Search Results

Page Not Found. Looks like this page has been hidden or no longer exists. Go to Homepage

התנהגויות סיכון תוצאות חיפוש לפי הנושא: התנהגויות סיכון Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

המחקר מצא כי כמעט כל מי שמתחילים טיפול רפואי מאשש מגדר בנערות ממשיכים בטיפול, בניגוד לטענה שמי שמתחילים בגיל הנערות יתחרטו ולא ימשיכו בבגרות. המשך טיפול הורמונלי מאשש מגדר בקרב א.נשים טרנסג׳נדרים שהתחילו מעכבי התבגרות בגיל ההתבגרות: מחקר עוקבה בהולנד תקצירים Van Der Loos et al. 2022 מאת: טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דיטרנזישן מחקר אורך טיפול הורמונלי חרטה הורדת PDF למאמר המקורי תקציר של: Van Der Loose, M. A., Roberts, C. M., Klein, D. A., Adirim, T. A., Schvey, N. A., & Hisle-Gorman, E. (2022). Continuation of gender-affirming hormones among transgender adolescents and adults. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 107 (9), e3937-e3943.‏ מדגם: המחקר עקב אחרי 720 א.נשים טרנסג'נדרים בהולנד שקיבלו טיפול במעכבי התבגרות (בלוקרים) לפני גיל 18 (הגיל ממוצע של הנבדקים לתחילת קבלת מעכבי התבגרות היה 14) לאחר מספר שנים, כאשר הגיל ממוצע של הנבדקים היה 20. ממצאים: 98% מהנבדקים ממשיכים לקחת הורמונים לאחר חמש שנים. מסקנה: כמעט כל מי שמתחילים טיפול רפואי מאשש מגדר בנערות ממשיכים בטיפול, בניגוד לטענה שמי שמתחילים בגיל הנערות יתחרטו ולא ימשיכו בבגרות. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור טיפול מעכב התבגרות (בלוקרים) דיטרנזישן מחקר אורך טיפול הורמונלי חרטה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

המאמר בוחן נתונים מסקר גדול על הקהילה הטרנסג'נדרית בארה"ב ובודק את הקורלציה בין סיכונים מסוימים לבין סוגים שונים של הפסקת תהליך שינוי מגדרי (Detransition) שאינם כוללים חזרה למגדר הקודם. הפסקת תהליכים להתאמה מגדרית: מניעים להפסקת התהליך והקשר שלהם לסיכונים פסיכו-סוציאליים סיכומים Walls et al. 2024 מאת: מחקר אמפירי דיטרנזישן שימוש בחומרים ממכרים אובדנות תמיכה חברתית גורמי חוסן התנהגויות סיכון אלימות קבלה הורדת PDF למאמר המקורי סיכום של: Walls, N. E., Call, J., Holloway, B.T., Mammadli, T., & Whitfield, D.L., ( 2024). Interrupted gender transitions: underlying motivations as correlates of psychosocial risks, International Journal of Transgender Health , DOI: 10.1080/26895269.2023.2299020 תקציר: המאמר בוחן נתונים מסקר גדול על הקהילה הטרנסג'נדרית בארה"ב ובודק את הקורלציה בין סיכונים מסוימים לבין סוגים שונים של הפסקת תהליך שינוי מגדרי (Detransition) שאינם כוללים חזרה למגדר הקודם. המאמר מתייחס לשלושה סוגים של הפסקת תהליך לשינוי מגדרי: שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי – הפסקה של תהליך השינוי עקב כפייה או לחץ טרנספובי מצד אנשים קרובים, שינוי מגדרי אדפטיבי מבני – הפסקה של תהליך השינוי עקב טרנספוביה מבנית או חוויות של אפליה, ו הערכה מחודשת של המגדר – הפסקה של התהליך עקב שינוי בתפיסת המגדר הפנימית, למשל מעבר לזהות א-בינארית. בקרב המדגם הכללי 38.2% לא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה, 53.8% עברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, ו-8% דיווחו על שינוי בתהליך המגדרי ( Detransition ). מתוך הקטגוריה האחרונה, 60.5% השתייכו לקטגוריה של שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי, 24% השתייכו לקטגוריה של שינוי מגדרי אדפטיבי מבני, 4.7% השתייכו לקטגוריה של הערכה מחודשת של המגדר, ו-10% הפסיקו את תהליך השינוי המגדרי מסיבות אחרות. ממצאים: הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על ניסיון התאבדות אחד לפחות במהלך החיים בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלות.ים שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על אלימות פיזית בין-אישית בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על שימוש בסמים לא חוקיים בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על הימנעות מפנייה לרופאים בעת צורך עקב פחד מדחייה או מאפליה בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלות.ים שעברו שינוי מגדרי ולא הפסיקו אותו, שעברו שינוי מגדרי אדפטיבי בין-אישי ושינוי מגדרי אדפטיבי מבני דיווחו על דרות רחוב בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. הנשאלים.ות שעברו שינוי אדפטיבי בין-אישי דיווחו על מעצר בזמן האחרון בסבירות גבוהה משמעותית מאשר מי שלא עברו שינוי מגדרי מלכתחילה. דיון ומסקנות: התוצאות מדגימות את החשיבות בהכרה בשוני הקיים בין קטגוריות שונות של תהליכי שינוי מגדרי, במקום להתייחס לכל הקבוצות בכפיפה אחת. הן גם מדגישות את ההשפעה השלילית של טרנספוביה על חייהם של אנשים וקהילות טרנס וא-בינאריות.ים – בייחוד במקרה זה, כפייה בין אישית וחסמים מבניים. הפסקת תהליך השינוי המגדרי עקב חקירת הזהות אינה מקושרת עם סיכון גבוה יותר בהשוואה לזהות טרנסג'נדרית וא-בינארית ולאי התחלה של תהליך שינוי מגדרי. דבר זה תומך ברעיון שתהליכים לשינוי מגדרי מהווים חלק מתהליך חקירה נרחב ולא מהווים יעד סופי במסע המגדרי – כולל שינויים שבדרך כלל מכונים "הפסקת התהליך" (Destranision). מתודולוגיה: ניתוח משני של נתונים מסקר U.S. Transgender Survey משנת 2015 על ידי המרכז הלאומי לשוויון לטרנסג'נדרים, שכלל 27,715 מגיבים ומגיבות טרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות מרחבי ארה"ב בגילאי 18 ומעלה. סקרים עם מידע חסר הושמטו והמדגם הסופי כלל 26,026 מגיבות ומגיבים. מגבלות המחקר: מכיוון שהמחקר מבוסס על ניתוח משני של נתונים קיימים, לא היה ניתן לשלוט בצורה שבה השאלות הוצגו. עקב ניסוח השאלות המקוריות, הדיווחים בנושא דרות רחוב נוגעים ספציפית לדרות רחוב שהמגיבות והמגיבים ייחסו לזהותם כטרנסג'נדרים.ות וא-בינאריות.ים. מכיוון שמדובר במדגם נוחות, הממצאים לאו דווקא משקפים את מצב הקהילה הכללית בארה"ב. כל המגיבים והמגיבות לסקר מזדהות כטרנסג'נדריות.ים וא-בינארים.ות. לכן לא ניתן להשוות את התוצאות לאנשים שכבר אינם מזדהים כטרנסג'נדרים.ות או א-בינאריות.ים. רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור מחקר אמפירי דיטרנזישן שימוש בחומרים ממכרים אובדנות תמיכה חברתית גורמי חוסן התנהגויות סיכון אלימות קבלה לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מדיניות משרד הרווחה והביטחון החברתי בנוגע לעבודה עם א.נשים על הקשת הטרנסית מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית נהלים משרד הרווחה והביטחון החברתי 2022 מאת: אוטונומיה תמיכה מוסדית הנחיות טיפול גורמי חוסן לשון פניה ושם נבחר ישראל התנהגויות סיכון תמיכה משפחתית א-בינאריים הורדת PDF למאמר המקורי שם המסמך: המשרד לרווחה וביטחון חברתי. (2022). מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית. נדלה בתאריך 31.5.23 מתוך: https://bethdror.org/wp-content/uploads/2022/11/1.11.pdf נקודות עיקריות: מספר הוראה: 1.11 תאריך הוצאה ראשוני: 02.10.2022 הוראה זו חלה על כל הוראות תקנון עבודה סוציאלית בישראל (תע"ס), נהלים וכל הנחיה אחרת של המשרד. שם ההוראה: מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית גורם אחראי: מינהל של"מ מדיניות עבודה טיפולית מיטבית עם אנשים על הקשת הטרנסית תוכן עניינים כללי מטרת ההוראה. הגדרות אוכלוסיית היעד פנייה מכבדת. התאמת מסמכים שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה עקרונות עבודה עם אדם על הקשת הטרנסית הכשרה והטמעה דרכי קשר פנים משרדיים תקציב אחריות מקצועית פיקוח ובקרה נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב כל האמור בהוראה זו נכתב בלשון זכר לשם הנוחות בלבד, וחל במידה שווה על גברים ועל נשים ועל אחרים. 1. כללי 1.1 הצוות הבין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית ביום 12.10.2020 הוקם צוות בין משרדי לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית בישראל (להלן "הצוות הבין משרדי"), בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) והמשנה למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. הצוות מנה נציגים ממשרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטרת הקמת "הצוות הבין משרדי" הייתה לבחון את נקודות המפגש של האוכלוסייה על הקשת הטרנסית עם השירותים הממשלתיים במדינת ישראל, ולהציע בהתאם לממצאים פתרונות ומענים הוליסטיים למכלול האתגרים שאיתם מתמודדים א.נשים על הקשת הטרנסית. "הצוות הבין משרדי" הגיש לשרים דו"ח ביניים ביום 20.12.2020 והם אימצו את עיקרי ההמלצות. 1.2. הגישה המקצועית המקובלת כלפי א.נשים על הקשת הטרנסית היא גישה המאשרת מגדר (Gender affirming), כלומר רואה בכבוד את הזהות המגדרית של אדם כמרכיב בסיסי ומעודדת הנגשת שירותי טיפול ושיקום כדי להקל על היעדר זהות מגדרית. 1.3. אוכלוסייה על הקשת הטרנסית נמצאת בסיכון גבוה לסבול מאלימות פיזית, מילולית ומינית, אפליה בתעסוקה, היעדר נגישות למשאבים ציבוריים, היעדר עורף משפחתי והדרה חברתית. בשל כך אנשים על הקשת הטרנסית נמצאים בסיכון מוגבר לחיים בעוני ובהדרה. הדבר יכול להחמיר עד למצוקה נפשית. מצב זה מוביל לשיעורי תחלואה גבוהה יחסית לשאר האוכלוסייה, כאשר המצבים השכיחים הם חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, פוסט טראומה וטראומה מורכבת, התמכרויות ואובדנות. 1.4. א.נשים על הקשת הטרנסית ניצבים בפני חסמים שונים בבואם לצרוך שירותי רווחה, ובשל כך נמנעים לא פעם מצריכת שירותים אלו. 1.5. כמענה לקשיים אלו ולאור המלצות "הצוות הבין משרדי", גיבש משרד הרווחה והביטחון החברתי מדיניות מעשית לטיפול, שיקום ומתן תמיכה, שיספקו מענה הולם ומותאם לאוכלוסיית הקשת הטרנסית המצויה במצבים של מצוקה, סיכון וסכנה. 2. מטרת ההוראה הסדרת מדיניות מותאמת ומקדמת לאוכלוסייה על הקשת הטרנסית, תוך כדי מתן כבוד לזהות המגדרית שהם מציגים, בהתאם להמלצות "הצוות הבין משרדי" לקידום האוכלוסייה על הקשת הטרנסית. 3. הגדרות יש מונחים רבים המשמשים לתיאור זהויות שונות של אנשים על הקשת הטרנסית. להלן מספר מונחי יסוד (חשוב להשתמש במונחים שבהם משתמשים מקבלי השירות ולהתעדכן באופן תדיר): 3.1. איש.ה א-בינארי או ג'נדרקוויר – אישה שאינה מזדהה כגבר או כאישה בלבד (למשל שאינה מזדהה עם מגדר בכלל או מזדהה בשילוב של מגדרים, וכו'.) 3.2. אישה טרנסג'נדרית - MTF-Male to Female – אישה אשר סומנה בלידתה כזכר, אפשר שהיא עוברת או עברה תהליך התאמה מגדרית. 3.3. גבר טרנסג'נדר - FTM-Female to Male - גבר אשר סומן בלידתו כנקבה, אפשר שהוא עובר או עבר תהליך התאמה מגדרית. 3.4. דיספוריה מגדרית – מצוקה הנובעת מחוסר הלימה בין הזהות המגדרית שאיתה אדם מזדהה לבין הזהות המגדרית ששויכה לו בלידתו או זו שהסביבה משייכת לו. אבחנה זו נכנסה ל DSM-V ומחליפה אבחנה קודמת של Gender Identity Disorder ב DSM-IV. 3.5. המשרד – משרד הרווחה והביטחון החברתי. 3.6. הקשת הטרנסית – מונח "מטרייה" שמתייחס לכל מי שיש פער בין המגדר שאליו שויך בלידה (על פי המין המצוין בתעודת הלידה) למגדר שאליו הוא משתייך. 3.7. זהות מגדרית – הזהות האישית של הפרט עם אחת מקטגוריות המגדר שיכולה להיות גבר, אישה, שילוב של שניהם או אף אחד מהם. זהות זו היא נפרדת מהרישום בתעודת הלידה ותעודת הזהות, וכן לעתים נפרדת מנראות חיצונית ו/או תהליכים רפואיים להתאמה מגדרית. 3.8. טרנסג'נדר או אדם על הקשת הטרנסית - מונח המשמש לתיאור אדם עם מגוון רחב של זהויות מגדריות השונות מהמגדר שעימו זוהה ונרשם עם לידתו. 3.9. להט"בופוביה - פחד, סלידה ורתיעה מאנשים מקהילת הלהט"ב, כמו גם ביטויי אפליה, שנאה, זלזול ותוקפנות כלפיהם. 3.10. מקבל שירות - כל אדם הפונה לשירותי הרווחה ומקבל את שירותיהם ישירות מהמשרד או באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים (בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גורמים מפעילים.) 3.11. מחלקה לשירותים חברתיים (מש"ח) - המחלקות לשירותים חברתיים הן יחידות בתוך הרשויות המקומיות שאחראיות על מתן השירותים החברתיים ללקוחות המתגוררים באותה רשות. המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות פועלות מכוח חוק שירותי הסעד התשי"ח - 1958. 4. אוכלוסיית היעד ילדים, בני נוער, צעירים, בוגרים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים על הקשת הטרנסית. 5. פנייה מכבדת 5.1. לשון הפנייה אל מקבלי השירות בעל פה ובמסמכים תהיה מכבדת ובהתאם לזהותם המגדרית. אם מקבל השירות הוא מתחת לגיל 16 ונמצא במחלוקת מול הוריו, יפעלו גורמי הטיפול לגשר בין הקטין לבין הוריו או האפוטרופוס, והכל בהתאם לשיקול דעת מקצועי ולמען טובת הקטין ורווחתו. 5.2. השיח של אנשי הצוות בינם לבין עצמם ובינם לבין מקבלי שירות על הקשת הטרנסית יהיה תוך שימוש בשם ובלשון המגדרית המבוקשת, ובהתאם לאמור בסעיף 5.1. 6. התאמת מסמכים 6.1. ככלל, טפסים ודוחות על מקבל השירות ייכתבו בשם ובזהות המגדרית של מקבל השירות. 6.2. האמור לא יחול על טפסים רשמיים שיש להגיש לפי הוראות כל דין או לפי צו שנתן בית משפט . 7. שירותים ומקלחת במרחבים שאינם פרטיים 7.1. מקבל שירות רשאי להשתמש בחדרי השירותים על פי זהותו המגדרית, ובתנאי שמדובר בתאים הניתנים לסגירה. 7.2. ככל שקיימים במסגרת תאי שירותים שאינם חלק ממתחם שירותים משותף, ישמשו אלו כשירותים ללא ציון מגדר. 7.3. מקבל השירות על הקשת הטרנסית, השוהה במסגרת הכוללת אפשרות להתקלח, יקבל שעות מופרדות שבהן יוכל להשתמש במקלחת לבדו, כדי לשמור על פרטיותו ופרטיותם של הדיירים האחרים. 8. הפנייה וקליטה במסגרות חוץ ביתיות ובשירותים בקהילה 8.1. א.נשים על הקשת הטרנסית ישולבו במידת האפשר במסגרות החוץ ביתיות ובשירותים בקהילה על פי הגדרתם את זהותם המגדרית, ולאחר קיום הערכה מקצועית ובהתאם לשיקול דעת הגורם המקצועי. במסגרות שבהן נדרשת רגישות תרבותית ייחודית (כגון מסגרות מהחברה הערבית או החרדית), השילוב יהיה בתיאום עם המסגרת ובאישור הפיקוח המחוזי. 8.2. יש לשאוף כי אדם על הקשת הטרנסית ייקלט במסגרת חוץ ביתית בחדר נפרד או עם אדם אחר על הקשת הטרנסית. 8.3. כחודש מיום הקליטה ובהתאם לשיקול דעת והערכת מצבו של מקבל השירות, תיערך בחינה מחודשת באשר לשילוב בחדרי הלינה המשותפים. ההחלטה תתקבל לאחר שנשמעה עמדתו של מקבל השירות ובהתאם לאישור הפיקוח המחוזי. 8.4. במעונות הנעולים של רשות חסות הנוער, קליטת קטינים או קטינות על הקשת הטרנסית תהיה במעונות לנערות וזאת לשם מתן סביבה מוגנת ומותאמת. 8.5. במסגרות חוץ ביתיות ייעודיות לשיקום שורדי זנות, דרי רחוב, התמכרויות וצעירים בסיכון – יוגדרו מסגרות ו/או חדרים ייעודיים שיהיו ערוכים לקלוט ולטפל בא.נשים על הקשת הטרנסית, בנוסף לקליטה במסגרות קיימות. 8.6. במסגרות דיור של אנשים עם מוגבלות, אפשר לקלוט אדם על הקשת הטרנסית בכלל המסגרות בהתאם לרצונותיו, צרכיו, מאפייניו האישיים והתוכנית האישית שנקבעה לו. ככל שיוחלט על מגורים בחדר שבו מתגוררים דיירים נוספים, קליטתו בחדר תהיה כפופה להסכמות כמפורט בסעיף 8.8 להלן 8.7. בבתי אבות לאזרחים ותיקים אפשר לקלוט בכל המסגרות על פי הצורך ובהתאמה לצורכי האדם. אין צורך בחדר קליטה נפרד, אבל נדרשת הסכמה של הדייר השותף בהתאם לאמור בסעיף 8.8 להלן. 8.8 . קליטת אדם לחדר משותף בהתאם לזהותו המגדרית מחייב את הסכמתו בכתב של השותף לחדר, ושל הוריו או אפוטרופוס במקרה של קטין או בגיר שמונה לו אפוטרופוס. 8.9. צוותים מקצועיים במסגרות הקולטות א.נשים על הקשת הטרנסית ישתתפו בהכשרה ייעודית, בהתאם לאמור להלן בסעיף 11. 8.10. החלטה על שילוב במסגרות של א.נשים על הקשת הטרנסית היא בסמכות המפקח המחוזי ובהתייעצות עם מנהל תחום להט"ב במטה. 8.11. במצבים שבהם עלתה מורכבות הנוגעת להשמה במסגרת חוץ ביתית, יובא הדבר להכרעת מנהל האגף החוץ ביתי של המינהל הרלוונטי, אשר יכריע בדבר בהתייעצות עם מנהל תחום שיקום וטיפול באוכלוסיית הלהט"ב. 9. שיח בנושא מיניות והגנה מפני להט"בופוביה 9.1. שיח בנושא מיניות יהיה פתוח לקיומם של מגוון מגדרים, ובכלל זה טרנסג'נדרים. 9.2. תחומי האחריות של מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב יכללו בין היתר ייזום פעולות לצמצום הלהט"בופוביה וטיפול בתלונות על גילוי להט"בופוביה וכל המינהלים. 9.3. תחומי האחריות של נותני השירותים יכללו בין היתר: שמירה על שיח והתנהגות מכבדת. מניעת התבדחות על האוכלוסייה על הקשת הטרנסית וגילויי להט"בופוביה. אפשרות להגשת תלונה על גילוי להט"בופוביה, תוך כדי שמירה על אנונימיות. קיום דיונים ושיח על סוגיות להט"ביות, לרבות שיח על מיניות במרחב והאפשרות "לצאת מהארון". 10. עקרונות עבודה עם האדם על הקשת הטרנסית 10.1. גורמי הטיפול באנשים על הקשת הטרנסית הן בקהילה והן במסגרות החוץ ביתיות יספקו בין היתר: 10.1.1. תמיכה נפשית וסוציאלית בהתאם לצורך. 10.1.2. סיוע במימוש זכויות ובתהליכי הסדרה ממסדיים. 10.1.3. סיוע בתיווך וגישור בין הקטין להוריו או האפוטרופוס במידת הצורך. 10.2. טיפול פסיכו-סוציאלי באדם על הקשת הטרנסית יינתן, בין היתר, בהתאם לעקרונות אלה: 10.2.1. רגישות לסוגיית המגדר ולאתגרים העומדים בפניהם בהקשר זה, ובכלל זה זכותם לפרטיות ורגישות להיבטים תרבותיים 10.2.2. הבטחת עצמאותם והגדרתם העצמית. 10.2.3. הימנעות מסימון זהות מגדרית כהפרעה. 10.2.4. באופן שוויוני המותאם לצורכיהם. 11. הכשרה והטמעה. 11.1. ביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים יפיץ לעובדים הרלוונטיים במשרד, במחלקות לשירותים חברתיים ובמסגרות, לומדה לעידוד רגישות טיפולית באוכלוסיית הלהט"ב והקשת הטרנסית. 11.2. מנהל תחום טיפול ושיקום להט"ב במינהל של"מ יפעל לקיום הכשרות ייעודיות לכל המינהלים, בהתאם לתוכנית ההכשרה השנתית. 11.3. נותני השירות במסגרות ובשירותים הרלבנטיים בקהילה ישתתפו בהדרכה תקופתית בנושא מיניות על הקשת הטרנסית, בהתאם לתוכנית עבודה שנתית שתיקבע על ידי המינהל והמחוז. 12. דרכי קשר פנים משרדיים 12.1. באחריות רפרנט מחוזי לטיפול ושיקום להט"ב להטמיע הוראה זו במחוז. 12.2. פרטי יצירת הקשר עם הרפרנט המחוזי יפורסמו ויונגשו למקבלי השירות (נספח א׳). 13. תקציב יישומם של סעיפים בהוראה זו הדורשים תקציב, ייעשה, ככל הניתן, בהתאם לתקציב הקיים מעת לעת. 14. אחריות מקצועית מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב. 15. פיקוח ובקרה משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל פיקוח ובקרה שוטפת באמצעות מפקחיו במחוזות ועובדי האגף לביקורת פנים. סיגל מורן מנכ"לית המשרד נספח א' – רשימת רפרנטים מחוזיים בתחום טיפול ושיקום אוכלוסיית הלהט"ב 1. מחוז ת"א והמרכז – עובדת סוציאלית רונית דוש RonitP@molsa.gov.il 2. מחוז ירושלים – עובדת סוציאלית ענת שגב AnatSe@molsa.gov.il 3. מחוז חיפה והצפון – עובדת סוציאלית רעות הרוש ReutHa@molsa.gov.il 4. מחוז באר שבע והדרום – עובדת סוציאלית ליאת ארמרמן ליבנה LiatAr@molsa.gov.il רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור אוטונומיה תמיכה מוסדית הנחיות טיפול גורמי חוסן לשון פניה ושם נבחר ישראל התנהגויות סיכון תמיכה משפחתית א-בינאריים לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הנחיות בנושא ניתוחים ומתן טיפול לאחר הניתוח לאנשים טרנסג'נדרים בוגרים ומתבגרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 13 ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH ניתוחים המלצות מעבר מגדרי רפואי סקירת ספרות שימור פוריות הנחיות טיפול טיפול רפואי הורדת PDF למאמר המקורי פרק 13 – ניתוחים וטיפול לאחר הניתוח [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ המונח "ניתוחים להתאמה מגדרית הנחוצים מבחינה רפואית" מתייחס לשורה של הליכים שמטרתם להתאים את הגוף של אדם מסוים לזהות המגדר שלו.ה (ר' פרק 2 – ישימות עולמית, המלצה 2.1 בנושא נחיצות רפואית). פרק זה מכיל המלצות לניתוחים ולטיפול לאחר הניתוח עבור אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית בוגרים ומתבגרים. כדי לקרוא את הקריטריונים להערכה הקשורים לניתוחים אצל מבוגרים ומתבגרים, עיינו בפרק 5 – הערכת מבוגרים.ות ובפרק 6 – מתבגרים.ות, בהתאמה. ניתן למצוא סיכום של ההמלצות ושל הקריטריונים להערכה בנספח ד'. מתוך הכרה בקהילה המגוונת וההטרוגנית של אנשים המזדהים כטרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית משתייכות לשורה של הליכים עבור אנשים שהוגדרו בלידה כזכרים ושהוגדרו בלידה כנקבות. הספרות הנוכחית תומכת ביתרונות של ניתוחים להתאמה מגדרית בקרב אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית שנבחרו להשתתפות במחקר. למרות שקיימים סיבוכים לאחר ניתוחים להתאמה מגדרית, רבים מהם הינם קלים או שניתן לטפל בהם במרפאות מקומיות או במרפאות חוץ (Canner et al., 2018; Gaither et al., 2018; Morrison et al., 2016). בנוסף, שיעורי הסיבוכים דומים לשיעורי הסיבוכים של הליכים דומים המבוצעים עבור אבחנות אחרות (כלומר, הליכים שמטרתם אינה התאמה מגדרית). מחקרים פרוספקטיביים (Agarwal et al., 2018; Frederick et al., 2017; Top & Balta, 2017; van de Grift, Elaut et al., 2017; van de Grift et al., 2016), רטרוספקטיביים (Bertrand et al., 2017; Claes et al., 2018; Esmonde et al., 2019; Lo Russo et al., 2017; Marinkovic & Newfield, 2017; Poudrier et al., 2019; Wolter et al., 2015; Wolter et al., 2018) ומחקרי חתך-עוקבה (Olson-Kennedy, Warus et al., 2018; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018; van de Grift, Elfering et al., 2018) בוצעו בקרב אנשים שהוגדרו בלידה כנקבות, אשר עברו ניתוחי חזה להתאמה מגדרית או "ניתוח עליון" (כלומר, כריתת שד תת-עורית). יעילותו של הניתוח העליון הודגמה במספר תחומים, כולל עליה עקבית וישירה באיכות החיים בכל הקשור לבריאות, הפחתה משמעותית בדיספוריה מגדרית ועליה עקבית בשביעות הרצון מהגוף ומהמראה. בנוסף, שיעורי החרטה הם נמוכים מאוד ונעים בין 0-4%. למרות שמחקרים הדגימו כי ניתוח עליון השפיע באופן חיובי על מדדים נוספים, כמו למשל דיכאון, חרדה ותפקוד מיני, מחקרים אלה לא היו חזקים מספיק על מנת להסיק מסקנות מוחלטות. אמנם יש צורך במחקר נוסף על מנת להסיק מסקנות חזקות יותר, אך הראיות מדגימות כי ניתוח עליון מהווה התערבות בטוחה ויעילה. פחות מחקרים פורסמו בנושא אנשים שהוגדרו כזכרים בלידה שעברו ניתוח חזה להתאמה מגדרית ("הגדלת חזה") והם כוללים שני מחקרים פרוספקטיביים (Weigert et al., 2013; Zavlin et al., 2018), מחקר רטרוספקטיבי אחד (Fakin et al., 2019) ושלושה מחקרי חתך-עוקבה רטרוספקטיביים (Kanhai et al., 2000; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018). כל המחקרים דיווחו על שיפור עקבי וישיר בשביעות רצון המטופל.ת, כולל שביעות רצון כללית, שביעות רצון מדימוי הגוף ושיפור בדימוי הגוף בעקבות הניתוח. אוון-סמית' ואח' (2018) הדגימו כי קיימת מגמה חיובית של שיפור הן במדדי הדיכאון והן במדדי החרדה, במקביל לעליה ברמות ההתערבויות להתאמה מגדרית. עם זאת, לא בוצעה השוואה סטטיסטית בין אנשים שעברו ניתוח עליון לבין קבוצה אחרת כלשהי. אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום ההתערבויות הכירורגיות להתאמה מגדרית הינו ניתוח וגינופלסטי להתאמה מגדרית, עם 8 מחקרים פרוספקטיביים (Buncamper et al., 2017; Cardoso da Silva et al., 2016; Kanhai, 2016; Manero Vazquez et al., 2018; Papadopulos, Zavlin et al., 2017; Tavakkoli Tabassi et al., 2015; Wei et al., 2018; Zavlin et al., 2018), 15 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Bouman, van der Sluis et al., 2016; Buncamper et al., 2015; Hess et al., 2016; Jiang et al., 2018; LeBreton et al., 2017; Manrique et al., 2018; Massie et al., 2018; Morrison et al., 2015; Papadopulos, Lelle et al., 2017; Raigosa et al., 2015; Salgado et al., 2018; Seyed-Forootan et al., 2018; Sigurjonsson et al., 2017; Simonsen et al., 2016; Thalaivirithan et al., 2018) ו-3 מחקרי חתך-עוקבה שפורסמו לאחרונה (Castellano et al., 2015; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018). למרות שמחקרים אלה השתמשו במדדי הערכה שונים, התוצאות מכל המחקרים דיווחו באופן עקבי על רמה גבוהה של שביעות רצון מצד המטופל.ת (78-100%) וכן על שביעות רצון מהתפקוד המיני (75-100%). דבר זה בלט במיוחד במקרים של שימוש בטכניקות כירורגיות חדשות יותר. המחקרים גם קישרו בין ניתוח וגינופלסטי להתאמה מגדרית לבין שיעור נמוך של סיבוכים ושכיחות נמוכה של חרטה (0-8%). המלצותינו 13.1 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים המבצעים הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית לרכוש מיומנות בתחומים הבאים: 13.1.א – הכשרה מפוקחת ומתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית; 13.1.ב – עיסוק פעיל ומתמשך בהליכים כירורגיים להתאמה מגדרית; 13.1.ג – ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית; 13.1.ד – המשך השכלה בנושא ניתוחים להתאמה מגדרית; 13.1.ה – מעקב אחר תוצאות הניתוחים. 13.2 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית על מנת לשלול גורמי סיכון הקשורים לסרטן השד טרם ביצוע ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה. 13.3 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, הניגשים להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, על דרישות הטיפול שלאחר הניתוח, על נסיעות ולינה ועל החשיבות של מעקב לאחר הניתוח, וזאת במהלך התהליך שלפני הניתוח. 13.4 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לוודא כי נערך דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין של אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. 13.5 – אנו מציעים ומציעות למנתחים להציע ניתוחים לכריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בוגרות כאשר ישנן ראיות שנטלו טיפול הורמונלי למשך חצי שנה לפחות (אלא אם לא קיים צורך קליני בטיפול החלפת ההורמונים או הטיפול לדיכוי בלוטות המין או שההליך אינו מתאים לרצונות, למטרות או להבעות של המטופל.ת לגבי זהות המגדר שלה). 13.6 – אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* בוגרים, שברצונם לבצע את התערבויות אלה, כאשר ישנן ראיות שהמטופל.ת שמר על יציבות במשטר הטיפול הנוכחי (אשר עשוי לכלול לפחות חצי שנה של טיפול הורמונלי או תקופה ארוכה יותר, אם יש צורך בכך, על מנת להשיג את התוצאה הניתוחית הרצויה, אלא אם אין רצון בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות). 13.7 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* כאשר ישנן ראיות לגישה רב-תחומית בתהליך קבלת ההחלטות, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה. 13.8 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים להתייעץ עם צוות רב-תחומי ומקיף של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית כאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* מבקשים ניתוחים בהתאמה אישית (שנקראו בעבר "בלתי סטנדרטיים") כחלק מההתערבות הכירורגית להתאמה מגדרית. 13.9 – אנו מציעים ומציעות למנתחים המטפלים בגברים טרנסג'נדרים ובאנשים מגוונים מגדרית, שעברו ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי, לעודד אותם להמשיך במעקב אורולוגי לכל החיים. 13.10 – אנו ממליצים וממליצות למנתחים המטפלים בנשים טרנסג'נדריות ובאנשים מגוונות מגדרית שעברו ניתוח וגינופלסטי לעודד אותן להמשיך במעקב מול הכירורג הראשי, הרופא המטפל או הגינקולוג שלהן. 13.11 – אנו ממליצים וממליצות למטופלים.ות שמתחרטים על ההתערבות הכירורגית המגדרית לגשת לטיפול של צוות רב-תחומי מומחה. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, ר' הפרקים על הערכות לבוגרים.ות ולמתבגרים.ות, וכן נספח ד'. מחקרים שפורסמו לאחרונה משקפים עניין קליני גובר בניתוחים מטודיופלסטיים ופאלופלסטיים, כפי שמשתקף בשלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (Garaffa et al., 2010; Stojanovic et al., 2017; Vukadinovic et al., 2014), 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Cohanzad, 2016; Garcia et al., 2014; Simonsen et al., 2016; van de Grift, Pigot et al., 2017; van der Sluis et al., 2017; Zhang et al., 2015), 6 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Cohanzad, 2016; Garcia et al., 2014; Simonsen et al., 2016; van de Grift, Pigot et al., 2017; van der Sluis et al., 2017; Zhang et al., 2015) ו-4 מחקרי חתך (Castellano et al., 2015; Owen-Smith et al., 2018; van de Grift, Elaut et al., 2018; Wierckx, Van Caenegem et al., 2011) שסקרו את הסיכונים ואת היתרונות של הליכים אלה. מבחינת תפקוד דרכי השתן, בין 75% ל-100% ממשתתפי.ות המחקר הצליחו להתרוקן בעמידה. מבחינת תפקוד מיני, בין 77% ל-95% ממשתתפי.ות המחקר דיווחו על שביעות רצון מהתפקוד המיני. רוב המחקרים דיווחו על רמה כללית גבוה של שביעות רצון לאחר הניתוח (בין 83% ל-100%), כאשר מחקרים שכללו טכניקות כירורגיות חדשות יותר הראו שיעור גבוה יותר של שביעות רצון. שני מחקרים פרוספקטיביים ושני מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים ביצעו הערכות ספציפיות בנושא חרטה לאחר הניתוח ומצאו כי אף אחד מהגברים הטרנסג'נדרים לא חווה חרטה. למרות שקיימות מגבלות מסוימות במחקרים, התוצאות שדווחו היו עקביות וישירות. בשנים האחרונות, חלה עליה בתשומת הלב המוקדשת לניתוחי פנים להתאמה מגדרית, והספרות המחקרית הנוכחית מראה כי יש בהם יתרונות. שמונת המחקרים שפורסמו לאחרונה כוללים מחקר עוקבה פרוספקטיבי אחד (Morrison et al., 2020), 5 מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים (Bellinga et al., 2017; Capitán et al., 2014; Noureai et al., 2007; Raffaini et al., 2016; Simon et al., 2022) ושני מחקרי חתך (Ainsworth & Spiegel, 2010; van de Grift, Elaut et al., 2018). כל 8 המחקרים הדגימו בבירור כי המטופלים.ות היו מרוצים מאוד מתוצאות הניתוח (בין 72% ל-100% מהמשתתפים). בנוסף, המטופלים.ות הביעו שביעות רצון רבה יותר ממראה פניהם באופן משמעותי, בהשוואה למטופלים.ות שלא עברו ניתוח. במחקר עוקבה פרוספקטיבי בינלאומי שבוצע במספר מרכזים נמצא כי ניתוחי פנים להתאמה מגדרית שיפרו משמעותית את איכות החיים של המטופלים.ות, הן לטווח הבינוני והן לטווח הארוך (Morrison et al., 2020). התוצאות היו ישירות ועקביות, אך היו בהן אי דיוקים מסוימים עקב מגבלות המחקר. למרות שתחום ניתוחי הפנים להתאמה מגדרית לאנשים שהוגדרו בלידה כנקבות הינו תחום חדש יחסית, הנתונים הנוכחיים, שהם מוגבלים, מצביעים על יתרונות ברמות דומות בקרב מטופלים.ות נבחרים. מומלץ לבצע מחקרים נוספים בעתיד. במסגרת התהליך שלפני הניתוח, יתכן שיידרשו הליכים ו/או התערבויות נוספים, כמו למשל הסרת שיער (טרם ניתוח פנים ו/או ניתוח גניטלי). ר' פרק 15 – רפואה ראשונית. יתר על כן, במקרים רבים חשוב (או נחוץ) להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הפיזיותרפיה של רצפת האגן, הן לפני הניתוח והן לאחריו. התערבויות כירורגיות מייצגות כוללות את ההתערבויות הבאות (לרשימה המלאה, ר' נספח ה' וסוף פרק זה): עבור מי שהוגדרו כזכרים בלידה: ניתוח לנישוי פנים (כולל ניתוח להקטנת הגרוגרת/ניתוח במיתרי הקול), ניתוח חזה להתאמה מגדרית, הליכים לעיצוב הגוף, ניתוח להסרת אשכים, ניתוח וגינופלסטי/וולוולופלסטיה (עם/ללא עומק), הליכים אסתטיים והליכים שמטרתם להכין מטופלות.ים לניתוח (למשל, הסרת שיער). עבור מי שהוגדרו בלידה כנקבות: ניתוח לגברור פנים, ניתוח חזה להתאמה מגדרית, ניתוח להסרת רחם/הסרת שחלות, ניתוח מטודיופלסטי (כולל השתלת תותבי אשכים), ניתוח פאלופלסטי (כולל השתלת תותבי פין/אשכים), הליכים לעיצוב הגוף, הליכים אסתטיים והליכים שמטרתם להכין מטופלים.ות לניתוח (למשל, הסרת שיער). חשוב שמנתחים יבינו את ההתוויה (או ההתוויות) ואת התזמון של ניתוחים להתאמה מגדרית. דבר זה חשוב במיוחד בעת טיפול במתבגרים.ות (ר' פרק 6 – מתבגרים.ות). חשוב שהמנתח והמטופל.ת ינהלו תהליך משותף לקבלת החלטות, שכולל: 1) גישה רב-תחומית; 2) הבנה של מטרותיו וציפיותיו של המטופל.ת; 3) דיון לגבי האפשרויות הכירורגיות, והסיכונים והיתרונות הקשורים אליהן; ו-4) תוכנית מושכלת לטיפול שלאחר הניתוח (ר' פרק 5 – הערכות למבוגרים.ות). מטרתן של המלצות אלה היא ליצור גישה מותאמת אישית לטיפול. על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר, יש לקבל טיפול נכון לאחר הניתוח (Buncamper et al., 2015; Lawrence, 2003). חשוב שהמטופלים.ות יקבלו מידע לגבי הצרכים שלאחר הניתוח (כולל טיפול מקומי בפצעים, הגבלות על פעילות, ימי חופשה מהעבודה או מהלימודים וכו'). בנוסף, חשוב שהמנתח יהיה זמין לטיפול ולסיוע לאחר הניתוח, לסיפוק הפניות לשירותים ייעודיים, או לשניהם במקרה הצורך. דבר זה עשוי לכלול צורך בתמיכה מתמשכת (כלומר, הן מצד האדם המטפל והן מצד הרופא המטפל, מטפלים בתחום בריאות הנפש או שניהם) וכן צורך ברפואה ראשונית קבועה (למשל, בדיקות לגילוי סרטן השד/החזה, טיפול אורולוגי/גינקולוגי וכו'). עם העליה בעניין הציבורי בהליכים הכירורגיים להתאמה מגדרית, כמו גם העלייה במספרם (Canner et al., 2018; Ross, 2017; Shen et al., 2019), קיים צורך בהכשרה נוספת, מעקב אחר התוצאות ולמידה רפואית מתמשכת בקרב מנתחים (Schechter et al., 2017). כל ההמלצות שבפרק זה נעשו על בסיס סקירה מעמיקה של הראיות, הערכת היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של נותני שירות ושל מטופלות.ים, ושל שימוש במשאבים והאפשרות לשימוש בהם. במקרים מסוימים, אנו מכירים ומכירות בעובדה שקיימות ראיות מוגבלות בלבד ו/או שהשירותים אינם נגישים או אינם רצויים. המלצה 13.1 אנו ממליצים וממליצות למנתחים המבצעים הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית לרכוש מיומנות בתחומים הבאים: א. הכשרה מפוקחת ומתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית; ב. עיסוק פעיל ומתמשך בהליכים כירורגיים להתאמה מגדרית; ג. ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית; ד. המשך השכלה בנושא ניתוחים להתאמה מגדרית; ה. מעקב אחר תוצאות הניתוחים. מנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית מגיעים ממגוון התמחויות, הכשרות ורקעים כירורגיים. ההתמחויות הכירורגיות הנפוצות ביותר כוללות כירורגיה פלסטית, אורולוגית, גינקולוגית, אוטורינולרינגולוגית ופה ולסת (Jazayeri et al., 2021). בדומה לתחומים כירורגיים אחרים, אנו ממליצים וממליצות שרק מנתחים בעלי תעודה מטעם האגודה המקצועית של המדינה שבה הם נמצאים, או שזכאים לקבל תעודה זו, יציעו ניתוחים להתאמה מגדרית. בנוסף, מומלץ למנתחים המציעים טיפולים לאנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית לקבל הכשרה מתועדת בנושא הליכים להתאמה מגדרית ועקרונות הטיפול להתאמה מגדרית (Schechter et al., 2017; Schechter & Schechter, 2019). דבר זה כולל, בין היתר, ידע לגבי זהויות וביטויים מגדריים מגוונים מגדרית וכיצד הם משפיעים על מטרות המטופלים.ות, על ציפיותיהם ועל התוצאות. חשוב שמנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית יכירו את ההליכים הזמינים ויוכלו לספק הסכמה מדעת. אם המנתחים לא מציעים את ההליך המבוקש, ביכולתם להציע הפניה לחוות דעת שניה. מצופה ממנתחים המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להשתתף בפעילויות לימוד מתמשכות בתחום הניתוחים להתאמה מגדרית (כלומר, פגישות, כנסים, סמינרים וכו') על מנת להמשיך להיות מעודכנים בידע העכשווי. בנוסף, אנו ממליצים וממליצות לעקוב אחר תוצאות הניתוחים ולספר עליהן למטופלים.ות כחלק מתהליך ההסכמה מדעת (Schechter et al., 2017). בנוסף, על בתי חולים, מוסדות ומרפאות המציעים ניתוחים להתאמה מגדרית להיות בקיאים בנושא כשירות תרבותית (למשל, שפה, מונחים וכו'). דבר זה עשוי לדרוש לימוד מתמשך וקבוע מצד הצוות. המלצה 13.2 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לבצע הערכה לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית על מנת לשלול גורמי סיכון הקשורים לסרטן השד טרם ביצוע ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה. טרם ניתוח הגדלת חזה או הסרת חזה, יש ליידע את המטופלות.ים לגבי גורמי הסיכון לסרטן השד ולבצע להן הערכה לשלילתם, כולל מוטציות גנטיות (כלומר, BRCA1, BRCA2), עבר משפחתי, גיל, קרינה, חשיפה לאסטרוגן וכמות רקמת השד שצפויה להישאר לאחר הניתוח (Brown, Lourenco et al., 2021; Brown & Jones, 2015; Colebunders et al., 2014; Gooren et al., 2013; Salibian et al., 2021; Weyers et al., 2010). בדיקות סקר לסרטן השד לוקחת בחשבון את הגורמים השונים בעזרת התאמת הדמיות, בדיקות, והליכים הולמים. נכון לעכשיו, לא קיימות הנחיות ספציפיות המבוססות על ראיות לגבי בדיקות לשלילת סרטן אצל אנשים טרנסג'נדריות.ים ומגוונים מגדרית (Salibian et al., 2021). עם זאת, לאחרונה הוצעו כללים על ידי הקולג' האמריקני לרדיולוגיה (Brown, Lourenco et al., 2021). לאור העובדה כי הסיכון לסרטן בקרב מטופלים.ות המבקשות לבצע הגדלת חזה או הסרת חזה להתאמה מגדרית הינו דומה לסיכון בקרב האוכלוסייה הכללית (גם במצב של שימוש בהורמונים), יש לפעול על פי ההנחיות הקיימות עבור בדיקות לשלילת סרטן (Brown & Jones, 2015; Gooren et al., 2013; Salibian et al., 2021; Weyers et al., 2010). מומלץ לאנשי מקצוע לעקוב אחר עדכונים בהנחיות אלה, מפני שהם עשויים להשתנות. מומלץ למטופלות.ים הניגשות לניתוח חזה להתאמה מגדרית להיות במעקב מתמשך לסרטן השד אצל הרופאים המטפלים בהן. המלצה 13.3 אנו ממליצים וממליצות למנתחים ליידע אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית, הניגשים להליכים כירורגיים להתאמה מגדרית, על דרישות הטיפול שלאחר הניתוח, על נסיעות ולינה ועל החשיבות של מעקב לאחר הניתוח, וזאת במהלך התהליך שלפני הניתוח. בתקופה שלפני הניתוח, המטופלים.ות מקבלים פרטים לגבי דרישות הזמנים, הטכניקה ומשך הטיפול שלאחר הניתוח, כדי שיוכלו לתכנן תוכניות כראוי. דבר זה כולל דיון על השלבים הצפויים של ההליכים הכירורגיים (ודרישות הנסיעה לשם כך). לאור המספר הנמוך של מנתחים המתמחים בניתוחים להתאמה מגדרית, מטופלים.ות רבים נוסעים מרחק רב לשם ביצוע ההליכים. טרם הניתוח, על המנתחים לספק למטופלות.ים לוח זמנים למעקב לאחר הניתוח. על המנתח לדון עם המטופל.ת בתאריכי הנסיעה שלו, בשהות הצפויה באשפוז ובטיפול חוץ, ובאפשרות לצורך בגמישות של סידור הנסיעה (במיוחד במקרה של סיבוכים). לאור המורכבות והעלות של נסיעות ולינה, יש לשתף עם המטופל.ת כל שינויים בתוכנית הטיפול מוקדם ככל הניתן. על המנתחים לדאוג להמשכיות הטיפול מול נותני שירות מקומיים לאחר החזרה הביתה. חשוב לבצע טיפול ומעקב לאחר הניתוח. לעיתים קרובות, הליכים כירורגיים להתאמה מגדרית דורשים טיפול ספציפי לאחר הניתוח, כמו למשל משאבים לאחר הניתוח (דיור יציב ובטוח; משאבים לנסיעות ולהמשך טיפול), הנחיות לגבי הרגלי בריאות חיוביים (למשל, היגיינה אישית, ניהול חיים בריאים, מניעת זיהום בדרכי השתן ומחלות מין (Wierckx, Van Caenegem et al., 2011), אמצעי זהירות או מגבלות על פעולות היומיום לאחר הניתוח (למשל, רחצה, פעילות גופנית, התעמלות, הנחיות תזונתיות, חזרה לפעילות מינית) (Capitán et al., 2020), חזרה לנטילת תרופות לאחר הניתוח (למשל, מדללי דם, הורמונים וכו') ופירוט פעילויות טיפול עצמי לאחר הניתוח (למשל, משטרי הרחבות ושטיפות לאחר ניתוח וגינופלסטי, הפעלת תותבי פין, אסטרטגיות לשיפור התרוקנות השתן לאחר ניתוח פאלופלסטי, המלצות לטיפול בהשתלות שיער) (Capitán et al., 2017; Falcone et al., 2018; Garcia, 2018; Hoebeke et al., 2005). ניתן להתחיל גם לפני הניתוח בהיבטים מסוימים של פעילויות לטיפול עצמי הדרושות לאחר הניתוח, ולחזק אותן לאחריו (Falcone et al., 2018). תקופת המעקב מהווה הזדמנות להתערב במקרה של סיבוכים, למזער או למנוע אותם (Buncamper et al., 2016; Garcia, 2021), וזאת לאור הסיכון של פתיחת פצעי הניתוח, קושי בהרחבות וזיהומים בדרכי השתן (Dy et al., 2019). המלצה 13.4 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לוודא כי נערך דיון לגבי אפשרויות הפוריות טרם כריתת בלוטות המין של אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית. אבדן הפוריות הוא תוצאה שכיחה, הן של טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית (באופן זמני) והן של ניתוחים להתאמה מגדרית (באופן קבוע). לכן יש לדון בשימור הפוריות טרם התערבויות רפואיות, כירורגיות או שתיהן (Defreyne, van Schuylenbergh et al., 2020; Jahromi et al., 2021; Jones et al., 2021). התערבויות כירורגיות המשנות את האנטומיה או את התפקוד של מערכת הרבייה עשויות להגביל את האפשרויות העתידיות לפוריות ברמות שונות (Nahata et al., 2019). לכן חיוני לדון בסיכון לאי פוריות ובאפשרויות לשימור הפוריות עם מטופלים.ות טרנסג'נדרים ועם משפחותיהם לפני כל התחלה של התערבויות אלה, ולהמשיך בדיון זה באופן קבוע לאחר מכן (Hembree et al., 2017). להמלצות ספציפיות בנושא אפשרויות לפוריות, ר' פרק 16 – בריאות מערכת הרבייה. המלצה 13.5 אנו מציעים ומציעות למנתחים להציע ניתוחים לכריתת בלוטות המין לאנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* בוגרות כאשר ישנן ראיות שנטלו טיפול הורמונלי למשך חצי שנה לפחות (אלא אם לא קיים צורך קליני בטיפול החלפת ההורמונים או הטיפול לדיכוי בלוטות המין או שההליך אינו מתאים לרצונות, למטרות או להבעות של המטופל.ת לגבי זהות המגדר שלה). לפירוט ההמלצה, ר' המלצה 13.6. המלצה 13.6 אנו מציעים ומציעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול הליכים גניטליים להתאמה מגדרית עבור אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* בוגרים, שברצונם לבצע את התערבויות אלה, כאשר ישנן ראיות שהמטופל.ת שמר על יציבות במשטר הטיפול הנוכחי (אשר עשוי לכלול לפחות חצי שנה של טיפול הורמונלי או תקופה ארוכה יותר, אם יש צורך בכך, על מנת להשיג את התוצאה הניתוחית הרצויה, אלא אם אין רצון בטיפול ההורמונלי או שהוא נשלל מסיבות רפואיות). טיפול הורמונלי להתאמה מגדרית מביא לשינויים אנטומיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. תחילת ההשפעות האנטומיות (למשל, גדילת הדגדגן, אטרופיה נרתיקית) עשויות להתחיל בשלב מוקדם לאחר תחילת הטיפול ושיא ההשפעה צפוי לאחר שנה או שנתיים (T'Sjoen et al., 2019). בהתאם לתוצאה הכירורגית הדרושה, יתכן שיהיה צורך בתקופה של טיפול הורמונלי (למשל, גדילה בלתי מספקת של הדגדגן למטרת ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי) או שתהיה לו עדיפות עקב סיבות פסיכולוגיות, סיבות אנטומיות או שתיהן (צמיחת שדיים והתרחבות העור טרם הגדלת שדיים, התרככות העור ושינויים בפיזור שומן הפנים טרם ניתוחי פנים להתאמה מגדרית) (de Blok et al., 2021). עבור מי שלא קיבלו הורמונים לפני התערבויות כירורגיות, חשוב כי המנתחים יסקרו את ההשפעות של טיפול זה על הניתוח המוצע. בנוסף, מי שעוברים ניתוחים לכריתת בלוטות המין אשר אינם לוקחים הורמונים יכולים לפתח תוכנית טיפול להחלפת הורמונים, ביחד עם אנשי המקצוע שנותנים את המרשם, טרם הניתוח. המלצה 13.7 אנו ממליצים וממליצות למנתחים לשקול התערבויות כירורגיות להתאמה מגדרית עבור מתבגרים.ות טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית מתאימות* כאשר ישנן ראיות לגישה רב-תחומית בתהליך קבלת ההחלטות, כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובתחום הרפואה. י שנן ראיות משמעותיות התומכות בחשיבות הגישה הרב-תחומית לבריאות טרנסג'נדרית (כלומר, רפואה, בריאות הנפש וכירורגיה), ביניהן, מחקרי תצפית (Monstrey et al., 2001; Stojanovic et al., 2017), סקירות ספרות וחוות דעת מומחים (Esteva de Antonio et al., 2013; Frey et al., 2017; Hadj-Moussa et al., 2019; Pan & Honig, 2018), הנחיות מבוססות (Byne et al., 2018; Chen, Fuqua et al., 2016; Hembree et al., 2017; Karasic & Fraser, 2018; Klein, Paradise et al., 2018; Weissler et al., 2018) וניתוח תוכן במחקר איכותני (Gerritse et al., 2018). גישה רב-תחומית חשובה במיוחד בנושאי בריאות הנפש, במקרה של התמודדויות נפשיות אצל אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונות מגדרית הניגשות לניתוחים להתאמה מגדרית (de Freitas et al., 2020; Dhejne et al., 2016; van der Miesen et al., 2016). בנוסף, נותני שירותי רפואה ראשונית יכולים לעזור בהחלטות לגבי מועד הניתוח, תוצאות הניתוח והציפיות ממנו, ניהול הטיפול ההורמונלי טרום הניתוח ומיטוב התנאים הרפואיים (Elamin et al., 2010; Hembree et al., 2017). להמלצות ספציפיות לגבי הערכת מתבגרים.ות טרם הניתוח, ר' פרק 6 – מתבגרים.ות. המלצה 13.8 אנו ממליצים וממליצות למנתחים להתייעץ עם צוות רב-תחומי ומקיף של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית כאשר אנשים טרנסג'נדרים.ות ומגוונים מגדרית מתאימים* מבקשים ניתוחים בהתאמה אישית (שנקראו בעבר "בלתי סטנדרטיים") כחלק מההתערבות הכירורגית להתאמה מגדרית. זהויות מגדר מופיעות על פני רצף, והבעות הזהות משתנים באופן נרחב בין אנשים שונים (Beek et al., 2015; Koehler et al., 2018). למרות שהמטרה הכללית של כל הליך מסוים בדרך כלל כוללת הפחתה בדיספוריה המגדרית (an de Grift, Elaut et al., 2017) או הגעה למצב של תחושת התאמה מגדרית, ביטויים מגוונים מגדרית עשויים להוביל לבקשות לניתוחים בהתאמה אישית, שעשויים להיחשב כ"בלתי סטנדרטיים" (Beek et al., 2015; Bizic et al., 2018). ניתן להגדיר בקשות לניתוחים בהתאמה אישית באופן הבא: 1) הליך המשנה את הביטוי המגדרי של אדם, שמטרתו אינה בהכרח ביטוי של מגדר בינארי אחר; 2) שילוב "בלתי סטנדרטי" של הליכים מקובלים; או 3) שניהם. מטרתו של דבר זה היא לעזור לאנשי מקצוע לייעץ ולהעביר מידע למטופלים.ות, וכן לוודא שהמטרות הן ברות השגה. על המטופל.ת ועל המנתח לשתף פעולה על מנת לוודא שהציפיות הן מציאותיות וברות השגה, ושההתערבויות המוצעות הינן בטוחות ואפשריות מבחינה טכנית. על המטופל.ת והצוות הכירורגי לשתף פעולה בתהליך קבלת ההחלטות (Cavanaugh et al., 2016). על תהליך ההסכמה מדעת להתייחס לאי ההפיכות של הליכים מסוימים, לעובדה כי הליכים מסוימים הם חדשים יותר ולמידע המוגבל שקיים לגבי התוצאות של הליכים מסוימים בטווח הארוך. המלצה 13.9 אנו מציעים ומציעות למנתחים המטפלים בגברים טרנסג'נדרים ובאנשים מגוונים מגדרית, שעברו ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי, לעודד אותם להמשיך במעקב אורולוגי לכל החיים. סיבוכים לאחר ניתוח מטודיופלסטי/פאלופלסטי כוללים בעיות בדרכי השתן ובתפקוד המיני (Kang et al., 2019; Monstrey et al., 2009; Santucci, 2018; Schardein et al., 2019). הדיווח על סיבוכים בדרכי השתן (הקשורים להארכת דרכי השתן) כולל היצרות השופכה בשיעור של 35% עד 58%, פיסטולה בשופכה בשיעור 15% עד 70% (Monstrey et al., 2009; Santucci, 2018; Schardein et al., 2019), סעיפים, שק שרירי עקב שאריות וגינליות, וצמיחת שיער בתוך הנאו-שופכה החדשה (Berli et al., 2021; Veerman et al., 2020). סיבוכים הקשורים לתפקוד מיני כוללים אבדן חלקי או מלא של תחושה למגע ו/או תחושה ארוגנית, קשיים בהגעה לאורגזמה וסיבוכים הקשורים לתותבי הפין (Kang et al., 2019; Santucci, 2018). המחקרים מעריכים כי סיבוכים הקשורים לתותבי הפין כוללים זיהום (בשיעור של 8% עד 12%), הפרעה בתפקוד התותב, שחיקה, פריצה של הקיבוע דרך העור ותזוזתו (Falcone et al., 2018; Kang et al., 2019; Morrison et al., 2016). אמנם רוב הסיבוכים בדרכי השתן ובתותבים קורים בתקופה שמייד לאחר הניתוח או בטווח הבינוני לאחריו, אך סיבוכים עלולים לקרות בכל עת. גילוי מוקדם עשוי להפחית את התחלואה (למשל, היצרות בשופכה המובילה להיווצרות פיסטולה, שחיקה מתגברת של תותב הפין, המובילה לזיהום והדורשת הסרה מלאה שלו) (Blecher et al., 2019). המעקב הקבוע להערכת סימנים להיצרות השופכה (או בעיות אחרות בדרכי השתן) כולל אולטרסאונד של השלפוחית למדידת נפח שארית השתן (כדי לזהות ולסווג היצרות בנאו-שופכה), הדמיית השופכה (כדי לזהות ולסווג היצרות בנאו-שופכה, פיסטולות וסעיפים) וציסטוסקופיה לבדיקת השופכה ושלפוחית השתן. בנוסף, גברים טרנסג'נדריות ומגוונים מגדרית עלולים לסבול מבעיות אורולוגיות שאינן בהכרח קשורות לשינוי המגדרי (אבנים בדרכי השתן, דם בשתן וממאירויות של אברי המין ודרכי השתן; שימור פוריות) (Sterling & Garcia, 2020a, 2020b). המלצה 13.10 אנו ממליצים וממליצות למנתחים המטפלים בנשים טרנסג'נדריות ובאנשים מגוונות מגדרית שעברו ניתוח וגינופלסטי לעודד אותן להמשיך במעקב מול הכירורג הראשי, הרופא המטפל או הגינקולוג שלהן. ניתוח וגינופלסטי הוא הליך בטוח (Hontscharuk, Alba, Hamidian Jahromi et al., 2021). למרות שעלולים להופיע סיבוכים, רובם עוברים מעצמם או שניתן לטפל בהם באמצעות התערבויות קלות (Hontscharuk, Alba, Hamidian Jahromi et al., 2021). סיבוכים קלים כוללים בעיות כמו היווצרות רקמת גרעון, צמיחת שיער בתוך הוגינה, עיכוב בהחלמת פצעי הניתוח או פתיחתם (או שניהם), בעיות אסתטיות והיצרות הנרתיק (Ferrando, 2020; Kloer et al., 2021). למרות שסיבוכים אלה דרך כלל עוברים מעצמם, הם עלולים להשפיע על רווחת המטופלות.ים לאחר הניתוח. בנוסף, במצבים שבהם מטופלות.ים לא מצליחות לגשת לטיפול אצל אנשי מקצוע המתמחים בתחום הבריאות הטרנסג'נדרית, בעיות אלה עלולות להישאר ללא אבחנה או לקבל אבחנה שגויה. אנו ממליצים וממליצות למטופלות.ים להישאר במעקב פנים מול פנים אצל הכירורג הראשי שלהן במרווחי זמן קבועים – לדוגמה, שבועיים, שלושה חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח – אם כי יתכן שאצל מטופלות מסוימות יהיה צורך במעקב נוסף. טיפול גינקולוגי נוסף מבוצע במהלך החיים של המטופלות.ים הטרנסג'נדריות.ים והמגוונות מגדרית, וניתן לבצע אותו במקומות רבים. ניתן לבצע בדיקה באמצעות ספקולום לאיתור של רקמת גרעון, שיער ונגעים אצל הרופא המטפל, הגינקולוג או הכירורג להתאמה מגדרית, ויתכן שיהיה בכך צורך גם לאחר התקופה שמייד לאחר הניתוח (Grimstad, McLaren et al., 2021; Suchak et al., 2015; van der Sluis et al., 2020). לאחר בדיקת מעבדה המאשרת קיום של דלקות בדרכי השתן, מחלות מין ומיקרביום בוגינה, ניתן לטפל במצבים אלה באמצעות ההנחיות הרלוונטיות שנוצרו עבור אוכלוסיות סיסג'נדריות (Hooton, 2012; Sherrard et al., 2018). בדיקות ידניות של בלוטת הערמונית מתבצעות על בסיס הנחיות רלוונטיות שנוצרו עבור אוכלוסיות סיסג'נדריות דרך תעלת הוגינה מפני שבלוטת הערמונית נמצאת בצד האחורי של הוגינה (Carter et al., 2013). סיבוכים אחרים כוללים בעיות כמו היצרות הנאו-תעלה וגינלית, פיסטולה בין הנרתיק לרקטום, וזיהומים (בניתוח וגינופלסטי תוך שימוש במעי) (Bustos et al., 2021). בעיות אלה דורשות שילוב של טיפול כירורגי ושאינו כירורגי, לצד התייעצות עם הכירורג הראשי ועם יועצים כירורגיים אחרים, או אפשרות של הפניה חוזרת אליהם (כלומר, מנתח קולורקטלי) אם קיים צורך. בנוסף, לאור העובדה כי אי תפקוד של רצפת האגן עלול להופיע בקרב 30% עד 40% מהמטופלות.ים, הן לפני ניתוח וגינופלסטי והן לאחריו, חשוב לבדוק את הזמינות של פיזיותרפיה לרצפת האגן בתקופה שלאחר הניתוח (Jiang et al., 2019). המלצה 13.11 אנו ממליצים וממליצות למטופלים.ות שמתחרטים על ההתערבות הכירורגית המגדרית לגשת לטיפול של צוות רב-תחומי מומחה. אחוז המטופלים.ות שמתחרטים על הניתוח להתאמה מגדרית הוא נמוך מאוד (בין 0.3% ל-3.8%) (De Cuypere & Vercruysse, 2009; Defreyne, Motmans et al., 2017; Hadj-Moussa et al., 2019; Hadj-Moussa, Agarwal et al., 2018; Hadj-Moussa, Ohl et al., 2018; Landén et al., 1998; Narayan et al., 2021; van de Grift, Elaut et al., 2018; Wiepjes et al., 2018). השכיחות הגבוהה ביותר של חרטה דווחה בתקופה שבה הטכניקות הכירורגיות היו פחות מגובשות, התפקיד של טיפול רב תחומי היה פחות מבוסס והסטנדרטים לטיפול עוד לא נכתבו או לא היו מוכרים באופן רחב (Landén et al., 1998). חרטה עשויה להיות זמנית או קבועה, וניתן להגדיר אותה (Narayan et al., 2021) כחרטה חברתית (שנגרמת בעקבות קשיים בחיי המשפחה, הדת, החברה או בחיים המקצועיים), חרטה רפואית (בעקבות סיבוכים רפואיים ארוכי טווח, אכזבה מתוצאות הניתוח או מקבלת החלטות בעייתית טרם הניתוח) וחרטה מגדרית אמיתית (שרובה מבוססת על אבחנה שגויה של המטופל.ת, חקירה בלתי מספקת של זהות המגדר או שתיהן). ההגדרות תואמות לגורמים המנבאים החיוביים והשליליים שהוזכרו לעיל (De Cuypere & Vercruysse, 2009; Gils & Brewaeys, 2007; Pfäfflin & Junge, 1998). צוות רב-תחומי עשוי לזהות את מקור החרטה וכן את היציבות של הבקשה לניתוחים לאורך זמן (Narayan et al., 2021). בעקבות הערכה זו ולאור הנסיבות האישיות של המטופל.ת, ייתכן שיימצא צורך רפואי לבצע התערבויות רפואיות ו/או כירורגיות מתוך מטרה להמשיך בשינוי המגדרי או לבצע הליכים כירורגיים במטרה לחזור לאנטומיה של המין שהוגדר בלידה. למידע נוסף, ר' פרק 5 – הערכות למבוגרים.ות. * כדי לקרוא את הקריטריונים להתאמה עבור מתבגרים.ות ובוגרות.ים, ר' הפרקים על הערכות לבוגרים.ות ולמתבגרים.ות, וכן נספח ד'. [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH ניתוחים המלצות מעבר מגדרי רפואי סקירת ספרות שימור פוריות הנחיות טיפול טיפול רפואי לכל המאמרים הצג עוד נושאים

הנחיות בנושא מתן טיפול לילדים טרנסג'נדרים סטנדרטים של טיפול בבריאותם של טרנסג'נדרים ואנשים מגווני מגדר - פרק 7 ילדים תרגומים WPATH 2022 מאת: WPATH מעבר מגדרי חברתי תמיכה משפחתית המלצות ילדים רפואת ילדים טיפול נפשי סקירת ספרות קבלה הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר הורדת PDF למאמר המקורי פרק 7 - ילדים.ות [*] תורגם מתוך: Coleman, E., Radix, A. E., Bouman, W. P., et al. (2022). Standards of care for the health of transgender and gender diverse people, version 8. International Journal of Transgender Health, 23(sup1), S1-S259. ‏ הסטנדרטים שבמסמך זה עוסקים בילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות, והם מבוססים על מחקר, על עקרונות אתיים ועל ידע שהצטבר בידי מומחים ומומחיות. העקרונות המנחים של הסטנדרטים שבמסמך זה כוללים את הדברים הבאים: 1) גיוון מגדרי בגילאי הילדות הוא היבט צפוי של התפתחות אנושית באופן כללי (Endocrine Society and Pediatric Endocrine Society, 2020; Telfer et al., 2018); 2) גיוון מגדרי בילדות אינו מחלה או הפרעה נפשית (Endocrine Society and Pediatric Endocrine Society, 2020; Oliphant et al., 2018; Telfer et al., 2018); 3) אין מקום להניח שביטוי מגדרי מגוון אצל ילדים.ות תמיד משקף זהות טרנסג'נדרית או חוסר התאמה מגדרית (Ehrensaft, 2016; Ehrensaft, 2018; Rael et al., 2019); 4) הכוונה מצד מטפלים ומטפלות בתחום בריאות הנפש שיש להן התמחות בטיפול מגדרי לילדות.ים עשויה לעזור ולתמוך בהתאמה חיובית ובזיהוי של צרכים מגדריים לאורך זמן (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; Telfer et al., 2018); 5) טיפולי המרה שמטרתם למנוע גיוון מגדרי אצל ילדים.ות (כלומר, כל ניסיון "טיפולי" להניא ילד.ה מגוון מגדרית, באמצעות מילים, מעשים, או שניהם, להזדהות או להתנהג בהתאם למגדר המקושר למין שהוגדר עבורם בלידה), הינו מזיק ואנו דוחים את השימוש בהם (APA, 2021; Ashley, 2019b, Pare, 2020; SAMHSA, 2015; Telfer et al., 2018; UN Human Rights Council, 2020). המונח "אנשי מקצוע בתחום הבריאות" מופיע בטקסט פעמים רבות על מנת להתייחס לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית. שלא כמו נוער ומבוגרים בגיל ההתבגרות, ילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות אינם רשאים לגשת להליכים רפואיים (Pediatric Endocrine Society, 2020); לכן, כאשר יש צורך לקבל חוות דעת מקצועית, רוב הסיכויים שהיא תגיע מאנשי מקצוע בתחום הבריאות שמתמחים בתמיכה פסיכו-סוציאלית והתפתחות מגדרית. על כן, פרק זה בלבד מתמקד בשיטות פסיכו-סוציאליות שמתאימות לשלב ההתפתחותי, אם כי אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, כמו רופאי ילדים ואנשי מקצוע בתחום בריאות המשפחה גם הם והן יכולות להיעזר בסטנדרטים האלה בעת עבודתם מול ילדות.ים מגוונות מגדרית ומול משפחותיהן. בפרק זה אנו משתמשים ומשתמשות במונח "גיוון מגדרי" לאור העובדה כי לא ניתן לצפות את ההתפתחות המגדרית אצל ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות, והיא עשויה להשתנות לאורך זמן (Steensma, Kreukels et al., 2013). בה בעת, פרק זה מכיר בעובדה שחלק מהילדות.ים ישמרו על זהות מגדרית יציבה כפי שהפגינו בשלב מוקדם של חייהן.ם, אשר אינה תואמת את המין שהוגדר עבורם בלידה (Olson et al., 2022). המונח "גיוון מגדרי" כולל ילדים.ות טרנסג'נדרים בינאריים וא-בינאריות, וכן ילדות.ים מגוונות מגדרית שבסופו של דבר לא יזדהו כטרנסג'נדרים.ות בהמשך חייהן. טרמינולוגיה היא נושא שמטבעו הוא תלוי תרבות ומתפתח לאורך זמן. לכן, יתכן שמונחים המשמשים במסמך זה יתיישנו עם הזמן ואנו נמצא תיאורים קולעים יותר. פרק זה מתאר אספקטים של טיפול רפואי חיוני שמטרתו לקדם את רווחתן ואת הצרכים המגדריים של ילדות.ים (עיינו בהצהרה על טיפול רפואי חיוני בפרק על ישימות עולמית, הצהרה 2.1). פרק זה ממליץ לכולם ולכולן להשתמש בסטנדרטים אלה, במידה האפשרית. ייתכנו מצבים או מקומות שבהם המשאבים המומלצים אינם זמינים במלואם. על אנשי מקצוע/צוותים בתחום הבריאות לעבוד בשאיפה לעמוד בסטנדרטים אלה. עם זאת, אם קיימות מגבלות בלתי נמנעות אשר מונעות עמידה בחלקים מסוימים של המלצות אלה, אין סיבה שדבר זה ימנע מהם לספק את השירותים הטובים ביותר הזמינים להם. במקומות שבהם קיימים רק חלק מהשירותים המומלצים ולא כולם, הבחירה לא ליישם שירותי בריאות שיש בהם להיטיב עם המטופלים עלולה לגרום נזק לילד.ה (Murchison et al., 2016; Telfer et al., 2018; Riggs et al., 2020). באופן כללי, חובה לתעדף את טובת הילד.ה. ספרות אמפירית ענפה בפסיכולוגיה מראה כי לעיתים קרובות, חוויות בילדות המוקדמת מכוננות דפוסי סיכון ו/או חוסן לכל החיים, ותורמות להתפתחות של יותר, או פחות, רווחה ואיכות חיים חיובית (Anda et al., 2010; Masten & Cicchetti, 2010; Shonkoff & Garner, 2012). המחקר הקיים, באופן כללי, מצביע על כך שנוער מגוון מגדרית נמצא בסיכון גבוה יותר לקשיים פסיכולוגיים (Ristori & Steensma, 2016) מאשר נוער סיסג'נדרי באותו הגיל, כתוצאה מחוויות הרסניות, כולל טראומה והתעללות שנובעים מדחייה של גיוון מגדרי ומחוויות אחרות של פוגענות וחוסר קבלה (Barrow & Apostle, 2018; Giovanardi et al., 2018; Gower, Rider, Brown et al., 2018; Grossman & D’Augelli, 2006; Hendricks & Testa, 2012; Reisner, Greytak et al., 2015; Roberts et al., 2014; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). בנוסף, הספרות מראה כי ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות שחווים קבלה של זהויות המגדר המגוונות שלהם חיים חיים נורמליים באופן כללי (Malpas et al., 2018; Olson et al., 2016). הערכה וטיפול בילדים.ות בדרך כלל מדגישים את הגישה האקולוגית , שמכירה בצורך של ילדים.ות לביטחון ולטיפוח בכל סביבה שבה הן נמצאות (Belsky, 1993; Bronfenbrenner, 1979; Kaufman & Tishelman, 2018; Lynch & Cicchetti, 1998; Tishelman et al., 2010; Zielinski & Bradshaw, 2006). על כן, נקודת המבט של הפרק הזה מבוססת על ספרות וידע פסיכולוגיים בסיסיים לגבי הסיכונים הייחודיים לילדים.ות מגוונים מגדרית, ומדגישה את שילוב הגישה האקולוגית על מנת להבין את צורכיהם ולקדם בריאות נפשית חיובית במסגרת כל הטיפולים המגדריים. נקודת מבט זו מתעדפת את רווחתה ואת איכות החיים של הילד.ה לאורך תקופת ההתפתחות שלה. בנוסף, פרק זה מאמץ את נקודת המבט, שנתמכת על ידי מחקר פסיכולוגי רב שהוזכר לעיל, כי טיפול פסיכולוגי להתאמה מגדרית (Hidalgo et al., 2013) עבור ילדות.ים לפני גיל ההתבגרות מציג חלון הזדמנויות לקידום התפתחות רווחה כללית, שתיטיב איתן לאורך זמן ובמהלך המעבר לגיל ההתבגרות. פוטנציאלית, גישה זו עשויה למנוע חלק מהסיכונים השכיחים לבריאות הנפש שאיתם מתמודד נוער טרנסג'נדרי ומגוון מגדרית, כפי שמתואר רבות בספרות (Chen et al., 2021; Edwards-Leeper et al., 2017; Haas et al., 2011; Leibowitz & de Vries, 2016; Reisner, Bradford et al., 2015; Reisner, Greytak et al., 2015). המחקר ההתפתחותי עסק בהבנת היבטים שונים של התפתחות מגדרית בשנים המוקדמות ביותר של הילדות, על בסיס אוכלוסיה כללית של ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות. מחקר זה בדרך כלל הסתמך על ההנחה שהילדות.ים המשתתפות במחקר הן סיסג'נדריות (Olezeski et al., 2020) ודיווח כי עבור אוכלוסיית הילדות.ים הכללית, יציבות בזהות המגדרית מתבססת בשנות הגן וכי רוב הילדות.ים אינן מגוונות מגדרית (Kohlberg, 1966; Steensma, Kreukels et al., 2013). לאחרונה, המחקר ההתפתחותי הדגים כי ניתן לראות ולזהות גיוון מגדרי אצל ילדים.ות קטנים לפני גיל ההתבגרות (Fast & Olson, 2018; Olson & Gulgoz, 2018; Robles et al., 2016). עם זאת, המחקר האמפירי בתחום זה הינו מוגבל, ונכון לרגע זה לא קיימים מדדים פסיכומטריים מבוססים ואמינים ו/או המסוגלים לאמת באופן מלא את ההבנה של ילד.ה לפני גיל ההתבגרות את המגדר שלה ו/או את הצרכים וההעדפות המגדריים שלה (Bloom et al., 2021). על כן, פרק זה מדגיש את החשיבות של גישה קלינית רגישה ומותאמת אישית להערכה מגדרית, בהתאם להמלצות בכללים שונים ובספרות (Berg & Edwards-Leeper, 2018; de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Ehrensaft, 2018; Steensma & Wensing-Kruger, 2019). מחקר וניסיון קליני הראו כי גיוון מגדרי בילדים.ות לפני גיל ההתבגרות עשוי להיות נזיל עבור חלקם; לא קיימים אמצעים מבוססים לחזות את ההתפתחות המגדרית של כל ילד.ה (Edwards-Leeper et al., 2016; Ehrensaft, 2018; Steensma, Kreukels et al., 2013), והצרכים המגדריים של ילד.ה מסוים עשויים להשתנות לאורך ילדותו. חשוב להבין את משמעות המונח "הערכה". קיימים מספר הקשרים להערכה (Krishnamurthy et al., 2004), כולל הערכות מהירות שמתקיימות בזמן משבר מיידי (למשל, הערכת ביטחון במקרה של ילד.ה אובדנית) והערכה ממוקדת כאשר למשפחה יש שאלה מוגדרת, דבר שלעיתים קרובות עולה במסגרת התייעצות קצרת טווח יחסית (Berg & Edwards-Leeper, 2018). המונח "הערכה" בדרך כלל משמש כדי להתייחס ל"הערכה אבחונית", שמכונה גם בשם "אינטייק" (ראיון אבחוני), ומתקיימת על מנת לקבוע אם קיימת בעיה שניתן לאבחן ו/או לטפל בה בתהליך תרפויטי. פרק זה מתמקד בהערכות מקיפות, המשמשות להבנת הצרכים והמטרות של הילד.ה ומשפחתה (APA, 2015; de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Srinath et al., 2019; Steensma & Wensing-Kruger, 2019). סוג זה של הערכה פסיכולוגית אינו הכרחי עבור כל הילדים.ות המגוונים מגדרית, אך ייתכן שיהיה בו צורך עקב מספר סיבות. הערכות עשויות להוות הזדמנות טובה להתחיל תהליך של תמיכה עבור הילד.ה המגוונת מגדרית ועבור משפחתה, תוך הבנה שדינמיקה משפחתית הכוללת קבלה של הגיוון המגדרי יכולה להיטיב עם ילדים.ות מגוונות מגדרית, כמו גם ייעוץ להורים בעת הצורך. יש מקום להערכות מקיפות כאשר הן מתבקשות על ידי משפחה שברצונה להבין באופן מלא את המגדר של הילד.ה ואת צרכי בריאות הנפש שלו בהקשר של גיוון מגדרי. בנסיבות אלה, בעיות בבריאות הנפש של בני.ות המשפחה, הדינמיקה המשפחתית וההקשרים החברתיים והתרבותיים, כולם משפיעים על ילדות.ים מגוונות מגדרית, ויש לקחת את כולם בחשבון (Barrow & Apostle, 2018; Brown & Mar, 2018; Cohen-Kettenis et al., 2003; Hendricks & Testa, 2012; Kaufman & Tishelman, 2018; Ristori & Steensma, 2016; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). המשך הטקסט מספק פירוט נוסף בנושא זה. חשוב כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ישאפו להבין את ההיבטים השונים בזהות ובחוויה של הילד.ה ושל המשפחה, לדוגמה: גזע, מוצא אתני, מצב של הגירה/בקשת מקלט, דת, גאוגרפיה והיבטים סוציו-אקונומיים, ולהתנהג בצורה מכבדת ורגישה להקשר התרבותי במסגרת המפגש הקליני (Telfer et al., 2018). קיימים גורמים רבים שעשויים להיות רלוונטיים לתרבות ולמגדר, כולל אמונה דתית, ציפיות מגדריות ומידת הקבלה של גיוון מגדרי (Oliphant et al., 2018). הצטלבויות בין גיוון מגדרי, גיוון סוציו-אקונומי והשתייכות לקבוצת מיעוט עשויות להוות מקור לחוזקה, ללחץ חברתי או לשניהם (Brown & Mar, 2018; Oliphant et al., 2018; Riggs & Treharne, 2016). כל ילד.ה, בן או בת משפחה ודינמיקה משפחתית הם ייחודיים ועשויים להכיל מספר דפוסי תרבות ואמונה. לכן, על אנשי מקצוע בכל תחומי הבריאות להימנע מהשלכה של סטריאוטיפים על בסיס תפיסות מוקדמות שיתכן שאינן נכונות או מוטות (למשל, ההנחה כי משפחה, ששייכת לקהילה דתית שמתנגדת לתמיכה בגיוון מגדרי, בהכרח לא תתמוך בגיוון המגדרי של הילד.ה) (Brown & Mar, 2018). במקום זאת, חשוב לשמור על גישה פתוחה לגבי כל משפחה ולהבין את הדפוסים הייחודיים של כל בן או בת משפחה, ושל המשפחה בכללותה. המלצותינו 7.1 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה בנושא מגדר ויפתחו מומחיות בתחום ההתפתחות המגדרית והגיוון המגדרי אצל ילדים.ות, ויצברו ידע כללי על גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. 7.2 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בתחום בריאות הנפש של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי. 7.3 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי וצורות אחרות של גיוון נוירולוגי, או ישתפו פעולה עם מומחים ומומחיות בעלות מומחיות רלוונטית בעת העבודה עם ילדות.ים שהן גם אוטיסטיות/מגוונות נוירולוגית וגם מגוונות מגדרית. 7.4 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ילמדו באופן מתמשך על ילדים.ות מגוונות מגדרית ועל משפחותיהן. 7.5 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונים מגדרית ייגשו למידע ממגוון מקורות כחלק מההערכה וישלבו אותו כחלק מההערכה. 7.6 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונות מגדרית ייקחו בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, תפקוד נוירו-קוגניטיבי וכישורי שפה. 7.7 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית ייקחו בחשבון גורמים שעשויים להקשות על הילד.ה ו/או על המשפחה/האדם המטפל לדווח על זהות מגדרית/ביטוי מגדרי באופן מדויק. 7.8 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור הילד.ה המגוונת מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל כאשר המשפחות ואנשי המקצוע בתחום הבריאות מאמינות שדבר זה יועיל לרווחתה ולהתפתחותה של הילד.ה ו/או של המשפחה. 7.9 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל יעבדו מול סביבות ואנשים החשובים לילד.ה על מנת לקדם את חוסנו ואת רווחתו הרגשית של הילד.ה. 7.10 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם, גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל, יספקו לשני הצדדים הדרכה פסיכו-חינוכית שמתאימה לגילם בנושא התפתחות מגדרית. 7.11 - אנו ממליצים וממליצות כי לקראת הגעתו של הילד.ה לגיל ההתבגרות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יספקו מידע לילדות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם/האדם המטפל בהם בנושא הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית, ההשפעה של טיפולים אלה על הפוריות בעתיד ואפשרויות לשימור פוריות. 7.12 - אנו ממליצים וממליצות כי הורים/האדם המטפל ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יגיבו בצורה תומכת לילדים.ות שברצונן לקבל הכרה במגדר שתואם לתחושת המגדר הפנימית שלהן. 7.13 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות והורים/האדם המטפל יעניקו תמיכה לילדות.ים להמשיך ולחקור את המגדר שלהם לאורך השנים שלפני גיל ההתבגרות, ללא קשר לשינוי מגדר חברתי. 7.14 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו ביתרונות ובסיכונים של שינוי מגדר חברתי עם משפחות ששוקלות זאת. 7.15 - אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ועם ארגונים אחרים לקידום רווחתן של ילדות.ים מגוונות מגדרית ולמניעת הקשיים שאיתם הן עלולות להתמודד. כל ההצהרות שבפרק זה נעשו על סמך סקירה מקיפה של הראיות, הערכה של היתרונות והנזקים, הערכים וההעדפות של אנשי מקצוע ושל מטופלים.ות, ושימוש במשאבים וישימותם. אנו מכירים ומכירות בכך שבמקרים מסוימים קיימות ראיות מוגבלות ו/או ששירותים מסוימים עשויים להיות בלתי זמינים או בלתי רצויים. הצהרה 7.1 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה בנושא מגדר ויפתחו מומחיות בתחום ההתפתחות המגדרית והגיוון המגדרי אצל ילדים.ות, ויצברו ידע כללי על גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות אשר עובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית לרכוש ולשמור על הכשרות והסמכות חיוניות הרלוונטיות לתפקידן כאנשי מקצוע. זה כולל קבלת רישיונות, הסמכות, או את שניהם מטעם גופי הסמכה מתאימים, לאומיים ו/או אזוריים. אנו מכירים בעובדה כי פרטי ההסמכה והרגולציה של אנשי מקצוע משתנים ממקום למקום ברחבי העולם. חשוב לציין כי יתכן שקבלת רישיונות והסמכה בסיסית, או שניהם, לא יספיקו בפני עצמם כדי להבטיח בקיאות בעת עבודה עם ילדים.ות מגוונים מגדרים, כיוון שעל מנת לספק טיפול מתאים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, באופן ספציפי, נדרשים לקבל הכשרה מעמיקה וניסיון מפוקח בנושא התפתחות המגדר במהלך הילדות. הצהרה 7.2 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונות מגדרית יקבלו הכשרה תיאורטית ומבוססת-ראיות ויפתחו מומחיות בתחום בריאות הנפש של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבל הכשרה ולפתח מומחיות בפיקוח בנושא בריאות הנפש הכללית של ילדים.ות ומשפחות לאורך הרצף ההתפתחותי מפעוטות ועד לגיל ההתבגרות, כולל גישות מבוססות-ראיות להערכה ולהתערבות. גיוון מגדרי אינו הפרעה נפשית; עם זאת, כפי שצוין לעיל, ידוע כי בריאות הנפש של ילדים.ות מגוונות מגדרית עלולה להיפגע (למשל, כתוצאה מלחץ מיעוטים מגדרי) (Hendricks & Testa, 2012) ועשויה להשתפר בעקבות חקירה עצמית ותמיכה; על כן מומלץ מאוד לפתח מומחיות בתחום בריאות הנפש. עבודה עם ילדים היא עיסוק מורכב, שכרוך בהבנת הצרכים ההתפתחותיים של הילד.ה בגילאים שונים, היכולת להבין את הכוחות המשפיעים על רווחתה של הילד.ה הן בתוך המשפחה והן מחוץ לה (Kaufman & Tishelman, 2018) והיכולת להעריך באופן מלא את המצבים שבהם הילד.ה אינה מאושרת או חווה קשיים משמעותיים בבריאות הנפשית, עם או בלי קשר למגדר. המחקר מצביע על רמות גבוהות של חוויות שליליות ושל טראומה בקרב ילדים.ות מגוונות מגדרית, כולל סיכון לחוות דחיה ואף התעללות (APA, 2015; Barrow & Apostle, 2018; Giovanardi et al., 2018; Reisner, Greytak et al., 2015; Roberts et al., 2012; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לזכור את האפשרות של חוויות שליליות ולשמור על מסוגלות ליזום התערבויות יעילות למניעת נזק ולקידום רווחה נפשית חיובית. הצהרה 7.3 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדות עם ילדות.ים מגוונים מגדרית יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי וצורות אחרות של גיוון נוירולוגי, או ישתפו פעולה עם מומחים.ות בעלות מומחיות רלוונטית בעת העבודה עם ילדות.ים שהן גם אוטיסטיות/מגוונות נוירולוגית וגם מגוונות מגדרית. חוויית הגיוון המגדרי אצל ילדות.ים אוטיסטיות ואצל ילדים.ות עם סוגים אחרים של שונות נוירולוגית, עשויה להוביל למורכבויות קליניות נוספות (de Vries et al., 2010; Strang, Meagher et al., 2018). לדוגמה, יתכן שילדות.ים אוטיסטיות יתקשו לתקשר את הצרכים המגדריים שלהן או שהן עשויות להתבטא בדרכים ייחודיות מאוד (Kuvalanka et al., 2018; Strang, Powers et al., 2018). יתכן שיהיו להן פרשנויות מגוונות לחוויות מגדריות לאור ההבדלים השכיחים בסגנון התקשורת והחשיבה. עקב הצרכים הייחודיים של ילדות.ים מגוונות מגדרית שהן גם בעלות שונות נוירולוגית, הן עלולות להיות בסיכון גבוה יותר לחוסר הבנה על ידי הסביבה (כלומר, פרשנות מוטעית של דבריהן). לכן, מומחים ומומחיות המספקים תמיכה לילדות.ים אלה יכולים להיטיב עמן אם יקבלו הכשרה ויפתחו מומחיות בנושא אוטיזם ובמצגים קשורים של התפתחות נוירולוגית ו/או אם ישתפו פעולה עם מומחים ומומחיות בנושא אוטיזם (Strang, Meagher et al., 2018 ). הכשרות מסוג זה רלוונטיות במיוחד לאור התיעוד במחקר, שמצביע על שיעור גבוה יותר של אוטיזם בקרב נוער מגוון מגדרית מאשר בקרב האוכלוסיה הכללית (de Vries et al., 2010; Hisle-Gorman et al., 2019; Shumer et al., 2015). הצהרה 7.4 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות שעובדים עם ילדות.ים מגוונים מגדרית ילמדו באופן מתמשך על ילדים.ות מגוונות מגדרית ועל משפחותיהן. ניתן לשמור על התפתחות מקצועית מתמשכת בנושא ילדים.ות מגוונות מגדרית ומשפחותיהן במגוון דרכים, כולל באמצעות קריאה (מאמרים בכתבי עת, ספרים, אתרים הקשורים לארגונים עם ידע מגדרי), השתתפות בהכשרות באינטרנט ופנים מול פנים, והצטרפות לקבוצות פיקוח/התייעצות מקצועיות (Bartholomaeus et al., 2021 ). לימוד מתמשך כולל 1) שמירה על ידע עדכני לגבי מחקר זמין ורלוונטי בנושא התפתחות מגדרית וגיוון מגדרי אצל ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות ובנושא גיוון מגדרי לאורך מהלך החיים; 2) שמירה על ידע עדכני לגבי שיטות עבודה מומלצות עבור גישות להערכה, לתמיכה ולטיפול בילדים.ות מגוונות מגדרית ומשפחותיהן. זהו תחום עיסוק חדש יחסית, ועל אנשי מקצוע בתחום הבריאות להסתגל ככל שעולה מידע נוסף באמצעות המחקר ובדרכים אחרות (Bartholomaeus et al., 2021 ). הצהרה 7.5 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונים מגדרית ייגשו למידע ממגוון מקורות כחלק מההערכה וישלבו אותו כחלק מההערכה. כאשר המשפחה ו/או אנשי מקצוע בתחום הבריאות מבקשים הערכה מקיפה, דבר זה עשוי לעזור בפיתוח המלצות להתערבות כפי הדרוש, לטובת ולרווחת הילד.ה ובני המשפחה האחרים. הערכה מסוג זה עשויה לעזור במגוון של מצבים כאשר הילד.ה ו/או המשפחה/האפוטרופוס מרגישים צורך בהתערבות מסוג כלשהו, בשיתוף עם אנשי מקצוע. לעולם אין להשתמש בהערכות ובהתערבויות על מנת למנוע מהילד.ה לבטא גיוון מגדרי או זהות מגדרית מגוונת, באופן סמוי או גלוי. במקום זאת, אנשי מקצוע עם הכשרה מתאימה יכולים להשתמש בהערכה כאמצעי יעיל כדי להבין טוב יותר כיצד לתמוך בילד.ה ובמשפחתו מבלי לתעדף זהות מגדרית או ביטוי מגדרי מסויימים כלשהם. הערכה עשויה להיות חשובה במיוחד עבור ילדים.ות מסויימים ומשפחותיהם, על ידי שיתוף פעולה לקידום הבריאות המגדרית של הילד.ה, רווחתו וההגשמה העצמית שלו. הערכה מקיפה עשויה לעזור ביצירת תוכנית מותאמת אישית כדי לעזור לילדים.ות מגוונים מגדרית לפני גיל ההתבגרות ולבני משפחותיהם (de Vries & Cohen-Kettenis, 2012; Malpas et al., 2018; Steensma & Wensing-Kruger, 2019; Telfer et al., 2018; Tishelman & Kaufman, 2018). בהערכה מסוג זה, חשוב לשלב מידע ממספר מקורות על מנת 1) להבין בצורה הטובה ביותר את הצרכים המגדריים של הילד.ה ולתת המלצות; ו-2) לזהות את נקודות החוזקה והתמיכה הספציפיות של הילד.ה, של המשפחה/האדם המטפל ושל הקהילה במצב המגדרי של הילד.ה ובהתפתחותו, בסיכונים ובחששות של הילד.ה, של משפחתו/האדם המטפל ושל הסביבה. האינפורמנטים עבור ההערכה ועבור תכנון התמיכה/ההתערבות עשויים לכלול את הילד.ה, את ההורים/האדם המטפל, את בני.ות המשפחה המורחבת, אחים ואחיות, צוות בית הספר, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, את הקהילה, הקשרים תרבותיים ומשפטיים רחבים יותר, ומקורות נוספים (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Srinath, 2019). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית לחקור נושאים הקשורים למגדר, אך עליהם גם להסתכל באופן רחב על הילד.ה ועל הסביבה, בהתאם למודל האקולוגי שתואר לעיל (Bronfenbrenner, 1979) על מנת להבין באופן מלא את הגורמים המשפיעים על רווחתו של הילד.ה ואת הגורמים לתמיכה במגדר ולסיכון (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Hendricks & Testa, 2012; Kaufman & Tishelman, 2018; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018). דבר זה כולל הבנה של החוזקות ושל האתגרים שחווה הילד.ה/המשפחה הקיימים בסביבה. אנו ממליצים וממליצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה לילדים.ות מגוונים מגדרית לשקול שילוב של נושאי הערכה שונים, על פי הצרכים והנסיבות של הילד.ה ושל המשפחה. למרות שחלק מהתחומים הרשומים להלן לא מתייחסים ישירות למגדר של הילד.ה (ר' סעיפים 7-12 להלן), יש לתת עליהם את הדעת במהלך הערכה מגדרית, כפי שעולה בשיקול הדעת הקליני, על מנת להבין את מערך הגורמים המורכב שעשוי להשפיע על רווחתו של הילד.ה באופן משולב, כולל בריאות מגדרית, בהתאם לשיטות העבודה המומלצות להערכה (APA,2015; Berg & Edwards-Leeper, 2018; Malpas et al., 2018) ולפתח התערבות עם מספר התמקדויות בעת הצורך. על פי סיכום המחקר הרלוונטי והמומחיות הקלינית, תחומי ההערכה לעיתים קרובות כוללים את הדברים הבאים: 1) זהות המגדר והביטוי המגדרי שמבטא הילד.ה, בהווה ובעבר; 2) ראיות לדיספוריה, חוסר התאמה מגדרית, או שניהם; 3) חוזקות ואתגרים הקשורים לילד.ה, למשפחה, לאמונות ולגישות של ילדים.ות אחרים ואנשים אחרים לגבי גיוון מגדרי, קבלה ותמיכה עבור הילד.ה; 4) חוויות של לחץ מיעוטים מגדרי אצל הילד.ה ואצל המשפחה, ושל דחייה, עוינות או שניהם, עקב הגיוון המגדרי של הילד.ה; 5) רמת התמיכה הקשורה לגיוון המגדרי בהקשרים חברתיים (למשל: בית הספר, קהילה דתית, המשפחה המורחבת); 6) הערכת הקונפליקט לגבי המגדר של הילד.ה ו/או התנהגות מדאיגה של ההורים/האדם המטפל/האחים והאחיות בקשר לגיוון המגדרי של הילד.ה; 7) הבריאות הנפשית של הילד.ה, נקודות חוזקה ונקודות אתגר תקשורתיות ו/או קוגניטיביות, גיוון נוירולוגי ו/או אתגרים התנהגותיים הגורמים לקושי משמעותי בתפקוד; 8) היסטוריה רפואית והתפתחותית רלוונטית; 9) תחומים שעלולים להוות סיכון (למשל: חשיפה לאלימות בבית ו/או בקהילה, התעללות מכל סוג בילד.ה; טראומות עבר; ביטחון ו/או בריונות בקרב ילדים.ות אחרים או בכל סביבה אחרת; אובדנות); 10) גורמי לחץ משמעותיים במשפחה המתרחשים במקביל, כמו למשל מחלה כרונית או סופנית, חסרות בית או עוני; 11) הבריאות הנפשית של ההורים/האדם המטפל ו/או של האחים והאחיות, ו/או אתגרים התנהגותיים הגורמים לקושי משמעותי בתפקוד; וכן 12) נקודות החוזקה והאתגרים של הילד.ה ושל המשפחה. הערכה מקיפה, המשלבת איסוף מידע מסוגים שונים, עשויה לעזור בהבנת הצרכים, נקודות החוזקה, הגורמים המגנים והסיכונים עבור ילד.ה מסוים ומשפחתו בסביבות שונות (למשל: בית/בית הספר). שיטות איסוף המידע כוללות לעיתים קרובות את הדברים הבאים: 1) ראיונות מובנים ובלתי-מובנים עם הילד.ה, עם בני ובנות משפחה ועם אחרים (למשל: מורות); 2) השלמת מדדים סטנדרטיים בנושא מגדר על ידי האדם המטפל ועל ידי הילד.ה; רווחתו הכללית של הילד.ה; הכישורים התקשורתיים והקוגניטיביים של הילד.ה ומוגבלויות/הפרעות התפתחותיות; תמיכה וקבלה מצד ההורים/האדם המטפל, האחים והאחיות, המשפחה המורחבת וילדים אחרים; לחץ הורי; עבר של קשיים בילדות; ו/או נושאים אחרים לפי הצורך (APA, 2020; Berg & Edwards-Leeper, 2018; Kaufman & Tishelman, 2018; Srinath, 2019). על פי מאפייני המשפחה, הפרופיל ההתפתחותי של הילד.ה, או שניהם, ניתן לשפר את שיטות איסוף המידע באמצעים הבאים: 1) תצפית מובנית ובלתי-מובנית בילד.ה ו/או במשפחה; ו-2) טכניקות הערכה מובנות וויזואליות (דפי עבודה; פורטרט עצמי; ציורי משפחה וכו') (Berg & Edwards-Leeper, 2018). הצהרה 7.6 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונות מגדרית ייקחו בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, תפקוד נוירו-קוגניטיבי וכישורי שפה. לאור המורכבויות של ביצוע הערכה לילדים.ות קטנות, שבשונה ממבוגרים, נמצאות בתהליך התפתחותי במגוון תחומים (התחום הקוגניטיבי, החברתי, הרגשי, הפיזיולוגי), חשוב לשקול את המצב ההתפתחותי של הילד.ה ולהתאים את אופני ההערכה ואת המפגש ליכולות האישיות של הילד.ה. זה כולל התאמה של ההערכה לשלב ההתפתחותי וליכולות של הילד.ה (גיל גן חובה, גיל בית הספר, שלבים מוקדמים של גיל ההתבגרות לפני גיל הנעורים), כולל שימוש באוצר מילים ובגישות הערכה שמתעדפות את תחושת הנוחות של הילד.ה, את כישורי השפה ואת אמצעי הביטוי העצמי שלה (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Srinath, 2019). לדוגמה, במסגרת ההערכה יש לקחת בחשבון גורמים התפתחותיים רלוונטיים, כמו למשל שונויות נוירו-קוגניטיביות (למשל: על הספקטרום האוטיסטי) וכישורי הבנה והתבטאות בשפה. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להתייעץ עם מומחים כדי לקבל הכוונה במקרים שבהם חסרים להם הכישורים והמומחיות הנדרשים (Strang et al., 2021). הצהרה 7.7 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדות.ים מגוונים מגדרית ייקחו בחשבון גורמים שעשויים להקשות על הילד.ה ו/או על המשפחה/האדם המטפל לדווח על זהות מגדרית/ביטוי מגדרי באופן מדויק. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות המבצעים הערכה של ילדים.ות מגוונות מגדרית ושל משפחותיהן לקחת בחשבון גורמים התפתחותיים, רגשיים וסביבתיים שעשויים להקשות על הילד.ה, על האדם המטפל, על האחים והאחיות או על אחרים לדווח על המצב, או גורמים המשפיעים על מערכת האמונות שלהם בכל הקשור למגדר (Riggs & Bartholomaeus, 2018 ). בדומה לכל הערכה פסיכולוגית של ילדים.ות, תגובות מהסביבה ומהמשפחה/האדם המטפל (למשל: עונשים) ו/או גורמים קוגניטיביים וחברתיים עשויים להשפיע על תחושות הנוחות של הילד.ה ו/או על יכולתה לדבר באופן ישיר על גורמים מסוימים, כולל הזהות המגדרית והנושאים הקשורים לה (Srinath, 2019). בדומה לכך, בני ובנות המשפחה עלולים להרגיש מוגבלים בבואם להביע את החששות והמחשבות שלהם בעקבות קונפליקטים משפחתיים או דינמיקות משפחיות ו/או השפעות אחרות (למשל: תרבותיות/דתיות; לחצים מהמשפחה המורחבת) (Riggs & Bartholomaeus, 2018 ). הצהרה 7.8 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור הילד.ה המגוונת מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל כאשר המשפחות ואנשי המקצוע בתחום הבריאות מאמינות שדבר זה יועיל לרווחתה ולהתפתחותה של הילד.ה ו/או של המשפחה. מטרת הטיפול הרגשי לעולם לא אמורה להיות שינוי הזהות המגדרית של הילד.ה (APA, 2021; Ashley, 2019b; Pare, 2020; SAMHSA, 2015; UN Human Rights Council, 2020), בין אם באופן סמוי או גלוי. לא כל הילדים.ות המגוונות מגדרית או משפחותיהן זקוקות לחוות דעת של מטפלים בתחום בריאות הנפש, מפני שגיוון מגדרי אינו הפרעה נפשית (Pediatric Endocrine Society, 2020; Telfer et al., 2018). עם זאת, לעיתים קרובות יש מקום לפנות לטיפול רגשי, ודבר זה עשוי לעזור במקרים שבהם קיימת מצוקה או שבהם ההורים מבטאים חששות ומעוניינים לשפר את הבריאות הפסיכו-סוציאלית של הילד.ה ולמנוע מצוקה נוספת (APA, 2015). הסיבות השכיחות לפניה לטיפול רגשי עבור ילד.ה מגוונת מגדרית ומשפחתה כוללת את הדברים הבאים: 1) הילד.ה מביעה קונפליקטים, בלבול, לחץ או מצוקה משמעותיים לגבי זהות המגדר או הצרכים המגדריים שלה, או זקוקה למרחב בטוח על מנת לחקור את המגדר שלה (Ehrensaft, 2018; Spivey and Edwards-Leeper, 2019). 2) הילד.ה חווה לחץ חיצוני לבטא את המגדר שלה בצורה שנוגדת את הידע העצמי, את הרצונות ואת האמונות שלה (APA, 2015); 3) הילד.ה נאבקת עם חששות לגבי בריאותה הנפשית, עם או בלי קשר למגדר (Barrow & Apostle, 2018); 4) ניתן לעזור לילד.ה באמצעות חיזוק החוסן שלה אל מול תגובות שליליות מהסביבה לגבי הזהות המגדרית או הביטוי המגדרי שלה (Craig & Auston, 2018; Malpas et al., 2018); 5) הילד.ה חווה חששות לגבי בריאותה הנפשית ו/או לגבי הסביבה שלה, כולל בעיות במערכת המשפחתית שעלולות להתפרש בטעות כהתאמה מגדרית או כחוסר התאמה מגדרי (Berg & Edwards-Leeper, 2018); ו-6) הילד.ה מבטאת רצון לפנות למטפל או מטפלת בתחום בריאות הנפש כדי לקבל תמיכה בנושא המגדר. במצבים אלה, הטיפול הרגשי יתמקד בתמיכה בילד.ה, לצד ההבנה שההורים/האדם המטפל, ואולי גם בני ובנות משפחה אחרים, ישתתפו בטיפול לפי הצורך (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). אלא אם קיימת סיבה ספציפית לשלול זאת, השתתפות כלשהי של ההורים/האפוטרופוס יכולה לעזור מאוד בתהליך הטיפול הנפשי של ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות, מפני שלעיתים קרובות, גורמים משפחתיים משחקים תפקיד מרכזי ברווחתה של הילד.ה. למרות שלא קיים מספיק מחקר בנושא זה בקשר לילדים.ות מגוונות מגדרית, יכול להיות חשוב להתייחס למערכות היחסים שבין האחים והאחיות לבין הילד.ה המגוונת מגדרית (Pariseau et al., 2019; Parker & Davis-McCabe, 2021). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתמש בשיטות התערבות המותאמות לצרכים האישיים של הילד.ה, אשר מטרתן 1) לפתח כישורי הגנה והתמודדות חברתיים ורגשיים ולקדם חוסן בפני תגובות שליליות אפשריות לזהות המגדרית של הילד.ה, לביטוי המגדרי שלה, או לשניהם (Craig & Austin, 2016; Malpas et al., 2018; Spencer, Berg et al., 2021); 2) לבצע סיעור מוחות משותף למציאת פתרונות לאתגרים חברתיים על מנת להפחית לחץ מיעוטים מגדרי (Barrow & Apostle, 2018; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018); 3) לחזק את התמיכה הסביבתית של הילד.ה ו/או של חברי וחברות המשפחה הגרעינית והמורחבת ( Kaufman & Tishelman, 2018 ); ו-4) לספק לילד.ה הזדמנות להבין טוב יותר את החוויות המגדריות הפנימיות שלה (APA, 2015; Barrow& Apostle, 2018; Ehrensaft, 2018; Malpas et al., 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). רצוי כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות יפתחו עם הילד.ה המגוונת מגדרית ועם משפחתה קשר שיכול להמשיך לאורך זמן, לפי הצורך. דבר זה מאפשר לילד.ה/למשפחה לבסס מערכת יחסים בטוחה לטווח ארוך לאורך הילדות, שבמסגרתה אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לספק תמיכה והכוונה לאורך התבגרותה של הילד.ה וככל שעולים אתגרים או צרכים שונים עבור הילד.ה/המשפחה (Spencer, Berg et al., 2021; Murchison et al., 2016). בנוסף לדברים שלעיל, ובמסגרת גבולות המשאבים הזמינים, כאשר הילד.ה הינה גם מגוונת נוירולוגית, כדאי לפנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות שלהם כישורים רלוונטיים, אשר מסוגלים להתייחס גם לשונות הנוירולוגית-התפתחותית וגם למגדר (Strang et al., 2021). כפי שמתואר בספרות, קיימות מספר סיבות שבגללן טיפול רגשי פרטני עשוי לעזור להורים/האדם המטפל, לאחים ולאחיות, ולבני ובנות המשפחה המורחבת של ילד.ה לפני גיל ההתבגרות (Ehrensaft, 2018; Malpas et al., 2018; McLaughlin & Sharp, 2018). להלן כמה מהגורמים השכיחים לפניה של בן משפחה אחד או יותר לטיפול מסוג זה:1) רצון ללמוד יותר על התפתחות מגדרית (Spivey & Edwards-Leeper, 2019); 2) חוויה של בלבול או לחץ משמעותי לגבי הזהות המגדרית של הילד.ה, הביטוי המגדרי שלה, או שניהם (Ashley, 2019c; Ehrensaft, 2018); 3) צורך בהכוונה לגבי חששות רגשיות והתנהגויות בקשר לילד.ה המגוונת מגדרית (Barrow & Apostle, 2018); 4) צורך בתמיכה בעת קידום סביבה תומכת מחוץ לבית (למשל: בבית הספר, בספורט, במסגרות שונות (Kaufman & Tishelman, 2018); 5) פניה לעזרה על מנת לקבל החלטות מושכלות בנושא שינוי מגדר חברתי, כולל דרכים לעשות זאת בצורה המיטבית עבור ההתפתחות המגדרית והבריאות של הילד.ה (Lev & Wolf-Gould, 2018); 6) פניה להכוונה בהתמודדות עם יחס שלילי מצד אחרים, כולל גופים פוליטיים וחקיקה נלווית, לגבי התמיכה שלו או שלה בילד.ה המגוונת מגדרית (תגובות שליליות המכוונות נגד הורים/האדם המטפל עלולות לעיתים לכלול דחיה ו/או הטרדה/אלימות מהסביבה החברתית, הנובעות מהחלטות תומכות) (Hidalgo & Chen, 2019); 7) רצון לעבד את התגובות הרגשיות ואת הצרכים שלו או שלה לגבי הזהות המגדרית של הילד.ה, כולל אבל בעקבות הגיוון המגדרי של הילד.ה ו/או פחדים או חרדות אפשריים לרווחתה של הילד.ה בהווה ובעתיד ( Pullen Sansfacon et al., 2019); ו-8) מצוקה רגשית ו/או קונפליקט עם בני או בנות משפחה אחרים לגבי הגיוון המגדרי של הילד.ה (לפי הצורך, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לקבוע פגישות נפרדות עם הורים/האדם המטפל, עם אחים ואחיות ועם המשפחה המורחבת לשם תמיכה, הכוונה ו/או הדרכה פסיכו-חינוכית) ( McLaughlin & Sharp, 2018; Pullen Sansfacon et al., 2019; Spivey & Edwards-Leeper, 2019 ). הצהרה 7.9 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל יעבדו מול סביבות ואנשים החשובים לילד.ה על מנת לקדם את חוסנו ואת רווחתו הרגשית של הילד.ה. בהתאם למודל האקולוגי שתואר לעיל ולפי הצורך, על בסיס הנסיבות האישיות/המשפחתיות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לעזור מאוד אם יעבדו בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים חשובים בחייו של הילד.ה (למשל: מורות, מאמנות, מנהיגים דתיים) על מנת לקדם ביטחון רגשי ופיזי בכל הסביבות (למשל: בסביבת בית הספר, ספורט ופעילויות פנאי אחרות, מעורבות בקהילה דתית) (Kaufman & Tishelman, 2018). לעיתים קרובות מומלץ לפנות לקבוצות טיפוליות ו/או לקבוצות תמיכה, והן יכולות להוות משאב חשוב עבור משפחות/האדם המטפל ו/או עבור הילדים.ות המגוונים מגדרית בעצמם (Coolhart, 2018; Horton et al., 2021; Malpas et al., 2018; Murchison et al., 2016). הצהרה 7.10 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות המציעים התייעצות, טיפול רגשי או את שניהם, גם עבור ילדים.ות מגוונים מגדרית וגם עבור המשפחה/האדם המטפל, יספקו לשני הצדדים הדרכה פסיכו-חינוכית שמתאימה לגילם בנושא התפתחות מגדרית. מומלץ לתת הזדמנות להורים/לאדם המטפל ולילד.ה המגוון מגדרית לפתח ידע על הדרכים הטובות ביותר שבהן תוכל המשפחה/האדם המטפל לתמוך בילד.ה ולחזק את החוסן, המודעות העצמית והתפקוד שלו (APA, 2015; Ehrensaft, 2018; Malpas, 2018; Spivey & Edwards-Leeper, 2019). אנשי מקצוע בתחום הבריאות אינם יכולים לחזות בביטחון את הזהות המגדרית הסופית של הילד.ה, וגם אין זה תפקידם; במקום זאת, תפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוא להבטיח קיום של מרחב בטוח עבור הילד.ה, שבו הוא יוכל להתפתח ולהשתנות לאורך זמן, ללא ניסיונות לתעדף מסלול התפתחות מסוים כלשהו בכל הנוגע למגדר (APA, 2015; Spivey & Edwards-Leeper, 2019). הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה הפיזיולוגית, לילדות.ים מגוונים מגדרית ולנערות.ים בשלבים המוקדמים של גיל ההתבגרות ישנם צרכים וחוויות שונים מאשר נערים.ות בשלבים מאוחרים יותר של גיל ההתבגרות. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקף את הבדלים אלה במסגרת גישה מותאמת אישית לכל ילד.ה/משפחה (Keo-Meir & Ehrensaft, 2018; Spencer, Berg et al., 2021). מומלץ לתת להורים/לאדם המטפל ולילדים.ות הזדמנות לפתח ידע בנושא התפתחות מגדרית ובקיאות בנושא המגדר באמצעות הדרכה פסיכו-חינוכית המותאמת לגילם (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). בקיאות בנושא המגדר כרוכה בהבנת ההבדלים בין המין שמוגדר בלידה, זהות המגדר והביטוי המגדרי, כולל הצורות שבהן שלושת הגורמים האלה באים לידי ביטוי באופן ייחודי אצל ילדים.ות (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). ככל שהילד.ה צובר בקיאות בנושא המגדר, הוא מתחיל להבין שחלקי הגוף שלו לא בהכרח קובעים את זהות המגדר ו/או את הביטוי המגדרי שלו (Berg & Edwards-Leeper, 2018; Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). בנוסף, בקיאות בנושא המגדר כוללת למידה כיצד לזהות מסרים וחוויות הקשורות למגדר בחברה. ככל שהילד.ה צובר בקיאות בנושא המגדר, יתכן שהוא יחשוב בצורה חיובית יותר על זהות המגדר והביטוי המגדרי המתפתחים שלו, דבר שמשפר את החוסן ואת ההערכה העצמית, ומקטין את הסיכון לתחושה של בושה אל מול מסרים שליליים מהסביבה. רכישת בקיאות בנושא המגדר באמצעות הדרכה פסיכו-חינוכית עשויה להיות חשובה גם עבור אחים ואחיות ו/או עבור בני ובנות המשפחה המורחבת, עקב החשיבות שלהם בחייו של הילד.ה (Rider, Vencill et al., 2019; Spencer, Berg et al., 2021). הצהרה 7.11 אנו ממליצים וממליצות כי לקראת הגעתו של הילד.ה לגיל ההתבגרות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יספקו מידע לילדות.ים מגוונים מגדרית ולמשפחותיהם/האדם המטפל בהם בנושא הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית, ההשפעה של טיפולים אלה על הפוריות בעתיד ואפשרויות לשימור פוריות. ככל שהילד.ה גדלה ומתקרבת לגיל ההתבגרות, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לתעדף עבודה עם הילד.ה ועם ההורים/האדם המטפל על מנת לשלב הדרכה פסיכו-חינוכית בנושא גיל ההתבגרות, לקבל החלטות משותפות לגבי הליכים רפואיים אפשריים להתאמה מגדרית ולדון בהשלכות של טיפולים רפואיים על הפריון ועל בריאות מערכת הרבייה (Nahata, Quinn et al., 2018; Spencer, Berg et al., 2021 ). למרות שהמחקר האמפירי הקיים בנושא הליכים מסוג זה הוא מצומצם, הקונצנזוס בקרב המומחים והמומחיות, והספרות הפסיכולוגית ההתפתחותית, בדרך כלל תומכים בעמדה כי תקשורת פתוחה עם הילדים.ות לגבי גופן והכנה שלהן לשינויים הפיזיולוגיים של גיל ההתבגרות, בשילוב עם קבלה של המגדר, משפרות את החוסן שלהן ויעזרו להן לפתח מיניות חיובית בתהליך ההתבגרות (Spencer, Berg et al., 2019 ). ניתן להרחיב את הדיונים האלה (למשל: להתחיל אותם מוקדם יותר) כדי לכלול ילדים.ות מגוונות נוירולוגית, על מנת להבטיח שקיים מספיק זמן להתלבטות ולהבנה, בייחוד כאשר עשויות לצוף בחירות לגבי הליכים רפואיים להתאמה מגדרית בעתיד (Strang, Jarin et al., 2018 ). על דיונים אלה לכלול את הדברים הבאים: · סקירה של חלקי הגוף ותפקידיהם השונים; · הדרכים שבהן גופה של הילד.ה עשוי להשתנות עם הזמן, עם ובלי התערבות רפואית; · ההשלכות של התערבות רפואית על תפקוד מיני ופריון בעתיד; · ההשפעה של דיכוי תהליך ההתבגרות המינית על התערבות רפואית אפשרית בשלב מאוחר יותר; · הכרה בחוסר הנוכחי בנתונים קליניים בתחומים מסוימים הקשורים להשפעה של דיכוי תהליך ההתבגרות המינית; · החשיבות של חינוך מיני מתאים לפני הכניסה לגיל ההתבגרות. בדיונים אלה, יש להשתמש באוצר מילים ובסגנון לימוד מותאם לשלב ההתפתחותי, ולהתאים את הדיון לצרכים הספציפיים של כל ילד.ה בפני עצמה (Spencer, Berg et al., 2021 ). הצהרה 7.12 אנו ממליצים וממליצות כי הורים/האדם המטפל ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יגיבו בצורה תומכת לילדים.ות שברצונן לקבל הכרה במגדר שתואם לתחושת המגדר הפנימית שלהן. שינוי מגדר חברתי מתייחס לתהליך שבו הילד.ה מקבל הכרה מאחרים בזהות המגדר שהוא מבטא ומקבל הזדמנות לחיות בזהות זו בציבור, בכל המצבים או במצבים מסוימים. לשינוי זה אין רשימה מוגדרת של פרמטרים או של פעולות (Ehrensaft et al., 2018 ). בעבר היה מקובל לחשוב על שינוי מגדר חברתי באופן בינארי – ילדה שעוברת לחיות כילד, או ילד שעובר לחיות כילדה. רעיון זה הורחב כדי לכלול ילדים.ות שעוברים לזהות מגדר א-בינארית או מוגדרת אישית (Chew et al., 2020; Clark et al., 2018 ). המחקר העדכני מראה כי תהליך שינוי המגדר החברתי עשוי להגן על חלק מהילדות.ים לפני גיל ההתבגרות ולעזור בבנייה של בריאות נפשית ורווחה חיובית (Durwood et al., 2017; Gibson et al., 2021; Olson et al., 2016 ). לכן, ההכרה כי המגדר של הילד.ה עשוי להיות נזיל ולהתפתח לאורך זמן (Edwards-Leeper et al., 2016; Ehrensaft, 2018; Steensma, Kreukels et al., 2013 ) לא יכולה להצדיק שלילה או דחייה של שינוי מגדר חברתי עבור ילד.ה לפני גיל ההתבגרות, כאשר דבר זה עשוי להיטיב איתו. התפתחות הזהות המגדרית עשויה להמשיך גם אחרי תהליך שינוי מגדר חברתי חלקי או מלא (Ashley, 2019e; Edwards-Leeper et al., 2018; Ehrensaft, 2020; Ehrensaft et al., 2018; Spivey & Edwards-Leeper, 2019 ). למרות שקיימים נתונים אמפיריים מוגבלים בלבד, המחקר הקיים מראה שהילדים שמנכיחים את הגיוון המגדרי שלהם באופן אסרטיבי הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להמשיך להיות בעלי זהות מגדרית מגוונת לאורך זמן, כולל ילדים שעוברים שינוי מגדר חברתי לפני גיל ההתבגרות (Olson et al., 2022; Rae et al., 2019; Steensma, McGuire et al., 2013 ). לכן, כאשר שוקלים שינוי מגדר חברתי, אנו מציעים ומציעות להורים/לאדם המטפל ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות להקדיש תשומת לב מיוחדת לילדים שמבטאים זהות מגדר, שאינה תואמת את המין שהוגדר להם בלידה, באופן עקבי ועיקש. דבר זה כולל ילדים.ות שעשויים לבקש במפורש או לרצות הכרה חברתית במגדר שתואם טוב יותר לזהות המגדר שמתקשר הילד.ה ו/או ילדות.ים שמפגינים מצוקה כאשר הם חווים חוסר התאמה בין חוויית המגדר שלהם לבין המין שהוגדר להם בלידה (Rae et al., 2019; Steensma, Kreukels et al., 2013 ). למרות שישנו חוסר בספרות אמפירית על שיטות עבודה מומלצות בקשר לתהליך שינוי מגדר חברתי, הספרות הקלינית והמומחים בתחום מספקים את ההנחיות הבאות, אשר מתעדפות את טובת הילד.ה (Ashley, 2019e; Ehrensaft, 2018; Ehrensaft et al, 2018; Murchison et al., 2016; Telfer et al., 2018 ): 1) השינוי החברתי צריך להגיע ביוזמת הילד.ה ולשקף את רצונותיו של הילד.ה בתהליך ההחלטה להתחיל תהליך שינוי מגדר חברתי; 2) אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לסייע בחקירת היתרונות/התועלת והאתגרים האפשריים של שינוי מגדר חברתי; 3) יתכן שיתאים לבצע את השינוי החברתי בכל ההקשרים/הסביבות או רק בהקשרים/בסביבות ספציפיים (למשל: בבית הספר, בבית); ו-4) הילד.ה יכול לבחור לספר או לא לספר לאחרים על השינוי החברתי, או שהוא יכול לבחור קבוצת אנשים נבחרים לשתף איתם את מידע זה. בדרך כלל ההורים/האדם המטפל עוזרים בבחירה של אותם אנשים. לסיום, קיים סיכוי גבוה כי שינוי מגדר חברתי, כאשר הוא מתקיים, יקדם את רווחתו של הילד.ה כאשר הוא נעשה מתוך מחשבה ובאופן שמתאים לכל ילד.ה באופן אישי. השינוי המגדרי של הילד.ה (וגם המגדר שלו) עשוי להתפתח לאורך זמן ואינו בהכרח קבוע, אלא משקף בצורה הטובה ביותר את ההצטלבות של הידע העצמי של הילד.ה לגבי זהות המגדר הנוכחית שלו לבין הפעולות הרצויות לביטוי זהות זו (Ehrensaft et al., 2018 ). תהליך השינוי החברתי עשוי לכלול פעולות שונות, אחת או יותר, התואמות למגדר שמבטא הילד.ה (Ehrensaft et al., 2018 ), כולל: · שינוי השם; · שינוי לשון הדיבור; · שינוי ברישומי מין/מגדר (למשל: תעודת הלידה; תעודת זהות; דרכון; מסמכי בית ספר ומסמכים רפואיים; וכו'); · השתתפות בתוכניות עם הפרדה מגדרית (למשל: קבוצות ספורט; מועדוני פנאי ו מסגרות שונות ; בתי ספר; וכו'); · שימוש בשירותים ובמלתחות; · ביטוי אישי (למשל: תספורת; בחירת הבגדים; וכו'); · ביטוי של המגדר המתאים בפני אחרים (למשל: ברשתות החברתיות; בהכרזות לכיתה או לבית הספר; מכתבים למשפחה המורחבת או לחברים; וכו'). הצהרה 7.13 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות והורים/האדם המטפל יעניקו תמיכה לילדות.ים להמשיך ולחקור את המגדר שלהם לאורך השנים שלפני גיל ההתבגרות, ללא קשר לשינוי מגדר חברתי. חשוב שילדים.ות שעשו שינוי מגדר חברתי יקבלו את אותן הזדמנויות כמו ילדות.ים אחרות, להמשיך ולשקול את המשמעויות והביטויים של מגדר לאורך שנות ילדותן (Ashley 2019e; Spencer, Berg et al., 2021 ). מחקרים מסוימים מצאו כי ילדות.ים עשויות לחוות נזילות מגדרית או אף לחזור למגדר הקודם לאחר שינוי מגדר חברתי ראשוני. המחקר חלוק בשאלה באיזה שלב במהלך החיים עשויה להתרחש חזרה למגדר הקודם או מה אחוז בני.ות הנוער שבסופו של דבר יחוו נזילות מגדרית ו/או רצון לחזור למגדר הקודם – עקב התפתחות המגדר או מסיבות אפשריות אחרות (למשל: חששות לביטחון; לחץ מיעוטים מגדרי) (Olson et al., 2022; Steensma, Kreukels et al., 2013 ). דו"ח מחקרי שפורסם לאחרונה מראה כי בארה"ב, במהלך חמש שנים לאחר שינוי מגדר חברתי בינארי, חזרה למגדר הקודם מתרחשת רק בקרב אחוז קטן של בני.ות נוער Olson et al., 2022) ); מומלץ להמשיך ולעקוב אחרי מצבם של אותם צעירים וצעירות. בנוסף, חשוב לשחזר את ממצאים אלה, מפני שהמחקר בוצע על בסיס מאגר משתתפים מוגבל בבחירה עצמית בארה"ב, ולכן יתכן שאינו רלוונטי לגבי כל הילדים.ות המגוונות מגדרית. לסיכום, יש לנו יכולת מוגבלת בלבד לצפות מראש את הדרכים שבהן הזהות וההבעה המגדרית של ילד.ה עשויים להתפתח לאורך זמן, או מדוע חלק מהילדות.ים יחזרו למגדר הקודם. בנוסף, לא כל הילדים.ות המגוונות מגדרית מעוניינות לחקור את מגדרן (Telfer et al., 2018 ). ילדות.ים סיסג'נדריות אינן מצופות לחקור את נושא זה, ולכן ניסיונות לכפות זאת על ילד.ה מגוונת מגדרית, אם היא לא ביקשה או קיבלה אותם בברכה, יכולים להתפרש כניסיונות לצייר את הגיוון המגדרי כמחלה, כפולשניים ו/או ככופים נורמה סיסג'נדרית ( Ansara & Hegarty, 2012; Bartholomaeus et al., 2021; Oliphant et al., 2018 ). הצהרה 7.14 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ידונו ביתרונות ובסיכונים של שינוי מגדר חברתי עם משפחות ששוקלות זאת. שינוי מגדר חברתי בקרב ילדים.ות לפני גיל ההתבגרות מורכב ממגוון בחירות, יכול להתרחש בתהליך לאורך זמן, הינו מבוסס הן על רצונותיה של הילד.ה באופן אישי והן על שיקולים פסיכו-סוציאליים אחרים (Ehrensaft, 2018 ) ומהווה החלטה שיש לשקול ולדון ביתרונות ובאתגרים האפשריים שלה. שינוי מגדר חברתי עשוי להביא ליתרונות אפשריים, כפי שמתואר בספרות הקלינית (למשל: Ehrensaft et al., 2018 ) ועל פי התימוכין שבמחקר ( Fast & Olson, 2018; Rae et al., 2019 ). היתרונות כוללים יצירת התאמה מגדרית לצד הפחתה של דיספוריה מגדרית ושיפור של ההתאמה והרווחה הפסיכו-סוציאלית (Ehrensaft et al., 2018 ). מחקרים מראים כי ילדים.ות מגוונים מגדרית שעברו שינוי מגדר חברתי בדרך כלל תואמים לתכונות בריאות הנפש של אחים, אחיות וילדים אחרים סיסג'נדרים באותו הגיל (Durwood et al., 2017 ). ממצאים אלה שונים מאוד מהאתגרים לבריאות הנפש שנמצאו באופן עקבי במחקרים קודמים על ילדים.ות ומתבגרות.ים מגוונים מגדרית ( Barrow & Apostle, 2018 ) ומעידים כי ההשפעה של שינוי מגדר חברתי עשויה להיות חיובית. בנוסף, בדרך כלל שינוי מגדר חברתי אצל ילדים יכול להתרחש רק בהינתן תמיכה וקבלה מצד ההורים/האדם המטפל, דבר שעל פי המחקר מהווה גורם המקדם רווחה נפשית אצל ילדים.ות מגוונים מגדרית (Durwood et al., 2021; Malpas et al., 2018; Pariseau et al., 2019 ). הגם שצורות תמיכה אחרות, כמו למשל תמיכה בבית הספר, גם הן מוכרות כגורמים חשובים ( Durwood et al., 2021; Turban, King et al., 2021 ). על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לדון ביתרונות האפשריים של שינוי מגדר חברתי עם ילדים.ות ומשפחות, במצבים שבהם 1) קיימת הבעה עקבית ויציבה של זהות מגדר שאינה תואמת למין שהוגדר בלידה ( Fast & Olson, 2018 ). יש להבדיל בין דבר זה לבין הבעות/התנהגויות/תחומי עניין מגוונים מגדרית (למשל: משחק בצעצועים, הבעה עצמית באמצעות בחירת בגדים או הופעה ו/או השתתפות בפעילויות שמוגדרות באופן חברתי כשייכות למגדר האחר ושבדרך כלל מקושרות אליו, על פי המודל הבינארי של מגדר) ( Ehrensaft, 2018; Ehrensaft et al., 2018 ); 2) הילד.ה מבטא רצון או צורך חזק לעבור למגדר שהוא מביע כמגדר האותנטי שלו ( Ehrensaft et al., 2018; Fast & Olson, 2018; Rae et al., 2019 ); ו-3) הילד.ה ישאר בטוח מבחינה רגשית ומבחינה פיזית במהלך השינוי ולאחריו (Brown & Mar, 2018 ). יש לשקול גם דעות קדומות ואפליה, בייחוד במקומות שבהם הקבלה של גיוון מגדרי היא מוגבלת, או שיש בהם איסור על כך (Brown & Mar, 2018; Hendricks & Testa, 2012; Turban, King et al., 2021 ). חשוב לציין כי במקרה של ילד.ה מגוון מגדרית שאינו עובר שינוי מגדר חברתי, עלולים להתקיים סיכונים מסויימים, כולל: 1) נידוי או בריונות עקב התנהגות שנתפסת כלא מתאימה לתפקידי המגדר המוגדרים בקהילה ו/או לדפוסי ההתנהגות המצופים בחברה; ו-2) לחץ או מצוקה פנימיים עקב חוסר ההתאמה בין המגדר שאיתו הם מזדהים לבין המגדר שהם מתבקשים להציג מול העולם. על מנת לקדם בריאות מגדרית, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לדון באתגרים האפשריים של שינוי מגדר חברתי. אחד מהחששות שעולים לעיתים קרובות הוא הפחד שהילד.ה לא ישקול את ההתפתחות האפשרית של זהות המגדר שלו עם ההתבגרות, או שלא ירצה להתחיל בשינוי מגדרי חדש אם יפסיק להרגיש ששינוי המגדר החברתי תואם לזהות המגדר הנוכחית שלו (Edwards-Leeper et al., 2016; Ristori & Steensma, 2016 ). מחקר שהתפרסם לאחרונה, הגם שהוא מוגבל, מצא כי הורים/האדם המטפל של ילדים.ות שעשו שינוי מגדר חברתי יכולים לדון עם הילדות.ים באפשרות של שינויים מגדריים חדשים (לדוגמה: חזרה לביטוי מגדרי קודם) ומרגישים בנוח עם אפשרות זו (Olson et al., 2019 ). עוד חשש שעולה לעיתים קרובות לגבי שינוי מגדר חברתי הוא שהילד.ה עלול לסבול מהשלכות שליליות אם יחזור לזהות המגדר הקודמת, שתאמה למין שהוגדר לו בלידה (Chen et al., 2018; Edwards-Leeper et al., 2019; Steensma & Cohen-Kettenis, 2011 ). מנקודת מבט זו, על הורים/האדם המטפל להיות מודעים להשפעה האפשרית של שינוי מגדר חברתי על ההתפתחות של הילד.ה. על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק הכוונה להורים/לאדם המטפל ותמיכה לילד.ה בזמן שהם שוקלים או מבצעים שינוי מגדר חברתי, על ידי 1) הענקת ייעוץ, הערכה ותמיכה מגדרית בעת הצורך ובעת בקשה מההורים/האדם המטפל; 2) לפי הצורך, עזרה לבני ולבנות המשפחה להבין את רצונו של הילד.ה לבצע שינוי מגדר חברתי, ואת רגשותיהם של בני ובנות המשפחה לגבי הרצונות שמביע הילד.ה; 3) לחקור ביחד עם ההורים/האדם המטפל ולברר איתם האם וכיצד לדעתם שינוי מגדר חברתי יתרום לילד.ה, בהווה ובהמשך התפתחותו; 4) הענקת הכוונה כאשר ההורים/האדם המטפל חלוקים לגבי שינוי המגדר החברתי, והענקת הזדמנות לעבוד ביחד לקראת הבנה אחידה של המצב המגדרי והצרכים המגדריים של הילד.ה; 5) הענקת הכוונה לגבי דרכים בטוחות ותומכות לספר לאחרים על השינוי המגדרי החברתי של הילד.ה ולסייע עם השינוי של הילד.ה בסביבות חברתיות שונות (למשל: בבית הספר, במשפחה המורחבת); 6) כאשר הילד.ה מבקש זאת, סיוע בתקשורת עם ילדים אחרים בנושא מגדר ושינוי מגדר חברתי, וכן חיזוק מערכות יחסים חיוביות עם ילדים אחרים; 7) הענקת הכוונה כאשר שינוי מגדר חברתי אינו מקובל חברתית או אינו בטוח, בכל המקומות או רק במצבים מסוימים, או כאשר לילד.ה יש הסתייגויות לגבי התחלת תהליך שינוי למרות רצונו לעשות זאת; ישנן מספר סיבות אפשריות להסתייגויות, כולל פחדים וחרדות; 8) עבודה בשיתוף פעולה עם בני ובנות המשפחה ועם מטפלים בתחום בריאות הנפש כדי לסייע בשינוי המגדרי החברתי באופן הטוב ביותר עבור ההתפתחות המגדרית המתמשכת של הילד.ה, רווחתו הכללית וביטחונו הפיזי והרגשי; ו-9) סיפוק הדרכה פסיכו-חינוכית לגבי המסלולים הרבים והשונים שעשוי לעבור המגדר של הילד.ה לאורך זמן, תוך נתינת מקום לשינויים מגדריים עתידיים אצל הילד.ה והדגשה שאין צורך לחזות את זהות המגדר העתידית של הילד.ה (Malpas et al., 2018 ). כל התפקידים האלה כוללים שיפור של איכות התקשורת בין הילד.ה לבין בני ובנות המשפחה והענקת הזדמנות לילד.ה להשמיע את קולו ולקבל הקשבה מכל בני ובנות המשפחה המעורבים בנושא. תהליכים התייחסותיים אלה, בתורם, מסייעים להורים/לאדם המטפל לקבל החלטות מושכלות לגבי הכדאיות ו/או הפרמטרים של שינוי מגדר חברתי עבור הילד.ה (Malpas et al., 2018 ). אחד מתפקידיהם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוא סיפוק הכוונה ותמיכה במצבים שבהם ילדים.ות והורים/האדם המטפל מעוניינים להתחיל בשינוי מגדר חברתי, אך מגיעים למסקנה שהסביבה החברתית לא תקבל את בחירות אלה, על ידי 1) עזרה להורים/לאדם המטפל להגדיר ולהרחיב את המרחבים הבטוחים שבהם הילד.ה יכול לבטא את המגדר האותנטי שלו בחופשיות; 2) דיון עם ההורים/האדם המטפל לגבי דרכי פעולה שעשויות להפוך את הסביבה החברתית לתומכת בעתיד, אם מדובר במטרה ריאליסטית; 3) התערבות לפי הצורך כדי לעזור לילד.ה/למשפחה עם כל מצוקה ו/או בושה הקשורים ושעלו בתגובה להצנעה המתמשכת של זהות המגדר האותנטית ולצורך בסודיות; ו-4) בניית החוסן של הילד.ה ושל המשפחה, והבנה שאם הסביבה החברתית מתקשה לקבל את שינוי המגדר החברתי ואת זהות המגדר שמביע הילד.ה, הסיבה אינה בעיה כלשהי עם הילד.ה, אלא חוסר בקיאות בנושא המגדר בסביבה החברתית (Ehrensaft et al., 2018 ). הצהרה 7.15 אנו ממליצים וממליצות כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות ישקלו לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ועם ארגונים אחרים לקידום רווחתן של ילדות.ים מגוונות מגדרית ולמניעת הקשיים שאיתם הן עלולות להתמודד. לכל הילדות.ים יש זכות לקבל תמיכה וכבוד ביחס לזהויות המגדר שלהן (Human Rights Campaign, 2018; Pare, 2020; SAMHSA, 2015 ). כפי שהוזכר לעיל, ילדים.ות מגוונות מגדרית מהוות קבוצה פגיעה במיוחד (Barrow & Apostle, 2018; Cohen-Kettenis et al., 2003; Giovanardi et al., 2018; Gower, Rider, Coleman et al., 2018; Grossman & D’Augelli, 2007; Hendricks & Testa, 2012; Reisner, Greytak et al., 2015; Ristori & Steensma, 2016; Roberts et al., 2012; Tishelman & Neumann-Mascis, 2018 ). אחריותם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כאשר הם פועלים למען טרנסג'נדרים, כוללת הכרה בעובדה שהגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות הם גורם מכריע עבור מיעוטים מוחלשים ( Barrow & Mar, 2018; Hendricks & Testa, 2012 ). כל אנשי המקצוע בתחום הבריאות פועלים למען ילדות.ים מגוונות מגדרית על ידי תמיכה בילדות.ים ובמשפחות (APA, 2015; Malpas et al., 2018 ). חלק מאנשי המקצוע בתחום הבריאות נקראים לפעול למען ילדים.ות מגוונות מגדרית בקהילה הרחבה, מעבר למרפאות או לתוכניות היחידניות שלהם, בדרך כלל בשיתוף עם בעלי עניין, כולל הורים/האדם המטפל, בני ובנות ברית, ובני ובנות נוער (Kaufman & Tishelman, 2018; Lopez et al., 2017; Vanderburgh, 2009 ). מאמצים מסוג זה עשויים לקדם שיפור בבריאות המגדרית של ילדות.ים וכן לקדם את הזכויות האזרחיות שלהן (Lopez et al., 2017 ). קולם של אנשי מקצוע מתחום הבריאות עשוי להיות חיוני בבתי ספר, בגופים פרלמנטריים, בבתי משפט ובתקשורת (Kuvalanka et al., 2019; Lopez et al., 2017; Whyatt-Sames, 2017; Vanderburgh, 2009 ). בנוסף, אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לקחת על עצמם פעילות כללית יותר, אם יכירו ויתייחסו לשלילת החוויות של ילדים.ות מגוונות מגדרית שמתקיימת באופן נרחב, בכוונה או שלא בכוונה, ומובעת על ידי אנשים בוגרים, ילדים אחרים והתקשורת ( Rafferty et al., 2018 ). אנשי מקצוע בעלי כישורים רלוונטיים שמוצאים את עצמם במצבים מתאימים, יכולים ויכולות לספק הצהרות ברורות נגד התפיסה של גיוון מגדרי כמחלה, על הצרכים והזכויות של ילדות.ים מגוונות מגדרית ועל הנזק שנגרם כתוצאה מכללים, מחוקים ומנורמות מפלים וטרנספוביים (Rafferty et al., 2018 ). [*] לרשימת הביבליוגרפיה יש לפנות למסמך המקורי רוצה לשתף? Facebook WhatsApp העתקת הקישור WPATH מעבר מגדרי חברתי תמיכה משפחתית המלצות ילדים רפואת ילדים טיפול נפשי סקירת ספרות קבלה הנחיות טיפול טיפול מאשש מגדר לכל המאמרים הצג עוד נושאים

מעבר מגדרי חברתי תוצאות חיפוש לפי הנושא: מעבר מגדרי חברתי Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

נוירולוגיה תוצאות חיפוש לפי הנושא: נוירולוגיה Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

איכות חיים תוצאות חיפוש לפי הנושא: איכות חיים Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

תנועות שנאה תוצאות חיפוש לפי הנושא: תנועות שנאה Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

שימור פוריות תוצאות חיפוש לפי הנושא: שימור פוריות Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

דו"ח תוצאות חיפוש לפי הנושא: דו"ח Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

סקרים תוצאות חיפוש לפי: סקרים Search אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100

הלימה מגדרית תוצאות חיפוש לפי הנושא: הלימה מגדרית Search לכל הנושאים אוספים בשבילכן.ם מידע אנא המתינו... כל הפריטים קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 קטגוריה מחברים כותרת תקציר קראו עוד תגית 1 תגית 2 תגית 3 1 2 3 ... 100 1 ... 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 ... 100