Search Results

סקר בנושא ניסיון מנתחים לגבי חרטה ו/או רצון לשוב למגדר הקודם בעקבות ניתוחים להתאמה מגדרית תקצירים Danker et al. 2018 מאת: מחקר אמפירי לחץ חברתי דיטרנזישן ניתוחים סביבה תומכת חרטה הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Danker, S., Narayan, S. K., Bluebond-Langner, R., et al. (2018). A survey study of surgeons’ experience with regret and/or reversal of gender-confirmation surgeries. Plastic and Reconstructive Surgery–Global Open, 6(8S), 189.‏ מדגם: סקר בקרב 46 מנתחים פלסטיים העוסקים בניתוחי התאמה מגדרית (ביחס ל-22,725 מנותחים). ממצאים עיקריים: 49% מהמשיבים לא נתקלו באף מטופל שהתחרט. 26% נתקלו במטופל אחד בלבד שהתחרט. סה"כ 62 מתחרטים מתוך 22,725 ניתוחים (13 ניתוחי חזה ו-45 ניתוחים באיברי המין). מבין המתחרטים, 22 חוו חרטה עקב שינוי בזהות המגדר. 8 חוו חרטה עקב חוסר תמיכה וקבלה משפחתית או חברתית. 7 חוו חרטה עקב קשיים בקשרים רומנטיים. מהממצאים עולה כי חרטה ו/או רצון לשוב למגדר הקודם הן תופעות נדירות ביותר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי חרטה לחץ חברתי דיטרנזישן ניתוחים סביבה תומכת לכל המאמרים הצג עוד נושאים

תיקון: דיווח הורים לגבי מתבגרים ובוגרים צעירים הנתפסים כמציגים סימני התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית תקצירים Littman 2019 מאת: תיקון מאמר הנחיות טיפול התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית ביקורת על מחקר הדבקה חברתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Littman, L. (2019). Correction: Parent reports of adolescents and young adults perceived to show signs of a rapid onset of gender dysphoria. PloS ONE, 14(3): e0214157.‏ ממצאים ותיקונים מרכזיים: התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית (Rapid Onset Gender Dysphoria) אינה אבחנה רשמית. המחקר התבסס על רשמי ההורים בלבד. הוא אינו כולל נתונים שנאספו ישירות מהמתבגרים או מרופאים ולכן אינו מאמת את התופעה. לא מומלץ לקלינאים ולהורים להשתמש במונח "התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית" לתיאור חוויות של בני נוער. אין להשתמש במונח באופן שרומז כי הוא מסביר את החוויות של כל בני הנוער ביחס לדיספוריה מגדרית, ואין להשתמש בו כדי להטיל סטיגמה על אנשים פגיעים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור תיקון מאמר הנחיות טיפול התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית ביקורת על מחקר הדבקה חברתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

תוצאות פסיכולוגיות של מבוגרים צעירים לאחר עיכוב התבגרות ושינוי מגדר תקצירים De Vries et al. 2014 מאת: מחקר אמפירי ניתוחים דיספוריה מגדרית רווחה מחקר אורך אנדוקרינולוגיה טיפול הורמונלי טיפול נפשי בריאות נפש טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: De Vries, A. L., McGuire, J. K., Steensma, T. D., et al. (2014). Young adult psychological outcome after puberty suppression and gender reassignment. Pediatrics, 134(4): 696-704. ‏ מדגם: 55 בני נוער טרנסג'נדרים שטופלו במרפאה מגדרית בהולנד במשך 6 שנים, כאשר בוצעה הערכה שלוש פעמים בשלבים שונים של הטיפול. ממצאים עיקריים: בטווח הארוך נמצאה הפחתה משמעותית בדיספוריה מגדרית ושיפור מתמשך בתפקוד הפסיכולוגי בעקבות טיפול הורמונלי וניתוחים להתאמה מגדרית. רמת הרווחה של המטופלים הייתה דומה לרמת הרווחה של בני גילם באוכלוסייה הרחבה או טובה יותר. הממצאים מאששים את הפרוטוקול הקליני המקובל לטיפול בנוער החווה דיספוריה מגדרית ומבקש התאמה מגדרית, אשר כולל טיפול מעכב התבגרות ולאחריו הורמונים וניתוחים להתאמה מגדרית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) מעבר מגדרי רפואי רווחה ניתוחים גורמי חוסן אנדוקרינולוגיה מחקר אורך דיספוריה מגדרית טיפול נפשי טיפול הורמונלי טיפול רפואי בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הבעה מגדרית דינמית: הבנת שינויים מגדריים וחזרה למגדר הקודם ("דיטרנזישן") בקרב נוער טרנסג׳נדרי תקצירים Turban et al. 2018 מאת: מחקר תיאורטי דיטרנזישן טיפול מאשש מגדר בריאות נפש חרטה הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Turban, J. L., & Keuroghlian, A. S. (2018). Dynamic gender presentations: Understanding transition and “de-transition” among transgender youth. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 57(7), 451–453. נקודות עיקריות: חלק קטן מאוד מהמתבגרים שמקבלים הורמונים מפסיקים בסופו של דבר להזדהות כטרנסג'נדרים ומבקשים להפסיק את ההורמונים. מתוך אלה שכן מפסיקים, רבים מציינים שזו לא בהכרח תוצאה רעה. עבור אותם בני נוער, תהליך המעבר היה תקופת ניסיון חשובה לגיבוש הזהות. הם העריכו את ההזדמנות לחקור את נושא זה וכיום הם בריאים מבחינה רפואית ופסיכולוגית. יתכן שמטופלים שקיבלו טיפול רפואי ולאחר מכן חזרו למגדר הקודם יחוו החמרה בדיספוריה המגדרית, אך דבר זה לא בהכרח מעיד כי השינוי המגדרי היווה טעות אישית וקלינית. חשוב לערוך בדיקות תכופות עם כל מטופל לגבי זהותו המגדרית לאורך התהליך הטיפולי. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר תיאורטי דיטרנזישן טיפול מאשש מגדר בריאות נפש חרטה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

סקר לאומי על בריאות הנפש של נוער להטב״ק סקרים Paley 2020 מאת: נסיונות התאבדות אובדנות מצוקה חסמים לחץ מיעוטים תמיכה משפחתית הנחיות טיפול בריאות נפש שירותים ציבוריים א-בינאריים בריונות טיפול נפשי בית ספר תמיכה מוסדית אפליה הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Paley, A. (2020). National survey on LGBTQ youth mental health 2020. The Trevor Project.‏ מדגם: מעל 40,000 בני נוער להטב"ק בארה"ב בגילאי 24-13. ממצאים עיקריים: 52% מהמשתתפים הטרנסג'נדרים והא-בינארים דיווחו כי שקלו התאבדות בשנה האחרונה. 21% דיווחו כי חוו ניסיון אובדני בשנה האחרונה. משתתפים טרנסג'נדרים וא-בינארים, שדיווחו כי כל או רוב האנשים בחייהם כיבדו את לשון הפנייה שלהם, סבלו משיעור ניסיונות אובדניים שהיה נמוך ב-50% מאשר טרנסג'נדרים וא-בינארים שאחרים לא כיבדו את לשון הפנייה שלהם. מבין המשתתפים הטרנסג'נדרים 3 מכל 4 דיווחו על תסמיני חרדה כללית. כחצי (46%) מהמשתתפים על הקשת הטרנסג'נדרית נמנעו מטיפול נפשי עקב חששות לגבי בקיאות המטפל בנושאים להטב"קים. 40% מהמשתתפים הטרנסג'נדרים והא-בינאריים דיווחו כי חוו אלימות או איומים באלימות על רקע זהותם המגדרית במהלך חייהם. 61% מהמשתתפים הטרנסג'נדרים והא-בינאריים חוו לחץ לא להשתמש בשירותים שתאמו למגדר שלהם, כאשר רוב מקרי האפליה התרחשו בשירותי בית הספר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור נסיונות התאבדות תמיכה מוסדית בית ספר חסמים אובדנות אפליה הנחיות טיפול לחץ מיעוטים מצוקה א-בינאריים בריאות נפש תמיכה משפחתית טיפול נפשי בריונות שירותים ציבוריים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

שיטת "טיפולי ההמרה"-לכאורה: דו"ח מומחה עצמאי להגנה מפני אלימות ואפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית – מועצת זכויות האדם של האו"ם ניירות עמדה והמלצות United Nations 2020 מאת: דו"ח טיפולי המרה הנחיות טיפול אלימות טיפול נפשי אתיקה בריאות נפש גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: UN Human Rights Council. (2020). Practices of so-called “conversion therapy”: Report of the Independent Expert on protection against violence and discrimination based on sexual orientation and gender identity. Retrieved 18.5.2023 from https://digitallibrary.un.org/record/3870697 נקודות עיקריות: דו"ח שהוגש למועצת זכויות האדם על פי החלטות המועצה 32/2 ו-41/18. בדו"ח זה ויקטור מדריגל-בורלוז, מומחה עצמאי להגנה מפני אלימות ואפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית, בוחן פרקטיקות של "טיפול המרה"-לכאורה ברחבי העולם, כולל ההשפעה שלהם על הקורבנות, ההשלכות שלהם על זכויות האדם והקשר שלהם לאלימות ולאפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. בנוסף, הוא סוקר את האמצעים שננקטו כדי למנוע זאת ולהעניש או להעמיד לדין את מי שמבצע אותם, וכן הסעדים המשפטיים העומדים לקורבנות. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח גורמי חוסן הנחיות טיפול טיפולי המרה טיפול נפשי אלימות אתיקה בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

יחס המין שסומן בלידה בקרב מתבגרים טרנסג׳נדרים ומגוונים מגדרית בארה״ב תקצירים Turban et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית ביקורת על מחקר טרנד הדבקה חברתית מחקר אורך הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Turban, J. L., Dolotina, B., King, D., & Keuroghlian, A. S. (2022). Sex assigned at birth ratio among transgender and gender diverse adolescents in the United States. Pediatrics, 150 (3).‏ מדגם: בני נוער שהשתתפו בסקר דו-שנתי של המרכז למניעת מחלות בארה"ב (Centers for Disease Control and Prevention), כולל 91,937 בני נוער בשנת 2017 ו-105,437 בני נוער בשנת 2019. מתוכם השתתפו בסקר 2,161 בני נוער טרנסג'נדרים בשנת 2017 ו-1,640 בני נוער טרנסג'נדרים בשנת 2019. ממצאים עיקריים: נמצא יחס של 1.5:1 בין נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית שסומן בלידה כזכר לבין נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית שסומן בלידה כנקבה (בהתאמה), נכון לשנת 2017. נמצא יחס של 1.2:1 בין נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית שסומן בלידה כזכר לבין נוער טרנסג׳נדרי ומגוון מגדרית שסומן בלידה כנקבה (בהתאמה), נכון לשנת 2019. היחס בין מי שסומנו בלידה כזכרים לבין מי שסומנו בלידה כנקבות ירד עקב ירידה בשיעורי ההזדהות הטרנסג'נדרית/המגוונת מגדרית בקרב מי שסומנו בלידה כזכרים, ולא בגלל עלייה בשיעורי הזדהות זו בקרב מי שהוגדרו בלידה כנקבות. לאור זאת, לא נמצאה עדות להדבקה חברתית בקרב נוער טרנסג'נדרי. בנוסף, נמצא כי נוער טרנסג'נדרי סבל משיעורים גבוהים יותר של בריונות ואובדנות מאשר נוער סיסג'נדר, כולל נוער לה״ב (לסביות, הומואים וביסקסואלים) סיסג'נדר. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי מחקר אורך התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית ביקורת על מחקר טרנד הדבקה חברתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

זהות מגדרית 5 שנים לאחר שינוי מגדר חברתי תקצירים Olson et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי טיפול הורמונלי מעבר מגדרי חברתי טיפול מאשש מגדר תמיכה חברתית חרטה טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דיטרנזישן מחקר אורך הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Olson, K. R., Durwood, L., Horton, R., et al. (2022). Gender identity 5 years after social transition. Pediatrics, 150 (2). מדגם: 317 ילדים ונוער שהשתתפו במחקר אורך על פני חמש שנים והזדהו כטרנסג'נדרים בתחילתו. הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 8. ממצאים עיקריים: חמש שנים לאחר תחילת שינוי המגדר החברתי, 94% מבין המשתתפים שמרו על זהות טרנסג'נדרית בינארית. מתוכם, 1.3% ביצעו שינוי לזהות אחרת ולבסוף חזרו לזהות הטרנסג'נדרית המקורית. 7.3% מהילדים ביצעו שינוי מגדרי נוסף. 2.5% דיווחו על זהות סיסג׳נדרית. 3.5% דיווחו על זהות מגדר א-בינארית. רוב המקרים של חזרה למגדר הקודם היו בקרב ילדים מתחת לגיל 10, שהתחילו את השינוי המגדרי לפני גיל 6. מתוך מי שהתחילו טיפול לעיכוב ההתבגרות (בלוקרים) רק ילד אחד חזר להזדהות כסיסג׳נדר. מבין מי שהחלו בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, אף ילד לא חזר למגדר הקודם. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי מחקר אורך מעבר מגדרי חברתי טיפול הורמונלי תמיכה חברתית טיפול מאשש מגדר טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) חרטה דיטרנזישן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

זהות טרנסג׳נדרית וחוויות של קורבנות לאלימות, שימוש בסמים, סיכון להתאבדות והתנהגויות מיניות מסוכנות בקרב תלמידי תיכון – 19 מדינות ומחוזות חינוכיים עירוניים גדולים, 2017 סקרים Jones et al. 2019 מאת: מחקר אמפירי חרדה בטחון בריונות אלימות מינית בית ספר התנהגויות סיכון אובדנות דכאון הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Johns, M. M., Lowry, R., Andrzejewski, J., et al. (2019). Transgender identity and experiences of violence victimization, substance use, suicide risk, and sexual risk behaviors among high school students—19 states and large urban school districts, 2017. Morbidity and Mortality Weekly Report, 68(3): 67.‏ מדגם: 131,901 תלמידים בכיתות ט'-י"ב בארה״ב ב-2017. ממצאים עיקריים: 1.8% מהמשתתפים הזדהו כטרנסג'נדרים. 6% ענו שהם לא בטוחים אם הם טרנסג'נדרים. בהשוואה לתלמידים סיסג'נדרים, נמצא כי תלמידים טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאלימות מינית, לשימוש בסמים ולהתאבדות, ושסביר יותר שאינם מרגישים בטוחים בבית הספר. בנוסף, בהשוואה לתלמידים הסיסג'נדרים, תלמידים טרנסג'נדרים דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על התנהגויות מיניות מסוכנות. עם זאת, הם גם דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על ביצוע בדיקות ל-HIV. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי דכאון בטחון חרדה אלימות מינית בריונות התנהגויות סיכון בית ספר אובדנות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

תפקוד פסיכו-סוציאלי בקרב נוער טרנסג'נדרי לאחר שנתיים של נטילת הורמונים סיכומים Chen et al. 2023 מאת: איכות חיים לחץ מיעוטים טיפול רפואי דכאון הלימה מגדרית חרדה מחקר אורך בריאות נפש טיפול הורמונלי מעבר מגדרי רפואי גיל מעבר מגדרי מצוקה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Chen, D., Berona, J., Chan, Y. M., et al. (2023). Psychosocial Functioning in Transgender Youth after 2 Years of Hormones. New England Journal of Medicine, 388 (3), 240-250.‏ מתודולוגיה: הנתונים נאספו בין יולי 2016 ליוני 2019, במסגרת מחקר תצפית פרוספקטיבי שבדק את התוצאות הפיזיות והפסיכו-סוציאליות של טיפול רפואי בדיספוריה מגדרית. המחקר עקב אחר שתי קבוצות עוקבה של בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינארים: מי שהחלו טיפול במעכבי התבגרות ומי שהחלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. איסוף הנתונים החל טרם תחילת הטיפול ואז 6, 12, 18 ו-24 חודשים לאחר תחילתו. ניתוח הנתונים במחקר זה מתייחס רק לקבוצה שקיבלה טיפול בהורמונים להתאמה מגדרית. (הנתונים לגבי הקבוצה השנייה ינותחו בנפרד.) בכל ביקור, המשתתפים מילאו חמישה שאלונים הכוללים מדדים בנושא הלימה בין המראה החיצוני למגדר, דיכאון, חרדה, רגש חיובי ושביעות רצון מהחיים. מדגם: המדגם מורכב מ-315 מטופלים טרנסג׳נדרים וא-בינאריים בגילאי 12 ל-20 (גיל ממוצע: 16) שטופלו במספר מרפאות מגדריות בארה"ב. 204 (64.8%) סומנו כנקבות בלידתם, ו-111 (35.2%) כזכרים. 190 (60.3%) הזדהו על הקשת הגברית, 106 (33.7%) על הקשת הנשית ו-19 (6%) כא-בינאריים. 185 (58%) מבין המשיבים היו לבנים. השאר התחלקו בין קטגוריות אתניות שונות, כאשר הקבוצה השניה הגדולה ביותר הייתה מוצא לטיני. 291 משתתפים (92.4%) התחילו את הטיפול בשלב מאוחר בהתבגרות המינית, מתוכם 262 (83.2%) בשלב טאנר 5 (בגרות מינית מלאה), ו-29 (9.2%) בשלב טאנר 4. 25 (7.9%) משתתפים טופלו במעכבי התבגרות לפני תחילת המחקר. שני משתתפים התאבדו במהלך המחקר (אחד לאחר 6 חודשי מעקב ואחד לאחר 12 חודשי מעקב) ושישה משתתפים הפסיקו את השתתפותם במחקר. המחקר כולל את הנתונים שנאספו ביחס אליהם. ממצאים עיקריים: לאורך הטיפול נצפה שיפור משמעותי במדדים השונים. תוצאות מדדי ההלימה בין המראה החיצוני למגדר, הרגש החיובי ושביעות הרצון מהחיים עלו באופן משמעותי, ותוצאות מדדי הדיכאון והחרדה ירדו באופן משמעותי. ציון הדיכאון החציוני ירד מרמת דיכאון קלה בתחילת הטיפול לרמה תת-קלינית לאחר 24 חודשי טיפול. מתוך 27 משתתפים שסבלו מדיכאון חמור בתחילת הטיפול, 18 דיווחו על דיכאון קל עד מתון לאחר 24 חודשים. מתוך 122 משתתפים שסבלו מחרדה קלינית, 47 הגיעו לרמה תת-קלינית לאחר 24 חודשים. נמצא קשר בין רמה גבוהה של הלימה בין המראה החיצוני למגדר בתחילת המחקר לבין רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה, ורמות גבוהות יותר של רגש חיובי ושל שביעות רצון מהחיים. נמצא קשר בין שיפור בתחושת ההלימה בין המראה החיצוני למגדר לבין שיפור ברמות הדיכאון והחרדה וכן ברמות הרגש החיובי ושביעות הרצון מהחיים לאורך זמן. חל שיפור בתסמיני הדיכאון והחרדה וכן בתחושת שביעות הרצון מהחיים בקרב מי שהוגדרו כנקבות בלידה, אך לא בקרב מי שהוגדרו כזכרים בלידה. בתחילת המחקר, משתתפים שאינם לבנים דיווחו על רמות גבוהות יותר של הלימה בין המראה החיצוני למגדר ושל רגש חיובי, ועל רמות נמוכות יותר של דיכאון, בהשוואה למשתתפים הלבנים. לאורך זמן, המשתתפים הלבנים דיווחו על שיפור רב יותר בתסמיני הדיכאון בהשוואה למטופלים שאינם לבנים. בתחילת המחקר, משתתפים שהחלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית דיווחו על רמות גבוהות יותר של הלימה בין המראה החיצוני למגדר, רגש חיובי ושביעות רצון מהחיים, וכן רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה, בהשוואה למשתפים שהחלו טיפול בשלב מתקדם של ההתבגרות המינית. לאורך זמן, חל שיפור רב יותר ברמת ההלימה בין המראה החיצוני למגדר בקרב משתתפים אשר החלו טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בשלב מתקדם של ההתבגרות המינית, בהשוואה למשתתפים שהחלו טיפול בשלב מוקדם. מודל שבדק את השפעת הזמן הלימה בין המראה החיצוני למגדר נמדדה בסולם של 1-5, כאשר ערכים גבוהים מעידים על תחושת הלימה גבוהה יותר. דיכאון נמדד בסולם של 0-63, כאשר תוצאות בטווח שבין 20-28 מעידות על דיכאון מתון ותוצאות בטווח שבין 29-63 מעידות על דיכאון חמור. חרדה נמדדה בסולם עם חציון של 50 וסטיית תקן של 10, כאשר תוצאה של 60 או יותר מעיד על רמה קלינית של חרדה. רגש חיובי ושביעות רצון מהחיים נמדדו בסולם עם חציון של 50 וסטיית תקן של 10, כאשר ערכים גבוהים יותר מעידים על רמה גבוהה יותר של רגש חיובי ושביעות רצון מהחיים, בהתאמה. הערכים המופיעים בטבלה הם חציוניים. מודל שבדק את השפעת הזמן עם משתנים נוספים דיון ומסקנות: חשוב מאוד להבין את ההשפעה של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית על התוצאות הפסיכו-סוציאליות של נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי, וזאת לאור הפערים בבריאות הנפש בקרב קבוצה זו ביחס לכלל האוכלוסייה. המחקר מצא כי משתתפים שטופלו בהורמונים להתאמה מגדרית חוו שיפור בתסמיני הדיכאון והחרדה ושיפור בתוצאות הרגש החיובי ושביעות הרצון מהחיים. ממצא זה תואם למחקרי אורך אחרים, אשר הראו שיפור בתסמיני דיכאון וחרדה ועלייה ברמת הרווחה הרגשית לאורך שנה אחת. מחקר זה שחזר את אותן תוצאות בקרב מדגם גדול יותר ומגוון יותר ולאורך שנתיים של טיפול. מטרתו המרכזית של טיפול בהורמונים להתאמה מגדרית היא שיפור בתחושת ההלימה בין המראה החיצוני למגדר, ומחקר זה אכן הדגים שיפור בכל המדדים בעקבות השיפור בתחושה זו. זאת בדומה לממצאים במחקרים אחרים, שמצביעים על השפעה משמעותית של טיפול זה על דימוי הגוף ועל מדדי בריאות הנפש. ממצאים אלה מעידים כי תחושת הלימה בין המראה החיצוני למגדר מהווה מנגנון השפעה, שדרכו הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית משפר את התפקוד הפסיכו-סוציאלי. המחקר גם מאיר על חשיבותה של מניעת התבגרות מינית שאינה תואמת את המגדר. צעירים שלא עברו התבגרות מינית שלא תאמה את המגדר חוו רמות גבוהות יותר של הלימה בין המראה החיצוני למגדר, רגש חיובי ושביעות רצון מהחיים, ורמות נמוכות יותר של חרדה ודיכאון בתחילת המחקר, בהשוואה לצעירים שכן עברו התבגרות מינית. תוצאות אלה מתאימות לממצאים של מחקרים בעבר, שמהם עולה כי גישה מוקדמת לטיפול להתאמה מגדרית מקושרת לתפקוד פסיכו-סוציאלי טוב יותר. לחלופין, יתכן שצעירים שמבטאים תחושת אי-הלימה בין המראה החיצוני למגדר בגיל ההתבגרות מהווים תת-קבוצה מובחנת המתאפיינת במורכבויות פסיכו-סוציאליות רבות יותר, בהשוואה לצעירים שמבטאים את תחושה זו בילדות. נצפה שיפור בעקבות הטיפול בקרב מי שסומנו כנקבות בלידה, אך לא בקרב מי שסומנו כזכרים. יתכן שהסיבה לכך היא העובדה שטיפול זה מגיע ליעילות מלאה רק כעבור שנתיים עד חמש שנים. לכן דרושה תקופת מחקר ארוכה יותר כדי לראות את השפעת הטיפול על המדדים השונים. בנוסף, יתכן שההשפעות של התבגרות מושפעת-טסטוסטרון (כמו למשל קול נמוך) בולטות ומורגשות יותר מההשפעות של התבגרות מושפעת-אסטרוגן. לכן, יתכן כי הפערים במדדים השונים נובעים מהבדל בחוויה של לחץ מיעוטים, שמביא לפערים ברמת הקבלה החברתית של צעירות על הקשת הנשית לעומת צעירים על הקשת הגברית. מגבלות: לאור העובדה כי המשתתפים הגיעו למחקר דרך מרפאות מגדריות עירוניות, התוצאות אינן משקפות את מצבם של צעירים שאין להם גישה לטיפול מקיף או את מצבם של צעירים שנוטלים הורמונים באופן עצמאי. כמו כן, למרות ממוצע השיפור בבריאות הנפש, חלק מהמטופלים המשיכו לדווח על רמות גבוהות של דיכאון, חרדה ועוד, על אף הטיפול. (בהמשך המחקר, בכוונת החוקרים לבדוק גורמים נוספים אשר עשויים להשפיע על התפקוד הפסיכו-סוציאלי ושאינם מושפעים מהטיפול ההורמונלי, כמו למשל תמיכה הורית.) המחקר לא כלל קבוצת ביקורת, דבר שמגביל את האפשרות לבסס קשר סיבתי. עם זאת, ההשפעות הדרמטיות שנצפו מצביעות על כך שטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עשוי להשפיע על התפקוד הפסיכו-סוציאלי. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור איכות חיים גיל מעבר מגדרי מעבר מגדרי רפואי טיפול רפואי לחץ מיעוטים מצוקה הלימה מגדרית דכאון מחקר אורך חרדה טיפול הורמונלי בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

קידום בטיחות בבתי ספר עבור תלמידים להטב"ק ועבור כלל התלמידים ניירות עמדה והמלצות Russell et al. 2021 מאת: המלצות סקירת ספרות הנחיות טיפול תמיכה מוסדית גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Russell, S. T., Bishop, M. D., Saba, V. C., James, I., & Ioverno, S. (2021). Promoting school safety for LGBTQ and all students. Policy insights from the behavioral and brain sciences, 8(2): 160-166.‏ המלצות עיקריות: לעתים קרובות בתי ספר אינם בטוחים עבור תלמידים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, קווירים ומתלבטים (להטב"ק). לעתים קרובות, הם חשופים לאווירה שלילית או עוינת בבית הספר, כולל בריונות ואפליה, ומרכיבים אלה עלולים לאיים על רווחתם. על פי הנתונים, מדיניות בית ספרית מכלילה כלפי תלמידים להטב"ק משפרת את הסביבה החינוכית באופן שמיטיב עם כל התלמידים. גוף המחקר הקיים מזהה אסטרטגיות לתמיכה בתלמידים להטב"ק ובכלל התלמידים כדי לקדם חוויות של ביטחון ושגשוג בבית הספר. מדיניות המזהה או מכירה במפורש בקבוצות מוגנות, כמו למשל תלמידים להטב"ק, יוצרת אווירה תומכת עבור כל בני הנוער. הכשרות למורים ולסגל בית ספר מקנות להם כלים לתמוך בכל התלמידים ולהגן עליהם. גישה למידע ולתמיכה בכל הקשור לנטייה מינית, לזהות מגדרית או לביטוי מגדרי מגוונים מספקת לתלמידים משאבים, תמיכה והכללה, שמשפיעים על האווירה הכללית בבית הספר. מועדונים או ארגונים בניהול התלמידים (כמו למשל מועדונים בנושא להטב"ק) משפרים את חוויותיהם ואת רווחתם של התלמידים, ותורמים לאווירה חיובית בבית הספר. בסוף המאמר מוצג דף המלצות מעשיות לקובעי מדיניות, לצוותי בית ספר, להורים ולתלמידים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור המלצות סקירת ספרות הנחיות טיפול תמיכה מוסדית גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית נהלים משרד הרווחה והביטחון החברתי 2022 מאת: אוטונומיה גורמי חוסן הנחיות טיפול ישראל לשון פניה ושם נבחר תמיכה משפחתית התנהגויות סיכון א-בינאריים תמיכה מוסדית הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: המשרד לרווחה וביטחון חברתי. (2022). מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית. נדלה בתאריך 31.5.23 מתוך: https://bethdror.org/wp-content/uploads/2022/11/1.11.pdf נקודות עיקריות: מספר הוראה: 1.11 תאריך הוצאה ראשוני: 02.10.2022 הוראה זו חלה על כל הוראות תקנון עבודה סוציאלית בישראל (תע"ס), נהלים וכל הנחיה אחרת של המשרד. שם ההוראה: מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית גורם אחראי: מינהל של"מ מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית תוכן עניינים כללי מטרת ההוראה. הגדרות אוכלוסיית היעד פנייה מכבדת. התאמת מסמכים שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה עקרונות עבודה עם אדם על הקשת הטרנסית הכשרה והטמעה דרכי קשר פנים משרדיים תקציב אחריות מקצועית פיקוח ובקרה נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב כל האמור בהוראה זו נכתב בלשון זכר לשם הנוחות בלבד, וחל במידה שווה על גברים ועל נשים ועל אחרים. 1. כללי 1.1 הצוות הבין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית ביום 12.10.2020 הוקם צוות בין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית בישראל (להלן "הצוות הבין משרדי"), בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) והמשנה למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. הצוות מנה נציגים ממשרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטרת הקמת "הצוות הבין משרדי" הייתה לבחון את נקודות המפגש של האוכלוסייה על הקשת הטרנסית עם השירותים הממשלתיים במדינת ישראל, ולהציע בהתאם לממצאים פתרונות ומענים הוליסטיים למכלול האתגרים שאיתם מתמודדים א.נשים על הקשת הטרנסית. "הצוות הבין משרדי" הגיש לשרים דו"ח ביניים ביום 20.12.2020 והם אימצו את עיקרי ההמלצות. 1.2. הגישה המקצועית המקובלת כלפי א.נשים על הקשת הטרנסית היא גישה המאשרת מגדר (Gender affirming), כלומר רואה בכבוד את הזהות המגדרית של אדם כמרכיב בסיסי ומעודדת הנגשת שירותי טיפול ושיקום כדי להקל על היעדר זהות מגדרית. 1.3. אוכלוסייה על הקשת הטרנסית נמצאת בסיכון גבוה לסבול מאלימות פיזית, מילולית ומינית, אפליה בתעסוקה, היעדר נגישות למשאבים ציבוריים, היעדר עורף משפחתי והדרה חברתית. בשל כך אנשים על הקשת הטרנסית נמצאים בסיכון מוגבר לחיים בעוני ובהדרה. הדבר יכול להחמיר עד למצוקה נפשית. מצב זה מוביל לשיעורי תחלואה גבוהה יחסית לשאר האוכלוסייה, כאשר המצבים השכיחים הם חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, פוסט טראומה וטראומה מורכבת, התמכרויות ואובדנות. 1.4. א.נשים על הקשת הטרנסית ניצבים בפני חסמים שונים בבואם לצרוך שירותי רווחה, ובשל כך נמנעים לא פעם מצריכת שירותים אלו. 1.5. כמענה לקשיים אלו ולאור המלצות "הצוות הבין משרדי", גיבש משרד הרווחה והביטחון החברתי מדיניות מעשית לטיפול, שיקום ומתן תמיכה, שיספקו מענה הולם ומותאם לאוכלוסיית הקשת הטרנסית המצויה במצבים של מצוקה, סיכון וסכנה. 2. מטרת ההוראה הסדרת מדיניות מותאמת ומקדמת לאוכלוסייה על הקשת הטרנסית, תוך כדי מתן כבוד לזהות המגדרית שהם מציגים, בהתאם להמלצות "הצוות הבין משרדי" לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית. 3. הגדרות יש מונחים רבים המשמשים לתיאור זהויות שונות של אנשים על הקשת הטרנסית. להלן מספר מונחי יסוד (חשוב להשתמש במונחים שבהם משתמשים מקבלי השירות ולהתעדכן באופן תדיר): 3.1. איש.ה א-בינארי או ג'נדרקוויר – אישה שאינה מזדהה כגבר או כאישה בלבד (למשל שאינה מזדהה עם מגדר בכלל או מזדהה בשילוב של מגדרים, וכו'.) 3.2. אישה טרנסג'נדרית - MTF-Male to Female – אישה אשר סומנה בלידתה כזכר, אפשר שהיא עוברת או עברה תהליך התאמה מגדרית. 3.3. גבר טרנסג'נדר - FTM-Female to Male - גבר אשר סומן בלידתו כנקבה, אפשר שהוא עובר או עבר תהליך התאמה מגדרית. 3.4. דיספוריה מגדרית – מצוקה הנובעת מחוסר הלימה בין הזהות המגדרית שאיתה אדם מזדהה לבין הזהות המגדרית ששויכה לו בלידתו או זו שהסביבה משייכת לו. אבחנה זו נכנסה ל DSM-V ומחליפה אבחנה קודמת של Gender Identity Disorder ב DSM-IV. 3.5. המשרד – משרד הרווחה והביטחון החברתי. 3.6. הקשת הטרנסית – מונח "מטרייה" שמתייחס לכל מי שיש פער בין המגדר שאליו שויך בלידה (על פי המין המצוין בתעודת הלידה) למגדר שאליו הוא משתייך. 3.7. זהות מגדרית – הזהות האישית של הפרט עם אחת מקטגוריות המגדר שיכולה להיות גבר, אישה, שילוב של שניהם או אף אחד מהם. זהות זו היא נפרדת מהרישום בתעודת הלידה ותעודת הזהות, וכן לעתים נפרדת מנראות חיצונית ו/או תהליכים רפואיים להתאמה מגדרית. 3.8. טרנסג'נדר או אדם על הקשת הטרנסית - מונח המשמש לתיאור אדם עם מגוון רחב של זהויות מגדריות השונות מהמגדר שעימו זוהה ונרשם עם לידתו. 3.9. להט"בופוביה - פחד, סלידה ורתיעה מאנשים מקהילת הלהט"ב, כמו גם ביטויי אפליה, שנאה, זלזול ותוקפנות כלפיהם. 3.10. מקבל שירות - כל אדם הפונה לשירותי הרווחה ומקבל את שירותיהם ישירות מהמשרד או באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים (בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גורמים מפעילים.) 3.11. מחלקה לשירותים חברתיים (מש"ח) - המחלקות לשירותים חברתיים הן יחידות בתוך הרשויות המקומיות שאחראיות על מתן השירותים החברתיים ללקוחות המתגוררים באותה רשות. המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות פועלות מכוח חוק שירותי הסעד התשי"ח - 1958. 4. אוכלוסיית היעד ילדים, בני נוער, צעירים, בוגרים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים על הקשת הטרנסית. 5. פנייה מכבדת 5.1. לשון הפנייה אל מקבלי השירות בעל פה ובמסמכים תהיה מכבדת ובהתאם לזהותם המגדרית. אם מקבל השירות הוא מתחת לגיל 16 ונמצא במחלוקת מול הוריו, יפעלו גורמי הטיפול לגשר בין הקטין לבין הוריו או האפוטרופוס, והכל בהתאם לשיקול דעת מקצועי ולמען טובת הקטין ורווחתו. 5.2. השיח של אנשי הצוות בינם לבין עצמם ובינם לבין מקבלי שירות על הקשת הטרנסית יהיה תוך שימוש בשם ובלשון המגדרית המבוקשת, ובהתאם לאמור בסעיף 5.1. 6. התאמת מסמכים 6.1. ככלל, טפסים ודוחות על מקבל השירות ייכתבו בשם ובזהות המגדרית של מקבל השירות. 6.2. האמור לא יחול על טפסים רשמיים שיש להגיש לפי הוראות כל דין או לפי צו שנתן בית משפט . 7. שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים 7.1. מקבל שירות רשאי להשתמש בחדרי השירותים על פי זהותו המגדרית, ובתנאי שמדובר בתאים הניתנים לסגירה. 7.2. ככל שקיימים במסגרת תאי שירותים שאינם חלק ממתחם שירותים משותף, ישמשו אלו כשירותים ללא ציון מגדר. 7.3. מקבל השירות על הקשת הטרנסית, השוהה במסגרת הכוללת אפשרות להתקלח, יקבל שעות מופרדות שבהן יוכל להשתמש במקלחת לבדו, כדי לשמור על פרטיותו ופרטיותם של הדיירים האחרים. 8. הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה 8.1. א.נשים על הקשת הטרנסית ישולבו במידת האפשר במסגרות החוץ ביתיות ובשירותים בקהילה על פי הגדרתם את זהותם המגדרית, ולאחר קיום הערכה מקצועית ובהתאם לשיקול דעת הגורם המקצועי. במסגרות שבהן נדרשת רגישות תרבותית ייחודית (כגון מסגרות מהחברה הערבית או החרדית), השילוב יהיה בתיאום עם המסגרת ובאישור הפיקוח המחוזי. 8.2. יש לשאוף כי אדם על הקשת הטרנסית ייקלט במסגרת חוץ ביתית בחדר נפרד או עם אדם אחר על הקשת הטרנסית. 8.3. כחודש מיום הקליטה ובהתאם לשיקול דעת והערכת מצבו של מקבל השירות, תיערך בחינה מחודשת באשר לשילוב בחדרי הלינה המשותפים. ההחלטה תתקבל לאחר שנשמעה עמדתו של מקבל השירות ובהתאם לאישור הפיקוח המחוזי. 8.4. במעונות הנעולים של רשות חסות הנוער, קליטת קטינים או קטינות על הקשת הטרנסית תהיה במעונות לנערות וזאת לשם מתן סביבה מוגנת ומותאמת. 8.5. במסגרות חוץ ביתיות ייעודיות לשיקום שורדי זנות, דרי רחוב, התמכרויות וצעירים בסיכון – יוגדרו מסגרות ו/או חדרים ייעודיים שיהיו ערוכים לקלוט ולטפל בא.נשים על הקשת הטרנסית, בנוסף לקליטה במסגרות קיימות. 8.6. במסגרות דיור של אנשים עם מוגבלות, אפשר לקלוט אדם על הקשת הטרנסית בכלל המסגרות בהתאם לרצונותיו, צרכיו, מאפייניו האישיים והתוכנית האישית שנקבעה לו. ככל שיוחלט על מגורים בחדר שבו מתגוררים דיירים נוספים, קליטתו בחדר תהיה כפופה להסכמות כמפורט בסעיף 8.8 להלן 8.7. בבתי אבות לאזרחים ותיקים אפשר לקלוט בכל המסגרות על פי הצורך ובהתאמה לצורכי האדם. אין צורך בחדר קליטה נפרד, אבל נדרשת הסכמה של הדייר השותף בהתאם לאמור בסעיף 8.8 להלן. 8.8 . קליטת אדם לחדר משותף בהתאם לזהותו המגדרית מחייב את הסכמתו בכתב של השותף לחדר, ושל הוריו או אפוטרופוס במקרה של קטין או בגיר שמונה לו אפוטרופוס. 8.9. צוותים מקצועיים במסגרות הקולטות א.נשים על הקשת הטרנסית ישתתפו בהכשרה ייעודית, בהתאם לאמור להלן בסעיף 11. 8.10. החלטה על שילוב במסגרות של א.נשים על הקשת הטרנסית היא בסמכות המפקח המחוזי ובהתייעצות עם מנהל תחום להט"ב במטה. 8.11. במצבים שבהם עלתה מורכבות הנוגעת להשמה במסגרת חוץ ביתית, יובא הדבר להכרעת מנהל האגף החוץ ביתי של המינהל הרלוונטי, אשר יכריע בדבר בהתייעצות עם מנהל תחום שיקום וטיפול באוכלוסיית הלהט"ב. 9. שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה 9.1. שיח בנושא מיניות יהיה פתוח לקיומם של מגוון מגדרים, ובכלל זה טרנסג'נדרים. 9.2. תחומי האחריות של מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב יכללו בין היתר ייזום פעולות לצמצום הלהט"בופוביה וטיפול בתלונות על גילוי להט"בופוביה וכל המינהלים. 9.3. תחומי האחריות של נותני השירותים יכללו בין היתר: שמירה על שיח והתנהגות מכבדת. מניעת התבדחות על האוכלוסייה על הקשת הטרנסית וגילויי להט"בופוביה. אפשרות להגשת תלונה על גילוי להט"בופוביה, תוך כדי שמירה על אנונימיות. קיום דיונים ושיח על סוגיות להט"ביות, לרבות שיח על מיניות במרחב והאפשרות "לצאת מהארון". 10. עקרונות עבודה עם האדם על הקשת הטרנסית 10.1. גורמי הטיפול באנשים על הקשת הטרנסית הן בקהילה והן במסגרות החוץ ביתיות יספקו בין היתר: 10.1.1. תמיכה נפשית וסוציאלית בהתאם לצורך. 10.1.2. סיוע במימוש זכויות ובתהליכי הסדרה ממסדיים. 10.1.3. סיוע בתיווך וגישור בין הקטין להוריו או האפוטרופוס במידת הצורך. 10.2. טיפול פסיכו-סוציאלי באדם על הקשת הטרנסית יינתן, בין היתר, בהתאם לעקרונות אלה: 10.2.1. רגישות לסוגיית המגדר ולאתגרים העומדים בפניהם בהקשר זה, ובכלל זה זכותם לפרטיות ורגישות להיבטים תרבותיים 10.2.2. הבטחת עצמאותם והגדרתם העצמית. 10.2.3. הימנעות מסימון זהות מגדרית כהפרעה. 10.2.4. באופן שוויוני המותאם לצורכיהם. 11. הכשרה והטמעה. 11.1. ביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים יפיץ לעובדים הרלוונטיים במשרד, במחלקות לשירותים חברתיים ובמסגרות, לומדה לעידוד רגישות טיפולית באוכלוסיית הלהט"ב והקשת הטרנסית. 11.2. מנהל תחום טיפול ושיקום להט"ב במינהל של"מ יפעל לקיום הכשרות ייעודיות לכל המינהלים, בהתאם לתוכנית ההכשרה השנתית. 11.3. נותני השירות במסגרות ובשירותים הרלבנטיים בקהילה ישתתפו בהדרכה תקופתית בנושא מיניות על הקשת הטרנסית, בהתאם לתוכנית עבודה שנתית שתיקבע על ידי המינהל והמחוז. 12. דרכי קשר פנים משרדיים 12.1. באחריות רפרנט מחוזי לטיפול ושיקום להט"ב להטמיע הוראה זו במחוז. 12.2. פרטי יצירת הקשר עם הרפרנט המחוזי יפורסמו ויונגשו למקבלי השירות (נספח א׳). 13. תקציב יישומם של סעיפים בהוראה זו הדורשים תקציב, ייעשה, ככל הניתן, בהתאם לתקציב הקיים מעת לעת. 14. אחריות מקצועית מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב. 15. פיקוח ובקרה משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל פיקוח ובקרה שוטפת באמצעות מפקחיו במחוזות ועובדי האגף לביקורת פנים. סיגל מורן מנכ"לית המשרד נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב 1. מחוז ת"א והמרכז – עובדת סוציאלית רונית דוש RonitP@molsa.gov.il 2. מחוז ירושלים – עובדת סוציאלית ענת שגב AnatSe@molsa.gov.il 3. מחוז חיפה והצפון – עובדת סוציאלית רעות הרוש ReutHa@molsa.gov.il 4. מחוז באר שבע והדרום – עובדת סוציאלית ליאת ארמרמן ליבנה LiatAr@molsa.gov.il רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אוטונומיה תמיכה מוסדית הנחיות טיפול גורמי חוסן לשון פניה ושם נבחר ישראל התנהגויות סיכון תמיכה משפחתית א-בינאריים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מגמות בהפניית ילדים ונוער לשירותי רפואה מגדרית לאורך זמן: מחקר בארבע מדינות נורדיות ובבריטניה תקצירים Kaltiala et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי תמיכה מוסדית תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Kaltiala, R., Bergman, H., Carmichael, P., et al. (2020). Time trends in referrals to child and adolescent gender identity services: a study in four Nordic countries and in the UK. Nordic Journal of Psychiatry, 74(1), 40-44.‏ מדגם: נאספו נתונים ממרפאות מגדריות בדנמרק, פינלנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה לגבי מספר הפונים. ממצאים עיקריים: בכל המדינות שנבדקו חלה עלייה בשיעורים דומים. אחוז הפניות הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה נרשם בבריטניה ב-2017, בשיעור של 0.01% מבני הגיל (1 מתוך 5,000 ילדים/בני נוער). בשאר המדינות, האחוז היה נמוך יותר. בין הילדים והמתבגרים שפנו לטיפול, נמצא כי שיעור הפניות של מי שהוגדרו בלידה כנקבות עלה ביחס לשיעור הפניות של מי שהוגדרו בלידה כזכרים בכל המדינות בין 2010 ל-2017. לא ידוע מה הסיבות לעלייה זו. יתכן שגורמים שונים משחקים תפקיד, כגון עלייה במודעות לנושאי מגדר, זמינות השירותים הרפואיים, ירידה בסטיגמה והשפעת החברה והמדיה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי תמיכה מוסדית תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

עובדות ומידע בתגובה לדוח קאס (CASS Review) ניירות עמדה והמלצות Trans Justice Project 2024 מאת: דו"ח CASS המלצות דו"ח תנועות שנאה אתיקה זהות מגדרית הורדת PDF למאמר המקורי תורגם מתוך: Trans Justice Project (2024). Cass Review Fact Sheet: Pre-release resources for media, commentators, and advocates . תקציר: תרגום נייר עמדה של ארגון Trans Justice Project הפועל באוסטרליה. נייר העמדה מתייחס למידת הלגיטימיות והעצמאות של דוח קאס (CASS Review), ועוסק בהפרכת טענות לא מבוססות המופיעות באופן תדיר בהקשר שלו. דוח קאס (CASS Review) הוא סקירה בלתי תלויה של שירותי התאמה מגדרית המסופקים לילדים ולצעירים בבריטניה. הסקירה הוזמנה על ידי שירות הבריאות הממלכתי (NHS) לאחר שבשנת 2019 מכון טביסטוק הותקף בשל שירותי התפתחות זהות מגדר שסיפק. דוח הביניים שוחרר בפברואר 2022. מאז פרסומו שימש הדוח כלי ניגוח בידי ארגונים טרנספוביים כדי ללחוץ להגביל או לאסור את הגישה של אנשים צעירים ל טיפולים רפואיים מאששי מגדר . הדוח הסופי צפוי להתפרסם במרץ 2024. אנו מודאגים לנוכח העלייה התלולה בהפצת מידע שקרי המיועד לפגוע בזכויותיהם.ן של צעירים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, בבטיחותם ובשירותי הבריאות הנגישים עבורם.ן, ואנו חוששים כי פרסום הדוח הסופי יוביל לגל נוסף של מתקפות. דיונים אלה, המבוססים על מידע שגוי ודעות קדומות, גורמים למצוקה חמורה למשפחות שנסמכות על שירותי רפואה אלה, ומסכנים את בטיחותם ושלוֹמוּתם של צעירים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. בנוסף, עקב פעולות עוינות במידה מדאיגה שביצעה ממשלת בריטניה, אנו מעריכים כי דוח זה עשוי לשמש כאמצעי נוסף למתקפה כנגד זכויותיהם.ן של א.נשים טרנסג'נדרים , כנגד חייהם.ן וזכותם.ן לטיפול רפואי. בתגובה לאיום זה, וכחלק מהמאמץ להבטיח דיוק והגינות, אנו מתדרכים פוליטיקאים, מומחים ואנשי תקשורת לגבי ההשגות שלנו בנוגע למידת הלגיטימיות והעצמאות של דוח קאס, ולגבי טענות שקריות המופיעות באופן תדיר בהקשר שלו. אנא שתפו נייר עמדה זה עם עמיתים.ות נוספים.ות. לקריאת הדוח המלא והתרגום - לחצו על הלינקים בתחילת העמוד. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור דו"ח CASS זהות מגדרית המלצות דו"ח תנועות שנאה אתיקה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 8 א-בינאריות.ים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH טיפול רפואי המלצות טיפול מאשש מגדר סקירת ספרות זהות מגדרית הנחיות טיפול א-בינאריים טיפול נפשי הורדת PDF למאמר המקורי פרק 8 – א-בינאריות.ים [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1) , S1-S259. ‏ זהות א-בינארית משמשת כמונח מטריה המתייחס לאנשים החווים.ות את המגדר שלהן מחוץ לבינאריה המגדרית. המונח 'א-בינארי' מקושר בעיקר, אבל לא רק, לצפון הגלובלי. עם זאת, לפעמים גם ניתן להשתמש בו לתיאור של מגדרים ילידיים ומגדרים מחוץ לתרבות המערב. המונח 'א-בינארי.ת' כולל אנשים שהמגדר שלהן מורכב מיותר מזהות מגדר אחת, בו זמנית או בזמנים שונים (למשל, ביג'נדר), שאין להן זהות מגדר או שיש להן זהות מגדר ניטרלית (למשל, א-ג'נדר או ניטרלי), שיש להן זהויות מגדר המכילות או המשלבות מרכיבים שונים של מגדרים אחרים (למשל, פוליג'נדר, דמיבוי, דמיגירל) ו/או שיש להן מגדר שמשתנה לאורך זמן (למשל, ג'נדרפלואיד) (Kuper et al., 2014; Richards et al., 2016; Richards et al., 2017; Vincent, 2019). אנשים א-בינאריות.ים עשויות להזדהות במידות שונות עם מגדרים המקושרים לבינאריה, למשל, גבר א-בינארי/אישה א-בינארית, או עם מספר מושגים מגדריים, למשל א-בינארי.ת וג'נדרפלואיד (James et al., 2016; Kuper et al., 2012). זהות א-בינארית גם משמשת כזהות מגדר בפני עצמה (Vincent, 2020). חשוב להכיר בעובדה כי רשימה זו אינה ממצה. אותן זהויות עשויות לשאת משמעויות שונות עבור אנשים שונים, והשימוש במונחים משתנה לאורך זמן ובין מקומות שונים. המילה 'ג'נדרקוויר', שנכנסה לשימוש לראשונה ב-1990, הינה קטגוריית זהות ותיקה יותר מא-בינארי.ת – שהשימוש בה התחיל בשנות ה-2000 המאוחרות (Nestle et al., 2002; Wilchins, 1995). לפעמים ניתן להשתמש ב'ג'נדרקוויר' כמילה נרדפת ל'א-בינארי.ת', או שהיא עשויה לייצג מימד פוליטי מכוון של זהות המגדר. למרות שהמילה 'טרנסג'נדר' משמשת בהקשרים רבים כמונח מטריה הכולל גם אנשים א-בינאריות.ים, לא כל האנשים הא-בינארים.ות מחשיבות את עצמן כטרנסג'נדרים.ות עקב מגוון סיבות, כולל הדיעה כי המונח 'טרנסג'נדר' מתייחס למגדרים בינאריים בלבד או מפני שאינן מרגישות "טרנסג'נדרים.ות מספיק" כדי להתייחס לעצמן כך (Garrison, 2018). חלק מהאנשים הא-בינארים.ות אינן בטוחות אם היו מתארות את עצמן כטרנסג'נדרים.ות או שיש להן רגשות מנוגדים בנושא (Darwin, 2020; Vincent, 2019). בהקשר של השפה האנגלית, אנשים א-בינאריות.ים עשויות להשתמש בכינוי הגוף they/them/theirs או בכינויי גוף חדשים (neopronouns), כולל, בין היתר e/em/eir, ze/zir/hir, er/ers/erself (Moser & Devereux, 2019; Vincent, 2018). אנשים א-בינאריות.ים מסוימות משתמשות בשילוב של כינויי גוף (שימוש מעורב, בחירה חופשית של הדוברים, או כינויי גוף שונים בהקשרים שונים) או מעדיפות להמנע לחלוטין מכינויי גוף ממוגדרים ובמקום זאת משתמשות בשמן הפרטי. בנוסף, אנשים א-בינאריות.ים מסוימות משתמשות בכינויי הגוף she/her/hers או he/him/his, לעיתים או באופן בלעדי, בעוד שבאזורים מסוימים בעולם, לא קיימת (עדיין) שפה המתארת אנשים א-בינאריות.ים. בהקשרים שמחוץ לאנגלית, ניתן לראות טווח רחב של התאמות והתפתחויות ספציפיות לתרבויות ולשפות מסוימות (Attig, 2022; Kirey-Sitnikova, 2021; Zimman, 2020). בנוסף יש לציין כי שפות מסוימות משתמשות בכינוי גוף יחיד שאינו מקושר למין או למגדר, בעוד שבשפות אחרות, כל שמות העצם הם ממוגדרים. סביר כי וריאציות אלה בשפה משפיעות על תפישת המגדר של אנשים א-בינאריות.ים ועל הצורה שבה הן מתקשרות עם אחרים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מציעים כי אנשים א-בינאריות.ים מהוות כ-25% עד למעלה מ-50% מתוך האוכלוסיה הטרנסג'נדרית הכללית, כאשר דגימות בקרב נוער מדווחות על האחוז הגבוה ביותר של א-בינאריות.ים (Burgwal et al., 2019; James et al., 2016; Watson, 2020). במחקרים שפורסמו לאחרונה על בוגרים.ות טרנסג'נדריות.ים, א-בינאריות.ים נטו להיות צעירות יותר מאשר גברים ונשים טרנסג'נדריות.ים, ובמקרים שכללו הן נוער והן בוגרות.ים, נמצא כי סביר יותר שאנשים א-בינאריות.ים הוגדרו בלידה כנקבות. עם זאת, יש לפרש את ממצאים אלה בזהירות, מפני שסביר להניח כי מספר גורמים סוציו-תרבותיים מורכבים משפיעים על האיכות, הייצוגיות והדיוק של נתונים אלה (Burgwal et al., 2019; James et al., 2016; Watson, 2020; Wilson & Meyer, 2021) (ר' גם פרק 3 – הערכות אוכלוסיה). זהויות מגדר וביטוי מגדרי כרצף שאינו לינארי מגדרים א-בינאריים מוכרים זה זמן רב בהיסטוריה ולרוחב תרבויות שונות (Herdt, 1994; McNabb, 2017; Vincent & Manzano, 2017). קטגוריות מגדר רבות משתייכות לתרבויות ספציפיות ולא ניתן לתרגם אותן בקלות לאור הקשר המקורי שלהן, לא מבחינה לשונית ולא מבחינת הפרדיגמה המערבית של מגדר. מגעים היסטוריים בין תרבויות קולוניאליות התיישבותיות לבין אנשים ילידיים בעלי מגדרים לא מערביים הינם רלוונטיים גם כעת, מפני שמחיקה תרבותית וההצטלבות בין גזענות לבין סיסנורמטיביות עלולים להשפיע על גורמים חברתיים הקשורים לבריאותם של אנשים ילידיים מגוונים מגדרית. מאז שנות ה-1950, מגדר התייחס לסיווג המובנה חברתית של התנהגויות, פעילויות, הופעה וכו' ביחס למודל בינארי של זכר/גבר/גברי לעומת נקבה/אישה/נשית בהקשרים מערביים עכשוויים. עם זאת, כעת מגדר הוא בעל טווח נרחב של משמעויות אפשריות, תוך הכרה ברעיונות קשורים אך נפרדים, כולל ביולוגיה ממוגדרת (מין), תפקידי מגדר, ביטוי מגדרי וזהות מגדר (Vincent, 2020). אנשים מכל זהויות המגדר, בין אם הם א-בינאריות.ים ובין אם לא, עשויים להפגין ביטוי מגדרי שבאופן מסורתי יובן כ"גברי", "נשי" או "אנדרוגני". לדוגמה, לא ניתן להניח כי אדם א-בינארי.ת עם הופעה מגדרית נשית בהכרח יזדהה בסופו של דבר כאישה או יבקש גישה להתערבויות המקושרות לנשים טרנסג'נדריות, כמו ניתוח וגינופלסטי. אין לראות סיבה לדאגה בשונות מגדרית של אדם ביחס לציפיות התרבותיות, ואין להניח כי הדבר מעיד על מורכבות קלינית – לדוגמה, א-בינארי.ת שהוגדרה כזכר בלידה, לובשת בגדים שנתפשים כנשיים, משתמשת בלשון פניה "את", אך שומרת על שם פרטי שנתפס כגברי. תפישה של המגדר כרצף מציעה מחשבה ניואנסית יותר מאשר המודל הבינארי. עם זאת, מודל הרצף הלינארי גם הוא מוגבל, מפני שהוא עלול להביא להכללות מגדריות ללא מחשבה ביקורתית. לדוגמה, המחשבה האינטואיטיבית נוטה להציב את "האפשרויות הבינאריות" (גבר/זכר, אישה/נקבה) בשני הקצוות של הרצף. דבר זה מציב גבריות כמנוגדת לנשיות וכן משמיט התייחסות לניטרליות מגדרית, לביטוי של נשיות וגבריות בו זמנית, ולג'נדרקוויריות או לתפיסות מגדריות מחוץ לתרבות המערב. חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות לא יחשבו על מגדרים א-בינאריים כמצגים "חלקיים" של גבריות טרנסג'נדרית (אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כנקבות בלידה) או כנשיות טרנסג'נדרית (אצל אנשים א-בינארים.ות שהוגדרו כזכרים בלידה), ואף לא באופן מובהק כ"איפשהו על הרצף שבין גבריות לנשיות"; חלק מהאנשים הא-בינאריות.ים חווים את עצמם מחוץ לדיכוטומיה של זכר/נקבה. הכרה ברצף לא לינארי מבטאת את ההבנה כי אין להשוות שונויות בביטוי המגדרי, בזהות המגדר או בצרכים הקשורים לאישוש מגדר בין המטופלים.ות על מנת למקם אותם על פני רצף לינארי. בנוסף, פירוש הביטוי המגדרי הינו סובייקטיבי ומוגדר על ידי התרבות, ודברים שאדם אחד יחווה או יתפוס כנשיים מאוד, אדם אחר עשוי לתפוס בצורה שונה (Vincent, 2020). מוטב לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להימנע מהנחות לגבי חוויית המגדר של כל מטופל.ת ולהיות מוכנים לקבל הכוונה מכל מטופל.ת לגבי תפיסת המגדר האישית שלו בכל הקשור לזהות המגדר, לביטוי המגדרי ולכל צורך בטיפול רפואי. נראה כי תהליך התפתחות המגדר של כל האנשים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית הוא בעל מאפיינים דומים, ללא קשר ליחסם לבינאריה המגדרית (למשל, מודעות, חקירה, יצירת משמעות, אינטגרציה), אך התזמון, ההתקדמות והחוויות האישיות הקשורות לכל אחד מתהליכים אלה משתנה בין קבוצות של אנשים טרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות (Kuper, Wright et al., 2018; Kuper, Lindley et al., 2019; Tatum et al., 2020). ניתן להיעזר בנקודות מבט סוציו-תרבותיות והצטלבותיות על מנת להבין את ההקשר של ההתפתחות המגדרית ושינוי המגדר החברתי, כולל הדרך שבה ההקשר החברתי והתרבותי מעצב את החוויות האישיות, ומה היחסים ביניהן לבין תחומים נוספים של זהות ושל חוויה אישית. הצורך בגישה לטיפול מאשש מגדר חלק מהאנשים הא-בינארים.ות מבקשות לקבל טיפול להתאמה מגדרית על מנת להקל על דיספוריה מגדרית או על תחושת חוסר התאמה מגדרי, וכדי להעלות את שביעות הרצון מהגוף שלהן באמצעות התערבויות שיש בהן צורך רפואי (ר' ההמלצה על נחיצות רפואית בפרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1). חלק מהאנשים הא-בינארים.ות עשויות להרגיש כי נחוץ להן טיפול מסוים – ר' גם פרק 5 – הערכות לבוגרים.ות (Beek et al., 2015; Jones et al., 2019; Köhler et al., 2018), בעוד שאחרות לא מרגישות צורך כזה (Burgwal & Motmans, 2021; Nieder, Eyssel et al., 2020). עדיין לא ברור מה גודל החלק היחסי של א-בינאריות.ים שמבקשות לקבל טיפול להתאמה מגדרית ומהן המטרות הספציפיות של טיפול כזה. תפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע על אפשרויות רפואיות קיימות (וזמינותן) שעשויות להקל על דיספוריה מגדרית או על חוסר התאמה מגדרי ולהעלות את שביעות הרצון מהגוף, וזאת מבלי להניח הנחות על אפשרויות הטיפול שיתאימו לכל מטופל.ת. הסיבות לגשת (או לא לגשת) להתערבויות רפואיות להתאמה מגדרית, כולל טיפול הורמונלי, ניתוחים או שניהם, הינן שונות ולעיתים מורכבות (Burgwal & Motmans, 2021; Vincent, 2019, 2020), ויש לחקור אותן באופן משתף לפני קבלת החלטות על התערבויות פיזיות. לא ניתן לחזות מראש את הצורך של מטופלות.ים לגשת להליכים רפואיים להתאמה מגדרית בהסתמך על התפקיד המגדרי, הביטוי המגדרי או זהות המגדר שלהן. לדוגמה, נשים טרנסג'נדריות מסוימות לא מרגישות צורך בניתוח וגינופלסטי, ולעומת זאת אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים עשויות להזדקק להתערבות זו והיא עשויה להיטיב להן. יתר על כן, כאשר אנשים א-בינאריות.ים המבקשות טיפול להתאמה מגדרית המקושר למסלול שינוי מגדרי מהמין/המגדר שקיבלו בלידה אל הקטגוריה הבינארית השניה (למשל, טיפול באסטרוגן וניתוח וגינופלסטי אצל מי שהוגדר.ה כזכר בלידה), דבר זה אינו מוריד מתקפותה של הזהות הא-בינארית. בעוד שטרנסג'נדרים.ות רבות נתקלות במחסומים בדרך לטיפול, נראה כי אנשים א-בינאריות.ים חוות שיעורים גבוהים במיוחד של קושי לגשת הן לטיפול נפשי והן לטיפול רפואי להתאמה מגדרית (Clark et al., 2018; James, 2016). אנשים א-בינאריות.ים רבות מדווחות על חוויות מול אנשי מקצוע בתחום הבריאות שלא איששו את המגדר הא-בינארי, כולל חוויות שבהן אנשי מקצוע בתחום הבריאות הביעו אמונה שהמגדר שלהן אינו תקף, או שקשה יותר באופן מהותי להעניק להן טיפול (Valentine, 2016; Vincent, 2020). אנשים א-בינאריות.ים עלולות להיתקל בנותני שירותים שמניחים שאין להן צורך או רצון אמיתי בטיפול להתאמה מגדרית (Kcomt et al., 2020; Vincent, 2020) ותיארו חוויות של לחץ להציג עצמן כגברים טרנסג'נדרים או כנשים טרנסג'נדריות (במסגרת של מגדר בינארי) על מנת לגשת לטיפול (Bradford et al., 2019; Taylor et al., 2019). לעיתים, אנשים א-בינאריות.ים מוצאות עצמן מלמדות את נותני השירותים שאליהם הן ניגשו לקבלת עזרה, וזאת חרף העובדה כי נותני שירותים לא אמורים להסתמך בעיקר על המטופלות.ים למטרות לימוד (Kcomt et al., 2020). בהשוואה לגברים טרנסג'נדרים ולנשים טרנסג'נדריות, ברגוול ומוטמנס (2021) מצאו כי אנשים א-בינאריות.ים הרגישו יותר חרדה מפני דעות קדומות של נותני שירותי בריאות, הרגישו פחות בטוחות בשירותים שקיבלו וחוו קושי רב יותר במציאת מקום לפנות אליו לקבלת טיפול. מחקרים שבוצעו הן באירופה והן בארה"ב הראו כי אנשים א-בינארים.ות נוטות לדחות את הטיפול לעיתים קרובות יותר מאשר גברים טרנסג'נדרים או נשים טרנסג'נדריות בינארים.ות, כאשר הסיבה השכיחה ביותר הייתה חשש מפני טיפול בלתי רגיש או בלתי יעיל (Burgwal & Motmans, 2021; Grant et al., 2011). בנוסף, נראה כי אנשים א-בינאריות.ים פחות נוטות לספר על זהות המגדר שלהן לנותני שירותי בריאות מאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות אחרות (Kcomt et al., 2020). הצורך ברמת תמיכה נאותה הענקת טיפול להתאמה מגדרית לאנשים א-בינאריות.ים אינה מוגבלת רק להתערבויות מסוימות להתאמה מגדרית, כמו למשל טיפול הורמונלי או ניתוחים, אלא כוללת גם תמיכה בבריאות ובהתפתחות הכללית של אנשים א-בינאריות.ים. מודלים של לחץ מיעוטים עברו התאמה על מנת להבין את הקשר בין גורמי מצוקה הקשורים למגדר שחווים אנשים טרנסג'נדרים.ות לבין פערים בבריאות הפיזית ובבריאות הנפש (Delozier et al., 2020; Testa et al., 2017). נראה כי אנשים א-בינאריות.ים חווים גורמי לחץ מיעוטים שהם הן דומים והן ייחודיים ביחס לחוויות של גברים טרנסג'נדרים ושל נשים טרנסג'נדריות. מחקר מאת ג'ונסון (2020) דיווח כי אנשים א-בינאריות.ים נחשפו לחוויות של ערעור הזהות בשיעור גבוה במיוחד, למשל אמירות או פעולות שביטאו אמונה כי זהויות א-בינאריות אינן "אמיתיות" או שהן תוצאה של "אופנה חולפת" או "שלב", וכי נראה כי פחות סביר שלשון הפנייה הנכונה של אנשים א-בינאריות.ים תכובד על ידי אחרים, מאשר אצל גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות. בדומה לכך, אנשים א-בינאריות.ים תיארו תחושה של "שקיפות" בפני אחרים (Conlin, 2019; Taylor, 2018). אחד המחקרים מצא כי נוער א-בינארי דיווח על רמות הערכה עצמית נמוכות יותר בהשוואה לגברים טרנסג'נדרים ולנשים טרנסג'נדריות צעירות.ים (Thorne, Witcomb et al., 2019). למרות שאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבים מדווחים על חוויות של אפליה, קורבנות ודחייה בין אישית (James, 2016) כולל בריונות בקרב דגימות של נוער (Human Rights Campaign, 2018; Witcomb et al., 2019). שכיחות החוויות האלה עשויות להשתנות בין קבוצות ונראה כי היא מושפעת מהצטלבויות של מאפיינים אחרים. למשל, מחקר מאת ניוקום (2020) מצא כי נשים טרנסג'נדריות ונוער א-בינארי שהוגדר כזכר בלידה חוו שיעורים גבוהים יותר של קורבנות מאשר גברים טרנסג'נדרים ונוער א-בינארי שהוגדר כנקבה בלידה, כאשר נוער א-בינארי שהוגדר כזכר בלידה דיווח על השיעורים הגבוהים ביותר של דחק טראומטי. מחקר אחר, מאת פוקיז (2021) מצא כי גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות חוו אפליה בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים א-בינאריות.ים. בנוסף, סביר כי המורכבות ההצטלבותית תורמת לשונות בממצאי מחקרים המשווים בין הבריאות הפיזית והנפשית של אנשים א-בינאריות.ים לבין גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות, לאור העובדה כי חלק מהמחקרים מדווחים על יותר חששות הקשורים לבריאות פיזית ונפשית בקרב אנשים א-בינאריות.ים, חלק מדווחים על פחות חששות וחלק מדווחים כי לא קיים הבדל בין הקבוצות (Scandurra, 2019). לאור העובדה כי נרטיבים של זהות א-בינארית עשויים להיות פחות נפוצים מאשר נרטיבים של זהות בינארית, יתכן שקיימים פחות משאבים זמינים לאנשים א-בינאריות.ים על מנת לחקור ולנסח את החוויה העצמית המגדרית שלהם. לדוגמה, דבר זה עשוי לכלול גישה למרחבים קהילתיים ולקשרים בין אישיים שבהם ניתן לחקור זהות א-בינארית או להיחשף לשפה ולרעיונות שמאפשרים מחשבה ניואנסית יותר על חוויות א-בינאריות (Bradford et al., 2018; Fiani & Han, 2019; Galupo et al., 2019). הנחיות קליניות נמצאות כרגע בפיתוח על מנת לסייע לנותני שירותים להתאים טיפולים להתאמה מגדרית כך שיספקו מענה לחוויות הייחודיות של אנשים א-בינאריות.ים (Matsuno, 2019; Rider, Vencill et al., 2019). התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית עבור אנשים א-בינאריות.ים בהקשרים שבהם לא קיים תקדים מבוסס להתערבות רפואית מסוימת, חשוב לספק למטופל.ת סקירה כללית של המידע הזמין לפני שקילת ההתערבות, כולל הכרה במגבלות האפשריות של הידע בתחום. חשוב באותה מידה לנהל ולתעד דיון מקיף לגבי השינויים הפיזיים הדרושים ולגבי המגבלות האפשריות בהשגת שינויים אלה, כולל העובדה כי יתכן שהתערבות נתונה כלשהי תעזור או לא תעזור ליכולת של המטופל.ת לבטא את המגדר שלה. בנושא טיפול באסטרוגן לאנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים, חשוב לציין כי לא ניתן להימנע מהאפשרות של צמיחת שדיים (Seal, 2017). למרות שמידת הצמיחה משתנה מאוד מאדם לאדם, יש להבהיר זאת במקרים שבהם אדם א-בינארי.ת מעוניינת בשינויים האחרים המקושרים עם טיפול באסטרוגן (כמו למשל ריכוך העור והפחתה בצמיחת שיער הפנים), אך אינה מעוניינת בצמיחת שדיים או שיש לה רגשות מנוגדים בנושא. בדומה לכך, עבור אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כנקבות, שברצונן לקבל טיפול בטסטוסטרון כדי להביא לשינויים מסוימים אך לא אחרים, יש להכיר בעובדה כי אם יש צורך בצמיחת שיער פנים, לא ניתן להימנע מגדילה של איברי המין (Seal, 2017). במסגרת הזמן לנטילת טסטוסטרון, סביר גם ששינויים אלה ילוו בירידה בלתי הפיכה של גובה הקול, אם כי מידת הירידה הינה ייחודית לכל אדם (Vincent, 2019; Ziegler et al., 2018). עוד אתגר דומה הינו ירידה בגובה הקול ללא התפתחות של שיער גוף. עבור חלק מהאנשים הא-בינאריות.ים, הסרת שיער היא חלק חשוב מאוד של ההתאמה המגדרית (Cocchetti, Ristori, Romani et al., 2020). אם הופסק הטיפול ההורמונלי ובלוטות המין אינן מוסרות, שינויים פיזיים רבים יחזרו למצב שבו היו טרם הטיפול ההורמונלי, מפני שההורמונים המיוצרים על ידי בלוטות המין יחזרו להשפיע על הגוף. דבר זה כולל חזרה של הווסת וחזרה להתפתחות שיער הגוף הקודמת אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו בנקבות בלידה, והפסקת ההפחתה בשריריות הגוף וההפרעות בזקפה אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה. שינויים אחרים הם קבועים, כמו למשל התקרחות "גברית", גדילת איברי המין וצמיחת שיער הפנים אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כנקבות בלידה, או התפתחות השדיים אצל אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה (Hembree et al., 2017). על מנת להפוך את שינויים אלה, יהיה צורך בהתערבויות נוספות, כמו למשל הסרת שיער במחט חשמלית או הסרת שדיים. שינויים אלה לעיתים מתוארים כ"הפיכים באופן חלקי" (Coleman et al., 2012). היות ולא קיים תיעוד להשלכות של שימוש בטיפול הורמונלי במינון נמוך בקרב אוכלוסיות מטופלים.ות זו, חשוב לשקול לבצע מעקב אחר הסיכון ללב ולכלי הדם, ולבריאות העצם, במקרה של טיפול הורמונלי במינון נמוך. למידע מפורט יותר, ר' פרק 12 – טיפול הורמונלי. אם אין צורך בהשפעות של טסטוסטרון או של אסטרוגן, ניתן לעצור את ייצור האסטרוגן ו/או הטסטוסטרון. יש לדון בהשלכות של טיפול זה ביחס לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ירידה במינרליזציה של העצם וסיכון לדיכאון, וכן יש לנקוט באמצעים למזעור הסיכון (Brett et al., 2007; Vale et al., 2010; Wassersug & Johnson, 2007). למידע נוסף ר' גם פרק 9 – סריסים, ופרק 12 – טיפול הורמונלי. חקירה של שינוי מגדרי רפואי ו/או חברתי, ללא קשר אחד לשני, ואפשרויות לחקירה של הורמונים, ניתוחים או שניהם, ללא קשר אחד לשני, צריכות להיות זמינות לכולן.ם, בין אם מדובר בגבר טרנסג'נדר, באישה טרנסג'נדרית או באדם א-בינארי.ת. כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. המלצותינו 8.1 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק לאנשים א-בינאריות.ים הערכות וטיפולים אישיים המאששים את חוויית המגדר שלהם. 8.2 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית (טיפול הורמונלי או ניתוחים) עבור אנשים א-בינאריות.ים גם בהיעדר "שינוי מגדר חברתי". 8.3 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית גם בהיעדר טיפול הורמונלי, אלא אם הטיפול ההורמונלי נחוץ על מנת להגיע לתוצאה הכירורגית הרצויה. 8.4 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע לאנשים א-בינאריות.ים לגבי ההשפעות של טיפול הורמונלי/ניתוחים על הפוריות בעתיד ולדון באפשרות של שימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי או ביצוע ניתוחים. המלצה 8.1 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק לאנשים א-בינאריות.ים הערכות וטיפולים אישיים המאששים את חוויות המגדר שלהם. הערכה אישית מול אדם א-בינארי.ת מתחילה בהבנה של חוויית המגדר שלו וכיצד חוויה זו משפיעה על המטרות שלו עבור הטיפול המבוקש. פעמים רבות, הצורה שבה אנשים חושבים על החוויות המגדריות שלהם משתנה בין קבוצות ובין תרבויות, והיא עשויה לכלול חוויות שמקושרות עם היבטים הצטלבותיים אחרים של זהות (למשל, גיל, מיניות, גזע, מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, נכות) (Kuper et al., 2014; Subramanian et al., 2016). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להימנע מלהניח מראש הנחות לגבי זהות המגדר של מטופלים.ות, הביטוי המגדרי שלהם או הצורך שלהם בטיפול. עליהם לזכור כי חוויית המגדר הא-בינארית של המטופל.ת עשויה להיות רלוונטית או בלתי רלוונטית להערכה ולמטרות הקשורות לטיפול. המידה שבה המגדר של המטופל.ת רלוונטי למטרות הטיפול מהווה מרכיב המנחה את רמת הפירוט של חקירת המגדר שלו. לדוגמה, במקרים שבהם המטופל.ת ניגש לטיפול בשל חשש כלשהו שאינו קשור למגדר, מספיק רק להבין מהו השם הנכון ולשון הפנייה הנכונה (Knutson et al., 2019). בעת התייחסות לחשש הקשור לטיפול הורמונלי או כירורגי עכשווי או בעבר, יתכן שיהיה צורך בפרטים נוספים, אפילו אם החשש אינו קשור למגדר באופן ספציפי. על מנת להפגין כשירות תרבותית, על סביבות קליניות להיות מקבלות, לשקף מגוון מגדרי ולאשש את חוויות המגדר של אנשים א-בינאריות.ים. כאשר מוודאים שהמידע על המרפאה ועל נותני השירות (למשל, אתר האינטרנט) מכליל זהויות וחוויות א-בינאריות, כמו גם הטפסים וחומרי המידע האחרים, דבר זה מעביר מסר של קבלה של אנשים א-בינאריות.ים והכרה בהם (Hagen & Galupo, 2014). שימוש בשדות טקסט למילוי חופשי של זהות מגדר ולשון פנייה מעביר מסר מכליל יותר מאשר שימוש ברשימת אפשרויות לבחירה. דוגמאות נוספות של כשירות תרבותית בנושא טרנסג'נדריות וגיוון מגדרי כוללות שמירה על הפרטיות בשולחן הקבלה, יצירת חלופות לרישום של שמות רשמיים במאגרי נתונים דיגיטליים (בהקשרים תרבותיים שבהם דבר זה נחוץ), התקנת שירותים לכל המגדרים ויצירת חלופות לקריאת שמות רשמיים בחדר ההמתנה (Burgwal et al., 2021). בסביבות טיפוליות, חשוב לשאול העדפות לגבי שמות, לשון פנייה ומונחים מגדריים אחרים, ולהשתמש בהם הן בתחילת הטיפול והן על בסיס קבוע, מפני שהם משתנים לאורך זמן ובנסיבות שונות. מומלץ לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לאמץ גישה המתמקדת בחוזקות ובחוסן. לאחרונה הולכות ועולות ביקורות לגבי ההתמקדות המוגזמת של אנשי מקצוע בתחום הבריאות במצוקה מגדרית, מפני שחשוב גם לקחת בחשבון חוויות של שיפור בנוחות, בשמחה ובהגשמה העצמית שעשויות לבוא בעקבות אישוש עצמי וגישה לטיפול (Ashley, 2019a; Benestad, 2010). בנוסף לשימוש באבחנות במקרים שבהם דבר זה נדרש כדי לקבל גישה לטיפול, מומלץ לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לחקור את הטווח הרחב יותר של חוויות מגדריות ביחד עם המטופל.ת, ואת השאלה כיצד הן משתלבות עם האפשרויות לטיפול (Motmans et al., 2019). עבור כל האנשים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית, חשוב לקחת בחשבון גורמי חוסן, כמו למשל מערכות יחסים תומכות, השתתפות בקהילות הכוללות אנשים דומים, וגאווה בזהות, מפני שגורמים אלה מקושרים לטווח תוצאות חיובי בתחום הבריאות (Bowling et al., 2019; Budge, 2015; Johns et al., 2018). חשוב לשמור על מודעות למגבלות הקיימות בכלים שנותני שירות השתמשו בהם בעבר על מנת להעריך את חוויית הדיספוריה של טרנסג'נדרים.ות, מפני שמגבלות אלה עשויות להיות בולטות במיוחד עבור אנשים א-בינאריות.ים רבים. בין היתר, רוב המדדים המגדריים מניחים שהמטופלות.ים חווים את המגדר שלהם באופן בינארי (למשל, סולם זיכרון הזהות המגדרית, סולם אוטרכט לדיספוריה מגדרית). למרות שפותחו מספר מדדים חדשים בניסיון לתאר את חוויותיהם של אנשים א-בינאריות.ים בצורה טובה יותר (McGuire et al., 2018; McGuire et al., 2020), סביר כי דיון פתוח יספק הבנה מעמיקה ומדויקת יותר של חוויית הדיספוריה הייחודית של כל מטופל.ת ושל צרכי הטיפול שלו בקשר לנושא זה. בדומה לכך, למרות שגרסאות חדשות יותר של הקטגוריות האבחוניות (כלומר, "דיספוריה מגדרית" ב-DSM-5 ו"חוסר התאמה מגדרי" ב-ICD-11) נועדו להכליל אנשים עם חוויות מגדר א-בינאריות, יתכן שקטגוריות אלה לא מתארות בצורה מספקת את המגוון המלא ואת טווח החוויות של מצוקה מגדרית הייחודיות לאנשים א-בינאריות.ים. בנוסף למצוקה המקושרת להיבטים של הגוף הפיזי וההבעה המגדרית (כולל תכונות קיימות או חסרות), עלולה לעלות מצוקה כתוצאה מחוויית המגדר העצמית, תפיסת המגדר על ידי אחרים במצבים חברתיים וחוויות של לחץ מיעוטים ביחס למגדר (Winters & Ehrbar, 2010). החוויות של אנשים א-בינאריות.ים בכל אחד מתחומים אלה עשויות להיות דומות לחוויות של גברים או נשים טרנסג'נדרים.ות או שונות מהן. התמקדות באדם, במסגרת טיפול מאשש, כוללת דיון ספציפי לגבי הצורה שבה התערבויות שונות עשויות לשנות או לא לשנות את נוחות המטופלים.ות ביחס לחוויות המגדר שלהם, ולגבי הצורה שבה אחרים תופסים את המגדר של המטופל.ת. אנשים א-בינאריות.ים עלולים להיתקל בקשיים ליישב בין הזהויות האישיות שלהם לבין המגבלות של הטיפולים הרפואיים הזמינים, וכן עלולים להיתקל בבלבול ובאי סובלנות מהחברה לגבי ההופעה המגדרית שלהם (Taylor et al., 2019). מחקרים חדשים מציעים כי צרכי הטיפול הרפואי של אנשים א-בינאריות.ים הם מגוונים במיוחד, כאשר חלקם מדווחים על צרכי טיפול שבדרך כלל מקושרים עם מסלולי שינוי מגדרי שבעבר שויכו לגברים ולנשים טרנסג'נדריות.ים, בעוד שחלק מדווחים על גישות אלטרנטיביות (למשל, טיפול הורמונלי במינון נמוך, ניתוחים ללא טיפול הורמונלי), חלק מדווחים על חוסר רצון בטיפולים רפואיים וחלק מדווחים על תחושת אי ודאות לגבי צרכיהם (Burgwal & Motmans, 2021; James et al., 2016). חשוב מאוד לחשוב על ההערכה כתהליך מתמשך, לאור העובדה כי החוויות המגדריות והצרכים הקשורים אליהן עשויים להשתנות לאורך החיים. לאור ההתפתחות המתמשכת של אפשרויות הטיפול והידע על השפעות הטיפול, בייחוד אצל אנשים א-בינאריות.ים, נותני שירות מיטיבים עם המטופלות.ים כאשר הם מתעדכנים בידע חדש באופן קבוע ומעדכנים את המטופלים.ות בידע זה. המלצה 8.2 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית (טיפול הורמונלי או ניתוחים) עבור אנשים א-בינאריות.ים גם בהיעדר "שינוי מגדר חברתי". הדרישות שהתקיימו בעבר על מנת לגשת לטיפול הורמונלי ולניתוחים, כמו למשל "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית", כבר אינם משקפים את נסיון החיים של אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית רבות (Coleman et al., 2012). לאור העובדה כי תפישת הבינאריה המגדרית שולטת ברוב תרבויות המערב העכשוויות, בדרך כלל, וברוב ההקשרים, אנשים נוטים למגדר אחרים כגבר או כאישה (Butler, 1993). לכן רמת הניראות וההבנה של חוויות גופניות ושל ביטוי א-בינארי הינה מוגבלת. זאת עקב העובדה שסימני מגדר תמיד מובנים בהתייחס לבינאריה המגדרית (Butler, 1993). נכון לעכשיו, אנשים א-בינאריות.ים עלולות לחוות קושי לקבל הכרה במגדר שלהן באמצעות סימנים חזותיים המקושרים עם ההבעה המגדרית שלהן (למשל, בגדים, שיער). עם זאת, ניתן להביע אנדרוגיניות או שונות מגדרית באמצעות ערבוב או שילוב של סימנים תרבותיים שבאופן מסורתי יש להן משמעויות גבריות או נשיות. מפני שלא קיימת "קטגוריה א-בינארית" מוכרת ברוב ההקשרים התרבותיים העכשוויים בתרבות המערב ובצפון הגלובלי, ניראות א-בינארית בדרך כלל דורשת גילוי מפורש של זהות המגדר לאחרים או שימוש בסימנים שניתן לפרש כשונים מגדרים (אך לא בהכרח כא-בינאריים). לאור סיבות אלה, ההבניה של גישה לטיפול רפואי בהקשר של מי שעברה "שינוי מגדר חברתי", שבמסגרתו היא מנהלת "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית", אינה עולה בקנה אחד עם הצורה שבה אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבות מבינות את עצמן ואת תהליך השינוי המגדרי האישי שלהן. עבור חלק מהאנשים, "חיים בתפקיד המגדר המתאים לזהות המגדר האישית" אינם כוללים שינוי של השם, של לשון הפניה או של ההבעה המגדרית, גם במקרים שבהם דרושה התערבות רפואית. גם אם אנשים מסוימות מסוגלות לחיות בדרכים שמתיישבות עם זהות המגדר שלהן, יכול להיות קשה למתבונן חיצוני לזהות זאת מבלי לשאול אותן ישירות כיצד הן מבינות את חוויותיהן בתחום זה. ציפיה ל"שינוי מגדר חברתי" עלולה להוות מחסום בעת שקילת השאלה האם אדם כלשהי מתאימה לטיפול להתאמה מגדרית, כמו למשל הורמונים וניתוחים. בנוסף, ציפיות נוקשות לגבי הניראות של "שינוי תפקיד מגדר חברתי" עלולות להוות מחסום בפני טיפול עבור אנשים א-בינאריות.ים. אין כל דרישה הגיונית לפיה ניתן להתחיל בהתערבויות רפואיות להתאמה מגדרית רק לאחר שהאדם משנה את שמה הרשום, את סעיף המגדר במסמכי הזהות, או לובשת פריטי לבוש מסוימים ונמנעת מלבישת פרטי לבוש אחרים. אנשים א-בינאריות.ים עלולות להתקשות בקבלת הכרה במגדר שלהן במסמכים רשמיים, דבר שעלול להשפיע לרעה על בריאות הנפש ועל רווחתן (Goetz & Arcomano, 2021). ניתן לסייע לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית באמצעות תמיכה ספציפית בקבלת הכרה רשמית (ובשמירה על הכרה זו) בסימון המגדר המועדף. הדרישה שעל פיה, כדי לגשת לטיפול רפואי, על המטופל.ת לחשוף את זהותה בכל מעגלי חייה (משפחה, עבודה, לימודים וכו'), לא תמיד עולה בקנה אחד עם מטרותיה של המטופל.ת, ועלולה אף לסכן אותה במקרה שהסביבה הרלוונטית אינה בטוחה. המלצה 8.3 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית גם בהיעדר טיפול הורמונלי אלא אם הטיפול ההורמונלי נחוץ על מנת להגיע לתוצאה הכירורגית הרצויה. המסלול שבמסגרתו יש ליטול "הורמונים לפני ניתוחים" הינו אפשרות במסגרת היקף רחב של התערבויות כירורגיות. חלק מהאנשים הא-בינארים.ות מבקשים לקבל טיפולים כירורגיים להתאמה מגדרית על מנת להקל על תחושת חוסר התאמה מגדרי ולהעלות את שביעות הרצון מהגוף (Beek et al., 2015; Burgwal & Motmans, 2021; Jones et al., 2019; Koehler et al., 2018), אך אינם מעוניינים בטיפול הורמונלי או שאין ביכולתם לקבל טיפול הורמונלי עקב סיבות רפואיות אחרות (Nieder, Eyssel et al., 2020). בהתאם לכך, לא ידוע איזה חלק מתוך האוכלוסיה הא-בינארית מעוניין באפשרויות אלה. יתכן כי ניתוח הסרת שדיים מקושר באופן ספציפי עם אנשים א-בינאריות.ים (בניגוד לגברים טרנסג'נדרים המעוניינים בו או לנשים סיסג'נדריות המבצעות אותו) שהוגדרו כנקבות בלידה אך שלא נטלו טסטוסטרון – הגם שטסטוסטרון אינו מהווה דרישה לניתוח זה – ויתכן כי חלק מהאנשים הא-בינארים.ות שהוגדרו כנקבות בלידה יזדקקו לניתוח להקטנת חזה (McTernan et al., 2020). ניתוח מטודיופלסטי הוא דוגמה לניתוח הדורש טיפול הורמונלי לכל הפחות לתקופה מסוימת, משום שהוא מגדיל את הדגדגן שכבר גדל בעקבות הטיפול בטסטוסטרון. לפרטים נוספים על השאלה האם טיפול הורמונלי הכרחי לניתוחים שונים, ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח. הליכים המתייחסים למערכת הרביה הפנימית כוללים הסרת רחם, הסרת טפולות בשני הצדדים או בצד אחד, וניתוח להסרת הנרתיק. טיפול הורמונלי אינו נחוץ לכל ההליכים האלה, אך מומלץ לקבל טיפול החלפת הורמונים (באמצעות אסטרוגן, טסטוסטרון או שניהם) במקרים של הסרה מוחלטת של בלוטות המין, על מנת למנוע השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת השריר-שלד (Hembree et al., 2017; Seal, 2017). עבור ניתוח פאלופלסטי, למרות שלא קיימת דרישה כירורגית של ממש לתקופה מינימלית של טיפול בטסטוסטרון, גברור (או היעדר גברור) של הדגדגן ושל השפתיים הפנימיות עשוי להשפיע על הטכניקה הכירורגית ועל האפשרויות בניתוח. למידע נוסף, ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח. יש לעדכן מטופלות.ים א-בינאריות.ים שהוגדרו בלידה כזכרים כי תחילת טיפול באסטרוגן לאחר הניתוח, ללא עבר של טיפול באסטרוגן קודם לכן, עשוי להשפיע (אולי לשלילה) על תוצאות הניתוח (Kanhai, Hage, Asscheman et al., 1999; Kanhai, Hage, Karim et al., 1999). לא חובה לתת טיפול באסטרוגן לאנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה המבקשות.ים ניתוח להסרת שני האשכים על מנת לקבל תוצאה טובה יותר (Hembree et al., 2017). בהקשרים אלה, עדיף ליידע את המטופלים.ות על הסיכונים והיתרונות של טיפול להחלפת הורמונים (אסטרוגנים, טסטוסטרון או שניהם) בכל הנוגע למניעת השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת השריר-שלד, וכן בנוגע לאפשרויות טיפול חלופיות, כמו למשל תוספי תזונה של סידן וויטמין D למניעת אוסטאופורוזיס (Hembree et al., 2017; Seal, 2017; Weaver et al., 2016). למידע נוסף על אנשים שבוחרים לא לקבל טיפול להחלפת הורמונים, ר' גם פרק 9 – סריסים. במקרה של ניתוחים וגינופלסטיים, יש ליידע את המטופלים.ות כי הימנעות מטיפול חוסם טסטוסטרון עשוי לגרום לצמיחת שיער בנרתיק לאחר הניתוח, במקרים שבהם נעשה שימוש בשתלי עור ובקפלי עור המצמיחים שיער (Giltay & Gooren, 2000). אנשים א-בינאריות.ים שהוגדרו כזכרים בלידה עשויים.ות גם לבקש ניתוח וגינופלסטי תוך שימור הפין, ניתוח וגינופלסטי תוך שימור האשכים והליכים המביאים למצב שבו לא קיימים מאפייני מין ראשוניים חיצוניים (כלומר, הסרת הפין, הסרת שק האשכים, הסרת האשכים וכו'). מומלץ שהמנתח והמטופל.ת המבקש את הטיפול ינהלו דיון על מנת להבין את המטרות והציפיות של המטופל.ת, וכן את היתרונות והמגבלות של ההליך המתוכנן (או המבוקש), וזאת על מנת לקבל החלטות על בסיס אישי וכדי לשתף פעולה עם נותני שירותי בריאות אחרים המעורבים בתהליך (ככל שישנם). המלצה 8.4 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק מידע לאנשים א-בינאריות.ים לגבי ההשפעות של טיפול הורמונלי/ניתוחים על הפוריות בעתיד ולדון באפשרות של שימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי או ביצוע ניתוחים. יש להעניק מידע והכוונה לכל האנשים הא-בינאריות.ים המבקשות טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בנודע לאפשרויות פוריות (Hembree et al., 2017; De Roo et al., 2016; Defreyne, Elaut et al., 2020; Defreyne, van Schuvlenbergh et al., 2020; Nahata et al., 2017; Quinn et al., 2021). חשוב לדון בהשפעה האפשרית של טיפול הורמונלי על הפוריות טרם תחילת הטיפול. על הדיון לכלול אפשרויות לשימור פוריות, המידה שבה יכולת הפוריות עשויה לחזור או שלא לחזור לאחר הפסקת טיפול הורמונלי, והעובדה שטיפול הורמונלי אינו מהווה טיפול למניעת הריון בפני עצמו. למידע נוסף, ר' פרק 16 – טיפול הורמונלי. מחקרים שפורסמו לאחרונה מציעים כי פחות סביר שאנשים א-בינאריות.ים ייגשו לטיפול ויביעו את צרכיהם לגבי התערבויות פוטנציאליות (Beek et al., 2015; Taylor et al., 2019). לאור זאת, מובן כי יש להציע לאנשים מכל זהות מגדרית מגוונת מידע לגבי האפשרויות והטכניקות העכשוויות לשימור פוריות, רצוי טרם תחילת הטיפול ההורמונלי, מפני שחשיפה להורמונים עשויה להשפיע על איכות הזרע או הביציות (Hamada et al., 2015; Payer et al., 1979). עם זאת, דבר זה לא צריך למנוע תשאול וחיפוש של מידע נוסף בזמן אחר, וזאת לאור הראיות שאנשים הנוטלות.ים אסטרוגן וטסטוסטרון עדיין מסוגלות לפוריות (Light et al., 2014). כאשר אדם א-בינארי.ת או מגוונת מגדרית אינה מעוניינת או שאין לה צורך בשימור פוריות או בייעוץ בנושא, אין להשתמש בעובדה זו כבסיס לדחיית הגישה לטיפול הורמונלי. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפול נפשי המלצות טיפול רפואי סקירת ספרות טיפול מאשש מגדר הנחיות טיפול זהות מגדרית א-בינאריים לכל המאמרים הצג עוד נושאים