Search Results

תוצאות בריאות נפש בקרב נוער טרנסג'נדרי וא-בינארי המקבל טיפול להתאמה מגדרית סיכומים Tordoff et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי טיפול מאשש מגדר אנדוקרינולוגיה אובדנות א-בינאריים דכאון טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) גורמי חוסן מחקר אורך טיפול הורמונלי הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של המאמר: Tordoff, D. M., Wanta, J. W., Collin, A., et al. (2022). Mental health outcomes in transgender and nonbinary youths receiving gender-affirming care. JAMA network open, 5(2): e220978-e220978.‏ תקציר: המחקר בדק אם טיפול באמצעות מעכבי התבגרות ו הורמונים להתאמה מגדרית משפיע על דיכאון, חרדה ואובדנות. נמצא כי טיפולים אלה מקושרים לירידה בשיעורי הדיכאון והאובדנות במהלך מעקב של 12 חודשים. מתודולוגיה: מחקר כמותני בו המשתתפים ענו על שאלונים 24 שעות לאחר טיפול במרפאת המגדר לילדים בסיאטל. השאלונים הועברו בשלוש נקודות זמן: לאחר 3 חודשים, לאחר 6 חודשים ולאחר 12 חודשים. השאלונים התבססו על כליפ מדעיים קודמים לביצוע הערכת דיכאון, חרדה ואובדנות. מדגם: 104 בני נוער טרנסג'נדרים ו א-בינאריים בטווח הגילאים שבין 20-13, שפנו לקבלת טיפול במרפאה מגדרית בין 2017 ל-2018. מגבלות המחקר: המשתתפים במחקר היו צעירים מ משפחות תומכות אשר יכלו להרשות לעצמן לגשת לקליניקה לטיפול בהתאמה מגדרית. אלו משפיעים על מצב נפשי ולכן שיעורי החרדה, האובדנות, והדיכאון בקרב צעירים טרנסג'נדרים וא-בינאריים שאינם מטופלים עשוי להשתנות. החוקרים מציעים לשים דגש במחקרים עתידיים על צעירים שמשפחותיהם אינן תומכות או אינן יכולות להרשות לעצמן גישה לטיפלים להתאמה מגדרית לילדיהן. עיקר הדמוגרפיה שהשתתפה במחקר הזדהו כגברים טרנסיים, והורכבה ברובה מא.נשים לבנים, מה שמשפיע על היכולת להכליל באמצעות תוצאות המחקר. במחקר לא היה אמצעי שבדק מתן תרופות פסיכיאטריות אשר יכולות להשפיע גם כן על התוצאות. בעקבות כך שהתוצאות הגיעו משאלות הקשורות בסימפטומים של דיווח עצמי, כותבי המאמר ממליצים לבצע מעקב ודיווח על ידי גורם בריאות על מצב ה חרדה , ה דיכאון , אובדנות ו ניסיונות אובדניים וכן על דיווחים של דיספוריה מגדרית . ממצאים עיקריים: בתחילת המחקר: 56.7% מהמשתתפים סבלו מדיכאון בינוני עד חמור. 50.0% סבלו מחרדה בינונית עד חמורה. 43.3% דיווחו על פגיעה עצמית או על מחשבות אובדניות. בהשוואה לבני נוער שלא קיבלו טיפול זה, המשתתפים שקיבלו טיפול במעכבי התבגרות או טיפול הורמונלי חוו: ירידה של 60% בשיעורי הדיכאון. ירידה של 73% בשיעורי האובדנות. לא נמצאה השפעה על חרדה. דיון ומסקנות: תוצאות המחקר מעידות כי מתן טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מסייע בשיפור בריאותם הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים וא-בינאריים בטווח זמן של שנה, המדד שניכר בו שיפור משמעותי במיוחד הינו שיעור האובדנות. החוקרים מתארים כי ממצאי המחקר תומכים במחקרים קודמים בתחום ועומדים כנגד טרנדים של חקיקה נגד האוכלוסיה הטרנסג'נדרית היות וזו עשויה לפגוע בצורה ניכרת בבריאות הנפשית של צעירים טרנסג'נדרים וא-בינאריים. כמו כן, החוקרים מדגישים את החשיבות של הפחתת ההגבלות בגישה לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, זאת באמצעות הרחבה והוספה של תוכניות ביטוח בריאות והנגשה של קליניקות אשר פועלים למתן שירותים לאוכלוסיה זו. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי טיפול הורמונלי אנדוקרינולוגיה טיפול מאשש מגדר א-בינאריים אובדנות טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דכאון מחקר אורך גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

בתי ספר בטוחים? חוויות בבית הספר ותפיסות על אקלים בית ספרי בקרב נוער טרנסג׳נדרי תקצירים Day et al. 2018 מאת: מחקר אמפירי מצוקה עמיתים אלימות טרנד הדבקה חברתית בריונות בית ספר הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Day, J. K., Perez-Brumer, A., & Russell, S. T. (2018). Safe Schools? Transgender Youth’s School Experiences and Perceptions of School Climate. Journal of Youth and Adolescence, 47(8): 1731-1742. מדגם: 31,896 בני נוער בכיתות ז'-י"ב בקליפורניה, שהשתתפו בסקר בין השנים 2015-2013. ממצאים עיקריים: 1% מהמשתתפים הזדהו כטרנסג'נדרים. בהשוואה לבני נוער סיסג'נדרים, נמצא כי בני נוער טרנסג'נדרים מפסידים יותר ימי לימודים, סובלים מאלימות ובריונות, ומדווחים על אקלים שלילי בבית הספר. לא נמצא הבדל ברמת הציונים על פי דיווח עצמי. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי בית ספר עמיתים מצוקה טרנד אלימות הדבקה חברתית בריונות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

לחץ מגדרי, דומיין רגשי ותוצאות בריאות נפש בקרב ילדים ומתבגרים טרנסג׳נדרים ומגוונים מגדרית: סקירה שיטתית בעלת השלכות התפתחותיות וקליניות סיכומים Mezzalira et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי תמיכה מוסדית מצוקה קהילה אובדנות תמיכה משפחתית סקירת ספרות דכאון שימוש בחומרים ממכרים חרדה תמיכה חברתית בית ספר סביבה תומכת גורמי חוסן הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של המאמר: Mezzalira, S., Scandurra, C., Mezza, F., et al. (2022). Gender Felt Pressure, Affective Domains, and Mental Health Outcomes among Transgender and Gender Diverse (TGD) Children and Adolescents: A Systematic Review with Developmental and Clinical Implications. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(1): 785.‏ תקציר: המאמר מציג סקירת ספרות רחבה ושיטתית אשר מתעמקת בקשרי הגומלין שבין זהות מגדרית , לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. המאמר מתבסס על הספרות והמאמרים הקיימים בכדי לספק הבנה מקיפה על האופן שבו ציפיות חברתיות, המתבטאות לעתים קרובות כלחץ מגדרי, משפיעות על הרווחה הרגשית והבריאות הנפשית של ילדים ונוער מגווני מגדר במהלך שנותיהם המעצבות. הסקירה מציגה ומזהה תחומים רגשיים שונים אשר כוללים הערכה עצמית, חרדה, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית, כתחומי מפתח המושפעים מלחצים אלו. זאת בהתבסס על מחקרים קודמים אשר חשפו כי ישנן נורמות וציפיות חברתיות לגבי התפקידים המגדרים והביטויים המגדריים המקובלים על ידי החברה. נורמות אלו עלולות, ופעמים רבות אכן גורמות להפעלת לחץ משמעותי על צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. התוצאה של לחצים אלו היא מצוקה רגשית עמוקה ואתגרים הקשורים בבריאות הנפש עמם נאלצים הילדים ובני הנוער להתמודד. ממצאי המחקר מדגישים מתאם חזק בין רמות גבוהות יותר של לחץ מגדרי לבין השלכות נפשיות שליליות בקרב צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. כך אנשים המתמודדים עם לחץ גדול יותר להתאים את עצמם לנורמות המגדר המסורתיות, נוטים לחוות רמות מוגברות יותר של חרדה , דיכאון ומצוקה פסיכולוגית כללית. יתרה מכך, עוד עולה במחקר כי מעבר ללחץ להשתייך לקבוצת מגדר מסוימת, אפליה חברתית וסטיגמות כלפי צעירים.ות שאינם מתאימים ל״תבנית״ מחמירים את האתגרים הללו, ופוגעים עוד יותר ברווחתם הנפשית. מתוך הכרה בממצאים המעידים על ההשפעה המזיקה של לחץ מגדרי על צעירים מגווני מגדר, המחקר מדגיש את החשיבות של התייחסות לנושאים אלה בהקשרים קליניים והתפתחותיים כאחד. יצירת סביבות המאשרות את המגוון המגדרי, הטמעת מדיניות כוללנית במסגרות חינוך ובריאות, ומתן גישה לשירותי בריאות מאשררי מגדר - מזוהים כאסטרטגיות קריטיות לתמיכה בבריאות הנפשית וברווחתם של ילדים ובני נוער מגווני מגדר. יתר על כן, הסקירה מדגישה את הצורך בהתערבויות וב מנגנוני תמיכה מותאמים כדי לענות על הצרכים הייחודיים של צעירים אלו. צורך זה כולל מתן משאבים להתמודדות עם סטיגמה חברתית, מתן ייעוץ וקבוצות תמיכה לבריאות הנפש המיועדים במיוחד לבני נוער מגווני מגדר, והבטחת גישה להתערבויות רפואיות בהתאם למגדר כשנמצאת לנכון. מהדיון בממצאים עולה כי על ידי הבנת הדינמיקה המורכבת בין זהות מגדרית, לחצים חברתיים, חוויות רגשיות ותוצאות בריאות הנפש בקרב צעירים מגווני מגדר - מטפלים וקובעי מדיניות יכולים לבצע התערבויות ממוקדות שמטרתן לקדם חוסן ולשפר את הרווחה הכללית של ילדים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. מחקר זה מספק תובנות חשובות שיכולות לתת מענה למאמצים עתידיים ליצור סביבות מכילות ותומכות יותר עבור ילדים וצעירים אלו. מתודולוגיה: מדובר במחקר המבצע סקירה ספרותית של 33 מחקרים העוסקים בנוער, צעירים, גיוון מגדרי ובריאות נפשית. המחקרים בהם נעשה שימוש בסקירה, התייחסו ספציפית למשתנים הקשורים לבריאות הנפש בילדים ומתבגרים מגווני מגדר; פורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים (peer review); נבחרו מחקרים שבהם גיל הנבדקים היה עד 18; המחקרים כללו נתונים כמותיים מקוריים ומדידים. בכדי להעריך את איכות המאמרים בסקירה, החוקרים השתמשו בכלי לדירוג מחקרים של המכון הלאומי לבריאות. הכלי מורכב מ-14 חלקים המעריכים גורמים שונים הקשורים לתוקף הפנימי של המחקר. הערכת האיכות הושלמה באופן עצמאי על ידי שני סוקרים וכל סתירה נפתרה באמצעות דיון עם סוקרים נוספים. מדגם: המדגם כלל 33 מחקרים, לאחר שעברו מספר סינונים ונמצאו כמתאימים לניתוח דאטה רחב. מגבלות המחקר: למחקר ישנן מספר מגבלות: חיפוש הספרות הוגבל לשלושה מאגרי מידע מדעיים, וייתכן שחסרו רשומות רלוונטיות שלא הוספו שם. מחקרים שאינם בשפה האנגלית לא נכללו. הסקירה התמקדה במחקרים כמותיים שפורסמו בכתבי עת שנבדקו על ידי עמיתים ופחות כללה תובנות תיאורטיות ואיכותניות. למרבית המחקרים שנכללו בסקירה הייתה מגבלה על היכולת לבסס קשרים סיבתיים. מחקר עתידי צריך לשלב מחקרי אורך כדי לטפל במגבלות אלו. ממצאים עיקריים: בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים: דיכאון וחרדה: המחקר מצביע על כך שצעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר חווים שיעור גבוה יותר של התמודדויות נפשיות, במיוחד דיכאון וחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מספר מחקרים מצאו בעקביות רמות גבוהות של דיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות ופגיעות עצמיות בקרב ילדים ונוער מגווני מגדר. צעירים א-בינאריים , במיוחד אלו שמינם בלידה נקבע כנקבה, ובני מיעוטים אתניים עשויים להתמודד עם אתגרים נוספים בבריאות הנפש. כמו כן, טרנספוביה מופנמת קשורה לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים מגווני מגדר. עם זאת, מחקרים מסוימים מראים תוצאות מעורבות, כאשר לא כל הנבדקים מדווחים על רמות גבוהות יותר של דיכאון בהשוואה לבני גילם. קשיים התנהגותיים : מהמחקר עולה כי מגיפת הקורונה השפיעה הן על מתבגרים טרנסג'נדרים והן על מתבגרים סיסג׳נדרים, אך הממצאים מראים כי מתבגרים טרנסג'נדרים חוו יותר רגשות שליליים, עשו שימוש מוגבר יותר במדיה וחוו ירידה בפעילות הספורטיבית בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. בני נוער אשר מתארים כי אינם תואמים את התפקיד המגדרי אליו שויכו, וחוו מצוקה בגלל אי ​​ההתאמה שלהן.ם, נטו יותר לעסוק ב התנהגות בעלת אופי סיכוני . מהסקירה עולה כי צעירים טרנסג'נדרים נטו יותר להשתמש בחומרים, לחוות בריונות ולעסוק בהתנהגויות המוגדרות כבעלות אופי סיכוני בהשוואה לבני גילם הסיסג'נדרים. עם זאת, נוכחותם של חוקים למניעת אפליה וחוקים נגד בריונות נמצאו בקורלציה עם שימוש נמוך יותר בסיגריות אך שימוש מוגבר באלכוהול בקרב בני נוער טרנסג'נדרים. פוטנציאל להתפתחות טראומה: מהמחקר עלה כי צעירים מגווני מגדר נמצאים בסיכון מוגבר לאלימות והתעללות בתיכון. חוויות ילדות שליליות יכולות להיות אירועים טראומטיים המשפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית. מחקרים קודמים מצאו כי אירועים אלו מגבירים מצוקה פסיכולוגית, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. מהמחקר עולה כי אירועים אלה מתרחשים לעתים קרובות בקרב צעירים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר, ותורמים לחוסר הסתגלות פסיכו-סוציאלית. עוד עלה בממצאים בתחום זה כי במדינות בהן קיימים חוקים נגד אפליה ואנטי-בריונות יש פחות בריונות כלפי בני נוער מגווני מגדר, בעוד שבמדינות שיש בהן חוקים אנטי-להט"בים יש בריונות מוגברת ושימוש לרעה באלכוהול. התערבות משפחתית : ממחקרים קודמים עולה כי מתח הורי מנבא רמות גבוהות יותר של תסמיני בריאות נפשיים שונים בילדים מגווני מגדר, אך נמצא גם כי מערכות משפחתיות תומכות לא בהכרח מקלות על מצוקה פסיכולוגית אצל מתבגרים אלו. לא ניתן לחזות נטיות פתולוגיות בצעירים מגווני מגדר על ידי הכרה בעמדות ההורים כלפי זהותם המגדרית או מידת ה דיספוריה המגדרית שהם חווים. גיוון נוירולוגי : נמצא כי ילדים טרנסג'נדרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי נוטים ל איכות חיים נמוכה יותר על פי מספר תחומים בהשוואה לנערים מגווני מגדר אחרים. תכונות הקשורות לספקטרום האוטיסטי נמצאו גבוהות יותר אצל ילדים או אמהותיהם וקשורות לרמה גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית אצל אותם ילדים. דיון ומסקנות: המחקר שופך אור על השכיחות והחומרה של בעיות בריאות הנפש שעמן מתמודדים צעירים מגווני מגדר. מושם דגש עיקרי על דיכאון וחרדה אשר מופיעים כבעיות מרכזיות ואלו מלווים לעתים קרובות באתגרים רגשיים והתנהגותיים אחרים כגון: הפרעות אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. התמודדויות אלו בתחום בריאות הנפש מושפעות ממספר רב של גורמים, כולל חוויות טראומטיות, הטרדות, בריונות ו לחצים חברתיים הדורשים מהצעירים להתאים את עצמם לנורמות המגדר. היבט משמעותי שנחקר במחקר הוא המושג "לחץ מגדרי מורגש", המתייחס ללחצים הפנימיים והחיצוניים שאנשים מתמודדים איתם במטרה להתאים לתפקידי המגדר שהוקצו להם. מהמחקר עולה כי ללחץ זה עלולות להיות השפעות מזיקות על הרווחה הפסיכולוגית ולהחמיר תחושות של הערכה עצמית נמוכה. המחקר מדגיש בין היתר גם את ההשפעה של לחץ וטראומה של בני מיעוט אתני על בריאות הנפש, תוך הדגשת הצורך בטיפול מושכל בטראומה והתערבויות שמטרתן להפחית סטיגמה ואפליה. יתר על כן, גורמים חיצוניים ותרבותיים, כולל תמיכה משפחתית וקבלה חברתית, משפיעים באופן משמעותי על תוצאות בריאות הנפש של צעירים טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. למרות שלעיתים קרובות הם מתמודדים עם אפליה, נוכחותם של יחסים משפחתיים וחברה תומכת יכולה לשמש כגורם מגן, ולשפר את רווחתם הכללית. הסקירה מכירה במורכבות של פיתוח זהות מגדרית בקרב ילדים ובני נוער, תוך הדגשת החשיבות של חקר פתוח ומכיל. דבר זה גם מדגיש את הצורך במחקר שמאמץ פרספקטיבה המכירה בחוסן ובחוזקות של אוכלוסיה זו במקום להתמקד רק באתגרים שלה. מהמלצות המחקר עולה כי בכדי לשפר את איכות חייהם של ילדים ונוער מגווני מגדר, יש לגייס מערכות תמיכה מקיפות, לרבות רשתות חברתיות, משפחתיות וקהילתיות. מהממצאים עולה כי קשרים אלו משמשים כגורמים מכריעים נגד ההשפעות המזיקות של סטיגמה, טראומה ואפליה. מאמצים משותפים, כולל התערבויות בבריאות הנפש, יכולים להפחית ביעילות רגשות שליליים ולטפח קבלה עצמית. גישות אלו ממלאות תפקיד מרכזי בהעצמת צעירים מגווני מגדר, מקלות על פיתוח תפיסה עצמית חיובית ושחרור מהסטיגמה המופנמת, דבר אשר מוביל בסופו של דבר לשיפור הרווחה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי סביבה תומכת בית ספר קהילה תמיכה מוסדית גורמי חוסן סקירת ספרות אובדנות מצוקה שימוש בחומרים ממכרים דכאון תמיכה משפחתית תמיכה חברתית חרדה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המשך טיפול הורמונלי מאשש מגדר בקרב טרנסג׳נדרים בגיל ההתבגרות ובבגרות תקצירים Roberts et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי חרטה לחץ חברתי מחקר אורך טיפול הורמונלי תמיכה מוסדית תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Roberts, C. M, et al. (2022). Continuation of Gender-affirming Hormones Among Transgender Adolescents and Adults. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 107(9): e3937–e3943, https://doi.org/10.1210/clinem/dgac251 מדגם: ניתוח משני של נתונים על 627 טרנסג'נדרים, בגיל ממוצע של 19 שנים. ממצאים עיקריים: 70.2% מקרב המדגם המשיכו לקבל טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית ארבע שנים לאחר תחילת הטיפול. שיעור ההמשך בקרב טרנסג'נדריות על הקשת הנשית היה 81%, לעומת 64.4% בקרב טרנסג'נדרים על הקשת הגברית. שיעור המשך הטיפול היה גבוה יותר בקרב מי שהחלו ליטול הורמונים לפני גיל 18, באישור ובתמיכת ההורים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי תמיכה משפחתית לחץ חברתי חרטה מחקר אורך טיפול הורמונלי תמיכה מוסדית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

פרק 1: הערכה מאשררת ומודעת-מגדר של ילדים ונוער מגוונים מגדרית ו\או טרנסג'נדרים סיכומים Leibowitz et al. 2018 מאת: טיפול נפשי טיפול מאשש מגדר דכאון חרדה בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Leibowitz, S., & Janssen, A., (2018). Affirmative Mental Health Care for Transgender and Gender-Diverse Youth (chapter 1: 1-29). Springer International Publishing. תקציר: המאמר דן בחשיבות של שימוש בכלי הערכה מבוסס מגדר ומיודע התפתחות עם ילדים ונוער טרנסג'נדרים. במאמר, מציעים הכותבים כלי מקצועי להערכה מבוססת מגדר עבור גורמי בריאות נפש אשר עובדים עם ילדים ונוער לאורך תקופת הילדות וגיל ההתבגרות. כלי זה נבנה מתוך נקודת מבטם הקלינית של הכותבים ומתוך הבנה של הצרכים הייחודיים של ילדים ונוער מגווני מגדר. כחלק מתהליך הסקירה של כלי ההערכה, דנים הכותבים בחשיבות השימוש בגישה מאשררת מגדרית ומיודעת התפתחות על מנת לאפשר התווית תוכנית טיפול מתאימה לילדים ונוער טרנסים ועם גיוון מגדרי. לדידם, שימוש ב גישה מאששת מגדר הוא קריטי לתהליך ההערכה, שכן היא מאפשרת לילד.ה או לנער.ה לבחון בצורה מעמיקה את הרצונות, הצרכים והמצוקות סביב הזהות המגדרית, ללא אג'נדה נסתרת או התערבות חיצונית. בין היתר, כותבי המאמר מדגישים כי בתהליך ההערכה יש לקחת בחשבון גם תהליכים התפתחותיים, פזיולוגיים ורגשיים, אשר מתרחשים בתקופת הילדות וגיל ההתבגרות ע ל מנת לבצע הערכה אפקטיבית שלוקחת בחשבון היסטוריה רפואית ופסיכולוגית; התפתחות מגדרית; ביטוי מגדרי; צרכים רגשיים וחברתיים; צרכים רפואיים; מופעי בריאות נפש; בחינה של מערכות התמיכה הסובבות את המטופלים ועוד. כותבי המאמר מדגישים את החשיבות של ביצוע הערכה מבוססת מגדר בתחילת הקשר הטיפולי, ומציגים את היתרונות שלה: לתת סיוע לנער.ה; לספק לילד.ה ולמשפחה את התמיכה וההכוונה הדרושים; לסייע בפיתוח תוכנית התערבות שיש לה פוטנצ יאל להפחית סיכונים אליהם הילד.ה חשופים ולהעלות את האפקטיביות של הטיפול עצמו. תהליך הערכה מסוג זה, הוא תהליך שיתופי המתקיים עם הילד.ה או הנער.ה ובני המשפחה, במטרה לספק תמיכה וסיוע. תהליך ההערכה באמצעות כלי זה יסייע לגורמי בריאות נפש להעמיק בעבודה עם ילדים ונוער מגווני מגדר וכן יאפשר לבחון בצורה מעמיקה יותר ולאורך זמן, שאלות שעוסקות במוכנות לטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית; היכרות עם הסביבה החברתית והמשפחתית; הערכה של רמת התמיכה; הערכה של ביטויי ועוצמת דיספוריה מגדרית; היכולת להבין תהליכים חברתיים ורפואיים שונים ועוד. מתודולוגיה: המאמר מציע כלים המבוססים על ניסיונם הקליני של שני פסיכיאטרים המתמחים בילדים ונוער, חלק מכלי ההערכה המוצעים במאמר מגובים מדעית. דיון ומסקנות: המאמר מכיר במורכבות של הערכה קלינית של ילדים ונוער טרנסג'נדרים בנוסף לקושי בהערכת ילדים ונוער כשלעצמה, לצד זאת מדגיש את החשיבות של גישה מאשררת מגדרית לצורך מתן טיפול ראוי ומתאים בהתחשב בשלב ההתפתחותי, בסביבה, וברצונות ובמודעות של המטופלים להשלכות. מגבלות המחקר: המחקר מתאר ניתוח של תהליכי הערכה רצויים בקרב ילדים ונוער מגוונים מגדרית ו/או על הקשת הטרנסית מנקודת מבטם הקלינית של המחברים. רק חלק מכלי ההערכה המוצעים במאמר, גובו מדעית במחקרים קודמים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור טיפול נפשי טיפול מאשש מגדר דכאון חרדה בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 12 הורמונים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) המלצות טיפול הורמונלי סקירת ספרות מעבר מגדרי רפואי אנדוקרינולוגיה שימור פוריות הנחיות טיפול טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי פרק 12 – טיפול הורמונלי [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ כאשר טיפול זה נחוץ מבחינה רפואית, אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עשויים להזדקק לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית על מנת לגרום לשינויים שעולים בקנה אחד עם המטרות הגופניות שלהם, לזהות המגדר שלהם, או לשניהם (ר' ההמלצה על טיפול רפואי חיוני בפרק על ישימות עולמית, המלצה 2.1). פרק זה מכיל המלצות לטיפול הורמונלי עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים ומתבגרים. כדי לקרוא את הקריטריונים להערכה הקשורים לתחילת טיפול הורמונלי למבוגרים ולמתבגרים, עיינו בפרק 5 – הערכת מבוגרים.ות ובפרק 6 – מתבגרים.ות, בהתאמה. ניתן למצוא סיכום של ההמלצות ושל הקריטריונים להערכה בנספח ד'. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית התקבל כטיפול הכרחי מבחינה רפואית מאז פרסומם של הסטנדרטים לטיפול של האגודה המקצועית העולמית לבריאות טרנסג'נדרים (WPATH) בשנת 1979 וכן בעדכונים שבוצעו לאחר מכן בסטנדרטים לטיפול, כולל הגרסה השביעית של הסטנדרטים לטיפול (Coleman et al., 2012). WPATH תמכה בהנחיות האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ב-2009 וב-2017 (Hembree et al., 2009; Hembree et al., 2017). האגודה האירופית לרפואה מינית גם היא פרסמה נייר עמדה בנושא ניהול הורמונים אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מתבגרים ובוגרים (T’Sjoen et al., 2020). כאשר הוא ניתן בפיקוח רפואי, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית הינו בטוח (Tangpricha & den Heijer, 2017; Safer & Tangpricha, 2019). עם זאת, קיימים מספר סיכונים בטווח הארוך ויש צורך במעקב קפדני ובבדיקות על מנת להפחית את הסיכון לאירועים שליליים (Hembree et al., 2017; Rosenthal, 2021). באופן כללי, המטרה היא לשנות את רמות הורמוני המין בסרום על מנת להתאים אותם לרמות המקושרות עם זהות המגדר של האדם הרלוונטי, אם כי לא נקבעו טווחי מטרה אופטימליים (Hembree et al., 2017). אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים להשתמש ברמות הטסטוסטרון ו/או האסטרדיול בסרום על מנת לפקח על רוב הטיפולים בהורמוני מין. עם זאת, לא ניתן לפקח על שימוש באסטרוגנים מצומדים או סינתטיים. ההנחה כי יש לפקח על יחס האסטרון לאסטרדיול לא נתמכה במחקר עוקבה שפורסם לאחרונה, מפני שלא נצפה קשר בין ריכוז האסטרון לבין שינוי בשומן הגוף או בהתפתחות השדיים בקבוצת עוקבה אירופית של 212 נשים טרנסג'נדריות בוגרות במהלך מעקב של שנה אחת לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי (Tebbens et al., 2021). המחקר הדגים כי ריכוזי אסטרון גבוהים יותר או יחס גבוה יותר בין אסטרון לאסטרדיול אינם מקושרים להשפעות שליליות על הנישוי (אחוז השומן והתפתחות השדיים) (Tebbens et al., 2021). לכן, נכון לעכשיו, פיקוח על יחס האסטרון לאסטרדיול אינו נתמך על פי הראיות שפורסמו. חלה ירידה בשימוש באסטרוגנים מצומדים, ששימשו בעבר, לטובת אסטרוגנים ביו-זהים. הגם שמספר מחקרים הצביעו על סיכון גבוה משמעותית לתסחיפים של קרישי דם ולסיבוכים בלב ובכלי הדם בעת שימוש באסטרוגנים מצומדים בנטילה דרך הפה בהשוואה לאסטרדיול בנטילה דרך הפה אצל נשים לאחר המנופאוזה, לא בוצעו ניסויים קליניים אקראיים בקרב נשים לאחר המנופאוזה או בקרב אנשים טרנסג'נדריות.ים המקבלות טיפול באסטרוגן (Smith et al., 2014). הגישה לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית משתנה ותלויה בשלב ההתפתחותי של המטופל.ת בעת תחילת הטיפול ההורמונלי, וכן במטרות שלו לטיפול. טיפול הורמונלי אינו מומלץ לילדים אשר עוד לא הגיעו לגיל ההתבגרות. אצל נערים.ות שעומדים בקריטריונים (כפי המפורט בפרק 6 – מתבגרים.ות) ואשר הגיעו לשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות, המטרה העיקרית היא בדרך כלל עיכוב התפתחות נוספת של ההתבגרות המינית באמצעות אגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRHas) עד לזמן המתאים שבו ניתן להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. במקרים אלה, טיפול מעכב התבגרות נחשב הכרחי מבחינה רפואית. מבוגרים שמתאימים לטיפול יכולים להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אם הם עומדים בקריטריונים המפורטים בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות. בנוסף, על נותני שירותי בריאות לדון במטרות הפוריות ובהליכים לשימור פוריות טרם תחילת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. ר' פרק 16 – בריאות מערכת הרבייה. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית שמטרתו נישוי הגוף בדרך כלל כולל אסטרוגן ותרופות להפחתת רמות האנדרוגן (Hembree et al., 2017). למרות שקיימים דיווחים אנדקוטליים על שימוש בפרוגסטרון להתפתחות השדיים ולניהול מצב הרוח, נכון לעכשיו לא קיימות מספיק ראיות כי היתרונות האפשריים של שימוש בפרוגסטרון גדולים מהסיכונים האפשריים (Iwamoto, T’Sjoen et al., 2019). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית למטרת גברור בדרך כלל כולל טסטוסטרון. הן WPATH והן האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה ממליצות לפקח על רמות הורמוני המין. למרות שטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מותאם כדי לענות על הצרכים האישיים של אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, בדרך כלל רמות ההורמונים נשמרות בריכוז המספיק כדי לתמוך בבריאות העצם ושאינו גבוה במיוחד (Hembree et al., 2017; Rosen et al., 2019). המלצותינו 12.1 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל טיפול מעכב התבגרות אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימים* לאחר שהציגו שינויים פיזיים כחלק מהתבגרות מינית (שלב טאנר השני). 12.2 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש באגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) למטרת דיכוי הורמוני מין אנדוגניים אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* אשר יש להם צורך רפואי בתרופות מעכבות התבגרות. 12.3 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטינים (בנטילה דרך הפה או בזריקה בשחרור מושהה) לעיכוב ההתבגרות המינית אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית מתאים* כאשר אגוניסטים ל-GnRH אינם זמינים או יקרים מדי. 12.4 – אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אגוניסטים ל-GnRH לדיכוי הורמוני המין מבלי להחליף במקביל את הורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* המעוניינים בהתערבות זו ושנמצאים בשיא ההתבגרות המינית או שהשלימו אותה (לאחר שלב טאנר השלישי), אך אינם בטוחים לגבי תחילת טיפול בהורמוני מין או אינם מעוניינים להתחיל בו. 12.5 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום משטר טיפול בהורמוני מין כחלק מטיפול להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר הגיעו לפחות לשלב טאנר השני, תוך מעורבות של ההורים/האפוטרופוסים, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה נחוצה. 12.6 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק את רמות ההורמונים במהלך הטיפול להתאמה מגדרית על מנת לוודא הפחתה בהורמוני המין האנדוגניים וכן לוודא כי רמות הורמוני המין שנרשמו נשארות מתאימות למטרות הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית בהתאם לשלב טאנר שבו הם נמצאים. 12.7 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטרונים או אגוניסטים ל-GnRH למתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית בעלי רחם מתאימים* על מנת להפחית דיספוריה הנגרמת על ידי המחזור החודשי, כאשר עוד לא קיים צורך רפואי בטסטוסטרון להתאמה מגדרית. 12.8 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לערב אנשי מקצוע ממספר תחומים בעלי מומחיות בבריאות טרנסג'נדרים.ות ובניהול הטיפול הדרוש עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית. 12.9 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקיים הערכות קליניות קבועות לשינויים פיזיים ולתגובות שליליות אפשריות להורמוני המין, כולל בדיקת מעבדה של הורמוני המין כל 3 חודשים במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי, או שינויי מינון עד ההגעה למינון יציב לבוגרות, ולאחר מכן בדיקות קליניות ובדיקות מעבדה פעם או פעמיים בשנה לאחר ההגעה למינון אחזקה לבוגרים. 12.10 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע את כל המטופלות.ים הניגשות לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, לייעץ להן ולדון איתן באפשרויות הזמינות לשימור פוריות טרם תחילת טיפול מעכב התבגרות וטרם תחילת טיפול הורמונלי. 12.11 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך ולהתייחס למצבים רפואיים שעלולים להחמיר בעקבות ירידה בריכוזי הורמוני המין האנדוגניים וטיפול בהורמוני מין אקסוגניים טרם תחילת הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. 12.12 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית, המקבלות טיפול להתאמה מגדרית, על תחילתם ועל מהלך הזמן של השינויים הפיזיים הנגרמים באמצעות טיפול בהורמוני מין. 12.13 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אתינילאסטראדיול לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית כחלק מטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. 12.14 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אסטרוגן במדבקות עוריות לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* שנמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות תסחיף קריש דם ורידי על בסיס הגיל > 45 או על בסיס עבר של תסחיף קריש דם ורידי, כאשר קיימת המלצה לטיפול באסטרוגן להתאמה מגדרית. 12.15 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אסטרוגנים מצומדים לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית כאשר אסטרדיול זמין כמרכיב של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. 12.16 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום תרופות להפחתת רמות הטסטוסטרון (ציפרוטרון אצטט, ספירונולקטון, או אגוניסטים ל-GnRH) לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בעלות אשכים הנוטלות אסטרוגן כחלק מתוכנית לטיפול הורמונלי, אם המטרה של המטופל.ת היא להגיע לרמות ריכוז הורמוני מין בדם הדומות לרמות הקיימות אצל נשים סיסג'נדריות. 12.17 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב אחר רמות ההמטוקריט (או ההמוגלובין) אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון. 12.18 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשתף פעולה עם מנתחים בנושא שימוש בהורמונים לפני ואחרי ניתוחים להתאמה מגדרית. 12.19 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית על האפשרויות השונות הזמינות לניתוחים להתאמה מגדרית אלא אם אין צורך רפואי בניתוח או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. 12.20 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל ולהמשיך בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר דרוש להן טיפול זה עקב שיפור מוכח בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים. 12.21 – אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להמשיך בטיפול ההורמונלי הנוכחי אם קיימת התדרדרות בבריאות הנפש של מטופלים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית ולבצע הערכה לסיבת ההתדרדרות, אלא אם דבר זה נשלל מסיבות רפואיות. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, עיינו בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות, בפרק 6 – מתבגרים.ות, ובנספח ד'. ברוב המקרים, טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית נמשך לכל החיים. לא ידוע אם מומלץ להפחית במינוני טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים. הפסקת הטיפול ההורמונלי עלולה לגרום לאובדן עצם אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ובהחלט יגרום לכך אצל אנשים שעברו הסרה של בלוטות המין (Wiepjes et al., 2020). בנוסף יש לבצע טיפולי רפואה ראשונית באופן קבוע (ר' פרק 15 – רפואה ראשונית). מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על עליה במקרי מחלות לב וכלי דם ותסחיפי קריש דם ורידי אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית המקבלות אסטרוגן, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים יותר הנוטלים שילובים שונים של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (Irwig, 2018; Maraka et al., 2017). אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון עלולים להיות חשופים לסיכון גבוה יותר ללב ולכלי הדם ולאירועים מסוג זה, כמו למשל אוטם בשריר הלב, עלייה בלחץ הדם, ירידה ברמת כולסטרול-HDL ועודף משקל (Alzahrani et al., 2019; Irwig, 2018; Kyinn et al., 2021). מומלץ כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו בסגנון החיים ובטיפול פרמקולוגי עם מטופלים.ות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות מחלב לב וכלי דם (ר' פרק 15 – רפואה ראשונית). פוליציתמיה הינה הפרעה נוספת שעלולה להופיע אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית הנוטלים טסטוסטרון (Antun et al., 2020). לכן חשוב להמשיך לעקוב אחר התפתחות מצבים רפואיים שעלולים להחמיר לאורך החיים בעת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (Hembree et al., 2017). כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בנוער הסעיפים הבאים דנים בטיפול הורמונלי אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית. בהתאם לשלב ההתפתחותי של הנער.ה, טיפול הורמונלי זה בדרך כלל מורכב משני שלבים: טיפול מעכב התבגרות, ולאחריו הוספה של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. בזמן השלב הראשון, ההתבגרות המינית מושהית כדי לאפשר לנער.ה לחקור את זהות המגדר שלה ואת המטרות הגופניות שלה על מנת להתכונן לשלב הבא, שעשוי לכלול טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. חלק זה דן בהמלצות לשימוש באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRHas) וכן בגישות חלופיות לטיפול מעכב התבגרות, ולאחר מכן דן בהמלצות לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. הסעיפים הרלוונטיים לנוער ולבוגרים.ות מופיעים בחלק הבא. המלצה 12.1 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל טיפול מעכב התבגרות אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימים* לאחר שהציגו שינויים פיזיים כחלק מהתבגרות מינית (שלב טאנר השני). באופן כללי, מטרת הטיפול ב-GnRHa אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית היא למנוע את המשך ההתפתחות של סימני המין המשניים האנדוגניים המקושרים למין שנקבע בלידה. מאחר שטיפול זה הינו הפיך לחלוטין, הוא נחשב להארכת זמן עבור מתבגרות.ים, כדי שיוכלו לחקור את זהות המגדר שלהן באמצעות שינוי מגדר חברתי מוקדם (Ashley, 2019e). לטיפול ב-GnRHa גם יש יתרון טיפולי מפני שלעיתים קרובות הוא מביא להפחתה דרמטית ברמת המצוקה הנובעת מהשינויים הפיזיים המתרחשים בתחילת ההתבגרות האנדוגנית (Rosenthal, 2014; Turban, King et al., 2020). עבור ילדות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית אשר שמרו על זהות מגדר עקבית, התפתחות קבועה של סימני מין משניים בכל רמה שהיא עלולה לגרום למצוקה משמעותית. למרות שניתן לשקול שימוש ב-GnRHa כדי למנוע את תחילת ההתבגרות המינית אצל מי שנשארות בשלב טאנר הראשון, לא קיימת המלצה על שימוש כזה ב-GnRHa (Hembree et al., 2017). כאשר ילד.ה מגיעה לגיל שבו בדרך כלל מתחילה ההתפתחות המינית (בדרך כלל החל מגיל 7-8 ועד גיל 13 לבעלי.ות שחלות והחל מגיל 9 ועד גיל 14 לבעלי.ות אשכים), ניתן לבדוק את הילד.ה לעיתים תכופות יותר, אולי פעם ב-4 חודשים, כדי למצוא סימנים להתפתחות מינית (ניצני שדיים או נפח אשכים שווה או גדול מ-4 מ"ל). לאור הקצב הטיפוסי של ההתפתחות המינית (3.5-4 שנים עד להשלמת ההתפתחות), מאוד בלתי סביר שיחולו שינויי התבגרות קבועים לאחר 4 חודשי התבגרות מינית או פחות. לכן באמצעות מעקב תכוף, ניתן לזהות את תחילת ההתבגרות המינית לפני כל שינויים פיזיים בלתי הפיכים, ובאותו הזמן ניתן גם להתחיל טיפול ב-GnRHa, שהוא בעל יעילות גבוהה. יש לציין כי בתחילת הטיפול ב-GnRHa, בדרך כלל חלה רגרסיה לשלב טאנר אחד אחורה. לכן, אם קיימת התפתחות שדיים אופיינית לשלב טאנר השני, בדרך כלל חלה רגרסיה מלאה לשלב טאנר הראשון, שבא לפני ההתבגרות המינית; דבר זה בדרך כלל נכון גם לגבי אשכים האופייניים לשלב טאנר השני (שבדרך כלל אינו ניתן לזיהוי של המטופל.ת ואינו מקושר להתפתחות סימני מין משניים). לאור העובדה כי הורמוני GnRHa פועלים באמצעות השריית העמידות של קולטני GnRH, אם אין עליה בגירוי ה-GnRH האנדוגני של בלוטת יותרת המוח (הסימן הביוכימי הראשון להתבגרות המינית), אין צורך בהשריית העמידות של קולטני GnRH. בנוסף, עקב ההבדלים הנרחבים בזמני תחילת ההתבגרות המינית (כפי שצוין לעיל), קשה להצדיק שימוש ב-GnRHa, שעלול להיות כרוך בסיכון בלתי ידוע כלשהו, במקרים שבהם אין כל יתרון פיזיולוגי בכך טרם תחילת ההתבגרות המינית. שימוש ב-GnRHa אצל ילדות.ים בשלב טאנר הראשון נחוץ רק במקרים של עיכוב בגדילה ובהתבגרות המינית של ילדים בריאים, בדרך כלל לצד טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. עם זאת, ניתן לשקול שימוש ב-GnRHa אצל ילדות.ים שמתחילות בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בעודן בשלב טאנר הראשון עקב עיכוב בגדילה ובהתבגרות המינית של ילדים בריאים. תחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית עשויה להפעיל את ציר הורמוני המין של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, אך גם למסך את ההשפעות של הפעלה זו על הגוף. כדי להימנע משינויים גופניים שעלולים להחמיר את תחושת חוסר ההתאמה המגדרי של המטופל.ת, ניתן להתחיל את הטיפול ב-GnRHa כטיפול משלים לטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית זמן קצת לאחר תחילת טיפול זה, כדי לאפשר התפתחות מינית הקשורה לפנוטיפ שאיתו מזדהה המטופל.ת. בנוסף, דיכוי ההתפתחות של סימני מין משניים הוא יעיל ביותר במקרים שבהם הטיפול בהורמוני מין התחיל בגיל ההתבגרות המוקדם עד אמצע גיל ההתבגרות, בהשוואה לתחילת טיפול בהורמוני מין לאחר השלמת ההתבגרות המינית (Bangalore-Krisha et al., 2019). בהתאם לכך, עבור מתבגרים.ות שכבר השלימו את תהליך ההתבגרות המינית האנדוגני וששוקלות להתחיל בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית, ניתן להשתמש ב-GnRHa כדי לעכב תפקודים פיזיים, כמו למשל וסת או זקפה, ותרופות אלה יכולות לשמש כגשר עד שהמתבגר.ת, האפוטרופוס (או האפוטרופוסים) (אם המתבגר.ת אינה מסוגלת לתת הסכמה באופן עצמאי) וצוות הטיפול יגיעו להחלטה (Bangalore-Krishna et al., 2019; Rosenthal, 2021). תחילת ההתבגרות המינית מתרחשת באמצעות הפעלה מחודשת של ציר הורמוני המין של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח. ההערכה הקלינית של שלבי ההתבגרות המינית מבוססת על תכונות פיזיות שמשקפות את ההפעלה המחודשת. אצל מטופלים.ות עם שחלות מתפקדות, שלב טאנר השני מאופיין בהתפתחות בלוטת החלב. התפתחות בלוטת החלב נגרמת עקב חשיפה לאסטרוגן שמייצרות השחלות. אצל מטופלות.ים עם אשכים מתפקדים, שלב טאנר השני מאופיין בגדילה בנפח האשכנזים (בדרך כלל יותר מ-4 מ"ל). גדילת האשכים מתווכת על ידי הגונדוטרופינים LH ו-FSH. בשלבים מאוחרים יותר, האשכים מפיקים טסטוסטרון בכמות שמספיקה להתחלת גברור של הגוף. המלצה 12.2 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש באגוניסטים ל-GnRH למטרת דיכוי הורמוני מין אנדוגניים אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* אשר יש להם צורך רפואי בתרופות מעכבות התבגרות. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.4. המלצה 12.3 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטינים (בנטילה דרך הפה או בזריקה בשחרור מושהה) לעיכוב ההתבגרות המינית אצל נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית מתאים* כאשר אגוניסטים ל-GnRH אינם זמינים או יקרים מדי. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.4. המלצה 12.4 אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אגוניסטים ל-GnRH לדיכוי הורמוני המין מבלי להחליף במקביל את הורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים המעוניינים בהתערבות זו ושנמצאים בשיא ההתבגרות המינית או שהשלימו אותה (לאחר שלב טאנר השלישי), אך אינם בטוחים לגבי תחילת טיפול בהורמוני מין או אינם מעוניינים להתחיל בו. אגוניסטים ל-GnRH מפחיתים את ריכוזי הגונדוטרופין והורמוני המין אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית ולכן משהים את התפתחותם של סימני מין משניים (Schagen et al., 2016). השימוש בהם הוא בדרך כלל בטוח, כאשר התפתחות יתר לחץ דם הינה האירוע השלילי היחיד בטווח הקצר שדווח בספרות (Delemarre-van de Waal & Cohen-Kettenis, 2006; Klink, Bokenkamp et al., 2015). אגוניסטים ל-GnRH מונעים מבלוטת יותרת המוח מלהפריש LH ו-FSH (Gava et al., 2020). כאשר רמות הגונדוטרופינים מופחתות, בלוטת המין מפסיקה להפיק הורמוני מין (אסטרוגנים או אנדרוגנים) ורמות הורמוני המין בדם פוחתות לרמות שלפני גיל ההתבגרות. טיפול באגוניסטים ל-GnRH מוביל לרגרסיה חלקית לשלבים הראשונים של מאפייני המין המשניים שכבר התפתחו (Bangalore et al., 2019). מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בעלי שחלות מתפקדות יחוו הפחתה בהתפתחות רקמת השדיים, ואם הטיפול מתחיל בשלב טאנר השני, רקמת השד עשויה להיעלם לחלוטין (Shumer et al., 2016). אצל מתבגרים.ות בעלי רחם, ניתן למנוע או להפסיק את הווסת הראשונה לאחר נטילת אגוניסטים ל-GnRH. אצל מתבגרות.ים עם אשכים מתפקדים, נפח האשכים יחזור להיות קטן יותר. כאשר מתחילים טיפול באגוניסטים ל-GnRH במתבגרים.ות בשלבים המאוחרים של ההתפתחות המינית, שינויים פיזיים מסויימים הכרוכים בהתפתחות המינית לא יעברו רגרסיה מלאה, כמו למשל התפתחות שדיים בשלב מתקדם אצל מתבגרים.ות בעלי שחלות מתפקדות, וקול נמוך יותר וצמיחת שיער פנים אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים. עם זאת, הטיפול יעצור כל התקדמות נוספת (Delemarre-van de Waal & Cohen-Kettenis, 2006). אגוניסטים ל-GnRH נמצאים בשימוש מאז 1981 לטיפול בהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי (Comite et al., 1981; Laron et al., 1981) וכל היתרונות שלהם מבוססים היטב (ר' גם את ההמלצות בפרק 6 – מתבגרים.ות). השימוש באגוניסטים ל-GnRH אצל מטופלים הסובלים מהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי נחשב הן בטוח והן יעיל, כאשר לא ידוע על תופעות שלילית לטווח הארוך (Carel et al., 2009). עם זאת, השימוש באגוניסטים ל-GnRH בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית נחשב חריג מפני שהם לא פותחו במקור למטרה זו. אף על פי כן, נתונים לגבי מתבגרים.ות המקבלים אגוניסטים ל-GnRH במינון דומה ובצורה דומה מדגימים יעילות בעיכוב תחילת ההתבגרות המינית, אם כי חסר מידע לגבי ההשפעות לטווח הארוך על מסת העצם (Klink, Caris et al., 2015). למרות שקיימים נתונים מוגבלים בלבד על הטווח הארוך אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מאשר אצל מתבגרים.ות הסובלים מהתבגרות מינית מוקדמת ממקור מרכזי, קיים איסוף מידע מתמשך בקרב האוכלוסייה הספציפית הזאת (Klaver et al., 2020; Lee, Finlayson et al., 2020; Millington et al., 2020; Olson-Kennedy, Garofalo et al., 2019). אנו מכירים ומכירות בעובדה כי למרות שאגוניסטים ל-GnRH מהווים טיפול הכרחי מבחינה רפואית, יתכן שהם לא יהיו זמינים עבור מתבגרים.ות מתאימים מפני שפוליסות ביטוח בריאות אינן מכסות אותם במדינות מסוימות, או שהם יקרים מדי. לכן יש לשקול גישות שונות במקרים אלה, כמו למשל תערובות פרוגסטין בנטילה דרך הפה או בזריקה. בנוסף, נכון לעכשיו לא קיימים נתונים ביחס למתבגרים.ות מעל גיל 14, שעל פיהם אנשי מקצוע בתחום הבריאות יוכלו לקבוע אם ניתן לתת טיפול באגוניסטים ל-GnRH כטיפול יחיד (ולמשך כמה זמן) מבלי ליצור סיכון משמעותי לבריאות השלד. זאת מפני שהשלד לא יקבל חשיפה לרמות מספיקות של הורמוני מין (Rosenthal, 2021). מצב מתמשך של רמות נמוכות של הורמוני מין בגיל ההתבגרות, בין אם עקב מצבים רפואיים, כמו למשל עמידות לגונדוטרופינים, בעקבות התערבות רפואית כמו טיפול GnRHa בלבד או מצבים פיזיולוגיים כמו למשל עיכוב בגדילה ובהתפתחות, בדרך כלל מקושר עם סיכון מוגבר לבריאות עצם לקויה בשלב מאוחר יותר בחיים (Bertelloni et al., 1998; Finkelstein et al., 1996). עם זאת, בניית מסת העצם הינה תהליך הכולל גורמים רבים, כולל קשר מורכב בין גורמים אנדוקריניים, גורמים גנטיים וגורמים הקשורים לסגנון חיים (Anai et al., 2001). בעת ההחלטה על משך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בלבד, יש לשקול את כל הגורמים המשפיעים, כולל גורמים כמו מסת העצם שלפני הטיפול, גיל העצמות ושלב ההתבגרות המינית מנקודת מבט אנדוקרינית, וכן עליה בגובה, כמו גם גורמים פסיכו-סוציאליים, כמו למשל בגרות מנטלית והשלב ההתפתחותי ביחס למתבגרים.ות אחרים ולמטרות הטיפול האישיות של המתבגר.ת (Rosenthal, 2021). עקב סיבות אלה, על הצוות הרב-תחומי לנהל קשר קליני מתמשך עם המתבגר.ת ועם המשפחה בעת תחילת טיפול באגוניסטים ל-GnRH (ר' המלצות 6.8, 6.9 ו-6.12 בפרק 6 – מתבגרים.ות). מהלך הטיפול הקליני, למשל, התפתחות מסת עצם במהלך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH ותגובת המתבגר.ת לטיפול, עשוי לעזור בקביעת אורך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בלבד. המלצה 12.5 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום משטר טיפול בהורמוני מין כחלק מטיפול להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר הגיעו לפחות לשלב טאנר השני, תוך מעורבות של ההורים/האפוטרופוסים, אלא אם נקבע כי מעורבותם תזיק למתבגר.ת או כי היא אינה נחוצה. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.6. המלצה 12.6 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק את רמות ההורמונים במהלך הטיפול להתאמה מגדרית על מנת לוודא הפחתה בהורמוני המין האנדוגניים וכן לוודא כי רמות הורמוני המין שנרשמו נשארות מתאימות למטרות הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית בהתאם לשלב טאנר שבו הם נמצאים. טיפול בהורמוני מין בדרך כלל כולל שני משטרי טיפול, בהתאם לנקודת הזמן שבה מתבצע הטיפול באגוניסטים ל-GnRH. עם תחילת הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המוקדמים של ההתפתחות המינית האנדוגנית, ניתן לעודד התבגרות מינית המקושרת עם זהות המגדר או עם המטרות הגופניות באמצעות הורמוני מין במינונים הדומים למינונים המשמשים בקרב מתבגרים.ות עם רמות הורמוני מין נמוכות. בהקשר זה, מינון הורמוני המין בדרך כלל מגיע לרמות המתאימות לבוגרים בתוך תקופה של שנתיים בערך (Chantrapanichkul et al., 2021). כאשר מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים מתחילים את הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המתקדמים של גיל ההתבגרות או לאחר השלמת ההתפתחות המינית, ניתן להתחיל את הטיפול בהורמוני מין עם מינון גבוה יותר ולהגדיל אותו בקצב מהיר יותר עד הגעה למינון אחזקה, בדומה לפרוטוקולים המשמשים לטיפול בבוגרים.ות טרנסג'נדריות.ים (Hembree et al., 2017). יתרון נוסף של טיפול באגוניסטים ל-GnRH הוא שאין צורך ליטול הורמוני מין במינונים גבוהים במיוחד, דבר שיש בו צורך במקרים אחרים על מנת לדכא ייצור של הורמוני מין אנדוגניים (Safer & Tangpricha, 2019). עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים, יש להמשיך בטיפול באגוניסטים ל-GnRH (או תרופה אחרת לחסימת טסטוסטרון) עד שהמתבגר.ת הטרנסג'נדר.ית או המגוונת מגדרית תעבור הסרה של בלוטות המין, אם יש רצון בהליך כירורגי זה כחלק נחוץ מבחינה רפואית של הטיפול להתאמה מגדרית. אצל מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות, אשר קיבלו דיכוי ראשוני באמצעות אגוניסטים ל-GnRH, ברגע שהושגו רמות טסטוסטרון המתאימות לבוגרות.ים, בדרך כלל מינונים פיזיולוגיים של טסטוסטרון בלבד מספיקים כדי להפחית את הפרשת האסטרוגן מהשחלות וניתן להפסיק את השימוש באגוניסטים ל-GnRH, כפי המפורט להלן (Hembree et al., 2017). עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות אשר התחילו טיפול לאחרונה, ניתן להגיע למינונים פיזיולוגיים של טסטוסטרון בלבד במסגרת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית, ללא צורך בנטילת אגוניסטים ל-GnRH באותו הזמן (Hembree et al., 2017). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מעודד את התפתחות מאפייני המין המשניים של זהות המגדר. בנוסף, קצב המינרליזציה של העצמות, שפוחת במהלך הטיפול באגוניסטים ל-GnRH, חוזר לקצב נורמלי לאחר זמן קצר (Klink, Caris et al., 2015). במהלך טיפול באגוניסטים ל-GnRH אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שנמצאים בשלב מוקדם של ההתפתחות המינית, סחוסי הגדילה בעצמות הארוכות טרם סיימו את גדילתם (Kvist et al., 2020; Schagen et al., 2020). לאחר תחילת הטיפול בהורמוני מין, עשוי להתרחש פרץ גדילה והעצם ממשיכה בהתבגרות (Vlot et al., 2017). אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית, טיפול בהורמוני מין לא ישפיע על הגובה מפני שסחוסי הגדילה בעצמות הארוכות סיימו את גדילתם והתבגרות העצם הושלמה (Vlot et al., 2017). אצל מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם אשכים מתפקדים, השימוש ב17-בטא-אסטרדיול להשריית התפתחות מינית מועדף על פני טיפול באסטרוגנים סינתטיים, כמו למשל אתינילאסטרדיול, שמעלה את הסיכון ליצירת קרישי דם (ר' נספח ד') (Asscheman et al., 2015). עדין יש צורך להמשיך בטיפול באגוניסטים ל-GnRH כדי לדכא ייצור של טסטוסטרון אנדוגני, או לעבור לתרופה אחרת המדכאת ייצור של טסטוסטרון אנדוגני (Rosenthal et al., 2016). השינויים הפיזיים שחלים בתגובה לטיפול באסטרוגן כוללים התפתחות שדיים ופיזור שומן האופייני לנקבות. ר' נספח ג' – טבלה 1. עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שברצונם לקבל טיפול לגברור, ניתן לקבל אנדרוגנים בהזרקה, בג’ל, ובשתלים תת-עוריים. רוב המומחים ממליצים להשתמש בזריקות טסטוסטרון-אסטר לשם השריית ההתפתחות המינית באופן התחלתי לאור העלות, הזמינות והניסיון (Shumer et al., 2016). מומלץ להמשיך את הטיפול באגוניסטים ל-GnRH לפחות עד ההגעה לרמות אחזקה של טסטוסטרון. טיפול באנדרוגן גורם לגברור של הגוף, כולל קול נמוך יותר, התפתחות מוגברת של שרירים, בייחוד בפלג הגוף העליון, צמיחת שיער פנים וגוף, והגדלת הדגדגן (Rosenthal et al., 2016). ר' נספח ג' – טבלה 1. כמעט בכל המצבים, יש לקבל הסכמה מההורים/מהאדם המטפל. לתיאור מפורט של החריגות מהמלצה זו, בייחוד כאשר נקבע שמעורבות הורית או מעורבות האדם המטפל מזיקה למתבגר.ת, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות (ר' המלצה 6.11), שם גם מתואר הרציונל למעורבות ההורים/האדם המטפל בתהליך ההסכמה. המלצה 12.7 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום פרוגסטרונים או אגוניסטים ל-GnRH למתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית בעלי רחם מתאימים* על מנת להפחית דיספוריה הנגרמת על ידי המחזור החודשי, כאשר עוד לא קיים צורך רפואי בטסטוסטרון להתאמה מגדרית. דיכוי הווסת הוא אופציה לטיפול שבדרך כלל נדרש למטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית החווים מצוקה בקשר לווסת או לקראת הווסת הראשונה. לפירוט בנושא זה, ר' המלצה 6.7 בפרק 6 – מתבגרים.ות. כדי להגיע למצב של אמנוריאה, ניתן להתחיל בדיכוי הווסת כאפשרות יחידה לפי תחילת טיפול בטסטוסטרון או לצד טיפול בטסטוסטרון (Carswell & Roberts, 2017). יצירת מצב של אמנוריאה עשויה להיטיב עם נערים.ות מסוימים, אשר אינם מוכנים לטיפול בטסטוסטרון או שעוד לא הגיעו לשלב ההתפתחות המינית המתאים להתחלת טיפול זה (Olson-Kennedy, Rosenthal et al., 2018). מתבגרים.ות החווים החמרה בדיספוריה הקשורה לתחילת ההתבגרות המינית יכולים גם לבחור לקבל טיפול באגוניסטים ל-GnRH לעיכוב ההתבגרות (ר' גם הפרק על מתבגרים.ות). טיפול בפרוגסטרונים עשוי להיות יעיל בקרב מתבגרים.ות שמטרתם היחידה היא דיכוי הווסת. על מנת להגיע למצב של אמנוריאה, ניתן ליטול גלולות המכילות פרוגסטין בלבד בנטילה דרך הפה באופן מתמשך (כולל אפשרויות למניעת הריון או ללא מניעת הריון), לקבל זריקות מדרוקסיפרוגסטרון או להתקין התקן תוך רחמי להשריית אמנוריאה (Pradhan & Gomez-Lobo, 2019). מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות, המתחילים טיפול בטסטוסטרון, עשויים לחוות 1-5 מחזורי וסת לפני הגעה למצב של אמנוריאה (Taub et al., 2020). מרגע שהושג מצב של אמנוריאה, חלק מהמטופלים.ות הטרנסג'נדריות.ים והמגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות עשויים לבחור להמשיך טיפול בפרוגסטין למניעת הריון, אם דבר זה רלוונטי להרגלים המיניים שלהם. יש ליידע מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות מתפקדות ועם רחם על האפשרות של דימום בין וסתות בחודשים הראשונים לאחר התחלת הטיפול לדיכוי הווסת. במהלך טיפול באגוניסטים ל-GnRH, דימום בין וסתות עלול להתרחש שבועיים או שלושה לאחר תחילת הטיפול. עבור מטופלים.ות המעוניינים במניעת הריון, או עבור מי שממשיכים לחוות דימום וסתי בזמן הטיפול בפרוגסטין, ניתן לשקול שילוב של אסטרוגן עם פרוגסטין לשמירה על מצב האמנוריאה, אך יש ליידע אותם לגבי תופעות הלוואי האפשריות של התפתחות השדיים (Schwartz et al., 2019). המלצה 12.8 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לערב אנשי מקצוע ממספר תחומים בעלי מומחיות בבריאות טרנסג'נדרים.ות ובניהול הטיפול במתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית. בדומה לטיפול במתבגרים.ות, אנו מציעים ומציעות, כאשר דבר זה אפשרי, שיורכב צוות מומחים רב-תחומי לניהול טיפול זה, שיכלול מטפלים בתחום הרפואי ובתחום בריאות הנפש. אצל מתבגרים.ות המעוניינות בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (לאור העובדה כי טיפול זה הוא בלתי הפיך באופן חלקי), אנו מציעים ומציעות להתחיל את הטיפול תוך שימוש בלוח זמנים של העלאת מינון הדרגתית, לאחר שצוות רב-תחומי של מטפלים בתחום הרפואי ובתחום בריאות הנפש אישר את העקביות של הגיוון המגדרי או של חוסר ההתאמה המגדרי ושוכנע כי המטופל.ת בעלת יכולת מנטלית לתת הסכמה מדעת (Hembree et al., 2017). לפירוט בנוגע להיבטים ספציפיים של ביצוע הערכה למתבגרים.ות ומעורבות האדם המטפל בהן וצוות רב-תחומי, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות. אם דבר זה אפשרי, יש לאפשר למתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לגשת למומחים בבריאות ילדים.ות טרנסג'נדריות.ים מתחומים שונים, כולל רפואה ראשונית, אנדוקרינולוגיה, פוריות, בריאות הנפש, קול, עבודה סוציאלית, תמיכה רוחנית וכירורגיה (Chen, Hidalgo et al., 2016; Eisenberg et al., 2020; Keo-Meier & Ehrensaft, 2018). מומלץ לנותני שירות בודדים ליצור קשרי שיתוף פעולה מקצועיים עם נותני שירות מתחומים אחרים, על מנת לתת הפניות ככל הדרוש עבור הנער.ה ומשפחתה (Tishelman et al., 2015). עם זאת, החיסרון במומחים ובמשאבים זמינים לא אמור להוות מחסום לטיפול (Rider, McMorris et al., 2019). תמיכה במתבגרים.ות ועזרה להן כוללת גישה למידע מדויק ומודע תרבותית הקשור לזהויות מגדר ולזהויות מיניות, לאפשרויות הקשורות לשינוי המגדרי, להשפעת התמיכה המשפחתית, ולקשרים עם אחרים.ות שעברו חוויות דומות ועם אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים.ות, באמצעות קבוצות תמיכה באינטרנט ופנים מול פנים עבור המתבגרים.ות ובני ובנות משפחתן (Rider, McMorris et al., 2019). נמצא כי מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית רבות חוות פערים בבריאות הנפש, וניתן להשתמש בבדיקה ראשונית של בריאות הנפש (למשל, שאלון בריאות המטופל PHQ-2, שאלון לאבחון חרדה כללית GAD) לפי הצורך (Rider, McMorris et al., 2019). על נותני שירות לזכור כי טרנסג'נדריות או התלבטות לגבי זהות המגדר אינן מהוות פתולוגיות או הפרעות נפשיות. לכן אין להפנות מטופלות.ים לטיפול נפשי אך ורק על בסיס הזהות הטרנסג'נדרית. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומטפלים בתחום בריאות הנפש, המטפלים בנערים.ות אלה ומפנים אותן למטפלים אחרים, לכל הפחות להכיר את ההשפעות של טראומה, דיספוריה מגדרית וגורמי לחץ מיעוטים מגדרי על תסמינים נפשיים פוטנציאליים, כמו למשל הפרעות אכילה, מחשבות אובדנות וחרדה חברתית. על נותני שירותי בריאות להתמצא ברמת המוכנות של שירותי האשפוז למטופלי בריאות הנפש באיזור שלהם לספק טיפול הולם ומאשש מגדר לנוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית (Barrow & Apostle, 2018; Kuper, Wright et al., 2018; Kuper, Mathews et al., 2019; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). לפירוט בנושא זה, ר' המלצות 6.3, 6.4 ו-6.12.ד בפרק 6 – מתבגרים.ות. לאור העובדה כי הורים לנערים.ות אלה לעיתים קרובות חווים חרדה ברמה גבוהה מייד לאחר שנודע להם שהנער.ה שלהם טרנסג'נדרי.ת או מגוונת מגדרית, ולאור העובדה כי תגובתם לילד.ה מנבאת את התוצאות הפיזיות והנפשיות של הילד.ה בטווח הארוך, הפניה מתאימה של ההורים לתמיכה נפשית יכולה להיות מועילה ביותר (Coolhart et al., 2017; Pullen Sansfaçon et al., 2015; Taliaferro et al., 2019). המלצה 12.9 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקיים הערכות קליניות קבועות לשינויים פיזיים ולתגובות שליליות אפשריות להורמוני המין, כולל בדיקת מעבדה של הורמוני המין כל 3 חודשים במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי, או שינויי מינון עד ההגעה למינון יציב לבוגרות, ולאחר מכן בדיקות קליניות ובדיקות מעבדה פעם או פעמיים בשנה לאחר ההגעה למינון אחזקה לבוגרים. טיפול בהורמוני מין מקושר לטווח רחב של שינויים פיזיים ופסיכולוגיים (Irwig, 2017; Tangpricha & den Heijer, 2017) (ר' נספח ג' – טבלה 1). לאחר תחילת הטיפול בהורמוני מין, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לבצע הערכות קבועות של התקדמות הטיפול ושל תגובת המטופל.ת אליו (ר' גם פרק 6 – מתבגרים.ות). על ההערכה לכלול נוכחות של כל שינויים פיזיים, וכן את השפעת הטיפול על הדיספוריה המגדרית (ככל שקיימת) ועל הרווחה הנפשית (ר' נספח ג' – טבלה 1). ביקורים קליניים מהווים הזדמנות חשובה עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד הורים על פרק הזמן הטיפוסי הדרוש להתפתחות שינויים פיזיים, ולעודד ציפיות ריאליסטיות. בדרך כלל מינון הורמוני המין גדל במהלך השנה הראשונה לטיפול ההורמונלי. גורם מהותי בקביעת המינון הוא רמת הורמוני המין הרלוונטיים בסרום. באופן כללי, המטרה היא לשנות את רמות הורמוני המין בסרום על מנת להתאים אותם לרמות המקושרות עם זהות המגדר של האדם הרלוונטי, אם כי לא נקבעו טווחי מטרה אופטימליים (Hembree et al., 2017). בנוסף להערכת השינויים החיוביים המקושרים לטיפול בהורמוני מין, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך באופן קבוע אם הטיפול גרם להשפעות שליליות כלשהן (ר' נספח ג' – טבלה 2). דוגמאות לסימנים ולתסמינים שליליים כוללות אקנה אנדוגני או בעיה בתפקוד המיני המטרידה את המטופל.ת (Braun et al., 2021; Kerckhof et al., 2019). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית עלול להשפיע לרעה על מספר בדיקות מעבדה. לדוגמה, ספירונולקטון עלול לגרום להיפרקלמיה, למרות שתופעה זו הינה נדירה וחולפת (Millington et al., 2019). טסטוסטרון מגדיל את ספירת תאי הדם האדומים (המטוקריט), דבר שעלול לגרום לאריתרוציטוזיס (Antun et al., 2020) (ר' המלצה 12.17) (Hembree et al., 2017). הן אסטרוגן והן טסטוסטרון עשויים לשנות את מדדי השומנים, כמו למשל כולסטרול HDL, כולסטרול וטריגליצרידים (Maraka et al., 2017). ר' נספח ג' – טבלאות 3 ו-4. על תכיפות ההערכות הקליניות להיות מותאמת אישית ויש לקבוע אותה על פי תגובת המטופל.ת לטיפול. אנו מציעים ומציעות לבצע הערכות קליניות בערך כל שלושה חודשים במהלך השנה הראשונה של הטיפול ההורמונלי אצל מטופלים.ות שנמצאים במצב יציב ושאינם סובלים מהשפעות שליליות משמעותיות (נספח ג' – טבלה 5). אנו מציעים ומציעות כי במקום להמליץ על ביצוע בדיקות כל שלושה חודשים בשנה הראשונה, לאפשר גמישות בתזמון בדיקות אלה, מפני שלא קיימות ראיות חזקות, או ראיות ממחקרים שפורסמו, התומכות במרווח זמן ספציפי בין בדיקות. אם המטופל.ת חווה השפעה שלילית, לעיתים קרובות נחוצות בדיקות מעבדה ו/או ביקורים קליניים לעיתים תכופות יותר. לאור הנזק הפוטנציאלי המקושר לרמות הורמוני מין העולות על הטווח המצופה בבני אדם, מומלץ מאוד לבצע בדיקות קבועות כשיטת עבודה סטנדרטית בעת התחלת טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית. מרגע שהמטופל.ת הגיע למינון יציב של הורמוני מין ברמות המתאימות לבוגרים, ללא השפעות שליליות משמעותיות, ניתן להוריד את תכיפות הביקורים הקליניים לפעם או פעמיים בשנה (Hembree et al., 2017). המלצה 12.10 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע את כל המטופלות.ים הניגשות לטיפול רפואי להתאמה מגדרית, לייעץ להן ולדון איתן באפשרויות הזמינות לשימור פוריות טרם תחילת טיפול מעכב התבגרות וטרם תחילת טיפול הורמונלי. טיפול מעכב התבגרות וטיפול בהורמוני מין עלול להשפיע באופן שלילי על הפוריות של המטופל.ת בעתיד (Cheng et al., 2019) (ר' גם פרק 6 – מתבגרים.ות, ופרק 16 – בריאות מערכת הרבייה). למרות שאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית מסוימות לא הקדישו הרבה מחשבה לאפשרות שלהן לפריון בעתיד בעת ההערכה הראשונית להתחלת הטיפול הרפואי, על המטפלים הרושמים את הטיפול לדון בהשלכות האפשריות של הטיפול ובאפשרויות לשימור פוריות עם המטופל.ת המבקשת את טיפולים אלה (Ethics Committee of the American Society for Reproductive Medicine et al., 2015; De Roo et al., 2016). יש ליידע מטופלות.ים עם אשכים כי לעיתים קרובות, טיפול מתמשך באסטרוגן גורם לאטרופיה של האשכים ולירידה בספירת הזרע ובמדדים אחרים הקשורים לזרע (Adeleye et al., 2018). אף על פי כן, קיימים פערים משמעותיים בידע הקיים, ולא קיימים ממצאים עקביים לגבי פריון אנשים טרנסג'נדריות.ים על הקשת הנשית שנוטלות אסטרוגן ואנטי-אנדרוגנים (Cheng et al., 2019). באחד המחקרים נצפתה הטרוגניות במראה התאים באשך במיקרוסקופ, בין אם המטופלות.ים הפסיקו את הטיפול או המשיכו בו טרם ניתוח לכריתת אשכים (Schneider et al., 2015). לדוגמה, הפסקת הטיפול באסטרוגן ובאנטי-אנדרוגנים למשך שישה שבועות הביאה לייצור של תאי זרע בקרב 45% מהמשתתפות.ים, כאשר אצל השאר נראתה הפסקת מיוזה או הפסקה של ייצוד הזרע (Schneider et al., 2015). עם זאת, רמות הטסטוסטרון בסרום בטווח הנורמה הנקבית מובילות לדיכוי מוחלט של ייצור הזרע אצל רוב הנשים הטרנסג'נדריות (Vereecke et al., 2020). האפשרות העיקרית לשימור פוריות עבור מטופלות.ים עם אשכים מתפקדים הינה הקפאת זרע, המכונה גם שימור זרע (Mattawanon et al., 2018). עבור מטופלות.ים לפני גיל ההתבגרות, עיכוב ההתבגרות באמצעות GnRH משהה את הבשלת הזרע (Finlayson et al., 2016). יש לידע מטופלים.ות עם שחלות מתפקדות כי טיפול בטסטוסטרון בדרך כלל גורם להפסקת הווסת והביוץ, בדרך כלל לאחר מספר חודשים מתחילת הטיפול (Taub et al., 2020). כמו כן קיימים פעמים משמעותיים בידע על ההשפעות האפשריות של טסטוסטרון על הביציות ועל הפוריות של מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לאחר טיפול זה (Eisenberg et al., 2020; Stuyver et al., 2020). באחד המחקרים נמצא כי טיפול בטסטוסטרון עשוי להיות קשור למורפולוגיה של שחלות פוליציסטיות, בעוד שמחקרים אחרים דיווחו כי לא נמצאו ראיות מטבוליות (Chan et al., 2018) או היסטולוגיות (De Roo et al., 2017; Grynberg et al., 2010) לתסמונת השחלות הפוליציסטיות לאחר טיפול בטסטוסטרון, בעוד שמחקרים אחרים מצאו אחוזים גבוהים יותר של תסמונת שחלות פוליציסטיות קיימת בקרב מטופלים.ות טרנסג'נדרים עם שחלות (Baba, 2007; Gezer et al., 2021). לעיתים קרובות, יכולת הפריון חוזרת אצל מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם רחם ושחלות שלמות לאחר הפסקת הטיפול בטסטוסטרון (Light et al., 2014). ואכן דווח על לידת חי בעקבות טיפולי פוריות לאחר שאיבת ביציות ממטופל טרנסג'נדר או מגוון מגדרית, אשר לא הפסיק את הטיפול בטסטוסטרון (Greenwald et al., 2021; Safer and Tangpricha, 2019). אפשרויות אחרות לשימור פוריות עבור מטופלים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם שחלות כוללות הקפאת ביציות והקפאת עוברים עם זרע מבני.ות זוג או מתורמים. אפשרויות אלה דורשות גירוי הורמונלי לצורך שאיבת ביציות וכן טיפולי פוריות. עבור נוער טרנסג'נדרי בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית, עיכוב ההתבגרות באמצעות אגוניסטים ל-GnRH משהה את הבשלת תאי הזרע, אם כי דו"ח שפורסם לאחרונה ציין גירוי שחלתי אצל מתבגר.ת טרנסג'נדר.ית או מגוונ.ת מגדרית שטופל באגוניסטים ל-GnRH בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית (טיפול שנמשך בזמן התבגרות הביציות), דבר שהביא לשימור מספר קטן של ביציות בשלות (Rothenberg et al., 2019). טיפול במתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית עם אשכים מתפקדים בשלבים המוקדמים של ההתבגרות המינית באמצעות אגוניסטים ל-GnRH לא רק משהה את הבשלת תאי הזרע אלא גם משמר את גודל הפין שלפני ההתבגרות המינית. קרוב לוודאי שדבר זה ישפיע על השיקולים הכירורגיים אם המטופל.ת בסופו של דבר תעבור ניתוח וגינופלסטי בטכניקה של היפוך הפין (Penile inversion vaginoplasty), מפני שנפח רקמת הפין לא יספיק לניתוח זה. במקרים אלה, סביר יותר כי הניתוח הוגינופלסטי יצריך הליך כירורגי מורכב יותר, למשל ניתוח וגינופלסטי עם שימוש בשתלים מהמעי (Intestinal vaginoplasty) (Dy et al., 2021; van de Grift et al., 2020). יש לכלול את שיקולים אלה כחלק מהדיונים עם המטופלות.ים ועם המשפחות השוקלות שימוש בתרופות מעכבות התבגרות אצל מתבגרים.ות בשלבים הראשונים של ההתבגרות המינית, שיש להן אשכים מתפקדים. המלצה 12.11 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעריך ולהתייחס למצבים רפואיים שעלולים להחמיר בעקבות ירידה בריכוזי הורמוני המין האנדוגניים וטיפול בהורמוני מין אקסוגניים טרם תחילת הטיפול באנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. יש לידע אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית המעוניינים בגברור לגבי האפשרויות, התוצאות, המגבלות והסיכונים המקושרים לטיפול בטסטוסטרון. טיפול בטסטוסטרון נשלל מסיבות רפואיות בזמן הריון או בזמן ניסיון להכנס להריון לאור ההשפעות האפשריות על העובר. שלילה יחסית לטיפול בטסטוסטרון כוללת מקרים של יתר לחץ דם חמור, דום נשימה בשינה ופוליציתמיה, וזאת מפני שמצבים אלה עלולים להחמיר בעקבות טיפול בטסטוסטרון. יש לבצע מעקב אחר לחץ הדם ופרופיל השומנים לפני תחילת הטיפול בטסטוסטרון ולאחריו. עליה בלחץ הדם בדרך כלל מתרחשת בין 2 ל-4 חודשים לאחר תחילת הטיפול בטסטוסטרון (Banks et al., 2021). יתכן שיהיה צורך בטיפול באמצעות שינוי הדיאטה, תרופות או שניהם אצל מטופלים.ות שפיתחו רמות גבוהות של כולסטרול בדם ו/או רמות גבוהות של טריגליצרידים. על אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונות מגדרית המעוניינות בנישוי, שעברו בעבר אירועי תסחיפים של קרישי דם, כמו למשל פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי, לעבור הערכה וטיפול טרם התחלת הטיפול ההורמונלי. זאת משום שטיפול באסטרוגן מקושר באופן חזק לסיכון מוגבר לתסחיפי קריש דם, סיבוך שעלול להיות מסכן חיים. בנוסף, יש לשנות גורמי סיכון שעלולים להעלות את הסיכון למצבי תסחיף, כמו למשל עישון, עודף משקל ואורח חיים בלתי פעיל. אצל מטופלים.ות עם גורמי סיכון שלא ניתן לשנות, כמו למשל עבר ידוע של נטייה לקרישיות, עבר של פקקת או עבר של תסחיפי קריש דם במשפחה, טיפול באסטרוגן במדבקות עוריות לצד תרופות נוגדות קרישה עלול להעלות את הסיכון לתסחיפי קריש דם. עם זאת, קיים מידע מוגבל בלבד להנחיית החלטות טיפוליות. טרם תחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה מגדרית, יש לבצע הערכה לנוכחות של מחלות טרם הטיפול, כמו למשל סרטן רגיש להורמונים, מחלת עורקים כליליים, מחלת כלי דם מוחיים, פרולקטין גבוה, טריגליצרידים גבוהים ואבני כיס מרה, וזאת מפני שהסיכונים היחסיים עשויים להשתנות בתגובה לטיפול בהורמונים אקסוגניים (Hembree et al., 2017). המלצה 12.12 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ללמד אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית, המקבלות טיפול להתאמה מגדרית, על תחילתם ועל מהלך הזמן של השינויים הפיזיים הנגרמים באמצעות טיפול בהורמוני מין. ישנן השפעות רבות לטיפול בטסטוסטרון, כולל צמיחת שיער גוף ושיער פנים רב יותר, התקרחות גברית, עליה במסת השריר ובכוח, ירידה במסת שומן הגוף, העמקת הקול, הפרעה לווסת (אם עדיין קיימת), עליה בשיעור ובחומרת האקנה, הגדלת הדגדגן ועליה בתשוקה המינית (Defreyne, Elaut et al., 2020; Fisher, Castellini et al., 2016; Giltay & Gooren, 2000; T'Sjoen et al., 2019; Yeung et al., 2020). שינויים אחרים הקשורים לטסטוסטרון כוללים עלייה במסת הגוף הרזה ושמנוניות בעור (de Blok et al., 2020; Hembree et al., 2017; Kuper, Mathews et al., 2019; Taliaferro et al., 2019; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018) (ר' נספח ג' – טבלה 1). טיפול באסטרוגן מעודד התפתחות שדיים. עם זאת, פחות מ-20% מהמטופלים.ות מגיעות לשלב טאנר הרביעי או החמישי של התפתחות השדיים לאחר שנתיים של טיפול (de Blok et al., 2021). שינויים נוספים כוללים הפחתה בנפח האשכים, במסת הגוף הרזה, שמנוניות בעור, תשוקה מינית, זקפות ספונטניות, שיעור פנים ושיעור גוף, לצד עליה בכמות השומן התת-עורי (ר' נספח ג' – טבלה 1). אצל מטופלות.ים בוגרות, אסטרוגן אינו משנה את הקול או את הגובה (Iwamoto, Defreyne et al., 2019; Wiepjes et al., 2019). משך הזמן והיקף השינויים הפיזיים משתנים מאדם לאדם ומקושרים לגורמים כמו גנטיקה, גיל תחילת הטיפול והמצב הבריאותי הכללי (Deutsch, Bhakri et al., 2015; van Dijk et al., 2019). ידע לגבי ההיקף והתזמון של שינויים בעקבות הטיפול ההורמונלי, אם קיים, עשוי למנוע נזק והוצאות אפשריים בעקבות שינויי טיפול שאינם נחוצים, העלאות המינון והליכים כירורגיים בשלב מוקדם מדי (Dekker et al., 2016). המלצה 12.13 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אתינילאסטראדיול לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית כחלק מטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.15. המלצה 12.14 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום אסטרוגן במדבקות עוריות לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* שנמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות תסחיף קריש דם ורידי על בסיס הגיל > 45 או על בסיס עבר של תסחיף קריש דם ורידי, כאשר קיימת המלצה לטיפול באסטרוגן להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.15. המלצה 12.15 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לא לרשום אסטרוגנים מצומדים לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית כאשר אסטרדיול זמין כמרכיב של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. הקביעה מהו סוג האסטרוגן ושיטת הנטילה הבטוחים והיעילים ביותר עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית הינה נושא חשוב. משטרי הטיפול המומלצים באסטרוגן מוצגים בנספח ג' – טבלה 4. המרכז הרפואי באמסטרדם (Amsterdam Medical Center – AMC) דיווח לראשונה על 45 אירועים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 816 נשים טרנסג'נדריות, בשיעור גבוה פי 20 בהשוואה לאוכלוסיית הייחוס (van Kesteren et al., 1997). בעקבות דו"ח זה, מרפאת AMC המליצה על שימוש באסטרדיול בנטילה דרך העור לנשים טרנסג'נדריות מעל גיל 40, דבר שגרם להפחתה בשיעור תסחיפי קריש דם ורידי (Nota et al., 2019; Toorians et al., 2003). מחקרים אחרים הציעו כי אתינילאסטראדיול מקושר לסיכון מוגבר של קרישי דם עקב עמידות גבוהה יותר להשפעות נוגדות הקרישה של חלבון C משופעל (APC) ולריכוזים גבוהים יותר של פקטורי הקרישה חלבון C וחלבון S (Toorians et al., 2013). מחקרים אחרים שפורסמו במהלך 15 השנים האחרונות, מטעם מרפאות אחרות, דיווחו כי נשים טרנסג'נדריות שנטלו צורות אחרות של אסטרוגן סבלו משיעורים נמוכים יותר של תסחיף קריש דם ורידי מאשר נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אתינילאסטראדיול (Asscheman et al., 2013). יתר על כן, סקירה מערכתית מ-2019 הסיקה כי נטילת אתינילאסטראדיול מקושרת לסיכון הגבוה ביותר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות, וזוהה גם קשר בין שימוש בפרוגסטרון לבין תסחיף קריש דם ורידי (Goldstein et al., 2019). הנחיות האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מ-2017 לא הכילו המלצה לאסטרוגנים סוסיים מצומדים (CEE) כאפשרות לטיפול, מפני שלא ניתן למדוד את רמות האסטרוגנים המצומדים בדם אצל נשים טרנסג'נדריות, דבר המקשה על מניעת מינונים גבוהים של אסטרוגן ועל כן עלול להגדיל את הסיכון האפשרי לתסחיף קריש דם ורידי (Hembree et al., 2017). מחקר רטרוספקטיבי מבריטניה בחן את הסיכונים של CEE בנטילה דרך הפה לעומת אסטדיול ולרט בנטילה דרך הפה לעומת אתינילאסטראדיול, ומצא עליה של עד פי 7 באחוז הנשים הטרנסג'נדריות בקבוצת ה-CEE בנטילה דרך הפה שפיתחו תסחיף קריש דם ורידי בהשוואה לנשים טרנסג'נדריות שהשתמשו בצורות אחרות של אסטרוגן (Seal et al., 2012). במחקר מקרה ביקורת מקונן, יותר מ-80,000 נשים סיסג'נדריות בין גיל 40 ו-79 אשר פיתחו תסחיף קריש דם ורידי זווגו לכ-390,000 נשים סיסג'נדריות ללא תסחיף קריש דם ורידי; התוצאות הראו כי שימוש באסטרדיול בנטילה דרך הפה גרם לסיכון נמוך יותר לתסחיף קריש דם ורידי מאשר אסטרוגנים מצומדים, וכי אסטרוגן בנטילה דרך העור לא קושר עם סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי (Vinogradova et al., 2019). סקירה מערכתית שהעריכה מספר תרכובות של אסטרוגן, זיהתה מחקר חתך רטרוספקטיבי שערך השוואות ראש בראש של הסיכונים המקושרים לתרכובות שונות (Wierckx, Mueller et al., 2012; Wierckx et al., 2013). אף אחד מהמחקרים שזוהו, שהעריכו את הסיכון של תרכובות אסטרוגן שונות, לא בוצע כמחקר התערבותי פרוספקטיבי. המחקר הרטרוספקטיבי בחן 214 נשים טרנסג'נדריות שנטלו אסטרדיול דרך העור (ג'ל 17-בטא-אסטרדיול 1.5 מ"ג ליום או מדבקת אסטרדיול 50 מק"ג ליום) או שנטלו אסטרוגנים דרך הפה באופן יומיומי (אסטרדיול 2 מ"ג ליום, אסטריול 2 מ"ג ליום, אתינילאסטראדיול 50 מק"ג ליום או אתינילאסטראדיול 30-50 מק"ג ליום בגלולות למניעת הריון) (Wierckx et al., 2013). במסגרת תקופת מעקב של עשר שנים, 5% מקבוצת העוקבה פיתחו תסחיף קריש דם ורידי, 1.4% (3 מתוך 214) חוו אוטם בשריר הלב ו-2.3% (5 מתוך 214) חוו אירוע איסכמי חולף או שבץ מוחי. שיעור תסחיף קריש הדם הורידי, האוטם בשריר הלב, והאירוע האיסכמי החולף/השבץ המוחי התגבר בעקבות תחילת הטיפול באסטרוגן. עם זאת, החוקרים לא דיווחו על הבדלים בין משטרי אסטרוגן בכל הנוגע לתוצאות אלה. אותה קבוצת חוקרים ערכה מחקר חתך שבחן 50 נשים טרנסג'נדריות (גיל חציוני 43 ± 10) הנוטלות אסטרוגן דרך הפה (אסטרדיול ולרט 2 מ"ג ליום, אסטריול 2 מ"ג ליום או אתינילאסטראדיול 50-120 מק"ג ליום) או המשתמשות באסטרדיול בנטילה דרך העור (17-בטא-אסטרדיול 1.5 מ"ג ליום או אסטרדיול 50 מק"ג ליום) למשך תקופת מעקב של 9.2 שנים (Wierckx, Mueller et al., 2012). שנים-עשר אחוזים (n = 6) מהנשים פיתחו תסחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי. שתיים מהמשתתפות נטלו אסטרוגן מצומד במינון של 0.625 מ"ג ליום (אחת מהן בשילוב עם ציפרוטרון אצטט), שתיים מהמשתתפות נטלו אתינילאסטראדיול במינון של 20-50 מק"ג ליום, אחת נטלה ציפרוטרון אצטט במינון של 50 מ"ג ליום, ומשטר האסטרוגן של משתתפת שישית לא הוגדר. אף אחת מהמשתתפות שנטלו אסטרדיול דרך הפה או אסטרדיול דרך העור לא פיתחה תסחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי. מחקר פרוספקטיבי במספר מרכזים ברחבי אירופה בחן את דרך נטילת האסטרוגן בקרב 53 נשים טרנסג'נדריות. נשים טרנסג'נדריות בנות פחות מ-45 (n = 40) קיבלו אסטרדיול ולרט במינון של 4 מ"ג ליום בשילוב עם ציפרוטרון אצטט במינון של 50 מ"ג ליום, ונשים טרנסג'נדריות בנות יותר מ-45 (n = 13) קיבלו 17-בטא-אסטרדיול בנטילה דרך העור, גם הן בשילוב עם ציפרוטרון אצטט. לא דווחו אף מקרים של סחיף קריש דם ורידי, אוטם בשריר הלב או אירוע איסכמי חולף/שבץ מוחי לאחר מעקב של שנה אחת, לא בקבוצה שנטלה אסטרוגן דרך הפה ולא בקבוצה שנטלה דרך העור. מחקר רטרוספקטיבי נוסף מווינה לא מצא מקרים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 162 נשים טרנסג'נדריות שהשתמשו באסטרדיול בנטילה דרך העור, במהלך מעקב של 5 שנים (Ott et al., 2010). אנו בטוחים ובטוחות בהמלצתנו נגד שימוש באתינילאסטראדיול על בסיס נתונים היסטוריים מהמרפאה באמסטרדם המדגימים הפחתה בשיעור של אירועי תסחיף קריש דם ורידי לאחר הפסקת השימוש באתינילאסטראדיול, ולאור הסקירה המערכתית שפורסמה לאחרונה שהדגימה סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אתינילאסטראדיול (Weinand & Safer, 2015). אנו בטוחים ובטוחות בהמלצתנו נגד שימוש באסטרוגנים סוסיים מצומדים על בסיס המחקר מ-2012 מאת סיל ואח', שהדגים סיכון מוגבר לתסחיף קריש דם ורידי בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אסטרוגנים סוסיים מצומדים, בהשוואה לתרכובות אחרות של אסטרוגן, ועל בסיס נתונים על נשים סיסג'נדריות המקבלות טיפול להחלפת הורמונים (Canonico et al., 2007; Seal et al., 2012). מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים בקרב נשים טרנסג'נדריות דיווחו על אירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי רק בקרב מי שנוטלות אסטרוגנים סוסיים מצומדים או אתינילאסטראדיול. לאור העובדה כי אסטרדיול אינו יקר, זמין יותר וכנראה בטוח יותר מאשר אסטרוגנים סוסיים מצומדים במחקרים מוגבלים, הוועדה ממליצה להמנע משימוש באסטרוגנים סוסיים מצומדים כאשר אסטרדיול מהווה אפשרות זמינה לטיפול. אמנם איכות המחקרים מוגבלת למערכים פרוספקטיביים, מערכי עוקבה או חתך; עם זאת, רמת ההמלצה הגבוהה מבוססת על ראיות עקביות התומכות בקישור בין השימוש באתינילאסטראדיול ובאסטרוגנים סוסיים מצומדים לבין סיכון מוגבר לאירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי בקרב נשים טרנסג'נדריות. אנו גם בטוחים ובטוחות בהמלצתנו לשימוש בשילובים של אסטרוגן בנטילה דרך העור אצל נשים טרנסג'נדריות מבוגרות יותר (גיל > 45 שנים) או שיש להן עבר של תסחיף קריש דם ורידי. הביטחון בהמלצותינו מבוסס על שכיחות פחותה של תסחיף קריש דם ורידי בדיווח של המרפאה באמסטרדם כאשר נשים טרנסג'נדריות עברו לשילובי אסטרוגן בנטילה דרך העור לאחר גיל 40 (van Kesteren et al., 1997). יתר על כן, מחקר העוקבה הפרוספקטיבי שנערך במספר מרכזים, על ידי הרשת האירופית לחקר חוסר התאמה מגדרי, לא מצא אף מקרים של אירועי תסחיף קריש דם ורידי/אוטם בשריר הלב/שבץ מוחי בקרב נשים טרנסג'נדריות שבגיל 45 החליפו את הטיפול באופן קבוע לאסטרוגן בנטילה דרך העור (Dekker et al., 2016). בנוסף, מחקר מאת אוט ואח' לא מצא אף מקרים של תסחיף קריש דם ורידי בקרב 162 נשים טרנסג'נדריות שטופלו במדבקות אסטרדיול (Ott et al., 2010). למעט ציפרוטרון אצטט (שימו לב כי חומר זה אינו מאושר לשימוש בארה"ב עקב חששות לרעילות אפשרית לכבד), השימוש בפרוגסטינים במסגרת טיפול הורמונלי הינו עדיין שנוי במחלוקת. נכון להיום, לא בוצעו מחקרים איכותיים שהעריכו את תפקיד הפרוגסטרונים בטיפול הורמונלי עבור מטופלות.ים טרנסג'נדרים.ות. אנו מודעים ומודעות כי רופאים מסוימים הרושמים פרוגסטינים, כולל פרוגסטרון מיקרוני, מאמינים כי המטופלים.ות המעוניינים לקבל את הטיפול עשויים לחוות שיפור בהתפתחות השדיים ו/או הפטמות, במצב הרוח, בחשק המיני ובמצבם הכללי, לצד יתרונות אחרים שעוד לא הודגמו (Deutsch, 2016a; Wierckx, van Caenegem et al., 2014). עם זאת, שיפורים אלה הם עדיין אנקדוטליים ולא קיימים נתונים איכותיים התומכים בשימוש זה בפרוגסטין. נסיון לסקירה מערכתית שהזמנו עבור גרסה זו של הסטנדרטים לטיפול לא זיהה מספיק נתונים על מנת לבסס המלצה חיובית על פרוגסטינים כלשהם. במקום זאת, הנתונים הקיימים מציעים כי חשיפה ממושכת לפרוגסטין מקושרת לנזק (Safer, 2021). עבור נשים סיסג'נדריות בעלות רחם, חובה להשתמש בפרוגסטינים בשילוב עם אסטרוגנים על מנת להמנע מהסיכון לסרטן רירית הרחם, המקושר לנטילת אסטרוגן ללא התנגדות. נשים סיסג'נדריות שאינן בעלות רחם אינן משתמשות בפרוגסטינים. הנתונים הטובים ביותר לגבי החששות הקשורים לשימוש בפרוגסטין מגיעים מהשוואות בין שתי האוכלוסיות הנ"ל של סיסג'נדריות, ואנו מכירים ומכירות בעובדה כי לא בהכרח ניתן להקיש מהן על האוכלוסיה הטרנסג'נדרית. למרות שדבר זה אינו בהכרח מצביע על השפעה משותפת לכל הפרוגסטינים, מדרוקסיפרוגסטרון שנוסף לאסטרוגנים סוסיים משולבים מקושר לסיכון מוגבר לסרטן השד ולמחלות לב (Chlebowski 2020; Manson, 2013). חשוב לציין כי לא בהכרח ניתן להקיש מהנתונים ממחקרים של יוזמת בריאות האישה (Women’s Health Initiative) על האוכלוסיה הטרנסג'נדרית. בהשוואה לנשים סיסג'נדריות במחקרים, אוכלוסיות טרנסג'נדריות המעוניינות לקבל טיפול הורמונלי נוטות להיות צעירות יותר, אינן משתמשות באסטרוגנים סוסיים, ובמקרים אלה הטיפול ההורמונלי מספק מענה לבריאות הנפש ולאיכות החיים, ולא אך ורק למניעת סיכונים (Deutsch, 2016a). ההשפעות השליליות האפשריות של פרוגסטינים כוללות עליה במשקל, דיכאון ושינויים בשומני הדם. ייתכן שפרוגסטרון מיקרוני נסבל בצורה טובה יותר ובעל השפעה טובה יותר על פרופיל השומנים מאשר מדרוקסיפרוגסטרון (Fitzpatrick et al., 2000). כאשר הוא משולב עם אסטרוגן אצל נשים טרנסג'נדריות, הפרוגסטין ציפרוטרון אצטט מקושר לרמות גבוהות יותר של פרולקטין, ירידה בכולסטרול HDL ומקרים נדירים של מנינגיומות – כאשר אף אחת מתופעות אלה אינה נצפית כאשר האסטרוגנים משולבים עם אגוניסטים ל-GnRH או עם ספירונולקטון (Bisson, 2018; Borghei-Razavi, 2014; Defreyne, Nota et al., 2017; Sofer et al., 2020). לכן הנתונים נכון להיום אינם כוללים ראיות איכותיות המראות יתרון לטיפול בפרוגסטין אצל נשים טרנסג'נדריות. עם זאת, הספרות מציעה כי פרוגסטינים מסוימים עלולים לגרום לנזק, לפחות במקרים של חשיפה רבת-שנים. אם לאחר דיון בסיכונים וביתרונות של טיפול בפרוגסטרון מתקבלת החלטה משותפת להתחיל לנסות טיפול בפרוגסטרון, על הרופאים הרושמים את התרופה לבצע הערכה למטופל.ת בתוך שנה כדי לבדוק את תגובתה לטיפול זה. המלצה 12.16 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לרשום תרופות להפחתת רמות הטסטוסטרון (ציפרוטרון אצטט, ספירונולקטון, או אגוניסטים ל-GnRH) לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בעלות אשכים הנוטלות אסטרוגן כחלק מתוכנית לטיפול הורמונלי, אם המטרה של המטופל.ת היא להגיע לרמות ריכוז הורמוני מין בדם הדומות לרמות הקיימות אצל נשים סיסג'נדריות. רוב המרפאות המגדריות בארה"ב ובאירופה מנפיקות מרשמים לאסטרוגן בשילוב תרופה להפחתת הטסטוסטרון (Mamoojee et al., 2017) (ר' נספח ג' – טבלה 5). בארה"ב, ספירונולקטון הינה התרופה הנפוצה ביותר להפחתת טסטוסטרון שנרשמת למטופלות.ים, בעוד שאגוניסטים ל-GnRH הם הנפוצים ביותר בבריטניה, ואילו ציפרוטרון אצטט הינו הנפוץ ביותר בשאר אירופה (Angus et al., 2021; Kuijpers et al., 2021). הסיבה להוספת תרופות להפחתת טסטוסטרון היא כפולה: 1) על מנת להוריד את רמות הטסטוסטרון לטווח הנורמה של נשים סיסג'נדריות; ו-2) כדי להפחית את כמות האסטרוגן הנחוצה כדי להביא להשפעות פיזיות מספקות. לכל תרופה להפחתת טסטוסטרון יש פרופיל תופעות לוואי שונה. ספירונולקטון הוא משתן אוגר אשלגן ונוגד לחץ דם, ולכן הוא עלול לגרום להיפרקלמיה, להגביר את תכיפות השתן ולגרום לירידה בלחץ הדם (Lin et al., 2021). ציפרוטרון אצטט מקושר להתפתחות מנינגיומה ופרולקטין גבוה (Nota et al., 2018). למרות שאגוניסטים ל-GnRH הם יעילים מאוד בהפחתת רמות הטסטוסטרון, הם עלולים לגרום לאוסטיאופורוזיס אם הם אינם מלווים בנטילה של אסטרוגן במינונים מספיקים (Klink, Caris et al., 2015). סקירה מערכתית מסוימת זיהתה מחקר שדיווח על ממצאים מהשוואת ראש בראש של התרופות להפחתת טסטוסטרון ציפרוטרון אצטט ולאופרוליד (Gava et al., 2016). שני מחקרים השוו בין קבוצה של נשים טרנסג'נדריות שנטלו אסטרוגן, לצד תרופות להפחתת טסטוסטרון, לבין קבוצה שנטלה רק אסטרוגן. הסקירה המערכתית לא סיפקה מספיק ראיות המציעות כי כל אחת מבין התרופות להפחתת טסטוסטרון היתה בעלת פרופיל בטיחות טוב יותר מבחינת שיפור בתוצאות הקשורות לבריאות העצם, לרמות הטסטוסטרון, לרמות האשלגן, או למקרים של פרולקטין גבוה או של מנינגיומות (Wilson et al., 2020). לכן אין ביכולתנו לתת המלצה כלשהי. הסקירה דיווחה כי משטרים על בסיס ספירונולקטון היו מקושרים לעליה של 45% ברמת הפרולקטין, בעוד שמשטרים על בסיס ציפרוטרון העלו את רמת הפרולקטין ביותר מ-100%. עם זאת, המשמעות הקלינית של רמת פרולקטין גבוהה יותר אינה ברורה, מפני ששיעורי הפרולקטינומות לא היו גבוהים יותר באופן משמעותי, לא בקרב הקבוצה שנטלה ספירונולקטון ולא בקרב הקבוצה שנטלה ציפרוטרון אצטט (Wilson et al., 2020). מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך במרכז יחיד בארה"ב דיווח כי לא נצפו עליות משמעותיות קלינית ברמות הפרולקטין בקרב 100 נשים טרנסג'נדריות שטופלו באסטרוגן לצד ספירונולקטון (Bisson et al., 2018). מחקר רטרוספקטיבי מהולנד בקרב 2,555 נשים טרנסג'נדריות, שנטלו בעיקר ציפרוטרון אצטט עם תרכובות שונות של אסטרוגן, דיווח על יחס היארעות מתוקנן של מנינגיומות אצל מטופלות שהשתמשו בציפרוטרון אצטט לאחר הסרת בלוטות המין למשך שנים רבות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בהולנד (Nota et al., 2018). יתר על כן, במחקר קצר יותר מבלגיה, 107 נשים טרנסג'נדריות חוו עליות חולפות ברמות הפרולקטין בעקבות טיפול בציפרוטרון אצטט, כאשר רמה זו חזרה לנורמה לאחר שהופסק הטיפול (Defreyne, Nota et al., 2017). מחקר שפורסם לאחרונה ולא נכלל בסקירה המערכתית בחן 126 נשים טרנסג'נדריות הנוטלות ספירונולקטון, אגוניסטים ל-GnRH או ציפרוטרון והסיק כי ציפרוטרון מקושר לרמות גבוהות יותר של פרולקטין ולפרופיל שומני רע יותר מאשר ספירונולקטון או אגוניסטים ל-GnRH (Sofer et al., 2020). לאחר שקלול העלויות והזמינות של מדידת רמות הפרולקטין מול המשמעות הקלינית של עליה ברמות הפרולקטין, קיבלנו החלטה לא לתת המלצה בעד או נגד מעקב אחר רמות הפרולקטין, בשלב זה. לכן, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבל החלטות קליניות מותאמות אישית לגבי הנחיצות של מדידת רמות הפרולקטין על בסיס סוג משטר ההורמונים ו/או נוכחות תסמינים של פרולקטין גבוה או של גידול בבלוטת יותרת המוח (למשל, זיבת חלב, שינויים בשדה הראייה). ציפרוטרון גם הוא מקושר למנינגיומות. בספרות דווח על תשעה מקרים של מנינגיומה בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות בעיקר ציפרוטרון אצטט (Mancini et al., 2018). סיכון מוגבר זה זוהה גם בקרב אוכלוסיות סיסג'נדריות. בשנת 2020, הסוכנות האירופית לתרופות (European Medicines Agency) פרסמה דו"ח הממליץ כי יש להגביל מוצרי ציפרוטרון במינון יומיומי של 10 מ"ג או יותר עקב הסיכון להתפתחות מנינגיומה (European Medicines Agency, 2020). סביר להניח כי קישור זה הינו השפעה ספציפית של ציפרוטרון אצטט, שאינה מתייחסת לתרופות נוספות להפחתת הטסטוסטרון. בארה"ב, שם לא ניתן להשיג ציפרוטרון אצטט, בסיס הנתונים של האגודה הצפון אמריקאית למרשמי סרטן מרכזיים (North American Association of Central Cancer Registries) לא זיהה סיכון מוגבר לגידולים מוחיים (לא רק מנינגיומות) בקרב נשים טרנסג'נדריות (Nash et al., 2018). יתר על כן, לא נראתה עלייה ביחס הסיכון לגידולים מוחיים במחקר העוקבה של קייזר בקרב 2,791 נשים טרנסג'נדריות בהשוואה לקבוצת הביקורת הסיסג'נדרית (Silverberg et al., 2017). אף מחקר לטווח ארוך לא דיווח על סיכון למנינגיומות ולפרולקטינומות בקרב נשים טרנסג'נדריות הנוטלות אגוניסטים ל-GnRH. אנו ממליצים מאוד על שימוש בתרופות להפחתת טסטוסטרון כחלק ממשטר הורמונים לאנשים טרנסג'נדריות.ים בעלי.ות אשכים, וזאת על בסיס שיטת העבודה ברחבי העולם של שימוש בתרופות אלה לצד טיפול באסטרוגן, וכן על בסיס הסיכון הנמוך יחסית המקושר לטיפולים אלה. עם זאת, בשלב זה, אין ביכולתנו לתת המלצה לתרופה מסוימת להפחתת טסטוסטרון על פני תרופות אחרות. הנתונים שפורסמו עד כה מעלים חששות מסוימים לגבי הסיכון למנינגיומות הקיים בשימוש בציפרוטרון אצטט לאורך זמן רב (>שנתיים) ובמינונים גבוהים (>10 מ"ג ליום) (Nota et al., 2018; Ter Wengel et al., 2016; Weill et al., 2021). ביקאלוטמיד הינו אנטי-אנדרוגן המשמש לטיפול בסרטן הערמונית. הוא מעכב תחרותי של קולטן האנדרוגן, שחוסם את הקשירה של האנדרוגנים. נתונים על השימוש בביקאלוטמיד בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית הם נדירים למדי וקיים חוסר במידע על בטיחות. מחקר קטן מסוים בחן את השימוש בביקאלוטמיד במינון של 50 מ"ג ליום כתרופה מעכבת התבגרות בקרב 23 מתבגרות.ים טרנסג'נדריות על הקשת הנשית שלא הצליחו לקבל טיפול באנלוגים ל-GnRH (Neyman et al., 2019). כל המתבגרות.ים חוו התפתחות שדיים, תופעה שגם נצפית לעיתים קרובות בקרב גברים עם סרטן הערמונית המטופלים בביקאלוטמיד. למרות שתופעה זו נדירה, דווח על רעילות כבד פולמיננטית שגרמה למוות בעת טיפול בביקאלוטמיד (O’Bryant et al., 2008). לאור העובדה כי ביקאלוטמיד לא נחקר באופן מספק בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית, איננו ממליצים וממליצות על שימוש קבוע בו. שימוש במעכבי 5-אלפא רדוקטאז חוסם את ההפיכה של טסטוסטרון לאנדרוגן העוצמתי יותר, דיהידרוטסטוסטרון. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר כי התוויות למתן פינאסטריד כוללות הגדלה שפירה של הערמונית והתקרחות אנדרוגנית. קיימים מעט מאוד נתונים לגבי השימוש במעכבי 5-אלפא רדוקטאז בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית (Irwig, 2021). לא ברור אם משפחת תרופות זו היא בעלת יתרון קליני בקרב אנשים טרנסג'נדרים.ות על הקשת הנשית, אשר רמות הטסטוסטרון והדיהידרוטסטוסטרון שלהן כבר ירדו באמצעות אסטרוגן ואנטי-אנדרוגן. לכן איננו ממליצים וממליצות על שימוש קבוע בהם בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות על הקשת הנשית. פינאסטריד עשוי להוות אפשרות טיפולית מתאימה אצל אנשים טרנסג'נדרים על הקשת הגברית החווים התקרחות מפריעה כתוצאה מעלייה ברמות הדיהידרוטסטוסטרון. אף על פי כן, טיפול במעכבי 5-אלפא רדוקטאז עלול לפגום בגדילת הדגדגן ובהתפתחות שיער פנים ושיער גוף אצל אנשים טרנסג'נדרים על הקשת הגברית. יש צורך במחקרים שיעריכו את היעילות והבטיחות של מעכבי במעכבי 5-אלפא בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות. המלצה 12.17 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב אחר רמות ההמטוקריט (או ההמוגלובין) אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המטופלים בטסטוסטרון. קיימים נתונים באיכות טובה המציעים כי עליה ברמת ההמטוקריט (או ההמוגלובין) מקושרת לטיפול בטסטוסטרון אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית (Defreyne et al., 2018). משטרי הטסטוסטרון בסקירה המערכתית כללו טסטוסטרון-אסטר המקביל ל-25-250 מ”ג בזריקה תת עורית/תוך שרירית שבועית, טסטוסטרון אנדקנואט במינון של 1000 מ"ג כל 12 שבועות, או ג'ל טסטוסטרון במינון של 50 מ"ג בשימוש יומיומי על העור (Defreyne et al., 2018; Gava et al., 2018; Giltay et al., 2000; Meriggiola et al., 2008; Pelusi et al., 2014; T'Sjoen et al., 2005; Wierckx, van Caenegem et al., 2014; Wierckx, van de Peer et al., 2014). מומלץ כי העליה המצופה תתאים לטווח הנורמה בקרב גברים סיסג'נדרים. המלצה 12.18 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשתף פעולה עם מנתחים בנושא שימוש בהורמונים לפני ואחרי ניתוחים להתאמה מגדרית. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.19. המלצה 12.19 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* על האפשרויות השונות לניתוחים להתאמה מגדרית אלא אם אין צורך רפואי בניתוח או שהוא נשלל מסיבות רפואיות. למרות היעדר הראיות, נוהגי טיפול לניתוחים להתאמה מגדרית כוללים הפסקה של הטיפול ההורמונלי למשל 1-4 שבועות לפני ואחרי הניתוח, לרוב בתחום הניתוחים באיברי המין (Hembree et al., 2009). דבר זה נועד להפחית את הסיכון לתסחיף קריש דם ורידי המקושר עם נטילת אסטרוגן אקסוגני (Hembree et al., 2009). ניתן להתחיל מחדש את הטיפול באסטרוגן ובטסטוסטרון פרק זמן כלשהו לאחר הניתוח. לאחר בדיקה קפדנית, חוקרים לא מצאו עליה בשיעור אירועי תסחיף קריש דם ורידי סביב הניתוח בקרב אנשים טרנסג'נדרים, שעברו ניתוח בזמן טיפול בהורמוני מין לאורך התהליך, בהשוואה למטופלים.ות שהפסיקו את הטיפול בהורמוני המין לפני הניתוח (Gaither et al., 2018; Hembree et al., 2009; Kozato et al., 2021; Prince & Safer, 2020). טיפול בהורמוני מין חשוב במיוחד לאחר ניתוח לכריתת בלוטות המין על מנת להמנע מהשלכות של רמות הורמוני מין נמוכות, מסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס ולשמירה על בריאות הנפש ואיכות החיים (Fisher, Castellini et al., 2016; Rosen et al., 2019). לכן, על מנתחים ורופאים המנפיקים מרשמים לטיפול הורמונלי ליידע את המטופלים.ות על נחיצותו של המשך טיפול הורמונלי אקסוגני לאחר ניתוח לכריתת בלוטות המין. על מנת ללמד מטופלים.ות על נושא זה ועל מנת לקדם את הנושא בסביבה הקלינית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לצבור ידע על הסיכונים והיתרונות של ניתוחים להתאמה מגדרית, וכן להיות מודעים למדדי הביצוע ולתוצאות הניתוחים של המנתחים שאליהם הם מפנים מטופלות.ים (Beek, Kreukels et al., 2015; Colebunders et al., 2017; Wiepjes et al., 2018). באופן כללי, ניתן לחלק את רוב הניתוחים הנחוצים מבחינה רפואית לשלושה אזורים: הפנים, החזה/השדיים ואיברי המין (הפנימיים והחיצוניים). הליכים נוספים הנחוצים מבחינה רפואית כוללים הליכים לעיצוב הגוף וניתוחי קול (ר' ההמלצה על טיפול רפואי חיוני בפרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1). קיימים הליכים רבים לניתוחי פנים להתאמה מגדרית, כולל, בין היתר, ניתוח להסרת הגרוגרת, ניתוח אף, עיצוב הגוף או שיוף הלסת, הסנטר והמצח או השתלת עצם באזורים אלה, הרמת פנים, הסרת שיער והשתלת שיער (ר' פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח). ההליכים הזמינים לניתוחי חזה/שדיים כוללים הגדלת שדיים, הסרת שדיים כפולה משמרת פטמה, כריתת שד דרך הפטמה ושאיבת שומן. הניתוח הנפוץ ביותר להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית עם התפתחות שדיים אנדוגנית הינו ניתוח להשטחת חזה (הסרת שדיים) (Horbach et al., 2015; Kailas et al., 2017). הליכי ניתוח באיברי המין הפנימיים כוללים, בין היתר, הסרת אשכים, הסרת רחם, הסרת הטפולות, ניתוח וגינופלסטי וסגירה או כריתה של הנרתיק (Horbach et al., 2015; Jiang et al., 2018). בניתוחים וגינופלסטיים, החלק הפנימי של הנרתיק בדרך כלל בנוי מעור הפין, משתלי עור, משילוב של שניהם, או מקטע מהמעי. ניתן לבצע הסרת של הרחם/השחלות בנפרד או בבת אחת (הסרת רחם, הסרת הטפולות וסגירת הנרתיק). אם מבוצע ניתוח לסגירת הנרתיק, יש לבצע גם הסרה של הרחם. ניתן להשאיר את השחלות בגוף, על פי בקשת המטופל.ת. יתרון אפשרי של השארת שחלה אחת או השארת שתי השחלות הינו שימור הפוריות, ואילו החיסרון הינו אפשרות להתפתחות פתולוגיה בשחלות, כולל סרטן (De Roo et al., 2017). הליכי ניתוח באיברי המין החיצוניים כוללים, בין היתר, ניתוח וולוולופלסטיה, ניתוח מטודיופלסטי וניתוח פאלופלסטי (Djordjevic et al., 2008; Frey et al., 2016). בדרך כלל יש צורך להסיר את השיער לפני ביצוע הליכים חיצוניים באיברי המין (Marks et al., 2019). ניתוח וולוולופלסטיה עשוי לכלול יצירה של מונס פוביס, של שפתי הנרתיק, של דגדגן ושל פתח השופכה. ישנה אפשרות להארכת השופכה, הן בניתוח מטודיופלסטי והן בניתוח פאלופלסטי, אך דבר זה מקושר עם שיעור גבוה בהרבה של סיבוכים (Schechter & Safa, 2018). יש לטפל בפצעים מאתר התרומה לפאלופלסטיה וכן לקבל טיפול פיזיותרפיה לאחר הניתוח (van Caenegem, Verhaeghe et al., 2013). פיזיותרפיה של רצפת האגן הינה התערבות משלימה חשובה להתרוקנות השלפוחית ולתפקוד המיני לאחר הניתוח (Jiang et al., 2019). על מנת לתמוך בקבלת החלטות מושכלות לגבי ההליכים הכירורגיים הזמינים, מומלץ לשמור על דיאלוג, הבנה הדדית ותקשורת ברורה בשפה פשוטה בין המטופלות.ים, אנשי המקצוע בתחום הבריאות, והמנתחים. המלצה 12.20 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להתחיל ולהמשיך בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* אשר מבקשות לקבל את טיפול זה עקב שיפור מוכח בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים. לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 12.21. המלצה 12.21 אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להמשיך בטיפול ההורמונלי הנוכחי אם קיימת התדרדרות בבריאות הנפש של מטופלים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית ולבצע הערכה לסיבת ההתדרדרות, אלא אם דבר זה נשלל מסיבות רפואיות. תועדו מספר פערים בבריאות הנפש בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות, כולל דיכאון, אובדנות, חרדה, הערכה עצמית נמוכה והפרעת דחק פוסט-טראומטית (Arcelus et al., 2016; Becerra-Culqui et al, 2018; Bouman et al., 2017; Eisenberg et al., 2017; Heylens, Elaut et al., 2014; Witcomb et al., 2018). מודל לחץ המיעוטים המגדרי מספק ראיות למספר מתווכים וגורמי השפעה לגבי פערים אלה (Hendricks & Testa, 2012; Meyer, 2003). מתווכים וגורמי השפעה לגבי פערים בבריאות הנפש, הייחודיים לאנשים טרנסג'נדרים.ות, כוללים חוויות של אפליה, קורבנות, פנייה במגדר לא נכון (מיסג'נדרינג), דחייה מהמשפחה וטרנספוביה מופנמת (Hendricks & Testa, 2012). גורמים בעלי השפעה חיובית על בריאות הנפש כוללים קבלה מהמשפחה, קשרים חברתיים ורומנטיים תומכים, חיבור לקהילה הטרנסג'נדרית, הגנה באמצעות כללי מדיניות מאששים ומכלילים, כללי מדיניות של אישוש והכללה, עדכון השם/המגדר במסמכים רשמיים, ושינוי מגדרי פיזי על בסיס המטרות הגופניות האישיות (Bauer et al., 2015; Bockting et al., 2013; Bouman et al., 2016; Davey et al., 2014; de Vries et al., 2014; Du Bois et al., 2018; Gower, Rider, Brown et al., 2018; Hendricks & Testa, 2012; Keo-Meier et al., 2015; Meier et al., 2013; Pflum et al., 2015; Ryan et al., 2010; Smith et al., 2018). נמצא כי טיפול הורמונלי משפיע לחיוב על בריאות הנפש ועל איכות החיים של נוער ובוגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית המתחילים בטיפול זה (Aldridge et al., 2020; Allen et al., 2019; Bauer et al., 2015; Nobili et al., 2018; Russell et al., 2018; Ryan, 2009). במקרים רבים, טיפול הורמונלי נחשב להתערבות מצילת חיים (Allen et al., 2019; Grossman & D’Augelli, 2006; Moody et al., 2015). מספר מחקרים מצאו קשר בין התחלת הטיפול ההורמונלי לבין שיפור בבריאות בקרב נוער ובוגרות.ים (Aldridge et al., 2020; Costa et al., 2016; de Vries et al., 2014; Kuper et al., 2020; Nguyen et al., 2018; White Hughto & Reisner, 2016), כולל שיפור באיכות החיים (Gorin-Lazard et al., 2012; Gorin-Lazard et al., 2013; Murad et al., 2010; Newfield et al., 2006; Nobili et al., 2018; White Hughto & Reisner, 2016), ירידה ברמות החרדה והדיכאון (Aldridge et al., 2020; Colizzi et al., 2014; Davis & Meier, 2014; de Vries, Steensma et al., 2011; Gómez-Gil et al., 2012; Rowniak et al., 2019), ירידה ברמות הדחק והפרנויה (Keo-Meier & Fitzgerald, 2017). מחקר פרוספקטיבי שנעשה בעזרת שאלון האישיות הרב-שלבי של מינסוטה (MMPI-2) הדגים שיפור משמעותי במספר תחומי תפקוד פסיכולוגי בקרב גברים טרנסג'נדרים לאחר שלושה חודשי טיפול בטסטוסטרון בלבד (Keo-Meier et al., 2015). למרות שקיים שיעור גבוה יותר של תסמיני אוטיזם בקרב האוכלוסיה הטרנסג'נדרית, לא נמצא כי תסמינים אלה התגברו לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי (Nobili et al., 2020). יתכן כי הפחתה בתסמיני דיכאון נמצאת במתאם עם ירידה בסיכון להתאבדות. לכן מניעת טיפול הורמונלי על בסיס נוכחות של דיכאון או אובדנות עלולה לגרום לנזק (Keo-Meier et al., 2015; Levy et al., 2003). טורבן, קינג ואח' (2020) מצאו ירידה בסיכוי למחשבות אובדנות לכל אורך החיים בקרב מתבגרים.ות שהיה להם צורך בטיפול מעכב התבגרות וקיבלו גישה אליו, בהשוואה למי שהיה להם רצון דומה אך לא היתה להם גישה (Turban, King et al., 2020). סקירה מערכתית שפורסמה לאחרונה מצאה כי טיפול מעכב התבגרות בקרב מתבגרים.ות טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית מקושר עם שיפור בחיי החברה, ירידה באובדנות בגיל בגרות, שיפור בתפקוד הפסיכולוגי ובאיכות החיים (Rew et al., 2020). מניעת טיפול הורמונלי עד לטיפול פסיכיאטרי מסורתי בתסמינים אלה נחשבת לשיטת עבודה בעלת השפעות שליליות באחריות הרופא, מפני שהראיות מציעות כי טיפול הורמונלי מקושר ישירות להפחתה בתסמינים של דיכאון וחרדה (Keo-Meier et al., 2015). אם קיים צורך בטיפול פסיכיאטרי, ניתן להתחיל או להתאים אותו במקביל, מבלי להפסיק את הטיפול ההורמונלי. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, עיינו בפרק 5 – הערכות לבוגרים.ות, בפרק 6 – מתבגרים.ות, וכן בנספח ד'. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH טיפול רפואי המלצות טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) סקירת ספרות טיפול הורמונלי אנדוקרינולוגיה מעבר מגדרי רפואי הנחיות טיפול שימור פוריות לכל המאמרים הצג עוד נושאים

שינוי מגדר ושם במסמכים רשמיים מקושר לתגובה רגשית שלילית נמוכה יותר ליחס פוגעני על בסיס מגדר ולשיפור בתוצאות בריאות הנפש בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות תקצירים Restar et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי גורמי חוסן רווחה מצוקה לשון פניה ושם נבחר מעבר מגדרי בירוקרטי לחץ מיעוטים בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Restar, A., Jin, H., Breslow, A., Reisner, S. L., Mimiaga, M., Cahill, S., & Hughto, J. M. (2020). Legal gender marker and name change is associated with lower negative emotional response to gender-based mistreatment and improve mental health outcomes among trans populations. SSM-population health, 11, 100595.‏ מדגם: שני מדגמים של בוגרים טרנסג'נדרים, שמנו 503 ו-475 נבדקים. ממצאים עיקריים: נמצאו שיעורים נמוכים יותר של תסמיני בריאות נפש (דיכאון, חרדה, מצוקה כללית ועוד) בקרב הנבדקים ששינו את השם ו/או המגדר במסמכים רשמיים. מחקר זה מאיר את חשיבותה של הכרה מוסדית ביחס לבריאות הנפש של אנשים טרנסג׳נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי בריאות נפש רווחה גורמי חוסן לשון פניה ושם נבחר מצוקה מעבר מגדרי בירוקרטי לחץ מיעוטים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הקשר בין טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית לבין דיכאון, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים בקרב נוער טרנסג׳נדרי וא-בינארי תקצירים Green et al. 2022 מאת: מחקר אמפירי דכאון א-בינאריים בריאות נפש טיפול רפואי מעבר מגדרי רפואי טיפול הורמונלי גורמי חוסן טיפול מאשש מגדר מצוקה אובדנות הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Green, A. E., DeChants, J. P., Price, M. N., & Davis, C. K. (2022). Association of gender-affirming hormone therapy with depression, thoughts of suicide, and attempted suicide among transgender and nonbinary youth. Journal of adolescent health, 70(4): 643-649.‏ מדגם: 11,914 בני נוער טרנסג'נדרים וא-בינאריים בטווח הגילאים 24-13, שענו על סקר לנוער להטב"קי בשנת 2020. ממצאים עיקריים: חצי מהמשתתפים ציינו כי אינם מקבלים טיפול הורמונלי, אך מעוניינים בטיפול זה. 36% לא הביעו עניין בטיפול הורמונלי. 14% ציינו כי הם מקבלים טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית. מבין המקבלים את טיפול זה, 80% ציינו כי הם עושים זאת בתמיכת ההורים. בשנה האחרונה, בהשוואה למשתתפים שהצהירו כי ברצונם לקבל טיפול הורמונלי אך אינם מקבלים אותו, משתתפים שנטלו טיפול הורמונלי: חוו שיעורים נמוכים יותר של דיכאון (61% לעומת 75%); חוו שיעורים נמוכים יותר של אובדנות (44% לעומת 57%); וחוו שיעורים נמוכים יותר של ניסיונות אובדניים (15% לעומת 23%). רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי אובדנות מצוקה א-בינאריים דכאון טיפול רפואי בריאות נפש טיפול הורמונלי מעבר מגדרי רפואי טיפול מאשש מגדר גורמי חוסן לכל המאמרים הצג עוד נושאים

תמיכה אימהית מספקת הגנה ממחשבות אובדניות בקרב קבוצות עוקבה מגוונות של נשים טרנסג׳נדריות צעירות תקצירים Jin et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי רווחה תמיכה מוסדית בריאות נפש תמיכה משפחתית הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Jin, H., Restar, A., Goedel, W. C., et al. (2020). Maternal support is protective against suicidal ideation among a diverse cohort of young transgender women. LGBT health, 7(7): 349-357.‏ מדגם: 297 נשים טרנסג'נדריות בטווח הגילאים 29-16 בשתי ערים בארה"ב בין השנים 2012-2015. ממצאים עיקריים: בתחילת המחקר 18.9% מהמשתתפות דיווחו על מחשבות אובדניות. משתתפות שקיבלו תמיכה מאימהותיהן חוו סיכון מופחת למחשבות אובדניות בשיעור של 63% בהשוואה למי שלא קיבלו תמיכה כזו. לא נמצא קשר בין תמיכה מצד האבות לבין מניעת מחשבות אובדניות. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי רווחה תמיכה מוסדית בריאות נפש תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

קווים מנחים למתן תחושת מוגנות ומענה מיטיב לילדים ובני נוער להט"בים ולמשפחות הקשת במערכת החינוך נהלים משרד החינוך שפ״י 2022 מאת: חסמים בית ספר לשון פניה ושם נבחר גורמי חוסן תמיכה חברתית ישראל קבלה תמיכה משפחתית סביבה תומכת שירותים ציבוריים תמיכה מוסדית הורדת PDF למאמר המקורי שם מסמך: "קווים מנחים למתן תחושת מוגנות ומענה מיטיב לילדים ובני נוער להט"בים ולמשפחות הקשת במערכת החינוך," של שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך, מחודש ספטמבר 2022, https://meyda.education.gov.il/files/Shefi/miniutumeniatpgia/Mitve_Lahatab.pdf 1. מבוא ורקע תאורטי 1.1. מטרת המסמך 1.2. מהי נטייה מינית וזהות מגדרית? 1.2.1. מהי נטייה מינית? 1.2.2. מהי זהות מגדרית (טרנסג׳נדר?) 1.3. גורמי סיכון וחוסן בקרב ילדים ובני נוער להט״בים 1.4. תפיסת משרד החינוך 2. קווים מנחים להתנהלות עם ילדים, ילדות ובני נוער להט״בים במערכת החינוך 2.1. תפקיד בית הספר 2.2. קווים להתנהלות בראייה מערכתית 2.3. קווים להתנהלות בראיה אישית 3. קווים מנחים להתנהלות עם ילדים ובני נוער להט״בים וטרנסג׳נדרים במערכת החינוך 3.1. תפקיד בית הספר 3.2. קווים להתנהלות בראייה מערכתית 3.3. קווים להתנהלות בראייה אישית 4. רשימת השותפים לכתיבת המסמך 5. נספחים 5.1. הנחיות ליועצ/ת פסיכולוג/ית לליווי ילד/ה בנושא זהות מגדרית 5.2. שיח יועצ/ת פסיכולוג/ית עם הורים לנער.ה המבקשים לשתף את ההורים בנטייה המינית או בזהות המגדרית 5.3. קווים מנחים עבור הורים לילדים ובני נוער להט״בים 5.4. דרכי פנייה לארגונים וגורמי תמיכה וסיוע 5.5. מילון מונחים 5.6. קישורים לחומרים ופעילויות בנושא רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור חסמים תמיכה מוסדית שירותים ציבוריים לשון פניה ושם נבחר בית ספר תמיכה חברתית גורמי חוסן קבלה ישראל סביבה תומכת תמיכה משפחתית לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מסלולי הטיפול של מתבגרים שטופלו באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים בשל דיספוריה מגדרית תקצירים Brik et al. 2020 מאת: מחקר אמפירי טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דיטרנזישן טיפול הורמונלי גיל מעבר מגדרי חרטה הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Brik, T., Vrouenraets, L. J., de Vries, M. C., & Hannema, S. E. (2020). Trajectories of adolescents treated with gonadotropin-releasing hormone analogues for gender dysphoria. Archives of Sexual Behavior, 49(7): 2611-2618.‏ מדגם: מחקר רטרוספקטיבי על 214 בני נוער בטווח הגילאים 18-11, שניגשו לקבלת טיפול במרפאה מגדרית בין השנים 2019-2010. ממצאים עיקריים: 67% מבין המטופלים ענו על הקריטריונים לתחילת טיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים. מבין המטופלים באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים, 87% החלו טיפול בהורמונים להתאמה מגדרית. 6% הפסיקו את הטיפול באנלוגים להורמון משחרר גונדוטרופינים. 3.5% בלבד מבין כלל המטופלים הפסיקו את הטיפול עקב שינוי הרצון בטיפול להתאמה מגדרית. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי חרטה טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דיטרנזישן טיפול הורמונלי גיל מעבר מגדרי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

כיוונים עתידיים בבריאות הנפשית של בני נוער טרנסג'נדרים: לקראת מודל התפתחותי חברתי-אפקטיבי סיכומים Sequeira et al. 2023 מאת: חסמים רווחה טיפול נפשי טיפול מאשש מגדר בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי סוכם מתוך: Sequeira, S., Carmel, T., Tervo-Clemmens, B.& Edmiston, K. (2023). Future Directions in the Mental Health of Transgender Youth: Towards a Social-Affective Developmental Model of Health Disparity. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. 866-876. תקציר: המחקר מתעמק ברשת הסבוכה של אתגרי בריאות הנפש העומדים בפני בני נוער וצעירים טרנסג'נדרים, ושופך אור על הפערים והמכשולים העמוקים שעומדים בפניהם במסעם לקראת רווחה נפשית, בדגש על החוויה ההתפתחותית שלהם. בלב החקירה הזו עומדת ההכרה בצורך הדחוף בהבנה ספציפית יותר של תחום בריאות הנפש בקרב בני נוער טרנסג'נדרים. כך עולה כי מודלים קיימים לרוב אינם מצליחים לתפוס את מורכבות החוויות, ובמרביתם אף קיימת התעלמות ממדים חברתיים ורגשיים מכריעים המעצבים את החוויה הספציפית הייחודית לבני נוער מגווני מגדר. כדי לתת מענה לפער זה, המחקר מציע מסגרת חדשנית אותה מכנים כותבי המאמר "מודל התפתחותי חברתי-אפקטיבי", שמטרתה להבהיר את המנגנונים הבסיסיים התורמים לפערים בבריאות הנפש באוכלוסייה זו. מהות המודל טמונה באינטגרציה בין גורמים חברתיים ורגשיים, תוך הכרה בהשפעה המשולבת של יחס הסביבה - כגון סטיגמה, אפליה ותמיכה חברתית - לבין חוויות רגשיות והתפתחות תקינה. על ידי שילוב של אלמנטים אלו לכדי מסגרת מגובשת, המודל מציע פרספקטיבה מקיפה על הרב-גוניות של אתגרי בריאות הנפש בקרב נוער טרנסג'נדר. המודל מדבר על קיומה של טראומה התפתחותית שמקורה בדחייה חברתית עוד מילדות שחווים בני נוער מגווני מגדר. בהגדרתה הטראומה ההתפתחותית מתייחסת לנושאים כגון הזנחה, התעללות ופגיעה מינית ממושכת, ואין בה כל התייחסות לחוויות רגשיות מורכבות כגון דחייה חברתית ממושכת. המחקר מציע מודל אשר שם את התפתחות הטראומה במרכז הנובעת מגורמים סביבתיים ולחצים בקרב בני נוער טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר. במסגרת זו, החוקרים מדגישים את התפקיד המרכזי של גורמים חברתיים בעיצוב בריאות הנפש. כך נטען במחקר כי צעירים טרנסג'נדרים מתמודדים לעתים קרובות עם סטיגמה ואפליה חברתית שעלולים להשפיע עמוקות על תחושת הערך העצמי, על פיתוח הזהות ועל הרווחה הנפשית שלהם. יתרה מזאת, הזמינות (או היעדרן) של מערכות תמיכה חברתיות מחמירה עוד יותר אתגרים אלו, ומשפיעה על מנגנוני התמודדות וחוסן מול מצוקה. המודל המוצע במאמר, מדגיש גם את החשיבות של ההכרה בממדים האפקטיביים של פערי בריאות הנפש. מצוקות כגון טרנספוביה מופנמת, דיספוריה מגדרית ומצוקה פסיכולוגית, ממלאים תפקיד משמעותי בעיצוב הרווחה הנפשית של נוער טרנסג'נדרי. לדידם של החוקרים, ההבנה כיצד חוויות רגשיות אלו מצטלבות עם גורמים חברתיים היא חיונית לפיתוח התערבויות ומערכות תמיכה ממוקדות העונות על הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. יתרה מכך, המחקר מצביע על כך שנקודת מבט התפתחותית זו מציעה תובנות חשובות להנחיית מאמצי מחקר עתידיים ואסטרטגיות התערבות שמטרתן לשפר את הרווחה הנפשית של נוער טרנסג'נדרי. כך עולה כי על ידי אימוץ גישה הוליסטית המתחשבת בממדים חברתיים ורגשיים כאחד, אנשי מקצוע יכולים להבין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים המניעים פערים בבריאות הנפשית של אוכלוסיית בני הנוער טרנסג׳נדרים ולפתח פתרונות יעילים יותר. מתודולוגיה: המחקר דן בספרות הענפה העוסקת בהשלכות ההתנהגותיות והנוירו-ביולוגיות של טראומה התפתחותית, וכן בקשר שלה עם הפרעות מצב רוח וחרדה. עם זאת, על אף שנמצא מתאם גבוה בין טראומה התפתחותית לבין בני נוער טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר, הוא מצביע על פער בשילוב התחום שעוסק בנוער מגוון מגדרית בתוך הספרות הזו ואין התייחסות לחוויה המורכבת של נוער המזדהים על הקשת הזו. לכן, הסקירה הנוכחית מציעה קיום של מחקר מקיף בנושא ומציעה שיטות מתודולוגיות שונות לקיום מחקרים עתידיים בגישה מבוססת קהילה, הכוללות שיתוף פעולה עם ארגונים קהילתיים ממסגרות מגוונות. דיון ומסקנות: כותבי המאמר דנים בכך כי קיימת ספרות נרחבת על ההשפעות ההתנהגותיות והנוירו-ביולוגיות של טראומה התפתחותית, כמו גם הקשר שלה עם הפרעות מצב רוח וחרדה. באופן דומה, מתארים כי קיימים מחקרים דומים המראים שיעורי שכיחות גבוהים יותר של הפרעות מצב רוח וחרדה בקרב נוער טרנסג'נדרי. עם זאת, מצביעים הכותבים על כך שאין התייחסות לאופן שבו טראומה התפתחותית משפיעה על נוער טרנסג׳נדרי באופן ספציפי, כולל גורמי סיכון, גורמי חוסן ומנגנונים ביולוגיים. בין היתר, מדגישים הכותבים כי חלק גדול מהמחקר הנוירוביולוגי על ילדים ובני נוער טרנסג׳נדרים ומגווני מגדר התמקד עד כה בגורמים לדיספוריה מגדרית, תוך הזנחת הקשרים חברתיים התפתחותיים נרחבים יותר של חייהם. לכן, ממליצים הכותבים במחקרים עתידיים לשים דגש על דחייה בין אישית כרונית שחווים בני נוער מגווני מגדר עקב טרנספוביה, ולהיעזר בגישות מתודולוגיות שכוללות סמנים ביולוגיים, מחקר פסיכופיזיולוגי והדמיה עצבית. הכותבים מסבירים כי יש חשיבות לעיתוי החשיפה לטראומה במהלך ההתפתחות ולכן מחקרי אורך יסייעו בהבנת מסלולי התפתחות המוח וכן בגורמים המנבאים סיכון פסיכיאטרי וגורמי חוסן. בנוסף, ממליצים הכותבים לשקול את ההשפעות של התבגרות וטיפול הורמונלי על תגובת לחץ ובריאות נפשית. כותבי המאמר דנים בחשיבות של הכרה בהטיות ובמגבלות בגישות האבחון והטיפול הנוכחיות, שכן רק בהיכרות וקבלת המצב, ניתן יהיה לעבור ממערכות בריאות כוללניות למערכות בריאות ממוקדות לחוויה הטרנסג׳נדרית. על כן, המאמר מסתיים בהדגשת הצורך במחקר נוסף על החוויות ההתפתחותיות של בני נוער אלו בהבנת כלל הגורמים המשפיעים על רווחתם הנפשית. לסיכום, המחקר מדגיש את הדחיפות של אימוץ פרספקטיבה התפתחותית והתחשבות בהקשר החברתי הרחב במטרה לתמוך בבריאות הנפשית של נוער טרנסג'נדרי. מבעד לעדשת המודל ההתפתחותי החברתי-אפקטיבי, הוא מציע דרכים לקידום הבנתנו את הפערים הללו וטיפוח סביבות המקדמות חוסן, רווחה ושגשוג בקרב בני נוער טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור חסמים רווחה טיפול נפשי טיפול מאשש מגדר בריאות נפש לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הצהרה - טיפול בנוער מגוון מגדרית 27.4.23 ניירות עמדה והמלצות ההסתדרות הרפואית בישראל 2023 מאת: תנועות שנאה מעבר מגדרי רפואי הנחיות טיפול ישראל טיפול נפשי טיפול רפואי אתיקה בריאות נפש הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: ההסתדרות הרפואית בישראל. (אפריל 2023). הצהרה - טיפול בנוער מגוון מגדרית 27.4.23 https://cdn.doctorsonly.co.il/2023/04/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA-27.4.23.pdf נקודות עיקריות: אנו, החתומות והחתומים מטה, רואים בדאגה מגמה מתגברת של התקפות על הטיפול מבוסס הראיות בילדים ונוער מגוונים מגדרית. לצערנו בתקופה האחרונה מתרבות כתבות ופרסומים אשר אינם מבוססים על הספרות המקצועית והינם מגמתיים ומסיתים נגד כלטיפול מאשש מגדר, בין אם הוא נוגע לנפש או לגוף. פרסומים אלו מתעלמים מהידע המחקרי והניסיון הקליני שנצבר לאורך שנים בנושא זה, ויוצאים כנגד העקרונות הטיפוליים הפסיכותרפויטיים והרפואיים המומלצים על ידי איגודי מקצועות הטיפול בישראל ובעולם. יתרה מכך, פרסומים אלותומכים בעקיפין בטיפולי המרה, המנוגדים לניירות העמדה האתיים של האיגודים המקצועיים. כמטפלות ומטפלים, נעמוד לצד כל הזקוקות והזקוקים לעזרתנו, תוך נאמנות לאתיקה הטיפולית ולמניעת פגיעה בקבוצות מוחלשות ובמיעוטים. ברצוננו להמליץ לציבור ההורים לילדות, ילדים ונוערלנשותמגוונים מגדרית כי במידה וקיים צורך בטיפול יפנו ואנשי מקצוע מאיגודי מקצועות הטיפול ולגישות טיפוליות מומלצות בסוגיית זהויות מגדריות ונטיות מיניות שונות ומגוונות. זאת בידיעה כי הטיפול המומלץ הוא טיפול מבוסס ראיות, המתאים עצמו לכל ילד, ילדה ומשפחה, מתוך מערכת שיקולים טיפולית רחבה, ומבוסס על ניירות עמדה בנושא של גופים בינלאומיים. על החתום, עו"ס ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים. ד"ר אילנה לח, יו"ר יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול טיפול באמצעות אמנויות (ע"ר). יורם שליאר, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. פרופ' דורון גוטהלף, יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר רועי צוקר, יו"ר החברה הישראלית לרפואת הלהט"ב, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר מיכל שטיין, יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' יובל ירון, יו"ר איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר חגי שרון, יו"ר האגודה הישראלית לכאב, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' גיל ליבוביץ', יו"ר האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר יעל בר-זאב, יו"ר החברההרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר עדי ארן, יו"ר האיגוד לנוירולוגיה של הילד, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר נגה פורת, יו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר טל שניר, יו"ר החברה הישראלית לרפואת מתבגרים,ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' אילן שלף, יו"ר האיגוד הישראלי לרדיולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר שי קרונטל, יו"ר חוג הבליאנט הישראלי, איגוד רופאי המשפחה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר ענבל ברנר, יו"ר החברה הישראלית לקידום אבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר שי פיין, יו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר יואל רייטר, יו"ר החברה הישראלית לחקר השינה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר שי גולן, יו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית, האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר אריאל טננבאום, יו"ר האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' בניה רוזן-צבי, יו"ר האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר רון בן יצחק, יו"ר החוג לפסיכוגריאטריה, האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר ליאור שחר, יו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' צופיה איש שלום, יו"ר ארגון הרופאות, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' דורון קופלמן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר עידו לוריא, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' עמי פישמן, יו"ר החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים ברפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' דניאל קפלן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת אף אוזן וגרון–ניתוחי כירורגית הראש והצוואר, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. ד"ר לילך מלצקי, יו"ר החוג לרפואת אורחות חיים, איגוד רופאי המשפחה, ראש הפורום לבריאות וחוסן רופאים, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' עמית אסא, יו"ר האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר עמוס בר, יו"ר האגודה הישראלית לאמצע מניעה ובריאות מינית, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' אמנון להד, יו"ר החברה למניעת אבחון יתר וטיפול יתר, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד לאונקולוגיה רפואית ורדיותרפיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר ירון בר לביא, יו"ר איגוד טיפול נמרץ, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר שמעון ברק, יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה אמבולטורית, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' אריק ריסקין, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר ישי אוסטפלד, יו"ר החברה להערכת נכות, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר צבי בר-סבר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר יוסי בן-ארי, יו"ר איגוד טיפול נמרץ ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר אופיר לבון, יו"ר החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר מאיר מי זהב, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, ההסתדרותהרפואית בישראל. ד"ר יוליה גורסקי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת שריר-שלד, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר צחי סלוצקי, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה דחופה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר שפרה אש, יו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, ההסתדרותהרפואית בישראל. ד"ר ירון בר לביא, יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר רון גולן, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ספורט, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' ענת לבנשטיין, יו"ר איגוד רופאי העיניים בישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' יובל מלמד,יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה, ההסתדרות הרפואית בישראל. ד״ר מיכאל דוידוביץ יו״ר החברה להתפתחות הילד, ההסתדרות הרפואית בישראל. Coleman E, Radix AE, Bouman WP, et al. Standards of Care for the Health of Transgender and Gender Diverse People, Version 8.Int J transgender Heal. 2022;23(Suppl 1):S1-S259. doi:10.1080/26895269.2022.2100644 2. Lai A, Johnson R. World professional association for transgender health guidelines: 2022 surgical treatment updates in the standards of care for transgender and gender diverse people.Neurourol Urodyn. Published online December 7, 2022. doi:10.1002/nau.25099 3. Guidelines for Psychological Practice With Transgender and Gender Nonconforming People.Am Psychol. 2015;70(9):832-864. doi:10.1037/A0039906 4. T’Sjoen G, Arcelus J, De Vries ALC, et al. European Society for Sexual Medicine Position Statement “Assessment and Hormonal Management in Adolescent and Adult Trans People, With Attention for Sexual Function and Satisfaction.”J Sex Med. 2020;17(4):570-584. doi:10.1016/J.JSXM.2020.01.012 5. APA Official Actions Position Statement on Treatment of Transgender (Trans) and Gender Diverse Youth. AccessedApril 24, 2023. https://www.psychiatry.org/getattachment/8665a2f2-0b73-4477-8f60- 79015ba9f815/Position-Treatment-of-Transgender-Gender-Diverse-Youth.pdf רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור תנועות שנאה בריאות נפש הנחיות טיפול מעבר מגדרי רפואי טיפול נפשי ישראל טיפול רפואי אתיקה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

זהות להט״בית בארה״ב סקרים Jones 2022 מאת: הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: Jones, J. M. (2022). LGBT identification in US ticks up to 7.1%. Gallup News.‏ מדגם: 12,416 מבוגרים בארה״ב ב-2021. ממצאים עיקריים: סך אוכלוסיית הטרנסג'נדרים: 0.7% מהמבוגרים בארה"ב. נפוץ יותר להיות טרנסג׳נדר בקרב צעירים: דור Z, ילידי 1997 עד 2003 - 2.1% טרנסג'נדרים; בני דור המילניום, ילידי 1981 עד 1996 - 1% טרנסג'נדרים; דור ה-X, ילידי 1965 עד 1980 - 0.6% טרנסג'נדרים; בייבי בום, ילידי 1946 עד 1964 - 0.1% טרנסג'נדרים; מסורתיים, ילידי 1946 - 0.2% טרנסג'נדרים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מחקר העוקבה באמסטרדם על דיספוריה מגדרית (2015-1972): מגמות של שכיחות, טיפול וחרטות תקצירים Wiepjes 2018 מאת: מחקר אמפירי חרטה טיפול רפואי ביקורת על מחקר ניתוחים מחקר אורך מעבר מגדרי רפואי הורדת PDF למאמר המקורי שם המאמר: Wiepjes, C. M., Nota, N. M., de Blok, C. J., et al. (2018). The Amsterdam cohort of gender dysphoria study (1972–2015): trends in prevalence, treatment, and regrets. The journal of sexual medicine, 15(4): 582-590.‏ מדגם: סקירה רטרוספקטיבית של כל המטופלים שניגשו למרפאה המגדרית באמסטרדם בין 1972 ל-2015 (סה"כ 6,793 מטופלים). ממצאים עיקריים: נמצאה עלייה של פי 20 בכמות הפונים למרפאה (מ-34 פונים ב-1980 ל-686 ב-2015). אחוז הפונים שהתחילו בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית בחמש השנים שלאחר ביקורם הראשון ירד מ-90% ב-1980 ל-65% ב-2010. אחוז הפונים שעברו ניתוח באיברי המין בחמש השנים שלאחר ביקורם הראשון לא השתנה. 0.6% מהנשים הטרנסג'נדריות ו-0.3% מהגברים הטרנסג'נדרים שעברו ניתוחים באיברי המין חוו חרטה. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי מעבר מגדרי רפואי טיפול רפואי חרטה ביקורת על מחקר ניתוחים מחקר אורך לכל המאמרים הצג עוד נושאים