדרי, נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית עשוי לחוות חששות בנושא בריאות הנפש ללא קשר לנוכחות של דיספוריה מגדרית או של חוסר התאמה מגדרי. באופן ספציפי, עלול להתקיים חשש לדיכאון ולפגיעה עצמית; מחקרים רבים מצביעים על חומרת דיכאון ובעיות רגשיות והתנהגותיות ברמות דומות למה שדווח אצל אוכלוסיות שהופנו למרפאות בריאות הנפש (Leibowitz & de Vries, 2016). בנוסף, דווח על שיעורים גבוהים יותר של מחשבות אובדנות, ניסיונות אובדניים ופגיעה עצמית (de Graaf et al., 2020). בנוסף, הפרעות אכילה מתקיימות בשכיחות גבוהה יותר מהמצופה בקרב אוכלוסיות שלא הופנו לטיפול מסוג זה (Khatchadourian et al., 2013; Ristori et al., 2019; Spack et al., 2012). חשוב לציין כי קיימים שיעורים גבוהים של הפרעות/תכונות על הספקטרום האוטיסטי בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית (Øien et al., 2018; van der Miesen et al., 2016; ר' בנוסף המלצה 6.1.ד). כמו כן עשויים להתקיים מצגים נוירו-התפתחותיים אחרים ו/או בעיות בבריאות הנפש (למשל, הפרעת קשב וריכוז, מוגבלות שכלית והפרעות פסיכוטיות) (de Vries, Doreleijers et al., 2011; Meijer et al., 2018; Parkes & Hall, 2006). יש לציין כי מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים רבות מתפקדות בצורה טובה וחוות מעט בעיות בבריאות הנפש, אם בכלל. לדוגמה, מתבגרים.ות שביצעו שינוי מגדר חברתי המקבלות טיפול מאשש מגדר במרפאות מגדריות ייעודיות עשויות לחוות תוצאות בריאות נפש במידה שווה למתבגרים סיסג'נדרים (למשל, de Vries et al., 2014; van der Miesen et al., 2020). המשימה הראשית של נותני שירותים היא לבצע הערכה לכיוון מערכות היחסים הקיימות בין כל בעיות בבריאות הנפש לבין ההבנה העצמית של צרכי הטיפול המגדרי של הצעיר.ה, ואז ליצור סדר עדיפויות שיתאים לכך. קשיים בבריאות הנפש עלולים להקשות על ההערכה והטיפול בצרכים המגדריים של מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית במגוון דרכים: 1. ראשית, כאשר מתבגר.ת טרנסג'נדרית.ים או מגוונת מגדרית חווה אובדנות, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה או משברים חמורים אחרים בבריאות הנפש, המסכנים את הבריאות הפיזית, יש לתעדף את ביטחונה. על פי ההקשר המקומי וההנחיות הקיימות, על טיפול מתאים לשאוף למזער את הסכנה או את המשבר, כדי ליצור מספיק זמן ויציבות על מנת לבצע הערכה מגדרית מעמיקה ולקבל החלטות כראוי. לדוגמה, יתכן כי מתבגר.ת שהיא אובדנית באופן פעיל לא תהיה בעלת מסוגלות רגשית לקבל החלטה מושכלת לגבי טיפול תרופתי/כירורגי להתאמה מגדרית. התערבויות הקשורות לביטחון, אם קיים צורך בהן, לא אמורות למנוע טיפול מאשש מגדר. 2. שנית, בריאות הנפש עשויה גם לסבך את הערכת ההתפתחות המגדרית והצרכים המגדריים. לדוגמה, חיוני להבדיל בין חוסר התאמה מגדרי לבין מצגים מסוימים הקשורים לבריאות הנפש, כמו למשל אובססיה וקומפולסיה (טורדנות וכפייתיות), תחומי עניין מיוחדים באוטיזם, חשיבה נוקשה, בעיות זהות רחבות יותר, קשיים בתקשורת בין ההורה לילד.ה, חרדות התפתחותיות חמורות (למשל, פחד מגדילה ושינויי התבגרות שאינם קשורים לזהות המגדר), טראומה או מחשבות פסיכוטיות. יש לתעדף טיפול בבעיות בריאות נפש המפריעות לבהירות של התפתחות הזהות ולקבלת ההחלטות המגדרית. 3. שלישית, קבלת החלטות לגבי טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית שיש להם השלכות לכל החיים דורשת חשיבה מעמיקה מצד המתבגר.ת, עם תמיכה מההורים/האדם המטפל, לפי הצורך (ר' המלצה 6.11). על מנת לקבל החלטה מושכלת, על המתבגר.ת להיות מסוגלת להבין את הנושאים הקשורים לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, להביע בחירה לגביו, להעריך ולחשוב לעומק על רצונה בטיפול זה (ר' המלצה 6.12.ג). הבדלים נוירו-התפתחותיים, כמו למשל תכונות אוטיסטיות או הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ר' המלצה 6.12.ב, למשל, הבדלים בצורת התקשורת; העדפה לחשיבה קונקרטית או נוקשה; הבדלים במודעות העצמית, בחשיבה על העתיד ובתכנון לעתיד) עלולים להוות אתגר בתהליך ההערכה וקבלת ההחלטות; נוער בעל שונות נוירולוגית עשוי להיות זקוק לתמיכה, למבניות, להדרכות פסיכו-חינוכיות ולזמן נוספים במסגרת תהליך ההערכה (Strang, Powers et al., 2018). מצגים אחרים של בריאות הנפש, הכוללים כישורי תקשורת וסינגור עצמי מופחתים, קושי להשתתף בהערכה, קשיים בזיכרון ובריכוז, חוסר תקווה וקושי בחשיבה על העתיד, עשויים לסבך את ההערכה ואת קבלת ההחלטות. במקרים אלה, פעמים רבות דרוש פרק זמן ממושך יותר טרם קבלת החלטות כלשהן לגבי טיפול רפואי להתאמה מגדרית. 4. לבסוף, הגם שחשוב להתייחס לבעיות בבריאות הנפש במהלך הטיפול הרפואי, דבר זה אין משמעו שניתן או שצריך לפתור לחלוטין את כל בעיות בריאות הנפש. עם זאת, חשוב להתייחס באופן מספק לבעיות בבריאות הנפש, כך שיהיה ניתן לספק טיפול רפואי להתאמה מגדרית בצורה הטובה ביותר (למשל, היענות לטיפול התרופתי, נוכחות בפגישות מעקב רפואי וטיפול עצמי, בייחוד לאחר ניתוחים). המלצה 6.12.ה המתבגר.ת קיבלה עדכון לגבי ההשפעות על הפוריות, כולל האפשרות לאובדן הפוריות, והאפשרויות הזמינות לשימור פוריות, והתקיים דיון על כל האפשרויות האלה בהקשר של שלב ההתפתחות המינית של המתבגר.ת. להנחיות בנושא הגישה הקלינית, הרקע המדעי והרציונל, ר' פרק 12 – טיפול הורמונלי, ופרק 16 – בריאות מערכת הרבייה. המלצה 6.12.ו המתבגר.ת הגיעה לשלב טאנר השני של גיל ההתבגרות לפני התחלת טיפול מעכב התבגרות. תחילת גיל ההתבגרות היא נקודת מפנה עבור בני נוער מגוונים מגדרית רבים. עבור חלקם, היא יוצרת החמרה של חוסר ההתאמה המגדרי ועבור אחרים, תחילת ההתבגרות המינית עשויה להוביל לנזילות מגדרית (למשל, מעבר מזהות מגדר בינארית לזהות א-בינארית), או אף להיחלשות של זהות המגדר שביטאו קודם לכן (Drummond et al., 2008; Steensma et al., 2011, Steensma, Kreukels et al., 2013; Wallien & Cohen-Kettenis, 2008). השימוש בתרופות מעכבות התבגרות, כמו למשל אנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) אינו מומלץ עד שהילדים.ות הגיעו לפחות לשלב טאנר השני של גיל ההתבגרות, מפני שעבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מסוימים, חוויית ההתפתחות הפיזית עשויה להוות מרכיב מכריע עבור המשך התפתחות הזהות המגדרית (Steensma et al., 2011). לכן אין להשתמש בתרופות מעכבות התבגרות אצל נוער מגוון מגדרית לפני גיל ההתבגרות (Waal & Cohen-Kettenis, 2006). עבור נערים.ות מסוימים, יתכן שיתאים טיפול באגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים בשלבים המאוחרים של ההתבגרות המינית או לאחריה (למשל, בשלבי טאנר הרביעי והחמישי), ועל טיפול זה להיות מותאם אישית בקפדנות. לסקירה מקיפה יותר של השימוש באגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים ר' פרק 12 – טיפול הורמונלי. זמן תחילת ההתבגרות המינית משתנה עקב גורמים רבים (למשל, המין שהוגדר בלידה, גנטיקה, תזונה, וכו'). שלבי טאנר מתייחסים לחמישה שלבים של ההתפתחות המינית, החל משלב טרום ההתבגרות המינית (שלב טאנר הראשון) ועד לאחר ההתפתחות המינית והגעה לבגרות מינית (שלב טאנר החמישי) (Marshall & Tanner, 1969, 1970). עבור מי שהוגדרו בלידה כנקבות, תחילת ההתפתחות המינית (למשל, גונדרכה) מוגדרת על ידי גדילת ניצני השדיים (שלב טאנר השני) ועבור מי שהוגדרו בלידה כזכרים, על ידי נפח אשכים שווה או גדול מ-4 מ"ל (Roberts & Kaiser, 2020). יש להסתמך על נותני שירות רפואיים בעלי נסיון כדי להבדיל בין תחילת ההתבגרות המינית לבין שינויים פיזיים כגון שיער ערווה וריח גוף אפוקריני הנובע מהורמוני מין המופקים על ידי בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) (למשל: אדרנרכה), מפני שאדרנרכה אינה מצריכה שימוש בתרופות מעכבות התבגרות (Roberts & Kaiser, 2020). לימוד הורים ומשפחות על ההבדל בין אדרנרכה וגונדרכה מסייע למשפחות להבין את פרק הזמן שבמהלכו יש לקבל החלטות לגבי טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית ביחד עם הצוות הרב-תחומי. אין להפריז בחשיבות ההתייחסות לסיכונים וליתרונות אחרים של הטיפול מעכב ההתבגרות, הן בתיאוריה והן במציאות. הראיות תומכות בקיום של השלכות כירורגיות ביחס לנערות טרנסג'נדריות שבוחרות לקבל טיפול לעיכוב התבגרות (van de Grift et al., 2020). נתונים ממחקרי ארוך מדגימים שיפור ברמת שביעות הרצון הרומנטית והמינית עבור מתבגרות.ים המקבלים טיפול מעכב התבגרות, טיפול הורמונלי וניתוחים (Bungener et al., 2020). מחקר על התוצאות הכירורגיות של ניתוח וגינופלסטי תוך שימוש במעי בגישה לפרוסקופית (laparoscopic intestinal vaginoplasty) (המבוצע עקב כמות מוגבלת של רקמה גניטלית לאחר השימוש בתרופות מעכבות התבגרות) אצל נשים טרנסג'נדריות גילה כי רוב הנשים חוו אורגזמה לאחר הניתוח (84%), אם כי המחקר לא הזכיר אף קורלציה ספציפית בין התוצאות הקשורות לעונג המיני לבין זמן תחילת הטיפול מעכב ההתבגרות (Bouman, van der Sluis et al., 2016). בנוסף, מחקר זה אינו רלוונטי למי שמעדיפות.ים הליך כירורגי אחר. דבר זה מדגיש את החשיבות בניהול דיונים עם המשפחות לגבי אי הוודאויות שבעתיד בכל הנוגע לתוצאות כירורגיות ולתוצאות הנוגעות לבריאות המינית. המלצה 6.12.ז המתבגר.ת קיבלה לפחות 12 חודשים של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, או יותר אם יש צורך, לפני שהיא פונה להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, כולל הגדלת חזה, כריתת אשכים, ניתוח וגינופלסטי, כריתת רחם, ניתוח פאלופלסטי, ניתוח מטודיופלסטי וניתוח פנים כחלק מטיפול להתאמה מגדרית, אלא אם אין רצון בטיפול הורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מביא לשינויים אנטומיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. תחילת ההשפעות האנטומיות (למשל, גדילת הדגדגן, גדילת השדיים, אטרופיה נרתיקית) עשויות להתחיל בשלב מוקדם לאחר תחילת הטיפול ושיא ההשפעה צפוי לאחר שנה או שנתיים (T'Sjoen et al., 2019). על מנת להבטיח פרק זמן מספיק עבור הסתגלות פסיכולוגית לשינוי הפיזי במהלך תקופה התפתחות חשובה עבור המתבגר.ת, מומלץ טיפול הורמונלי של 12 חודשים. בהתאם לתוצאה הכירורגית הדרושה, יתכן שיהיה צורך בתקופה ארוכה יותר של טיפול הורמונלי (למשל, גדילה בלתי מספקת של הדגדגן למטרת ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי, צמיחת שדיים והתרחבות העור טרם הגדלת שדיים, התרככות העור ושינויים בפיזור שומן הפנים טרם ניתוחי פנים להתאמה מגדרית) (de Blok et al., 2021). עבור מי שלא קיבלו הורמונים לפני התערבויות כירורגיות, חשוב כי המנתחים יסקרו את ההשפעות של טיפול הורמונלי על הניתוח המוצע. בנוסף, מי שעוברים ניתוחים לכריתת בלוטות המין אשר אינם לוקחים הורמונים יכולים לפתח תוכנית טיפול להחלפת הורמונים, ביחד עם אנשי המקצוע שנותנים את המרשם, טרם הניתוח. שיקול גילאי הטיפולים הרפואיים והכירורגיים להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות. קיימת קורלציה חזקה, אם כי לא מושלמת, בין הגיל לבין התפתחות קוגניטיבית ופסיכו-סוציאלית. לכן הגיל עשוי לשמש כסמן שימושי לקביעת התזמון האפשרי של התערבויות (Ferguson et al., 2021). יתכן שטיפולים פחות הפיכים, מורכבים יותר, או שניהם, ידרשו הגעה לגילאים מבוגרים יותר (כלומר, מתקדמים יותר). גישה זו מאפשרת את המשך ההתבגרות הקוגניטיבית/הרגשית שעשויה להיות דרושה למתבגר.ת על מנת לשקול ולהסכים באופן מלא לטיפולים מורכבים יותר ויותר (ר' המלצה 6.12.ג). גוף הראיות, ההולך וגדל, מעיד כי הענקת טיפול להתאמה מגדרית לנוער מגוון מגדרית, שעומד בקריטריונים, מוביל לתוצאות חיוביות (Achille et al., 2020; de Vries et al., 2014; Kuper et al., 2020). עם זאת, קיים מידע מוגבל בלבד על התזמון האופטימלי עבור התערבויות מאששות מגדר, כמו גם על תוצאות פיזיות, פסיכולוגיות ונוירו-התפתחותיות בטווח הארוך בקרב נוער (Chen et al., 2020; Chew et al., 2018; Olson-Kennedy et al., 2016). נכון לעכשיו, מחקרי האורך היחידים שהעריכו תוצאות של נוער ושל מבוגרים.ות מגוונות.ים מגדרית התבססו על מודל ספציפי (כלומר, הגישה ההולנדית) הכולל הערכה ראשונית מקיפה וכן מעקב. במסגרת גישה זו, טיפול מעכב התבגרות נשקל בגיל 12, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית נשקל בגיל 16 והתערבויות כירורגיות נשקלות לאחר גיל 18, עם חריגות במקרים מסוימים. לא ברור אם חריגות מגישה זו יובילו לתוצאות דומות או שונות. כרגע מתקיימים מחקרי אורך שמטרתם להגדיר את התוצאות בצורה טובה יותר, כמו גם את מידת הבטיחות והיעילות של טיפולים להתאמה מגדרית בנוער (Olson-Kennedy, Garofalo et al., 2019; Olson-Kennedy, Rosenthal et al., 2019). למרות שאין מידע מלא על ההשפעות לטווח הארוך של טיפולים להתאמה מגדרית שהתחילו בגיל ההתבגרות, יש לשקול גם את התוצאות הבריאותיות השליליות האפשריות של דחיית הטיפול (de Vries et al., 2021). ככל שממשיך לגדול בסיס הראיות לגבי תוצאותיהן של התערבויות להתאמה מגדרית בקרב הנוער, יתכן שיעודכנו ההמלצות לגבי התזמון של התערבויות אלה ולגבי המוכנות להן. הנחיות קודמות לגבי טיפול להתאמה מגדרית במתבגרים.ות כללו המלצה להתחיל טיפול הורמונלי הפיך באופן חלקי להתאמה מגדרית בגיל 16 (Coleman et al., 2012; Hembree et al., 2009). על פי הנחיות עדכניות יותר, יתכן שיתקיימו סיבות משכנעות להתחיל טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית טרם גיל 16, אם כי קיימת כמות מוגבלת של מחקרים על נערים.ות שהתחילו ליטול הורמונים טרם גיל 14 (Hembree et al., 2017). למשל, אחת הסיבות המשכנעות להתחלה מוקדמת יותר של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, הינה הימנעות מעיכוב ממושך של ההתבגרות, לאור חששות לבריאות העצמות ולאור ההשלכות הפסיכו-סוציאליות של עיכוב ההתבגרות, כפי המתואר בפירוט בפרק 12 – טיפול הורמונלי (Klink, Caris et al., 2015; Schagen et al., 2020; Vlot et al., 2017; Zhu & Chan, 2017). גיל ההתבגרות הינו תקופה משמעותית בהתפתחות המוח ובהתפתחות הקוגניטיבית. ההשפעה הנוירו-התפתחותית האפשרית של טיפול מעכב התבגרות ממושך בנוער מגוון מגדרית סומנה באופן ספציפי כתחום הדורש המשך מחקר (Chen et al., 2020). הגם שקיימות ראיות לבטיחות הטיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) עבור התבגרות מינית מוקדמת, קיימות חששות כי עיכוב החשיפה להורמוני מין (אנדוגנים או אקסוגנים), בתקופת שיא המינרליזציה של העצמות, עלולה להוביל לצפיפות מינרלים נמוכה בעצמות. הירידה בצפיפות העצם, וכן המשמעות הקלינית של כל ירידה כזו, מצריכות המשך מחקר (Klink, Caris et al., 2015; Lee, Finlayson et al., 2020; Schagen et al., 2020). ההשלכות הפסיכו-סוציאליות השליליות האפשריות של עיכוב תחילת ההתבגרות המינית בהשוואה לנערים.ות אחרים באותו גיל עלולה לגרום למצוקה נוספת בקרב נוער מגוון מגדרית, אם כי דבר זה לא נחקר באופן מפורש. בעת שקילת תזמון תחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית, מומלץ לנותני שירות להשוות את היתרונות והסיכונים הפיזיים והפסיכולוגיים האפשריים של תחילת הטיפול לסיכונים וליתרונות האפשריים של דחיית הטיפול. בנוסף, תהליך זה עשוי לסייע בזיהוי גורמים משכנעים שיצדיקו גישה מותאמת אישית. מחקרים שבוצעו בקרב נוער טרנסג'נדרי על הקשת הגברית הדגימו כי דיספוריה בנוגע לחזה מקושרת לשיעורים גבוהים יותר של חרדה, דיכאון ומצוקה, וכי היא עלולה להוביל למגבלות תפקודיות כגון הימנעות מהתעמלות או מרחצה (Mehringer et al., 2021; Olson-Kennedy, Warus et al., 2018; Sood et al., 2021). למרבה הצער, טסטוסטרון אינו מקל רבות על מצוקה זו, אם כי בטווח הארוך, מטופלים.ות מסוימים יכולים לשקול את האפשרות של השטחת חזה על מנת להקל על המצוקה. מחקרים בקרב נערים.ות שבחרו לעבור ניתוח השטחת חזה על מנת להקל על דיספוריה בנוגע לחזה הדגימו תוצאות טובות לניתוחים, שביעות רצון מהניתוח ושיעורי חרטה מינימליים במהלך תקופת המעקב של המחקר (Marinkovic & Newfield, 2017; Olson-Kennedy, Warus et al., 2018). ניתן לשקול ניתוח השטחת חזה אצל קטינים.ות במקרים המתאימים קלינית והתפתחותית, כפי שנקבע על ידי צוות רב-תחומי בעל נסיון בהתפתחות בגיל ההתבגרות ובהתפתחות מגדרית (ר' ההמלצות הרלוונטיות בפרק זה). משך הטיפול או טיפול נוכחי בטסטוסטרון אינו אמור למנוע ניתוח אם יש בו צורך. עבור נערים.ות טרנסג'נדרים ומגוונים מגדרית מסוימים, רק ניתוח השטחת חזה יכול לענות לצרכיהם. יתכן שנערות.ים טרנסג'נדריות על הקשת הנשית יצטרכו ניתוח הגדלת חזה, אם כי קיים פחות מידע על הליך זה בקרב נוער, כנראה עקב המספר הקטן יותר של מטופלות.ים המבקשות את הליך זה (Boskey et al., 2019; James, 2016). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, בייחוד אסטרוגן, עשוי לעזור עם התפתחות רקמת שד ומומלץ לנוער לקבל טיפול הורמונלי למשך תקופה מינימלית של 12 חודשים, או יותר אם יש בכך צורך כירורגי, טרם ניתוח הגדלת חזה, אלא אם אין צורך קליני בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. קיימים נתונים מוגבלים בלבד לגבי התזמון הטוב ביותר לתחילת טיפולים כירורגיים אחרים להתאמה מגדרית אצל נוער. זאת חלקית עקב הגבלת הגישה לטיפולים אלה, המשתנה בין מקומות שונים בעולם (Mahfouda et al., 2019). הנתונים מצביעים על גדילה בשיעור הניתוחים להתאמה מגדרית מאז שנת 2000 וכן על עליה במספרי הנוער הטרנסג'נדרי והמגוון מגדרית הניגש לניתוח וגינופלסטי (Mahfouda et al., 2019; Milrod & Karasic, 2017). מחקר משנת 2017 בקרב 20 מנתחים בארה"ב הקשורים ל-WAPTH דיווח כי קצת יותר מחצי מהם ביצעו ניתוחים וגינופלסטיים על קטינות.ים (Milrod & Karasic, 2017). קיימים נתונים מוגבלים בלבד לגבי התוצאות של ניתוחים וגינופלסטיים בקרב נוער. מחקרים קטנים דיווחו על שיפור בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ועל ירידה בדיספוריה המגדרית בקרב מתבגרות.ים שעברו ניתוח וגינופלסטי (Becker et al., 2018; Cohen-Kettenis & van Goozen, 1997; Smith et al.,2001). למרות שהמדגם הינו קטן, מחקרים אלה מציעים כי יתכן שקיים יתרון עבור מתבגרים.ות בביצוע הליכים אלה לפני גיל 18. גורמים שעשויים לתמוך בקבלת הליכים אלה בקרב נוער מתחת לגיל 18 כוללים זמינות גבוהה יותר של תמיכה מבני ובנות משפחה, הקלה על ניהול הטיפול שלאחר הניתוח, לפני המעבר למשימות הקשורות לבגרות המוקדמת (למשל, רישום לאוניברסיטה או כניסה לשוק העבודה) וכן נושא הבטיחות במקומות ציבוריים (כלומר, הפחתת החשיפה לאלימות טרנספובית) (Boskey et al., 2018; Boskey et al., 2019; Mahfouda et al., 2019). לאור המורכבות ואי-ההפיכות של הליכים אלה, חיוני לבצע הערכה של יכולתה של המתבגר.ת להיענות להמלצות הטיפול שלאחר הניתוח ולהבין את ההשלכות לטווח הארוך של הליכים אלה על תפקוד מערכת הרבייה ועל התפקוד המיני (Boskey et al., 2019). לאור המורכבות של ניתוח פאלופלסטי והשיעורים הגבוהים של סיבוכים הידועים כרגע, בהשוואה לטיפולים כירורגיים אחרים להתאמה מגדרית, נכון לעכשיו, לא מומלץ לשקול את ניתוח זה עבור נוער מתחת לגיל 18 (ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח). המלצות 6.12א-ו כוללות התייחסות מפורטת לגורמים חשובים אחרים שיש לקחת בחשבון בעת דיון בתזמון ההתערבויות עם נערים.ות ועם משפחותיהם. לסיכום הקריטריונים/ההמלצות לטיפולים להתאמה מגדרית הנחוצים מבחינה רפואית בבני נוער, ר' נספח ד'. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) ניתוחים המלצות טיפול נפשי שימור פוריות הנחיות טיפול טיפול רפואי טיפול הורמונלי טיפולי המרה טיפול מאשש מגדר מעבר מגדרי חברתי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

שירות פסיכולוגי יעוצי שפ״י תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: שירות פסיכולוגי יעוצי שפ״י Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Price תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Price Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

הצהרת מדיניות של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (ה-APA) המביעה תמיכה בגישה נטולת מכשולים לשירותי בריאות ולטיפול קליני מבוססי-ראיות עבור ילדים, מתבגרות ומבוגרים טרנסג'נדרים, מגוונות מגדרית וא-בינאריות.ים, וכן בשיפור הגישה הציבורית למידע עדכני ומדויק שבסיסו במדע קליני ופסיכולוגי. מדיניות האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (ה-APA) בנושא טיפול מכליל, מבוסס ראיות ומאשש עבור אנשים טרנסג'נדרים, מגוונים מגדרית וא-בינארים.ות, כולל התייחסות למידע כוזב ולתפקיד הטיפול והמדע הפסיכולוגי ניירות עמדה והמלצות American Psychological Association (APA) 2024 מאת: א-בינאריים טיפול נפשי בריאות נפש רווחה המלצות הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר הורדת PDF למאמר המקורי תרגום של: APA Policy Statement on Affirming Evidence-Based Inclusive Care for Transgender, Gender Diverse, and Nonbinary Individuals, Addressing Misinformation, and the Role of Psychological Practice and Science (2024). תקציר: בהתאם למשימתה של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) להביא לקידום, לתקשורת וליישום של המדע והידע של הפסיכולוגיה לטובת החברה ולשיפור החיים, הצהרת המדיניות הזאת שפורסמה בפברואר 2024, מחזקת את תמיכת האגודה בגישה נטולת מכשולים לשירותי בריאות ולטיפול קליני מבוססי-ראיות עבור ילדים, מתבגרות ומבוגרים טרנסג'נדרים, מגוונות מגדרית וא-בינאריות.ים, וכן בשיפור הגישה הציבורית למידע עדכני ומדויק שבסיסו במדע קליני ופסיכולוגי. על טיפול קליני מבוסס-מחקר, כולל טיפול להתאמה מגדרית, להיות חופשי מכפייה, מותאם וממוקד בצרכי האדם שמקבל טיפול. בנוסף, עליו להיות מבוסס על מדע פסיכולוגי וקליני, כולל הכרה בגיוון מגדרי כחלק מהגיוון האנושי הנורמלי, וכן הכרה בגבולות המצב הנוכחי של הידע המדעי. יתר על כן, הצהרת המדיניות הזו מתייחסת להתפשטות מידע מטעה ונרטיבים נטולי בסיס, שמציגים דיספוריה מגדרית וטיפול מאשש באופן כוזב, שקרוב לוודאי גורם להחמרת הסטיגמה, להדרה ולחוסר גישה לתמיכה פסיכולוגית ורפואית עבור בני ובנות אדם טרנסג'נדריות, מגוונים מגדרית וא-בינארים.ות. מידע כוזב יוצר מצוקה ובלבול נוספים בקרב משפחות ואנשים קרובים לבני ובנות אדם טרנסג'נדרים, מגוונות מגדרית וא-בינאריות.ים בעת קבלת החלטות בנושא בריאותם. המטרה העיקרית היא לעודד פסיכולוגים להתאחד ולתמוך בגישה לשירותים פסיכולוגיים ולכל שירותי הבריאות והטיפולים המתאימים עבור בני ובנות אדם טרנסג'נדריות, מגוונים מגדרית וא-בינארים.ים. הצהרה זו תורגמה לעברית. לקריאת התרגום המלא, לחצו על הלינק בראש העמוד. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים טיפול נפשי בריאות נפש רווחה המלצות הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר לכל המאמרים הצג עוד נושאים

Toomey תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Toomey Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Bustos תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Bustos Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Green תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Green Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Danker תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Danker Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

Olson KR תוצאות חיפוש לפי מחבר.ת: Olson KR Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

במחקר שנעשה על אוכלוסיה ישראלית נמצא כי כלפי תלמידים מגווני מגדר יש יותר גילוי אלימות ותלמידים אלו סובלים מנשירה סמויה בשיעורים גבוהים יותר משאר האוכלוסיה. מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל תקצירים רוגל ופזמוני-לוי 2023 מאת: א-בינאריים בריונות רווחה אלימות חסמים אלימות מינית ישראל אפליה לחץ מיעוטים בית ספר מצוקה הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: א. רוגל וא. פזמוני-לוי. (2023). מחקר אקלים בית ספרי: חוויות של תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית בישראל . תל-אביב: מכון מגנוס הירשפלד. נדלה בתאריך 20.5.23 מתוך https://igy.org.il/wp-content/uploads/2023/03/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-2023.docx.pdf מדגם: 490 בני נוער בגילאים 12-19 על הקשת הטרנסג'נדרית בישראל (17%בנים/נערים טרנסג'נדרים, 4% בנות/נערות טרנסג'נדריות, 48% אינם מזדהים עם מגדר בינארי, ו-32% בהתלבטות מגדרית). ממצאים עיקריים: בקרב תלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית, שיעור החשיפה לאלימות קשה גבוה פי שניים ושיעור החשיפה להטרדה או תקיפה מינית גבוה פי שלוש מנתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). בנוסף, דיווח על הטרדה מינית על רקע זהות וביטוי מגדר שכיח יותר בקרב תלמידים שמתלבטים לגבי המגדר שלהם (39%) ולא בינאריים (39%) מאשר תלמידים שמזדהים כטרנסג'נדרים בינאריים, כלומר בנות/נערות טרנסג'נדריות (26%) או בנים/נערים טרנסג'נדרים (27%). תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית חשופים בשיעורים גבוהים להערות מילוליות המשדרות עוינות, גנאי, החפצה או גישה מבזה ביחס לביטוי וזהות מגדר. כך לדוגמה כמעט מחצית מן המשיבים (45%) דיווחו על תדירות גבוהה של הערות בבית הספר ביחס לתלמידים שלא מתנהגים בצורה 'גברית' מספיק או בצורה 'נשית' מספיק. חלק ניכר של המשיבים ציין כי ההערות המטרידות נאמרות על־ידי רוב התלמידים או חלקם (56%); כלומר לא מדובר בתופעה שולית. נשירה סמויה: כמחצית מן המשיבים מדווחים כי בשל תחושת חוסר ביטחון אישי נעדרו בחודש החולף משיעורים (48%) ושליש מדווחים שנעדרו מימי לימוד מלאים (33%). תלמידים שדיווחו כי נחשפו להטרדה מגדרית נטו יותר להיעדר משיעורים ומימי לימוד מאשר תלמידים שדיווחו שלא נחשפו להערות פוגעניות אלו. כמו-כן, כמחצית התלמידים (49%) מדווחים על תחושת חוסר שייכות לבית הספר. כלומר תלמידים רבים על הקשת הטרנסג'נדרית נדחקים לנשירה סמויה במערכת החינוך. נגישות למשאבים בית ספריים: 68% מהתלמידים הטרנסג'נדרים דיווחו כי לא יכלו להשתתף בשיעורי ספורט ו/או פעילויות אחרות בהפרדה מגדרית בהתאם לזהותם המגדרית. 75% מהתלמידים הטרנסג'נדרים דיווחו כי נמנעה מהם גישה לחללים מופרדים (כמו שירותים וחדרי לינה בטיול שנתי) התואמים לזהותם המגדרית. בתי ספר ממלכתיים לכיתות גבוהות ו\או המצויים בערים גדולות שמשוייכות לאשכול חברתי-כלכלי גבוה - מאופיינים בנגישות רבה יותר למשאבים בית ספריים עבור תלמידים על הקשת הטרנסג'נדרית, מאשר בתי ספר לכיתות נמוכות ו\או מוסדות חינוך דתי ו\או המצויים בפריפריה. גם השפעות גאוגרפיות (עמ׳ 5). רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור א-בינאריים בריונות רווחה אלימות חסמים אלימות מינית ישראל אפליה לחץ מיעוטים בית ספר מצוקה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 13 ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח המונח "ניתוחים להתאמה מגדרית הנחוצים מבחינה רפואית" מתייחס לשורה של הליכים שמטרתם להתאים את הגוף של אדם מסוים לזהות המגדר שלו.ה פרק זה מכיל המלצות לניתוחים ולטיפול לאחר הניתוח עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים ומתבגרים. כדי לקרוא את הקריטריונים להערכה הקשורים לניתוחים אצל מבוגרים ומתבגרים. מתוך הכרה בקהילה המגוונת וההטרוגנית של אנשים המזדהים כטרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית משתייכות לשורה של הליכים עבור אנשים שהוגדרו בלידה כזכרים ושהוגדרו בלידה כנקבות. הספרות הנוכחית תומכת ביתרונות של ניתוחים להתאמה מגדרית בקרב אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שנבחרו להשתתפות במחקר. למרות שקיימים סיבוכים לאחר ניתוחים להתאמה מגדרית, רבים מהם הינם קלים או שניתן לטפל בהם במרפאות מקומיות או במרפאות חוץ. בנוסף, שיעורי הסיבוכים דומים לשיעורי הסיבוכים של הליכים דומים המבוצעים עבור אבחנות אחרות (כלומר, הליכים שמטרתם אינה התאמה מגדרית). מחקרים פרוספקטיביים, רטרוספקטיביים ומחקרי חתך-עוקבה בוצעו בקרב אנשים שהוגדרו בלידה כנקבות, אשר עברו ניתוחי חזה להתאמה מגדרית או "ניתוח עליון" (כלומר, כריתת שד תת-עורית). יעילותו של הניתוח העליון הודגמה במספר תחומים, כולל עליה עקבית וישירה באיכות החיים בכל הקשור לבריאות, הפחתה משמעותית בדיספוריה מגדרית ועליה עקבית בשביעות הרצון מהגוף ומהמראה. מחקרים אחרונים בנושא ניתוחים והיום שאחרי מחקרים שפורסמו לאחרונה משקפים עניין קליני גובר בניתוחים מטודיופלסטיים ופאלופלסטיים, כפי שמשתקף בשלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים, 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים ו-4 מחקרי חתך שסקרו את הסיכונים ואת היתרונות של הליכים אלה. שני מחקרים פרוספקטיביים ושני מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים ביצעו הערכות ספציפיות בנושא חרטה לאחר הניתוח ומצאו כי אף אחד מהגברים הטרנסג'נדרים לא חווה חרטה. למרות שקיימות מגבלות מסוימות במחקרים, התוצאות שדווחו היו עקביות וישירות. בשנים האחרונות, חלה עליה בתשומת הלב המוקדשת לניתוחי פנים להתאמה מגדרית, והספרות המחקרית הנוכחית מראה כי יש בהם יתרונות. שמונת המחקרים שפורסמו לאחרונה כוללים מחקר עוקבה פרוספקטיבי אחד, 5 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים ושני מחקרי חתך. כל 8 המחקרים הדגימו בבירור כי המטופלים.ות היו מרוצים מאוד מתוצאות הניתוח (בין 72% ל-100% מהמשתתפים). בנוסף, המטופלים.ות הביעו שביעות רצון רבה יותר ממראה פניהם באופן משמעותי, בהשוואה למטופלים.ות שלא עברו ניתוח. עבור מי שהוגדרו בלידה כנקבות: ניתוח לגברור פנים, ניתוח חזה להתאמה מגדרית, ניתוח להסרת רחם/הסרת שחלות, ניתוח מטודיופלסטי (כולל השתלת תותבי אשכים), ניתוח פאלופלסטי (כולל השתלת תותבי פין/אשכים), הליכים לעיצוב הגוף, הליכים אסתטיים והליכים שמטרתם להכין מטופלים.ות לניתוח (למשל, הסרת שיער). חשוב שהמנתח והמטופל.ת ינהלו תהליך משותף לקבלת החלטות, שכולל: 1) גישה רב-תחומית; 2) הבנה של מטרותיו וציפיותיו של המטופל.ת; 3) דיון לגבי האפשרויות הכירורגיות, והסיכונים והיתרונות הקשורים אליהן; 4) תוכנית מושכלת לטיפול שלאחר הניתוח. מטרתן של המלצות אלה היא ליצור גישה מותאמת אישית לטיפול. עם העליה בעניין הציבורי בהליכים הכירורגיים להתאמה מגדרית, כמו גם העלייה במספרם, קיים צורך בהכשרה נוספת, מעקב אחר התוצאות ולמידה רפואית מתמשכת בקרב מנתחים. כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. 1) הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית אנו ממליצים וממליצות למנתחים המבצעים הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית לרכוש מיומנות בתחומים הבאים: א. הכשרה מפוקחת ומתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית; ב. עיסוק פעיל ומתמשך בהליכים כירורגיים להתאמה מגדרית; ג. ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית; ד. המשך השכלה בנושא ניתוחים להתאמה מגדרית; ה. מעקב אחר תוצאות הניתוחים. מנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית מגיעים ממגוון התמחויות, הכשרות ורקעים כירורגיים. ההתמחויות הכירורגיות הנפוצות ביותר כוללות כירורגיה פלסטית, אורולוגית, גינקולוגית, אוטורינולרינגולוגית ופה ולסת. בדומה לתחומים כירורגיים אחרים, אנו ממליצים וממליצות שרק מנתחים בעלי תעודה מטעם האגודה המקצועית של המדינה שבה הם נמצאים, או שזכאים לקבל תעודה זו, יציעו ניתוחים להתאמה מגדרית. בנוסף, מומלץ למנתחים המציעים טיפולים לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לקבל הכשרה מתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית ועקרונות טיפול להתאמה מגדרית דבר זה כולל, בין היתר, ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית וכיצד הם משפיעים על מטרות המטופלים.ות, על ציפיותיהם ועל התוצאות. חשוב שמנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית יכירו את ההליכים הזמינים ויוכלו לספק הסכמה מדעת. אם המנתחים לא מציעים את ההליך המבוקש, ביכולתם להציע הפניה לחוות דעת שניה. מצופה ממנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להשתתף בפעילויות לימוד מתמשכות בתחום הניתוחים להתאמה מגדרית (כלומר, פגישות, כנסים, סמינרים וכו') על מנת להמשיך להיות מעודכנים בידע העכשווי. בנוסף, אנו ממליצים וממליצות לעקוב אחר תוצאות הניתוחים ולספר עליהן למטופלים.ות כחלק מתהליך ההסכמה מדעת. בנוסף, על בתי חולים, מוסדות ומרפאות המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להיות בקיאים בנושא כשירות תרבותית (למשל, שפה, מונחים וכו'). דבר זה עשוי לדרוש לימוד מתמשך וקבוע מצד הצוות. 2) על מנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות אנו ממליצים וממליצות למנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית על מנת לשלול גורמי סיכון הקשורים לסרטן השד טרם ביצוע ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה. טרם ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה, יש ליידע את המטופלות.ים לגבי גורמי הסיכון לסרטן השד ולבצע להן הערכה לשלילתם, כולל מוטציות גנטיות (כלומר, BRCA1, BRCA2), עבר משפחתי, גיל, קרינה, חשיפה לאסטרוגן וכמות רקמת השד שצפויה להישאר לאחר הניתוח. בדיקות סקר לסרטן השד לוקחת בחשבון את הגורמים השונים בעזרת התאמת הדמיות, בדיקות, והליכים הולמים. נכון לעכשיו, לא קיימות הנחיות ספציפיות המבוססות על ראיות לגבי בדיקות לשלילת סרטן אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית . עם זאת, לאחרונה הוצעו כללים על ידי הקולג' האמריקני לרדיולוגיה. לאור העובדה כי הסיכון לסרטן בקרב מטופלים.ות המבקשות לבצע הגדלת חזה או הסרת חזה להתאמה מגדרית הינו דומה לסיכון בקרב האוכלוסייה הכללית (גם במצב של שימוש בהורמונים), יש לפעול על פי ההנחיות הקיימות עבור בדיקות לשלילת סרטן. מומלץ לאנשי מקצוע לעקוב אחר עדכונים בהנחיות אלה, מפני שהם עשויים להשתנות. מומלץ למטופלות.ים הניגשות לניתוח חזה להתאמה מגדרית להיות במעקב מתמשך לסרטן השד אצל הרופאים המטפלים בהן. 3) דרישות הטיפול שלאחר הניתוח אנו ממליצים וממליצות למנתחים ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, הניגשים להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, על דרישות הטיפול שלאחר הניתוח , על נסיעות ולינה ועל החשיבות של מעקב לאחר הניתוח, וזאת במהלך התהליך שלפני הניתוח. בתקופה שלפני הניתוח, המטופלים.ות מקבלים פרטים לגבי דרישות הזמנים, הטכניקה ומשך הטיפול שלאחר הניתוח, כדי שיוכלו לתכנן תוכניות כראוי. דבר זה כולל דיון על השלבים הצפויים של ההליכים הכירורגיים (ודרישות הנסיעה לשם כך). לאור המספר הנמוך של מנתחים המתמחים בניתוחים להתאמה מגדרית, מטופלים.ות רבים נוסעים מרחק רב לשם ביצוע ההליכים. טרם הניתוח, על המנתחים לספק למטופלות.ים לוח זמנים למעקב לאחר הניתוח. על המנתח לדון עם המטופל.ת בתאריכי הנסיעה שלו, בשהות הצפויה באשפוז ובטיפול חוץ, ובאפשרות לצורך בגמישות של סידור הנסיעה (במיוחד במקרה של סיבוכים). לאור המורכבות והעלות של נסיעות ולינה, יש לשתף עם המטופל.ת כל שינויים בתוכנית הטיפול מוקדם ככל הניתן. על המנתחים לדאוג להמשכיות הטיפול מול נותני שירות מקומיים לאחר החזרה הביתה. חשוב לבצע טיפול ומעקב לאחר הניתוח. לעיתים קרובות, הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית דורשים טיפול ספציפי לאחר הניתוח, כמו למשל משאבים לאחר הניתוח (דיור יציב ובטוח; משאבים לנסיעות ולהמשך טיפול), הנחיות לגבי הרגלי בריאות חיוביים (למשל, היגיינה אישית, ניהול חיים בריאים, מניעת זיהום בדרכי השתן ומחלות מין, אמצעי זהירות או מגבלות על פעולות היומיום לאחר הניתוח (למשל, רחצה, פעילות גופנית, התעמלות, הנחיות תזונתיות, חזרה לפעילות מינית). 4) עריכת דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין אנו ממליצים וממליצות למנתחים לוודא כי נערך דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין של אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. אבדן הפוריות הוא תוצאה שכיחה, הן של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (באופן זמני) והן של ניתוחים להתאמה מגדרית (באופן קבוע). לכן יש לדון בשימור הפוריות טרם התערבויות רפואיות, כירורגיות או שתיהן). התערבויות כירורגיות המשנות את האנטומיה או את התפקוד של מערכת הרבייה עשויות להגביל את האפשרויות העתידיות לפוריות ברמות שונות . לכן חיוני לדון בסיכון לאי פוריות ובאפשרויות לשימור הפוריות עם מטופלים.ות טרנסג'נדרים ועם משפחותיהם לפני כל התחלה של התערבויות אלה, ולהמשיך בדיון זה באופן קבוע לאחר מכן. 5) כריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות אנו מציעים ומציעות למנתחים להציע ניתוחים לכריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בוגרות כאשר ישנן ראיות שנטלו טיפול הורמונלי למשך חצי שנה לפחות (אלא אם לא קיים צורך קליני בטיפול החלפת ההורמונים או הטיפול לדיכוי בלוטות המין או שההליך אינו מתאים לרצונות, למטרות או להבעות של המטופל.ת לגבי זהות המגדר שלה). 6) שקילת הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* בוגרים, שברצונם לבצע את התערבויות אלה, כאשר ישנן ראיות שהמטופל.ת שמר על יציבות במשטר הטיפול הנוכחי (אשר עשוי לכלול לפחות חצי שנה של טיפול הורמונלי או תקופה ארוכה יותר, אם יש צורך בכך, על מנת להשיג את התוצאה הניתוחית הרצויה, אלא אם אין רצון בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מביא לשינויים אנטומיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. תחילת ההשפעות האנטומיות (למשל, גדילת הדגדגן, אטרופיה נרתיקית) עשויות להתחיל בשלב מוקדם לאחר תחילת הטיפול ושיא ההשפעה צפוי לאחר שנה או שנתיים . בהתאם לתוצאה הכירורגית הדרושה, יתכן שיהיה צורך בתקופה של טיפול הורמונלי (למשל, גדילה בלתי מספקת של הדגדגן למטרת ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי) או שתהיה לו עדיפות עקב סיבות פסיכולוגיות. בנוסף, מי שעוברים ניתוחים לכריתת בלוטות המין אשר אינם לוקחים הורמונים יכולים לפתח תוכנית טיפול להחלפת הורמונים, ביחד עם אנשי המקצוע שנותנים את המרשם, טרם הניתוח. 7) שקילת התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית אנו ממליצים וממליצות למנתחים לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* כאשר ישנן ראיות לגישה רב-תחומית בתהליך קבלת ההחלטות, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה. גישה רב-תחומית חשובה במיוחד בנושאי בריאות הנפש, במקרה של התמודדויות נפשיות אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית הניגשות לניתוחים להתאמה מגדרית. בנוסף, נותני שירותי רפואה ראשונית יכולים לעזור בהחלטות לגבי מועד הניתוח, תוצאות הניתוח והציפיות ממנו, ניהול הטיפול ההורמונלי טרום הניתוח ומיטוב התנאים הרפואיים. סיכום כאן צריך להכניס סיכום טוב שממליץ ומוביל ללכת לקרוא את ה מאמר השלם מעבר למאמר המתורגם המלא

מאמר זה סוקר מחקרים שנעשו בעשור האחרון על פוליטיקה אנטי-מגדרית (anti-gender politics). הוא מתאר כיצד ההתנגדות ל"אידיאולוגיית המגדר" הפכה לכוח פוליטי משמעותי בפוליטיקה העולמית. המאמר מנתח את הטקטיקות, הטיעונים והקואליציות של התנועות האנטי-מגדריות, ומראה כיצד הן פועלות להגבלת זכויות נשים וזכויות להט"ב. סכנת המגדר: מיפוי עשור של מחקר על פוליטיקה אנטי-מגדרית סיכומים Korolczuk et al. 2025 מאת: אוטונומיה סקירת ספרות תנועות אנטי מגדריות הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Korolczuk, E., Graff, A., & Kantola, J. (2025). Gender danger. Mapping a decade of research on anti-gender politics. Journal of Gender Studies, 34:5, 621-640 , DOI:10.1080/09589236.2025.2489584 תקציר : מאמר זה סוקר מחקרים שנעשו בעשור האחרון על פוליטיקה אנטי-מגדרית (anti-gender politics). הוא מתאר כיצד ההתנגדות ל"אידיאולוגיית המגדר" הפכה לכוח פוליטי משמעותי בפוליטיקה העולמית. המאמר מנתח את הטקטיקות, הטיעונים והקואליציות של התנועות האנטי-מגדריות, ומראה כיצד הן פועלות ל הגבלת זכויות נשים וזכויות להט"ב. במאמר נטען כי התנועות הללו מפיצות פאניקה מוסרית ומציגות את סוגיית המגדר כ"סכנה" חמורה לחברה. מתודולוגיה: המחקר הוא סקירת ספרות מקיפה (literature review) המתמקדת במחקרים שפורסמו בין השנים 2013-2023. המחברות זיהו וניתחו את העבודות האקדמיות המרכזיות בתחום ומיפו את הנושאים העיקריים, את הוויכוחים התיאורטיים ואת המגמות העיקריות. מטרת המאמר להבין כיצד התפתחה ההתנגדות למגדר ומהם המאפיינים המשותפים שלה ברחבי העולם. תוצאות: דפוסים משותפים : המאמר מזהה דפוסים חוזרים באסטרטגיות של תנועות אנטי-מגדריות, כולל שימוש ברטוריקה של "הגנה על המשפחה", " ילדים " ו"ערכים לאומיים". הן יוצרות קואליציות חוצות גבולות בין קבוצות דתיות, ימין רדיקלי וארגונים אזרחיים. הקשרים פוליטיים : המחקר מראה כי התנועות האלו משתלבות בנרטיבים של פופוליזם ימני, תוך התנגדות לליברליזם, לזכויות אדם אוניברסליות ולמוסדות בינלאומיים. היקף המחקר : המאמר מצביע על כך שרוב המחקר על הנושא התמקד באירופה ובאמריקה הלטינית, ויש צורך במחקר נוסף באזורים אחרים בעולם. מסקנות ודיון: המאמר מסיק כי פוליטיקה אנטי-מגדרית אינה רק תופעה שולית, אלא כוח פוליטי מאורגן שהולך ומתעצם ברחבי העולם. התנועות האלו אינן רק תגובה להתקדמות בתחום זכויות המגדר, אלא הן חלק ממגמה רחבה יותר של התנגדות לדמוקרטיה ליברלית. הדיון במאמר קורא להרחבת המחקר כדי להבין טוב יותר את הכוחות הפועלים וכיצד הם משפיעים על הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אוטונומיה סקירת ספרות תנועות אנטי מגדריות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מחקר זה מבקש לגשר על הפער המחקרי הקיים, בעזרת סקירת מחקרים איכותניים וסינתזה של החוויות וההתמודדויות העולות מתוכם סקירה מקיפה וסינתזה של מחקרים איכותניים בנושא ההתמודדויות וחוויות החיים של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בני 18 ומטה סיכומים Tyni et al. 2024 מאת: בריאות נפש סקירת ספרות קבלה קהילה תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Tyni, K., Wurm, M., Nordström, T., & Bratt, A.S., (2024). A systematic review and qualitative research synthesis of the lived experiences and coping of transgender and gender diverse youth 18 years or younger. International Journal of Transgender Health, 25:3, 352-388, DOI: 10.1080/26895269.2023.2295379 תקציר: כיום יותר ילדים.ות ובני.ות נוער יכולים לחיות במגדר שהם מזדהים.ות איתו, בתמיכת הוריהם וסביבתם החברתית. נתייחס בשם הכולל "טרנסג'נדרים ומגווני מגדר" לכל מי שחשים אי הלימה בין המגדר שנקבע עבורם בלידתם למגדר שעל פי חווייתם נכון עבורם. בקרב צעירים.ות אלה, זוהו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית ואובדנות מאשר בני.ות גילם הסיסג'נדרים. תופעות אלה מיוחסות ללחץ מיעוטים, כלומר לתגובה הפוגענית של החברה ביחס לשונות מגדרית. כתוצאה מכך, ישנם טרנסג'נדרים החשים דיספוריה מגדרית, כלומר מצוקה כתוצאה מחוסר ההלימה בין הגוף למגדר, ומן הסטיגמות הנלוות לכך. מחקרים קודמים הראו כי תמיכה הורית מגיל צעיר ויחס מאשש מגדר מסייע להפחית את הקשיים הנפשיים שתוארו לעיל, עד לרמה שוות ערך לרמות הממוצעות בקרב בני גילם. בנוסף, נמצא כי טרנסג'נדרים בינאריים (המזדהים כ-בן או בת) חשים הזדהות גבוהה עם קבוצת המגדר שלהם, וההתפתחות המגדרית שלהם.ן אינה שונה מאשר בני גילם.ן הסיסג'נדרים. מחקרים קודמים התבססו בעיקר על מחקר כמותני או משולב (כמותני עם מרכיב איכותני) ונדרש מחקר נוסף כדי לברר כיצד בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים ומפרשים את ההתמודדויות היומיומיות שלהם, מהם האתגרים איתם הם.ן מתמודדים ומהם הכלים שמסייעים להם בהתמודדויות אלה. מחקר זה מבקש לגשר על הפער המחקרי הקיים, בעזרת סקירת מחקרים איכותניים וסינתזה של החוויות וההתמודדויות העולות מתוכם. שאלות המחקר הן: 1. מהי חוויית חייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מתחת לגיל 18? 2. מהם מנגנוני ההתמודדות שלהם? מתודולוגיה: המחקר ביצע סינתזה של 17 מחקרים איכותניים, שפורסמו בכתבי עת שפיטים בין השנים 2000 - 2023 בהתבסס על גישה לראיונות המקוריים שנאספו במסגרתם. התמות נותחו על ידי שניים מהכותבים תוך השוואה ודיון רפלקסיבי, ואושררו על ידי שני כותבים נוספים, על מנת לתקף את אמינות הניתוח. מסגרת תיאורטית: לחץ מיעוטים, היעדר הכרה ועבודה רגשית - המושג "לחץ מיעוטים" מתייחס להשלכות השליליות של דעות קדומות, אפליה ואלימות שמופנות כנגד קבוצות מיעוט, ובכללן א.נשים על הקשת הטרנסית. חוקרים הראו כי נוסף על לחץ מיעוטים, א.נשים טרנסג'נדרים מתמודדים עם היבטים ייחודיים של מיקרו-אגרסיות, כגון מבטים חודרניים ושאלות אישיות לא ראויות. בנוסף, טרנסג'נדרים מתמודדים גם עם חוסר הכרה בזהות המגדר שלהם.ן. המושג "עבודה רגשית" שטבעה ארלי הוכשילד מסייע להבין את העומס הרגשי הנוסף שטרנסג'נדרים מתמודדים.ות אתו בחיי היומיום, כאשר הם מנסים להסתיר את זהותם.ן המגדרית או להתמודד עם מיקרו-אגרסיות המופנות אליהם.ן בגינה. המחקר מראה כיצד סביבה תומכת יכולה לאפשר מנוחה מהתמודדויות אלה וכך לחזק את הרווחה והשלומות הנפשית. מנגנוני התמודדות - מנגנוני התמודדות נחלקים ל-" התמודדות מוכוונת משימה " שמתייחסת למנגנוני התמודדות נלמדים שמאפשרים להתמודד עם גורמי לחץ חיצוניים ספציפיים, ו" התמודדות מוכוונת רגש " שמסייעת לווסת את ההצפה הרגשית כתוצאה מאירוע מלחיץ, למשל בעזרת הימנעות ושמירת מרחק. התמודדות מוכוונת משימה מופעלת בעיקר כאשר מקור הלחץ נתפס כניתן לשליטה, ו התמודדות מוכוונת רגש מופעלת בתגובה לגורמי לחץ מתמשכים. מחקרים עדכניים הוסיפו מנגנון התמודדות נוסף: התמודדות מטרימה (פרואקטיבית). במנגנון זה גורם הלחץ נצפה מראש כך שניתן למנוע אותו. מכיוון שחיי היומיום של בני.ות נוער טרנסג'נדרים עתירים בהתמודדויות עם לחץ מיעוטים ועבודה רגשית, נדרש מחקר שיתמקד בחווויות היומיומיות שלהם והבנת המציאות החברתית שלהם.ן דרך עיניהם, באופן שיעשיר את הידע הקיים בקרב מטפלים ואנשים הנמצאים בקרבת בני.ות נוער טרנסג'נדרים. תוצאות: התמות שזוהו במחקר נחלקות ל-3 נושאים, מן האישי, בעזרת התמה הראשית "לנוע בתוך זהות המגדר", דרך תמה שעוסקת במערכות יחסים, ולבסוף תמה שמראה את התנועה של בני.ות נוער טרנסג'נדרים בחברה בכללותה, הן ברמה התרבותית והן מבחינת מגבלות מוסדיות. 1. לנוע בתוך זהות המגדר - התנועה בזהות המגדר היא התנועה שבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים דרך תהליך ההתפתחות האישי והסובייקטיבי של זהותם המגדרית. תמה זו מעלה סוגיות של הקניית משמעות לזהות ושל פרקטיקות של נראות והסתרה. הקניית משמעות : בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים תהליכי התפתחות זהות מגדרית מגוונים. חלקם חוו אי הלימה מבלבלת בין גופם לבין תחושת המגדר שלהם כבר בגלאים צעירים מאד, ואחרים התחילו להבחין בתחושת אי הלימה בגילאים מבוגרים יותר. תהליך הגילוי העצמי כלל חיפוש מידע ותהיה עצמית, והוא מתמשך בין מספר שבועות לשנים ארוכות טרם שלב השיתוף של אחרים בזהות המגדרית שלהם. מסע הגילוי העצמי אינו בהכרח סופי, וייתכנו הרבה מעברים חברתיים מתמשכים בין זהויות מגדר שונות. היחס לנראות : ההחלטה מתי והאם "לצאת מהארון" בפני הורים והסביבה החברתית לוותה בתחושות של פחד, דאגה, בושה ודריכות. התלות של בני.ות נוער בהוריהם, מבחינה רגשית, כלכלית וחוקית גרמה להרבה להתפשר על צרכיהם כדי לא לסכן מערכות יחסים אלה. גם בבית הספר, בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר נזקקו לרמזים חברתיים כדי לדעת האם זו סביבה "בטוחה" עבורם ולהבין כיצד להזדהות ובפני מי. בשל קיים אלה חלקם בחרו באמצעי של יציאה מהארון בסביבה וירטואלית לפני הזדהות בפני סביבתם המידית. מצד שני, חלק מהילדים הפגינו זהות מגדרית לא נורמטיבית מגילאים צעירים וזכו לתמיכה משפחתית בכך, באופן שאפשר להם מעבר מגדרי חברתי בגילאים צעירים. 2. לנוע במערכות יחסים - התמה השניה עוסקת בחשיבות של מערכות יחסים קרובות בחייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, אשר יכולות להוות מרחב של קבלה ושייכות ומצד שני סביבה לא בטוחה ומאיימת. הכמיהה להשתייך : רבים דיווחו כי תגובות מאששות לזהות המגדרית שלהם, שימוש בשם הנבחר ופניה מגדרית נכונה סייעו להם.ן להרגיש הקלה, שמחה וקרבה לאחרים.ות. תגובות מאששות מגדר נתפסו כהכרה מלאה באנושיות ובזכות להגדרה עצמית. בני.ות הנוער דיווחו על החשיבות של השתתפות במסגרות חברתיות של בני.ות גילם, כאשר המגדר שלהם אינו מהווה מכשול או סיבה לאחרוּת. עבור בני.ות נוער שלא "יצאו מהארון" בסביבה החברתית הממשית שלהם, מרחבים וירטואליים אפשרו להפחית את תחושות הבידוד, וליצר תחושה של קבוצת השתייכות. פעולות תומכות : בעוד קבלת הזהות המגדרית היתה בסיס הכרחי לתחושת תמיכה מצד הוריהם, נדרשו פעולות נוספות במעגלים רחבים יותר להגברת תחושת התמיכה והמוגנות. בני.ות הנוער הזכירו בהקשר זה פעולות תמיכה משמעותיות כגון עדכון הצוות החינוכי באשר לזהות המגדר של הילד.ה, קניית בגדים יחד, או עמידה לצדם כאשר התייחסו אליהם בצורה לא הולמת. חלק מן המשתתפים.ות במחקרים דיברו על חוויות של תמיכה הורית מעורבת, כלומר קיימת לעתים, או מתפתחת באופן הדרגתי. מעבר לרשת התמיכה של הורים וחברים, גם פעולות תומכות מצד מורים ותלמידים.ות נתפסו כמשמעותיות. המחקרים מראים גם כי תמיכה של המבוגרים, ובפרט מורים ספציפיים, נתפסה כמשמעותית יותר מאשר תמיכת בני.ות גילם. תמיכה זו יכלה לכלול הכנסת תכנים מגדריים לתוכנית הלימודים והגנה מפני בריונות. מרחב תומך נוסף היה מערכת הבריאות, ובפרט מרפאות מגדר שהיוו מרחב בטוח ומאשש. היעדר ביטחון : בני.ות נוער שהרגישו בטוחים בסביבתם יכלו לשתף אחרים.ות לגבי זהותם המגדרית, אך רבים עדיין הביעו חשש לגבי נוכחות במרחב הציבורי. מרחבי בית הספר, ובמיוחד שירותים ומלתחות, הוזכרו כאזורים לא בטוחים. חיסיון המידע האישי שלהם היווה מרכיב מרכזי בתחושת הביטחון והיעדר ביטחון, ובפרט נגרם להם חוסר ביטחון חמור במקרים בהם מידע נחשף וגרם להוצאה כפויה מהארון. כל בני.ות הנוער במחקרים השונים סיפרו על התמודדויות במרחבים ציבורים, אשר יכולות לנוע בין דחיה וחוסר הכרה בזהות לבין אלימות בוטה. התמודדויות אלה פוגעות ברווחה הנפשית ובשלומות של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. האלימות הזו זלגה גם למרחבים וירטואליים, כאשר רבים דיווחו על חוויות של אמירות טרנספוביות והטרדה ברשת. התמודדות מבפנים החוצה: ההתמודדות המתמשכת עם מרחב חברתי אלים גוררת תחושות קשות בקרב בני.ות נוער טרנסג'נדרים, שיכולות לנוע בין תסכול ובלבול ועד הצפה של לחץ וחרדה. בתגובה, חלק דיווחו על ניסיונות להשתלב ולהסתיר את זהותם המגדרית, באופן שבשביל אחדים.ות גרם להתפרצויות רגשיות, ואצל אחרים.ות הוביל למחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים. לאורך זמן ובעזרת תמיכה, בני.ות נוער רכשו כלים להתמודדות, שכללו שליטה ברגשות, יכולות הבעה עצמית בכלים יצירתיים וסנגור עצמי. בנוסף, הם פתחו מגוון מנגנוני התמודדות משתנים, בהתאם לקונטקסט החברתי בו הם נמצאים ומידת התמיכה האפשרית להם. 3. לנוע בחברה - התמה השלישית עוסקת בהשלכות של נורמות סיסג'נדריות והיחס החברתי כלפי זהויות טרנסג'נדריות על רווחתם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים. אלה באים לידי ביטוי בתחושות הכללה והדרה, כמו גם במאבקים שהם מעבר להישג ידם, למשל בנוגע לנגישות לשירותי בריאות. הכללה והדרה : החברה הסיסג'נדרית מייצרת נורמות מוטמעות שמפלות בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר בשלל מנגנונים סמויים, כמו למשל מערכת חינוך בינארית מגדרית. היבטים אלה היו קשים במיוחד עבור א-בינארים, כאשר הרחבת התמיכה בתנועה בין זהויות מגדר עדיין אוכפת בחירה באחת משתי זהויות מוכרות (גבר/אישה). התרבות הבית ספרית גררה פעמים רבות חוויות של דחיה והתעלמות מזהות המגדר, ובתגובה מרואיינים רבים דיברו על הצורך בחינוך מגדרי בבתי הספר, והגברת ההכללה של להטב"קים באופן כללי. היבט חיובי ביחס לכך היה הכיסוי התקשורתי הגובר של זהויות טרנסג'נדריות אשר נתפס כחיובי ומאשר. מחוץ להישג יד : חסמים רבים עומדים בפני בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר ומשפחותיהם. אחד המרכזיים הוא נגישות שירותי בריאות, כאשר זמני ההמתנה הארוכים מהווים גורם תסכול נוסף. לרוב, ההחלטה לפנות לסיוע רפואי מגיעה לאחר שיתוף ההורים ובתמיכתם. כך, בני.ות נוער שאינם זוכים לתמיכה משפחתית מתמודדים גם עם חסמים במערכת הבריאות, בדמות זמני המתנה ארוכים עוד יותר או חוסר יכולת לפנות לעזרה ללא אישורם. מכיוון שמערכת הבריאות יכולה לסייע להורים לקבל מידע ולתמוך בילדיהם, נוצר מעגל שוטה המשאיר דווקא את בני הנוער הנצרכים ביותר מחוץ למעגל הטיפול. חסמים נוספים בנגישות לטיפול רפואי הן העלויות, במקומות בהן טיפולים אלה אינם מכוסים על ידי ביטוח רפואי או מערכת רפואה ציבורית, ומרחק גאוגרפי ממרכזי הטיפול. גם שיח דתי ופוליטי כנגד מיעוטים מיניים השפיע על האקלים החברתי בסביבתם של בני.ות הנוער ועל תקנות הנוגעות לנגישות של טיפול רפואי מאשש מגדר. תופעות אלה מדאיגות מכיוון שבני.ות הנוער מדווחים כי הם פונים לטיפולים רפואיים אלה בעקבות מצוקה נפשית כגון דיכאונות וחרדה, ואף ניסיונות התאבדות. עבור רבים, הטיפול הרפואי נתפס כאמצעי המאפשר לחיות בזהות המגדר הרצויה, ולתקף את החוויות של הזהות האותנטית, וזאת גם לנוכח תופעות לוואי אפשריות. דיון ומסקנות: חוויות החיים של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר כללו מגוון התמודדויות, החל מהאישי דרך סביבתם החברתית הקרובה וכלה במסגרות חברתיות רחבות, חלקן ממוסדות וחלקן תרבותיות. כנגד התמודדויות אלה, נצפו מנגנוני התמודדות דינמיים, תלויי הקשר ומגוונים. מנגנונים אלה התפתחו והשתכללו לאורך זמן, כחלק מתהליך ההתבגרות של בני.ות הנוער ובתלות במידת התמיכה והידע שהיו זמינים להם. המחקר מראה כי זהויות מגדר הן נזילות ודינמיות, וכי לעתים מתקיימים מספר מעברים מגדריים בין זהויות במהלך החיים – כאשר השקפה לא בינארית לא תתבונן על מעברים אלה כהיררכיים זה ביחס לזה, או כאל סימן לחרטה ושגיאה במעבר הקודם, אלה כאל אפשרות אותנטית לבחינה ומימוש עצמיים. בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים את השימוש בשמם הנבחר ובמגדר הנכון שלהם כסימן לאישוש וקבלה, והם כמהים להשתייכות, להכרה, לייצוג ולמרחבים בטוחים. ההתמודדויות שהם חווים והעבודה הרגשית היומיומית המתישה שעליהם לבצע הן חוויות חיים שיש להכיר בהן וללמוד אותן, זאת לצד האפשרות שלהם לחוות מרחבים מוגנים ו"שקט מיעוטים" ולא רק "לחץ מיעוטים". היבטים אלה הם תוספות חשובות לידע המחקרי אודות חייהם של בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור בריאות נפש סקירת ספרות קבלה קהילה תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים