שם המסמך:
James, S. E., Herman, J. L., Rankin, S., et al. (2016). The Report of the 2015 U.S. Transgender Survey. Washington, DC: National Center for Transgender Equality.
מדגם:
סקר בקרב 27,715 אנשים טרנסג'נדרים בארה״ב בשנת 2015.
ממצאים עיקריים:
10% מהמשתתפים דיווחו על אלימות מצד בני משפחה על רקע זהותם הטרנסג'נדרית.
8% דיווחו כי נזרקו מהבית על רקע זה.
רוב המשתתפים דיווחו על חוויות של התעמרות במערכת החינוך (מהגן ועד כיתה י"ב), כולל הטרדות מילוליות (54%), תקיפות פיזיות (24%) ותקיפות מיניות (13%) על רקע זהותם הטרנסג'נדרית.
17% חוו התעמרות שהביאה אותם לעזוב את בית הספר.
30% מהמשתתפים דיווחו כי בשנה האחרונה עברו פיטורים, סירוב לקידום במשרה או התעמרות (למשל, הטרדות מילוליות, פיזיות ומינית) במקום העבודה על רקע זהותם הטרנסג'נדרית.
46% מהמשתתפים דיווחו כי בשנה האחרונה חוו אלימות מילולית על רקע זהותם הטרנסג'נדרית.
9% חוו אלימות פיזית ו-10% חוו תקיפה מינית על רקע זה.
בנוסף, 47% דיווחו כי חוו תקיפה מינית מתישהו במהלך חייהם.
29% דיווחו כי הם חיים בעוני (בהשוואה ל15% מהאוכלוסייה הכללית) ו-15% דיווחו על אבטלה (פי שלוש מהממוצע בארה״ב).
16% בלבד דיווחו כי בבעלותם דירה או בית (בהשוואה ל-64% מהאוכלוסייה הכללית).
30% דיווחו כי חוו דרות רחוב מתישהו במהלך חייהם ו-12% דיווחו כי חוו זאת בשנה האחרונה על רקע זהותם הטרנסג'נדרית.
39% מהמשתתפים דיווחו על מצוקה נפשית רצינית בחודש האחרון (בהשוואה ל-5% מהאוכלוסייה הכללית).
40% דיווחו על ניסיון אובדני מתישהו במהלך חייהם (בהשוואה ל-4.6% בקרב האוכלוסייה הכללית).
33% מהמשתתפים שביקרו אצל נותני שירותים רפואיים דיווחו על חוויה שלילית אחת לפחות על רקע זהותם הטרנסג'נדרית (למשל, הטרדות מילוליות או סירוב לטפל בהם).
23% נמנעו מטיפול רפואי בשנה האחרונה עקב חשש מיחס שלילי.
33% דיווחו כי נמנעו מטיפול רפואי מפני שלא היה להם כסף לשלם עליו.
12% דיווחו כי חוו הטרדה מילולית בשירותים ציבוריים בשנה האחרונה. 1% דיווחו על תקיפה פיזית ו-1% דיווחו על תקיפה מינית בשירותים ציבוריים.
59% דיווחו כי נמנעו משימוש בשירותים ציבוריים בשנה האחרונה עקב חשש מעימותים.
32% דיווחו כי בשנה האחרונה נמנעו חלקית מאכילה ושתייה כדי שלא יצטרכו להשתמש בשירותים ציבוריים.
8% סבלו מדלקת בכליה או בדרכי השתן בשנה האחרונה עקב הימנעות זו.
8% מהמשתתפים דיווחו על חזרה למגדר הקודם ("דיטנזישן"), 62% מתוכם באופן זמני.
הסיבות הנפוצות ביותר לחזרה למגדר הקודם היו לחץ מההורים (36%), לחץ מבני משפחה אחרים (26%) ולחץ מצד בן או בת הזוג (18%).
סיבות נפוצות אחרות כללו הטרדות ואפליה לאחר השינוי המגדרי (31%) וקשיים במציאת עבודה (29%).
5% ממי שחזרו למגדר הקודם עשו זאת כי חשו ששינוי מגדרי אינו נכון עבורם (0.4% מהמדגם הכולל).
רוצה לשתף?