ביטוי וחקירה של זהויות מגדר מגוונות דרך האמנות

סיכום של:

רוזין, ד' (2012). ביטוי וחקירה של זהויות מגדר מגוונות דרך האמנות. בין המילים: כתב עת מקוון לטיפול באמנויות, גיליון 7.

תקציר:

המאמר הנו גרסה מקוצרת לעבודת תזה שנכתבה במסגרת לימודי תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת לסלי בשנת 2008. מטרת המחקר היא לבדוק כיצד אמנים בעלי זהויות מגדריות מגוונות חוקרים ומבטאים את עולמם הפנימי, את הקונפליקטים שלהם, הרגשות, המחשבות והכמיהות דרך האמנות, ומהם התכנים המתגלים תוך התבוננות ביצירותיהם והקשבה לדבריהם.

מתודולוגיה:

מחקר איכותני מסוג פנומנולוגי ומבוסס-אמנות. במסגרת המחקר נערכו מפגשים עם אמנים בגירים אשר הזהות המגדרית שלהם איננה מתאימה להגדרות המקובלות, ואשר עוסקים בסוגי אמנות שונים (ציור, רישום, צילום, וידיאו ארט, שירה, סריגה, מופעי דראג ועוד).

ממצאים:

נמצא, כי היצירות מעבירות בעוצמה רבה תחושות קשות הקשורות לדיספוריה המגדרית, כגון דימוי גוף שלילי, תחושות של ניכור וניתוק מהגוף, כעס, אימה ודיכאון. כמו כן הן משמשות כלי עזר יצירתי להתבוננות פנימה והחוצה, חקירה ובדיקה של זהויות, פירוקן למרכיביהן ובנייה של הזהות הרצויה, קריאת תגר על החלוקה המקובלת לשני מגדרים, ועוד.

מסקנות ודיון:

השימוש באמנויות מאפשר ליוצרים לחוות פורקן רגשי על ידי סובלימציה של רגשות שעלולים להוביל להרס עצמי. עבור הצופה, האמנות משמשת מתווך אשר מאפשר לספוג באופן בלתי אמצעי את החוויה המבלבלת של חיים עם דיספוריה מגדרית ואת עצם ההכרה בקיומן של זהויות מגדר מגוונות. בעקבות מחקר זה ורבים אחרים, מומלץ להציע לאוכלוסייה זו להשתמש באמנויות (בטיפול, סדנאות או בכל דרך אחרת), אשר יכולות לאפשר מרחב להתנסות, לשחק, להתחפש, להגזים, להרחיב גבולות והגדרות, להיות דבר והיפוכו בו זמנית, להישאר במצב של חיפוש תמידי והצבת שאלות אשר לא בהכרח מייצרות תשובות.