top of page

טיפולים מאששי מגדר בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר: עקרונות עדכניים

Lee et al. 2023

מאת:

סיכום של:

Lee, J. Y., & Rosenthal, S. M. (2023). Gender-affirming care of transgender and gender-diverse youth: Current concepts. Annual review of medicine74(1), 107-116. 


תקציר:

בעשורים האחרונים חלה עלייה במספר בני.ות הנוער הטרנסג'נדרים ומגווני מגדר הפונים לקבלת טיפול רפואי. המודל לטיפול מאשש המגדר, אשר התפתח בשנים האחרונות, דוגל בעקרון יסוד על פיו כל אדם זכאי.ת לחיות בזהות מגדר האותנטית עבורו.ה. סטנדרט הטיפול (SOC) העדכני ביותר פורסם בשנת 2022 על ידי האגודה העולמית לרפואת מגדר (WPATH). המאמר להלן סוקר את הידע המדעי הקיים ביחס להנחיות טיפול על מנת לזהות את הידוע על השפעות הטיפולים הקיימים, להצביע על חסרים במחקר הקיים, על האתגרים למתן טיפול מיטיב ולהגדיר סדר עדיפויות מחקרי. 


מתודולוגיה:

מאמר זה סוקר את הידע המדעי הקיים לאחר כ-25 שנה של איסוף מידע אודות טיפולים מאששי מגדר בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. 



תוצאות המחקר:
  • בריאות נפשית - מחקרים מראים כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר נמצאים בסיכון גבוה באופן יחסי לסבול מבעיות נפשיות ורגשיות, כגון הפרעות מצב רוח, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות, וכי קיימים בקרבם אחוזים גבוהים מהממוצע של א.נשים על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, המחקר מראה כי טיפול רפואי מאשש מגדר וקבלה משפחתית הינם גורמים משמעותיים בהפחתת גורמי הסיכון הנפשי. נמצא כי בני.ות נוער הפגינו שיפור משמעותי במצב הנפשי והפחתה בדיספוריה מגדרית לאחר קבלת טיפול בבלוקרים ו/או טיפול הורמונלי. מחקרים נוספים מצביעים על כך שיש יתרונות פסיכולוגיים להתחלת טיפול מעכב התפתחות מגדרית ומאשש מגדר בתחילת גיל ההתבגרות, ובפרט מצביעים על כך שכאשר הטיפול מתחיל בגילאים צעירים קיימים סיכויים נמוכים יותר לדיספוריה מגדרית ומחשבות אובדניות במהלך החיים. בקרב נבדקים אלה נמצא דימוי גוף משופר ותפקוד פסיכולוגי טוב יותר בגילאים מאוחרים יותר.

  • היבטים פיזיולוגיים - כאמור, טיפולים מאששי מגדר ניתנים על מנת לצמצם פגיעות נפשיות. עם זאת, לשימוש בהם (כבכל תרופה אחרת) עשויות להיות השלכות מזיקות. המחקרים שבוצעו עד כה הם מחקרים בטווח קצר עד בינוני (עד 6 שנים) ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להעמיק את הידע באשר להשלכות המתמשכות של טיפול בבלוקרים וטיפול הורמונלי מאשש מגדר. המחקר מצביע על ירידה אפשרית בצפיפות מח עצם ובצמיחה לגובה, ביחס לבני.ות נוער סיסג'נדרים בקבוצת הגיל המתאימה. עם זאת אלה מחקרים מצומצמים עדיין, וקיימים מחקרים המצביעים על התפתחות תואמת מגדר בקרב בני.ות נוער שהתחילו את קבלת הטיפול בשלב מוקדם (טאנר שלב 2). בנוסף, מחקרים מצביעים על סכנה של השמנה ועלייה בהיקפי ליפידים בדם (ערכי HDL) בקרב מקבלי.ות טיפולים מאששי מגדר. מחקר אחר מצא דווקא שיפור בערכי HDL  בקרב נערים טרנסג'נדרים, בהשוואה לנערות סיסג'נדרריות בנות אותה קבוצת גיל. השפעה אפשרית נוספת שיש מידע מצומצם לגביה היא השפעה על התפתחות הכישורים הקוגניטיבים אשר מבשילים בגיל ההתבגרות, כאשר מחקר אחד לא מצא כל השלכה של הטיפולים, ומחר אחר, שהתבסס על מקרה יחיד, דווח על ירידה של 9 נקודות בזיכרון אופרציונלי לאחר שנתיים של קבלת טיפול הורמונלי. היבט נוסף שנבדק הוא השפעה על קרישיות הדם בקרב מקבלי.ות הטיפול, אך לא נמצאו כל  עדויות להשלכות שליליות בתחום זה.

  • פוריות - שיח בנוגע לפוריות הוא חיוני בתהליכי הכניסה לטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. כאשר הטיפול מתחיל בשלבים מאוחרים של גיל ההתבגרות, המטופלים.ות יכולות.ים לספק מנת זרע או שימור ביציות לפני תחילת הטיפול, אך כאשר מתחילים טיפול מאשש מגדר בשלבים מוקדמים יותר תיתכן השפעה על הפוריות העתידית. בספרות מתועד מקרה של טרנסג'נדר שסומן כנקבה בלידה אך עבר התאמה מגדרית מוקדמת (בשלב טאנר 2) והצליח בגיל מבוגר לקבל טיפול להבשלת ביציות ולהגיע לפוריות. עבור נשים טרנסג'נדריות לא קיים כיום פרוטוקול טיפולי מקביל. 

  • טיפולים כירורגיים - בשנים הראשונות, התאמות מגדריות כירורגיות היו אסורות בצעירים.ות מתחת לגיל הכשרות החוקית (גיל 18 במרבית המדינות). כיום, ההנחיות הרווחות מציעות להמתין עם טיפולים כירורגיים עד לגיל זה, אם כי ההנחיות של WPATH אינן מגדירות גיל מינימום, אלא מאפשרות לבחון כל מקרה לגופו. מחקרים שנעשו בקרב מספר קטן של בני.ות נוער טרנסג'נדים שעברו הסרת חזה (לגברים) או השתלת חזה (לנשים) בגילאים צעירים מגיל 18 מדווחים על אחוזי שביעות רצון גבוהים ומיעוט תופעות לוואי. 

  • פערי ידע ואתגרים למתן טיפול - כאמור קיימים פערי ידע משמעותיים באשר לטיפול האופטימלי עבור בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. למשל, יותר ויותר בני.ות נוער המזדהים כא-בינאריים פונים לקבלת טיפול, ועבורם לא היו הנחיות ברורות עד הגירסה האחרונה של ההנחיות שפורסמה בשנת 2022. בנוסף, הוצעה הגדרה לבעיה נפשית חדשה בשם "דיספוריה מגדרית המתפתחת במהירות" (ROPD) אך העדויות המדעיות לקיומה של תופעה כזו מתבססות על עדויות הורים ללא שיח עם המטופלים עצמם, ועל אמצעי איסוף בלתי אמינים.  מחסר מחקרי נוסף הוא הצורך במחקרים ארוכי טווח, אשר ישלימו את הידע אודות ההשפעות ארוכות הטווח של טיפולים. לבסוף, בימים אלה כאשר טיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר הופך לבלתי חוקי במדינות בארה"ב ומעבר לים, וכאשר טיפולים אלה פעמים רבות אינם זכאים לכיסוי  על ידי ביטוח רפואי ולכן אינם נגישים למשפחות רבות, האתגרים לאספקת שירות רפואי למתבגרים.ות טרנסג'נדרים ומגווני מגדר מתעצמים.



דיון ומסקנות

ההתפתחויות בעשורים האחרונים מראות כי בני.ות נוער טרנסג'נדרים ומגווני מגדר אינם חריגים או נדירים, וכי חריגות מגדרית אינה נחשבת עוד כבעיה נפשית, אלא כהיבט נוסף של המגוון האנושי. מספר רב של מחקרים, בעיקר בטווח קצר ובינוני (עד 6 שנים), מדגימים כי לטיפולים מאששי מגדר השלכות נפשיות שהן בבירור מיטיבות - ואפילו מצילות חיים.

נדרש מחקר נוסף ארוך טווח כדי לבחון את הבטיחות והיעילות של טיפולים מאששי מגדר לאורך זמן ולהבטיח טיפול מיטבי.


רוצה לשתף?

bottom of page