top of page

ראיות ביולוגיות ופסיכו-סוציאליות המופיעות בדוח קאס: הערכה ביקורתית

Grijseels 2024

מאת:

סיכום של:

Grijseels, D. M. (2024). Biological and psychosocial evidence in the Cass Review: a critical commentary. International Journal of Transgender Health, 1–11. https://doi.org/10.1080/26895269.2024.2362304


תקציר:

בשנת 2020 יזם שירות הבריאות הלאומי בבריטניה (NHS) הקמת ועדה בלתי תלויה כדי לספק המלצות לגבי טיפול בילדים ובני.ות נוער טרנסג'נדרים במרפאות שירותי מגדר. בראש הועדה עמדה רופאת ילדים בשם הילארי קאס, והדוח נכתב בעזרת צוות מדענים מאוניברסיטת יורק. צוות המחקר ביצע מטא-אנליזה של הספרות הקיימת, לצד מחקר עצמאי. דוח הועדה (דוח קאס) פורסם בשנת 2024.


מאמר זה נועד לבחון את הבסיס המדעי ששימש את סקירת קאס (CASS): את העדויות הביולוגיות והפסיכו-סוציאליות שנלקחו מהספרות הקיימת ואת איכות המחקר העצמאי שבוצע, אשר היוו יחד את התשתית למסקנות הדוח. 


שיטת המחקר:

המאמר בחן את העבודה המחקרית שבוצעה כתשתית לדו"ח קאס, תוך השוואת מאמרי הסקירה שהדו"ח עושה בהם שימוש למול הספרות המחקרית הקיימת, ובחינת המקורות הראשוניים המוצגים בדוח. 


תוצאות המחקר:

 זוהו מספר כשלים מהותיים בעבודה המחקרית ששימשה כבסיס לדו"ח קאס:

  1. החישובים הסטטיסטיים המופיעים לאורך הדוח אינם מהימנים, הם משתמשים במידע מחקרי באופן שסותר את הנתונים המקוריים שפורסמו, או חסרי התייחסות למובהקות הנתונים או גודל האוכלוסייה הנבדקת. בנוסף, הדוח מציג זיקה סטטיסטית בין נתונים כאילו ניתן להסיק ממנה קשר סיבתי, ללא בסיס מחקרי לטענות אלה.

  2. הדוח מציג כעובדות מחקרים שלא עברו ביקורת עמיתים, או מאמרים שמציגים היפותזות שלא נבדקו במחקר אמפירי. הדבר נכון ביחס למסקנות לגבי השפעת הורמונים על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות, ועל הקשר בין חשיפה מוקדמת לפורנוגרפיה לבין דיספוריה מגדרית – טענות שאין להן כל ביסוס במחקר הקיים.

  3. במספר מקרים הדוח מצטט מחקר יחיד שתומך בטענות המוצגות בו, תוך התעלמות מהיקף נרחב של מחקרים הטוענים טענה הופכית. יתר על כך, חלק מן המקורות המצוטטים לא תומכים בטענות המובאות בדוח, ואף קיימות סתירות בין טענות המופיעות בחלקים שונים של הדוח עצמו.

  4. הסקירות שהדוח מתבסס עליהן מדרגות את המחקר הקיים על פי רמת אמינות ללא כל קריטריון בחירה מובהק ואחיד, כך שנדמה שהמניע להכללה או הדרה ברשימת המקורות האמינים הוא אידאולוגי בעיקרו. בנוסף, לעתים כותבי הדוח בוררים מסקנות מתוך עבודה מחקרית אחת – מאמצים מסקנות שמצביעות על סיכונים אפשריים בטיפול הורמונלי, ומתעלמים מהעדויות (המופיעות באותו המאמר ממש) על יתרונות השימוש בהם.


מסקנות:

מאמר זה מראה כי קיימים כשלים מהותיים בעבודה המדעית עליה מתבסס דוח קאס. נתונים מספריים מוצגים ללא ביסוס סטטיסטי של מהימנות ומובהקות, הספרות המדעית מוצגת באופן סלקטיבי, וללא קריטריוני בחירה והכללה אחידים ואמינים, והדוח עצמו מציג טענות סותרות בין חלקיו השונים.

סוגיות אלה מצביעות על היעדר אמות מידה מדעיות באופן שעשוי להוביל למסקנות מוטעות. לכן, ראוי לשאול האם התשתית המדעית של הדוח מספיקה כדי לאמץ את מסקנותיו אשר סוטות באופן משמעותי מהסטנדרט הבינלאומי לטיפול בבני.ות נוער טרנסג'נדרים.


רוצה לשתף?

bottom of page